דימוי: ליוי וינטר, “המקום הכי חם בגיהנום”
הדיונים על הסכם טיס”א, הסכם הסחר הגדול ביותר שישראל עשתה ועושה, מתקיימים באופן חסוי כבר כמעט ארבע שנים בחדר סגור בז’נבה. עד היום לא הוצגו פרוטוקולים או סיכומי דיונים מהישיבות. ההסתרה היתה לא רק מהציבור אלא גם מחברי הכנסת שלא יורשו לראות את פרטי המשא ומתן של ההסכם לפחות עד אמצע העשור הבא. בתום הדיונים הממשלה אמורה לאשר את ההסכם מבלי שיתקיים עליו דיון ציבורי. ההסכם הוא בעל השפעות מרחיקות לכת על הריבונות של הכנסת, על שלטון החוק, על הדמוקרטיה, צנזורה באינטרנט, בנקאות ועל עוד 25 תחומים בחיי היום יום שלנו. את ההשפעות הדרמטיות של ההסכם חשפנו כאן בתחקיר טיסא – “ברוכים הבאים לשלטון התאגידים”.
ההסכם היה אמור להסתיים בתחילת השנה. רק בחירת טראמפ לנשיאות ארצות הברית מעכבת בינתיים את השלמת הדיונים. בסוף 2016, אחרי פרסום התחקיר, הצהירו נציגי משרד הכלכלה כי לא יחשפו את העמדות שהציגה המשלחת הישראלית. השאלות של איזה גורמים אזרחיים היו שותפים לתהליך, איזו השפעה הייתה לחברות עסקיות, ולאיזה גוף היתה השפעה גדולה על עמדות ישראל? – נותרו פתוחות.
בתשובה לבקשה רשמית שהגישו המשמר החברתי יחד עם התנועה לחופש המידע, התקבל לאחרונה חומר רב על התקדמות הדיונים מאז 2013 ועד הזמן האחרון. המסמכים שהעבירו אנשי מינהל סחר חוץ כוללים את תאריכי הדיונים, שמות הנציגים הישראלים, תיעוד של פגישות עם גופים בישראל, תכתובת עם משרדי ממשלה וסיכומי דברים שנאמרו במפגשים הבינלאומיים. פה חשוב לציין שטיוטות ההסכם עדיין נותרו חסויים.
החומר שהתקבל מכסה שלבים שונים בהתקדמות הדיונים. ממעבר ראשוני על המסמכים שהועברו בצורתם הגולמית, ניתן להסיק, שאנשי מינהל סחר חוץ לא קיימו לאורך ארבע שנות הדיונים שום התייעצות עם גופים ישראליים שיושפעו מהסרת הגבלות על פעולת תאגידים זרים בישראל. הגורמים האזרחיים המעטים ששותפו בסוד הדיונים ייצגו כולם את ענפי הייצוא – אלה שצפויים ליהנות מההקלות בגישה לשווקים זרים, וממילא אין סיבה שיתנגדו לסעיפי ההסכם. בהיעדר כל תהליך מסודר של שיתוף ציבור, התייעצות עם בעלי עניין או הנגשת מידע, הצוות הישראלי תמרן במו"מ בלי לקבל משוב כלשהו מארגוני סביבה, צרכנות, זכויות עובדים, משתמשי תחבורה וכדומה.
בקרוב לאחר שנעבור לעומק על המסמכים – נפרסם פרטים נוספים. הנתונים זמינים באתר המשמר החברתי וציבור קוראי הכלכלה האמיתית מוזמן לעיין בהם ולעזור ב"חפירות".
לא טיסא אלא נפטא. אבל יש קשר
https://www.facebook.com/amnon.portugaly/posts/10156113865229535?pnref=story
הצטרפו לקמפיין לעצור את ההסכם ההרסני!
הסכמי סחר צריכים להיות הגונים ולקדם את האינטרס של כל האזרחים, לא רק לעגן את רווחי התאגידים. עוצרים את טיס״א עכשיו: https://act.zazim.org.il/act/tisa2_he
אולי כדאי כבר עכשיו להתניע עצומה נגד חתימת ישראל על ההסכם ואם אפשר לאחד כוחות ם תנועות נגד עולמיות.
זו הרי הדרך היעילה ביותר, להפעיל את הפוליטיקאים נגד ועדיף שעה אחת קודם – כי אם נעיר אותם מאוחר יותר נקבל הסכם בסגנון מתווה גז 2, ואז זה גם יעלה לנו עוד יותר.
מינהל סחר חוץ הוא הגוף האמון על ניהול הסכמי הסחר החופשי של ישראל עם מדינות העולם. מציע בזאת לדרוש מהמינהל את בדיקת הכדאיות הכלכלית שנעשו טרם פתיחת המו"מ להסכם סחר חופשי עם הודו (שהושעו בינתיים) וזה האמור להיפתח בקרוב עם סין. גם בשני המקרים הללו ההתייעצות התקיימה בעיקר עם גורמים העשויים להרוויח מהסכם כזה ולא עם גופים במשק העלולים להיפגע מהסכם.
כמה שאלות שעולות ממעבר על חלק מהחומר
1. למה יחס התוכן האמיתי לדפים ודיבורי סרק הוא כזה גדול – כמות ה"פלאפ" היא ענקית. אין שם הרבה דיבורים לעיקרו של החוזה. אם זה חוזה כזה טוב, למה לא מציגים אותו?
2. למה שמות רוב המכותבים מחוקים – אם זה הסכם כזה טוב הם לא אמורים להיות גאים בכך שהם לוקחים בו חלק? אנשים עוד עשויים לחשוב שאותם "נציגי ציבור" למעשה מכרו אותנו ואת אמא שלהם. מעניין לקבל את השמות שלהם ולעקוב אחר הקרירה שלהם לאחר חתימת החוזה
דוגמא: גשו לדף האחרון פה http://hamishmar.org.il/wp-content/uploads/2017/04/%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%94%D7%9B%D7%9C%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%A1%D7%97%D7%A8-%D7%97%D7%95%D7%A5-%D7%A0%D7%99%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%A0%D7%92%D7%94-%D7%A2%D7%93%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%94-27-10-2013.pdf
3. אם מטרת ההסכם היא להוריד חסמים ורגולציות למה צריך את כל הסבך הרגלוטרי? האמת זה די ברור. ההסכם הזה מבוסס על הקודים של "ליברליזציה" (קרא: פאשיזם) של ה OECD ושאר סוכריות (כמוGATS). כמו באיחוד האירופי, מטרת הדבר הזה היא לשנות את יעד הממשלה המקומית לסוכנות למעיכת מתחרים קטנים, ומערך החלפת אוכלוסיה המקומית באוכלוסיה זרה של עובדים זולים (כל זה במימון האוכלוסיה המקומית דרך "רווחה")