הפגנה נגד קרן המטבע. תמונה: Ben Schumin
על פי קרן המטבע הבינלאומית, החוב של המגזר הלא-פיננסי בעולם הגיע ל- 152 טריליון דולר, חוב הברוטו הגבוה ביותר שנרשם אי פעם. יחס החוב-תמ"ג גם הוא בשיא של כל הזמנים ועומד על 225%, לעומת 200% לפני 14 שנים [ראו גרף בהמשך].
על פי דו"ח קרן המטבע הבינלאומי, העליה הדרמטית בחובות מקורה בסקטור הפרטי של חברות ומשקי בית ונובעת בעיקרה כתוצאה מהריבית הנמוכה.
את הסתירה והבלבול הקיימים בקרב כלכלנים ביחס לגדילת החובות ניתן למצא בדו"ח עצמו. "העדויות האמפיריות בפרק זה מאשרות את העובדה שמשברים פיננסיים נוטים להיות משויכים עם רמות חוב פרטי מוגזמות בכלכלות שוק מתקדמות ומתפתחות" -נכתב בדו"ח. מנגד קרן המטבע הוא גוף שתומך בהמשך מדיניות הריבית הנמוכה שמעודדת את גדילת החובות מסוג זה. גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם, שטענו כי רמות החוב הגדולות הם אלה שהובילו להתמוטטות הגדולה בשנת 2008, ניסו ועדיין מנסים לפתור את אותו משבר חובות על ידי ניסיון להגדיל את החובות עוד יותר. הם אגב בטוחים שזה יצליח להם.
סתירה דומה ניתן למצא גם בקרב כלכלני בנק ישראל. הבנק המרכזי שלנו הקצה לאחרונה משאבים על מנת לחנך את הציבור להתנהלות פיננסית אחראית, בזמן שמהצד השני חדוה בר, המפקחת על הבנקים, הודיעה כי היא רואה את הגידול בחובות משקי הבית כתהליך חיובי.
את אחד ההסברים למדיניות הלא עקבית והסותרת הזו של כלכלנים סיפק לורד אדאיר טרנר, מהכלכלנים החשובים בבריטניה ומי שכיהן בעברו כראש הרשות הפיננסית בממלכה.
הכלכלה העולמית היום מבוססת על צמיחה אותה מנסים לשמר קברניטי הכלכלה. טרנר פרסם מסמך המראה קשר ברור בין הצורך בהגדלת האשראי במשק לקיומה של הצמיחה. אם האשראי הבנקאי לא יגדל לא תהיה צמיחה – קובע טרנר בדו"ח שלו.
ההגיון מאחורי מסקנתו של טרנר היא שהכסף שקול לדלק בתעשיה. על מנת שהמשק יוכל להמשיך לצמוח הוא זקוק לכסף חדש בכל שנה. ב100 השנים האחרונות הדרך העיקרית ליצור כסף חדש במשק היא על ידי הגדלת אשראי/הלוואות בנקאיות. כלומר בכל פעם שהבנק נותן הלוואה חדשה הוא מיצר כסף חדש ומזרים "דם חדש" למשק.
טרנר קובע עוד באותו מסמך כי רמות חוב גדולות מידי עלולות להפוך מהר מאד למשבר כלכלי. מהן רמות חוב גדולות מידי? לאף אחד מבין הכלכלנים אין תשובה. קרן המטבע הבינלאומי טוענת בדו"ח שלה כי לא ברור כיצד הר החובות הגדול ישפיע על הכלכלה העולמית, במיוחד מאחר ואין "רמה שנקבעה" שבה חוב הופך לבעיה.
הטענה היחידה שמוכנים לעמוד מאחוריה בקרן היא שעליה ברמות החוב, עלולה להוביל למצב קשה. כך נוצר האבסורד בקרב הכלכלנים בו הם מבינים היטב את פוטנציאל הסכנה בהר החובות. מנגד הם רואים בגידול החובות תנאי הכרחי לקיומה של הצמיחה, בזמן שאין להם באמת מושג באיזו נקודה הגידול “החיובי” הזה הופך להיות נטל ובעיה על הכלכלה. במצב כזה לא פלא שכל משבר תופס אותם תמיד מופתעים.
לאחרונה צצים יותר ויותר כלכלנים בכירים שקוראים תיגר על השיטה המוניטרית הקיימת. המפורסם מבינהם הוא מרטין וולף, בכיר לשעבר בבנק העולמי וכיום הפרשן הכלכלי הבכיר בעולם מטעם הפיינשל טיימס. וולף ואחרים טוענים שיש לנתק את הקשר בין הגדלת כמות הכסף במשק לגידול באשראי הבנקאי. על פי התכנית שתומך בה וולף, בנקים יוכלו להלוות רק כסף קיים שהופקד בכספותיהם או מחשביהם על ידי הלקוחות, בדומה לדרך שבה פועלים היום בתי השקעות. בנקים פרטיים לפיכך לא יוכלו לייצר כסף ולהלוות אותו כפי שהם עושים היום.
על פי אותה תכנית האחראי הבלעדי על יצירת הכסף יהיה הבנק המרכזי שיזרים את רוב הכסף ללא חוב בצורת דיבידנדים חודשיים לאזרחים או דרך מימון תקציב הממשלות. סימולציה שערכו חוקרים בכירים בקרן המטבע ב2012 על תכנית זו, מצאה כי היא תקרב אותנו לעולם אוטופי בו ימחקו רוב החובות בעולם, האינפלציה תתאפס והצמיחה תואץ בצורה דרמטית.
אם זו תכנית כל כך מוצלחת אז נשאלת השאלה מדוע היא לא מיושמת? לדברי וולף הבנקים לא ימהרו לוותר על הזכות שניתנה להם לייצר כסף. הם מפעילים לוביזם מספיק גדול על מנת למנוע הפעלת תכניות מסוג זה. לכן לדבריו רק משבר גדול בעתיד יוכל להכין את הקרקע לקראת שינוי דרמטי שכזה. "אז התכנית הזו תהיה חזק על השולחן" – קובע וולף.
עד אז כנראה נאלץ להמשיך לראות את הר החובות ממשיך לשבור שיאי גובה חדשים בזמן שכלכלנים צופים בו מהצד בחוסר אונים.
להדר:
אם כסף שנאגר אמור לאבד מערכו אז כיצד אנחנו אמורים לשמור כסף לפנסיה? האם פרוש הדבר שהפנסיה שלנו תקרוס?
ומה יקרה אם ארע איזה אירוע בלתי צפוי כמו מחלה קשה שדורשת ניתוח במאות אלפי דולרים?
ואם נפוטר מהעבודה ונהיה מובטלים כמה שנים?
ואם נצבור 5 מליון ש"ח בגיל 45 וימאס לנו לעבוד ונחליט להפסיק לעבוד?
בכל המקרים האלו יחסר לנו כסף אם הוא יאבד מערכו (בניגוד למצב היום).
כמו שכתבתי מי שמעוניין לאגור ערך שיעשה זאת עי קניית דברים עם ערך אמיתי כגון זהב, אדמה, מניות וכו או דברים ספוקלטיבים ללא ערך אמיתי כמו מט"ח או הביטקוין. שנית סך הכסף הנעלם מהמסחר מחולק חזרה כדיוידנד לאזרחים כך שיש לך הכנסה קבועה מסוימת.
קרא שוב דברי.
צריך להבין כי השימוש השלישי של הכסף (אגירת ערך) בא על חשבון שני השימושים הראשונים: הערכת שווי ואפשרות למסחר וכי אגירת ערך פשוט לא הגיונית עי דבר שאין לו ערך אמיתי משל עצמו והדימיון הזה משמש לשיעבוד האנושות.
החוב היחיד שיש לעולם – הוא לנו – יצרנו מטבע חדש – ביטקוין
אנחנו מחזיקים למעלה מ 60% מכמות הביטקוין המצוייה בעולם
מכיוון שכך – כל החובות ההזויים של העולם – שייכות לנו
לישראל יתרות מט"ח – דולר – אירו – וכו" בסכומים אסטרונומים – אנחנו לא צריכים "טובות" לא מארה"ב ולא מתורמים אחרים.
אם ישראל תשתמש בכל ייתרות המט"ח המצויות בידה היום – הרי היא זאת שמחזיקה את הכלכלה העולמית…
איני כלכלן – אך אם יש כאן אחד בעל תואר בתחום אולי הוא זה שיוכל להאיר את עיני הקוראים
הסינים כיום מחזיקים ברוב הביטקוין
כמות הדולרים (m2) היא בערך 13000 מילארד
יתרות המטח של בנק ישראל הם קצת פחות מ100 מילארד
גם אם נניח שהם כולם דולרים זה פחות מ 1%
נחמד לחשוב שהשמש סובבת אותנו, אבל בפועל זה לא המצב
לא הבנת, אדון פרופורציה.
שווי השוק של ביטקוין הוא בערך 16000000*618, שזה כמעט 10 מיליארד דולר.
ישראל יכולה בקלות לקנות נתח משמעותי מזה, והעובדה שהעולם לא סובב אותנו לא קשורה לכך בכלל.
קנייה משמעותית של ביטקוין תקפיץ את ערכו, ותגרום לסכום ההשקעה לעלות הרבה מונים, ולמדינה הראשונה שתקפוץ לעגלת הביטקוין להפוך למדינה עשירה.
התשובה השטחית והשחצנית שלך לא ברורה.
עמית ,
אני מסכים עם כל מה שאמרת רק למה עדיין אנחנו לא רואים שינוי בנפח המשכנתאות אם נוצר קושי לבריחתם בדמות ריבית גבוהה יותר או ביטחונות גדולים יותר ?
בהערכה ,
גיא
למי העולם חייב את הכסף? למאדים?!
שאלה טובה….:)
האמת שאנחנו גרים בישראל ולא במאדים
לדורות הבאים אחרינו.
הפוך רבקה
אנחנו לווים והדורות הבאים מקבלים את החשבון
למשל: ארהב מנפיקה אגח ל30 שנה. אחד מהבנקים הגדולים של ולסטריט קונה אותה (בעזרת כסף שניתן לו במתנה מהפדרל רזרב במסגרת ההרלה הכמותית)
הפתרונות של וולף, והרצינות שבה מתייחסים אליהם כאן, מוכיחים שהדרך לתיקון המצב ארוכה מאי פעם. וולף הוא מחסידי הכלכלה המרכזית. כל כך מחסידי, שאינו מסוגל בכלל להעלות על דעתו את התפיסה של כלכלה שאינה מרכזית. החצוף הקטן יציל את העולם, אם רק תארגנו לו איכשהו בנקים בלי רזרבה חלקית. יש עם זה 2 בעיות. 1- זה בלתי ניתן לביצוע. כל בעלי הכוח ימנעו זאת, או יעשו זאת כמס שפתיים בלבד. 2- גם אם זה ניתן לביצוע (וזה לא), זה שטויות. בשוק אין תשתית חופשית, והמצב יחמיר במהרה בדרכים שהוד וולפיותו, וגם ערן הילדסהיים (שמשום מה דבק בו ולא זז) אינם מעלים כרגע על דעתם.
ערן הילדסהיים, רוצה שיפור לטווך הארוך? תאגור את כספך ותשמור עליו בצורה של מתכות יקרות או מטבעות קריפטוגרפיים מוצפנים. כשיותר ויותר יעשו זאת, הכלכלות הקיימות יתמוטטו. הצריכה החולנית תיפסק, אנשים יחסכו (וישמרו על כספם בעזרת הצפנה מתמטית), יעברו לעבודות יצרניות יותר ויחזרו לשפיות. ההצפנה המתמטית תאפשר חופש. רק זה הפתרון, ולא כל מיני קוסמים מטעם עצמם ש"אם רק ייתנו להם לבצע קסם זה או אחר" במסגרת כלכלת השעבוד התאגידית בה אנו חיים – "או אז תראו איזו מהפכה מופלאה תהיה". ההבטחות הללו הן בלבולי ביצים.
מטבעות קריפטוגרפים זה נחמד וזה בכיוון, אבל בינם לבין חופש המרחק עדיין גדול.
השאלה כמו תמיד היא מה הם חוקי הכסף וזה לא משנה אם זה ביטקוין או שקל. אם זה ביטקוין שהוא מודפס בכמות מוגבלת אז ודאי שהוא לא מספק חופש אלא שיעבוד שהדור הזה יהיה אילו שיאגרו את הביטקוין ויהפכו למיליונרים ומיליארדרים והדורות העתידיים יצטרכו להילחם על פרורי ביטקוין כאשר הדיפלציה עולה ועולה והם ישועבדו ע"י אילו שיש להם הרבה ביטקוין. בסופו של דבר הרוב יתמרד יעזוב את הביטקוין וערכו יתאפס כך שבטווח הארוך יותר הביטקוין יהיה שווה לא יותר מכל מטבע פיאט אחר בהיסטוריה – כלום.
אין שום בעיה לעשות מטבע שקל קריפטוגרפי שכמותו גדלה לפי הצמיחה או לפי כל נתון שנבחר והכסף החדש יחולק כדיוידנד לאזרחים או לחשבון המדינה וכל זאת ללא שום ניהול מרכזי.
אזרחים שלא מחזיקים בבעלותם את המטבע ואת חוקיו הם משועבדים למטבע אחר, הם משועבדים לאקראיות של השוק החופשי וכמו שנאמר עבד ההויה הוא לבדו חופשי, רק מי שבשכל שם עצמו תחת חוקים הוא החופשי באמת כל האחרים משועבדים לחוקים שאחרים המציאו.
כסף של האזרחים עבור האזרחים צריך להיות מודפס לפי הצמיחה הטבעית דהיינו אינפלציה 0 וכסף שנאגר צריך לאבד מערכו DEMOURAGE על מנת שהוא אכן לא יאגר אצל מעטים. כך הכסף עצמו ישמש אך ורק להערכת ערך ולביצוע מסחר ולא לאגירת ערך. מי שרוצה לאגור ערך שישקיע בדברים פיזים או יצרניים, זו תחילת הדרך להבטיח חופש כלכלי.
הדר, מה שאתה אומר לגבי ביטקוין בחלק הראשון של דבריך היה אמור לחול באופן עקרוני גם על זהב לאורך הדורות, וזה לא קרה. זהב עדיין שווה הרבה, כמו לפני אלפי שנים.
לגבי השקל הקריפטוגרפי, תראה…
אייעץ לך עצה. תתכנת מטבע כזה, על פי עקרונות שאתה ומקס מאמינים בהם, בקוד פתוח. אין לי ידע מספיק על מנת לחזות אם זה יצליח או לא. הלוואי וכן, ואז אוכל לומר שהייתי בקשר עם סטושי הדר נקמוטו.
אבל שקל שהמדינה נותנת לי, "קריפטוגרפי" עאלק, זה בבל"ת. זה כמו שאפל או הבנקים יעשו מטבעות משלהם כדי "למוטט" את הביטקוין. הרי ביטקוין הוא קוד פתוח. גלוי לחלוטין. מטבע של אפל או של מדינת ישראל לא יהיה כזה, ויהיה מלא דלתות אחוריות. אתה יכול להביא את אטריום כדוגמא למטבע תאגידי שמצליח, אבל אני לא חושב שלטווח הארוך מטבע שחוקיו אינם פרו-חופש יוכל להצליח.
אנונימי,
לגבי הזהב, מה שאמרתי נכון חלקית, זהב זו סחורה פיזית שיש לה ערך אינהרנטי לכן זה לא כמו ביטקוין או מטבע פיאט בנוסף כל אחד יכול ללכת ולחצוב זהב אך אף אחד לא יכול להדפיס כסף חופשי(גם לא ביטקוין). מצד שני כמו שאתה רואה אף אחד לא משתמש בזהב כבמטבע יותר. נקודה נוספת שעליך לחקור היא שהנדירות של זהב אכן שימשה לשיעבוד לאורך ההיסטוריה.
לא יודע מה זה שקל של המדינה, יש שקל עם חוקים שהאזרחים צריכים לבחור ואין לי שום רצון לכפות מטבע כזה או אחר וכל מה שאמרת על קוד פתוח וכו יכול לחול על השקל של האזרחים ואין סיבה שהוא לא יהיה סופר פרו-חופש כי הרי זה כל המטרה שלו לתת חופש כלכלי לאזרחים.
ולנקודה העיקרית,
כל עוד אתה אומר אני לא יודע למה אני צריך מטבע כזה אין שום עניין בלתכנן מטבע כזה. מטבע של האזרחים אין לו שום יתרון בשוק החופשי המחפש ערך וצמיחה רק כאשר קבוצת אזרחים גדולה בוחרת בו הוא נותן לה חופש. כל עוד אתה אומר לא יודע זה אומר שתמשיך להיות תחת האקראיות של השוק החופשי. הרצון שלי הוא רק לאתגר את המחשבה שלך, שתלך ותחשוב ותבדוק ותקרא
ושתבין מאין באת ולאן אתה הולך. מה בדיוק שונה הביטקוין? שניתן לייצר ממנו באופן מוגבל? בבקשה מה ההבדל מהזהב שלך? האם זהב עזר לאנשים להשתחרר ממשהו או ממישהו? אם אתה רוצה לשמור על ערך אז בבקשה לך קנה זהב. אתה צריך לחשוב על שני השימושים העיקריים של הכסף שהם הערכת שווי ואפשרות למסחר. אתה צריך לחשוב על השאלות האם אני רוצה כסף של האזרחים או לא, אתה צריך לחשוב על כך כי כל תאגיד ענק יעשה כסף משלו ויכריח אותך להשתמש בו בדיוק כמו המדינה והמיסים, אתה צריך לחשוב האם הצטברות ההון הציבורי אצל מעטים זה דבר שאתה מעוניין בו או לא, ואם לא אז מה גורם לכך ואיך ניתן למנוע זאת, והכי חשוב אתה צריך לחשוב האם אתה בוחר באופן מודע את החוקים תחתיהם אתה חי או שאתה נסחף עם הזרם.
בעולם בו אין תאגידים ואין מדינות ואין שום התאגדות דימיונית הצוברת כוח אז אכן אין צורך במטבע של האזרחים אבל עולם כזה זה כבר ימות המשיח.
זה הזמן להכנס לבונקר ולהפטר מנייר הטואלט המכונה מטבע פיאט, ולהחליפו במשהו ששומר על ערכו בזמן היפר אינפלציה
רק משבר גדול כלומר קריסה של השיטה המוניטרית הנוכחית יכול להביא שינוי, עד מתי הר החובות הזה יכול לגדול? עד שהציבור לא יוכל יותר לשלם את ההלוואות שכבר לקח ויפסיק לקחת עוד הלוואות. זה יכול לבוא ליידי ביטוי שהמחירים יגיעו לרמה כזו שאף אחד לא יוכל יותר לשלם אותם, ושהבנקים יעצרו את המימונים ויקשו על לקיחת הלוואות. אנחנו למעשה כבר בתחילת הדרך הזו, היום הבנקים מתחילים להרים קשיים במתן הלוואות, יותר בטחונות הם דורשים, יותר הון עצמי, ומעלים את הרביות (למשכתא, לא של בנק ישראל שלא יכול לעלות את הריבית שלו) לאט לאט לאט לאט, אבל הברז התחיל להסגר. מה שהבנקים לא יודעים זה שכאשר זרם הכסף הבנקאי נסגר, יש פחות כסף במשק ופחות כסף במשק זה מתכון לדיפלציה ומיתון! זה אומר שבלי שהם אפילו מבינים זאת הבנקים יכולים בעצם להוריד את מחירי הדיור (ואולי הם יודעים) אבל אז החרב יכולה להתהפך עליהם, כאשר ערך הנכסים ירד אנשים יפסיקו לקנות וימתינו, זה יגרור לירידות חדות יותר במחירים! ויפגע להם בתיקי המשכנתאות, ברווחים ובסוף במאזנים שלהם, ואז נתחיל לראות בנקים בקשיים רווחים ודיבידנטים נחתכים והדרך לקריסה של בנק בישראל לא רחוקה!
זה המסלול ואיך דרך לצאת ממנו, זה המחיר לניפוח בועת נדלן! כשאר ניכנסים אליו הדרך ליציאה היא רק בקריסה טוטאלית! ישראל מעולם לא חוותה בועת נדלן ברמות האלו, ולכן יהיה מעניין ליראות איך היא תתנהל במשבר. רק ממליץ לכל פוליטיקאי לא להיות שם כשזה קורה.
עמית,
הבנקים יודעים היטב מה הם עושים.
הם מייצרים שגשוג ע"י הקלה במתן הלוואות, מה שמביא לגדילה בכמות הכסף בשוק ו"צמיחה" מדומה.
הם מייצרים מיתון ע"י הקשחת הקריטריונים להלוואה, מה שמביא להקטנת כמות הכסף בשוק – לאט, ע"י המשך החזרת הלוואות, ואח"כ מהר, במצב של חדלות פירעון המוני.
בשלב השגשוג הם לוקחים את פירות העבודה של הלווים באמצעות ריבית על ההלוואה.
בשלב המיתון הלווה לא מסוגל להחזיר את ההלוואה, ואז לוקחים לו את הבית, המכונית וכו'…
המנגנון הזה של מחזורי ניפוח-קריסה מרכז בידי הבנקים גם נכסים אמיתיים בעלי ערך וגם "כסף" שאין לו ערך אמיתי בפני עצמו.
ככה מתוכננת המערכת, זו לא "טעות" או "חוסר הבנה" של הבנקאים.
זה "שסתום חד-כיווני" של משאבים מהציבור למערכת הבנקאית.
רק קטסטרופה עולמית תשים קץ למצב הזה.