יש האומרים שהתקופה הפיננסית בה אנו חיים מהווה שינוי מהותי של דורות. ואני אומר: רק מבט היסטורי מרוחק יוכל לשפוט זאת בצורה נכונה, אבל יש כאן ועכשיו משהו שונה לגבי מה שנחשב כנכון במשך תקופה ארוכה מאוד.
מאז ומתמיד, מי שפעל על פי הכללים, ניהל חיים משורטטים מראש: בתחילת הדרך גדילה-השכלה, בהמשך עבודה-צריכה-חסכון ולבסוף פרישה- וניצול פירות החסכון. השלב השני והשלישי השתבשו כליל עקב מדיניות ריבית ה-0 המנוהלת זה כבר שנים. אין טעם לחסוך למסלולים סולידיים, ואין יכולת מחייה על בסיס מה שמקבלים מאותן הרזרבות שצברנו במשך השנים.
לא רק זאת, המסלול הנורמאטיבי של גידול בשכר קצת מעבר לאינפלציה כאשר למעסיקים יש הגיון בהסכמה לכך עקב צמיחה משקית סבירה, כל זה נעלם. עובדת פעילותם האינטנסיבית של הבנקים המרכזיים מוכיחה לכולם שאנו חיים על פי תהום חזרה למצב משברי. אולי לא קיצוני כמו 2007-2009 אבל מספיק בעייתי על מנת לצנן את הצפיה לגדילה בהשקעות ובשכר.
בקשר לנקודה המקשרת בין השכר לצמיחה ישנו גרף מעניין ביותר וארוך טווח במיוחד המראה איך ההיסטוריה הנוכחית נשענת על מגמה ארוכת ימים:
לפנינו הצגה של תרומת השכר לתוצר, ואיך החלק הזה נמס לאורך השנים. בכל תקופה של "בועה" (תחילת שנות ה-80, 1995-2000, וכמובן מה שהוביל לבעיית הסאב-פריים) אנו רואים גידול יחסי של תרומת השכר אבל לאחר פיצוץ אותן בועות המצב חוזר למסלול היורד, וביתר שאת.
איך כל זה קשור לנאמר לעיל בקשר לתקופה בה אנו חיים? פשוט מאוד. אם לא נמצאת הכנסה מחסכון, וההכנסה מהשכר קטנה ריאלית כל הזמן (כפי שרואים בגרף), אפשר בהחלט להבין את קוצר הרוח הגדול של האזרחים כלפי האליטות השולטות.
את מסלול השכר הראלי כנראה שכבר לא ניתן יהיה לשנות כלפי מעלה עקב התמורות הטכנולוגיות, הגלובליזציה של ההון ושל העבודה, והאוטומטיזציה האוכלת כל אפשרות להגדיל את מאגר העבודה הזמינה. אבל מה בעניין הריביות? האם נחזור בעתיד הנראה לעין לתקופה שמי שחוסך בצורה מסורתית ואדוקה יוכל לחיות בכבוד מבלי להזדקק לתמיכות משפחתיות, ממשלתיות, או להמשיך בעבודה מפרכת?
ככל שעובר הזמן, וככל שגדל החוב הלאומי של מדינות כה רבות, גם האופציה הזו נראית מוטלת בספק יותר ויותר. מדינות יתקשו לשלם ריביות גבוהות על חובות העתק שצברו בזול בשנים האחרונות ולכן יעשו הכל כדי להשאיר את רמת הריבית נמוכה. לפי הנתונים כבר עכשיו כ-12 טריליון דולר חוב מדינתי נמצא בבריכה של התשואה השלילית, ועוד היד נטוייה.
מדיניות ומציאות זו מובילים לכעס ותסכול בקרב הציבור מה שמוביל לעלייה בלאומיות ואכזבה מקובעי המדיניות. הדבר כבר מייצר גלי הדף בכל מקום כאשר ה-BRExit היא הדוגמא האחרונה לכך. ומה הייתה התגובה של קובעי המדיניות לאותו כעס? האם הם הקלו על הכועסים? ממש לא. התגובה היתה לנקוט בתרופה המוכרת במינון גדול יותר, דהיינו נזילות ודחיפה לגיוס חוב נוסף, זול מתמיד.
זכרו, לכל תנועה מגמתית יש גם תיקונים טכניים ולפעמים חזקים ואלימים. כל שנותר לנו כמשקיעים הוא לנווט בזרימה האינסופית של תנועת הנכסים כאשר אנו מודעים לכך שאנו חיים ב"זמנים מעניינים".
משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
Hiya, I am really glad I have found this information.
Nowadays bloggers publish just about gossips and net and this is actually irritating.
A good website with exciting content, this is what I need.
Thank you for keeping this web site, I will be visiting it.
Do you do newsletters? Cant find it. http://composite-technologies.com/index.php?option=com_k2&view=item&id=108:w
I think the admin of this web page is truly working hard in favor of his website, because here every material is quality based data. https://www.youtube.com/watch?v=U8mMmXObJbo
כתבה נכונה ואפוקליפטית .
לא ירחק היום וראשי האליטות יתגלגלו ברחובות.אהיה האחרון שירחם עליהם.
ובינתיים, בהקשר למה שעלה פה בשבועיים האחרונים,נראה לי אאמץ את ההצעה שעלתה בעבר ואפזר השקעות בין כמה מסלולים:
בגלל שאיני מאמין בזהב שכן היכולת לסחור בו לאחר משברים חמורים כמעט בלתי אפשרית, הייתי ממליץ להרכיב סל מטבעות המבוסס על מדינות עצמאיות מוניטרית, יחסית, כמו שוויץ,אנגליה והילך דומיננטי כמו הדולר.
שלב ב יהיה להגן על הכסף מקריסת הבנק עי השכרת כספת פרטית!!![לא בבנקים. רמת האבטחה שם היא ממש בדיחה].למזלינו הנושא מתעורר ממש בימים אילו-פירסמו לא מזמן בבית רובינשטיין בתל אביב.חברת ברקסטון.
שלב שלישי ,לדעתי, יורכב מהשקעה בחברות העוסקות בחקלאות ומוצרי צריכה בסיסיים.
מספיקות שנתיים של בצורת בארהב וכולם ילחמו פה על לחם כמו לפני 200 שנה.הסיפור של תעשיות מסורתיות רחוק מלהסגר והמקיע בעת ההיא, ירוויח לדעתי.
טוב, חפקתי מספיק.
כמובן אין בכל האמור כאן שום המלצעה או יעוץ פיננסי. כל הנוקט בהן נושא באחריות המלאה לתוצאות
https://youtu.be/ucfNZfRJFNI
תעבירו לדקה 46
המצב בישראל זהה אך כאן השכר לא יורד 40 שנה אלא קפוא ריאלית כ-15 שנה,
בערך משנת 2000.
http://www.ynet.co.il/PicServer4/2015/12/30/6726883/6726087792794490309no.jpg
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4746387,00.html
דו"ח: פירות הצמיחה הולכים רק לעשירים
הדו"ח השנתי של מרכז אדווה מגלה, כי בזמן שהשכר החציוני קפוא מזה למעלה מעשור – עלות השכר החודשי הממוצעת של מנכ"לי החברות הגדולות עקפה אשתקד את ה-400 אלף שקל לחודש. מגמות האי שוויון צפויות להמשיך גם בדור הבא: משק בית בחמישון העליון חוסך לפנסיה 1,124 שקל בחודש בממוצע, לעומת 89 שקל למשק בית בחמישון התחתון
מכון אדווה צריך להוציא דוחות שמשתדלים להעמיד פנים, לפחות, שמחוברים למציאות, כי מה שהם כותבים מנוגד לכך שמדד ג'יני (שוויון) נמצא בשיפור מתמשך.
איך הגרף שהבאת בכלל קשור ל"ההכנסה הראלית מהשכר קטנה כל הזמן"? אולי ה GDP עלה מאוד ואז היחס של השכר ירד אבל ההכנסה הראלית עלתה? הגרף הזה לא אומר כלום וחבל שאתה מבסס מאמר שלם על גרף כזה.
אם מסתכלים על דפוסי הצריכה השכר הראלי עולה כל הזמן ורמות הצריכה עולות איתו. נכון שעם ריביות נמוכות היכולת לחיות מהפנסיה נמוכה אבל אותן ריביות מגיעות מאותם אזרחים בצד השני – ריבית על משכנתא, הלוואות אחרות והשקעות, כך שהאזרח הרגיל מקבל פחות בפנסיה אבל משלם פחות משכנתא ופחות על הלוואות כך שבסוף אין כמעט הבדל ביכולת שלו לממן את עצמו.
א' אתה מנותק
הריבית על המשכנתאות רק עולה, השכר הראלי לא קשור לצריכה
א. ב 1980 הריבית של משכנתא הייתה 15 אחוז והיום היא פחות מ 2. איך זה בדיוק עליה?
ב. השכר הראלי זה בדיוק צריכה. אם השכר היה נשחק היית יכול לקנות פחות ולא יותר.
חיכיתי לפינה הקומית של א' אני רק מקווה שהוא לא עושה אותה ברצינות
א העלה השערה לגיטמית. לכן, אפשר ללכת לנתונים ולראות האם ההשערה שהתלג עלה מאוד וזה הגורם לירידה בחלק היחסי של ההכנסה.
הנתונים מראים שזה לא המצב
http://www.advisorperspectives.com/dshort/updates/Employment-Wages-and-Hours-since-1964
אם משכללים שכר ראלי שבועי (כלומר, שכר ראלי שעתי כפול מספר שעות העבודה), מגלים שהוא ירד בסביבות 10% מ1970.
בנוגע לרמת הצריכה. היא עלתה מ 5000 דולר בשנה לבערך 40,000 אלף דולר בממוצע (לא צמוד). שאתה מתחיל להתאים את זה לזמן שעבר אתה מגלה שבערך 30 אלף מתוך ה 40 אלף הם קניות של אותם דברים שקנו ב 1970 ו10 אלף זה סוג של עלייה בצריכה.
ה 10 אלף דולר הם כנראה הוצאות על מוצרי צריכה אבל גם הוצאות אחרות שלא היו ב 1970 (כמו העובדה שביטוח בריאות טוב עולה למשפחה בין 7000 ל 10,000 דולר בשנה)
מסקנה. ריבית היא ערך הכסף בעתיד. ריבית אפסית + אינפלציה משמע שהכסף מאבד מערכו במהירות. לכן, יתכן שאנשים מעדיפים לצרוך במקום לחסוך. זה נכון גם לגופים פיננסית: לכסף אין ערך, לכן נותנים הלוואות בזול. זה גם נכון לממשלה: הממשלה לוקחת הלוואות כדי לרכוש קולות (כלומר, לשלם לאנשים שלא יעבדו)
למעשה, נוצרה מערכת שחייה בהווה על חשבון העתיד. כולנו מכורים לריבית נמוכה, ולא יכולים להמשיך לתפקד בלעדיה. הגמילה תהיה קשה.
שחרורון, אני לא יודע באיזו שנה אתה או שאר המגיבים רוצים לחיות – 1970 או 2016. אני מאמין שמעולם לא היה מצבנו טוב יותר והנתונים תומכים בזה. השנה יעלו כמעל 300 אלף מכוניות חדשות לכביש שזה פי 2 מאשר לפני עשור. מספר הטיסות עלה פלאים, עליה חדה בתוחלת החיים, אוכל טוב בהרבה ובעצם כל תחום בחיים השתפר באופן דרסטי. אפילו הדיור שעליו כלום מתלוננים הוא סוג של שיפור שכן רוב עם ישראל מחזיק דירות שערכן עלה מאוד בשנים האחרונות. כך שאני הייתי לוקח מאוד בערבון מוגבל את דבריו של שלום.
יכול להיות שאנשים יכולים להרשות לעצמם מכוניות וטיסות לא בגלל שהשכר עלה, אלא בגלל שהמחיר של המוצרים והשרותים האלו צנח משמעותית. יכול להיות שאנשים לא יכולים להרשות לעצמם את זה אבל לוקחים הלוואה למימון רכב או טיול לחול (כי הריבית היא אפסית ויש כל מיני שירותי מימון שלא היו לפני עשור). יכול להיות שאנשים לא חוסכים כי פשוט לא משתלם לחסוך – האינפלציה מאדה את הכסף.
אפשר להגיד הרבה דברים על מחירי הדירות. דעתי האישית, שהנדלן הוא פשוט ספוג אינפלציה. כלומר, מחירי הדירות לא עלו כמו שהערך של השקל ירד.
כרגע, רוב האינפלציה באה לידי ביטוי במחירי הנדלן, אבל כבר עכשיו זה זולג לתחומים אחרים (כמו מחירי המזון) וזה ילך ויעשה גרוע יותר.
אני חושב שה״שפע״ שאנחנו חויים הוא אשליה. אנחנו למעשה לווים מהעתיד באופן שלא יכול להמשך לאורך זמן. תביט בסימנים: זה התחיל בהורדת ריבית (והתכחשות לכך שהריבית הנמוכה גרמה לנדלן לעלות), מכאן למימון בועת הנדלן ע״י קרנות הפנסייה (והכחשות שככה בדיוק התרסקה הכלכלה בארהב) וממשיך בחלוקת כסף מהשמיים (והתעלמות מהעובדה שזה יביא את הכסף לערכו הפנימי – קרי אפס).
א:
אתה יכול לשקר רק לעצמך.
העובדות הן ש ל 50% מהאוכלוסיה אין מספיק כסף לקניית מזון ורעבים ממש.
אין מספיק לצרכים רפואיים, שכ"ד, ביגוד, שלא לדבר על ריהוט וחפצים מתבלים לשימוש ביתי והשכלה .
קניית דירה היא מעבר להשגתם בתנאי שכר מינימום המקובלים.
לכן הם שקועים בחובות שאין ביכולתם להחזיר ומיסים שנכפים עליהם הופכים לעיקולים וחשבונות מוגבלים.
העלאת רמת השרותים ואיכות המוצרים אין לה ולא כלום עם רמת החיים של אותם תושבים שהמדינה הפכה לעבדיה .
רמת החיים ירדה ב 90% עבור אותה אוכלוסיה ועלתה ב 300% לפחות עבור העשירונים העליונים.
לכן אותם עשירונים עליונים מתגאים בחזירותם ומייחסים את העליה ברמת חייהם לעבדיהם, בבחינת לעג לרש.
ידוע שחזיר מתגאה בחזירותו. לא חידשת דבר מלבד שפל חדש שאליו הגעת והוא דריכה על אחרים.
חולי נפש מנהלים את המדינה הזאת ואתה מבטא יפה את דרך מחשבתם.
בשום מקום אין 50 אחוז שאין להם כסף לקניית מזון. המספר האמיתי הוא קרוב לאפס ולראיה אין בישראל אלפי אנשים שמגיעים לבתי החולים מתת תזונה (אשמ אם תמצא לי אחד כזה) ולנופף במספרים בלי קשר למציאות רק מעידה על הכותב.
שחרורון, זה שרוב הדברים יותר זולים זה אומר שיותר טוב פה. אם פעם לקנות מקרר היית צריך 5 משכורות ועכשיו חצי משכורת אז יש לך יותר כסף לדברים אחרים ומכיוון שכל הדברים בעצם הוזלו באופן משמעותי ביחס לשכר בעשורים האחרונים מעידה כמה השתפרה איכות החיים וכמה הכסף שלנו שווה יותר.
אאאאאאאאאאאאא!
איזה ניסוח גרוע. לערוך ומיד
אי אפשר לדעת, תלוי מה יעשו מנהלי הקרן.
הגלובליזציה הורגת את האזרח הקטן, בכך שהוא לא יכול לשחק במגרש הזה, בעוד חברת הענק לוקחות לו גם את המגרש המקומי. ובזמן הזה מוסדות הפיקוח יותר ויותר דואגות לחברות הענק שלא יקרסו, גם במחיר שהקטנים יפולו. לכן הריבית 0 גדי לשמור על מינימום סיכון לבנקים, לכן העולם נגד הברקזיט, והגרוע ביותר שכשהם נופלים החובות נמחקים כדי לא להפיל אותם גם במחיר הפנסיות של מיליוני אזרחים.
הנפילה באחוז ההכנסה מעבודה כאחוז מה GDP התחילה לפול בסביבות שנות ה70.
באופן מחשיד סביב אותו זמן הוצאות הממשלה סביב אותו זמן התחילו להרקיע שחקים
http://www.usgovernmentdebt.us/spending_chart_1950_2016USb_17s2li011mcn_F0t
זה כמובן כולל את הוצאות הממשלה על רווחה (שלמעשה מאפשרים לאנשים לא לעבוד) הרקיעו שחקים
http://www.usgovernmentdebt.us/spending_chart_1950_2016USb_17s2li011mcn_40t
אפשר להתווכח מה הסיבה ומה המסובב, אבל זה מעלה תהיות האם ההתערבות הגסה של הממשלה בכלכלה גרמה לזה
"May you live in interesting times״
(קללה סינית)
רק אצלי הקרן פנסיה משיגה תשואה טובה מאז שהתחלתי להפקיד אליה (10 שנים)?
ואם ככה, למה צריכה להטריד אותי הריבית האפסית?
ציטוט מתוך הכתבה:
זכרו, לכל תנועה מגמתית יש גם תיקונים טכניים ולפעמים חזקים ואלימים. כל העניין הוא לנווט בזרימה האינסופית של תנועת הנכסים כאשר אנו מודעים שאנו חיים ב”זמנים מעניינים”.
איך תושפע קרן הפנסיה שלך מהתיקון האפשרי?
אי אפשר לדעת, תלוי מה יעשו מנהלי התיקים.