לפני כחצי שנה התארחו בתכנית לונדון את קרשנבאום שני פרופסורים מכובדים לכלכלה. השניים ניהלו בינהם דין ודברים נוקב על נושא שנוי במחלוקת בתחום הכלכלי. כל אחד מהפרופסורים גייס לצידו את מיטב הכללים והחוקים מספרי הכלכלה כדי לתמוך בדעתו. במהלך העימות הקולני בין השניים, קטע אותם המנחה ירון לונדון. "אתם אומרים שכלכלה זה מדע רציונלי, מדויק, שאפשר לסמוך על מה שאתם אומרים – כל זה שטויות במיץ עגבניות! אתם נביאים! סיכויי ההצלחה שלכם בניבוי טובים בדיוק כמו שלי!" – הדהים אותם לונדון כל הדרך עד לפרסומות.
אם מישהו חושב שלונדון הגזים בתגובה או סתם העליב את שני אורחיו, אז הוא מוזמן לקרא את הראיון שהתקיים אתמול עם הנגידה קרנית פלוג בכלכליסט. הנגידה התיחסה למשל לאחת ההחלטות הכלכליות המשמעותיות היום בכלכלה המודרנית – קביעת הריבית במשק.
בכל פעם שמדברים על תהליך זה – מיד אנחנו מדמיינים בראשנו קבוצה של כלכלנים בכירים שיושבים, מנתחים מידע כלכלי, מפעילים נוסחאות מדעיות וקובעים על פיהן את הריבית. פלוג מפוצצת את המיתוס הזה. לדבריה לא מדובר בתהליך מדעי אלא "ביותר אמנות ממדע". פלוג מסבירה גם למה התכוונה: "כנגידה, אני צריכה להבין שהתמונה שאני מגבשת לעצמי תמיד תורכב מאינפורמציה לא מלאה… בסוף צריך להסתמך על הניסיון ועל האינסטינקט בקבלת ההחלטה."
על פי פלוג ההכרעה בנושא הריבית לא תלויה רק באינסטינקטים והניסיון שלה, אלא בדברים הרבה יותר תמוהים ביחס למה שחשבנו.
התהליך של קביעת ריבית מבוצע על ידי ועדה מוניטרית שמונה שישה אנשים לא נבחרים בראשות הנגידה. על פי התהליך שמתארת הנגידה – אותם שישה מקבלים סקירה נרחבת מחטיבת המחקר של הבנק. אחרי כן מתנהל דיון. הנגידה מציינת שבין שאר השיקולים מעלים חברי הועדה גם אנקדוטות מחיי היומיום שלהם שתומכות בעמדה של כל אחד מהם. מדובר במשפט תמוה. האם מתכוונת הנגידה שאחד השיקולים לקביעת הריבית הם דברים ששמעו חברי הועדה מהשכנים במעלית? האם תלונות המוכר בקצביה משפיעות על הורדת הריבית או העלאתה? האם זה מהווה שיקול בנוסף לאינסטינקטים של הנגידה?
התשובה היא כנראה הרבה יותר פשוטה מכך. במציאות מי שבאמת קובעת את גובה הריבית אצלנו היא לא פלוג, לא חברי הועדה המוניטרית ולא השכנים שלהם, אלא יושבת ראש הפדרל ריזרב בקצה השני של העולם. בנק ישראל פשוט מחקה את מדיניותה מחוסר ברירה. הנגיד הקודם, סטנלי פישר, אמנם עוד ניסה לנהל מדיניות עצמאית של העלאת ריבית עד 2011, אלא שמהר מאד חזר לישר קו עם הדוד סם.
בניגוד לשוער כדורגל או ילד המשחק במשחקי מחשב, לאינסטינקטים של פלוג יש משמעות אדירה על חיינו.
כשנשאלה באותו ראיון מה יהיה עם הפנסיות הנעלמות שלנו בעקבות מדיניות הריבית הנמוכה שלה, ענתה: "תגידי תודה שיש לך עבודה, שאת יכולה להשתכר, תגידי תודה שאת יכולה לחסוך, את במצב יותר טוב מהאלטרנטיבות". בכך חושפת פלוג את המבוי הסתום בו נמצאים בנקים מרכזיים בכל העולם המערבי. אם יעלו את הריבית יפוצצו את בועות הענק שניפחו בגלל מדיניות הריבית הנמוכה שלהם. מנגד אם ישאירו את הריבית ברמות הנמוכות שלה היום, ינפחו עוד יותר את הבועות הקיימות ועל הדרך יגמרו לכולנו סופית את הסיכוי לחסוך לעת זקנה.
הנגידים בעולם, ובעקבותם גם פלוג, בחרו ליישם את האופציה השניה. האופציה שמעדיפה גסיסה איטית של הכלכלה והחסכונות על פני מוות פתאומי במשבר גדול. לנגידים אין בכלכלה הנוכחית כלים מתאימים כדי לפתור את המצב, ופלוג אף מודה בכך גם אם לא במפורש, באותו ראיון.
כשהמערכת נמצאת בכזה חוסר אונים, כל שנותר לפלוג זה להפיל את התיק על האחרים. את בעית הדיור היא מפילה על בעית ההיצע, אלא שבעית ההיצע לא תפתר כל עוד פלוג תמשיך להנהיג ריבית אפסית שהופכת את כל עם ישראל למשקיע נדלן. את העובדה שאין שינוי אמיתי בכלכלה היא מפילה על כך שאין רפורמות מבניות שיתעמתו עם אליטות, אבל האליטות ימשיכו להתקיים כל עוד פלוג תמשיך לאפשר לבנקים לספק להם אשראי חסר אחריות. את הבעיה שלא תשאר לנו כנראה פנסיה היא מפילה כבר על כל העולם.
המערכת המוניטרית נמצאת על סף פשיטת רגל. הנגידים חסרי אונים. הם "באמנות של אינסטינקטים ונסיון" מנסים לתמרן ולהחיות את החולה הסופני עם מכונת ההנשמה. אנחנו כנראה שנאלץ להמתין עד למשבר גדול בלתי נמנע או לדור חדש של כלכלנים – כדי שנוכל לזכות בשינוי אמיתי של הפרדיגמה הכלכלית בדרך לעתיד טוב יותר.
שחרורון,
כל מדעי החברה הם לא מדע מכיוון שעבור כל תאוריה שתביא ניתן למצוא עשרות מקרים ולרוב מעל עשרות אחוזים מהמקרים שלא מקיימים את התאוריה. עבור חוק טבע הניסויים חוזרים על עצמם 99.9 אחוז ויותר כך שאם תביא דוגמא סותרת אני אגיד לך שהדוגמא שגויה מה שאין כך בכל מדעי החברה והרפואה בכללם
הם משתמשים בכלים מדעיים אך רוב התיאוריות הן לא יותר מאשר אמונות לכן להגיד שהן לא מתקיימות במציאות זה להגיד את המובן מאליו רק שמוכרים לנו אשליה שמדובר במדע כי יש להם תואר מכהני האקדמיה.
לכן שוב מקסמן היקר צודק כי תיאוריות חברתיות נקבעות עי הניסיון, מסורת, אינטואיציה וחקירה(כלים מדעיים).
הנה לכם רקע
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000850962#fromelement=hp_morearticles
ל"מחפש האמת"
הבעיה שלך היא שקראת יותר מדי פילוסופיה, פילוסופיה מהסוג שמלמדים במכללות.
כמה כללים חשובים:
1. תתמקד במה שעובד – זה יותר קרוב לאמת ממה שלא עובד.
2. שים לעצמך מטרות גדולות
3. תבין מה בדיוק לא עובד ותתקן.
לאמת המוחלטת – לא תגיע בצורה הזאת אבל לפחות לא תבזבז את הזמן רק על פילוסופיה.
אמיר היקר
מה עובד, הוא יחסית למטרה שלך.
כלומר קודם יש לך מטרה ואחר כך אתה בודק איזה אמצעי\תיאוריה וכו' עובדת טוב בשבילך בשביל המטרה שלך.
אבל אם מישהו אחר קובע לך מטרה, אתה בעצם רובוט בשבילו, וזה מה שעושים כל הישויות הדמיונות כמו ישות מין האנושית או ישות החברתית או ישות הלאומנית.
הם לא רוצים שתחשוב בכלל ובוודאי לא רוצים שתשים לעצמך מטרת חיים. הם רוצים שתהיה שייך לישות הדמיונית ולכן בישות הדמיונית אתה לא שייך לעצמך רק לישות (השופט ברק נותן לך זכות לנשום כלומר אין לך זכות מוקנה לנשום בלי הסכמתו), וצאצאיך הם לא שלך (הישות הוא ההורה העליון: "להורים אין בעצם זכות על הילד. הילד אינו קניין שלהם. הם קיבלו מהמדינה (הדמיונית max)את הזכות למלא חובות כלפיו בשל החיבור הביולוגי").
ליהודי יש דגל אחד ויחיד והיא "בירת המילה" (אבר ההולדה שעם זה אתה קיים לנצח) שזה אומר, שמה שקיים מבחינתך זה רק אתה וצאצאיך עד עולם = חירות הפרט + שרידותו הנצחית + הטבע = ארץ ישראל כקניין נצחי שנעשתה על ידי חלוקה בגורל על פי הצוו הקטגורי של קאנט.
יבוא הלץ ויטען לא היו דברים מעולם ?! שחילקו את הטבע על פי הצוו הקטגורי של קאנט ?! אז נשיב לו, אז תעשה עכשיו את החלוקה, ואם לא ?! קניינך לא קביל וככה הצוו של לא תגנוב לא קביל.
אה, אתה רוצה להעמיד את הקניין ואת הצוו של לא תגנוב עם שוטר ומשטר בכוח ?! תצטרך לתרום את צאצאיך הרווקים בשביל זה, ואז נשאל אותך מה הועלת ? בשביל להגן על קניינך אתה מוליד אותם ? באיזה זכות אתה מוליד אותם ?
לסיכום: מה עובד ?! זה שאלה יחסית. כי אם אני מתאבד, הכל יעבוד בלעדי אז מה אני מתערב בכלל ?
אם אני רוצה בחיים, אז המטרה שלי היא החיים, ואז אני מחפש מה יעבוד בשבילי שאני יזכה לחיים.
כל זה נכון כל זמן שאנו בני חורין, אבל אם אנו עבדי הדמיון = הישויות הדמיוניות, אז מי שואל אותי בכלל ? הוא – הדמיון, שולל ממני את הטבע מראש = אפי' מים ומי גשם אסור לי לאגור על פי החוק, הוא לוקח ממני את צאצאי בשביל להגן על הגז הטבעי בשביל משפחת תשובה, אפי' שלי בעצמי או לצאצאי אין קניינים להגן עליהם בכלל. ואני צריך לעמול חודש שלם בשביל לשלם לאחי החזיר בשביל לישון בלילה.
לשחרורון: "הוכחה זה סיפור אחר לגמרי. מבחינתה פילוסופית טהורה, שום דבר לא ניתן באמת להוכחה."
האם כוונתך היתה שגם הטענה הזאת איננה ניתנת להוכחה?
למקסמן:
מה קובע את המטרה? מטרה קודמת? מה קודם לכל מטרה? השקר?, האמת?, אף לא אחד מהם?, גם השקר וגם האמת?
מהיכן אתה מתחיל?
יש הבדל בין הוכחה לוגית להוכחה אמפירית (ניסוי)
דיויד יום העלה משהו שנקרא בעיית הדידוקציה. למשל: אם אני עוזב אבן באויר בכדור הארץ היא תפול לקרקע. אני עושה את זה מליון פעם, אני לא באמת יכול להיות בטוח שבפעם המליון ואחד זה יקרה
כל זה נחמד כמשהו פילוסופי טהור או כויכוח מופשט, אבל במציאות אי אפשר באמצ לעבוד עם זה, והשיטה המדעית עובדת
מחפש אמת היקר:
1, מה קובע מטרה ? אתה קובע מטרה !
2, מטרה קודמת ?! מה פתאום ? דעתך או דעת אחרים (אם אתה נותן אימון באחרים) קובעים מטרה.
3, מה קודם לכל מטרה ? אתה ודעתך, אתה ודעתך ממציא לעצמך מטרה !!
4, השקר האמת ? לא ולא על פי המטרה נקבע מהי שקר ומהי אמת. למשל הומוסקסואליות היא שקר או אמת ? תלוי מה מטרת החיים שלך, אם מטרת חייך הוא שבעים שנה והכחדה אישית אחריה ?! אז בוודאי מבחינתך הומוסקסואליות היא אמת בעינך. אבל אם מטרת חייך היא שרידות אישית אבולוציונית נצחית + התפחות התבונה אצל צאצאיך לדורי דורות, אז בוודאי הומוסקסואליות היא שקר.
5, מהיכן אני מתחיל ? מעצמי ודעתי !!
ובכן, אני חושב שבלי שנבין את העיקרון הפשוט הזה – מהי ההבדל בין מדע טהור לבין מדעי רפואה וחברה וכלכלה ופסיכולוגיה – אנשי הדת הפנאטיים (קנאי\מאמיני המדע הם אנשי דת לכל דבר) ימשיכו לשעבד את בני אנוש לעצמם ויורידו אותנו לשאול.
אני הסביר שוב את העניין.
המדע הטהור פועל לבדוק את הטבע מחוץ לנו (זה מאוד חשוב להבין ולהפנים) ומגדיר חוקי טבע.
מה נעשה עם זה ?! זה כבר תלוי בנו !! כלומר אפשר לעשות עם זה נשק גרעיני ואפשר למצוא עם זה תרופה לסרטן.
במה תלוי במה נבחר ? על פי איזה מטרת חיים נאמץ לעצמינו !!
שוב ושוב המדע הטהור פועל לבדוק את הטבע מחוץץץץץ לנו.
בשביל מה זה טוב ? זה טוב לנו כי אנו ניצחנו את הטבע = את הברירה הטבעית.
ויש לנו מטרה = משמעות חיים, ולכן אנו רוצים לדעת מה ואייך פועל הטבע ואז נוכל לנצל את הטבע לטובתינו.
הניצחון הראשני על הטבע היא ניצחון המוות, כלומר ברגע שהתאפשר לשכפל את עצמינו (ההולדה), התאפשר התפתחות התבונה שלנו בכל דור ודור, ככה שבכל דור ודור אנו מנחצים את הטבע יותר ויותר, כלומר אנו כבר לא עבדים שלו. וכל זה תלוי בכמה אתה מצליח לקדם את צאצאיך עם התבונה, כלומר משמעות החיים שלך אמור להיות שאתה לא רק משכפל את עצמך, רק אך ורק בעיקר מפתח את התבונה מדור לדור ככה אתה בעצם חיי לנצח (זה המושג שצדיקים אפי' בקבריהם שפתם מדובבות\מדברים, הרי קאנט כבר רקוב מזמן בקבר או דיוד יום ועוד ובכל זאת אנו עוד מצטטים את דבריהם).
בכדי לשכפל את עצמך אתה צריך נקבה כמובן, האם נקבה לרגע אחד מספיק ? לא ולא הרי מי מבטיח לך שהיא בהיריון ממך ? מה עוד אתה רוצה לדגל אותו שימשיך את המשמעות החיים שלך לדורי דורו כנ"ל. ולכן הומצאה חוקי המשפחה התבוניים ששם אתה בטוח בשרידותך הנצחית + התפתחות התבונה.
אתה ואשתך עם התינוק צריכים נחלה (אי אפשר להיות לקט צייד ולחנך ולפתח את התבונה), ולכן הומצאה החקלאות. וכאן מתחיל האירגון החברתי הבסיסי\הראשוני.
המשפחה האישית שלך לא לבד בעולם, ולכן אתה צריך לדעת להסתדר עם המשפחות בחוץ. (מה עוד שאותו סדר חברתי שאתה דורש היום בשבילך, אמור לפעול בצאצאיך כלומר אם לא תאסור רצח, אז בניך ירצוח אחד את השני (זה לעומק הסיפור המקראי לומר שאם לא תקבע סדר חברתי בינך לבין שכניך אז נצחיותך על ידי צאצאיך לא בטוחים בכלל. כלומר תסתכל מה יצא מאדם התבוני הראשון (או התא האורגני הראשון) עד ימינו אנו, האם אתה רוצה שזה מה שיקרה לצאצאיך אחרי עשר אלף שנה ? ולכן ביהדות אתה אדם הראשון המקראי שתבין שמה שיצא ממנו ככה תצא ח"ו ממך אם לא תפתח את התבונה אצלך ואצל צאצאיך))
אז מה עושים ? מקימים חברה עם סדר חברתי ! מכאן הומצאה החברה. כלומר החברה הוא אמצעי למשפחה האישית שלך.
ותמיד נזכור שמה שטוב לך חייב להיות טוב למשפחות האחרים, אחרת כמו שהם יפלו גם אתה תיפול או צאצאיך ח"ו. למשל אם פעם סירסו משוגעים, כלומר חתכו להם את אבר ההולדה, יוצא שאם הוא בן יחיד שלך ח"ו, אז אתה נכחד, אז מה עושים ? אם יש מטרה לחברה והיא שרידותו של הפרט, אז לעולם לא היו מסרסים משוגעים.
אותו דבר אם החברה רוצה להגן על עצמה מרשעים ומרוצחים, אז מה עושים ? מקימים צבא !! מי ומי ההולכים ? אם החברה הוא אמצעי לשרידותו של הפרט, אז לעולם רווקים ורווקות לא הולכים לצבא !! הרי הרווקים והרווקות נכחדים ולפעמים הם בני יחידים להורים ואפי' לסבא ולסבתא ואז שלוש דורות נכחדים.
אתה מבין ידידי ? שאין לחברה מטרה, נראה את החברה מגייסת רווקים ורווקות. ואז כולנו נכחדים.
אותו דבר כלפי הרופאה. מהי מטרת הרפואה ? על פיה נקבע מהי אמת מהי שקר.
ניקח את הדוגמא של "המתת חסד" האם המתת חסד אמת או שקר ?
זה תלוי מה המטרה שלנו. (ראה כאן אני מרחיב בעניין "המתת חסד" https://plus.google.com/106891541226727041508/posts/gvvzE9zfwZM)
איזה רפואה אנו רוצים ? שרברבית או אבולוציונית טבעית ?
שוב זה תלוי במטרה וזה תלוי בהשקפה (לא נדון במושג השקפה כרגע, אבל ברור שאנו לא רוצים שתהיה מסחר אברים בבני אנוש ולכן השקפתית עדיף לוותר על רפואה שרברבית)
אותו דבר כלפי פסיכולוגיה: מיהו הטיפש שקובע מיהם הטיפשים ? ושוב תמיד נזכור שהרשע שקובע דברים כאלה, יסבול מיזה אצל צאצאיו, הרי כמו שהוא קובע מראש כלפי הזולת וחותם לו גזר דין מוות, ככה יקבעו בעתיד כלפי צאצאיו את אותו גזר דין מוות. (המורים של איינשטיין חתמו עליו גזר דין מוות, והנה איפה הם ואיפה הוא ?!)
אותו דבר כלפי כלכלה.
אם נערי האוצר וביבי שלעולם לא חשבו בכלל מהי מטרת החברה הישראלית בארץ ישראל. אז בוודאי הם לא רואים שום בעיה שיהודי יצטרך לשלם את כל עמלו החודשי בשביל אחיו החזיר בכדי לזכות בזכות לישון באיזה חור בלילה בארצו שהוא נלחם עליה בדיוק כמו אחיו החזיר.
אפשר ידידי להמשיך בלי סוף, אבל זאת נדע, שכל השלטנים בחברה לא רוצים בכלל שתחשוב כי אז תתפרק החברה לרסיסים ואז לא תהיה – אתה ואשתך וצאצאיך – להם עבדים.
לסיכום:
המדע הטהור פועל לבדוק את הטבע, הוא מחפש את האמת של הטבע, ולא את האמת שלו, את האמת שלו הוא קובע על פי שכלו ותבונתו.
רוב בני אנוש הם תינוקות שנשבו אצל השלטניים האלה ולכן אין להאשים אותם. צריך שתי דברים לעשות 1, מהפיכה חשיבתית חברתית 2, להשתחרר מהשליטים ולצאת לחופשי. לעומק אנו עוד במצרים ואנו מחכים לאיזה משה רבינו שיוציא אותנו משם.
אני מקווה שעזרתי במשהו, יותר בהרחבה אפשר לראות בדף שלי כאן
https://plus.google.com/b/106891541226727041508/106891541226727041508/posts
בברכה
max maxmen
אמן
יש סיכוי טוב שלא הבנתי משהו באופן מלא, אבל בהתייחס לכתבות קודמות בבלוג זה – באופן ספציפי אלו שדיברו על כך שהבנקים יוצרים כסף יש מאין ובאופן כמעט מוחלט לא משמשים מתווך – נראה לי שסיפור "ריבית פריים" הוא עוד סיפור שמספרים לנו הבנקים.
מאחר והבנק לא לווה באמת מהמדינה ומעביר לנו את הכסף בעד אחוז נוסף כלשהו, אלא *כל* הריבית עוברת לבנק מתוך הכסף שהוא יצר ברגע ההלוואה ולכאורה "נותן" לנו, באופן מעשי הבנקים יכולים לקבוע איזו ריבית שהם רוצים: קבועה, "פריים פלוס/מינוס", או כל חישוב אחר שבא להם.
מובן שעדיף להם, (אמנם רק בראייה כלכלית/מתמטית קצרת טווח, אבל עדיין…), לשחק את המשחק כאילו הנגידה מכתיבה להם איזו ריבית שהם "חייבים" לגבות מאיתנו, אבל זה לא משנה את העיקרון לפיו הם אינם מחויבים לכך באופן מעשי.
אם אני טועה אשמח להסבר,
תודה
היא לא קובעת כלום, היא אולי חושבת שהיא קובעת. אבל גובה הריבית נקבע בהתאם לריבית העולמית.
כשהריבית העולמית תעלה, גם כאן הריבית תעלה. עד אז היא יכולה לספר לנו סיפורי סבתא על איך היא מציירת, מפסלת או מצלמת באופן אומנותי את הריבית.
היחידי שעוד מתייחס לאליטות ההון הגדול והבנקאות השודדות את האוכלוסיות, הוא דונלד טראמפ, שכל התישקורת עוינת. מן הראוי שבלוג זה שהוא רציני ואמין, יפרגן לטראמפ, התקווה הלבנה הגדולה. לעומת זאת במי התישקורת תומכת, במשרתת הגדולה של ההון הגדול, הבובה שלו שהתמסרה לטייקונים תמורת הררי שוחד, היא קילארי קלינטון , ללמדכם באיזה צד נמצאים כתבלבי ההון הגדול. טראמפ הוא היחידי המסמן תקווה הן לחיסול החוב המפלצתי האמריקאי והן לפיתרונות יסודיים של הכלכלה. הוא כבר יצא נגד הגלובאליזם וכנגד נאפטא וכנגד המפלצת של TPP שאמורה להשליט סופית את התאגידים ולשעבד סופית את האוכלוסיות בעולם.
מאוד נכון שבשיטה המוניטארית הקיימת, אין כל פיתרונות קסם לכלכלה. אבל לו היו מבצעים רפורמה מוניטארית, כפי שגם בלוג זה דוגל בה, קרי, רק המדינה היא שתפיק את היצע הכסף במשק, וגם הגדלת כוח הקניה של האוכלוסייה, באמצעות חלוקת כסף למשקי הבית, כסף בר-קיימא ששומר על ערכו, היו באים לידי קץ מרבית תחלואי הכלכלה והעולם היה עולה על פסים של שפע לכל, כפי שקשה אפילו לדמיין כיום.
שמטיף בכל עת שכלכלה היא מדע מדוייק?
מה שנכשל באופן מובהק זה לא הקיינסיאניזם כמו הניאו ליבראליות שגורסת בדיוק הפוך, בואו ניתן לשווקים לקבוע, בואו נסיר פיקוח ורגולציה, וזה במצב שבו הבנקים הם לא המונופול על מכירת החלב, הם המונופול על ייצור החלב. הצורה היחידה שבה ניסו לפתור את הבעיה היתה להלוות עוד הרבה מאוד כסף מאותם בנקים (שחלקם בבעיה הוא העיקרי), ואז לתת להם את הכסף הזה חזרה כדי "שישקיעו אותו בשוק" (ובכך להעשיר אותם עוד יותר). זה כמובן לא עבד אחרי הטריליון הראשון , וכמובן גם לא אחרי הטריליון האחד עשרה. מישהו הגדיר שיגעון את הנטיה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לקבל תוצאות שונות. וכל זה כי בסיפרי לימוד הכלכלה שפלוג ומרעיה למדו מהם באמת לא היה כתוב שום דבר אחר. אני די בטוח שלא קיינס ולא מילטון פרידמן תיארו לעצמם התנהגות שכזו מצד המובילים הכלכליים העולמים.
המדינה אכן צריכה להתערב
אך השיקול העיקרי שצריך להנחות את החלטותיה הוא רווחת אזרחיה..
כיום מדינה היא עסק לכל דבר
עם הכנסות והוצאות.
בתקופתינו בגלל חובות עבר מצטברים בעלי נשך ותרבית
איננו מסוגלים לצאת ממשבר החובות.
מיותר לציין כי בעולם גלובאלי כל הכלכלות תלויות אחת בשנייה.
כולן לוות ומלוות דרך השקעה בשווקים.
השקעה בשווקים משמעו לזרוק את כספי הציבור לתוך ים של תככנות,שקרים,זיופים
ומערבולות המונעות על ידי תאוותם של בודדים לרווחיות ונהנתנות על חשבונם של אזרחים תמימים.
המערכת רקובה יותר ממה שאנחנו חושבים.
השינוי יבוא רק כשנפסיק לשחק את המשחק החולני הזה
יותר מודעות
פחות צריכה
יותר בריאות
פחות מותרות
יותר אמונה
פחות גאווה
ובעזרת השם
עברנו את פרעה נעבור גם את זה
מה שמדאיג זה שהתקשורת בארץ ובעולם, במקום לצרוח "כל הריבית המותכננת הזו היא פיקציה מחורבנת שגורמת לנזקים של ממש", משתפת פעולה עם כל הדאווין של "מה פלוג תגיד ומה מכינה לנו ג'נט ילן".
ריבית צריכה להיקבע ולהשתנות בשוק החופשי. ברור שרוב הריביות יתכנסו בסופו של דבר סביב איזה נקודה של שיווי משקל.
ובסוף חוזרים לשורש העניין – בורות ועדריות של הציבור.
אולי שמישהו יעשה פעם אחת סרטון אנימציה חמוד שמסביר לאדם הממוצע מה זה הבועה הזאת ואיך הריבית משפיעה עליה. מיליון כתבות בנושא אבל אף אחת לא נוגעת בבייסיק של הסיפור הזה. לפעמים נראה לי שאף אחד לא באמת יודע איך זה עובד.
המסקנה מזה היא שכרגע צריך לצאת מהמערכת ככל שניתן.
כלכלה זה מדע או לא מדע?
דבר ראשון, הרשו לי להציע הגדרה ל״מדע״ או ״מדעי״: משהו הוא ״מדעי״ אם הוא עומד ב״עיקרון ההפרכה של פופר״ – כלומר רעיון הוא מדעי אם ניתן לחשוב על דרך להפריכו ובכך להעמידו במבחן. לדוגמא: ״אני שוקל 400 טון״ די קל להפריך (או לאשר) את זה
(שימו לב: זה לא אומר שחייב להיות מעורב בתהליך סוג של נוסחא מתמטית מדוייקת)
דבר שני, בואו נגדיר ״כלכלה״ (או נעתיק מויקיפידה): ״תחום מחקר במדעי החברה, העוסק ביחסים האנושיים והחברתיים שקשורים בהשגת אמצעים חומריים, והחוקים והיחסים החברתיים הנוגעים לייצורו וחלוקתו של קניין המשמש לצורכי אדם״. או בפשטות מה אנשים עושים כדי להשיג משאבים.
באופן כללי, יש הרבה תאוריות כלכליות (כלומר, הנחות לאיך אנשים משיגים משאבים) שהם גם מדעיות (כלומר, ברור מה צריך להתקיים כדי להפריך אותם). אחת מהתאוריות האלו מכונה ״כלכלה קיינסיאנית״. כלכלה קיינסיאנית שולטת בבנקים המרכזיים כיום.
מה זה כלכלה קיינסיאנית? לצורך הדיון, נתמקד באספקט החשוב ביותר של תפיסה זו:״ ההנחה שהממשלה צריכה להתערב במשק כדי לשמור על איזון. ובנוסף, שחבורת בני אדם באמת מסוגלים לאסוף ולתפוס את הכמות המטורפת של מידע שקיים במשק כדי לגרום לשינוי חיובי״. חדי ההבחנה יבינו שמבחינה פילוסופית, כלכלה קינסיאנית היא קרובת משפחת של תאוריות תכנון מרכזי קיצוני כמו קומוניזם.
כלכלה קיינסאינית כוללת הרבה תאוריות מדעיות. למשל, שמניפולציה של ריבית כלפי מטה תעלה את הצריכה ואת התל״ג. למזלנו, כיון שמדובר בתאוריה מדעית, מספיק הצצה חטופה במציאות כדי לראות שהתאוריה פשוט לא נכונה – כלומר, פתח עיתון והתאוריה הקנסיאנית תופרך.
בנק ישראל (או כל בנק מרכזי אחר) – מתבסס על כלכלה קינסיאנית שהיא תאוריה מדעית. פשוט תאוריה לא נכונה שכבר הופרכה מזמן. זה שקול לאסטרונום של נאסא שיחשב מסלול למאדים בלי להתחשב בתאוריה של קופרניקוס, ויניח שכדור הארץ הוא במרכז היקום.
השאלה היא למה לא זורקים את קיינס לפח האשפה, ומנסים דברים אחרים שעוד לא הופרכו (כמו ריבית שוק חופשי)?
התשובה היא שמטרת בנק ישראל (הקינסיאני) כמו ממשלת ישראל (המרקסיסטית) היא לא שיפור חיי האזרחים, אלא שליטה. התאוריה קינסאנית אולי לא נכונה, אבל היא מספקת להם תרוץ להגדיל את השליטה שלהם בכל אספקט של חיינו. הם עושים את זה כי כח זה דבר ממכר, וכי זה משרת את האינטרסים הפרטיים שלהם. כל עוד זה לא קורס, בועטים בפחית ומקווים לסיים קדנציה.
תארו לכם, שנגידת בנק ישראל תגמל מההתמכרות לכח ותגיד משהו כמו: ״נסינו את קיינס, החרא הזה לא עובד. במשך עשורים המשכנו לעשות דברים שלא עובדים, למרות שהיו הוכחות שאנחנו עושים נזק. לכן, אני הולכת לעבוד במקום שהולם את כישורי (ומערב הפיכת המבורגרים ומכירת ארוחות ילדים)״
חידוד עיקרון ההפרכה של קרל פופר.
לא כל מה שאפשר להפריך הוא מדעי, רק כל מה שאי אפשר להפריך הוא לא מדעי.
כלומר אדם יכול לתת תיאוריה שלמה ואף אחד עוד לא ניסה לנסות להפריך אותו ואז נאמר שהיא מדעית כי אפשר להפריך אותו ?!
העיקרון שלו הומצאה בעקבות עודף תיאוריות שהיית באנושות. ובכדי להקל עלינו לבדוק מה לבדוק קודם כאמיתי או כשקרי, אז הוא נתן עיקרון נפלאה שאומרת שאם אי אפשר להפריך תיאוריה כלשהו אז מתחילה אין מה לבדוק אותה (אגב היא יכולה להיות גם אמת אבל אי אפשר להוכיח אותו), תבדקו תיאוריות שאפשר להפריך אותו ואז תתחלו לבדוק האם היא אמיתית או לא.
יוצא מכאן שברור מאליו שאפי' תיאוריה שאפשר להפריך היא עוד לא מדעית עד שנוכיח אותו.
אם עוד חפירה קטנה (וכדאי לכם להמשיך לחפור עמי) נראה שעיקרון ההפרכה של פופר לעולם לא רלוונטי לכלכלה.
ובכן, העיקרון של פופר רלוונטי אך ורק בדברים שהם סימטרי בזמן, כלומר כל חוק מדעי היא מדעית אך ורק שהיא סימטרי בזמן.
מדעי ההסתברות למשל שהם לא סימטריים בזמן, לא עומדים בעיקרון ההפרכה, כי אי אפשר לבדוק אותו כי העתיד עוד לא כאן.
שקרל פופר עצמו התייחס לתיאוריה כלכלית (כלפי הספר של מרקס = הקפיטל) הוא אמר כך: שתחזיות מדעיות כהלכתן הם מתונות (למשל אם אני מכניס את ידי לאש המסקנה שידי תשרף. ואפשר להוכיח זאת כמובן) מה שאין כן תחזיות כלכליות לעולם אי אפשר להוכיח או להפריך.
חברה\סוציולוגיה וכלכלה ואפי' רפואה לעולם לא יכולה להיות מדע, כי הם לא סימטריים בזמן. ולכן העיקרון ההפרכה לא רלוונטי להם כי לעולם אי אפשר להוכיח אותם או להפריך אותם.
תאמר עישון מזיק לבריאות ? נפריך את זה עם בני מאה שעישנו תשעים שנה והם בריאים. ואז מי הצודק ? התשובה היא שכלפי העתיד אין אמת ושקר (זאת הסיבה שחוק מדעי חייבת להיות סימטרי בזמן כי אמת ושקר אפשר רק בדבר שהוא סימטרי בזמן), האם מחר ירד גשם ? אין תשובה שקרית או אמיתית ולכן התשובה על כך לעולם לא מדעית. כבר אריסטו וויתר על היקבעות ערך האמת של טענות לגבי העתיד. ולכן כל אמת עתידי עוד לא אמת ולא שקר.
על כן שאנו באים לדון כלפי חברה וכלכלה, אז לא הכלי המדעי רלוונטי לנו, מה שרלוונטי לנו היא הניסיון ההיסטורי. ולכן לעולם כל דיון חברתי כלכלי מנהלת מול הניסיון ההיסטורי. הקפיטל יטען שהקומוניזם כשל והקומוניסט יטען שהקפיטליזם כשל וחוזר חלילה וחלילה. כלומר כל איש מדעי החברה וכל כלכלן ינסה לנבא את העתיד על פי העבר ההיסטורי, ולכן צדק לונדון שטען שמומחי כלכלה הם בסך הכל נביאים, או נביאי אמת או נביאי שקר אבל נבואה זה לא מדע. וכאמור לעיל כלפי כלכלה וחברה המדע לא רלוונטי בכלל. להפך מה שרלוונטי במדעי החברה והכלכלה הם דווקא הנביאי האמת מול הנביאי שקר.
בכדי להבין מה ההבדל בין מדען לבין נביא, כדאי לכם להעמיק במאמר שכתבתי מזמן.
"המדען מול הנביא = הכשל החשיבתית במאות האחרונות"
https://plus.google.com/106891541226727041508/posts/LPWWvKmxGyL
עבר קצת זמן מקורס לוגיקה אבל אם אני לא טועה: כל מה שאי אפשר להפריך הוא לא מדעי –> מה שהוא מדעי אפשר להפריך אותו
זאת בדיוק הטענה.
הנקודה הנסתרת היא שתאוריה מדעית צריכה להיות ניתנת להפרכה. אין לי מושג מה זה "סימטרי בזמן" אבל זה לא משנה אם הפרכה תהיה היום, עוד שבועיים או עוד חמישים שנה. התאוריה צריכה להגדיר בברור את האלמנטים עליה היא נשענת כדי שאנשים יוכלו לבדוק אותם או להפריך אותם.
למשל: הורדת ריבית תגרום תמיד לצמיחה התל"ג. תוריד ריבית, התלג לא עלה? הפרכת את הטענה. יכול להיות שמישהו יבוא עם תאוריה אחרת. למשל: הורדת ריבית משולבת עם ג'נט ילין רוקדת ריקוד הגשם בביקיני יגרום לצמיחה בתל"ג. זאת גם תאוריה מדעית, כי ניתן לבדוק ולהפריך אותה.
הוכחה זה סיפור אחר לגמרי. מבחינתה פילוסופית טהורה, שום דבר לא ניתן באמת להוכחה. אתה יכול לנסות לבדוק תאוריה שוב ושוב. אולי תפריך אותה ואולי לא (תחזק אותה) אבל אתה לא תוכיח אותה (תשאל את David Hume)
הנה הבעיה שלי. הטענה ש"מדע" לא רולנטי לנושאים חברתיים היא מסוכנת ונובעת מבורות. מדע זה לא קסם, השיטה המדעית היא פשוט נסיון לעשות דברים שעובדים באמת ולהעמיד את העבודה שלך למבחן בכל רגע נתון. או בגלל שחברה זה מורכב בואו ננסה לעשות את אותם טעויות שוב ושוב.
הטענה שמדע לא רלונטי לנושאים חברתים היא בדיוק מה שפולג אמרה. כלומר, היא רוצה לנסות כל מיני שטויות שלא עובדות כל עוד זה משרת את האינטרסים שלה, בנוסף היא אוהב את המצב בוא אף אחד לא מסוגל לבדוק את העבודה שלה.
שחורון היקר.
נעשה קצת סדר בעניין ככה שכל גולש לא מתמצא בעניין יבין אותו עד תום, (הרי אמרנו שלא עוד החכמים\המומחים\המקצוענים אפוטרופוסים על התבונה, כי כל זמן שהחכמים פעלו למען ההמונים, אז ההמונים נתנו בהם אימון, אבל והיות שכבר מזמן ההמונים לא נותנים בהם אימון, הגיע הזמן שאנו אנשים פשוטים יבינו את החשיבה הבסיסית של כל תחום, "תחום החברה" (האם ההמונים יודעים שהתיאוריה השלטת בסוציולוגיה היא שאתה ואת ואני, אנו זאבים אחד לשני ?! כלומר אלה שמקבלים החלטות בשבילינו חושבים אותנו כזאבים ?!) "תחום הרפואה" (האם ההמונים יודעים אייך נקבע כל תרופה כתרופה שמבריא ?! ומי הוא הקובע ומי הוא הסמכות לקבוע וכו' וכו') "תחום הפסיכואנליזה" (ההמונים יודעים מהי הבסיס החשיבתית שעליה בנויה מסקנותיה וקביעותיה ? ראו למשל את המאמר שלי: "מבחן פסיכומטרי = כנוטל חרב ודוקרה לתוך מעיו" https://plus.google.com/106891541226727041508/posts/KwmMfRgKe4t)
ובכן הדבר החשוב ביותר שאיש ההמון כמוני אמור לדעת היא: מהי מדע שכל נוכל נתלה עליו ?! על דרך תליה באילן גבוה = אני מדבר בשם האלוהים\המדע.
כלומר אם אני לא מכיר את האלוהים ?! אז על תדבר בשמו !! אם אני לא יודע מדע מהי ?! אז על תדבר בשמו !! כי אם תדברו בשמו ואני לא נותן בכם אימון ?! אז מי מבטיח לי שאתה באמת מדבר מה שהוא אומר.
ולכן איש הדת שמדבר בשם האלוהים אמור קודם ללמד אותי מהו האלוהים ומיהו ואייך הוא, ככה שאני בכל רגע נתון יכול לבדוק אותך האם אתה באמת מדבר בשמו או לא. ביהדות שהאלוהים הוא תרגום של אחדות השכל האנושי, ולכן אם יאמר איש הדת שהאלוהים אמר ש1+1=7 ?! אז נדע מיד שהוא שקרן ונביא שקר !! ואם יאמר ש1+1=2 ?! נדע שהוא מדבר אמת !!
אותו דבר כלפי המדען (המדען תפס במאות האחרונות את מקומו של איש הדת), שיבוא המדען ויאמר שחברה\רפואה\כלכלה\פסיכולוגיה, הם מדע ? נדע מיד שההוא מדען שקרן.)
ע"כ המאמר המוסגר ונעבור להסביר בטוב טעם את הנושא שלנו כאן, ותחזיקו לי אצבעות.
"מדע הטהור"
מדע – בניגוד לחברה\כלכה\רפואה וכו' שהם תלויה מטרה, מדע היא לא תליה מטרה, כלומר אנו מחפשים את חוקי הטבע = את האמת של הטבע. ואמרנו כבר לעיל שאמת היא על זמנית, האם מחר ירד גשם יכולה להיות אמת ושקרי ולכן זה לא מדע, והזכרנו את אריסטו בעניין.
יוצא לנו כלל פשוט שכל מה שסימטרי בזמן הוא הוא חוק טבע\מדעי, כל מה שלא סימטרי בזמן, זה כבר מדעי ההסתברות\סטטיסטיקה = נבואה.
(הקביעה הזו שרק מה שסימטרי בזמן הוא חוק מדעי, עצר את בני אנוש להתקדם, דווקא שבני אנוש חזרו לאינטואיציה הטבעי והתחילה לבדוק דברים סטטיסטית, קיבלנו את כל מה שקיבלנו במאה האחרונה. כלומר הפילוסופיה של המדע חשבה שהיקום סטטי (ועל זמני), ולכן חשבו שכל חוק מדעי הוא כזה שהיא על זמנית\סימטרי בזמן. אבל האינטואיציה הטבעית שלנו אומרת שהיקום דינמי ולכן כדאי ללכת אחרי ההסתברות וככה ניצלנו ב"ה, כלומר "האקראיות הוא לא אויב", איש המדע הטהור רואה באקראיות אויב, כי ככה אי אפשר להגדיר חוקי טבע. ובכן לא נחפור בעניין יותר, כי זה נושא ארוך, אבל מה שחשוב כאן להבין היא שהמדע מחפש את האמת מחוץ לנו כלומר היא אדישה לגמרי לקיומינו, מעניינת אותה האמת בטבע כמו שהיא )
נסכם ונאמר שהמדע מחפשת את האמת של הטבע, בלי קשר אם היה אדם ביקום או לא היה. כלומר האמת הזו היא אדיש לגמרי לקיומינו. (מאוד חשוב להבין את הנקודה הזו בשביל ההמשך)
חברה\כלכלה\רפואה\פסיכולוגיה, הם תלויים מטרה, זה לא שאלה של אמת ושקר מחוץ לנו כמו המדע, רק תלויה מטרה, כלומר קודם מגדירים מטרה ואחר כך בודקים מה מביא אותנו למטרה. ואז מהי השקר ומהי האמת ? מה שמביא אותנו למטרה היא אמת ומה שלא מביא אותנו למטרה היא שקר. ולכן לעולם הם לא מדע.
נסכם ונאמר, מדע = הטבע קבע מה חוקותיה ואנו מחפשים אותם.
חברה\כלכלה\רפואה וכו' = האדם קובע מטרה ומחוקק חוקים בכדי להגיע אליה.
עכשיו נחזור לעיקרון ההפרכה של קרל פופר.
כנ"ל בתגובה הקודמת שלי, עיקרון ההפרכה רלוונטית אך ורק כלפי המדע. כי רק שם אפשר להפריך או לקיים את התיאוריה. כי אנו מחפשים את האמת מחוץ לנו.
אבל אם אנו מגדירים מטרה ולפיו מוגדר מהי אמת ומהי שקר, אז מה אתה מפריך כאן או מקיים כאן ? הרי עוד לא הגדרנו מטרה ולכן אין לנו עוד אמת או שקר.
כל זה קשה אפי' אם אנו מדברים על מה שסימטרי בזמן, ק"ו שאנו באים לדבר על מה שלא סימטרי בזמן, אז אין אפי' אמת שקר, הרי כל מה שא'סימטרי בזמן, אי אפשר להפריך או לקיים כי העתיד עוד לא כאן. (טענתך לעיל שאפשר להפריך אותו אחרי שהעתיד כבר כאן ?! נשאל אותך אייך אתה מקיש מהעבר (שהיה קודם העתיד) לעתיד (העתיד הבא אחריו) ? הרי אין סימטריות בזמן ולכן אי אפשר להגדיר חוקים לעתיד הבא אחרי העתיד שכבר הגיע, כמו שאתה בהווה עכשיו לא יכול להגדיר חוקים על העתיד)
לסיכום ניתן דוגמא מעשית שנצא עם משהו ביד מכל ההתפלספות כאן.
אמרנו שחברה תלויה מטרה, כלומר שאנו היהודים או הישראלים התארגנו כחברה, מה היית המטרה ? אופס,,, לכל אחד יש מטרה אחרת אם בכלל !!
עכשיו נדפוק בדלת של הגאון "קרל פופר" ונשאל אותו, התיאוריה הסוציולוגית שלנו עומדת בעיקרון ההפרכה שלך ?
אני יכול לדמיין מה תהיה התשובה שלו, יותר נכון לא תהיה תשובה, הוא פשוט יגרש אותנו מביתו. כי אנו הזויים לגמרי, הרי אייך התארגנו לחברה בלי מטרה ? אייך זה שלכל אחד יש מטרה אחרת ? אייך קרל פופר יכול לבחון תיאוריה שלא קיימת ?
אותו דבר שאנו מגיעים לכלכלה. כלכלה כמו חברה תלויה מטרה. מהי המטרה רבונו של עולם ? אם לא הגדרנו את המטרה כי לא הסכמנו עליה או לא חשבנו עליה בכלל, אז אייך נבדוק אותה ?
אפשר לבוא לקרל פופר עם מטרה ברורה, ככה נגדיר מהי אמת ומהי שקר, ואז ניתן תיאוריה מה מביא אותנו לאמת ומה מביא אותנו לשקר, ואז קרל פופר יאמר שחיזוי לא מדעי (כי אנו מדברים כאן על העתיד = א'סימטרי בזמן) היא יותר דומה לנבואה ולכן קשה מאוד להפריך אותה או לקיים אותה. מה שאין כן מדע שחיזויה הם מתונות – כלשונו.
אני שוב ממליץ על המאמר “המדען מול הנביא = הכשל החשיבתית במאות האחרונות” ככה תבינו יותר טוב את הדיון כאן.
https://plus.google.com/106891541226727041508/posts/LPWWvKmxGyL