צילום: Gage Skidmore
נשיא ארה"ב ג'ון ביידן חתם בסופש שעבר על צו נשיאותי עם 72 סעיפים שלפחות מטרת חלקם להחיות מחדש חוקי הגבלים עסקיים ישנים, חלקם מהמאה ה19 כמו חוק שרמן למשל, שלא היו כבר 40 שנה בשימוש. הצו הזה נועדו בעצם להנחות ממש עד הפרטים הקטנים איך לאכוף את אותם חוקים. ההנחיות נעשו ברזולוציה כל כך נמוכה שאפילו נקבעו שם נהלים להורדת מחירי מכשיר השמיעה ומחירי האינטרנט באזורים נידחים בארה"ב. למעשה ביידן החל בקמפיין נגד הקפיטליזם במתכונתו הנוכחית. הוא כינה זאת: "קפיטליזם ללא תחרות אינו קפיטליזם, הוא ניצול"
מה בעצם הוביל את ביידן להגיע למסקנה שהקפיטליזם לא עובד? החוקר אמנון פורטוגלי נותן כמה דוגמאות ב6 גרפים:
1. המאיון העליון העשיר ניצח במלחמת המעמדות של אמריקה
בשנת 1980, המאיון (האחוזון) העליון של המפרנסים באמריקה קיבלו 10% מההכנסה הלאומית בארה"ב, והמחצית התחתונה של המפרנסים קיבלה 20% מההכנסה הלאומית בארה"ב. אולם בשנת 2016 המצב התהפך: חלק ההכנסות של המשתייכים למאיון העליון עלה ל -20%, וחלק ההכנסות המחצית התחתונה של המפרנסים ירד ל -13%.
במילים אחרות: בארבעת העשורים האחרונים חברי המאיון העליון העשיר גרפו נתח הולך וגדל מההכנסה הלאומית על חשבון האמריקאים הרגילים. אף שהרטוריקה של 'מלחמת המעמדות' מעולם לא הייתה פופולרית בוושינגטון, המציאות היא שהמחוקקים בארה"ב ניהלו ומנהלים מלחמת מעמדות כבר עשרות שנים – בשם העשירים נגד כולם.
.
2. העובדים לא הרוויחו מעליית התפוקה
תחת הקפיטליזם, אמרו ואומרים לנו לעתים קרובות כי 'הגאות מעלה את כל הסירות', שחשוב יותר להגדיל את העוגה הכלכלית מאשר לדאוג לחלוקתה השוויונית – שככל שהכלכלה צומחת, כולם יחלקו בתגמולים. ובעשורים שלאחר מלחמת העולם השנייה זה היה באופן כללי נכון במשק האמריקאי.
במהלך שנות 1950, ו- 1960 התגמול של העובדים גדל בהתאם לפריון (כמה עובדים מייצרים בשעה). במילים אחרות, ככל שהכלכלה הפכה פרודוקטיבית יותר והתפוקה התפשטה, העובדים האמריקאים נהנו מהעלאות שכר.
אבל בשנות השבעים, הקשר בין פריון לשכר החל להפרם. ב-40 השנים בין 1979 ל -2018, התפוקה עלתה ב -70%, בעוד ששכרם לשעה של עובדים טיפוסיים כמעט ולא עלה. סך הכל גדל ב -12% בלבד לאחר התאמת האינפלציה. למרות שהאמריקאים עובדים באופן פרודוקטיבי יותר מתמיד, הם לא קוצרים את הפירות הכספיים המקבילים.
3. העושר של המיליארדרים נסק לשמים
אם עובדים רגילים לא הרוויחו מעליית התפוקה, אז מי הרוויח? את התשובה ניתן למצוא ברווחים הגואים של התאגידים, בשכר המנהלים שהרקיע שחקים ובצבירת הון אישי עצום.בשנת 1990 היו 66 מיליארדרים אמריקאים שהיו בעלי עושר כולל של 240 מיליארד דולר (במונחי 2020). כיום בארה"ב יש 614 מיליארדרים עם עושר כולל של כמעט 3 טריליון דולר (3,000 מיליארד דולר).
בין השנים 1990-2020, המיליארדרים האמריקאים ראו את השווי הנקי שלהם גדל ביותר מ -1,130%, בעוד שהשווי הנקי החציוני של משקי הבית צמח ב -5% בלבד. כיום שלושה מיליארדרים אמריקאים – ג'ף בזוס, ביל גייטס, וורן באפט – מחזיקים בעושר רב כמו כל המחצית התחתונה של כלל משקי הבית בארה"ב.
4. למיליוני אמריקאים יש הון אפסי או שלילי
בעוד שהעושר הכולל בארה"ב גדל מאוד במהלך 50 השנים האחרונות, לא כל האמריקנים הפכו עשירים יותר. בין השנים 1963 – 2016 משפחות שנמצאו בתחתית חלוקת העושר (אלה שבאחוזון העשירי התחתון) עברו ממצב של חוסר הון (בממוצע) למצב של חובות בגובה של כ -1,000 דולר למשפחה. באותו זמן, משפחות בעשירונים האמצעיים, הכפילו ויותר, את העושר שלהן. לעומת זאת העושר של העשירון העליון גדל פי חמישה. עושרם של אלה שבאחוזון העליון – אלו העשירים יותר מ- 99% מכלל המשפחות – גדל פי שבע. שינויים אלה גרמו לזינוק באי-שוויון העושר.
5. הפערים בעושר בין הקבוצות האתניות השונות הלכו וגדלו
הפגנות המחאה של תנועת Black Lives Matter הדליקו זרקור על הגזענות המערכתית שעדיין פוקדת את החברה האמריקאית – החל משיטור ומשפט פלילי וכלה בדיור ובריאות. אך פערים עצומים בין הקבוצות האתניות קיימים גם בחלוקת העושר. בשנת 1963 העושר הממוצע של משפחות לבנות היה גבוה ב -121,000 דולר מהעושר הממוצע של משפחות צבעוניות. עד שנת 2016, העושר הממוצע של משפחות לבנות היה גבוה ביותר מ- 700,000 דולר מהעושר הממוצע של משפחות שחורות ומשפחות היספניות.
המשמעות היא שבשנת 2016 עושר המשפחה הלבנה עדיין היה גדול פי שבע מעושר המשפחה השחורה וגדל פי חמישה מעושר המשפחה ההיספני בממוצע.
6. חוסר בביטוח בריאות כולל עולה בחיים – ובפרנסה
ארה"ב ייחודית בקרב כלכלות מתקדמות בכך שאינה מספקת כיסוי רפואי אוניברסלי לאזרחיה, למרות שהיא מוציאה על בריאות יותר מכל מדינה אחרת בעולם. מחקר אחד מצא כי 45,000 אמריקאים מתים מדי שנה כתוצאה מכך שאין להם כיסוי כלשהו בביטוח בריאות. מאז החלה מגפת הקורונה במרץ, 12 מיליון אמריקאים איבדו את ביטוח הבריאות שלהם הקשור למקום עבודתם. המחסור בביטוח בריאות אוניברסלי לא רק עולה חיים – אלא גם פוגע בפרנסה.
מחקר שנערך לאחרונה בכתב העת American Journal of Public Health מצא כי 66.5% מכלל פשיטות הרגל קשורות לנושאים רפואיים – בגלל עלויות גבוהות לטיפול רפואי או בגלל זמן שנלקח מהעבודה. על פי ההערכות שפורסמו במחקר 530,000 משפחות פונות לפשיטת רגל מדי שנה בגלל בעיות רפואיות ועלויות הטיפול הרפואי. בעיה זו משמעותית יותר מסיבות כלכליות אחרות כמו משכנתא שלא ניתן לשלם, בזבוזים או רמת חיים מעבר לאמצעים, מתן עזרה לחברים או קרובי משפחה, הלוואות לסטודנטים או גירושין.
לא משנה כמה תנסו להדחיק את זה אבל קפיטליזם אמיתי ייתכן רק בגלובליזציה מלאה שבה כל העולם יישלט על ידי תאגידים ולשם העולם צועד לאט אבל בטוח ואני באמת לא מבין למה אתם מפחדים מזה במקום לפחד תחשבו איך אתם יוצרים תאגיד משלכם לפני שיהיה מאוחר מידיי
כלכלת ארהב קובעת לכולם. בגללם יש לנו ריבית אפסית בעולם.מאז משבר הסאב ששינה מציאות כלכלית עולמית. לכן בגללם יש בועות נדלן בישראל ובעולם. ארהב לבנתיים הכוח שקובע.
ואם היא תרצה לשנות את שיטת המיסוי, הכוח של תאגיד, הגבלת ריכוזיות, היא תבצע. והעולם יושפע רובו ככולו.
צריך לייחל לזה.
כי הפקרת השטח וחופש פעולה לא הצליח.
קחו את הדוגמא של אפיק והמשחק פורטנייט שלה שנלחמה באפל.
הם מנסים להרוויח כמה שיותר מאיתנו וגם בין חלוקת השלל בניהם.
קפיטליזים זה מושג רחב. ולא תורה קדושה. היו שיטות אחרות. אולי יהיו שיטות חדשות. אבל המצב היום לא יכול להמשיך כי רואים מה התוצאות.
כנראה שהקפיטליזים יוגדר מחדש על ידי המעצמה שמסמלת אותו וקובעת לכלל העולם כיום. אבל הכל בספק כשמדובר בכסף. וכוח.
לא ברור מה יצליח ומתי.
יש כאן עידן חדש של דינוזאורים כלכליים.
הבעיה שארהב עצמה מושפעת ועושה רצונם של התאגידים כבר עכשיו
הוא רוצה תחרות ?
שיתחיל עם הבנק המרכזי,וול סטריט וכנופיית המולות הבולשביקית שקוראת לעצמה "בית המשפט העליון".
גם ב"תקשורת" של ארהב שנראית הרבה יותר רע מזו של סין – לא תזיק קצת תחרות.
או הוליווד – למה צריך מונופול חצי ממשלתי על הקולנוע כמו בצפון קוריאה ?
במקום שבו רשות ממשלתית מדפיסה מיליארדי דולרים בחודש ומעבירה לעשירים (ע"י קניית נכסים) אין קפיטליזם.
במקום שבו הממשלה לוקחת על עצמה חובות לא פורפורציונליים לטובות אלו החיים כיום ומעבירה את נטל התשלום לרוב שעדיין לא נולד ואין לו יכולת להתגונן, אין קפיטליזם.
בשני המקרים יש העברת רכוש מהרבים למעטים. במקרה הראשון הרכוש עובר מהציבור לבעלי הנכסים ובמקרה השני הרכוש עובר מאלו שלא נולדו (ומאלו שנולדו אך אינם יכולים להתגונן) לאלו שחיים כיום וממשים את כוחם הפוליטי כדי לשפר את איכות חייהם בהווה על חשבון איכות החיים של הדורות הבאים הרבים שיאלצו להחזיר את החובות.
לאורך הציווילזיצה ועד לשנת 2008 היו מתרחשים משברים כלכליים בכל 7-10 שנים בממוצע. משברים כאלו גרמו לצניחה בשווי הנכסים, פשיטות רגל ואבטלה. לאף אחד לא היה נעים לראות בורסאות צונחות בעשרות אחוזים. בתי עסק שנסגרים, פשיטות רגל, עיקולים ואבטלה, אך אלו היו חלק מעובדות החיים.
אלא שלתופעות השליליות האלו היו גם צדדים חיוביים. חברות שמכרו חלומות ואוויר פינו את מקומן לחברות שמייצרות ערך אמיתי, היקף החובות והמינופים ירדו וייצבו את המערכת הפיננסית והריאלית ואיפשרו התחלה מחדש. היה תמריץ להתנהלות פיננסית נכונה והגיונית ובעיקר המשברים יצרו אפשרות לדורות הצעירים ליצור חסכונות פיננסים באמצות קבלת ריביות נאותות ותשואות המבוססות על צמיחה אמיתית ולא על מניפולציות פיננסיות. וכן המשברים הללו יצרו אפשרות לרכוש דירה במחיר הוגן. כשמחירי הנכסים צנחו, לדורות הצעירים היה קל יותר להשיג בעלות על דירה.
על הדרך המשברים גרמו, בצורה טבעית, לצמצום הפער בין המעמדות. כשמחירי הנכסים צנחו, העשרים נהיו פחות עשירים והפער בינם לבין העניים הצטמצם.
כל זה קרה עד שנת 2008. באותה שנה, במעטה של מילים גבוהות, מכבסות מילים, שטיפת מוח מתוחכמת ויצירת תאוריות אקדמיאיות משונות (MMT) נוצרה פרדיגמה חדשה לטובת האליטות. לפי שיטה זו, למחירי נכסים אסור לרדת ותפקידו העיקרי של הבנק המרכזי הינו למנוע בכל מחיר ירידה כזו.
וכך, במחי תאוריה כלכלית אחת השתנה העולם. מילים כמו סיכון, מיתון או קריסה, הפכו למיותרות. הדובים הושמדו ונשארו רק פרים.
כל נכס דינו לעלות, אם באמצעות צמיחה טבעית ואם לא אז באמצעות מניפולציה פיננסית. ומאחר שבעלי הנכסים הם העשירים, שהרי זה מה שמגדיר אותם כעשירים, התאוריה בעצם אפשרה להעביר רכוש ציבורי לחבורה המצומצמת של העשירים. תפקידה של המדפסת הממשלתית הוא לדאוג שמחירי הנכסים יעלו תמיד. כלומר שהעשירים יהיו עוד יותר עשירים.
וכך באמצעות המדפסת הממשלתית והתאוריות הממוצאות של מי שמחזיק בה, מנעו את מנגנון הוויסות הטבעי של השוק שמצמצם את הפער בין העשירים לעניים. מנעו מסיכונים להתממש. ואם אין סיכון אז מדוע שיהיה רווח? מנעו מדורות צעירים ליצור חסכונות ולרכוש בתים.
כי כשהריבית אפסית, לא ניתן ליצור הון מספק. כשמדפיסים טריליונים הערך הריאלי של החיסכון נשחק. והשילוב של שניהם מקפיץ את מחירי הדיור ומונע בכך אפשרות לדיור בבעלות מהדורות הצעירים. אלו גם צריכים להתמודד עם חובות עצומים שהוריהם הורישו להם.
ואז מגיע איזה חוכמולוג ומסביר שהבעיה היא בעצם הקפיטליזם. הוא פשוט לא עובד. ולכן צריך לתת כוח בלתי מוגבל לחבורה מצומצמת, שיודעת בדיוק מה צריך לעשות ומה טוב לכולם. מה צריך לייצר וכמה לייצר. ואיך נכון לחיות. ובטוח שהכוח לא ישחית את החבורה הזו. ובטוח שבטווח הבינוני היא לא תשתמש בכוח כדי לצבור עוד כוח, לחסל מתנגדים ולדאוג קודם כל לעצמה.
ההיסטוריה מלאה במקרים בהם כל מיני מתקנים חברתיים ביקשו לעצמם עוד כוח כדי לתקן את החברה. תמיד זה מסתיים בערימת גופות.
לכן, בכל פעם שמישהו צועק שהקפיטליזם נכשל, צריך לשאול איזה כוח עודף הוא רוצה לצבור לעצמו. ואח"כ צריך לענות לו שיתכן וכל מה שהוא צריך זה להשבית את מדפסת הדולרים לכמה שנים ולהפסיק לצבור עוד חובות. וכמו כל תוכנית גמילה, גם הגמילה הזו תהיה קשה בהתחלה.
הניתוח של פורטוגלי הוא ברמה של ילד מפגר.
הוא מסתכל על ארהב מנקודת מבט מרקסיסטית ואז מחליט כי "הקפיטליזם לא עובד" מפני שארהב לא נראית כמו ברה"מ…או כמו הפנטזיות המגוחכות של היהודים האשכנזים שהקימו את ברה"מ.
זה לא נכון. הקריסה הכי גדולה של הבורסא היתה ב 1921. מאז ועד 1929 עשו כל דבר אפשרי כדי למנוע ירידת מחירים ופגיעה בעשירים,פשוט הידע איך עושים את זה היה מצומצם מאד.ב 1929 שוב זה התרסק וכל הנסיונות של מי של רוזוולט רק החמירו את המצב.
תמיד ניסו למנוע פגיעה בעשירים.לכל אורך ההיסטוריה של ארהב ויתר העולם. מלחמת ה"עצמאות" של ארהב למשל,נועדה כדי להיטיב עם העשירים. רק איתם.
כשיש משבר,העשירים אוכלים קש,אבל יתר האוכלוסיה אוכלת חרא עם חצץ.
אני לא חושב שהבעיה של ארהב כיום היא כלכלית. הבעיה היא ניסוי שמאלני שהחל בתחילת שנות ה 60
ונכשל אפילו יותר מהניסוי במזרח אירופה. הכלכלה היא רק סימפטום של הבעיות (כמו חום או שיעול).
אצלנו ליברמן מעקר את מכון התקנים ופותח יבוא. לפחות מתכנן כך.שווה התייחסות כאן , למרות היותו ליברמן.
וביידן שליט הכלכלה העולמית מבין שהקפיטליזם ללא חוקי משחק מגנים, נוצל על ידי יחידים ובודדים כדי לגרוף את כל הקופה ולשלוט. שליטה שמסכנת את הממשל.
חבל רק שאני לא צעיר מספיק בכדי להנות מההתעוררות הזו שבוודאי תימשך זמן מה עד לפירות המיוחלים. הרבה מאוד שנים הכל היה שקוף והעוול זעק לשמיים. חבל שהיה צריך לחכות לגדילה מפלצתית של אמזון פייסבוק גוגל ועוד כמה, שתרעיד את הכסא של מקבלי ההחלטות. אבל עד שזה יקרה, זה לא בטוח. מפלצות הענק הללו שזוללות אותנו, היום גדולות מדי בכדי להיכנע כך סתם.
ביידן לא שליט של שום דבר.
פייק נשיא כמו סיסי במצרים ומשפחת קסטרו בקובה.
סנילי לגמרי ולא עושה דבר מלבד לחתום היכן שנאמר לו ולעשות מה שפוקדים עליו.
סביר להניח שמשפחת הפשע שלו עסוקה בגניבה בהיקפים עצומים כמו שעשתה בעשורים האחרונים.
"קפיטליזם ללא תחרות אינו קפיטליזם, הוא תוכנית ממשלתית" – הנה תיקנתי את זה עבורך
הפגנה נאה של התעמלות מחשבתית – אכן אתה לא נותן למציאות לבלבל אותך, אפילו לא שואל "למה" – אז הנה
1. המאיון העליון העשיר ניצח במלחמת המעמדות של אמריקה: חיסכון היה הכלי המרכזי של מעמד הביניים (ומטה). חסכון הושמד ע"י הדפסת מטבע. מי שאין לו גישה ישירה לקרדיט זול ולמטבע המודפס רואה את חסכונותיו נמסים (כלומר, מי שלא מקושר למקומות הנכונים)
2. העובדים לא הרוויחו מעליית התפוקה: "סך הכל גדל ב -12% בלבד לאחר התאמת האינפלציה" מילת המפתח היא אינפלציה – כלומר, הגדלה מאסיבית של כמות המטבע ע"י הממשלה.
3. העושר של המיליארדרים נסק לשמים: כי הממשלה מעבירה הון אליהם באופן אקיטיבי. ב 2020 (נכון זה היה מזמן – אני לא מצפה שמישהו יזכור) – במדינות מסויימות בארה"ב נסגרו עסקיים "לא חיונים" (כלומר, חנויות מקומיות) בעוד עסקים חיונים כמו אמאזון וול מארט גרפו קופה. מי סגר את העסקים ה"לא חיונים"? האמת זה התחיל עוד הרבה לפני. בורסה היא תוכנית ממשלתית (נסה להקים מתחרה), שמטרתה היא העברת הון מהרוב למיעוט בעזרת מכונת הימורים מרמה
4. למיליוני אמריקאים יש הון אפסי או שלילי – ככה זה שיש מלחמה על חסכונות
5. הפערים בעושר בין הקבוצות האתניות השונות הלכו וגדלו – ישנה תוכנית ממשלתית נוספת "המלחמה בעניים". מאז התחלתה בשנות ה70 שיעור העניים נשמר יציב (כדי שיהיה עבודה לפקידים). השחורים היו בממוצע בעמדת נחיתות בשנות ה70 והם הנפגעים העיקריים של התוכנית (שבין השאר גרמה להרס התא המשפחתי של המשפחה השחורה – חד הוריות הוא אחד הדברים עם הקורלציה הגבוהה ביותר לעוני)
6. חוסר בביטוח בריאות כולל עולה בחיים – ובפרנסה: אובמה קר – הוא ביטוח בריאות ממשלתי. בנוסף, מבטח בארה"ב לא יכול לדחות מבוטח או לגבות פרמייה לפי מצב בריאותי. מה שמיקר את הביטוח הבריאות לכולם. התוצאה היא שמי שזקוק לאובמה קר (ביטוח הבריאות האוניברסלי הממשלתי), לא יכול להרשות אותו, בגלל רגולציה ממשלתית
כל מה שהממשלה נוגעת בו הופך לחרא. לא ברור אם להאשים את זה בקפיטליזם (כלומר, בסחר חופשי בין אנשים) נובע מבורות או רשעות. מה שבטוח, הוא שתוכניות ממשלתיות גרמו לנזק, ועכשיו ביידן מציע עוד תוכניות ממשלתיות. עוד תוכניות ממשלתיות יחמירו את המצב כמו שקרה 100% מהפעמים בעבר
זה הקפיטליזם בצורה המעשית שלו. הקפיטליזם שלך שחרורון, זה רק בתאוריה.
ארהב לא יוצאת מהמשבר הבא כמדינה אחת.
רוב גדול מאד של הלבנים רוצה לפרק את החבילה.
ובצדק.
קפיטליזם לא מוגדר ככל מה שארנון לא אוהב