דו"ח של משרד האו"ם להפחתת סיכוני אסונות UNDRR מאוקטובר 2020, מצא עלייה 'מדהימה' באסונות הקשורים באקלים, כולל אירועי מזג אוויר קיצוניים: אלה כמעט הוכפלו, מ -3,656 בשנים 1980-1999 ל -6,681 בשנים 2000-2019. מספר השיטפונות הגדולים הוכפל יותר מ -1,389 ל -3,254, ושכיחות הסופות ההרסניות גדלה מ -1,457 ל -2,034.
מחברי הדו"ח מאשימים את שינויי האקלים שנגרמו על ידי האדם כגורם משמעותי לאסונות הגוברים. ומזהירים:
'מביך שאנחנו ממשיכים לזרוע ברצון ובמודע את זרעי ההרס שלנו, למרות המדע והראיות שאנחנו הופכים את ביתנו היחיד לגיהינום בלתי ראוי למגורים של מיליוני אנשים.'
מחברי דוח האו"ם הפנו את תשומת הלב למדינות תעשייתיות שנכשלות כישלון חרוץ בהפחתת פליטת גזי החממה לרמות המתאימות למטרה הרצויה לשמור על ההתחממות הגלובלית על 1.5 מעלות צלזיוס כפי שנקבע בהסכם פריז.
המשרד להגנת הסביבה בישראל העריך ביולי 2008 את ההשלכות הכלכליות של הימנעות מפעולה למיתון שינוי האקלים, יחד עם עליית טמפרטורה של 4–5 מעלות (צלזיוס) עד שנות ה-80 של המאה ה-21. הנזקים הכלכליים שנאמדו אז הם פגיעה במקורות מים – 450 מיליון ש”ח לשנה, נזקי שיטפונות – מעל ל-340 מיליון ש”ח לשנה, נזקים לתיירות ים וחופים ולתשתיות – 6 מיליארד ש”ח לתקופה של 20 שנה, ונזקי חקלאות – 3 מיליארד ש”ח לשנה. הנזקים שייגרמו למגזרים האחרים, כמו בריאות, משק האנרגיה ותשתיות נוספות, לא נמדדו. אפשר להניח שהיקף הנזקים הכלכליים כיום גבוה יותר.
דוח של Yale Climate Connections מ-21 לדצמבר 2020, מרים דגל אדום לכולנו בזמן שהוא מתאר את עשרת האירועים הקיצוניים הקשורים למזג האוויר ולאקלים של 2020:
1. השנה הכי חמה ברשומות יחד עם 2006.
2. ונת הוריקנים פראית באוקיינוס האטלנטי.
עונת ההוריקנים האטלנטיים ב -2020 יצרה 30 סופות יוצאות דופן (הגבוהה ביותר ברשומות), 13 הוריקנים (השנייה בגובהה ברשומות) ושישה הוריקנים גדולים (שווים למקום השני ברשומות). עונת 2020 הייתה בולטת לא רק במספר השיא של הסופות עם שם, אלא גם במספר השיא של סופות והוריקנים ש'נחתו' ביבשה בארה"ב. כל חוף ארה"ב היבשתית מטקסס ועד למיין היה תחת הסתכלות או אזהרה הקשורים לציקלונים טרופיים בשלב כלשהו בשנת 2020. היקף הנזקים מההוריקנים בארה"ב ב-2020, היה יותר מ -37 מיליארד דולר, על פי סוכנות הביטוח AON , המספר השנתי השמיני בגובהו שנרשם.
3 שבע מבין 10 הסופות החזקות ביותר בהיסטוריה המתועדת, שנחתו ביבשה, התרחשו מאז 2006.
4. רמות שיא פחמן דו חמצני באטמוספירה למרות ירידת פליטות שיא.
לפי סוכנות הביטוח AON, העלות הישירה העולמית של שריפות ב- 2020 עמדה על 17 מיליארד דולר, ודורגה כשנת השריפות החמישית מבחינת מחיר הנזקים. גם עונת השריפות האוסטרלית שהסתיימה בתחילת 2020 הייתה שוברת שיאים, לאחר ששרפה יותר מ-180 מיליון דונם והרסה יותר מ -3,500 בתים. סה"כ נזקי השרפות בארה"ב ב- 2020 עמדו על 16.5 מיליארד דולר, לפי AON, שדורג כנזק השנתי השלישי בגובהו. שריפות גרמו ל- 43 מקרי מוות ישירים, לכל הפחות, בארה"ב.
לפי מחקר של חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד, מספר מקרי המוות העקיפים, עקב שאיפת עשן בשריפה, בקרב אנשים בני 65 ומעלה בקליפורניה בלבד בתקופה שבין 1 באוגוסט ל -10 בספטמבר, היה ככל הנראה בין 1,200 ל -3,000.
5. סופר טייפון גוני Goni, הציקלון הטרופי החזק ביותר שאי-פעם נחת ביבשה.
גוני הרג 31 בני אדם, פגע או הרס 250,000 בתים וגרם נזק של למעלה ממיליארד דולר.
6. הטמפרטורה החמה ביותר שנמדדה באמינות – 54 מעלות בעמק המוות בקליפורניה.
7. האסון היקר ביותר ב- 2020. שיטפונות בסין גרמו לנזק של 32 מיליארד דולר
שיטפונות מונסון עונתיות בסין, מיוני עד ספטמבר, הרגו 278 בני אדם, גרמו לנזק או הרסו 1.4 מיליון בתים ועסקים, וגרמו לנזק של 32 מיליארד דולר, על פי AON. במחקר מספטמבר 2020 שפורסם בעלון האגודה האמריקאית למטאורולוגיה נכתב, 'כל התחממות של 0.5 מעלות צלזיוס מגדילה את היקף ההפסדים השנתיים משיטפונות בסין ביותר מ- 60 מיליארד דולר'.
8. כמעט שיא שלילי של קרח ים באזור הארקטי
המדענים צופים שהים הארקטי יהיה ללא קרח בקיץ, החל מתישהו בין השנים 2030 ל -2050. במהלך 40 השנים האחרונות נמסו שלושה רבעים מהיקף קרח הים באזור הארקטי בקיץ. נתיב הים הצפוני לאורך החוף הצפוני של רוסיה קפא לבסוף ב -3 בנובמבר, לאחר שהיה פתוח למשך שיא של 112 יום. לפי בלומברג, שנת 2020 הייתה עונת הספנות העמוסה ביותר אי פעם עבור מכליות גז טבעי באזור הארקטי.
9. נסיגת ארה"ב מהסכם האקלים בפריז ובחירתו של ג'ו ביידן
ארה"ב פרשה רשמית מהסכם האקלים בפריז יום לאחר הבחירות ב -3 בנובמבר 2020. אך ג'ו ביידן, שניצח באותן בחירות לנשיאות, הודיע על כוונתו להצטרף מיד להסכם פריז ביום כניסתו לתפקיד: 20 בינואר 2021. הנשיא הנבחר ביידן רואה בהתמודדות עם שינויי אקלים עדיפויות עליונה, והציע תוכנית להשקיע 2 טריליון דולר במשך ארבע שנים בפריסת פתרונות אקלים. הוא הרכיב צוות שמטרתו ביצוע תוכנית זו, כולל מספר מועמדים לקבינט הממוקדים באקלים ואת היועץ הלאומי הראשון בנושא שינויי אקלים. זהו שינוי דרמטי מהיחס של הממשל הקודם לאקלים ולהגנת הסביבה.
.10 קרוב למספר שיא של אסונות מזג אוויר עולמיים בהיקף של מיליארד דולר
עד סוף נובמבר אירעו אסונות מזג אוויר בהיקף של 44 מיליארד דולר ברחבי העולם בשנת 2020, על פי סוכנות הביטוח AON. השיא במאגר AON הוא 47 מיליארד דולר בשנת 2010. ארצות הברית סבלה מאסונות מזג אוויר עם שיא של 25 מיליארד דולר בשנת 2020. מספר השיא של האסונות בארה"ב הביא לכך שהצלב האדום האמריקני סיפק רמות שיא של מקלט לאסון בשנת 2020.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז השל
אין לנו שליטה על השינויים למרות שאין צל של ספק שכדור הארץ בתהליך מהפך מהיבט מזג האויר ואירועי הטבע, סופות, הפשרת קרחונים, רעידות אדמה והתפרצויות הרי געש ועוד.
1. כל הנתונים הכספיים לא נכונים כי לא ניתן לאמוד אותם , ובאם רוצים איפכא מיסתברא, הרס מביא לצמיחה. 2. הגורם העיקרי שליכאורה בשליטתיננו וגורם לעליה המהירה באירועים הינה הגידול המהיר המואץ והבלתי מבוקר גודל האוכלוסיה. כולם רוצים אוכל בית כבישים מכוניות..אוטוטו אנו ב9 מיליארד ואחר במצמצוץ היסטורי נעבור את ה10 מיליארד. אך גורמים חזקים ומגוונים מתנגדים לצמצום האוכלוסיה הילודה. ומערכת התברואה והחיסונים משתפרת ואזי גם תוחלת החיים עולה . הדרך לקטסטרופה אנושית מעשי "ידי אדם" קצרה.
3. בהיסטוריה של כדור הארץ היו מספר קטסטרופות , חלקם דרסטיים חלקם איטיים ומתמשכים. די להתבונן בספר התורה וההיסטוריה שלנו ( כן גם בשל ההודים הסינים אפריקה..) מתוארים בצורות נוראות נדודי עמים ( למשל הפלישתים החדירות והמלחמות על ארץ כנען ומצרים) . אזורים וערים היסטוריות בסהרה מרוקו כרתים יוון הודו תורכיה יוון ישראל מצרים איים במרחב הימי של בריטניה כוסו בים. כל איזורי הנפט והגז היו פעם גונגלים. 4.זוית כדור הארץ, קו המשוה משתנה ביחס לשמש. הירח מתרחק מידי שנה בשנה. הפלטות של כדור הארץ בנדידה מתמדת. סערות בשמש. מטאוריטיםמהפוגעים בכדור הארץץ יש עוד מיגוון תיאוריות והמשותף לכולם שאין לנו שליטה.
אין שום קשר בין ילודה לגודל האוכלוסיה. הבעיה היא העדר תמותה והעלאת תוחלת החיים.
בנוסף,לדעתי גודל האוכלוסיה או רמת החיים כבר לא רלוונטים.
עברנו את השלב הזה.
מעל מחצית ממגוון החיות,צמחים,פלנקטון,פטריות,דגים,חרקים,עופות וכנראה גם חיידקים ונגיפים (החלק הכי חשוב באקולוגיה) הושמד כדי לפנות מקום לנחילי האנשים והתשתיות שלהם.
המערכת לא יכולה להתקיים רק עם מחצית המגוון בדיוק כמו שאנחנו לא נשרוד דקה ללא מחצית מסוגי התאים בגופנו או אטום לא יתקיים ללא מחצית מסוגי החלקיקים שמרכיבים אותו.
גם אם מחר לא יהיו אנשים בכלל,המערכת בדרך לקריסה. המינים שהוכחדו,כבר לא יחזרו.
יש לאנושות משהו כמו 100-150 שנה להתקיים לפני שהפלנטה הזו הופכת להיות כמו יתר הפלנטות במערכת – סלע שלא יכול לקיים שום סוג של חיים אורגניים.
המזהמים הגדולים הם מנועי הבעירה.
המעבר לחשמל ירכז את הבעיה בתחנות כוח ששם ניתן לצמצם זיהום במרוכז.
סוף העולם לא יגיע מבעיות אקלים.
יותר סיכוי שסוף העולם יגיע ממחלות, מלחמות.
הסכנה למין האנושי היא מהסובלנות לרוע, התרפסות ופחדנות במקום למגר אותו. מילים ונאומים במקום מעשים אמיצים.
אובמה הלבן שנכנס לתפקיד שוב, יכול לקרב את סופנו בהסתברות גבוהה ומיידית הרבה יותר מאקלים פחות יציב מהעבר.
כל דבר שבן אדם עושה מזהם.
האדם עצמו הוא סוג של זיהום,כי הוא לא משתלב במערכת בשום צורה (אם אין אנשים בכלל,לא רק שזה לא פוגע במערכת,זה מה שמאפשר לה להתקיים.)
חקלאות מזהמת,כבישים,חשמל,אינטרנט,בתים,ביוב,זבל,תחבורה,מדע…
שום דבר שבן אדם עושה הוא לא טבעי ולא משתלב בטבע.
ובכל מקום שבו אדם יחיה,הוא ישמיד את כל מה שמסביבו. בהכרח.
הפתרון היחידי הוא לחיות בחלל ולא על פלנטות. כמה אלפי אנשים וזהו.
בכלכליסט כבר רשמו על זה משהו
להלן רשימת אסונות וארועים חריגים ללא לינק ל'מחקר' המקורי בו הופיעו.
על החתום
חוקר אנרגיה שלא יודע שקילווואט אינה יחידה של אנרגיה ואינו עומד על ההבדל בין צלסיוס לפרנהייט.
עכשיו שאתם חרדים לגורלכם והיסטרים וותרו על המעט חירות שנותרת לכם ותנו את כספכם לפוליטקאי התורן
קדימה, עלו לרכבת בשם טובת הכלל/בריאות הציבור/משבר האקלים/הגזע הארי , התא שלכם מחכה