היום יכריעו השווייצרים האם יוציאו לפועל מהפכה חסרת תקדים במערכת המוניטרית המקומית ואולי העולמית. היוזמה הקרויה "Vollgeld" או "יוזמת הכסף הריבונית" (SMI) הגיעה למשאל העם בזכות קמפיין שערכה התנועה לרפורמה מוניטרית בשוויץ (MOMO). התנועה אספה לפני כשנתיים 111,819 חתימות של תומכים בהגבלת הספקולציות הפיננסיות שמבצעים הבנקים הפרטיים. בכך הם עברו את מינימום החתימות הנדרש בשוויץ לצורך קיום משאל עם. “בנקים לא יוכלו ליצור כסף עבור עצמם יותר, הם רק יוכלו להלוות כסף שיש להם מחוסכים או בנקים אחרים”, הסבירו בקבוצת הקמפיין את מהות ההצעה במשאל העם.
הבנק המרכזי השוויצרי הוקם עם הסמכות ליצר כסף פיזי (מטבעות ושטרות) בשנת 1891 – אולם עם התפתחות הסחר בכסף האלקטרוני שנוצר על ידי בנקים פרטיים, הם השתלטו הלכה למעשה על תחום יצירת הכסף בכלכלה השווצרית ובעולם. השטרות והמטבעות של הבנקים המרכזיים מהווים היום חלק זעיר בלבד מכלל העסקאות בכלכלה המודרנית כאשר רוב הכסף במחזור הוא כסף שמיוצר על ידי בנקים פרטיים.
איך זה למעשה קורה? בניגוד למה שהרגילו אותנו לחשוב, כשאנחנו לוקחים הלוואה מהבנק, כספי ההלוואה לא מגיעים משום פקדון של לקוח בנק או מהכספות של הבנק המרכזי. הבנק מייצר את הכסף בצורה אלקטרונית כספרות במחשב ורושם אותו בחשבון הבנק שלנו. המשמעות היא שלבנקים ניתן כח עצום של יצירת כסף – כח שאפילו לממשלה אין היום. קרן המטבע מצאה שאותו כסף מאשראי המיוצר על ידי בנקים, גורם לניפוח בועות פיננסיות ספקולטיביות המערערות את היציבות הכלכלית, אבל מצד שני מכניסות לאותם בנקים הרבה מאד כסף מריביות. מי שנפגע מכל המנגנון הזה היא הכלכלה שנעה במחזורים אינסופיים של ניפוח בועות ופיצוצן. אם היוזמה תעבור במשאל העם, הבנק המרכזי השוויצרי יחזור להיות שוב המונופול על יצירת הכסף הפיזי והפעם גם האלקטרוני במדינה.
מי שכמובן מוביל את ההתנגדות להצעה הוא איגוד הבנקים השווצרי המזהיר מפני “קטסטרופה” אם וכאשר ההצעה תתקבל. גם מנכ"ל בנק UBS, סרג'יו ארמוטי, אמר בחודש שעבר לכתבים: "אני לא מצפה שהעם השוויצרי יבצע מהלך התאבדות ויאשר את זה". הסיבה להתנגדות הבנקים ברורה. רוב רווחי הבנקים מגיעים מהריביות שהם גובים על אותו אשראי שהם מייצרים. אם יאסר עליהם מתן אשראי יש מאין – הם יאבדו את מקור הכנסתם העיקרי. אל הבנקים הצטרף גם נגיד הבנק המרכזי בשוויץ שתיאר את היוזמה כ"קוקטייל מסוכן". לטענתו יוזמה כזו מעולם לא נוסתה באף מקום. הוא לא מעוניין להפוך את שוויץ לשפן הניסיונות של העולם.
הסבר של ארגון המחקר הבריטי "פוזיטיב מאני" על המשאל
הציבור השווצרי נראה שדווקא מושפע יותר מעמדת הבנקאים. סקרי דעת קהל מצביעים שכשני שליש מהבוחרים השווייצרים צפויים להצביע נגד התוכנית. אבל מה יקרה אם ההצעה כן תעבור? פה הכלכלנים מעריכים כי בטווח המידי צפויה תקופה קשה של חוסר וודאות למערכת הבנקאית ולפרנק השווצרי. מניות הבנקים בשוויץ צפויות לצנוח במידה רבה מעבר לשפל שהגיעו כבר בחודש מאי. עם זאת, ההשפעה המשמעותית ביותר של ההצבעה עשויה להיות מורגשת בשוקי המטבעות – שבהם הבנק המרכזי מתערב לעיתים קרובות במטרה לנסות וליצב את שוויו של הפרנק השוויצרי. אין ספק שהיוזמה תגרום לאי וודאות לגבי ערכו של הפרנק השווצרי בטווח הקצר עד שהשוק יבין ויעכל את השלכות היוזמה המהפכנית.
חלק מהסוחרים בשוק הפיננסי, שלא מתרשמים מהסקרים, כבר נערכים למצב שבו משאל העם יעבור. כמה מהם הודיעו כי הם מתכננים לבטח את עצמם כנגד תיקוני שוק באמצעות רכישת אופציות מכר על מניות והפרנק השוויצרי. הצפי שהירידות במניות הבנקים, במידה ומשאל העם יעבור, יגדילו את שווי האופציות האלה.
אם מסתכלים על הטווח הארוך יותר – לא מן הנמנע כי היוזמה דווקא רק תטיב עם השווצרים. הרעיון של העברת הסמכות הבלעדית על יצירת הכסף מבנקים פרטיים לבנק המרכזי עלה עוד בראשית המאה הקודמת ונתמך על ידי הכלכלן האמריקאי הנודע אירווינג פישר. פישר הוביל ב1929 את תכנית שיקאגו שזהה כמעט לגמרי לזו של השווצרים. לטענתו מדובר בדרך יעילה למנוע בועות נכסים ולבלום מצב שבו הבנקים מבצעים הלוואות חסרות אחריות. תמיכה לטענותיו של פישר התקבלה כעבור כמעט 90 שנה מכיוון מפתיע. חוקרי קרן המטבע ערכו ב2012 סימולציה בה בדקו מה היה מצבה של הכלכלה האמריקאית היום אילו תכנית שיקאגו היתה מיושמת שם לפני 50 שנה. החוקרים מצאו כי במצב כזה התמ"ג האמריקאי היה גבוה בכ10% ביחס להיום, כמות החובות הכללית היתה נמוכה בהרבה, תופעת "הריצה אל הבנק" למשוך כסף בתקופות משבר תעלם (כי הכסף יהיה בטוח), ולבסוף מעריכים החוקרים כי היתה מורגשת ירידה חדה במחזורי הגאות והשפל בכלכלה.
מה יקרה אם המונופול על ייצור כסף יעבור לידי המדינה שתייצר כסף-חוב-יש-מאין ואת המיליארדים מריביות על הייצור תגבה לעצמה למימון ולשיחוד ולהשחתת המנגנון הפוליטי והממסדי?
הבנקים מייצרים לעצמם עשרות מיליארדי ש"ח בכל שנה כסף חינם מריביות על הלוואות.
הבנקאים משתכרים מיליוני שקלים בכל חודש בחינם בלא לייצר דבר ממשי.
הנושא לעולם איננו עולה לדיון ציבורי ומוטל עליו טאבו תקשורתי.
האפשרות ששכרם העתק ינטל מהם עלולה להוציא את הבנקאים מדעתם. הם ידאגו שזה לא יקרה.
הציבור איננו מודע למניפולציות שהבנקים, שמתקיימים מכסף חינם על מנת לשעבדו, עושים על חשבונו.
מכאן החשיבות הגדולה של משאל העם בשוויץ המעלה את הנושא לדיון ציבורי.
שאלה – אם הבנק מייצר כסף מכלום, לצורך גביית ריבית ורווח, למה הוא לא ממציא לעצמו את הכסף והרווח…?
תודה לעונים
שאלה מצוינת!
מאותה סיבה שהבנק שיכול לייצר כסף מאין מנפיק אג"חים ומוכר מניות תמורת כסף.
מאותה סיבה שבנק צריך אנשים שיפקידו כסף בפקדונות
מאותה סיבה שבנקים מחזיקים סניפים ועובדים ולקוחות
מאותה סיבה שבנקים מידי פעם מגיעים לפשיטת רגל למרות שיש להם יכולת אינסופית לייצר כסף
מאותה סיבה שבנקים דורשים חילוץ ממדפסת של בנק מרכזי במקום לפנות למדפסת שלהם
מאותה סיבה שאם וכאשר הבנק המרכזי לא מאשר הצלה הם לא מפעילים את המדפסת שלהם.
והסיבה היא…?
יואל היקר חוגג על השאלה התמימה שלך.
ובכן התשובה היא: בנק לא יכול להדפיס כסף בלעדי עמל עתידית מובטחת על ידי, פלוס בטחונות וערבים וכו' וכו'.
אותו דבר הבנק המרכזי והמשטר לא יכולים להדפיס כסף או אגחים בלי עמל עתידי, אחרת תהיה אינפלציה = הכסף לא שווה את הנייר, והנייר עצמו לא ראוי אפי' להתנקות כי זה נייר קשה.
והנה כל הדמגוגיות של יואל היקר נופלת מאליו.
מה שמטריף כאן ביצירת הכסף, שכל יוצר הכסף (אם זה בנקים פרטיים ואם זה המשטר) בעצם מקבל בחינם את העמל\הצמיחה האמיתי שלנו בחינםםםםםם.
אייך קורה דבר כזה בלי תגובה ציבורית ?
התשובה: עולם גולם !! אייך אנו עולם גולם ? דואגים לזה מראש שנהיה כאלה ונישאר כאלה לתמיד.
התשובה די פשוטה: לפי חוקי הבנקאות בנקים יכולים לייצר כסף רק לצורך מתן אשראי
ערן
עפ"י חוקי הבנקאות בנקים גם מוגבלים עפ"י יחס הרזרבה החלקית והנה עפ"י ה'מחקרים' הנוכחיים של הבנק המרכזי האנגלי והגרמני הם עוקפים את חוקי הבנקאות הנ"ל ומלווים יותר ממה שיש להם בפקדונות.
מה מונע מהם להלוות או ליצור לא למטרות הלוואה כסף בכמות לא מוגבלת? ללא תלות בכמות הכסף שבכספת. הם כבר עפ"י ה'מחקרים' עוקפים את החוקים…
אם מישהו גונב מלקוחות הבנק את פקדונותיהם, הבנק איננו רשאי לייצר כסף חדש ולהחזיר להם.
אם הגניבה גדולה מאוד, הבנק עלול להגיע לפשיטת רגל.
אם לקוח או ציבור לקוחות איננו יכול להחזיר הלוואה גדולה מאוד הבנק יכול להגיע לפשיטת רגל.
הבנק איננו רשאי לייצר כסף חדש ולכסות על החוב.
אם הבנק איננו יכול להחזיר הלוואה גדולה שלקח, הוא יגיע לפשיטת רגל. הבנק איננו רשאי לייצר כסף לעצמו על מנת לכסות את ההלוואה.
בכל המקרים האלה למרות שלבנק יכולת לייצר כסף יש-מאין, אין הוא רשאי לעשות זאת.
יואל
להגיד שהבנקים עוברים על חוקי הבנקאות זה פשוט חוסר הבנה של איך המנגנון עובד. ממליץ לך לצפות בהסבר הבא של הכלכלן המוניטרי פרופ' קומהוף (חוקר בכיר בקרן המטבע והבנק המרכזי באנגליה ומנהל בנק לשעבר בעצמו):
https://m.youtube.com/watch?v=m5yXNah1aGw&t=506s
הבהרה:
חוקי הבנקאות קובעים יחס רזרבה חלקי, אבל בתנאי ורק בתנאי שההלוואות נלקחות מפקדונות. כשמקור ההלוואות איננו בפקדונות, יחס רזרבה חלקית איננו חל עליהם.
כיום הבנקים אינם מייצרים הלוואות מפקדונות. ייצור ההלוואה איננו תלוי כלל בפקדונות. האשראי מיוצר ע"י הקלדת סכום לזכות ולצידו סכום לחובה נושא ריבית דריבית.
כל מנהל בנק יאמר לך שהבנק איננו נוגע בפקדונותיך כשהוא נותן הלוואות.
שמגביל את גובה ההלוואות הוא הערבויות שניתנות להן והיושר של מנהל הבנק שצריך להעריך באופן בלתי משוחד את יכולת ההחזר של הלווה.
ערן
צפיתי בסרטון
אין בהסברים של הפרופ' הסבר למה בנקים פרטיים לא מסוגלים פשוט להפיק אלקטרונית כסף ללא הגבלה.
הסבר של 'זה בניגוד לחוק' לא קביל אם כל האופרציה של בנקים היא כבר בניגוד לחוק
אם נסתכל על הטווח הארוך
חבר טוב של פישר, קיינס אמר
בטווח הארוך כולנו מתים
ערן היקר מאוד
צריך להוסיף נתון בנושא יצירת הכסף שלא כולם ערים לה.
יצרן הכסף יוצר את הכסף על סמך עמל האנושי כלומר צריכים מספיק כסף כפי סך הצמיחה האנושית, לא פחות ולא יותר.
הוא נותן את הכסף הנוצר להמונים תמורת עמלם.
היצרן מנגד מקבל את העמל שלנו תמורת הכסף שהוא יצר בלי שום עמל, בחינם.
הוא מוכר את העמל בחזרה להמונים ומקבל כסף אמיתי\כסף מי המחזור והנה הוא עשיר כקורח בלי עמל ודווקא כעצלן.
הנה יש לנו מקרה של עצלן שעושה הרבה מאוד כסף בחינם.
ככה זה היה שהמשטר יצר את הכסף, כלומר המשטר או חילק חינם כסף להמונים או נהיה עשיר בחינם.
היום בכסף חוב, כל אחד הוא יצרן הכסף של עצמו (אם הוא לוקח אשראי או משכנתא) על חשבון העמל העתידי שלו. כלומר לא המשטר ולא הבנק יכולים ליצור את הכסף בלעדינו, כלומר בלעדי שאנו מבטיחים עמל עתידי.
אם כך לכאורה כסף חוב עדיפה לנו כי אז אין כסף חינם ליוצר המטבע. (מצד שני אנו תמיד עבדים לאליל הכסף = חובות)
זה היה נכון אם המשטר או הבנק היו מיצרים את הכסף חוב בלי תמורה. כלומר בלי ריבית. נגיד גמ"חים ברזרבה חלקית אם בכלל.
לסיום:
יש יצירת הכסף על פי העמל האנושי בהווה, ואז יצרן הכסף עשיר בחינם.
אז עדיף שהמשטר יעשה זאת ויחלק את הכסף לציבור בחינם והנה יש לנו שכר בסיסי.
יש יצורת הכסף על חוב = כסף חוב. שאז כל אחד יוצר את כספו בחינם על הבטחת עמל עתידי.
אז שוב אפשר לשלם שכר בסיסי לכל אדם בתחילת החודש על חשבון זה שיעבוד כל החודש.
אפשר לעשות את זה על ידי גמ"חים ברזרבה חלקית אם בכלל.
אפשר שהמשטר יעשה זאת.
בשום מקרה אין צורך שהבנקים יעשו זאת, ובוודאי לא בריבית, וכי מה פתאום מגיע ליצרן הכסף ריבית ? מה עוד שלרוב היזם כושל ככה הבנק זוכה בחינם ביזמות של היזם ומוכר את זה לכל המרבה במחיר, והבנק מקבל כסף מחזורי אמיתי. והנה הבנק הוא עשיר בחינם.
שחרורון היקר
למה כאן אתה פתאום אתה חושש שהמשטר או הבנק יעשו אינפלציה ? הרי אתה מאמין ביד הנעלמת בשיווי משקל וברציונליות, ולכן לא נראה לך הגיוני ורציונלי ביותר שהבנק או המשטר לא יעשו זאת ? כלומר הבנק או המשטר לא יראו לעצמם כדור בראש.
מנגד העשיר האקראי שתתכנס אצלו כל ההון האנושי (כבר עכשיו מעל חמישים אחוז הון אנושי נמצא אצל אחוז אחד מבני אנוש), כלפיו אתה פתאום לא חושש ? כלומר השיווי המשקל תסדר לנו הכל.
מיותר לומר שלא המשטר ולא הבנק מיצרים את אליל הכסף (יש כל כך הרבה משטרים וסוגי מטבעות), אימון ההמונים עושה זאת. כלומר שיש אימון במטבע המדינה הזאת הופכת דיי מהר לאימפריה, ואז כל המדינות בעולם שפוטים של האימפריה הנ"ל.
גם שם לבסוף אליל הכסף מכנס את ההון אצל יחידים ואז בא המלחמה והפסד האימפריה. וחוזר חלילה וחלילה.
ככה בדיוק מתנהלת לו האנושות זה אלפיים שנה מאז אימפריית רומי.
לא הבנקים ולא הממשלה בשויץ מיצרים כסף. בילבול מובן, קורה גם לי
הממשלה מיצרת ״מטבע ציוי״. שהוא מטבע מגובה אלימות ממשלתית (אין לך מטבע ממשלתי, אין לך איך לשלם מס, בריונים על פתח ביתך). הבנקים מיצרים אשראי או נגזרת של המטבע הממשלתי. מטבע בנק מגוסה מטבע ממשלתי מגובה אלימות
המטבע הממשלתי הוא די מחורבן. כיון שאלימות יש בשפע, ניתן ליצור אינסוף מטבע ממשלתי. מה שיוצר אינפלציה שזה למעשה סוג של מס נסתר
המטבע הבנקאי הוא מחורבן כפליים. פעם כי מגובה עי מטבע ממשלתי אינפלציוני ופעם שנייה כי גם מטבע בנק אפשר ליצר כמה שרוצים
השוצרים מנסים לפתור בעיה שנגרמת עי הממשלה בעזרת עוד ממשלה. שזה יעיל כמו לנסות לכבות שרפה עם בנזין
הפתרון הוא די פשוט – הפרדת כלכלה ומדינה
ביטול הגנת הממשלה על קרטל הבנקים וביטול מעשה הביזה המכונה ״מס״
נראה אותך מצביע על זה – הנזל!