סופי, בת 29, היא מהפכנית שוודית הידועה כאחת ממקימות תנועת המחאה אוקיופיי גטבורג. סופי קיימה בעבר הרצאה מרתקת בפאב החברתי, בר קיימא, בפלורנטין שבתל אביב. בהרצאה היא פירטה את מצבה של שבדיה ובעיקר של האוכלוסיה המתגוררת בה. לא בכל יום יוצא לשמוע הרצאה ישירות מפי אזרח, ללא תיווך תקשורתי או הגרפים היפים שכלכלנים כל כך אוהבים להתפאר בהם.
מי שנכח באותה הרצאה עוד היה יכול לחשוב לרגע שסופי מתארת את המצב הכלכלי בישראל. כך למשל, מספרת סופי, שכל מי שחושב לרכוש דירה בשוודיה יגלה די מהר שמדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית מבלי להשתעבד לבנק. מסתבר ששבדיה סובלת מבועת נדל"ן מהגדולות בעולם. בועה שמחייבת דור שלם להכנס אל בור חובות ענק. נשמע לכם מוכר?
ההרצאה של סופי בישראל התקיימה אמנם לפני כשנתיים וחצי, אך מאז הנתונים הכלכליים מעידים שהבעיה בשבדיה רק החריפה. במחקר שפורסם לפני מספר חודשים במגזין ביזנס אינסיידר נקבע כי שבדיה מדורגת במקום הרביעי והמפוקפק מבין בועות הנדל"ן הגדולות בעולם. מחירי הדירות עלו בשיעור של כ-8.8% בשנה האחרונה. ב-2013, לשם ההשוואה, מחירי הדיור טיפסו ב-5.98%. יחס החוב־הכנסה של משק הבית השבדי הממוצע חצה בשנת 2014 את ה-175%, מהגבוהים באירופה. לפי קרן המטבע הבינלאומית, חלק מבעלי המשכנתאות שם יוכלו להחזיר רק בעוד 140 שנה את החוב שלהם לבנק אם בכלל. ואם לא די בזה, דוח של חברת הייעוץ מקינזי שפורסם בתחילת השנה קבע ששבדיה היא בין תשע המדינות בעלות הסיכון הכלכלי הגבוה בעולם עקב החובות הגבוהים של משקי הבית.
אז איך ייתכן שחובות משקי הבית בשבדיה מרקיעים שחקים, אבל לכלכלנים שמהללים את הכלכלה השבדית לא נדלקת אף נורה אדומה?
פרופ' סטיב קין האוסטרלי חושב שיש לו את התשובה. קין, כלכלן בעל שם עולמי, הוכיח באמצעות מודלים מתוחכמים כי רוב הכלכלנים אינם לוקחים בחשבון את חובות משקי הבית בניתוחים הכלכליים שלהם. לכן, טוען קין, המשברים הכלכליים מפתיעים אותם פעם אחר פעם.
בשביל להבין עד כמה הנעלם של חובות משקי הבית גדול, שווה לקרא את הכתבה "הרגולטורים עדיין לא מודעים לבועת החובות הגדלה", שפרסם שאול אמסטרדמסקי בכלכליסט. שם הוא מגלה למשל שכיום אין אף כלכלן בישראל שיודע להגיד באופן אמין כיצד החובות של הישראלים מחולקים. אנחנו כן יודעים כמה חובות יש, אבל אין לאף אחד מושג אם רוב החובות הם מנת חלקם של העשירון התחתון או העליון.
במילים אחרות – אם רוב החובות מתרכזים בשכבות העניות, הרי ישראל היא לא יותר מפצצה פיננסית וחברתית מתקתקת. בנק ישראל למשל, שנוסד בשנת 1954, החל רק ב 2014 (60 שנה אחר כך) לאסוף נתונים על חלוקת החובות של משקי הבית בישראל. נתונים אלו יפורסמו רק בשנה הבאה. המשמעות היא שבנק ישראל קיבל עד כה החלטות מוניטריות הרות גורל למשקי הבית, בלי שמץ של מושג מה גובה החובות שחייבים אותם משקים. תודו שמדובר בנתון לא פחות ממדהים. הנהלתה של כל חברה פרטית שהיתה מאמצת תהליך קבלת ההחלטות דומה לזו של בנק ישראל, כנראה שלא היתה שורדת זמן רב.
סטיב קין הוא לא הכלכלן היחיד שמתריע על הקשר הישיר בין ניפוח חובות למצב הכלכלי של מדינה. בתחילת שנת 2014 פרסם לורד אדאיר טרנר, לשעבר ראש הרשות הפיננסית בבריטניה, דוח המראה את הקשר הברור בין הצורך בהגדלת האשראי במשק לקיומה של צמיחה. אם האשראי הבנקאי לא יגדל לא תהיה צמיחה – כך קובע טרנר בדוח שלו. ההגיון מאחורי מסקנתו של טרנר היא שהמשק זקוק לכסף נוסף בכל שנה על מנת שיוכל להמשיך לתפקד. כיום הדרך העיקרית ליצור כסף חדש במשק היא על ידי יצירת אשראי/הלוואות בנקאיות. כלומר בכל פעם שהבנק נותן הלוואה חדשה הוא מיצר כסף חדש ומזרים "דם חדש" למשק.
צרכן האשראי העיקרי ו"מזרים הדם" היום בכלכלה השבדית (כמו בישראל והרבה מדינות אחרות בעולם) הם משקי הבית. אלו משתמשים באשראי לצריכה שרובה מתנקזת לרכישת דירות וניפוח בועת הנדל"ן. זה מסביר מדוע עליית החובות ומחירי הדירות הולכים יד ביד עם הכלכלה השבדית "המשגשגת". במילים פשוטות יותר – הכלכלה השבדית משגשגת היום על חשבון העתיד כתוצאה מהלוואות לא אחראיות שמייצרים הבנקים.
הקשר הזה בין חובות משקי הבית לצמיחה כלכלית ועושר מדומה, שלא נלמד במסגרת בתי הספר לכלכלה, יכול להסביר גם מדוע לכלכלנים קשה להבין ששבדיה היא לא כלכלה מוצלחת אלא פצצת זמן מתקתקת. בדיוק מאותה סיבה לא הצליחו לזהות גם את הפצצה המתקתקת של ארה"ב "הקפיטליסטית"עד שנת 2007. ושיהיה ברור – זה לא שמי שגר בשבדיה סובל מתנאים איומים, הממשלה השבדית מספקת גם שירותים שהאזרח בישראל יכול רק לחלום עליהם, הבעיה היא שהכל מבוסס על כסף שלא קיים. על הלוואות שאי אפשר להחזיר. על כלכלה שאינה בת קיימא ושלמעשה כורה בכל יום עוד מטר בקברה העתידי. זו הסיבה שבעוד מספר שנים כנראה נמצא את שבדיה במשבר "מפתיע". היו בטוחים שהכלכלנים ידעו לספק לנו אז את הדבר שהם יודעים לעשות הכי טוב – "ההסבר בדיעבד" .