שי באבד – מנכ"ל משרד האוצר. צילום מסך: יוטיוב
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, וראש חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' נתן זוסמן, הם מנהלים בכירים בשירות הציבור, שהוגדרו בחוק כעומדים בראש "ועדת היישום" של הרפורמה בבנקאות. תפקידם לקדם במסגרת הועדה את הרפורמה בבנקאות כפי שנקבע בחוק ייעודי שעבר בסוף ינואר בכנסת. מטרת הרפורמה בבנקאות, כפי שנגזר מדברי הפתיחה בחוק, היא להקטין את הריכוזיות ולהגביר את התחרות בשוק הבנקאות.
לשון החוק לא היתה מאד מסובכת: בתוך 90 יום מרגע כניסת החוק לתוקף, על ועדת היישום לפרסם מהם היעדים להצלחת הרפורמה בבנקים. היעדים צריכים להיות בצורה של תבחינים מדידים, כלומר מספרים ולוחות זמנים שניתן לבדוק באמצעותם אם הרפורמה מתקדמת באופן מוצלח.
הצורך בקביעת יעדים מספריים להצלחת הרפורמה בבנקאות עלה בזמן גיבוש החוק על ידי נציגי הציבור, ששאלו כיצד ניתן לדעת אם הרפורמה אכן מצליחה? לדוגמה, אם הריכוזיות תקטן במאית אחוז בתוך 5 שנים, האם זוהי הצלחה? אם התחרות תגבר באופן שיחסוך לכל אזרח שקל אחד בשנה, האם זוהי הצלחה?
אותם מנהלים בכירים הוסמכו ביחד עם עוד חמישה רגולטורים להיות חברים בועדת היישום, וזאת על מנת לקבוע יעדים להצלחת הרפורמה בזמן קצוב. ובכן, לא רק שועדת היישום חרגה בחצי שנה מ-90 הימים שהוקצבו לה, בסופו של דבר פורסם בשבוע שעבר מסמך היעדים של הרפורמה – ללא יעדים מספריים. המסמך שפרסמה הועדה היה כה דל, עד שלא ניתן היה לחלץ ממנו יעד מספרי אחד ויחיד של הרפורמה. לא הורדת עמלות, לא הורדת ריביות, לא הקטנת חלקם של הפועלים ולאומי אשר הינם הגורם העיקרי לריכוזיות.
בעקבות דו"ח הביניים שפרסמה בעבר אותה ועדת יישום, שכבר אז היה דל ביותר, הארגונים החברתיים התריעו בפני חברי הועד שהציבור לא יסתפק באמירות כלליות על הורדת מחירים והקטנת הריכוזיות אלא יש לבטא את רצון המחוקק. ועדת היישום בחרה, מסיבותיה, להתעלם.
למי שמחפש נקודת אור בדו"ח של ועדת היישום, הוגדרו צעדים רגולטורים רבים הכוללים לוחות זמנים, ואשר מטרתם לסייע להגברת התחרות בבנקים. לדוגמה, עד סוף החודש על הפיקוח על הבנקים ואגף התקציבים לגבש מתווה להעברת חשבון עו"ש בצורה קלה ובטוחה לצרכן. אין ספק שזהו צעד חשוב ביותר וראוי לכל שבח, אם אכן הפיקוח על הבנקים ומשרד האוצר ידאגו לכך שהוא גם ייושם באופן מוצלח. הבעיה היא שלאור העובדה שאפילו את הצעד הראשון, פרסום יעדים מספריים תוך זמן קצוב, ועדת היישום החמיצה לחלוטין, נשחק האמון הציבורי ברצינות כוונותיה של הועדה.
ברק גונן הוא יו"ר משותף בעמותת צדק פיננסי ושותף לדיוני ועדת הרפורמות בכנסת אשר גיבשה את הרפורמה בבנקים
בהחלט נכון לצאת לרחובות
הרי מחאה היא כלי דמוקרטי לגיטימי להבעת חוסר שביעות רצון כלפי נושא מסויים.
ואם נצא?
מה נושא המחאה?
כל כך הרבה דעות יש בנו ובהתאם כל כך פילוג ומחלוקות.
גם מחאה צריכה להיות חכמה.
עם גוף מסודר לא פוליטי (קשה)
וממומן (מי יממן שהוא לא פוליטי?)
עם מנגנונים לקבלת החלטות
עם היררכיה
עם פעילים בעלי תפקידים מוגדרים
עם חזון,יעדים,אחדות
כל מחאה אחרת תתרסק
תראו מה קורה כאן
כמה פילוג
ועל כלום
שנים טוענים את אותן טענות ולא מגיעים למסקנות
ממש טחינת מים
זה לא קל
משרד האוצר מושחת.
לא נכון? תתבעו אותי
חוק מטומטם שמנוסח בלשון כללית. חסר משמעות מכיוון שאפשר לנסח יעדים חסרי משמעות.
את הלפידים צריך לשמור ע"מ להצית את בנק ישראל. מוסד מיותר שמתחזק את קרטל הבנקים.
זה כל העניין.
אם לצאת לרחובות להשתולל, שיהיה מהסיבות הנכונות. קרי, לדרוש חירות!
וחירות בלי הטבע זאת קלישאה, למעשה זאת עבדות האמיתית, הרי בכדי לישון בלילה בכדור הארץ אתה אמור לשלם לאחיך החזיר פרוטקשן = לשכור חור במשכורת שלימה = עמל אנושי של חודש שלם אולך לחזיר = אין לך עבדות יותר גדולה מיזו.
מה עוד, היהודי התעורר במאה האחרונה להחזיר לעצמו את הטבע על חשבון דם הרווקים והרווקות שלהם, אז אייך זה שלמעשה ליהודי אין דירה ועוד צריך לתת לאחיו החזיר את משכורתו בכדי לישון בארץ ירושתו ?!
אני לא חושב שהציבור צריך להשתולל ולהצית בניינים וכדומה.
הציבור פשוט צריך לצאת עם קמפיין פשוט והיא "להחזיר לאדם את החירות ואין חירות בלי הטבע כקניין פרטי" שמוגן בחוקי יסוד שאפי בג"ץ לא יכול לנגוע בהם.
הצד השני של מטבע הקמפיין אמור להיות באופן כזה, שכל יהודי יתבייש לקחת מאחיו את משכורתו החודשית בשביל הזכות לישון בארץ ירושתו.
אם הציבור יצליח לעבור את הקמפיין הזה בהצלחה (כמו שזה הצליח בזמן הפנתרים השחורים, רק הפעם בלי אלימות).
אז הציבור יתחיל עם קמפיין נגד אליל הכסף. כלומר לא עוד התכנסות ההון הציבורי אצל יחידים שאוטומטית שוללת מהזולת את הטבע ונהפך לעבד לאחיו החזיר.
כלומר יצירת הכסף תחזור לציבור והציבור ידפיס את כספו לבד ובאופן פרטי בלי לשלם על כך ריבית. יצירת הכסף זה משאב ציבורי ולכן צריך פשוט להחזיר את זה לבעליו.
לסיום:
לא רק להחזיר את החירות, צריך בעיקר לדאוג שלא תתאפשר לקחת מאתנו את החירות שוב. ולכן צריכים את שתיהם 1. להחזיר את הטבע לפרט 2. להחזיר את יצירת הכסף החברתי לפרט. ועם שתיהם מובטחת חירות האדם.
אף אחד לא מונע ממך את הטבע
אתה לא אורז פק"לאות ועוזב למדבר יהודה היא לא כי מישהו מונע ממך
אתה לא עוזב כי אתה חדל אישים קשקשן שלא ישרוד בלי מנעמי החיים המודרניים יותר משעה
אתה רוצה "לישון בלילה בכדור הארץ"? לך למדבר! אתה לא תשרוד עד הלילה אבל גם לא תשלם שכירות לאף אחד
במקום קמפיינים או לפידים פשוט לך לטבע
כזה פשוט
יואל היקר
מתי תתחיל להבין משהו ?
אתה לא מבין מזה מטפורה ?
אתה לא מבין ששפה זה רק אמצעי העיקר זה התוכן והעובדות.
העובדות הן כדלהלן
היהודים על חשבון צאצאיהם הילדים (כל רווק – מבחינת קרבן אדם למזבח הלאום הדמיוני – הוא עוד ילד כי הוא נכרת מעולמו האישית שלו) בואו להחזיר לעצמן את הטבע.
והנה למעשה הוא צריך לעמול כל החודש בשביל לישון בלילה באיזה חור.
זאת עבדות ונוכלות ופנאטיות וחזירות ודוגמטיות ואכזריות.
מה עוד, אתה משקר לעצמך שיש לך אפשרות ללכת למדבר (אם כי היהודים כקבוצה (בניגוד לפרט) הלכו למדבר, ויבשו את הביצות והקימו את הישות החברתית הדמיונית בארץ ישראל), 1. אין מדבר שלא שייכת לאיזה ישות חברתית דמיונית. 2. בהנחה שהישות החברתית הנ"ל מאפשרת לך להתנחל במדבר, אז יבואו הישות לקחת ממך את הילדים מחוק הסוציאלי. 3. אתה רוצה חלוקת העבודה ובמדבר אין לך את זה.
כל הנ"ל מביא אותך להתחבר עם קבוצה ללכת ביחד במדבר וזה מה שעשינו שעלינו לארץ ישראל. אז שוב אנו חוזרים לשאלה הראשונית אייך זה שאנו אמורים לעמול כל החודש בשביל לישון באיזה חור ? אייך זה שאחיו המנוול לוקח את כל עמלי בשביל לישון ?
תהרוג אותי אני לא מבין אייך אתה לא מבין את האבסורד הפשוט כאן.
יש שלא מתעמקים, יש שטרודים בחייהם ולא חשבו על כך.
אבל אתה נמצא כאן בדיונים הרבה זמן, ומתווכח. אז כמה זמן לוקח לך להבין דבר פשוט שכזה ? רבונו של עולם.
אכן. אבות הכלכלה המודרנית כגון אדם סמית ידעו ודיברו על המגזר השלישי שהועלם מהכלכלה הניאו ליברלית עי שכתוב ספרי הכלכלה עי האליטות. המגזרים הם capital, labour השלישי הוא landlords. הבעלי בתים. אז מומלץ לכל מתנגדי חירות הטבע להתחיל לנבור אצל הוגי הדעות שהם נתלים בהם כאילנות במקום ללמוד מיד שניה מעוותת וללמוד על חשיבות הקרקעות בכלכלה
מה לעשות, כאשר כל היום עסוקים בגניבות למי יש זמן לציבור הנודניק שנגנב.
עד שלא יצאו אנשים עם לפידים לרחובות במרי אזרחי רחב נמשיך לאכול פה חרא ולדמיין שזה שוקלד.
פשוט אופייני לפוליטיקה הכותרות של האוצר – הרבה רעש ושום כלום במעשים.