בתמונה: אילנית מדמוני, בנק ישראל וערן הילדסהיים – כנס בנקאות 2050
השבוע הנחיתי פאנל בכנס בנקאות יוצא דופן שנערך בירושלים. בפאנל ישבו נציגים בכירים מבנק ישראל, משרד האוצר, הרשות להגבלים העסקיים וארגונים חברתיים . במהלך הדיון ניסיתי להבין עם המשתתפים מה בדיוק קרה לאותו חוק להגברת התחרות בבנקים, שעבר בסערה לפני יותר משנה בכנסת. זוכרים שהיה משהו כזה שהבטיחו לנו בו בנקים חדשים, תחרות, סוף למונופול של לאומי והפועלים, ומאז…שקט… לא שמענו על זה כלום כאילו החוק מעולם לא נחקק.
נתחיל מהבשורות הרעות: מי שחולם על בנקים חדשים בקרוב, ואפילו לא בקרוב, יכול כנראה להמשיך לחלום. הכנסת העבירה בינואר 2017 את החוק ברוב גדול אחרי חודשים ארוכים של דיונים. ואז מסתבר שבאו פקידים מהאוצר ובנק ישראל והחליטו שהוא לא מספיק טוב, ועל דעת עצמם התחילו לשנות אותו. חלק מהשינויים יאריכו בעוד כמה שנים את יישום החוק הארוך גם כך, מה שיאפשר לצבא הלוביסטים של הבנקים לקבור אותו לגמרי.
אבל זה לא הסוף- נדהמתי גם לגלות שאין אפילו עובד אחד בקרב משרדי הממשלה ובנק ישראל שכל תפקידו הוא יישום הרפורמה הענקית הזו. כולם עושים את זה פה ושם "על הדרך" בין אלף העיסוקים האחרים שלהם. תוסיפו לזה שלמרות לשון החוק, לא נקבעו בכלל לוחות זמנים ליישומו וקיבלתם משהו שנראה כמו מריחה אחת גדולה. פרויקט ענק ללא קברניטים, ללא זמנים, ללא יעדים – אפילו בתור בדיחה זה לא מצחיק. ואגב איפה השרים אלי כהן וכחלון, שגרפו כותרות ענקיות אחרי העברת החוק? לאן הם נעלמו? נראה שמאז הם איבדו נטו את הלשון.
עוד נושא שדובר עליו בפאנל הוא על הבנק פפר – הבנק הדיגיטלי החדש של בנק לאומי. ברשות ההגבלים לא רואים בבנק האינטרנטי שום בעיה, אף על פי שמטרתו של לאומי היא להשתלט על שוק הבנקאות הדיגיטלית ובכך לחסום את התחרות בתחום. מדובר בתחום בתולי שבו קיים אולי הסיכוי האחרון לפתוח בנק חדש שיוכל להתחרות בבנקים הגדולים, אבל נראה שגם זה יורד מהפרק.
אבל יש גם בשורות טובות. מי שארגן את הכנס היו ישראל 2050 ואגודת הסטודנטים והסטודנטיות. עצם העובדה שנציגות מכובדת משלושת הרגולטורים המובילים בארץ בתחום הבנקאי, הגיעו לתת תשובות לשאלות נוקבות של הציבור, ולא הסתתרו כמו תמיד מאחורי דוברים ודלתיים סגורות, הוא הישג גדול לארגונים החברתיים. זו עוד הוכחה שהנושאים החברתיים הפכו ממשהו שולי למרכז השיח בישראל – כוח שקשה להתעלם ממנו. אז בכל זאת, מי אמר שהמחאה ב2011 לא תרמה בכלום?
לשחרורון, אריק וערן:
למה אתם חושבים שהחוב האמריקאי ימוטט את הכלכלה ויגרום לאינפלציה?
כפי שאני מבין אינפלציה נגרמת עקב עודף ביקושים, כלומר לציבור יש המון כסף והוא רוצה להוציא אותו. לפי טענתכם 7 טריליון מהחוב נמצא בידי סוכנויות ממשלה (שזה בשליטתה מלאה של הממשלה), 7 טריליון נמצאים בידי מדינות זרות (לא נראה לי שהן ירצו לפגוע בכלכלה האמריקאית (למעט אולי סין שאולי תרצה למוטט את אמריקה ולהיות המעצמה הדומיננטית במקומה. אבל דבר זה עלול לגרום למלחמה רצחנית)), 7 טריליון נמצאים בידי אזרחי ארה"ב (שזה 30 אלף דולר לכל אדם בוגר (אני מניח שיש כ-230 מיליון בוגרים לפחות בארה"ב)) וזה לא הרבה כסף. אז למה אתם חושבים שתהיה אינפלציה (אפילו אם החוב יעלה ב-2%-3% לשנה)?
למה אתם חושבים שכדאי להשקיע בביטקווין? הרי יש 1300 מטבעות דיגיטליים בעולם שכולם סתם רשומות במחשב. יכול להיות שתחסכו בביטקוונים סכום ששווה למליוני דולרים ולפתע תוך כמה שבועות כולם ינטשו את המטבע הזה ותהפכו מיד מאנשים שפרנסתם בטוחה, לעניים. ךביטקווין יש גם חיסרון שאין מאחריו חיילים עם רובים ישכולים לכפות אותו ולכן הוא הרבה פחות בטוח ממטבע של מדינה.
למה אתם חושבים שכדאי להשקיע בזהב או בכסף (במתכת כסף)? השקעות כאלו אינן בטוחות בעיתות משבר אלא אם כן המתכות היקרות נמצאות אצלך פיזית בבית. אבל במקרה כזה אתה חשוף למצב שבו שודדים יפרצו לביתך ירו בך וישדדו את כל כספך (במיוחד במצב שבו כלכלת המדינה והמדינה יחד איתה – קורסות).
אנסה לענות
דבר ראשון חשוב להבין את ההבדל בין ״כסף״ ל״מטבע״. אפשר לכתוב על זה ספר, אבל לצורך העניין נגיד ש״כסף״ הוא יחידת ערך (זהב, פרה, תרנגול) ו״מטבע״ הוא יצוג של יחידת ערך (שקל, דולר, צ׳ק, ספרות במחשב של הבנק).
אחת התכונות של רוב המטבעות בעולם הוא שמי ששולט בהם יכול ליצור כמות בלתי מוגבלת שלהם. למעשה, בהרבה מקרים יש אינטרס כלכלי ליצר עוד. לעומת זאת, קשה ליצר עוד ״כסף״ ובכל מקרה יש מלאי סופי של ״כסף״ (אתה לא יכול להדפיס פרות או זהב)
נתחיל בחוב אמריקאי ממוטט כלכלות
דבר ראשון, אינפלציה לא נגרמת עקב עודף ביקושים. אינפלציה היא גידול בכמות המטבע. כיון שאי אפשר ליצר יש מאין, אם אתה מגדיל את כמות המטבע בלי להגדיל את כמות ה״ערך״ אתה מוריד את כח הקנייה של המטבע. אם תקח את הדולר למשל, הוא איבד מכוח הקנייה שלו יותר מ95% ב 100 שנה כתוצאה מהדפסת דולרים.
אם תדפיס מטבע באופן קיצוני, תקבל היפר-אינפלציה וקריסת מטבע (דוגמאות: האימפריה הרומית, רפובליקת וינאמר, ישראל של שנות ה 80, ונצואלה, זימבאבואה)
דבר שני, למידע לוקח זמן לחלחל. אם אני מדפיס הר דולרים אני לא גורם מידית לאינפלציה. אינפלציה מתחילה לקרות שהכסף מתחיל לחלחל לשוק (לפעמים מכונה ״מהירות המטבע״)
אחרי שמבינים מה זה אינפלציה, צריך להבין מה זה למעשה ה״חוב האמריקאי״
בגדול, אפשר לחלק את ה״חוב האמריקאי״ לשני חלקים (המכניקה קצת יותר מסובכת אבל זה הרעיון).
1. הממשלה מוכרת התחייבות לגופים פרטיים (למשל: אג״ח) תמורת כסף (זה מה רוב האנשים מגדירים כחוב)
2. הממשלה מוכרת אג״ח לבנק המרכזי. הבנק המרכזי מדפיס כסף כדי לקנות את האגח
יש הטוענים שהגענו למצב בו הממשל האמריקאי לא מסוגל להחזיר את הקרן, רק את הריבית. ויותר מזה הממשל האמריקאי מחזיר את הריבית ע״י ״לקיחת חוב״ נוסף (כלומר, עוד אג״ח ועוד הדפסת כסף).
זה גורם לגידול הקרן וצורך לקחת חוב יותר גדול. כלומר, עוד אג״ח עוד הדפסת כסף. סוג של ספירלת מוות שכיום גורמת לאינפלציה קשה ואם לא תפסק תגרום להיפר אינפלציה וקריסת הדולר.
מה שיוביל להתאדות הסוג הראשון של החוב (למשל: קרנות פנסייה ישארו ללא יכולת לעמוד בהתחיבות שלהם)
למה קריסת הדולר תגרום למשבר עולמי?
בעבר, מטבעות היו מגובים בזהב וכסף. כלומר, הייתה יכול להחליף את חתיכת הנייר בזהב.
כל המטבעות בעולם כיום, מגובים ע״י הדולר (פחות או יותר). קריסת הדולר שקולה לגניבת כל הזהב שיש לך בכספת ומגבה את התחייבויות שלך
למה ביטקיון?
ביטקוין הוא כרגע המטבע היחיד בעולם שהוא חסין ממשלה. זה אומר כמה דברים:
1. אף גוף לא יכול להדפיס כמות בלתי מוגבלת ממנו.
2. אף גוף לא יכול לגנוב אותו ממך בלחיצת כפתור
3. אף גוף לא יכול להשתלט עליו. יש לו סט חוקים ברורים וידועים. אפשר לשנות אותם, אבל התהליך ארוך, קשה אבל די צפוי
אף מטבע דיגטלי לא מציג את היתרונות האלו של ביטקוין (חלקם שואפים לזה אבל הם ״חסינות הממשלה״ שלהם נמוכה בהרבה)
זה אומר שביטקוין הוא למעשה עמדת ״שורט״ על מטבעות ממשלתיים (זה נכון אגב גם לזהב ולכסף)
בוא נדבר על סיכון.
לכל דבר בחיים יש סיכון. ולכל דבר בחיים יש מחיר.
הסיכון בלשמור את ה״ערך״ שלך במטבע ציווי ממשלתי הוא, לדעתי, גבוה עשרות מונים מהסיכון שכרוך בביטקוין, כסף או זהב.
הסיכון במטבע ממשלתי נובע מהעובדה הפשוטה שאתה מחוייב לוותר על החופש שלך כדי להשתמש בו (ומי שמוותר על חופש עבור ביטחון, לא ראוי לא לחופש ולא לביטחון).
אם זאת, יש סיכון בביטקוין או מתכות יקרות. אתה צריך לדעת מה אתה עושה (במיוחד עם ביטקוין). אבל אתה לא מוותר על החופש שלך
אני משקיע בביטקוין, ושומר אותו עם ארנק חומרה. יש לי מתכות יקרות, חלקן בכספת בבית, חלקן בכספות אחרות. יש לי גם רובה בבית, ומי שינסה לקחת את רכושי עשוי לסיים בשקית גופות. האם זה חדי-קרן וקשתות? ודאי שלא. אבל זה עדין על האלטרנטיבה – להיות נתון לחסדי חבורת פשע המאורגן המכונה ״ממשלה״
לשחרורון:
מה זה ארנק חומרה?
אתה לא חושש להפקיד זהב בכספת של מישהו אחר? הרי אם יהיה משבר כפי שאתה מתאר אותו גוף יכול לבזוז את תכולת הכספת שלך? מהם דמי השמירה שאתה משלם? האם הם לא גבוהים מידי?
אתה לא חושש שאם תתנגד לשודד שינסה לשדוד את הזהב שאצלך בבית, אתה עשוי לסיים בתוך שקית של גופות? אתה לא חושש שמישהו אצלך בבית ישחק בנשק ויהרג או יהרוג מישהו?
בודאי שאני חושש, כל דבר בחיים כרוך בסיכון
אני יותר חושש מהממשלה: הרס המטבע, בנקים שלא מאפשרים להוציא את כספי, שוטרים שנשלחים לגנוב את רכושי וכו
בנוסף, נגד שודדים חובבנים יש לך fighting chance את יכול לנסות להתכונן או בעת משבר להפעיל כח
נגד שודדים מקצוענים (ממשלה) אין לך יכולת להלחם. אם תפעיל כח נגד שוטרים כדי להגן על עצמך או רכושך, פשוט יגיעו עוד שוטרים עד שאתה תמות או תוכנע
אני מעדיף חופש, ומבין שחופש בא עם מחיר
הערה: ארנק חומרה הוא מכשיר מאובטח לאכסון מטבעות קריפטו. ראה: trezor או ledger nano s
גלגל,
שחרורון סיכם בצורה יפה את הדברים.
אני אנסה להוסיף קצת.
הדיון התחיל בפוסט שהסביר עד כמה החוב של ארה"ב גדול. הוא מאוד גדול. וזה עוד מבלי להחשיב התחייבויות שונות ומשמעותיות שלא נכללות בסכום המדווח. למשל לחלק מהפנסיות התקציביות אין זכר ברשומות החוב הלאומי. אותו הדבר נכון לגבי התחייבויות עתידיות הקשורות בביטוחי בריאות ממשלתיים. (דרך אגב גם בישראל חלק מההתחייבויות האלו אינן נספרות בחוב הלאומי). חתמו חוזים עם אנשים שמבטיחים להם קצבאות והטבות עד סוף ימיהם ואין שום זכר להתחייבויות האלו בתקציב.
ןלא רק זאת אלא חלק גדול מהמינוף העולמי תלוי בכך שהחוב יוחזר. כלומר ישנן הרבה פירמות שהשווי הכלכלי שלהן מסתמך על כך שממשלת ארהב תשלם את חובה.
הכל יכול להמשיך לעבוד טוב כל עוד מאמינים שמה שהיה הוא גם מה שיהיה. כלומר שחובות יוחזורו בסוף התקופה. אלא שדברים יכולים להשתבש. וקיימים מספר
תרחישים שיכולים להביא להשתבשויות.
התרחיש הראשון הוא סיטואציה דומה למסר מהסיפור "בגדי המלך החדשים". יום אחד מישהו יצעק "המלך עירום". כלומר לארה"ב אין יכולת טכנית להחזיר את החוב. הוא כבר כל כך גדול שאי אפשר להחזיר אותו אלא לגלל אותו הלאה. לקחת הלוואות חדשות כדי להחזיר את הישנות. תהליך כזה הוא תהליך אקספוננציאלי שבסופו של דבר יסתיים באסון (כמו כל תהליך אקספוננציאלי אחר). היכולת לשרת חוב תהיה תלויה ביכולת לגייס חוב חדש וברגע שיווצר חוסר אמון ביכולת לגייס חוב נוסף הוא ידבק מייד באמון בהחזרת החוב הנוכחי.
התסריט השני הוא עליית ריבית. זהו תהליך שכבר נמצאים בעיצומו. בתרחיש כזה עלות החוב עלולה להוביל לקריסה מערכתית. זהו התרחיש שהצית אתה משבר הסאב-פריים. ברגע שעלות החוב גדלה בצורה משמעותית ישנם גופים שפשוט לא יוכלו להחזיר אותו. זהו למעשה המחיר האמיתי של ארוחת החינם שהעולם קיבל במשבר הקודם שהתבטא בהורדת הריבית. כשהריבית יורדת קל לגייס חוב ולהשקיע בנכסים – ולכן "הכל עולה". כשהריבית עולה, עלות החוב גדלה וחלק מהפרימות והממשלות לא מסוגלות לשלם אותה ו"הכל יורד". כשמדובר בחוב עצום גם תשלומי הריבית עצומים. וכשהריבית עולה, פתאום נוצרת משקולת על התקציב שאף אחד לא חזה אותה ולא רשם אותה בשום מקום. סעיף ההוצאות הממשלתיות עולה בחדות כתוצאה מעליית הריבית. וכשמדובר בחוב מתגלגל נוצרים ספקות באשר ליכולת הטכנית להחזיר את החוב משום שהחוב החדש יקר יותר מהחוב הישן וזה מדבר שיכול להפסיק את מעגל הקסם משום שאם חובות בריבית של 2% לא הוחזרו כיצד יוחזרו חובות בריבית של 4%.
זהו סיכון שקיים בכל מערכת פיננסית. הבנקים חשופים במיוחד לסיכון הזה שכן הם לווים לטווח קצר ומלווים לטווח ארוך.וכשהריבית לטווח קצר גבוהה מהריבית לטווח ארוך (שבעגה המקצועית נקרא היפוך עקום התשואות), הם בבעיה. זו גם הסיבה שבגללה הגביל בנק ישראל את לווי המשכנתאות כך שלכל היותר שליש מההלוואה יהיה בריבית משתנה. בנק ישראל חשש ליציבותם הפיננסית של הלווים שיצטרכו לשלם הרבה יותר ברגע שהריבית תעלה.
כשמעגל הקסמים יפסק, וממשלת ארה"ב לא תוכל לגייס חוב נוסף כדי להחזיק את החוב הישן היא תצטרך לפעול בדרכים אחרות על מנת להחזירו. והבעיה שאף דרך אחרת לא תהיה נעימה.
אפשרות אחת, קלה מאוד, כפי שצויין בתגובות, היא פשוט להדפיס הרבה דולרים. זו פעולה טכנית מאוד פשוטה. הממשלה תדפיס את התחייבויותיה וכולם יהיו מרוצים. אלא שאם הדברים היו פשוטים כל כך, לא היו משברים כלכליים בעולם. ואכן הדברים אינם פשוטים משום שהדפסת כסף ללא הגדלת הערך הריאלי בעולם יוצרת בהכרח אינפלציה. כלומר אפשר לקנות פחות "דברים אמיתיים" עם אותה כמות של דולרים. ואם כך אז למה להחזיק בכלל דולרים? עדיף להחזיק דברים ששומרים על ערכם הריאלי ("דברים אמיתיים") שהממשלה לא יכולה לשכפל אותם. ואינפלציה זה כמו שד שיוצא מבקבוק. קשה מאוד להחזיר אותו לשם. ברגע שנוצר מעגל קסם אינפלציוני קשה מאוד לעצור אותו. ככל שהאמון במטבע נשחק, ככה הריבית הריאלית עולה (כי מי הפרייר שיסכים לקבל דולרים בעתיד שיקנו פחות מדולרים בהווה). וככל שהריבית עולה, קשה יותר לגלגל את החוב הלאה. וככל שקשה יותר לגלגל את החוב צריך להדפיס יותר דולרים. וככל שמדפיסים יותר, האמון נשחק יותר והריבית הריאלית גדלה. והמספרים יכולים להיות ממש גבוהים. בשנת 83 הייתה בישראל אינפליצה של 444%.
התהליך כל כך הרסני שבשלב כלשהו הוא יהפוך למחלה עולמית. מדינות יאבדו את האמון בדולר והוא יאבד את מעמדו כמטבע הרזרבה העולמי. וזה למעשה יהיה סופו של עידן. אמריקה כבר לא תהיה מעצמה. מחירי האנרגיה לא יקבעו בדולרים והאמריקאים יתחילו להבין את העלות האמיתי של אינפלציה. למעשה זה יהיה סוג של סינגולריות פיננסית. אף אחד לא יודע מה יהיה אח"כ.
חשוב לציין שאינפליצה אינה האפשרות היחידה להחזיר את החוב האמריקאי. אמריקה יכולה גם לשמוט חובות (אפשרות שכנאה תהיה הרבה יותר כואבת). והיא גם יכולה לקצץ בהוצאותיה (כלומר פחות בריאות, פחות קיצבאות, פחות סיבסוד, פחות חינוך ובעיקר פחות מלחמות). אלא שגם אפשרות הזו תיצור גלי הלם לאומה האמריקאית משום שכאשר ההשקעות הציבוריות יחתכו, יווצר בור בכלכלה הריאלית האמריקאית שיקח הרבה זמן לשקמו. למעשה צעד כזה יצור מיתון מיידי (מה שבקלות יכול לההחמיר את המשבר הפיננסי). בכל מקרה הכרזה על משטר צנע זו התאבדות פוליטית וקיים ספק אם הנשיא יסכים לעשות זאת.
ובאשר להשקעות האלטרנטיביות, אין באמת השקעה בטוחה. לכל כלי לשמירת ערך ישנם חסרונות והוא נושא סיכונים. פעם חוב אמריקאי היה הדבר הבטוח ביותר. ואפשר לומר שזה מה שייצב את הכלכלה העולמית כי הייתה אפשרות פשוטה וקלה לשמור על ערך. ברגע שהחוב האמריקאי יפסיק להיות מכשיר בטוח לשמירת ערך (וכפי שהסברנו ההסתברות שזה יקרה גדלה ככל שהחוב גדל) נצטרך למצוא אפשרויות אחרות. הבעיה היא שאין פתרונות קסם. וכפי שנכתב, כל אפשרות נושאת עימה את הסיכון שלה וגם את העלות שלה. החוכמה היא לזהות מבעוד מועד את האפשרות בעלת הסיכון הנמוך ביותר. מי שיצליח מבעוד מועד לזהות את הפתרון שיהיה מועדף ירוויח הרבה כסף משום שכולם ירצו להשתמש בפתרון הזה לשמירת הערך שלהם והתוצאה היא שערכו יעלה.
ביטקוין זו אפשרות אחת מיני רבות לשמירת ערך. כמו כל אפשרות אחרת, גם לביטקוין יש חסרונות וסיכונים (למרות שעלות האחזקה שלו שואפת לאפס ומאוד קל לסחור בו).
בכל מקרה קיימות אפשרויות נוספות וכמובן שאפשר לשלב בין האפשרויות. העניין הוא שכשאשר מטבע שמירת הערך הגלובלי (הדולר) יפסיק להיות כזה, העולם יצטרך למצוא מכשירים אחרים. הבעיה היא שהתהליך הזה הולך להיות כואב וטראומתי לעולם.
לא נראה לי שיש מישהו שיודע מה תהיה האפשרות החדשה שתיבחר לשמירת ערך במקום הדולר. ישנם הרבה דעות בעניין וגם הרבה ספקולציות ומניפולציות. ברגע שיתחיל תהליך אינפלציוני העולם יטה לבחור בכלי לשמירת ערך שאי-אפשר לשכפלו בהחלטת ממשלה. למשל מתכות, קרקעות או יצירת אמנות. ואלו אכן היו האפשרויות לשמירת ערך שהוכיחו את עצמן לאורך השנים (אבל אז לא היה ביטקוין). לאורך ההיסטוריה רק אחזקות כאלו הצליחו לשמר ערך לתקופות ארוכות. ואלו היו גם האפשרויוות המעודפות על משפחות אצולה.
1. אני חבר ב"אופק" עם מניה לא מפוצלת – 3000 ש"ח וממתין לפתיחת הפעילות השוטפת, עו"ש. עד אז – פתחתי חשבון בפפר ואעבור שיום שיהיה ניתן.
2. שמתי גם כסף ב 2 פלטפורמות – יש שם 3% עד 6%, כרגע בריבית אפס בבנקים. מעניין היה לקרוא השבוע את הדאגה אצל הרשויות כאשר הריבית תעלה בשוק על התמוטטות והפלטפורמות והאותה נשימה שהן מגלגלות אחוזים בודדים מהשוק. אולי זה יהיה יותר כאשר ההפקרות של המינופים האדירים יפסקו.
ואכן – רק המצב עצוב אבל יש תקווה.
לכל פעילות שלטונית יש צורך במטווה ניהולי. מרבית הפעיליות של הרשיות נעדרות אופק ניהול עתידי
אז מה שנישאר לעשות, זה יחסי ציבור להלוואות החברתיות ולקהל המבוגר שיש לו כסף וחושש….
אני אישית מפקידה את הכסף שלי אצלם…
מתוך ניסיון של כמה שנים ומעבר מפלטפורמה לפלטפורמה, יש פלטפורמות פחות טובות ויותר טובות… באחת מהן, בשנה אחת לא הפסדתי מהקרן אבל גם לא הרווחתי אגורה אחת.
אז כולן שקופות, אך זה לא אומר אם זה משתלם בסופו של יום או שנה…
עד היום לא שמעתי השוואה בין הפלטפורמות או ביקורת….