סיגמונדור דויד גונלוגסון. תמונה: Control Arms
יומיים אחרי פרסום מסמכי פנמה, שחשפו את פעילותם הפיננסית של ראשי מדינות וידוענים במקלטי מס ברחבי העולם, הודיע ראש ממשלת איסלנד, סיגמונדור דויאו גונלוגסון, על התפטרותו. גונלוגסון הוא אחד השמות שהופיעו במסמכים. רה"מ המתפטר פעל השנה להעברת רפורמה דרמטית בפרלמנט האיסלנדי, רפורמה שהיתה גורמת לבנקים באיסלנד להרבה כאב ראש ויוצרת תקדים מסוכן עבור המערכת הבנקאית העולמית.
ממשלת איסלנד החליטה לפני יותר משנה על הקמת וועדה מיוחדת. מטרת הוועדה היא להפיק דו"ח שכותרתו "מערכת מוניטרית טובה יותר לאיסלנד". הדו"ח הוזמן על ידי גונלוגסון ופורסם במרץ 2015 על ידי המחוקק פרוסטי סיגוריונסון. מטרת הדו"ח היתה לשים קץ למערכת המוניטרית הנוכחית שלוותה במספר גדול של משברים פיננסיים, ובכלל זה האחרון בשנת 2008.
על פי הדו"ח, באיסלנד מתרחש משבר כלכלי בכל 15 שנים בממוצע. בדו"ח צוין כי הסיבה למשברים היא התנפחות של בועות אשראי בשל התנהלות לא אחראית של הבנקים פרטיים, שקיבלו את הרשיון לייצר את האשראי (הכסף) במדינה. באיסלנד, כמו בשאר כלכלות השוק המודרני, הבנק המרכזי שולט רק ביצירה של שטרות ומטבעות, אבל לא על היצירה של רוב הכסף אשר מתרחש ברגע שבנק מסחרי מספק אשראי ללקוחותיו. הבנק המרכזי יכול רק לנסות להשפיע על כמות הכסף/האשראי שהבנקים מייצרים על ידי קביעת ריבית אך לא לשלוט בו.
על פי הצעתו של סיגוריונסון, הבנק המרכזי יהפוך ליצרן הכסף היחיד במדינה וייצר כסף ריבוני ללא חוב. על פי המלצות הדו"ח, הבנקים יאבדו את כוחם הגדול שהוא לייצר כסף/אשראי ולגבות עליו ריבית. הם יחזרו להיות מתווכים פיננסים בין מפקידים ללווים ויוכלו להלוות רק כסף שבאמת נמצא ברשותם. לפי ההצעה, הממשלה תחליט כיצד להקצות את הכסף דרך התקציב אבל לא תשלוט על הכמות או הייצור. מי שיחליט כמה כסף ייווצר יהיה הבנק המרכזי באיסלנד.
"הממצאים הם תרומה חשובה לדיון הקרוב, כאן ובמקומות אחרים, על יצירת כסף ומדיניות מוניטרית", אמר גונלגסון עם קבלת הדו"ח במרץ 2015.
כדי להפוך את הדו"ח לחוק בר יישום נערכו עליו בחודשים האחרונים ביקורות על ידי מספר ארגונים וכלכלנים. אחד מהם הוא הבנק המרכזי האיסלנדי שהפתיע את כולם בשבוע שעבר בתגובתו הבאה: "הבנק המרכזי של איסלנד רואה את הדיון על ההסדרים של יצירת כסף כמועיל בסך הכל ולכן אינו מציע שום תיקונים להחלטה." דוברי האיסלנדית יוכלו לראות את ההודעה המלאה כאן.
מדובר למעשה בבנק המרכזי הראשון בעולם, שבאופן רשמי מקדם בברכה שינוי דרמטי זה. זוהי בהחלט בשורה טובה עבור תומכי הרפורמה באיסלנד מאחר שלחוות דעתו של הבנק המרכזי משקל קריטי בהעברת הרפורמה בפרלמנט האיסלנדי.
הרפורמה נמצאת ביישורת האחרונה בטרם תובא להצבעה בפרלמנט של איסלנד. השלבים שבוצעו עד כה כוללים העברת התכנית לראש סדר היום על ידי יו"ר הפרלמנט, דיון על ההחלטה בוועדת הכלכלה והמסחר באיסלנד וקיום ביקורת של גופים מקצועיים על ההחלטה. בשלב הבא תונח חוות דעת הוועדה בפני הפרלמנט כולל התיקונים המוצעים. בשלב האחרון תועבר התכנית לקריאה שניה ושלישית, כאשר ידרש מינימום השתתפות של 50% מחברי פרלמנט בהצבעה. ההחלטה תעבור אם יהיה רוב קולות רגיל בעד.
בשלב זה עדיין לא ברור מה תהיה השפעת התפטרותו של רה"מ האיסלנדי, שדחף לקידום התכנית, על אישורה בפרלמנט.
הדו"ח לשינוי מוניטרי שהזמין גונלוגסון ומסקנותיו:
בנקים פרטיים אינם מדפיסים כסף בשום צורה ואופן, רק בנקים מרכזיים יכולים.
בנקאות ברזרבה חלקית איננה הדפסת כסף בשום צורה ללא קשר לכמה שתחזרו על השקר הזה
כסף שהופקד שווה לכסף שהולווה הלאה + כסף שנשאר בבנק… אין יצירת כסף חדש.
יש לשים לב שבדו"ח המצורף (זה שבאנגלית לפחות) לא נטען שבנקים פרטיים מלווים מעבר למה ששיטת הרזרבה החלקית מתירה להם.
בתוך הדו"ח:"Banks are allowed to lend money into existence under the fractional reserve system" אם נתעלם מהשגיאה של כותבי הדו"ח של ייחוס יצור כסף להלוואה תחת הרזרבה החלקית אזי נשאר עם המסקנה המתבקשת:
על ערן לבדוק את הקישורים שהוא מצרף…
ונניח לרגע שאתה באמת לא מבין את הדוחות של בנק אוף אינגלנד ואת פרופ' קומהוף ואחרים, ואתה באמת מאמין שהבנקים רק מתווכים, תנסה להסביר לעצמך איזה גורם ייצר את כל הכסף הזה שהבנקים "רק מסובבים בין מלוים למשקיעים", מה המנגנון של ייצור הכסף.
צנזורה לנפיחות של א'.זו התנקשות באתר ובקוראיו,בי לפחות.שחרר אותנו מהידען באוב הלז ומסוגיו.
אני חושב שהיום די ברור הצורך ברפורמה מוניטרית מהסוג הזה, השאלה היא, מה ייעלה בגורלו של אותו חוב, שרובו לבנקים השונים, אשר אין לו אחיזה במציאות. רוב הבנקים הרי עובדים ביחס הלימות הון של פחות מ 10%. וחלק לא מבוטל מהחוב הזה לעולם לא יוחזר.
האם פשוט ימחקו אותו? האם יתרחש תהליך הדרגתי?
החוב שחייבים לבנקים הוא לא כסף של אף אחד, זה רק רישום חשבונאי. אז בהחלט ניתן פשוט למחוק אותו, או לעדכנו לפי רמת המחירים בשוק כאשר הבועה תתפוצץ.
למה זה משנה באיזה שהוא אופן? איסלנד היא סוג של עיר לא גדולה שבמקרה היא גם מדינה. אחרי המשבר ב 2008 גם הבנקים שלה לא רלוונטיים לכלום וכל מה שעושים שם לא יכול לעבוד בשום מדינה אמיתית (וגם שם הוא לא עובד ולראיה מחזורי הגיאות והשפל הכה רבים וקיצונים).
א’ שוב אתה זורק ססמאות חסרות תוכן. נראה שלא קראת אפילו עמוד אחד בדו”ח שצורף למאמר
* “אחרי המשבר ב 2008 גם הבנקים שלה לא רלוונטיים לכלום ” –
האם בדקת כמה כסף חייבים הבנקים של איסלנד לגופי חוץ? האם בדקת את תביעות הענק שהוגשו נגד איסלנד בעקבות מחיקת החובות של הבנקים הלא רלוונטים שלה?
* “כל מה שעושים שם לא יכול לעבוד בשום מדינה אמיתית” –
באמת? דווקא מרטין וולף הפרשן הכלכלי החשוב בעולם חושב ההיפך
* “וגם שם הוא לא עובד ולראיה מחזורי הגיאות והשפל הכה רבים וקיצונים באיסלנד”
התכנית לא עובדת? איך תעבוד אם היא עדיין לא יושמה?
בקיצור עשה טובה ולך תעשה שעורי בית
א. הבנקים באיסלנד אולי חייבים הרבה כסף כי עד 2008 איסלנד היתה סוג של מקלט מס והבנקים שם היו גדולים על המדינה בכמה דרגות ורוב ההכנסות שלהם לא הגיעו מהאוכלוסיה שם (דבר דומה קרה בקפריסין ששם בסוף מחקו את כל הכסף לכל החוסכים). כרגע מדובר על עיר לא גדולה במיוחד שגם ככה אף אחד בעולם לא ממש סומך עליה אחרי שאחרי המשבר הם החליטו לא לשלם את החובות.
ב. אז אם כלכלן אחד חושב שזה יכול לעבוד אז חייבים לנסות? ראיתי לפני כמה שנים סרט על אנשים שמאמינים שאפשר להתקיים בלי לאכול רק מקרני השמש אז אולי ננסה גם את זה ונכפה על כל האנשים בעולם להפסיק לאכול?
ג. לכל רעיון הזוי ככל שיהיה תמיד אפשר להגיד שלא ניסינו אז איך אפשר לדעת שזה לא עובד? העובדה שמאות אלפי כלכלנים ב 200 מדינות לא אימצו את זה עד היום די מדברת בפני עצמה.
אכן גם מאות שליטים דיקטטורים לא ניסו דמוקרטיה לכן ודאי דמוקרטיה זה לא שיטה טובה.