ד"ר יפה שיר רז חשפה השבוע ממצאים חשובים, ממחקר שהופיע בגיליון ינואר של כתב העת Science Signaling. המחקר מצא כי לסוכר יש תפקידים חיוניים בהישרדות תאי הסרטן, הרבה מעבר לאספקת אנרגיה בלבד, ולכן, להימנעות מסוכר במצב של מחלת סרטן יש חשיבות רבה. יותר מכך – המחקר מצביע על כך שבחולי סרטן, הימנעות מצריכת סוכר יכולה לעזור לחסל את התאים הסרטניים לא רק על ידי "הרעבתם", אלא גם במסלול נוסף שלא היה ידוע עד כה.
החוקרים בדקו האם שילוב בין מניעת סוכר בתזונה ביחד עם הגברה של רמות הסידן בתאי הסרטן יכול לעזור לחסל את תאי הסרטן לעומת מניעת סוכר בלבד. ואכן, באמצעות הגישה המשולבת הם הצליחו להרוג תאי סרטן, בעוד שהתאים הבריאים לא נפגעו כלל. בנוסף, חלק מתאי הסרטן איבדו את היכולת שלהם לשמר רמות סוכר מסוימות גם במצב של חסך בסוכר. לדברי החוקרים, הממצאים מצביעים על כך ששילוב בין הימנעות מסוכר ובין הגברה של רמות הסידן בתאים הסרטניים, עשוי להוות גישה טיפולית חדשה כנגד סרטן.
עכשיו כשהסכנה לילדינו ולנו מתחדדת נוכח המחקר החדש, שמתווסף לעוד רשימה ארוכה של מחקרים, אפשר להבין את גודל המחדל שהתרחש בסוף שנה שעברה. רק בתחילת נובמבר הודיע משרד הבריאות כי החוק לסימון מוצרים מזיקים, זה שיזהיר את הלקוחות מפני מוצרים עתירי סוכר, ייושם עוד בשנת 2018. התעשיינים מצידם עשו הכל כדי ללחוץ על המשרד לדחות את החוק הזה שעלול לגרום להם נזק כבד. הם גם הצליחו. בתוך חודש וחצי בלבד החוק נדחה לשנת 2020. משרד הבריאות נתן לתעשיינים עוד שנתיים נוספות, בהם יוכלו לקבור סופית את החוק, רק אם ירצו בכך. קשה לקלוט את האבסורד בעובדה שמשרד הבריאות, האמון על הבריאות, עסוק בפשרות עם התעשיינים והכל בגלל כסף.
אני לא מבין את האתר הזה, מצד אחד כל כתבה שנייה היא על זה שהמדינה היא השטן שרוצה להרוג אותנו לטובת בעלי ההון, מצד שני האג'נדה הכלכלית היא "להעביר את ייצור הכסף למדינה".
אם דיברנו את הרוצח מספר 3 בעולם (סרטן) והקשר לסוכר
ראוי להזכיר את הרוצח מספר 1 בעולם (מחלות לב) והקשר לכולסטורול רע שמצוי בג׳אנק פוד ומזון מן החי (בשר, חלב, ביצים וכו׳)
אני מסכים לחלוטין שצריך להימנע ממזון מעובד ולהמעיט עד כמה שניתן במזון מן החי, מסיבות רבות ובתוכן גם בריאות.
לעומת זאת, לגבי כולסטרול בכלל וכולסטרול "רע" בפרט, הגיע הזמן להתעדכן…
בשנים האחרונות פורסמו מספר מחקרים בנושא השומן בתזונה שביטלו ואף הפכו על פיה את גישת "דל שומן", (השגוייה), שהייתה מקובלת בעשורים האחרונים.
הגורם החשוב הוא כפי הנראה איכות וסוג השומנים, לא הכמות שצורכים, (כמובן בגבולות הסביר, הפרזה בכל דבר אינה טובה:).
אחוזי שומן (איכותי) גבוהים בדיאטה לא מעלים את רמת השומן בדם!
אחוזי כולסטרול ושומנים רוויים בדיאטה לא מעלים את אחוזי הכולסטרול בדם ו/או גורמים להסתיידות עורקים!
כולסטרול נמוך מעלה את הסיכוי למחלת לב הרבה יותר מכולסטרול גבוה!
אחוזי שומן גבוהים בדיאטה מעלים את רמת חילוף החומרים ושריפת שומנים פסיבית!
סוכרים מעובדים הם סיפור שונה לחלוטין ואכן רצוי להימנע מהם ומתוצאות צריכתם.
סביר להניח שהשומנים ברובם המכריע של המזונות המעובדים ואולי גם במזונות מן החי הם מהסוג הפחות בריא, אבל להמליץ באופן עיוור 'בעד' או 'נגד' מזון כלשהו בגלל אחוזי הכולסטרול ו/או אחוזי השומן שבו הוא הרגל שהגיע הזמן להיפטר ממנו.
אין לי כרגע זמן לחפש קישורים למחקרים ולפרסומים הרלוונטיים, אבל חיפוש הרצאות של ד"ר מארק היימן, (Mark Hyman), יהיה מקום טוב להתחיל בו, מזכרוני בדרך כלל הוא מקפיד להפנות את הצופים למקורות המידע שלו, או נותן מספיק מידע שיאפשר חיפוש אינטרנטי קל יחסית.
זה נכון שהמלצה עיוורת היא לא מומלצת. אבל מישהו למטה הזכיר את Dr. Michael Greger
ממליץ לחפש אותו. הוא לא מנפנף בידיים וממציא שטויות כמו חלק גדול מה"גורו" של תזונה. הוא עומד בראש אירגון שאוסף ומבקר מחקרים ומציג את המסקנות שלהם. השורה התחתונה היא מזון מן החי (בשר,עוף, דגים, חלב, ביצים) זה בגדול רעל
נשמע קיצוני? אולי. אבל המציאות לא תמיד סוסי קרן וקשתות
הסוכר ידוע כ-WHITE KILLER עוד בטרם קישרו בין צריכתו לבין מחלות כרוניות רבות (הסרטן אחד ברשימה). כמובן שישנם גופים שמעוניינים לשווק מוצרים גרועים שהסוכר מככב בהם – אך תמיד נוספים להם עוד חמרים שאין הגוף סובל, כגון חמרי צבע, שומני טרנס, מייצבים – שהמחקרים כבר מזמן הזהירו מפניהם. מה שעצוב – הוא שהמדינה מגלה אינטרס מובהק כל כך לסייע ל"רעים" כלומר אלה שמעוניינים שיקנו את מוצריהם – החל בכך שהיא מסבסדת מוצרים אסורים, לא מטילה פקוח ראוי על הרעלת החקלאות בחמרי הדברה, הפלרת המים…. ואין לזה סוף. מי היא המדינה? קבוצת מושחתים שדואגים לכסא שלהם בלבד.
התגובה של אריק היא האמת לאמיתה. רגולציה והכבדה רגולטורית לעולם לא יסייעו לכלום אלא רק יהוו מכשול וחסם. מי שבאמת רוצה לסייע לבריאות הציבור צריך לצמצם רגולציה ואת הממשלה ובעקבות זאת את המיסים ולהשאיר בידי הציבור יותר כסף על מנת שיהיה להם זמן פנוי ללמוד ולחקור ויותר כסף לצריכה של מוצרים בריאים ואורגנים שמטבע הדברים יקרים יותר.
ילידים מקוריים באיים הקריביים הועבדו למוות במטעים, והוחלפו בעבדים מאפריקה. סוכר הוא נקמתם באדם הלבן.
חפשו Dr. Michael Greger
מייסד nutritionfacts וכותב הספר "how not to die"
הבעיה בכניסה של המדינה לצלחת של אזרחיה היא שהאזרחים עלולים בסופו של דבר להאמין למדינה ולצרוך מוצרים שהמדינה קבעה שהם "בסדר". זה הדבר המסוכן.
טוב יהיה לאזרחים אם המדינה תהיה בלתי מעורבת בענייני תזונה. במצב כזה יוכלו להיתפתח יותר גופים פרטיים אוביקטיביים ותחרותיים שייספקו המלצות בדבר תזונה נכונה. בנוסף, האזרחים יצטרכו להפעיל יותר שיקול דעת ומחשבה ביקורתית באשר להרגלי התזונה שלהם.
הסכנה הגדולה בהתערבות המדינה בסימון מוצרים, מעבר לפוליטיזציה של המזון, היא שברגע שהמדינה תסמן מוצרים מזיקים (לדעתה), הציבור התמים יתפתה לחשוב שהמוצרים הלא מסומנים הינם בריאים לצריכה. גם המשקל של דעתם של מומחי תזונה פרטיים יפחת בעיני הציבור התמים שיאמין שהמדינה "יודעת" מה טוב בשבילו ודואגת לו (יותר ממה שדואגת לקבוצת האינטרסים).
ולבסוף, כפי שידוע, המלצות בענייני תזונה משתנות חדשות לבקרים. ככל שוועדות ממשלתיות יהיו אלו שקובעות מה מותר לאכול, צפוי זמן המתנה ארוך של כמה שנים בין פרסום המחקרים לסימון המוצרים (קיים חוק שמחייב לתת ארכה של שנתיים טרם סימון מוצרים). כך שככל שסומכים יותר על הממשלה (במקום על גופי מחקר תזונתי) כך גדל הסיכוי לפספס המלצות עדכניות וחשובות בדבר התזונה הנכונה.
ככל שסומכים יותר על מחקרים תזונתיים כך צריך פחות ממשלה שתסמן מוצרים. וככל שסומכים יותר על ממשלה מסמנת מוצרים כך מתייתר הצורך להתעדכן במידע רפואי תזונתי עדכני.
במקרה אנונימי? כותב כבעל אינטרס גדול באי פיקוח המוביל לפרסום מסיבי שלעיתים שקרי, לרמת תחלואה גבוהה וצריכה לא אחראית ולהוצאות מדינה אדירות. מי מרויח? יצרני הרעלים האלה לסוגיהם. בשם כאילו חופש בחירה.
משרד הבריאות שמנסה להכניס פסולת תעשייתי למי השתייה, מפתיע עם אי סימון מוצרים עתירי סוכר?
זה פחות או יותר כמו שדעאש יפתיע עם זה שאנשיהם לא שוטפים ידיים אחרי ביקור בשירותים…