רפורמת הקורנפלקס יוצאת לדרך! מטרת הרפורמה היא להוזיל את מחירי המזון היבש, באמצעות הקלות בפיקוח משרד הבריאות על הייבוא. ודאי תשאלו מה זה "מזון יבש"? למעשה יהיה זה חטא להגדיר את רוב מוצרי המזון היבש כמזון כלל. יהיה נכון יותר להגדיר אותם כזבל תעשייתי, שבעולם בו הבריאות היתה חזקה מכוחו של השיווק, לא היינו מעיזים להכניס אותו לגופנו. מדובר למשל במוצרים כמו ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, ריבות, עוגיות וקורנפלקס למיניהם. בעוד משרד הבריאות הכריז מלחמה נגד המאכלים המזיקים האלה, בא משרד האוצר ורוצה לצמצם את הפיקוח על מרכביהם הירודים מלכתחילה, כדי להוזיל מחירים ולאפשר לנו לרכוש מהם יותר.
כאן קמים אנשים ואומרים רגע, במסגרת "מזון יבש" ניתן גם למצוא מזון בריא יותר כמו פסטה מקמח מלא, דגני בוקר איכותיים או אורז בריא – צודקים. אבל יש עם טענה זו כמה בעיות: 1. מוצרי המזון היבש "הבריאים" הם מיעוט זניח ביחס לכלל רשימת המוצרים שנכללים בקטגוריה. 2. העשירונים התחתונים, שלרוב אינם בעלי ממון ומודעות לתזונה בריאה צורכים בעיקר לפי קריטריון המחיר או הטעם. לכן הם גם בעלי הפוטנציאל העיקרי להפגע מהרפורמה. לא סתם אומרים שבעולם המודרני הרעבים הם גם שמנים.
ובכלל, גם אם מבודדים רגע את מטרת הרפורמה לכשעצמה, הורדת מחירים, ניתן לגלות שכל העסק מוטל בספק. כן ידוע בוודאות שהרפורמה תפגע בחלק מהתוצרת המקומית, אך מומחים חלוקים בדעתם אם היא תוביל להורדת מחירים, כזו שתשנה הרבה לכיס הצרכן הישראלי. אפשר לראות זאת בחקלאות – שם משרד האוצר פתח את השוק באופן חלקי ליבוא, אך מחירי התוצרת החקלאית לצרכן בעצם לא ירדו. היחידים שנהנו היו ראשי רשתות השיווק שרשמו רווחים על חשבון הציבור שהפחית בצריכת הירקות והפירות שלו.
אם משרד האוצר באמת רצה לעשות מהפכת מחירים ובמקביל גם לדאוג לבריאות הציבור, כבר שנים שהוא מחזיק בכיס הזדמנות נדירה לכך. משרד הבריאות קבע בשנים האחרונות שהמדינה חייבת לעבור לצרוך מוצרים מקמח מלא ואף למעלה מכך – המשרד קבע כי המדינה צריכה לסבסד את הלחם מקמח מלא במקום לחם לבן ובכך להנגיש אותו לכלל האוכלוסיה במחירים סבירים.
ביחס למצב כיום, המהלך לא אמור לשנות שום דבר בכלכלת המדינה. “משרד הבריאות אפילו עשה מחקר בנושא ואנחנו יודעים חד משמעית שזה לא משנה מבחינה כלכלית" – מסביר לכלכלה האמיתית ד"ר אורי מאייר צ’יזיק המשמש כנציג הציבור בוועדה לתקנון מזון ומוצריו. לצ'יזיק יש כתובת אחת שאשמה לדעתו בתקיעת המהלך – "מי ששולט בסיפור הוא לא משרד הבריאות שאחראי על הבריאות שלנו, אלא משרד הכלכלה ומשרד האוצר והם משום מה לא מוכנים להזיז את הסבסוד מהקמח הלבן. אין להם רצון להתעמת עם הקרטל החזק של המאפיות. המאפיות בישראל נורא ריכוזיות ונורא קשה להתמודד איתן.”
האינטרס של המאפיות ברור. הן מרוויחות מאות אחוזים על מכירת לחמים מקמח מלא, כמובן על חשבון הבריאות שלנו. “עובדים עלינו חד משמעית בעיניים. עלות הייצור של לחם מקמח מלא היא רק ב-30 אגורות גבוהה יותר מאשר עלות הייצור של לחם מקמח לבן. למרות זאת ההבדל לצרכן הוא עשרה שקלים ויותר” מסביר צ'יזיק. אם זה נשמע לכם לא הגיוני שימו לב לנתון המדהים הבא: “צה"ל קונה ככר לחם מקמח מלא מהמאפיות ב-4.70 ש”ח ואף מאפיה לא מפסידה. כלכלת המזון כבר מזמן לא מתחשבת בנו– לא צריך להיות שום הבדל במחיר בין קמח מלא לקמח לבן.” מסכם צ'יזיק.
לנו נותר לקוות שאלו היושבים בירושלים יבינו שמעבר לרווחי התעשיה יש דבר חשוב יותר לציבור והוא הבריאות של כולנו. נותר לקוות שיתחילו לפעול בהתאם – כמו לסבסד לחם בריא על פני לחם מחליא, כמו הורדת פערי התיווך במחירי הפירות והירקות, כמו מיסוי מוצרים לא בריאים או הורדת מיסוי על מוצרים בריאים בהמלצת משרד הבריאות. מאוד מתמיה לראות שמבין כל האופציות האלה – בחרו במשרד האוצר להוריד את המחיר דווקא על קוקו פופס.
קראתי את התגובות למעלה
ואני נדהם כמה טוקבקיסטים בתשלום יש פה
הכלכלה האמיתית היא אמיתית ויש פה מגמה אולי לחסל אותה על ידי התגובות הלא חכמות בלשון המעטה
וזה מחייב את ערן לבזבז את זמנו על נבחני הממשלה (טוקבקיסטים)
אז אני מבין שאתה מציע שנתחיל להתנהג כמו בספר 1984 ואתה תחליט לנו מה טוב בשבילנו. אולי גם תחליט על מס של 5000 אחוז על מכוניות מיני כי בתאונה קשה אף אחד לא יצא מהם חי, או מס של 20000 שח לחודש על כל טלפון סלולרי כי הם יכולים לסרטן, או מס של 1000 ש"ח לכל כוס קפה חמה כי יצא מחקר שזה מסרט, מה עם איזה 500 ש"ח מס בקטנה על כל המבורגר במקדונלדס כי זה בטוח זבל של אוכל ומס כללי של 10000 ש"ח לחודש על כל מי שנוסע ברכב לעבודה ולא באופניים כי בלי כושר אנשים ימותו.
במקום לתת צל"ש למשרד ממשלתי שמוריד לנו את המכסים הטיפשיים על מוצרי צריכה בסיסים אתה רוצה שכולנו נהיה משטרת מחשבות ונחליט לבבונים מה לאכול לשתות ואיך לחיות.
אני לא מחליט מה טוב לנו – אם כבר זה מה שהממשלה עושה ולכן אם כבר היא מחליטה – אז אני בעד שהיא תחליט בצורה הגיונית ונכונה. אם אתה חושב שמה שהוחלט נכון והגיוני- אז המאמר הזה מבחינתך כנראה מיותר.
ל- א',
כבר מחליטים מה לשם לנו במים, ומה בריא בשבילנו, ושאנחנו לא מבינים מהחיים שלנו(אין נזק במזון מהונדס גנטי, אבל לא ניידע אתכם כדי שלא תאמינו בטעות שזה רעל) וחיסונים וחלב ועוד לעוד.
מה לא מסתדר לך חבוב-אנחנו כבר ב1984!!!
לערן
אתה כן מחליט מה טוב בשבילי! אתה זה הממשלה והכנסת, אתה ועוד מליון כמוך שחושבים ש"אם כבר זה מה שהממשלה עושה ולכן אם כבר היא מחליטה – אז אני בעד " ולא מסוגלים אפילו להביא בחשבון שהמצב הקיים שבו המדינה 'מחליטה' הוא לא חוק טבע אלא תוצאה של קודמיך שחשבו כמוך שהמדינה צריכה לנטר ולפקח על התזונה של אזרחיה.
כמובן כאשר תוצאות ההחלטות של המדינה כושלות פעם אחר פעם אתה לא תטיל ספק בהשקפת העולם שלך אלא תאשים את "הקפיטליזם שלובש ופושט צורות לאורך ההיסטוריה" וכו'..
שיבולת שועל ודגנים "נקיים" "לא מזיקים" במשקל לא כלולים בזה?
סלחו לי רגע,אבל כחלון הוא פופוליסט בן **** במקום שיתעסק בפערי התיווח ובמונופולים הוא דוחף לנו זבל בפרצוף, פעם אחת עם המחיר למסכן שלו ועכשיו עם הקורנפלקס. היה שר אוצר מצויין לפניו, יאיר לפיד, אני מציע שהכלכלה האמיתית תתחיל לכתוב על יאיר ולא על הנוכל כחלון
כשיאיר לפיד היה שר האוצר, אזי הכלכלה האמיתית כתבה על הנוכל לפיד, עכשיו תורו של הנוכל כחלון. תבדוק אחורה, לגבי יאיר לפיד יש הרבה יותר מה לכתוב לגבי נוכלויות.
אוכלים חרא
במקום שאדון צ’יזיק יקח ממני כסף בכח כדי לסבסד לאנשים אחרים מזון שנראה לו ראוי , הוא יכול לנצל את הרווח העצום שהמאפיות מרויחות (לטענתו) , לפתוח מאפייה ולמכור לחם מקמח מלא ברווח נמוך יותר.
הוא ישבור את השוק, ינגיש לחם מלא ויהפוך לאדם עשיר מאוד
צ’יזיק, החזר את האקדח למגירה וצא לעבודה. בהצלחה
מה הקשר?
אורי צ'יזיק נמצא בממשלה שהוא לוקח לך משהו? שהוא כופה עליך משהו? הדיון הוא גם לא על סבסוד צריך או לא צריך אלא על אם כבר מסבסדים – שיסבסדו אז את המוצר הנכון.
אולי אתה מתכוון להגיד שבמקום שבעלי החברות יהיו מוגנים מאחורי ערבון מוגבל נוכל לתבוע אותם אישית על מכירת רעל, הונאה הטעיה ולשלוח אותם מאחורי סורג ובריח. ואז לא נצטרך את כל הסבסודים וההגנות
חחח… התבלבלת בכתובת.
הדיון הוא על סיבסוד, מכסים ומיסים.
דוגמא אחת שניתנה היא סיבסוד לחם מקמח מלא שאורי דוחף.
זה מאוד קשור, כי בדרכ שמישהו קם ומחליט לקבוע סטנדרט לכולם, זה לא עי שכנוע, זה על ידי כפייה ממשלתית. אף אחד מהאנשים האלה לא חושב לרגע לשכנע אנשים במעשים
אני בטוח שהאנשים האלה לא רוצים לכפות דבר והיו שמחים אם משרד הבריאות והחינוך היו מקדמים רפואה מונעת והאנשים היו מקבלים ידע והיו מקבלים החלטה מודעת ולא כמו היום שהם שבויים של החברות שהן הכופות על האזרח.
הדיון הוא לא על מכסים וכו אלא על "אין להם רצון להתעמת עם הקרטל החזק של המאפיות". וכמו שהמאמר מסכם, הדיון הוא על הבריאות שלנו הנרמסת כמובן בגלל
הכוח המוגזם של החברות(רווחי התעשיה) מול האזרח. לכן להגיד בואו נבטל סבסוד מכסים מיסים וכו ולך תתחרה בשוק "החופשי" (הנשלט בעצם ע"י קרטל) ונשאיר את שאר הדברים על כנם זה פשוט עיוורון או סתם רצון להתווכח לשם הוויכוח
העיורון הוא במחשבה שהממשלה אמורה לשרת את האינטרסים שלנו. במקרה הזה, הצפייה ממשרד הבריאות לדאוג לבריאות שלנו. הלוואי שזה היה המצב, אבל לצערנו, זאת נאיבי ופטאתי לקוות לדבר כזה.
הממשלה מורכבת מאנשים. לאנשים האלו יש אינטרסים. הדרך שהם משרתים את האינטרסים שלהם הוא ע"י תכנון מרכזי. אחד הכלים של המתכנן המרכזי הם מיסים ומכסים.
שמישהו מקדם סבסוד מוצר מזון בריא, הוא תומך בפעולה של נטילת כספי אנשים בכפייה, בטענה שהמטרה מקדשת את האמצעים. למעשה הוא תומך באותו מנגנון שיצרן קורנפלקס (או זבל אכיל אחר) מנצל.
תתפלא, הממשלה אמורה להגן עלינו. שוק חופשי לחלוטין זה ג'ונגל. תמיד יהייה מי שימצא דרך לנצל ולתעל את השיטה באשר היא לטובתו האישית ועל חשבון אחרים. חוקים ורגולציה אמורים ליצור מעין מסגרת או מרחב פעולה הוגן, כזה שלא יגרום לאחדים להתעשר באופן קיצוני ולאחרים להפסיד רק כי הם לא משחקים את המשחק. היום החוקים והרגולציה נכתבים ונשלטים ברובם ע"י בעלי אינטרסים, כולל הממשלה ויושביה המושחטים, וכאן העיוות.
במילים אחרות, הממשלה לא אמורה (לדעתי) להתערב בכלכלה, אך היא כן אמורה לפקח וזה אומר להציב גבולות כשצריך, למסות כשצריך וגם לכוון.
הורה נבון יציב גבולות לילדיו אך גם יאפשר מידת חופש וייתן הכוונה. ילד בן 3 זקוק לגבולות וגם לחופש וכך גם בן ה-15. לקטן לא תתן להסתובב לבד עד עשר בלילה, לנער כן. לקטן לא תתן עצות לגבי זוגיות, את הנער אולי תשתף בנסיון חייך. לקטן אולי תאפשר לקשקש על הקיר ולפזר משחקים על הרצפה, עם הגדול אני לא בטוח שתהייה מרוצה אם יזרוק אחריו את בגדיו על הרצפה במחשבה שמישהו כבר יאסוף אחריו.
גם שוק חופשי צריך אמא ואבא. עוסק פטור ועד לתאגיד.
אור
אתה כמובן טועה
שוק חופשי הוא ההפך הגמור מג'ונגל.
בג'ונגל האלימות היא הגורם השולט וכך גם במדינה סוציאליסטית כמו שלנו
רגולציה נאכפת באמצעות אלימות יזומה – תעשה מה שמר פקיד אומר ולא שוטר חמוש יבוא ויגרור אותך לכלא, תנסה להתנגד? תקבל כדור בראש!
הדמוקרטיה לא משנה, אם בג'ונגל מה שקובע זה כמות הנבוטים המונפים בדמוקרטיה זה כמות האצבעות המונפות… את תוצאות ההצבעה יאכוף שוטר חמוש
הרגולציה איננה הוגנת ולכן לא יכולה ליצור "מרחב פעולה הוגן"
אם יש רגולציה אז יש התערבות ממשלתית בכלכלה ולכן הטענה שלך שלא צריך התערבות בכלכלה וכן צריך רגולציה היא סתירה לוגית
החוקים והרגולציה נכתבים ע"י חברי כנסת שנבחרים ע"י הציבור הנבער והתוצאות הטרגיות בהתאם.
בני אדם בוגרים אינם הילדים של המדינה ולכן האנלוגיה שלך נפסלת
יואל, אור צודק כי שוק חופשי זה ג'ונגל (הוא אולי טועה בכך שצריך ממשלה או גוף ריכוזי בשביל רגולציה). אתה בעצמך אמרת כי יש סתירה לוגית בין חוקים ושוק חופשי. מדוע זכות הקניין היא לא חוק? מדוע לא תרצח הוא לא חוק? כל חוק חברתי גורם לכך שהשוק כבר איננו חופשי ולכן שוק חופשי הוא אכן ג'ונגל. בכך שאתה נותן לכולם זכות קניין או זכות לחיים לא הופכת את השוק לחופשי. השאלה היא מה אתה צריך לדרוש עבור כך שויתרת על זכותך להשתמש בכל חלק בכדור הארץ ומה אתה צריך לדרוש על מנת שלא תרצח ולא תגנוב ישמשו לשעבדך.
הדר
תקרא שוב
אמרתי שרגולציה (מקרה פרטי של חוק) ושוק חופשי מנוגדים זה לזה, לא כל חוק מנוגד לשוק חופשי.
חוקי לא תרצח ולא תגנוב מבטיחים שוק חופשי
חוקים חברתיים מנוגדים לו
הכשל המחשבתי שמופיע בתגובה זו (ורבות אחרות שלך) נקראת 'עסקת חבילה' –
אתה מניח שלא ניתן להסכים על חוק (או קבוצת חוקים) א' ולהתנגד לחוק (או קבוצת חוקים) ב' ואם אדם מתנגד לאחד ומקבל את השני אזי או 'צבוע' או לא-עקבי.
כמובן שבפועל אתה לא מכיל את הכשל לגבי עצמך, אתה לא מסכים עם פעולות וחוקים מסוימים של המדינה (סבסודיה של קמח לבן נגיד) ומסכים עם פעולות וחוקים אחרים (שכר מינימום). מדוע אתה יכול לשפוט או לנסות לשפוט חוקים כטובים או רעים ופעולה דומה אצל אחרים איננה קבילה?
חוק הוא בסהכ אוסף מילים. זה שכותבים כמה מילים על דף וקוראים להם ״חוק״, לא מעניק להם כח קסם.
מה שמעניק לחוק כח הוא איך משכנעים אנשים לציית לחוק.
שיש לך מדינה, חוק הוא למעשה דעה עם אקדח. חבורת אנשים קטנה המציאה חוק והוא נכפה על כולם באיומי רובה.
חלק מהאנשים אוהבים את זה, כי זה מעודד אנשים לא לקחת אחריות על מעשיהם, מעודד תחושת ״מגיע לי״, ונותן אשלייה של בטחון, אשלייה של יציבות ואשלייה של צדק.
שאין לך ממשלה, אתה מגלה שאתה ילד גדול. אתה צריך לקחת אחריות למעשיך ולעבוד עם הקהילה שלך.
למשל: לשכור חברת שמירה, להחזיק רובה בבית ולבוא לעזרת השכן שלך כדי לחיות בבטחון.
בקיצור, זה שאתה מקבל חוק זה או אחר זה לא רלוונטי. מה שרלוונטי הם סט העקרונות לפיהם אתה חי.
או איך שניסח את זה מישהו חכם ממני בהרבה:
He who would trade liberty for some temporary security, deserves neither liberty nor security.
שחרורון – מתה עליך! אנארכיסט לתפארת. כמה טוב שאתה מסרב להתבגר. סליחה – להזדקן. כמו הילד בבגדי המלך, יודע להושיט את האצבע אל "אופק האירועים" ולהצביע על המסיכה. טוב, מהאתה מצפה שהמסיכה תשוב בכוחות עצמה לארון? אתה פשוט במישחק אחר. אבל מנחם שטרם נוגעת בציניות. חבל שאין הרבה ילדים כמוך, העולם היה מחייך ונראה הרבה יותר טוב אפילו ב"סלפי".
יואל,
אולי יש סיכוי שעוד תקרא את זה.
אין לי שום כשל מחשבתי מיכוון שכלל לא דיברתי על עיסקת החבילה ולא טענתי בשום מקום בתגובתי כי צריך לקבל הכל או לא לקבל כלום.
טענתי היא שאין כזה דבר שוק חופשי וששוק חופשי=הג'ונגל. אתה הוא זה העושה איפה ואיפה בין החוקים, שחוקים מסויימים "יוצרים" שוק חופשי וחוקים אחרים הופכים אותו ללא חופשי ולכן אתה הוא הנמצא בכשל מחשבתי. מאיפה אתה יודע אם דווקא "השוק" בו כל אחד יכול גם לקחת כל חפץ וחלקת אדמה בלי לשלם הוא לא השוק היעיל ביותר? אולי השוק יגיע לאיזון בין האנשים שלוקחים לבין האנשים שמשלמים ויגיע כך לרמת התוצר וניצול התוצר הטובה ביותר? הרי חופשי זה זכות בחירה, לשלם או לא לשלם. אתה עושה הנחה לא קבילה כי זכות הקניין שזו המצאה דימיונית לגמרי היא לא התערבות בשוק.
לכן מיכוון שאני מבין כי אין כזה דבר שוק חופשי אני מבין כי כל הטענות על לא להתערב בשוק הן מצוצות מן האצבע והן הלוקות בכשל מחשבתי. ולכן ודאי שאני חושב כי יש חוקים טובים ויש לא טובים וכי בני האדם צריכים לשאוף כל הזמן לשפר את החוקים שלהם וודאי שרוב האנשים מאמינים כי יש צורך בחוקים(נגיד נורמות חברתיות על מנת לא לבלבל עם כפיה ריכוזית ממשלתית). וודאי שאפשר לעשות את השוק הרבה יותר "הוגן" דהיינו מפחית את הכוח המצטבר אצל מיעוטים בעזרת נורמות חברתיות נוספות מלבד חוק הקניין.
עליך להבין כי חוק הקניין בעצמו הופך את השוק ללא חופשי ולכן גם להצטברות כוח אצל מעטים ומיכוון שנתת זכויות חברתיות אתה חייב בתמורה גם לדרוש חובות חברתיות על מנת לאזן את החופש ששללת מן האזרחים מעצם החוק של הקניין.
התערבות בשוק לא רק שהיא בלתי נמנעת היא גם רצויה, השאלה היחידה היא האם ההתערבות היא וולנטרית של האזרחים או שזו התערבות ריכוזית ולמעשה משרתת אינטרס צר של בעלי כוח.
תוספים כימיים שמוספים לקמחים מזיקים פי כמה וכמה מקמח לבן שכשלעצמו איננו מזיק כשנצרך בכמות קטנה.
התוספים האלה שנקראים E מסרטנים, פוגעים במוח, במערכת העיכול, במערכת החיסון, מעוררים דלקות והורסים את בריאות הציבור.
מחלות עיכול דלקתיות המתפשטות כמגיפה נגרמות מהתוספים האלה.
אלרגיות מזון רבות מיוחסות בטעות לסוג המזון במקום לתוספים הרעילים שמוכנסים לתוכו.
התוספים האלה הם אסון בריאותי ופשע כנגד בריאות הציבור.
מחלות מטבוליות רבות נובעות מאותם תוספים מבלי שמערכת הבריאות ורופאים יצאו בגלוי נגדם.
נא להתמקד בעיקר.
מי שבריאותו חשובה לו שיאפה את לחמו בביתו מקמח נקי מתוספות ורצוי מאוד שאיננו מהונדס גנטית.
קישקוש מוחלט. תוספי "E" כוללים מאות תוספים שאין איתם שום בעיה שמקורם צמחי… ההכללה הזו מעידה רק על בורות.