העיר שריבפורט, לואיזיאנה, החלה לאחרונה להערך לקראת יישום תוכנית הכנסה בסיסית אוניברסלית שבמהלכה יבחרו 110 משפחות שיקבלו 660 דולר לחודש במשך שנה. הורים יחידים שנמצאים מתחת לקו העוני הפדרלי יהיו זכאים גם הם להגיש בקשה לקבלת אותה הכנסה.
"כ-25% מהאזרחים בשריבפורט חיים בעוני והכנסה מובטחת תעניק לאלו שיקבלו אותה, את הטיפול בצרכים היומיומיים הדחופים ביותר שלהם ובהוצאות הבלתי צפויות שלהם", אמר ראש העיר אדריאן פרקינס בהודעה לעיתונות.
בתוכנית שריבפורט המשתתפים ייבחרו באמצעות סדרה של הגרלות המבוצעות על ידי גורם חיצוני עצמאי. לאחר מכן יחולקו הנבחרים לשתי קבוצות — אחת שתקבל את הקצבה החודשית, וקבוצת ביקורת שלא תקבל.
"קבוצת הביקורת מאפשרת לנו להבין את ההשפעה של הכנסה מובטחת לאורך זמן בין שתי קבוצות דומות של אנשים: אחד שמקבל הכנסה מובטחת ואחד שלא", הסבירו בעירייה. "אנשים המוקצים לקבוצה שאינה משתתפת לא יקבלו הכנסה מובטחת באמצעות התוכנית ולא יוזמנו להשתתף בפעילויות מחקר נוספות".
פרויקט שריבפוט הוא אחד מבין 20 פיילוטים של הכנסה בסיסית שהושקו בערים ובמחוזות ברחבי ארה"ב מאז 2018. במהלכם יותר מ-5,400 משפחות ויחידים החלו לקבל בין 300 ל-1,000 דולר בחודש – כך לפי ניתוח שעשה בלומברג. על פי בלומברג אם כל התוכניות האלה ישלימו את תקופות הפיילוט שלהן כמתוכנן, הן יחלקו לפחות 35 מיליון דולר לאזרחים השותפים בהם.
תוכניות מקומיות להכנסה בסיסית התפשטו ב2021 בערים ברחבי ארה"ב. על פי בלומברג יותר מ -60 ראשי ערים הצטרפו למיזם לקדם את המדיניות בעריהם ובאופן לאומי. נתונים אלה מסמנים שנה של צמיחה מהירה של תוכניות אמריקאיות המעניקות לחלק מהתושבים תשלומים ישירים במזומן, כאשר חצי תריסר מהפיילוטים מתוכננים להיות מושקים בערים בשנה הבאה. עבור תומכים רבים, המושג "הכנסה בסיסית" היא חלק מתכנית רחבה הרבה יותר המכונה UBI כלומר הכנסה בסיסית אוניברסלית לכלל התושבים.
המרכז לקהילות נטולות רעב באוניברסיטת דרקסל הגדיר את UBI כתשלום עקבי ובלתי מותנה שמשולם על ידי הממשלה כדי להבטיח "רמת חיים בסיסית לכל חבר בקהילה". תוכנית כזו תסייע לקזז את עליית יוקר המחיה על רקע הקיפאון בשכר – הסבירו בארגון.
עוד מיזם של הכנסה בסיסית נערך באטלנטה. תוכנית פיילוט חדשה שם מציעה ל- 275 תושבים 500$ לחודש במשך שנה והוא פתוח לאנשים שחיים הרבה מתחת לקו העוני. "זהו צעד ראשון חשוב להשגת ביטחון כלכלי, במיוחד עבור אלה שהתעלמו מהם והושארו מאחור בגלל אי שוויון כלכלי", אמרה ראש עיריית אטלנטה לשעבר קישה לאנס בוטס, גם היא מעריצה של ראשי ערים להכנסה מובטחת, בהצהרה באתר.
מחקרים שנעשו בעבר בארה"ב ובעולם כמו זה שנערך בסטוקטון, קליפורניה או בפינלנד מצאו כי להעברת מזומנים ישירות לאזרחים ללא תנאי לא היתה השפעה שלילית על שוק העבודה, ולמעשה יותר ממקבלי ההכנסה מצאו אפילו יותר עבודה מאשר אלו שלא השתתפו בניסוי.
אחת הסיבות לכך שנרשם ביקוש גובר לעבודה בקרב משתתפי הניסוי היא שהסכום שהם קיבלו לתכנית היה נמוך מידי בשביל לקיים אורח חיים נורמלי אבל מצד שני היה גבוה מספיק כדי שיוכלו להתכונן לעבודה שבה הם מעוניינים לעבוד.
אולם עם כל הרוח הגבית שמקבל הנושא בשנתיים האחרונות, עדיין הדרך ליישום תכנית חלוקת כסף נרחבת הרבה יותר לכל האזרחים לא נראית בשלב זה באופק. למרות זאת עם עליית תוחלת החיים האוכלוסיה בשילוב הירידה בבטחון התעסוקתי נראה שהכנסה בסיסית הולך להיות חזק על הפרק בעתיד. לא בגלל שהמחוקקים בהכרח יתלהבו ליישם אותה אלא יותר בגלל שלא תהיה להם כל כך ברירה.
אתה יכול לתת קצת כסף לכל האנשים כל הזמן אבל זה לא הכנסה בסיסית.
אתה יכול לתת מספיק כסף לחלק מהאנשים כל הזמן. אבל זה לא אוניברסלי
אתה לא יכול לתת מספיק כסף לכל האנשים כל הזמן. המתמטיקה פשוט לא עובדת
לא מזמן שמעתי על תוכנית אפילו יותר מרחיקת לכת מהכנסה בסיסית שיגרום לכך שניתן להוריד את גיל הפרישה ל-50 בלבד. הרעיון הוא לנצל את המענק החודשי שהיום הילדים מקבלים מגיל אפס ועד 18 ,שבו הם אמורים לפדות אותו בגיל 21. אלא שבמקום למשוך את המענק הזה בגיל 21 לטיול אחרי הצבא ושאר החארטה הרגילה , ניתן להוסיף למענק הקיים גם את המענק שכל חייל מקבל מהצבא לתוך לאותה התוכנית ולהמשיך אותה כתוכנית פנסיה לכל דבר עד גיל 50. תוסיפו לכסף הזה עוד בערך 25-30 שנות עבודה פלוס התשואות והריביות של שוק ההון, ותקבלו בגיל 50 , פנסייה שתהיה זהה כמעט לשכר הממוצע במשק, ללא צורך לחכות לגיל 70 . התוכנית, שקרוב לוודאי בחיים לא תיצא אל הפועל,שכן היא דורשת חזון ואומץ מחשבתי, פותרת שתי בעיות יסוד. האחת , עומס אדיר על הביטוח הלאומי בעשורים הקרובים בשל הזדקנות וגידול האוכלוסיה והשנייה הקטנת שוק העבודה בעקבות השינויים הטכנולוגיים הצפויים בשנים הקרובות שייתרו המון סוגי עבודות, שכבר כיום יש להם תחליף טכנולוגי. כבר כיום מורידים עוד ועוד את שעות העבודה החודשיים באירופה בשל הסיבות הללו , וזה בהחלט עשוי לפתור את הבעיה. כמובן שהיתרון המובן מעליו הוא הפנאי שאדם מקבל ו"הכנסה בסיסית" קבועה כבר מגיל 50 . כמובן שהוא יכול להמשיך לעבוד , אך לא יהיה הגיון להמשיך לעבוד אם בסוף גם ככה מקבלים כמעט 100 אחוז מהכסף שנצבר כבר בגיל 50. הרעיון כלל לא מופרך וניתן ליישום תוך דור אחד,ובהחלט יכול לעשות שינויים עמוקים בחברה ובכלכלה העולמית שעדיין חיה על שיטת הביטוח הלאומי של ביסמרק מאמצע המאה ה-19.
נעשה חישוב כמה כסף יוצא מהתוכנית שלך:
קיצבת ילדים היא בערך 100 ש"ח לחודש. אחרי 18 שנה יוצא 21.6 אלף ש"ח. נניח שיש על זה רווחים אז יצא 30 אלף ש"ח.
הכסף שמקבלים מהצבא עם השחרור הוא בערך עוד 30 אלף ש"ח.
כל אחד יקבל בסכ"ה 60 אלף ש"ח בגיל 20. אם ישקיע את זה למשך 30 שנה יצא לו 200 אלף ש"ח בגיל 50. 200 אלף ש"ח בגיל 67 יתנו פנסיה של 1000 ש"ח לחודש. בגיל 50 הם יתנו פנסיה של 700 – 750 ש"ח לחודש. זה לא מספיק.
אם תחסוך 2000 ש"ח בחודש במשך 25 שנות עבודה אני מעריך שתוכל להכפיל סכום זה פי 6 כלומר תקבל 4200 – 4500 ש"ח לחודש. יחד עם הביטוח הלאומי (2500 ש"ח לחודש בגיל 67 ואני מעריך שזה יצא 1600 ש"ח לחודש אם יתחילו אותו בגיל 50) זה יכול להספיק.
ארנון, מספיק שההורים יוסיפו ל100 ש"ח האלה שהם מקבלים חינם מהמדינה , רק עוד 100 או 200 ש"ח נוספים לעשרים השנה הראשונות וכבר וכבר אתה מקבל בסביבות 10 אלף בחודש פנסייה כבר בגיל 50, שזה בערך 90% מהשכר הממוצע במשק. אגב קיצבת הילדים + המענק עד גיל 18 ,הרבה יותר גבוהה מ-100 ש"ח , לא ברור מאיפה הבאת את ה-100 ש"ח כמדד.
מה זה שונה מהבטחת הכנסה שניתנת בישראל מביטוח לאומי, לכל מי שאין לא רכוש והכנסה בסיסית?
מי שחותם הבטחת הכנסה אמור לקבל כל עבודה שיציעו לו, לא משנה עד כמה גרועה , אסור לך לסרב אחרת ישללו לך את הקצבה הזאת ולהגיע ללשכת העבודה כל שבוע .
לדעתי זה לא שונה.
לדעתי המטרה צריכה לתת הכנסה בסיסית לכל אחד ללא תלות במצבו. יש להתחיל אותה בסכומים קטנים ולהגדיל אם רואים שזה מצליח.
בכל אופן פיילוט מסוג זה על מספר אנשים קטן, צריך לעשות זאת על קבוצת אנשים מכל שכבות האוכלוסיה ולא על העניים בלבד. הפיילוט צריך להיות מפוזר על כל ארצות-הברית ולכלול עשרות אלפי אנשים. כמה מאות אנשים שמשתתפים בפיילוט זה מספר קטן מכדי להסיק ממנו מסקנות.
זה קצת דומה לשאלה , האם לתת מליארד ש"ח הטבת מס לתאגיד אחד , נניח כמו אינטל, או לתת מיליון ש"ח לאלף עסקים בינונים או קטנים. במקרה הראשון , המליארד ש"ח יביאו אולי עוד אלף עובדים שאינטל כביכול תבטיח , בעוד שבמקרה השני אלף בעלי עסקים יגייסו כל אחד בין 5-10 עובדים נוספים ויובילו גם להרחבה כללית של התחרות במשק ותוספת של 5-10 אלף עובדים.
למה זה דומה לעניין הענקת הכסף "החינמי" . כמעט 100 אחוז מהכסף שינתן לבעלי ההכנסה הנמוכה "כמתנה" יוחזרו חזרה למשק במלואם בעקבות צריכה מלאה שלהם או לסגירת חובות וכדומה. במקרה שהכסף ינתן לתאגידים או בעלי ממון, כפי שקורה באר"ב זה יוביל לניפוח של הבורסה, ניפוח מחירי הנדל"ן , לרווחים כלואים (ראה למשל אינטל) ולחיסכון . מעט מאוד יחזור אל המשק , מניח שבין שליש לחצי מכל שקל יחזור חזרה לכלכלה.
לא מזמן פורסמו נתוני המשק והיה גידול אסטרונומי בצמיחה וירידה בצימצום העוני. לדעתי זה בעיקר בגלל ההזרמה של הכסף "החינמי" של הממשלה לאזרחים , בעקבות הקורונה. התוצאה , הכסף חזר חזרה למשק בטירוף ,אם כי המחיר היה אינפלציה מסויימת. בכל מקרה לדעתי הענקת כסף לאזרחים וביטול כל המערכות הבירוקרטיות המסורבלות של הסובסידיות והמענקים , הזכאויות ועוד מוסדות מיותרים לחלוטין כמו לשכות התעסוקה , ששאובות יותר כסף מהתועלת שלהם , יחסכו הרבה כסף שיוכל לשמש כחלק מההכנסה הבסיסית . גם ככה המדינה מעבירה מיליארדים באין סוף בירוקרטיה ללפחות 2 מיליון אזרחים בכל שנה, קצת סדר בבלאגן הזה, יכול לחסוך מליארדים רק מביטול חלק מהמוסדות והבירוקרטיה המטורפת בנתינת הכסף ,באלף ואחד התניות , ובכך , כאמור, לפתור את בעיית – "מאיפה הכסף יבוא?" בהענקת כסף חינמי ,לפחות לאלה שחיים מתחת לקו העוני ובהמשך אולי אף לאחרים.