התקשורת אוהבת אקשן – אקשן מביא רייטינג. אקשן זה ערבים נגד יהודים, יהודים נגד חרדים, מהגרים נגד מקומיים וענבל אור נגד שאר העולם. התכלס פחות מעניין – לפעמים התכלס הוא סוגיה אפורה ומשעממת שמפריעה לרייטינג. מי שניזונה למשל מאקשן ולא מתכלס היא ח"כ מירי רגב. היא מנצלת כל הזדמנות כדי להופיע ולהתריס נגד "מעוזי השמאל" בכנסי התרבות שנערכים. כך נוצרים יחסי גומלין בינה ובין התקשורת. התקשורת מקבלת אקשן ורגב מרוויחה פרסום נרחב ואהדה גדולה בקרב ציבור בוחריה ואחרים.
הבעיה היא לא עם העובדה שח"כ רגב רוצה לעשות מהפיכה בחלוקת תקציב התרבות (הרי לשם כך נבחרה), אלא שהיא רק מדברת ולא עושה. הבעיה היא גם לא עם העובדה שהדברים של רגב מפורסמים אלא עם הדברים שלא מפורסמים – אולי כדי לא להרוס את האקשן. כמה כלי תקשורת למשל סיקרו את נאום ה"קאט דה בולשיט" שלה וכמה סיקרו, שבו זמנית הצביעה נגד ההצעה לחלק את תקציבי המועצה לתרבות באופן שוויוני יותר באוכלוסייה? כמה מהם סיקרו למשל שרגב מדורגת בכלל אחרונה יחד עם ח"כ ירון מזוז בעשיה חברתית בכנסת? כך נוצר עולם מדומה, שבו התרבות בישראל עוברת מהפיכה בו בזמן שבעולם האמיתי לא קורה כלום. בינתיים.
אבל רגב לא לבד – ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שמוצגת בתקשורת לא פעם כמי שמובילה את האופוזיציה במאבקיה החברתיים, מדורגת בחמישייה האחרונה במעורבות חברתית מבין כל חברי האופוזיציה. לוי, שנראית במסכים כמי שזועקת את זעקת המקופחים, לא השתתפה בשורה ארוכה של הצבעות על חוקים חברתיים חשובים.
אבל רגב ולוי הן רק סממן בודד אחד במפלגתם. ארבעה מששת הח"כים של ישראל ביתנו נמצאים בעשירייה האחרונה של חברי האופוזיציה במדד החברתי. תשעה מתוך עשרת הח"כים שקיבלו את הציון הנמוך ביותר במדד הם חברי ליכוד – ביניהם ראש הממשלה נתניהו.
ומה עם הח"כ היחיד שיכול אולי לדגדג את נתניהו במרוץ לראשות הממשלה בשלב זה? הכוונה כמובן לח"כ יאיר לפיד. כמה שהתקשורת אוהבת לעוט על כל כינוס תקשורתי שהוא מארגן -אפילו אם מדובר רק בהצהרה על שיחת טלפון שקיים עם "ידידו" ראש עיריית לונדון, מה שיתברר מאוחר יותר כבכלל הודעת וואטס אפ לקונית ששלח ללשכתו בבקשה שיוריד כמה כרזות שתלו חברי ה-BDS. מה שמעניין יותר ועל כך אין סיקור תקשורתי , שיאיר "באנו לעבוד" לפיד לא הגיע בכלל לרוב ההצבעות הכלכליות החשובות והתעסק בעיקר בהכנות לתפקיד הבא – אם לא ידעתם על זה, זה רק בגלל שאולי כרזות נגד ישראל בתחנת רכבת תחתית של מדינה זרה, מביאות יותר רייטינג.
לקריאת הדו"ח המלא של המשמר החברתי לחצו כאן
אני בעד דמוקרטיה ישירה, אם הייתה דרך יעילה ליישם אותה. גם אם נניח שהצבעה באינטרנט הייתה נגישה לכולם (דבר שהוא לא נכון) לשון משפטית היא לא תמיד ברורה לכל אחד, וגם המידע שדרוש לצורך הצבעה הוא לא תמיד נגיש לכל אחד.
בכל אופן, אם 120 נבחרים לא יכולים לדעתך לייצג 7 מליון איש, ולדאוג לאינטרסים של אותם אנשים, איך יוכלו לעשות את זה קומץ משפחות של בעלי הון שאין להן שום עניין לדאוג לאינטרסים של 7 מיליון האנשים?
כדאי להקים גם משמר חירות שיגדיר מדד חירות וימנה את כל החכ"ים שמצבעים "נגד" או נעדרים מהצבעות על חוקים שכל מטרתם היא לקדם מיעוט מסויים (מאורגן ומתוקצב) באוכלוסיה על חשבון כל השאר. וכן מתנגדים לכל החוקים המבוססים על ההנחה "שאנחנו יודעים יותר טוב מכם מה טוב לכם ולכן מותר לנו להכריח אתכם לפעול כפי שאנחנו חושבים".
תהיה זו טעות לתת משקל למדד "החברתי" שזהו בסה"כ מדד שמראה עד כמה חברי הכנסת פועלים בהתאם לאג'נדה הפולטית של קבוצה שקוראת לעצמה "משמר חברתי". כנראה שהמלה "חברתי" לא באמת מוגדרת וכל אחד יכול לתת לה פרשנות משלו שכמובן מקדמת את (ונקבעת על-פי) האינטרסים שלו (ע"ע צדק חברתי). וכך, כשזורקים את המילה "חברתי" לאוויר כל אחד בטוח שמתכוונים לקדם את האינטרסים שלו ומוכן להירתם למאמץ "הצודק" כביכול. אלא שבסופו של יום מדובר באינטרסים של אלו שמקבלים את הכוח ובפרשנות הספציפית שהם מעניקים למילה הלא מוגדרת "חברתי" (אם בכלל הם מעניקים למילה פרשנות ולא בסה"כ רצו להגיע לעמדה שבה הם קובעים לכל השאר). וכך ניתן ליצור תנועת המונים ולהבטיח להם הבטחות "חברתיות" שיתבררו לבסוף כמתן כוח ועושר אדיר למעטים (שקובעים מהו "החברתי") על חשבון כל השאר.
אריק, המשמר החברתי פועל ומודד חברתיות לפי הגדרות מדויקות שאותן הוא מפרט באתר:
http://hamishmar.org.il/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99/
האם יש לך הגדרה טובה יותר ל"חברתי"?
אתה יכול להתווכח אם אתה בעד חוקים חברתיים או נגדם, אבל לא על ההגדרה "חברתי". אמנם יש הגדרות שונות למושג "חברתי", רחבות יותר וצרות יותר (מבחינת תחומי החיים שאליהן הן מתייחסות) אבל ההבדלים הם לא כל-כך מהותיים.
חברתי זה לא דבר כל-כך אמורפי כמו שכל הנאו ליברלים כאן מנסים לרמוז (או אומרים ברור), וחברתי זה בדיוק לא "מתן כוח ועושר אדיר למעטים (שקובעים מהו "החברתי") על חשבון כל השאר" כפי שכתבת, כי זה לא עומד בקריטריון השוויון כפי שהוא מפורט בערכי המדד החברתי בקישור הנ"ל.
ה"אמורפיות" שאתה ואחרים כאן מייחסים להגדרת החברתיות היא רק תירוץ עלוב כדי להמשיך לתמוך בהעברת כוח ומשאבים לקומץ בעלי ההון החזקים במשק מתוך תקווה ילדותית שתהפוך יום אחד לאחד מהם.
פרח,
אז המשמר המכובד החליט שיש בידו להכריז על ההגדרה של המושג "חברתי" ועכשיו כולם צריכים להתיישר לפי ההגדרה הזו?
ומה דינו של מי שמבקש להגדיר את המושג בצורה שונה? יש לו מקום?
ומה הקשר של "חברתי" לאוסף הקריטריונים שהוצג?
והאם אפשר להשתמש במושג "טוטליטרי" במקום "חברתי" כדי לתאר את אוסף הקריטריונים? ואם כן אז אולי צריך לשנות את שם האירגון ל"משמר הטוטליטרי"? הרי שיוויון, דיור וחינוך היו ערכים ראשיים בשיטות טוטליטריות.
ומה אם ארצה להגדיר את המושג "חברתי" כמניעת מצבים בהם אנשים מסויימים מכריחים אנשים אחרים לפעול או לחשוב בצורה מסויימת באמצעות שימוש באלימות או באיום לשימוש באלימות. האם זאת לא תהיה הגדרה מאוד שונה לאותו מושג שהמשמר המכובד הגדיר?
שיוויון זה אחלה וזה, אבל אם רוצים שיוויון אז צריך להפעיל מנגנון שלוקח מאלו שהצליחו יותר ומעביר לאלו שהצליחו פחות. ומאחר שאף אחד לא אוהב שלוקחים לו, אז צריך להפעיל אמצעים אלימים כדי ל"שכנע" אנשים ששיוויון זה טוב. וצריכים גם לבחור קבוצת אנשים מצומצמת שתנהל את מכונת השיוויון הזו ותקבע למי לוקחים, כמה לוקחים ומתי לוקחים ומה מידת האלימות שמשתמשים בה כדי לקחת. וכאן נוצר מצב מעניין בו מעט אנשים מקבלים כוח עצום בעצם זה שהם מפעילים את מכונת השיוויון וזה הרי מצב לא שיוויוני. כך שהפעלת מכונת השיוויון מייצרת בעצם אי-שיוויון.
לא ניתן להסיק בצורה לוגית מהדברים שכתבתי (ושאחרים כתבו כאן) כי ההתנגדות למשמרים מטעם עצמם היא תמיכה בהעברת כוח לקומץ בעלי הון חזקים במשק. מניעת כפיה ועידוד תחרות בשום אופן לא מרכזים כוח אצל בודדים. להפך, פעולות אלו מפזרות כוח ועושר.
אם כבר, אז דווקא ניסיונות לכונן שיוויון, סוציאליזם, "חברתיות", משק מתוכנן וכיוצא באלו הולידו משטרים שמה שמאפיין אותם זה שכל הכוח והמשאבים התרכזו בידי קבוצת מעטים. ובדרך כלל התקווה של אותם סוציאליסטים הייתה להיות אלו ששייכים לאליטה הזו.
אריק,
נסיון עלוב לקשור טוטליטריות עם חברתיות. משטרים טוטליטריים השתמשו בססמאות כדי לשלוט בציבורים נרחבים ביד רמה, על פי השאיפות שהשליט הטוטליטרי זיהה בציבור שאת ליבו ניסה לרכוש. אבל משטר טוטליטרי הוא מעצם הגדרתו נגד שוויון (שהוא אחד מהעקרונות החברתיים הבסיסיים ביותר) כי הוא שם כוח בידיו של אדם אחד או קומץ אנשים, ושולל את הכוח מכלל הציבור. איך אם כך הוא יכול להיות שוויוני או חברתי, כאשר ההגדרה של חברתי כוללת שוויון?
בקשר לעקרון השיוויון, אם תסתכל בלינק, שסביר להניח שלא הסתכלת בו לפי מה שאתה כותב, העיקרון לא מדבר על לקחת את כל הרכוש של אזרחי המדינה ולחלק אותו שווה בשווה בין כולם. הכוונה היא שמשאבי המדינה והכוח השלטוני יחולקו באופן שווה בין אזרחיה, "ללא אפליה על בסיס מגדר, מין, העדפה מינית, מצב משפחתי, גיל, גזע, מוצא, דת, לאום, השקפה, רכוש והכנסה, אזור מגורים, מוגבלות פיזית וכיוצא בזה."
ומבחינת השלטון מדובר על ההיפך הגמור משלטון טוטליטרי:
"דמוקרטיה והשתתפות אזרחית:
1. מידע והליכים ציבוריים צריכים להיות שקופים לציבור
2. ראוי לשתף את הציבור בקביעת מדיניות
3. שירותים הניתנים לציבור צריכים להיות נגישים ושווים לכל
4. נבחרי ציבור ומשרתי ציבור צריכים לבצע עבודתם בניקיון כפיים
5. יש להגן על זכות המחאה של יחידים וקבוצות
6. יש להקפיד על יצוג הולם במגזר הציבורי
7. לכנסת צריכים להיות כלים לפקח על הממשלה ולבצע את משימותיה"
מה בדיוק עומד כאן בסתירה לחופש שעליו אתה מדבר? ומה כאן טוטליטרי?
כמו שכתבתי גם בפעם הקודמת "חברתי" אינו מושג אמורפי שמחכה למישהו שיגדיר אותו (לא למשמר החברתי ולא לך) וגם אם אין הגדרה אחת מוסכמת על כולם בשלמותה, אז כן יש הגדרות שהן לא כל כך רחוקות אחת מהשניה, ובוודאי שאינן כוללות בתוכן שלטון טוטליטרי.
עכשיו, בוא ניגש להגדרה שלך. במצב רגיל וכשמדובר באנשים נורמטיביים אכן אין שום בעייה עם ההגדרה הזאת. לפי ההגדרות המקובלות היא לא ממש מגדירה "חברתיות" על כל פניה, אלא מתמקדת בפן אחד בחברתיות שהוא חירות הפרט, אבל היא בוודאי לא סותרת אותה. אבל נניח שהמצב הוא לא רגיל (ובארץ הוא בוודאי לא רגיל), איך הייתה מתיישבת ההגדרה הזאת עם גנב או רוצח? איך מתיישבת ההגדרה הזאת כאשר יש קומץ אנשים בעלי כוח והון שמשתמשים בכוחם ובהונם כדי לשדוד את כלל הציבור בדרכים שונות ומשונות – דרך השתלטות על משאבי טבע של כלל הציבור, דרך שוחד (חוקי, כמו הצעות למשרה רמה בשכר טוב לאחר הפרישה מהתפקיד) למחזיקים בעמדות מפתח בפקידות הגבוהה, דרך מימון לוביסטים שמפעילים לחץ על מנגנוני השלטון להפלות אותם לטובה במיסוי, במתן תמלוגים, במתן הטבות שונות, בחלוקת משאבי המדינה וכו'… האם גם על גנב או רוצח אין להפעיל לחץ כדי לגרום להם לפעול בצורה אחרת? האם גם על מי שמנסה בכל כוחו למנוע תחרות חופשית אין להפעיל לחץ כדי לגרום לו לפעול אחרת?
עוד מדד הזוי מבית מדרשו של השמאל הקיצוני. הם מחליטים מה חברתי לפי איך שבא להם והם מדרגים לפי מה שבא להם את חברי הכנסת וכל זה כמובן בלי שום יכולת להסביר למה באמת חוק סוציאליסטי שתמיד עולה הרבה לכל מי שלא נהנה ממנו הוא יותר חברתי מחוק אחר. כמה מפתיע שחברי הכנסת החברתיים הם אנשי השמאל הסוציאליסטי\קומוניסטי שגם מאמנים בתפיסת עולם מאוד מסויימת וגם בשנים האחרונות נעדרי כל יכולת לבצע משהו מהצעות החוק ההזויות שלהם. פשוט תת רמה של מדד ותת רמה של ארגון.
סליחה, מה ההבדל בין חוק סוציאליסטי לחוק חברתי מלבד שאחד בעברית ואחד בלועזית?
והאם הבנתי נכון שאם את החוק הציעו השמאל הקיצוני וההזוי זה סוציאליזם ואם את אותו חוק יוציא אביגדור ליברמן המולטי מיליונר זה 'חברתי'?
ומה קשור עלות החוק -יש חוק שאכיפתו או ביצועו לא דורשים כסף?
אם אני באופוזיציה אני אבקש לחוקק חוק נותן לכל משפחה מהעשירון התחתון בית על חשבון המדינה. חוק שמראה על אכפתיות עד אין קץ אבל מחייב להגדיל את המיסים על שאר 9 העשירונים האחרים כדי לממן את זה וכמובר שגם החוק לא יעבור ואז אני פתאום הכי חברתי.
מספיק לראות את התפלגות החברתיות של המפלגות שם שנמצא ביחס הפוך ליכולת שלהם לבצע משהו ולראות את הרשימה המשותפת כמפלגה חברתית (מפלגה שתומכת בפוליגמיה ואפילו לא מוכנה לעשות הסכם עודפים עם מפלגה ציונית) כדי להבין מי עומד מאחורי המדד הזה.
במשמר החברתי יש אנשים מכל הקשת החברתית – כולל מהימין, ואם אתה לא מכיר את האנשים וגם מעולם לא חשבת לבדוק את ההגדרות של "חברתי" (שדווקא יש להן הסבר) לפי המדד ובכלל, אז סייג לחוכמה שתיקה.
אגב, גם החוקים הלא חברתיים (וגם היעדר חוקים חברתיים) עולים הרבה למי שלא נהנה מהם, רק שמהחוקים הלא חברתיים או מהיעדר חוקים חברתיים קבוצת "הנהנים" היא קטנה הרבה יותר, וקבוצת "המשלמים הרבה" היא גדולה הרבה יותר…
פרח,
אנא האר את עיני.
מהי ההגדרה שלכם ל"חברתי". תן לי כלי שבעזרתו אני יכול לקחת חוק ולדעת האם הוא "חברתי" או לא "חברתי" (לפי ה"משמר החברתי")
איך זה מסתדר מתמטית??
״ארבעה מששת הח”כים של ישראל ביתנו נמצאים בעשירייה האחרונה של חברי האופוזיציה במדד החברתי. תשעה מתוך עשרת הח”כים שקיבלו את הציון הנמוך ביותר במדד הם חברי ליכוד״
זה מסתדר מצוין מתמטית. יש קואליציה, יש אופוזיצה ויש את כלל חברי הכנסת. מתוך עשרת הח"כים הפחות חברתיים באופוזיציה (ולא מכלל הח"כים), ארבעה הם מישראל ביתנו. ואילו תשעה מתוך עשרת הח"כים הפחות חברתיים מכלל הח"כים הם מהליכוד, כלומר מהקואליציה, ולכן לא נכללים בספירה של הח"כים הפחות חברתיים מהאופוזיציה.
אני חושב שאלה שתי התגובות (אלדד ושחרורון) הכי מפגרות (בלי להעליב) שראיתי בחיי
יש לך הגדרה טובה ולא סובייקטיבית למה זה חברתי?
ניסיתי להבין מה זה "מדד חברתי" אז ביקרתי באתר של ה"משמר החברתי". למיטב הבנתי
"מדד חברתי" זה ציון שתלוי במספר ה"חוקים החברתים" שח"כ מסויים הצביע עבורם. "חוק חברתי" הוא חוק שחברי ה"משמר החברתי" החליטו שהוא "חברתי". שזה אומנם הגדרה תקפה, אבל היא לא כוללת שום דרך אוביקטיבית להעריך את איכות ההגדרה (זה חברתי כי ככה בא לנו).
כלומר, מה שנראה לארגון כרעיון טוב, יעלה את ה"מדד החברתי" ומה שלא יוריד. כלומר, המשמר החברתי הוא עוד קבוצת לחץ פוליטית שפועלת לקידום אינטרסים מסויימים (שלא כ"כ ברור מה הם).
כמו כל קבוצת לחץ גם הם פועלים להעברת כספי משלם המיסים למטרות שקרובות לליבם (וכנראה גם לכיסם). ואם נהיה הוגנים, אין באמת הבדל מהותי בינהם לחבורת לוביסטים של חברות הנפט (המשמר האנרגטי), הבנקים (המשמר המוניטרי), חרדים (המשמר הקדוש), מערכת הבטחון (המשמר השומר), חברות הפנסיה (המשמר לעת זיקנה), האחים עופר (המשמר לישראל) ועוד הרבה קבוצות אינטרסים שרבות על הכסף שנגזל מאיתנו
זה שקוראים לזה "חברתי" לא אומר שזה לטובתכם
שחרורון,
אי אפשר לנסח את זה יותר טוב!
והשורה האחרונה היא סיכום מצויין.
שחרורון, יש הגדרות מאוד ברורות לחברתי והן מוסברות בעמוד הזה באתר המשמר החברתי
http://hamishmar.org.il/%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%93-%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99/
האם יש לך הגדרה אחרת טובה יותר?
מה לדעתך הן המטרות שקרובות לליבם/כיסם של חברי המשמר (כאחת מהן מעניין אותי לדעת)?
איזה דבר שלא קוראים לו "חברתי" הוא יותר לטובתכם לדעתך, החבר מילטון פרידמן במקרה?
צר לי, אבל זה אוסף אמורפי של משפטים פתוחים לפרשנות, ולא הגדרה ברורה
דוגמא: ״יש להבטיח דיור נאות במחיר נגיש״
מה זה דיור נאות? דירת חדר בערד, דירת שלושה חדרים בגבעתים, בית פרטי בתל-אביב? מה זה מחיר נגיש? חינם, 100 אלף שח , עשר מליון שח.
זה סתם משפט לא מוגדר, לכן לא ניתן להתווכח על המהות שלו. מה שכן, זה שמאפשר לכם לדרוש שמישהו אחר יסבסד לכם דירה, וכל מי שמתנגד הוא ״אנטי חברתי״
לגבי מילטון פרידמן, אני לא מסכים איתו.
כיון שאני מאמין שהכוונה שלך טובה (בלי ציניות), אני מציע לך להתחיל בבסיס. נסה סוקרטס בשביל לוגיקה וקאנט בשביל מוסר. אלו כלים חשובים, במיוחד שאתה מנסה להשפיע על חייהם של ככ הרבה אנשים
שחרורון,
מדינת ישראל היא לא בועה שמנותקת מהעולם, אנחנו חיים בעולם שבו יש לנו מדינות אחרות להשוות את עצמנו אליהן. ממשלת ישראל מאוד גאה בצמיחה שלה ובהשתייכות ל-OECD. יש תקנים מקובלים בארצות שנחשבות מפותחות לעלות של דירה ממוצעת ביחס לשכר הממוצע במשק. בנוסף לכך, יש תקנים לדיור ציבורי, קריטריונים לזכאות לדיור ציבורי, זמני המתנה לדיור ציבורי וכו'. במדינת ישראל מחיר דירה ממוצעת הוא מהגבוהים בעולם (אם לא הגבוהה בעולם) ביחס לשכר הממוצע, והדיור הציבורי הוא עולם הולך ונעלם – לא רק שהקריטריונים לזכאות הם קשים ביותר, גם מי שזכאי צריך לחכות לעיתים קרובות למעלה מעשור עד שהוא יכול לממש את זכאותו על פי חוק.
אם המדינה כל כך גאה בצמיחה הכלכלית שלה, איך זה שציבור כל כך גדול הוא בצניחה כלכלית? איך זה שאדם צריך לעבוד עשרות שנים רק בשביל קורת גג? ואפילו אם הוא מוותר על דירה משל עצמו, רוב שכרו יוצא על מימון דיור, האם זה אומר משהו אולי על חלוקת משאבים וכוח שלטוני מאוד לא שוויונית? איך זה שמדינת ישראל היא היחידה ב-OECD שגובה מע"מ על מים ומפריטה שירות כל כך בסיסי כמו אספקת מים? איך זה שבמדינת ישראל המפותחת והצומחת יש יותר מונופולים בתחום המזון (עוד צורך בסיסי) מאשר בכל מדינה מפותחת אחרת?
בנוסף, תקפת את הגדרת המשמר, אבל עדיין לא הצגת הגדרה טובה יותר, גם לא אמרת מה לדעתך הם האינטרסים הכלכליים של חברי המשמר שאותם, לדעתך הם מנסים לקדם דרך המדד החברתי.
זה שאין לי הגדרה טובה יותר ל"חברתי" או שאין לי מושג מהם האינטרסים של חברי המשמר, לא פוסל את הטיעונים שלי. למעשה, אני חושב שכל אחד יכול להגדיר חברתי איך שבא לו, ולפתוח את ארנקו האישי כדי לקדם את האג'נדה החברתית שלו
זה שאתם משווים את עצמכם ל"תקנים מקובלים" רק מחדד את הנקודה שכל ההגדרה היא מאוד מאוד סוביקטיבית. הבעיה שלי היא שאתם חבורת אנשים שפועלת למען אינטרסים שאתם רואים לנכון. בדיוק כמו ה"טיקונים" או חברי הכנסת.
כמו חברי הכנסת והממשלה, אתם לא מיצגים אף אחד מלבד עצמכם. וכמו כל שאר קבוצות האינטרסים כל מה שאתם רוצים זה להשתלט על כספי המיסים שנלקחים מכלל האזרחים ולהשתמש בהם למטרותיכם ה"חברתיות".
זה בסדר, זה המשחק. רק במקרה נתקלת באנשים שרואים דרך הבולשיט שלך.
המשמר החברתי סתם סוציאליסטים ז"א בעד לחזק את הכוח של הממשלה.
הם רוצים להעביר את הכוח מאנשי העסקים הגדולים לממשלה.
ממש עוזר.
כאשר כל הכוח בידי הממשלה – זה רע מאוד.
כאשר כל הכוח ביד הטייקונים (כמו היום) – זה רע מאוד.
כאשר הכוחות שווים יחסית הם מאזנים אחד את השני – וזה הרע במיעוטו.
רוצה יותר טוב מזה? תאלץ לחכות לבוא המשיח.
חברה אנושית מבוססת על פשרות.
אברם ידידי,
הטיקונים אוהבים אותך, הם רוצים עוד אנשים שמחזיקים בדעות שלך. הנה למה:
שמספיק אנשים צועקים ״טיקונים״ זה נותן לממשלה תירוץ להעמיק את הרגולציה והפיקוח.
הנה הטריק. מי למעשה מכתיב את החוקים והתקנות? חבריך הטיקונים! (למשל: שאל את עצמך היכן עובד מפקח על הבנקים בסיום הכהונה)
ככל שיש יותר רגולציה, יש פחות תחרות (נסה לפתוח בנק) ויותר סיבסוד של השחקנים הקיימים (פנסייה חובה לשכירים עצמאים ובקרוב גם לחתולים)
אברם נפלת במלכודת הותיקה של ימין או שמאל.
הממשלה צריכה לחלק את הכסף שווה לאזרחים ולא לתת
לחלשים,למופלים וכד'(וברור שגם לא לאנשי העסקים),
או לכל אחד אחר.
זה צדק אמיתי.
ברגע שיהיה לך יותר כסף תוכל לעזור לחלשים ולא תצטרך
את המדינה בשביל כל דבר קטן.
אם כבר, המשמר החברתי בכנסת הוא בעד לחזק את הכוח של הכנסת שמייצגת את כלל הציבור, ולא לחזק את הממשלה. אם היית קורא באתר המשמר החברתי, היית רואה שהמשמר החברתי מאוד מתנגד למהלכים של הממשלה שמנסה לכפות את עצמה על הכנסת.
בכל אופן אולי תאיר את עיני. חברי הכנסת אמורים לייצג ולהיות מחוייבים לכלל הציבור (שאת זה המשמר החברתי בודק בעבודתו) ואילו אנשי עסקים מייצגים רק את עצמם ומחוייבים רק להצלחתם הכלכלית, גם אם זה תוך כדי רמיסת כל מי שרק אפשר. אז למה לדעתך צריך לתת לקומץ אנשי עסקים גדולים כוח על כלל הציבור, אם מעצם הגדרתם כל מה שמעניין אותם זה הם עצמם?
אלדד, אם כבר, המשמר החברתי בכנסת הוא בעד לחזק את הכוח של הכנסת שמייצגת את כלל הציבור, ולא לחזק את הממשלה. אם היית קורא באתר המשמר החברתי, היית רואה שהמשמר החברתי מאוד מתנגד למהלכים של הממשלה שמנסה לכפות את עצמה על הכנסת.
בכל אופן אולי תאיר את עיני. חברי הכנסת אמורים לייצג ולהיות מחוייבים לכלל הציבור (שאת זה המשמר החברתי בודק בעבודתו) ואילו אנשי עסקים מייצגים רק את עצמם ומחוייבים רק להצלחתם הכלכלית, גם אם זה תוך כדי רמיסת כל מי שרק אפשר. אז למה לדעתך צריך לתת לקומץ אנשי עסקים גדולים כוח על כלל הציבור, אם מעצם הגדרתם כל מה שמעניין אותם זה הם עצמם?
פרח,בתאוריה אתה צודק ובאמת אם אנשים היו בוחרים חכם
אז חברי הכנסת היו מייצגים אותם יותר.
אבל גם במצב אופטימלי הייתי שמח אם היית מסביר לי איך 120
אנשים יכולים לייצג 7 מיליון?
כמובן שזה בלתי אפשרי.
לכן הדמוקרטיה הזאת מפוקפקת מאוד.
2 אפשרויות סבירות או שאנשים אלה פשוט מחלקים את הכסף לאזרחים ומנסים לדאוג לאינטרס המשותף ביותר והמינימלי ביותר.
או כמו שמפלגת הפיראטים הציעו דמוקרטיה ישירה – אזרחים
מצביעים באינטרנט על ההצעות.
למעשה אנחנו רואים בכל הדמוקרטיות מי יותר(ישראל) ומי פחות שהרשות המבצעת מנסה להשתלט על הרשות המחוקקת
והשופטת.