אחת התופעות המוזרות ביותר בעולם המודרני היא חוסר היכולת של האנשים לתאר ולהסביר מה זה כסף? איך הוא נוצר? מה הוא מיצג ואיך הוא מגיע לסיום דרכו בעולם?
התופעה היא תופעה מוזרה מכיוון שהכסף מלווה את חיינו מלידה ועד מוות. כל פעולה בחיינו קשורה במישרין או בעקיפין לכסף. לכן אין זה סביר שכל אזרח ששכלו בראשו לא יבין ולא ידע מה הן התשובות לשאלות הללו.
האמת היא שמדובר באמת בנושא לא פשוט להבנה רק מהסיבה שכל פעולה בדרך היא בלתי סבירה להגיון האנושי. ההבנה האנושית מסרבת להאמין שכך באמת עובדת השיטה ומרגע שמבינים איך העסק עובד באמת אפשר להתחבר לציטוט מפורסם של הנרי פורד שאמר: " טוב שהאזרחים אינם מבינים את המערכת הבנקאית והכספית, מכיוון שאם הם היו מבינים, אני מאמין שהייתה פורצת מהפכה לפני עלות הבוקר."
אז למה התכוון הנרי פורד כאשר אמר את מה שאמר?
רקע קצר
למרות חשיבותו של נושא שיטת ייצור הכסף בעולם המודרני על כל שלביה, הוא היה שנוי במחלוקת בקרב כלכלנים זה כמעט 80 שנה. לפני כשנתיים פרסם הבנק המרכזי האנגלי מסמך על דרך יצירת הכסף בכלכלה המודרנית וכך עשתה במרץ השנה גם קרן המטבע הבינלאומית כשפרסמה את המאמר "האמת על הבנקים". שני הגופים עשו לראשונה סדר בכל התהליך. לצורך יצירת ההקשר העובדתי אחזור בקצרה על עובדות הבסיס כפי שמופיעות במסמכים שפורסמו:
א. הכסף בעולם המודרני מיוצר כחוב על ידי הבנקים המסחריים. בכל פעם שאזרח, חברה או ממשלה לוקחים הלוואה בנקאית נוצר כסף חדש יש מאין במחשבי הבנק.
ב. הכסף מיוצר כחוב נושא ריבית. זאת אומרת הבנקים יצרני הכסף גובים על "העבודה הקשה" ריבית מצטברת. בישראל סכום גביית הריבית השנתית על ידי הבנקים הוא יותר מ 40 מיליארד ₪ בשנה.
ג. המגבלה היחידה שעומדת בפני המערכת הבנקאית לפני מתן ההלוואה היא רצון הלווה לקחת את ההלוואה ורצון הבנק לתת את ההלוואה. הבנק המרכזי יכול רק להשפיע (על ידי קביעת שעורי ריבית) אבל לא לשלוט בגידול בכמות הכסף כהלוואות לציבור. יחס הרזרבה אינו מהווה מגבלה מעשית על כמות הכסף שהבנקים מייצרים.
אז מה עושה הבנק עם ההלוואה שאנחנו מחזירים לו?
לפי ההסבר הבנו שהמערכת הבנקאית מייצרת את כספי המדינה באמצעות חלוקת הלוואות לציבור בהליך שאפשר להגדירו יש מאין, מכיוון שהוא אינו תלוי בדבר אלא ברצונה להלוות ולייצר בכך כסף חדש למערכת.
השאלה המעניינת יותר היא מה קורה לכסף שחוזר לבנקים? ידוע לכל מחזיר משכנתא או כל הלוואה אחרת במדינת ישראל שכאשר אנחנו משלמים את חובנו לבנק בכל חודש, החזר החוב בנוי משני סעיפים: החזר קרן והחזר ריבית. החזרי הריבית מתועדים היטב בדוחות הבנקים וניתן לראות אותם בצד ההכנסות במאזן הבנק. אבל מה עם החזרי הקרן? עשרות המילארדים שחוזרים בכל שנה למערכת הבנקאית כהחזרי חוב עבור קרן ההלוואה לא מתועדים. מה קורה עם כספים אלה?
התשובה לשאלה זו אם עונים עליה בכנות היא כל כך מטרידה ואבסורדית. הנה מה שכותב הבנק המרכזי האנגלי על כך:
"כפי שלקיחת הלוואה חדשה יוצרת כסף, הרי שהחזרתה של הלוואה בנקאית מחסלת כסף. יצירת הלוואת על ידי הבנקים ותשלומן על ידי הצרכנים הינן הדרכים המשמעותיות ביותר בהן נוצרים ומחוסלים פקדונות בנק בכלכלה המודרנית"
למי שזקוק לתרגום: הכסף שחוזר למערכת הבנקאית כהחזר קרן ההלוואות לציבור מושמד, נגרס, מתאייד, או כל מילה מתאימה אחרת על ידי הבנק. הוא נעלם מהמערכת. אזרחי המדינה עבדו כל החודש, ייצרו מוצרים, קמו בבוקר מוקדם וחזרו לביתם בשעות הערב כדי לאסוף מספיק כסף להחזרי המשכנתא, אספו את הכסף החזירו אותו לבנק ופוף.. קסם. הכסף נעלם. רוצים כסף חדש? קחו הלוואה חדשה.
משל בריכת המים
הנושא כל כך לא הגיוני למחשבה האנושית התמימה, לכן האזרח הרגיל לא ימהר לתפוס את הפואנטה. כדי להמחיש את מחזור החיים של הכסף אפשר לדמות את מערכת הכסף לבריכה.
המים בבריכה הם הכסף. בראש הבריכה ברז מילוי. על הברז חולשים הבנקאים. על פי האינטרס העסקי שלהם הם מגבירים את הזרם ומייצרים בכך שפע של מים ( כסף) בבריכה או מחלישים את הזרימה ויוצרים מחסור ומחנק.
בתחתית הבריכה פתח ריקון. פתח הריקון פתוח באופן קבוע (החזרי הלוואות) . המים היוצאים מפתח הריקון מתפצלים וזורמים אל שתי בריכות שונות. חלק מהמים מגיעים לבריכת משנה, נקרא לה בריכת הריבית. והשני זורם לוואדי ונעלם (שלא כמו במחזור המים הוא נעלם באמת) . מבריכת הריבית זורמים המים חזרה לבריכה הראשית לא לפני שעשו ביקור בכיסי האליטות הפיננסיות.
לפי תאור גראפי זה ניתן להבין שבהתקיים מצב בו המערכת הבנקאית אינה מפיקה מספיק כסף חדש בערוץ ההלוואות, נוצר מחסור מידי במערכת, שהרי כספי ההלוואות שחוזרים מושמדים בכל יום שעובר. מכיוון שנוצר מחסור, המחסור מייצר את הצורך לקחת הלוואות חדשות.
כאשר האזרח הממוצע אומר אין לי כסף אני חייב הלוואה הוא מתכוון למצבו הפרטי מבלי להבין שזהו מצב המערכת כולה. המערכת כולה אומרת למעשה את אותו המשפט: אין לי מספיק מים (כסף) בבריכה , הדגים (האזרחים) מתחילים להחנק. צריך לקחת הלוואות חדשות כדי למלא את הבריכה שוב. לכן לבנק ישראל כמו לבנקים מרכזיים אחרים בעולם יש אינטרס לעודד אותנו בלקיחת הלוואות מהבנק על מנת לשמור שבריכת הכסף תשאר מלאה.
זהו מחזור החיים השטני של הכסף בימינו. אנחנו האזרחים כורים את הקבר של עצמנו בכך שאנחנו מחזירים את ההלוואות ומרוקנים את בריכת הכסף. ההחזר יוצר מחסור והמחסור יוצר הכרח לקחת הלוואות חדשות. מחזור חיים שמייצר עולם של עבדים שמקדישים שעות על שעות לעבודה סזיפית רק כדי להחזיר כספים שיעלמו שנייה אחר כך . עולם שמפוקח ונשלט על ידי המוסדות שהקמנו על עצמנו. הממשלה ושלטון החוק. שהרי הם אלה שמחייבים תוך שימוש באלימות שלטונית (חוקית) וענישה את החזר ההלוואות ואת ריקון בריכת הכסף.
האם זה הכרחי?
מי שרוצה להיות אמיתי עם עצמו חייב לשאול האם אופן הפעולה שתואר כאן הכרחי. שהרי אזרחי ישראל מייצרים תוצרת אמיתית שמקיימת את החברה כולה. תוצרת זו מיוצגת בכסף שבחלקו חוזר לבנק , מושמד, מיוצר שוב כהלוואות חדשות וחוזר חלילה.
השאלה היא האם מכונת הנעת ההמונים הזאת שמחייבת את האזרחים לקום בבוקר לעמל יומם תחת איום השוט הבנקאי מחוייבת המציאות. האם נקום בבוקר ללא האיום התמידי? זו שאלה רצינית שמחייבת תשובה אמיתית. כמובן לא במאמר אחד. אבל בקצרה, דעתי היא שהמערכת עצמה באופן פעולתה נותנת את התשובה לשאלה.
העבדות הישירה שבנתה את העולם העתיק הוחלפה בעבדות פיננסית נסתרת. החלפה זו שמלווה במצג שווא של חופש אזרחי ייצרה בתורה פריחה, יצירתיות ושפע כפי שקיים כיום. זאת אומרת הרגשת החופש גם אם המדומה היא זו שייצרה את הפריחה הטכנולוגית ולא שוט העבדות הנסתר . המסקנה מבחינתי ברורה. חופש יוצר רצון לפעולה. שוט העבדים מייצר פעילות אבל פעילות חסרה , פעילות מסורסת. לכן חייבים להגיע לשלב האחרון. לבנות מערכת של חופש אמיתי ולשחרר את רוח האדם לפעולה.
מה שאתה מתאר כאן ידוע ולא חדש
הלוואה באופן כללי היא אמצעי להשקעה ולא למימון של רצונות ושאיפות. כל עוד ההלוואה נלקחת למטרה שתניב תשואה עודפת מעל הריבית או שהיא מגשרת על פערי תזרים זה בסדר גמור.
הבעייה מתחילה כשאנשים לוקחים הלוואות כדי לממן ולרכוש דברים מעל היכולת הכלכלית שלהם בגלל שהם רואים דברים מסויימים אצל אנשים אחרים או בפרסום
לדוג- הרבה אנשים בארץ מתלוננים על המצב הכלכלי אבל בכל זאת יוצאים לחול ומוציאים שם סדר גודל של חצי-משכורת שלמה פעם בשנה או אפילו יותר
בנוסף אנשים רוכשים רכבים חדשים כל כמה שנים במקום להחזיק ברכב הישן ולא להחליף אותו סתם ללא צורך
יש הרבה אפשרויות לחיות באופן יותר כלכלי וחסכוני אבל הבעייה היא גם שלציבור בארץ אין השכלה וידע בתחום
כמה קשקושים…
מי שרוצה חיים טובים, שיפסיק לקנות את הבולשיט המתוק הזה (העולם דפוק, בגלל זה מצבי בקנטים)
בנק זה עסק. אדם לוקח הלוואה, אולי יוכל להחזיר ואולי לא, יפשוט רגל… הריבית היא התמחור של הסיכון. זה שירות שהבנק מספק. זאת עבודה. אפשר לדבר על רגולציה או תנאי השירות, אבל הכתבה הזו לא עושה את זה. היא זורעת חול בעיני אנשים, כאילו יש איזו קנוניה של הבנקאים הרשעים.
ופנינה אמיתית מהתגובות:
כדי לעבוד צריך ללמוד! ללמוד זה יקר! (תגידו את זה לכל המלצרים, השליחים, המאבטחים וכו)
אז איפה נגור? במערה? חחחחחח
אם הריבית היא סיכון, אז שיחזירו לבעלי החוב, שהחזירו את חובם, את כל הריביות שלקחו מהם עד לשקל האחרון.
אין יש-מאין. האם אתה מבין את זה?
אם יש לך 100 גרגרי חול ואתה מלווה אותם בריבית של 10% ו ה100 האלה הם כל גרגירי החול שבעולם, אז אין כל אפשרות להחזר של הריבית. אף תרגיל מניפולטיבי לא ישנה את העובדה הזאת.
"כאילו יש איזו קנוניה של הבנקאים הרשעים."
40 מיליארד רווחי הבנקים מריביות בשנה הם יש-מאין המומר למוצרים בעלי ערך.
הבנקים שודדים את עמל כפיהם של אזרחי המדינה בשיעור העצום הזה מידי שנה.
כ 8000 ש"ח נשדדים מכל אזרח מידי שנה בממוצע!
שהבנקים יחזירו את השוד לאזרחי המדינה. שיחזירו כל מה שנשדד ב 30 השנים האחרונות עד שהמנהלים הבכירים יתגוררו באוהל.
הסיפור בישראל שונה.
במשך 7 שנים אני טוען שמערכת הבנקים בישראל סוחטים מהלקוחות מעל 30 מיליארד ש"ח בשנה דרך מערכת ההוצאה לפועל ישיר ועקיף מעבר לחוב האמיתי.
ביום 19-04-2016 פרסם מבקר המדינה דו'ח חמור ביותר שבו הוא כותב
שקרן חוב החייבים לבנקים הוא 65 מיליארד ש"ח אבל בהוצאה לפועל
כתוב שהחובות הוא 650 מיליארד ש"ח וכך גם גובים – כלומר 90% זה לא
חוב כלל אלא סחיטה ומרמה!
לפי חשבוני בנק לאומי סוחט 8 מיליארד ש"ח בשנה. הבנק מפרסם
מאזנים של רווחים קטנים – 2 – 3 מיליארד ש"ח בשנה. היכן היתרה?
עיקר הכסף שנסחט נמצא בבנקים בחשבונות ממוספרים בשוויץ.
למעשה כל הבנקים הישראליים סוחטים ומעלימים את הכסף.
רשות המיסים יודעים ומתחבאים.
מי שמשלם זה הציבור.
מתברר שחלק מלקוחות הבנקים משלמים סכומי עתק כשהם כלל לא חייבים
שקל אחד, אלא להיפך יש להם עוןדפים בבנקים.
מקרה אורה כהן הוא הראי לנעשה:
אורה שילמה משכנתצא משנת 1994 עד היום. היא שילמה כ- 700 תשלומים.מדובר בבנק לאומי.
הבנק לא דווח אפילו על תשלום אחד להוצאה לפועל- הבנק – עורכי דינו
כעונסים פנו לרשמת הוצל"פ לזרוק את אורה ומשפחתה היות והחוב הוא
גדול לבנק. בחשבון ההוצל"פ אין אפילו תשלום של שקל אחד, הרשמת
הוציאה צווי גירוש מהבית ומכירת הבית.
למעשה , מערכת משרד המשפטים/ההוצאה לפועל היא גוף פלילי לחלוטין.
במקום להזין המחשב בכל התשלומים בהתאם לרשימה שסיפק הבנק, ואז
חשבונה יראה יתרה בזכות של 1.800.000 ש"ח – כל המערכת מסייעת לבהנק לאומי לסחוט את אורה כהן.
מתברר שרוב תיקי בנק לאומי לחייבים אין בכלל חובות. מדובר בקנוניה בין
הבנק לבין מנהלי משרד המשפטים.
המבקר קבע קרן חוב של 65 מיליארד? לדעתי מדובר בקרן של 25 מיליארד ש"ח השאר סחיטה של האזרחים לקוחות הבנקים.
הפרשה המענינת היאר לאחרונה: במשך 22 שנים ניהלו מנהלי ההוצל"פ
את תיקי חייבי הבנקים בחיוב לפי ריבית של 36% לשנה.
כשחייב שילם לבנק ישיר והבנק דיווח לאחר חודשים ושנים, הזיכוי בריבית נעשה לפי 4% בשנה!
בעתירה לבגץ לתיקון – שיקרו מנהלי משרד המשפטים שהדבר לא נכון.
באוגוסט 2012 הודו מנהלי משרד המשפטים שמחשב ההוצאה לועל מעוות
לחלוטין, והדבר תוקן כך שחיוב וזיכוי באותה הריבית.
לדרישה שלי שיתקנו את החשבון מיום פתיחת התיק כדי שהמחשב יעשה
חישוב , יזכה, והבנק חייב להחזיר את כל הסכומים שלא מגיעים לו.
מנהלי משרד המשפטים מתנגדים – טענתם: מאיימים עלינו מנהלי הבנקים.
הבנקים צריכים להחזיר ללקוחות הבנק לדעתי היום בסעיף זה מעל 30
מיליארד ש"ח!
למעשה הבנקים נמצאים היום במעמד של עבריינים פליליים:
1. עשיית עושר לא במשפט
2. עבירה על חוק העונשין סעיף 415 – קבלת דבר במרמה – 9 שנות מאסר.
הבנקים חייבים היום להחזיר ללקוחות – בנק לאומי מעל 200 מיליארד ש"ח.
אין לו אפילו 5% להחזיר. פושטי רגל!!!
תוכל לצרף קישור למאמר/כתבה שתומך בטענות?
אז מה הפתרון? חברה ללא כסף? זה לא הולך לקרות בקרוב. אז כל עוד אנחנו כן משתמשים בכסף, איזה מודל כלכלי אתה מציע? עם או בלי שימוש בהלוואות…
יש לי עשרים תרנגולות מיותרות.
אני מחליף אותן תמורת חמור עבודה אחד.
שאול. חברה ללא כסף זה חזון אוטופי. אפשר לחלום עליו ואולי בעתיד הוא אכן יהיה אמיתי רק שעד אז לא ניתן לוותר על הגורם המקשר שמאפשר חיי מסחר וכלכלה תקינים. הגורם הזה הוא הכסף. רק שהכסף צריך להיות רכוש המדינה ולא רכוש תאגידים פרטיים למטרת רווח. המדינה צריכה להפיק את כספה ולשלוט על כמותו באמצעים המודרניים שקיימים כיום. המצב בו תאגידים פרטיים מפיקים כסף ואנחנו האזרחים צריכים לשלם להם כמויות עצומות של משאבים עבור הזכות הריבונית הזאת הוא מצב לא סביר , לא הגיוני ולא למוסרי.
זו לא הצעה שלי או של בעל האתר. זו הצעה שנשמעת יותר ויותר בשנים האחרונות על ידי רבים וטובים. היא נשמעה בעבר בזמן המשבר של שנות השלושים והיא נשמעת שוב כיום.
התחלת הדיון היא בהבנת האבסורד . זו מטרת המאמר.
לגבי כמות החובות. בעבודת המחקר שעשו בקרן המטבע על תכנית שיקאגו מצאו שלאחר יישום העקרונות האלה כמות החובות הממשלתיים והפרטיים תרד דרמטית. האמת זה די ברור אם מבינים שמרגע שהפקת הכסף לא תעבור אך ורק דרך לקיחת הלוואה חדשה כמות החובות תרד. ברגע שהכסף לא ייגרס אלא יישאר במשק לשימוש חוזר הוא יימצא את דרכו לכיסי האזרחים דרך עקרונות השוק החופשי.
מוסר השכל: אל תקחו הלוואות בשום אופן
באופן כללי אתה צודק, אדם באמת יכול לחיות בלי לקחת הלוואה כלל. הוא לא חייב לגור בבית, הוא יכול למצוא מערה נטושה ולגור שם עד שימצא אותו פקח מהרשות להגנת הטבע. הוא יכול לחסוך בכל תחום ולא להשתמש כלל בהלוואות. אבל רוב האנשים (כולל אתה – תגיד שלא?) כן נסחפים למערבולת ההלוואות שנוצרת בעיקר מיוקר המחייה הגבוה וממערכת השליטה הפיננסית המושחתת שתוארה במאמר ובחלק מהתגובות.
ניקח סטודנט ש"יוצא לחיים". על מנת לעבוד צריך ללמוד קודם. כמה עולים לימודים? כמה שנים חייבים ללמוד? כמה עולה דירה להשכיר? כמה עולים כלי תקשורת באמצעותם מתקיימים הלימודים, כגון מחשב ופלאפון? מה מחיר מוצרי המזון? האם עבודת סטודנט מכסה את זה? ברור שלא. וכך אתה נכנס למערכת שדורכת עליך כבר מהתחלה ועושה אותך בעל חוב. הכל קשור בהכל, כאשר ברור שהדגים הקטנים (הסטודנט וחבריו) משמשים את רובד המזון הנמוך ביותר של המערכת.
כיום אי אפשר אפילו להיות מורה, לא משנה כמה מוכשר תהיה, בלי כמה שנות לימוד, שמכניסות אותך היישר לתוך קרבי המערכת.
וזה בפשוט. לא התייחסתי לעם הפשוט שעושה טעויות, נופל למלכודות הכלכליות ולהלוואות של הבנקים. תוך כדי שנפגע על ידי יוקר המחייה הגבוה. שניים וחצי מיליון תיקים פתוחים בהוצאה לפועל – זה אולי מעיד על משהו?
זה אכן נושא מאוד מבלבל. אני חושב שהקושי נובע מבילבול בין Money (כסף) ו Currency (מטבע). אני אנסה להסביר את זה, ואני מודע לעובדה שאני טיפה סוטה מההגדרות המילוניות
כסף זה לא מטבע, ומטבע זה לא כסף.
מה זה מטבע? מטבע זה יחידה חשבונית שמיצגת כסף או ערך. בדיוק כמו שמטרים ואינצים אלו יחידות חשבונית שמציגות אורך, וגרמים ופאונדים אלו יחידות חשבוניות שמיצגות מסה.
למטבע אין ערך בפני עצמו, בדיוק כמו שלמילה ״מטר״ או ״גרם״ אין באמת קיום פיזי.
מה זה כסף? כסף זה משהו בעל ערך פנימי. למשל: מטבע זהב או אפילו אפשר לטעון שהזמן של כל אחד מאיתנו.
במערכת כיום רובנו לא מחזיקים בכסף. אנחנו מחליפים את הזמן והעבודה שלנו במטבע ולא בכסף. במשהו שמודד ערך אבל אין לו ערך בפני עצמו. סוג של תעודה שביצענו עבודה. בתאוריה כל אחד יכול להדפיס תעודה שביצעת עבודה. אני יכול לכתוב על מפית ״עבדת במשך שעה אצל שחרורון״. הבעיה שכנראה מפית כזאת לא תהיה שווה כלום.
הבנק הוא לא שונה. שאתם לוקחים הלוואה הבנק נותן לכם חתיכת דף שמעידה שביצעתם עבודה. הבנק נותן לכם זמן מסויים באמת לבצע את העבודה ולהחזיר את החתיכת דף (עם קצת עמלה). זה תהליך ״יצירת״ ו״השמדת״ ה״כסף״ (מטבע למעשה). זה לא דרמתי כמו שזה נשמע. זה לא דרמתי, כי מה שנוצר ומושמד הוא חסר ערך. זה כמו ללכת לחנות ולהשאיל מטר יותר ארוך כי אתה צריך למדוד משהו גדול. אולי החנות מיצרת סרגל חדש ומצירת עליו שנתות, אבל זה לא ביג דיל – סתם כלי מדידה.
מה שנותן לחתיכות דף חסרות הערך שהבנק מיצר ערך אמיתי היא המדינה. כיון שכולנו חייבים לשלם מיסים בשקלים, כולנו חייבים להחזיק שקלים (או שנסבול מאלימות). אפילו אם אני מחליט לעבוד עבור ביטקוין, עדין אני צריך שקלים כדי לשלם מיסים.
כלומר, אנחנו והבנקים משחקים בקקה. מתמסרים במשהו חסר ערך. הממשלה נכנסת פנימה וכופה ערך על מה שהבנקים מיצרים – ורק על זה
מה קורה להגיון שלכם: כשהבנק ״מלווה״ לנו 100 שח, הוא אמנם ממציא את זה יש מאין, ומבקש להחזיר לו 110 שח – אבל – ב-100 שח אנחנו רוכשים דברים ברי קיימא – טיטולים, קוטג׳. לכן – ה-100 שח האלה חוזרים למערכת הבנקאית כי המכולת מחזירה באמצעותם את ההלוואה שהיא לקחה על מנת לבנות את החנות ולרכוש את המוצרים – וה-100 שח אלו החוזרים – האם ״אמיתיים ולא ״יש מאין״.
זה החלק של הפיכת יש מאין לממשות. אבל מה עם 10 השח הנוספים שאנחנו צריכים להחזיר לבנק – אחרי שאכלנו וחיתלנו את החרא של הילד שלנו?מאין אנחנו ״מייצרים״ את ז-10 שח האלו?
כל הטענות שמועלות בכתבה (בלי לבחון כל אחת מהן) כנראה שהן נכונות ברובן, יחד עם זאת אחד הדברים היותר חשובים הינו כוח הקנייה של הכסף. לדוגמא אם יש לי 100₪ איתם אני יכול לקנות למשל 2 מוצרים זהים (נניח 2 חלב) ואז כבנק מרכזי הדפסתי/יצרתי כסף עוד 100₪.
כעת יש לי 200₪ שכוח הקנייה שלהם נפל בחצי והם יאפשרו לי לקנות 2 חלב , או ב100₪ חלב 1 (לפני ההדפסה עלה 50₪).
וזה הדבר העיקרי המונע ממשלות להדפיס כסף שלא היה קיים לפני כן , אלא בהתאם לנתונים מסויימים
פשששששש ישראלים יותר טיפשים ממה שחשבתי, חברים אין לכם מושג, בגלל זה אתם חיים במדינת עולם שלישי, בגלל זה הממשלה שלכם או יותר נכון הדיקטטור שלכם עושה מה שהוא רוצה כי אתם פשוט טיפשים, לא בגלל האינטלגנציה שלכם, השחצנות הבלתי נסבלת שלכם לכל דבר ודבר והביטחון המלא של "אנחנו יודעים" הוא מושא לבדיחה ויותר חשוב הופך אותכם למושא לבדיחה וזה מביך. גם הכתבה המביכה הזו שכנראה נכתבה על ידי ילד שבכלל לא מבין מה הוא או היא כתבו היא הוכחה לכמה היד קלה על המקלדת והכתיבה יותר חשובה מעובדות למשל או אמת. בכל אופן קשקשני רוח שאתם, אם אתם מעוניינים לדעת איך בנק מרכזי עובד בפשטות בלי ברבורי מוח וכתבות זולות תחפשו ביוטיוב century of enslavement: the history of the federal reserve למרות ש-99% מהמגיבים פה לא באמת יבינו כי אין תרגום וחס וחלילה שמישהו יבין אנגלית. לילה טוב עם שחצן וריק.
מצחיק. אתה טוען שהמאמר הזה כלומר מה שהבנק המרכזי האנגלי אומר הוא קשקוש ובשביל לדעת באמת איך זה עובד אתה מקשר אותנו לסרט קונספירציות??!!
ושוב אותה שטות על איך נוצר כסף מפי אנשים שלא מבינים מה הם קוראים.
א. אני מבין שאת/ה מתכוונ/ת לקרן המטבע ולבנק המרכזי האנגלי כן..
את/ה כל כך 2009.
מאמר מעולה, מעט המכיל את המרובה וחבל שמקצת המגיבים לא מנסים לרדת לשורש הבעיה כפי שמציגה אורי ירון. אורי ירון אינו מעלה כאן את הפיתרון הרצוי, שאותו הגדרתי בספר על הנושא ככסף בר-קיימא, כלומר כסף שבניגוד לכסף שנוצר כיום ולאחר מכן נהרס, הוא כסף שנוצר על ידי המדינה – ובשום פנים ואופן לא על ידי הבנקים המסחריים – ואינו תלוי ביצירת הלוואות או החזרתן – יצירת כסף יש מאיין או הריסתו. זהו כסף השומר על ערכו, מייצב את הכלכלה וגם מאפשר עושר לכל, דבר שבלתי אפשרי בשיטה המוניטארית הקיימת. למתעניינים http://www.davidishshalom.com ולעיין חופשי בספרון בשם זה.
תודה צדיק על הספר.
לא מבין הרבה בכסף, אבל בעל ידע מסויים ולא קטן כלל וכלל במערכות סגורות ופתוחות,
ואני יכול להגיד שלא הופתעתי כלל, הרי אי אפשר להניח שאנרגיה (כסף , זמן, מים בבריכה..) תווצר יש מאין, כמו בטבע אנרגיה זו תתורגם לתנועה (עשיה) חום (אי סדר הנחוץ ליצירה) ושאר האלמנטים שיכולים להיות מתוארים כמשתנים הם הביטוי לדינמיקת המערכת, וכמו כל מערכת שמתקיימות בה אינטרקציות המערכת לא תסבול שינויים ללא כוח שינסה למנוע אותם, ולכן לא ניתן להניח שהמערכת הכלכלית (ובכל בהיותה מבוססת על קור הרוח של המספרים..) תאפשר ליצור "בור" ולא יווצר כוח נגדי שינסה לכסות את הבור, הבעיה היא ותמיד היתה אותה הבעיה , שמתרחש איבוד האנרגיה (ובמקרה זה תוכל לקרוא לזה ריבית..) ובסופו של דבר אם לא תכנס אנרגיה חיצונית , תנועת המערכת תדעך ועל אף שלא יהיה צורך באנרגיה כיון שאין תנועה, לא יתקדם או יתפתח כלום וכמובן שזה לא טוב.. אך ניתן להבין שככל שהבור יגדל כך גם הכוחות הפנמיים הנובעים מההפרש יגדלו, וזה אפילו עוד יותר בעיה
אך אני חושב שהעוקץ נעוץ בהבדל מהותי אחד גדול.. שבניגוד למערכות פיזיקליות או מכניות או בכלל שאין בהם את הרצון החופשי אלא רק את דרגות החופש הנובעות מתוך אילוצי המצב, במערכת האנושית קיים הרצון החופשי ואיתו מגיעה רדיפת הבצע,וההבנה המטורפת שבחברה האנושית ניתן לעשות מכסף עוד הרבה כסף מה שכמובן גורם לכל הכסף אצל האזרח להיות קטן מאוד בהשוואה לנדרש כדי לעמוד בקצב .. אנלוגיות לכך לא חסר.. ובעצם ההיקש כאן הוא שאותם מזרימי מים לבריכה לא רק שמקבלים את צינור הריבית אלא שפועלים בעזרתו ומנמיכים את רצפת הבריכה.. וזה כבר בעיה מסוג שונה לגמרי.. בהעדר מנגנון מרסן ורגולציה הוגנת (כלומר חפה מקומבינות ובעלת שקיפות ממלכתית ושנעשית בידי אנשי העם (ולא מקורבי ההון בהנהגה ..) ניתן רק לצפות שרצפה זו תמשיך לרדת, והעבדות המודרנית הנוצצת ממוסכת הקניונים ותקשורת ההמונים (שנחשו של מי הם??() רק תמשיך ברוטינה משדכיחת המציאות שלה..
וכן.. בהחלט ניתן להבין שאולי שווה בכלל ליצור פטנט קצת יותר יעיל לקיום כלכלה שלא מחייב העברת הכספים דרך בעלי השררה..
הרבה יותר פשוט. הריבית על הכסף מגיעה מתפוקות עבודה של אנשים שאותם המדינה "ממירה" לכסף חדש שאותו היא מדפיסה. דוגמת המים היא כל כך לא רלווטית שמגוחך אפילו להסביר למה.
לא הבנתי.
אני עובד, מרוויח 100 ש"ח.
מקבל נייר מבעל המכרה (בנק, בוס, מדינה, איש עם רובה יותר גדול)
שמאשר לי זכות לרכוש דברים ב 100 ש"ח (לפי ערך השוק באותו יום).
אני משלם רק עבור מה שאני יכול בטווח 100 הש"ח שלי.
אין הלוואות, אין ריביות, אין חובות, רק דמי ניהול של 1 ש"ח שנכנסים תחת סעיף "מס גולגולת", בדיוק כמו ארנונה או כל מס אחר (נכון, נכון, הבנק פרטי, אז מה)
איפה הבעיה ?
השכן החליט שבגלל שברשותו נייר של 100 ש"ח, הוא יקח מבעל המכרה (בוס, בנק, איש עם רובה) עוד נייר, למרות שעדיין לא עבד עבורו.
בעל המכרה רוצה חזרה 110 ש"ח.
הוא היחיד שיכול לתת ניירות. ולשכן אין אקדח. והוא חייב עוד אייפון חדש…
אז הוא מחליט למכור את עבודתו העתידית תמורת סיפוק מידי.
איפה הבעיה ?
1. זה יוצר שיעבוד מיידי של השכן שלקח את ההלוואה כפי שציינת (ברור שזה השכן שלך ולא אתה, אתה לא לוקח הלוואות, אפילו לא משיכת יתר שהיא למעשה הלוואה וכמעט כל אזרח הישראל והעולם חי ככה – אבל היי, אליך זה לא קשור כמובן). מי שלקח הלוואה ב-100 חייב להחזיר 110 – איך הוא ישעבד את עבודתו העתידית הרי הוא יצטרך גם לקנות לעצמו משהו לאכול בעתיד לא? בשורה התחתונה, השכן שלך יצטרך להגדיל מאמצים כדי להשיג את האקסטרה עשר שקל – לעבוד יותר שעות, לראות פחות את המשפחה, לתפקד פחות כאזרח בקהילה (אם הוא בכלל עשה את זה קודם) ואם צריך – לעגל פינות לרמות ולגנוב, כי אם הוא לא ייתן לבנק את ה-110, האיש עם הרובה הגדול יותר ייתן לו כדור אחד. בראש. דמיין את זה כמרוץ של 110 אנשים. 10 האחרונים יאבדו את חייהם.
בקיצור – שיעבוד.
2. השכן שלך (שוב, לא אתה) ירצה בעתיד אייפון יותר משוכלל וייקח עוד הלוואה כי זו תרבות הצריכה שאנו חיים בה – תרבות שמעודדת על ידי שטיפת מוח תאגידית שמטרתה אחת: לייצר עוד ועוד ולמכור עוד ועוד ולעזאזל המחיר החברתי והסביבתי (קוראים לזה קפיטליזם) על מנת להצדיק את המערכת המוניטרית המתנפחת-מעצמה שתוארה – בדיוק כפי שהמערכת המוניטארית באה להצדיק את דת ה"צמיחה" האינסופית של הקפיליזם. המעגל מושלם.
3. כל המערכת הזו יוצרת ומנציחה מצב של מחסור בכסף שמכניס את כולנו למירוץ עכברים מטורף כדי להשיג את הדברם הבסיסיים שאנחנו צריכים כדי לחיות. אנחנו לא צריכים כסף כדי לחיות אבל אנחנו זקוקים לו כדי לקבל את מה שאנחנו צריכים. ודווקא בכסף – המרכיב היחיד בכלכלה שהאדם אחראי ושולט באופן מוחלט ובלעדי בייצור ובכמות שלו – אנחנו מייצרים מחסור. זה נוגד את המשמעות האטימולוגית של כלכלה שבאה משורש של "לכלכל" שזה למיטב ידיעתי ההיפך מ"להחסיר". במילים אחרות יורים לעצמנו ברגל או ליתר דיוק נותנים למישהו אחר לירות בנו, במקום יותר גבוה מהרגל.
4. למה לעזאזל שמישהו שמייצר חתיכת נייר שאי אפשר אפילו לנגב איתה את הישבן יהיה זכאי לקחת עליה 10 שקלים? 10 שקלים שלמים!!!! למה? כי יש לו מונופול והוא היחיד שמותר לו לייצר כסף – בחסות השלטונות כאשר בתמורה הוא מממן את המלחמות, הצבא, המשטרה ושאר מנגנוני השליטה שמחזיקים אותם בשלטון ואת הבנקאי עם היד על השיבר. סידור נוח לשני הצדדים – אתה ואני לא צד שם למקרה שלא הבנת. לזה קוראים פרוטקשן ומאפיה ולא מהסוג שאופים בה לחמניות.
כסך צריך להיות מיוצר רק בצמוד ליצירת ערך אמיתי.
1. השעבוד הוא בחירה. הוא בחירה בתרבות של "עוד, עוד, אני רוצה עוד"
2. תרבות הצריכה היא לא כח עליון מבריאת היקום, מי שצורך, נופל למלכודת הדבש ומוכר את נשמתו ועתידו ל "בנק, חברת ביטוח, מלווה בריבית" עושה זאת על דעת עצמו.
הטיעון כי "הם לא מבינים" "הם שטופי מח" וכו וכו, עושה הנחה מאד גדולה ליצור האנושי. אנשים בוחרים לצרוך, לזרוק ולצרוך עוד. החמדנים חופרים לעצמם את הבור.
3. "אנחנו לא צריכים כסף כדי לחיות אבל אנחנו זקוקים לו כדי לקבל את מה שאנחנו צריכים"
זה ציטוט שלך…והוא כולו אוקסימורון של קשקשת.
הפער בין מה שאתה צריך למה שאתה צורך הוא אדיר וחסר הגיון.
4. למה ? ככה.
מה אתה בן חמש ?
ושוב ציטוט
"כסך צריך להיות מיוצר רק בצמוד ליצירת ערך אמיתי"
ערך אמיתי ? כמו היכולת לייצר נייר שכולם מאמינים שיש לו ערך ?
לא נראה לי שזה כזה קל לייצר נייר כזה, שכולם יאמינו שהוא שווה יום עבודה בשמש.
לא שאני אוהב את השיטה, מסכים עם הדרך שלה וכו וכו אבל!
אני גם לא מאמין שקשקשת פסאודו מהפכנית תשנה משהו.
יש להם אקדח והם לוקחים ממך מס גולגולת כל יום.
https://youtu.be/21j_OCNLuYg
לא צריך מהפכות, הכל מאד פשוט, למי שבוחר. תהנה
השמדת כסף זה דווקא טוב – מכיוון שערך הכסף צמוד לתוצר – פחות כסף במחזור משמעו ערך גבוה יותר לכל שקל. אין כאן שום דבר לא הגיוני.
רעש מיותר.
אם מקובל שהמערכת המוניטרית עובדת כמו שהיא (וברור שהבלוג הזה טוען שלא…), אז התאיידות קרן ההלואה ברגע החזרתה היא חלק מהמערכת הזו. מה התלונה בדיוק?
אם המערכת המוניטרית לא מקובלת (נו, ברור…) אז מה יש להתלונן על מקטע מסויים בפעילותה? מה זה כבר משנה?
ובכלל, אם הכסף נוצר יש מאין, מה זה חשוב אם הוא יתאדה בשובו לבנק ונייצר עוד כסף יש מאין?
הריבית היא הכנסה של הבנק, וככזו ברור שהיא נשמרת בחשבון העצמי שלו.
מישהו באמת רוצה שכסף שמגיע לבנק כהחזר הלוואה (ונוצר יש מאין) באמת יהפוך לכסף של הבנק ויגדיל את ההון העצמי שלו?
בקיצור ובמחילה (יען כי יש לי כבוד רב גם לאורי וגם לערן), זה אחד הפוסטים המוזרים שהתפרסמו פה.
ובכלל, נא להפנים שהבעיה של המערכת המוניטארית היא בעיית המונופול.
לא נראה מלהיב להעביר מונופול מא' לב'. גם מונופול בייצור כסף וגם בקביעת שער ריבית. את הריבית שיקבע השוק, ולא חייבת להיות ריבית אחת.
אם ייצור הכסף יעשה ע"י המדינה בלעדית (גם היום היא עושה זאת), לא נלקק דבש. מה שדרוש הוא תחרות בנקאית אמיתית. ואם מותר לבנק מסחרי לייצר כסף, אז זה בתנאי שזה מטבע משלו וזה מותר לכל אחד. מי שהמטבע שלו יהיה כדאי לשימוש וישמור על ערך, הוא זה שישרוד לאורך זמן. לא ארחיב כאן. זה דורש דיון ארוך…
תחריאל.
אתה חזק בחומר. רוב האזרחים עדיין לא. אם לך זה נראה טבעי ותקין שתאגידים פרטיים יקבלו את הזכות הריבונית להפקת כסף מדינתי במערכת שעובדת כפי שהסברתי במאמר אז זו זכותך לחשוב כך. אני דווקא חושב שרוב האנשים מרגע שיבינו את התרגיל יחשבו שחייבים לשנות את המערכת.
אני חושב שמערכת שמבוססת על עבדות פיננסית היא מערכת לא מוסרית ומסרסת. אבל המאמר עוסק בהסבר לאופן פעולת המערכת . את המסקנות כל אחד ייקח בעצמו לאחר שיבין את עומק התרגיל.
אורי,
"אם לך זה נראה טבעי ותקין שתאגידים פרטיים יקבלו את הזכות הריבונית להפקת כסף מדינתי"…
זה לא מה שאמרתי.
תנאי ראשון הוא שלכולם מותר.
ובכלל לא דיברתי על הפקת המטבע המדינתי. המדינה כמובן תפיק את המטבע הלאומי.
בנק שחשח למשל יוכל להפיק מטבע "שחשחניק". אם מישהו ירצה לקבל את המטבע הזה, זה כבר בעיה אחרת.
אם המדינה תקבל מונופול מוחלט על ייצור הכסף, זה אולי יתחיל טוב (אולי), אך עם הזמן נחזור לאותה עבדות פיננסית. נדרש ביזור ולא ריכוזיות.
אז תפסיקו לקחת הלוואות והמערכת תקרוס מעצמה.
הכותב לא בא להגיד "תפסיקו לקחת ולהחזיר הלוואות"
הוא בא להגיד שכל המערכת מכורה מראש וצריך להחליף אותה
לא מבין דבר אחד
קיבלנו 100 אלף כסף מהאוויר- החזרנו 100 אלף + 1000 – ה 100 אלף היו אוויר והפכו לאוויר – איפה נעלם כסף?
לא ברור איך אפשר להגיד דברים כאלה סתם – הרי הכסף שקיבלנו – השקענו והחזרנו אותו – עדיין לא היה לפני ולא נשאר אחרי – לא נעלם כלום.
שימי נראה שפספסת את הפואנטה של הבעיה:
משק מתפקד חייב כמות נתונה של כסף. אם הכמות תרד יווצר מחסור בכסף שיוביל לירידה בצריכה, אבטלה, מיתון וכו … הבעיה בכלכלה היום שברגע שאתה משמיד את הכסף שחוזר כהלוואות אתה חייב לייצר הלוואה אחרת במקום, כדי לייצר כסף חדש ולשמור על אותה כמות כסף שהיתה (ובמציאות המטרה היא להגדיל את כמות הכסף אם אתה רוצה צמיחה). כלומר בשורה התחתונה יש אינטרס במערכת הזו שכל הזמן כמות הלוואות מהבנקים תגדל וזה אכן מה שקורה כבר עשרות שנים בכל העולם.
אם כסף לא היה מיוצר מהלוואות בנקאיות ולא מחוב – המרוץ במטורף הזה אחרי הגדלת ההלוואות והחובות לא היה קיים – בטח שלא בקצב שהוא נמצא בו היום.
זה שטויות
תודה על התגובה המפורטת והעניינית
הדחקה טיפוסית
ואני לא מאשים אותך הידען, אני הייתי בדיוק כמוך, זה משהו שקשה לעכל.
אתה יכול אבל לחקור את השטויות האלה לעומק ולראות שהכל נכון,
בוא תצטרף למחנה שלנו בנאדם יקר
הרעיון הוא חשבונאי, שאתה מנסה לפרש כלכלית- חברתית. אבל בוא…מה לגבי פייסבוק? גוגל? מה הערך שלהן? מה הן מוכרות? למה ערכן מצוץ מאויר? הרי אם בסוף החברה תתפרק… רוב ערכה מתעדה…
ככה בנויה כל הבורסה, ובמיוחד שירותים שאין להם ביטוי פיזי (לעומת מכירת שולחן).
מן הסתם הרעיונות החשבונאים של הבנק משפיעים על הכלכלה והחברה, מה השאלה פה בכלל?
וגוגל ופייסבוק? אני קונה מהם כל יום פרסום, ויש מליונים כמוני ופה נמצא הערך.
ואם היא מתפרקת ברור שהערך מתעדה, זה כמו שאם אתה שובר צלחת אז הערך שלה מתעדה.
וככה בנויה הבורסה? שירותים שאין להם ביטוי פיזי?
אז דבר ראשון, בבורסה יש חברות אמיתיות שמוכרות שולחנות אמיתיים
דבר שני זה שחברה לא מוכרת דברים פיזיים שאפשר לגעת לא אומר שאין לה ערך,
למעשה הן אפילו חברות עם ערך גבוהה מאוד כמו שציינת, גוגל,פייסבוק ועוד מליון חברות
אבל הריבית (הרי היא אינה מושמדת) הולכת לבנק. נכון?
עכשיו, הבנק משקיע את הריבית במניות ונכסים אחרים, וכך לפחות חלק מהכסף שמוחזר כריבית כן חוזר לשוק, ומתווסף להלוואות החדשות שהבנק יוצר. לכן השוק הוא לא רק הלוואות, אלא הלוואות+ריבית שהוחזרה לבנק מחובות קודמים והבנק השקיע אותה מחדש בשוק, בשביל עצמו ולא כיצירת הלוואה.
לכן אם כולם היו מחזירים את החובות בבת אחת עדיין היה יותר כסף בשוק ממה שמוצג בכתבה, כי היה גם את הריבית שהחזירו הלווים הקודמים ושחזרה לשוק בצורת השקעות שונות של הבנק (קניית מניות, זהב, נדלן וכו'). או שאני מחמיץ משהו?
אתה מחמיץ.
המודל של ירון איננו מדוייק.
הריבית היא חוב שלעולם אין ניתן להחזירו בשיטה של יצירת כסף מחוב.
הבריכה תמיד ריקה!
והבריכה גדלה ומעמיקה ככל שההלוואות גדלות ונושאות ריבית.
החוב לעולם איננו ניתן להחזר מלא והוא גדל בריבית דריבית ללא הפסק.
"אתה מחמיץ"…
מה שתגיד, איינשטיין.
אני בנק והשוק הוא 10 אנשים. נתתי לכל אחד 100 ש"ח. אני לוקח ריבית 10% וכל אחד צריך להחזיר לי 110 ש"ח. 9 אנשים החזירו לי 990 ש"ח, ובשוק נותרו 10 ש"ח בשביל האחרון שחייב עוד 100 ש"ח נוספים (שהרי הוא חייב 110 ש"ח בסה"כ) אותם אין בשוק על פי אורי ירון (אני הבנק ושרפתי 900 ש"ח, 9 קרנות).
ובכן אמנם שרפתי 900 ש"ח אולם נותרו לי עוד 90 ש"ח, אותם נניח (ללא הגבלת הכלליות) שאני משקיע מחדש בשוק לצרכי הפרטיים אצל הלווה האחרון. לכן ללווה האחרון חסרים רק 10 ש"ח להחזיר את הלוואתו ולא כפי שהתמונה העגומה של אורי ירון מנסה להציג, לפיה חסרים לו עוד 100 ש"ח.
כלומר הבעייה קיימת, אולם היא פחות חמורה מכפי שאורי ירון מתאר. הבנת, אלברט?
הרעיון שאתה מעלה פה מקומם
לקח לי כמה רגעים וקריאה חוזרת להבין את הרעיון
קצת חסר העובדה שלא התייחסת להון העצמי של הבנקים במסגרת הכתבה
שהרי גם כל הלוואה היא הלוואה שנשענת על ההון העצמי של הבנק…
קרא את המאמר הבא ותבין יותר טוב איך הדברים עובדים באמת.
בעקרון ההלוואה שהבנק נותן רק אחוז מאוד קטן ממנה 2-10% מהווה את "המשענת" של הבנק.
https://amitit.co.il/%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95-%D7%9B%D7%9A-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%94%D7%91%D7%A0%D7%A7%D7%90%D7%99%D7%AA/
מאמר מצויין.
באמת רק מי שלמד כלכלה באופן מסודר מבין איך זה פועל.
הבעייתיות שבעצם הבנקים שהם גופים פרטיים קובעים מי יקבל, כמה יקבל וכמה זה יעלה לו.
במקום שגוף יותר נטרלי היה צריך לשלוט על הברז לבריכה
זו בעיה שמתמודדים איתה בכל העולם המערבי
אם אני מבין נכון
כי בצורה זאת לא משנה מה פלוני יעשה המערכת תמיד תהיה בחוב תמיד יגידו לך שאין מספיק ותמיד פלוני ימצא עצמו בעבודה ליצור כסף שנעלם אחכ…
הבנת נכון. כך בנויה המערכת. עכשיו תגיד לעצמך האם זה נראה בעינייך סביר\ הגיוני\ מוסרי\ .
אני קורא, ומבין את הרעיון, אבל פשוט מתקשה להבין אותו עד הסוף, זה פשוט לא מסתדר לי.
שאלה:
למה המצב הנוכחי בעייתי, מה איכפת לפלוני שהכסף נוצר בצורה הזאת, כלומר, יש מאין?
יש מאין=אין ערך
אתה בעצם מקבל אסימון שהומצא מהאויר, מבעל המשחקיה שתלך לשחק ואחרי זה אתה צריך להחזיר לו אסימון וחצי. והוא אומר לך שאתה צריך להחזיר אסימון וחצי כי אין הרבה אסימונים.
האמת היא שהוא משלשל לכיס שלו את האסימון ״האמיתי״ שאתה החזרת לו – שיש לו ערך ומשמיד את היתרה בכדי ליצור חוסר
יש המון סרטים המסבירים את הנושא ככל שתתעמק תבין את ההשלכות.
אתר positivemoney מכיל הסברים טובים
הדוגמה לא טובה. יש כמות כסף נתונה במשק שמוגדרת על ידי התוצר הלאומי. כסף שמוחזר ממש לא נעלם, הוא הופך לחלק מהון הבנק ומשמש אותו לפעילותו או בגוף ההון שלו. הגוף היחיד שרשאי להגדיל את כמות הכסף או להקטין אותה הוא הבנק המרכזי על סמך החלטת הממשלה. הגדלת כמות הכסף צריכה באופן אידיאלי להתאים לגידול התוצר הלאומי ולייצג את סך הסחורות והשרותים שהמדינה מייצרת.
כסף למעשה מייצג עבודה והוא בפועל אמצעי להעביר אנרגיה של עבודה אנושית
אבנר
שים לב הדברים מבוססים על פי מסמכים רשמיים של הבנק המרכזי האנגלי וקרן המטבע הבינלאומית. אם אתה טוען שהם טועים (למרות היותם הגופים שעומדים בראש המערכת המוניטרית בבריטניה ובעולם) – אתה מוזמן לשלוח להם מכתב תיקון או להביא מסמכים מגופים רשמיים שמגבים את דבריך. רמז: אין כאלה.
כתבה מעולה, תודה רבה 🙂
אשמח לדוגמאות מוצלחות לשיטות אחרות לייצור כסף.
אלכסנדר תודה.
שיטות שעבדו בעבר ויכולות לעבוד בעתיד הן ייצור כסף על ידי המדינה ( שים לב. לא הממשלה ) על ידי הריבון המדינה בשמנו האזרחים. תקרא על תכנית שיקאגו שראשיה הציעו את הדבר עוד בשנות השלושים של המאה הקודמת.
מה שחשוב הוא מי שולט על כמות הכסף כדי למנוע אינפלציה.
עצוב
מכאן רצוי לקרוא לאנשים
חיסכו ואל תקחו הלוואות – הפילו את המערכת!
כל עוד החובות גדלים (וכך זה נראה לפי הגרף), קיים מספיק כסף במחזור.
לכאורה מדינה עם פחות חובות מקרינה חוסן כלכלי, אך האמת הפוכה. כשהחובות יתחילו לרדת, יתחיל תהליך שיתוק כלכלי.
פרוש הדבר שכוח הייצור הכלכלי של אזרחי המדינה יגיע לקצה יכולתו. כשתושבי המדינה לא יוכלו להשקיע יותר זמן\מאמץ\כישורים על מנת לקיים את רמת חייהם הנוכחית, אז החובות יתחילו לרדת.
השיטה נועדה להעשיר את ייצרני הכסף מחוב יש-מאין ע"י …יצירת כסף יש מאין.
אין לצפות שהשיטה תעלם מעצמה כל עוד הציבור שרוי באדישותו ובערותו ומעונין בהשארות זו.
ככלל הציבור איננו מעונין ללמוד, להבין ולהיות אחראי מעבר לעצמו האישי.
הציבור מעונין להיות רובוט שאחרים חושבים במקומו.
הציבור מעונין לעבוד מבוקר ועד ערב ולחשוב שהוא עושה ככל יכולתו לקדם את רווחתו ועיניניו.
שיפחיד אותו יותר מכל הוא הידיעה שרומה ועבודתו איננה נחוצה ברובה. הוא איננו רוצה לדעת זאת.
הציבור הוא עבד מנטלי.
לאחר שהשקיע זמן ומאמצים בתחום התמחותו הוא איננו מעונין לדעת יותר ומעבר.
לכן יהיה משבר, וכעס, ומחסור, וחוסר אונים, וחוסר הבנה, וצעקות והאשמות, והציבור ימצא אשם, בטלן, פרזיט, אוכל חינם, ומה לא, והוא כמובן יסכים בכובד ראש ויאשים עצמו בכנות חסרת פשרות על שלקח הלוואות שלא יוכל להחזירן.
הציבור רואה את הפערים העצומים ברמת חיים שאינם נובעים מעבודה יצרנית, אבל הציבור הוא חלק מאותם פערים ומעונין שיימשכו.
הוא איננו מעונין בשוויון ובחלוקה צודקת של ההון אלא רואה במצוקתו האישית הוכחה לצדקנותו – וזהו מחירו הבלתי נתפס של הטמטום.
הציבור איננו רוצה בטוב.
הוא מעולם לא חונך לרצות בטוב. הוא חונך שרע לאחר זה הטוב בשבילו.
הציבור לא רוצה לחשוב. הציבור רוצה להיות מטומטם ורובוט.
הציבור רואה בטמטום ובפטור מאחריות – ערך עליון שאיננו מוכן לוותר עליו.
בפילוגים ובמאבקים ובעימותים ובחוסר שוויון ובהטבות המפליגות למי שכוח בידיו, הוא רואה ערך עליון – ערך השמחה לאיד, שאין לוותר עליו בעד שום הון שבעולם.
לכן הציבור ישלם ברצון ובייסורים את מחיר טמטומו וטפשותו וכאביו וסבלו ומועקת קיומו.
וכנופיית המשעבדים תמשיך לשעבדו לצרכיה ולהסיתו כנגד עצמו, בהסכמתו כמובן.
עולם כמנהגו נוהג.
תמיד יהיו חוטבי עצים ושואבי מים.
ואם הם מתעקשים לחפור מכרה, לפחות שיהיה זה המכרה שלי.
וזה מה שהכי יפה באנושות כיום, העבדים לא מבינים ונלחמים על זכותם להיות עבדים.
מסכים לחלוטין, מילה במילה