22 לדצמבר 2014 רשויות החוק בארה"ב מפרסמות שני מסמכים החושפים על פני עשרות רבות של עמודים שורה ארוכה של עבירות חמורות ופליליות (בארה"ב) אותן ביצע בנק לאומי ושהודה בהן. המעשים יהפכו לימים לאחת מפרשיות החמורות שידעה המערכת הבנקאית בישראל.
הנתונים שפורסמו היו לא פחות ממטלטלים. כך למשל שופט בית המשפט העליון, מני מזוז, העביר ביקורת חריפה נגד התנהלות לאומי בפרשה במהלך דיון שנערך בבג"צ בסוף דצמבר 2016 נגד משה וידמן, דירקטוריון בכיר בלאומי בתקופת הפרשה. “הפרשה מאד חמורה לא רק כי היא עלתה לציבור 3 מיליארד ש”ח אלא בגלל שהיא הפרת חוק שיטתית בעיניים פתוחות באופן מפורש ולא בהיסח הדעת” – אמר מזוז בדיון.
ביקורת חריפה על התנהלות לאומי ובנק ישראל עלתה גם בדו"ח מבקר המדינה ב-2016, וגם על ידי היועמ"ש מנדלבליט בעצמו. מנדלבליט מצידו קבע לפני כשנה כי מדובר "בהפרת דין חמורה מאוד, במדינה זרה, שגרמה נזק עצום ושאינו שנוי במחלוקת לבנק”. מנדלבליט עומד מאז כניסתו לתפקיד היועמ"ש בראש צוות חקירה שבודק כבר כמעט יותר משנתיים וחצי את ההיבט הפלילי של הפרשה מבחינת החוק הישראלי.
יותר משנה וחצי לקח למנדלבליט להורות על תהליך פרוצדורלי של פתיחת חקירה פלילית בפרשה נגד שלושה מראשי לאומי. תהליך שהיה אמור להסתיים כבר במהלך שנת 2015 – וזו על פי הצהרה של היועמש הקודם, יהודה ויינשטיין. כל הסימנים מראים שהיתה מריחה מכוונת של כל הבדיקה הזו על ידי שני היועמשים עד האיום בעתירה שהגיע כמה ימים לפני החלטתו של מנדלבליט.
כדי להבין מדוע היועצים המשפטיים עשו הכל כדי לא להחליט, נחזור לרגע לתחילת הפרשה. בעשור האחרון החלו הרשויות בארה"ב לחקור העלמות מיסים של אזרחים אמריקאים בבנקים שונים ברחבי העולם. בנק לאומי, על פי החקירה, שימש במודע כמקלט לעברייני מס אמריקאיים. הבנק הודה במהלך החקירה כי סיפק לאותם לקוחות תשתית מוצפנת לצורך ביצוע פעילותם העבריינית. במסמכי הרשויות מודה לאומי כי צייד את לקוחותיו בטלפון סלולרי גרמני, מתוכנת מראש עם מספרי הטלפון של הבנקאים מלאומי באירופה. הבנקאים מסרו את המכשיר הסלולר ללקוחותיהם והנחו אותם להתקשר לבנקאים רק ממכשיר זה שהבנק סיפק להם.
לאומי הודה כי בנקאים מטעמו טסו מישראל ונכנסו לארה"ב תוך כדי כך שהצהירו שהגיעו לחופשה. הם פגשו את לקוחותיהם באופן חשאי במקומות ציבוריים כמו פארקים ובתי קפה. לאומי אפשר בנוסף ללקוחות העבריינים לפתוח חשבונות בשמות בדויים. לחילופין הוא אפשר לאותם לקוחות להפקיד את הכסף שלהם בפקדונות לאומי בישראל ובמידה והיו צריכים את הכסף לשימוש בארה"ב -הבנק הלווה להם כסף חדש לכאורה דרך סניף לאומי בארה"ב ובכך הלבין את הכסף.
עוד עולה מהחקירות כי בבנק לאומי היו מודעים לחומרת מעשיהם. באחד מדיוני ההנהלה בעשור הקודם ניתנה המלצה לשמור על פרופיל נמוך בפעילות זו. המנכלית גליה מאור והיו"ר איתן רף אף הכינו עצמם מבעוד מועד לקראת אפשרות שתפתח חקירה. כך השניים, שנהנו מבונוסים שמנים כתוצאה מרווחי הבנק, קיבלו מכתבי פטור מאחריות בפעילות זו עוד בשנת 2001 באסיפה הכללית של בעלי המניות.
היועמ"ש עמיחי מנדלבליט. צילום מסך: יוטיוב
בתום החקירות נאלץ לאומי להוציא סכום בשווי של כ-400 מיליון דולר ככופר לרשויות בארה”ב וכדמי עמלה לעורכי הדין שלו. כל הכסף לקנס נלקח הישר מקופת לאומי – כלומר מהפנסיות שלנו, מלקוחות הבנק ומבעלי המניות. המנהלים הבכירים של בנק לאומי ובינהם רף ומאור קיבלו ליווי צמוד של יועצים משפטיים מהשורה הראשונה. עורכי הדין כיוונו את הדיונים לקראת הסכם כופר גבוה בתמורה לכך ששדרת הניהול של לאומי תקבל פטור מאחריות פלילית בפרשה. ואכן רף, מאור, ושאר מנהלי לאומי שוחררו מהצורך לשאת באחריות פלילית למעשיהם מול האמריקאים, אבל פה עולה השאלה: מה אחריותם הפלילית מול רשויות החוק בישראל?
כאן נכנס היועץ המשפטי לממשלה הקודם יהודה ויינשטיין. זה הודיע בינואר 2015 על כינוס דרמטי של כל גורמי האכיפה בישראל – משרד המשפטים, הפרקליטות, בנק ישראל, רשות המסים והרשות למניעת הלבנת הון. הסיבה להתכנסות היתה החלטה לפתוח בבדיקת הפרשה. המטרה היתה לקבוע האם מנהלי לאומי נושאים באחריות פלילית על מעשיהם לפי החוק הישראלי.
החודש מלאו ל”בדיקה” כבר שנתיים ושמונה חודשים, מתוכם שנה ושבעה חודשים נזקפות לחובתו של היועץ אביחי מנדלבליט.נכון להיום מנדלבליט לא הגיש אף דו"ח רשמי סופי או ביניים בנושא הבדיקה. הדבר היחיד הגיע מהדלפה שנמסרה בסופ"ש לפרשן הבכיר ב"כאן", מוטי גילת, שהיועמ"ש הורה על חקירה פלילית בנושא. רק לאחר יומיים הגיע לכך גם אישור רישמי.
גם אם ננסה לחפור ולהבין אחרי סיבות אוביקטיביות שגרמו למנדלבליט להמתין כל כך הרבה זמן עד ההחלטה לפתיחת החקירה, נתקשה למצא כאלה. מנדלבליט הרי לא יכול לטעון כי היה צריך לאסוף חומר רב ומורכב אודות הפרשה, הרי רוב החומר כבר נאסף, רוכז, והוגש לו על מגש של כסף על ידי הרשויות בארה"ב והיועמ"ש הקודם, וינשטיין. מנדלבליט גם לא היה צריך להמתין לגיוס עדי מדינה או השלמות חקירה כדי לבסס את האשמות, כי הרי לאומי הודה כבר בכל העבירות האלה מול רשויות החוק בארה"ב.
מה התפקיד שלה בכל הפרשה הזו? חדוה בר. צילום מסך: יוטיוב
מנדלבליט גם לא יכול לטעון שהוא צריך זמן רב כדי לחקור את החומר שבידיו – הרי במעריב פורסם שוינשטיין סמוך לפרישתו מתפקיד היועמ"ש בפברואר 2016, טען כי הבדיקה נמצאת כבר ממש בשלבי סיום ורק עומס עבודה מנע ממנו להגיש את ההמלצות. מאז עברה יותר משנה וחצי. אז מה בכל זאת יכולה להיות הסיבה למריחה?
כיום מתנהלות חקירות מצד השלטונות האמריקאים גם כנגד בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות על עבירות דומות. אם יחליט מנדלבליט להפליל את שדרת הניהול של לאומי, הדבר ישליך מיד גם על שדרת הניהול של מזרחי והפועלים ועלול לגלוש מהר מאד לראשי הפיקוח על הבנקים, כשהעומדת בראשה, חדוה בר, נשאה גם היא תפקיד בכיר בלאומי בזמן ביצוע העבירות. לפרשה גם ספיחים כמו משה וידמן, שעמד בראש ועדת הביקורת בלאומי בזמן התרחשות המעשים, ומונה מאוחר יותר באישור בר לראשות בנק מזרחי. מהלך שזכה לביקורת חריפה על ידי שופט בית המשפט העליון, מני מזוז.
ללא ספק מדובר בחבית חומר נפץ עם השלכות דרמטיות לגבי מערכת הבנקאות בישראל. לא בטוח שמנדלבליט ירצה להיות זו שיפוצץ אותה מצד אחד אבל מצד שני הוא לא ירצה גם להתעמת גם מול בג"ץ בנושא – אז מה עושים? פותחים בחקירה שלא ברור מתי תסתיים ואם תסתיים לא ברור מתי יוגשו המלצות בעניינה.
כמה ימים לפני ההוראה לפתוח בחקירה שלחו ח"כ זהבה גלאון ועמותת צדק פיננסי מכתב למנדלבליט שמבהיר את ההשלכות לעיכוב, יש יגידו מריחה, של צוות הבדיקה שבראשותו. החשש העיקרי המובע במכתב הוא שמנדלבליט ימשוך את הבדיקה עד שתחול על העבירות, שרובן בוצעו במהלך העשור הקודם, התיישנות.
בעמותת צדק פיננסי העבירו איום כי אם גם ממכתב זה יתעלם מנדלבליט, ישקלו להגיש נגדט עתירה לבג"צ. כמה ימים לאחר מכן, הודלפה הידיעה שהיועמ"ש הורה על פתיחת חקירה פלילית נגד רף ומאור. לא ברור למה רק נגד שניהם אבל כך או כך חקירה כזו כבר למדנו מהעבר יכולה להמשך כמה שנים ולהקבר אי שם בבית הקברות לתיקים שנפתחו נגד האליטה השלטת.
במשרד המשפטים הסתפקו בתגובה הבאה: "אנחנו לא מתבטאים בנושא"
Производствосветодиодных табло валют, бегущих строк, табло для АЗС
מנדלבליט תתפטר! לא מאמינים לך יותר!
___________________
שימו לב: משמרת מחאה זאת אינה הפגנה הכוללת נאומים, ואינה זקוקה לרישיון. משמרת מחאה זאת, אינה נושא העתירות של אחרים לבג"ץ והדיון ביום חמישי, 24 לאוגוסט. העתירות הנ"ל – עניינן הוא הפגנות עם נאומים. לכן, ללא הבדל מה תהיה התוצאה הסופית של העתירות הנ"ל, וגם אם תעבור ההפגנה ברשיון (עם הנאומים) לאתר אחר, משמרת מחאה זאת (ללא כל נאומים), תתקיים במוצ"ש בכיכר גורן, כמתוכנן.
_____
אנחנו מוחים יותר מחצי שנה נגד היועמ”ש אביחי מנדלבליט:
* נגד השיבוש השגרתי של חקירות השחיתות השלטונית, החל מחקירות ראש הממשלה זוגתו ומרעיו, דרך רשות המסים, פרשת רות דוד, ההוצאה לפועל, ובתי המשפט לענייני משפחה והבנקים, ונגד כתבי אישום מפוברקים נגד המושחתים, לדוגמה – השופט יצחק כהן, "ראש האף בי איי הישראלי" מנשה ארביב, שותפה של רות דוד רונאל פישר, ועוד…
* נגד רדיפת חושפי שחיתויות ופעילים חברתיים על ידי היועמ"ש אביחי מנדלבליט, הכפופים לו ועושי דברו!
_____
בשלב הנוכחי, כשההתנהלותו של מנדלבליט גוררת מחאה ציבורית, ובצדק, מנדלבליט מנסה לדכא את זכויות האזרח הבסיסיות בעזרת משטרת פ"ת…
כבר בקיץ שעבר העיד שר המשפטים לשעבר, פרופ’ דניאל פרידמן בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת – "לא יכול להיות שהיועץ המשפטי לממשלה יאמר המדינה זה אני. הוא לא יכול לקבוע למדינה מה החוק, לסתום למדינה את הפה, ולא לאפשר לה לומר את דעתה…"
התשובה: סרבנות אזרחית בלתי אלימה!
_____
שימו לב:
א) אירוע מחאה זה אינו הפגנה הזקוקה לרשיון על פי החוק! לא יתקיימו בו נאומים מסוג כלשהו ולא תתקיים בו כל תהלוכה.
ב) אירוע מחאה זה אינו כפוף לכל "הסכמות" סודיות ("סגרנו") של המשטרה עם מאן דהוא.
ג) אירוע מחאה זה אינו מיוצג על ידי עו"ד דניאל חקלאי, עו"ד אליעד שרגא, או כל עו"ד אחר.
ד) אירוע מחאה זה אינו קשור ואינו תומך בכל מפלגה שהיא!
הכל צפוי והרשות נתונה .הוא יועץ משפחתי של הצמרת וכל מתנהג עם כל הבכירים ,מראשי בנק לאומי דאז ,,שאר הפרשות וכלה במושחת הראשי ראש הממשלה
יש קצת דמגוגיה במשפט: "כל הכסף לקנס נלקח הישר מקופת לאומי – כלומר מהפנסיות שלנו, מלקוחות הבנק ומבעלי המניות".
מלקוחות הבנק לא נלקח שום דבר. אף לקוח לא נדרש לשלם את את כספי הכופר שהבנק שילם.
הפנסיות שלנו אכן קיבלו מכה. זה קרה אחרי שהם נהנו מהרווחים העודפים שהבנק קיבל כתוצאה מהפעילות הבלתי חוקית שבה היה מעורב. בכל מקרה יתכן מאוד שגם אחרי הדיל שנרקח עם לאומי הרווח מהפעילות הבלתי חוקית היה גבוה מהקנס ששולם. כנראה שאף אחד לא יכול להבטיח שהבנק לא הפעיל את תכסיסיו כדי לשלם קנס שלא משקף את חומרת העברה.
בכל מקרה הפנסיות שלנו מושקעות כמעט בכל המניות הנסחרות בשוק. יהיה זה בלתי מעשי להתחיל לתבוע מנהלים על החלטות לא מוצלחות שקיבלו בגין פגיעה בפנסיות. היום זה גליה מאור ומחר יהיה זה רמי לוי שהעלה את מחיר העגבניות וגרם לפגיעה בפנסיות שלנו או ארז ויגודמן שקנה את אלרגן במחיר מופקע ופגע בפנסיות שלנו.
מי שבעיקר שפוגע בפנסיות הן חברות הניהול שעשויות לגלח שליש מהחיסכון והמדינה שכופה על אזרחיה להשתתף בשערוריה הזו.
ולבסוף, בעלי המניות. אלו אכן ספגו את עיקר הפגיעה (ושוב נהנו מהרווח העודף שגרף הבנק בשעתו ולא שאלו את השאלות המתאימות). אך אלו חוקי המשחק. בעלי המניות לוקחים סיכון. ולפעמים הסיכון מתממש. במקרה הזה, הסיכון שההנהלה תדפוק אותם. זוהי בעיית הסוכן הקלאסית.
כמובן שבעל המניות יכולים לעשות יותר. להיות יותר מעורבים בניהול החברה, לפקח יותר על ההנהלה, לשאול שאלות, למנות מבקרים בלתי תלויים, לדאוג למודל תגמול שיהיה תלוי בביצועים לטווח ארוך ולהדיח מיידית את כל אלו שהיו מעורבים במחדל. הם לא עשו זאת ועכשיו הם משלמים. אלו חוקי המשחק. על טעויות משלמים. מי שלא טוב לו, שימכור את מניותיו וישקיע את הכסף במקום אחר. אך זהו עניין פנימי של בעלי המניות, של הדריקטוריון ושל ההנהלה. המדינה לא צריכה להיות מעורבת בזה. אנשים לקחו על עצמם סיכון פיננסי וקנו מניות, הם לא היו מעורבים מספיק באופן ניהול החברה שבבעלותם וכתוצאה מכך הפסידו. בעיה שלהם. אין מה לבזבז משאבים ציבוריים על כך (במיוחד כשלמנדלבליט יש עניינים הרבה יותר מהותיים להכריע בהם).
לסיכום אני הייתי מתנסח כך:
"כל הכסף לקנס נלקח הישר מקופת לאומי – כלומר מבעלי המניות"
נאה, נאה.
אריק
אתה מתייחס למעשים פליליים בתגובה שלך כדרך לגיטימית לעשות עסקים כשברור מבחינתך שמי שצריך לשאת בתוצאות המעשים האלו הם לא האחראים. כנראה שאנחנו חלוקים כאן.
לגבי מי נושא במחיר? ברור שהלקוחות לא יקבלו בקשת תשלום לקנס בדואר. הקנס יכול להגיע בצורה מתוחכמת יותר של גביית ריבית ועמלות גבוהות יותר.
ערן,
לא ראית בשום מקום שאני נותן לגיטימציה למעשים פליליים. מדובר בהנהלה שסרחה. בעלי המניות היו יכולים להדיח את כל המעורבים במעילה ובכך להרתיע מפני התנהגות דומה בעתיד. הם גם היו יכולים לתבוע פיצוי הולם מהמנהלים שפרשו. הם לא עשו זאת. וכאן הסיפור צריך להסתיים. מדובר בעניין שצריך להיסגר בין בעלי מניות לבין הנהלה שדפקה אותם. המדינה והיועמש לא צריכים להיות מעורבים.
אם בנק לאומי ישית את עלויות הקנס על הלקוחות הם יכולים לעזוב לבנק אחר. בנק בכל מקרה ינסה לקבל ריביות ועמלות גבוהות בין אם הוא צריך לשלם קנס ובין אם לאו. הגבול היחדי שהבנק כפוף אליו נקבע ע"י התחרות. בנק שיגבה עמלות גבוהות יותר בכדי לשלם קנסות יאבד את הלקוחות שלו.
Lame
סיפור מדהים ועצוב.
וממש לא עושה טוב לתדמית של ישראל והיהדות בעולם.
מנדלבליט עומד מאז כניסתו לתפקיד היועמ”ש בראש צוות חקירה שבודק כבר כמעט יותר משנתיים וחצי את ההיבט הפלילי של הפרשה מבחינת החוק הישראלי
הנתונים שאספנו על 46 חקירות נגד אישי ציבור בישראל מלמדים כי זמני החקירה של פרשיות נתניהו אינם חריגים כלל. בממוצע, משך החקירה הגלויה במשטרה עומד על 16 וחצי חודשים. לאחר מכן עוברים עוד 14 חודשים עד להגשת כתב אישום או סגירת התיק. אם כוללים גם את החקירות הארוכות החריגות – של דרעי וליברמן – הנתון קופץ ל-20 חודשים. במילים אחרות, בין פתיחה בחקירה הגלויה לבין סיום התהליך בפרקליטות עוברות בממוצע כמעט שלוש שנים תמימות.
http://mida.org.il/2017/06/07/%d7%94%d7%a9%d7%a7%d7%a8-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%9b%d7%95%d7%aa-%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%94%d7%95-%d7%90%d7%94%d7%95%d7%93-%d7%91%d7%a8%d7%a7/
מידה בדק משך זמן של חקירות. פה לקח למעלה משנתיים וחצי להכריז רק על תחילת חקירה על פרשה שכבר נחקרה 4 שנים
חברות בעמ הוא מוסד ארכאי, גולם שקם על יוצרו. עוד כלי משפטי המשמש להתעללות באזרחים.