ב-28 במרץ 2016 מינה שר האוצר ועדה לבחינת גיל הפרישה בישראל. על הוועדה הוטל, לבחון ולגבש המלצות לגבי גיל הפרישה של עובדים במשק. הרבה ישיבות ומספרים נזרקו בועדה בעוד כל החברים שם מתעלמים מהפיל הגדול באמצע החדר – העובדה שאין סיכוי שתהיה לנו פנסיה.
לטענה זו הצטרף בשבוע שעבר תומך מפתיע – שר העבודה והרווחה חיים כץ שמוביל גם דיונים בנושא הפנסיה בוועדות בכנסת. בראיון לערוץ הכנסת אומר כץ כי כל מי שנכנסו למעגל העבודה מינואר 95 אין להם פנסיה. "מי שאומר שיש להם פנסיה מטעה אותם" -קובע כץ. "אתם נכנסים למעגל החסכון של 40 שנה כשאתה והמעסיק משלמים 20% משכרך – 8 שנות עבודה תמימות אתה בחסכון. אף אחד לא יודע להגיד להם בערך מה הם יקבלו" -אומר כץ באותו ראיון.
כץ בעצם מציג את המנגנון הפנסיוני כסוג של הונאה. העובדות והנתונים בהחלט תומכים בדבריו- אלו רק הפרשי הזמן שמונעים מאיתנו לגלות זאת. בעוד 20, 30 או 40 שנה, נגלה שחלק גדול מאותו מנגנון היה מצג שווא שמקורו בפוליטיקאים שביקשו שקט תעשייתי וחברות פיננסים שעשו הון עתק מניהול כספי הקרנות.
בינואר 1995 נכנסה לתוקפה קרן הפנסיה החדשה .בניגוד לפנסיה התקציבית שהיתה נהוגה עד אז, המדינה החליטה בקרנות החדשות להסיר את אחריותה מהפנסיות שלנו ולהפקיר אותן לחסדי השוק ומנהלי הקרנות. חמור מכך היא מחייבת את כולנו לפי חוק להיות שותפים במשחק הזה. הגדיל לעשות ח”כ אלי כהן בשליחותו של כחלון, שמתכוון בקרוב לחייב בחוק גם את העצמאיים להיות חלק מאותה הונאה.
בוועדה לבחינת גיל הפרישה מדברים עכשיו על הקמת מנגנון אוטומטי שיצמיד את גיל הפרישה שלנו לתוחלת החיים. אם יאומץ המנגנון והתחזיות לעליית תוחלת החיים בעתיד יתגשמו, הצעירים מבינינו יקבלו את קצבת הפנסיה הראשונה שלהם רק בתוך העשור השמיני לחייהם. הכל כאשר במקביל מתקיים תהליך הפוך בו גיל הפרישה בפועל (הגיל בו כמעט בלתי אפשרי למצא עבודה) יורד לאזור שלהי גיל ה-40.
גם יחידי הסגולה, שיצליחו להתגבר על בעיות התעסוקה, על המחלות, והאסונות שבדרך ויעבדו 40 שנה רצוף (תנאי בסיסי לפנסיה נורמלית), יגלו שחלק לא קטן מהפנסיה שלהם נעלמה. בעברית קוראים לתופעה הזו 'תספורת'. בשל רגולציה רופפת, מנהלי בתי ההשקעות שמים את הכסף שלנו לאו דווקא במקום הכי רווחי, אלא במקום בו יש להם הכי הרבה חברים. החברים האלה יכולים להיות דנקנר, פישמן ,תשובה, לבייב או כל אחד אחר. בקיצור, חלק מכספי הפנסיה שלנו נמצא אצל טיקונים כושלים שהדרך היחידה שלהם לשרוד הוא לדרוש (ולקבל) תספורות על חשבון הפנסיה שלנו.
אבל גם אם תפלו על קופה היסטורית שלא חוותה אף תספורת, תגלו ביום הפרישה שלפתע נעלמו לכם בין עשרה לשלושים אחוז מהפנסיה. הסיבה: דמי הניהול שאתם משלמים לאלו שמשקיעים לכם את הכסף. זאת אגב, למרות שהוכח שאם תשימו את אותם משקיעים מול מחשב טיפש שיהמר בצורה אקראית על אפיקי השקעה, יש סיכוי שהמחשב ישיג תשואות גבוהות יותר.
גם אם הצלחתם להכנס לקרן עם דמי ניהול מינימליים, תגלו שעד מחצית מהפנסיה שלכם נעלמה. הסיבה: משכתם את כספי הפיצויים שלכם. הרי בינינו, מי לא מושך את הפיצויים שלו בשביל לרכוש דירה? אולי מכונית? לעזור לילדים או לבצע ניתוח דחוף? רבים לא יודעים שכספי הפיצויים הם מרכיב חשוב ביותר בכספי הפנסיה, או שיודעים ואין ברירה. שלא נדע מצרות.
ועוד לא דיברנו על אפשרות שהאוצר יעלה רפורמות חדשות שיקצצו עוד מקצבת הפנסיה שלנו. בממוצע, מדי שנתיים מוביל משרד האוצר רפורמה גדולה בפנסיות וזה ברוב המקרים לא לטובתנו. עוד לא דיברנו גם על מה יקרה אם הבורסות יפלו עם הפנסיות שלנו (כפי שנפלו ב-2008), או שתהיה אינפלציה גבוהה בעשורים הקרובים שתשחק לכולנו את החסכון, וכמובן בעיית הבעיות היום – היכולת ההולכת ופוחתת להשיג תשואות נורמליות על הקרן מבלי לסכן אותה בעולם שבו שולטות הריביות האפסיות ואף השליליות.
תעשה לפיכך טוב הממשלה אם תפסיק לעסוק בהפחדות ובחוקים שיכפו על העובדים להפריש לפנסיה, שספק אם יראו ממנה משהו, ותאפשר למי שרוצה לנהל את הכסף בעצמו, משוחרר מעמלות ותספורות, עד שימצא מנגנון אמיתי שיבטיח לפנסיונר את היכולת להזדקן בכבוד עד יום מותו.
זה ידוע שמשחקים לנו בכסף שאנחנו מפרישים עד גיל 60 שנצא ונקבל פירורים עבודה בעיניים