המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר. צילום מסך מיוטיוב
זה היה רגע מכונן בועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים. המפקחת על הבנקים חדוה בר התבקשה להביע את דעתה על ההלוואות מפוקפקות שציון קינן, אז ראש החטיבה העסקית בבנק הפועלים, אישר ליו"ר הבנק דאז דני דנקנר. "אין ספק שהאירוע הזה, שהיה בבנק הפועלים לפני עשר שנים, הוא אירוע מאוד חמור. הוא אחד החמורים שטיפל בו הפיקוח על הבנקים" – סיפרה בר לחברי הועדה. – אם כך, איך יכול להיות שקינן, שהיה מעורב באחד הארועים החמורים ביותר שנתקל בהם הפיקוח התקדם להיות מנכל הבנק? – שאל אותה חבר הועדה ח"כ דב חנין. פה מגיע המשפט המדהים של היועצת המשפטית של הפיקוח: אם היינו מתעקשים על קינן אז אולי גם את דני לא היינו מצליחים להדיח.
תייר שהיה נוחת פה ושומע את המשפט הזה היה חושב לרגע שמול הועדה יושב גוף מוחלש וחסר שיניים שנשלט על ידי הבנקים. מסוג הגופים שצריך לתת לבנק מתנה כדי לרצות אותו בזמן שהוא נוקט בצעדים שאינם לטעמו. פה הזמן להזכיר שלפחות על הנייר הפיקוח על הבנקים הוא אחד הגופים החזקים במדינה, שניזון מתקציב עתק ממיסים ומסמכויות כמעט חסרות תקדים שניתנו לו על ידי החוק במטרה שיוכל לבצע את עבודת הפיקוח ביעילות.
הרשלנות שנחשפה במקרה זה בעבודת הפיקוח, היתה רק מבוכה אחת מבין רבות שחוותה בר בחקירה הארוכה בכנסת. להגנתה של בר יש להגיד, שהיא אינה דמות מושחתת, אבל הפסיביות, והחולשה שהיא מפגינה מול עוצמתם של הבנקים גורמת להשחתה של המערכת. נראה לרגע במהלך עבודת הועדה שכל מה שאנשי הפיקוח ביקשו הוא רק לחזור הביתה בשלום.
בר נבחרה בכנס העיתונות העצמאית ביום שישי בתואר המפוקפק של אחת משלושת אבירי השחתת השלטון, וזאת בקרב הצבעה של למעלה מ-2000 אזרחים מודאגים. הסיבות לזכיה הן רבות ובר בהחלט העניקה עוד הרבה חומר למצביעיה בעדותה בועדה. לפניכם כמה מהחומרים המטרידים על עבודת הפיקוח שהתגלו במהלך העדות בועדה. למען ההגינות נאמר שחלק מהמקרים שנחקרו אלו ארועים שהתרחשו לפני שבר מונתה להיות המפקחת על הבנקים, אולם כפי שתראו היא גיבתה אותם:
1. חוסר שקיפות:
מסתבר שמבחינת סודיות מה שמותר לפרסם בפרשות הכי רגישות של מדינת ישראל כמו פרשת הצוללות, הופך לאסור כשזה נוגע לבנקים. במהלך הדיון גילתה בר לראשונה שהפיקוח סילק 15 בכירים מתפקידיהם בבנקים, וחסם מינויים של 80 עובדים. לכאורה הנה סוף סוף בר מגלה אומץ ויכולת עמידה לא אופייניים מול הבנקים, אבל הכל לכאורה. בר סרבה לבקשת חברי הועדה לחשוף את שמות אותם אנשים שסולקו או נחסמו. לגישתה של בר, הסודיות עולה במקרה זה על זכות הציבור לדעת מה קורה בבנקים בהם הוא מפקיד את כספו. יותר מכך, לתדהמת חברי הועדה בר סירבה אפילו לחשוף מאיזה בנקים מגיעים אותם עובדים שסרחו. אין שום הסבר מניח את הדעת להתנהלות הזו אלא אם מדובר פה בעובדי המוסד שהתחזו לבנקאים (תיכף נגיע גם לעניין המוסד).
2. פיקוח לקוי על הבנקים:
"מרגע שהדברים התפתחו, הפיקוח על הבנקים טיפל בנושא הזה [הכשלים במתן הלוואות לטיקונים] בצורה עקבית. טיפל, טיפל , טיפל – בביקורות בשטח, הוציא הוראות למערכת הבנקאית, אכיפה, צעדים גדולים" – כך הציגה בר בהתלהבות את התגובה החריפה של הפיקוח לגבי התנהלות הבנקים. רק שפה צצה בעיה. החכי"ם הביכו את בר כשחשפו את עדות ראשי בנק הבינלאומי ולאומי. מסתבר שבבנקים האלה לא מכירים אף צעדים גדולים כאלה ובטח לא הוראות חדשות שלא בוצעו קודם לכן. לדברי הבנקאים לא היו בכלל בעיות אשראי ללווים גדולים ולכן לא היה להם מצב של "לפני ואחרי", כפי שטענה בר.
בעקבות הסתירה הזו ביקש ח"כ חנין מהפיקוח להתחיל לפקח ולבדוק מדוע יש סתירה כה מהותית בין הנחיות הבנק המרכזי למה שמתארים ראשי הבנקים? חנין גם שאל את בר האם היא יכולה להגיד מה היא מתכוונת לעשות בעניין? התשובה של בר היתה: "אנחנו לא שולפים. אנחנו נחשוב". אם זו התשובה, לא ברור מה עשתה בר כמעט 3 שנים בתפקידה אם רק עכשיו היא מתחילה לחשוב על דרכי הפיקוח בנוגע ליישום הנחיות בנק ישראל בנושא כה קריטי – דבר שאמור היה להיות חלק בלתי נפרד מעבודתה כמפקחת.
3. אי אכיפה וענישה של פעולות הבנקים:
בתגובה לשאלתו של ח"כ דב חנין בנוגע לכמה קנסות ועיצומים הוטלו על הבנקים בעניין כשלים במתן אשראי ללווים גדולים מ-2003, ענתה המפקחת לאחר התפתלויות רבות: אפס. אז אם הפיקוח לא השתמש בכלי הקנסות, האם הוא השתמש בסמכויות החקירה הנרחבות שהוא קיבל מתוקף החוק? גם לזה בר וצוותה השיבו: לא.
אין מילים.
4. התחמקות מאחריות וחוסר עקביות:
הפיקוח טען שאין לו כלי חקירה מתאימים כדי לדעת מדוע הבנקים נתנו הלוואות כושלות לטייקונים. בתגובה נשאלה בר על ידי היו"ר כבל האם הם מעוניינים שהכנסת תיתן להם כלים כאלה? בר ענתה: "אנחנו חושבים שהכלים שלנו הם טובים, ויש לפיקוח על הבנקים מגוון מאוד רחב של כלים". בחיי שקראתי את שני משפטים האלה כמה וכמה פעמים – לא הצלחתי להגיע למסקנה אם להאמין לחדוה בר או לחדוה בר.
5. הסתרת מידע קריטי מהציבור כשזה פוגע בבנקים:
הפיקוח לא העביר לועדה דוחות שכתב בהתייחס לפרשות הנחקרות בשל הטענה ל "סודיות בנקאית". מדובר במידע קריטי מאין כמותו עבור הציבור וחיוני לצורך עבודת הוועדה. לעומת זאת התברר שדוחות הפיקוח דווקא כן נחשפו בועדות אחרות, כשזה שירת את טובת הבנקים. אז "סודי" אולי זו בעצם מילת קוד אצל בר להסתרת מידע לא מחמיא מהציבור?
6. חוסר מודעות עצמית לתדמית הפיקוח:
הגענו למוסד. "אנחנו לא כאלה נחמדים כמו שאנחנו נראים. הפיקוח על הבנקים פועל לעיתים כמו המוסד. לא תמיד יודעים מה הוא עושה אבל הוא שומר על כספי המפקידים" -אומרת בר בועדה. היו"ר כבל בתגובה: "חברי הכנסת יודעים על המוסד יותר מאשר הם יודעים על הבנקים". לאור העובדה שבנק ישראל גם לא קונס בנקים, לא מפעיל את סמכויות החקירה שיש לו, חושף את דוחותיו רק כשזה נוח לבנקים, ושהוא עצמו לא סגור אם ההוראות שלו מיושמות בבנקים, כנראה שאנשי הפיקוח על הבנקים אולי כן נחמדים כפי שהם נראים.
7. חוסר מקצועיות:
בר נשאלה כיצד הפיקוח לא עלה על הסיוע להעלמות המס של בנקים מישראל לאזרחים אמריקאיים בעשור הקודם. התשובה של בר היתה ש "הפיקוח גילה [את הפרשה] רק כשהתחילה החקירה בבנק לאומי…. הלקחים נלמדו". מעניין לגלות שכבר בשנת 2008 (3 שנים לפני תחילת החקירה הרשמית), היתה שורה של פעמונים שצלצלו, וועדה של הסנט ולאחר מכן הסי בי אס שהיו אמורים לעורר את הבנק גם אם הוא ישן שינה עמוקה. את המשפט האחרון כתב אגב כבוד השופט מני מזוז בעתירה שהוגשה לבגץ נגד אישור מינויו של משה וידמן ליו"ר בנק מזרחי, לאחר שזה כשל בסיכול הפרשה בזמן שהיה יו"ר דרקטריון הביקורת בלאומי. מי שחתומה על אישור המינוי מטעם בנק ישראל היתה לא אחרת מאשר חדוה בר, שחטפה על כך ביקורת נוקבת מהשופט מזוז.
קראתי את התגובות והופתעתי מזה שהופתעתם.
אריק כנראה ציני אבל רק הוא יודע את זה.
גם חדווה בר חושבת על התפקיד הבא ובשביל זה צריך ידידים.
עוד דבר, מי שאמר לכם שיש פה מדינה עבד עליכם. אני לא זוכר מי. אבל נתן תיאור מדויק באומרו:
מה שיש לנו פה זה עירה(שטייטל) עם צבא.
בדרך כלל כשמופיעה כתבת ביקורת על הפיקוח על הבנקים או הפיקוח על הביטוח נראה שהכותבים אנים מבינים את מהות התפקיד. הדבר בולט במיוחד בכתבות בעלות אופי כלכלי שאמורות להבין טוב יותר כיצד "הדברים עובדים באמת" ומהם התמריצים הנסתרים.
כך שבסופה של כתבה מהסוג הזה מתברר שהכותבים עצמם כמו גם הקוראים הם בעצם בורים בתחום והביקורת האמיתי צריכה להיות כלפי הבורות בנושא. בורות ששותפים לה גם אנשי הכלכלה.
תפקיד הפיקוח על הבנקים הוא קודם כל ולפני הכל לשמור על יציבות הבנקים. בזה הם נמדדים. משמעותה של היציבות היא שהבנקים יריוויחו הרבה כסף. שהרווח יתקיים לאורך זמן. ושלא תהיה שום עננה באופק היכולה להתפרש כאיום על הרווחים העתידיים של הבנקים.
ואם מגיעים למצב שאין דבר המאיים על יציבות הבנקים (כלומר על יציבות תזרים ההכנסות העצום שלהם), אפשר לנסות, רק על בסיס רצון טוב, לעשות גם משהו למען הקהילה. למשל להוריד עמלה הזויה כלשהי בשתי אגורות (כמובן לאחר וועדה שבדקה את הנושא במשך ארבע שנים ווידאה שהבנק יוכל להשלים עם הפגיעה הזו באמצעות עמלות אחרות).
כך שתפקיד המפקח על הבנקים (כמו גם המפקח על הביטוח) דומה יותר לסוכן של הבנקים מאשר לסוכן של הציבור. זהו למעשה הלוביסט של הבנקים שתפקידו לוודא שזרמי התשלומים שנכנסים אל הבנקים ישאר גבוה ויציב באופק הנראה לעין.
כל החלטה שתתקבל אצל המפקחים תהיה כזו שלא תפגע בזרם ההכנסות. כי פגיעה בזרם ההכנסות תגרור פגיעה במניות הבנקים וזה יהיה בעצם פגיעה ביציבות הבנקים.
הפיקוח על הבנקים בהגדרה אינו יכול להיות מושחת משום שהגדרת התפקיד שלו היא לשרת קודם כל את המעטים (הבנקאים) גם כשזה פוגע בציבור.
ואז כשמגיעה כתבה כלכלית שמאשימה את הפיקוח בשחיתות, מתבררת חוסר ההבנה על מהות תפקיד הפיקוח על מערכות פיננסיות. הדבר מפליא במיוחד כשהדברים מתפרסמים באתרים כלכליים שאמורים לזהות את האינטרסים של המערות טוב יותר מהציבור הרחב.
הבעיה האמיתית היא, אם כן, שתפקיד הפיקוח על מערכת פיננסית נתפס בעיני הציבור כהגנה על הציבור מפני הבנקאים בעוד שבפועל התפקיד הוא הגנה על הבנקאים מפני הציבור.
קראת את מה שכתבת? מה יותר הזוי ונתקע לך בגרון, הכתבה, המציאות, או התגובה שלך?
1. התפקיד של המפקח הוא לוודא את יציבות הבנקים ופעילותם במסגרת החוק והמוסר! לא על חשבון האזרחים המדינה ועבירות על החוק! אם טעיתי, מדוע הם סילקו בכירים וחסמו מינויים? בשם יציבות הבנקים, כי הם לא הגיעו בזמן לעבודה? כי היו עסוקים בפייסבוק ושתו קפה בזמן העבודה? או אולי פשוט כי היתה מאחוריהם קופה של שרצים נוגדי חוק וניקיון ידיים.
2. לערן אולי יש בעיה אחרת בכתבה שמצביע על חוסר הבנה. ההבנה שבעידן הנוכחי רוב פעילות הבנקים שבזכותם הם "מורמים מעם" וזוכים למעמד של "טיפול בכפפות משי", ממש ממש לא כדאיים למשק ולכלכלה, ושאפשר לוותר על מוערבותם ברוב מוחלט מהשירותים שהם נותנים.
חד משמעית: העולם וכמוה הכלכלה הישראלית לא נשענת על הבנקים. ההיפך הוא הנכון. הכלכלה סובלת מעצם נוכחות הבנקים. הם האסון שלנו. והמושחתים שחיים על חשבון המיסים ואמורים לפקח עליהם, בוודאי ובוודאי שמיותרים איתם יחד.
3. המשפט האחרון שלך מדוייק יותר משעון שוויצרי. אלא שזה לא מה שהתפקיד שלהם אמור להיות, זה מה שהם עושים בפועל. מגנים על הבנקים מהציבור ע"י שמסתירים ומעלימים את השחיתות שלהם. לולא הם, הציבור ממזמן היה מוחק אותם מהיקום. לזה קוראים מושחתים.
עכשיו תגיד שאני גם לא מבין. אשמח אם בתגובה תספר מה הקשר שלך למערכת הבנקאית או לאותם משרדי ממשלה או לובוסטים ואחרים שרוחצים ומבריקים אותה כמו למבורגיני בתצוגה.
את החומר שהשתמשת כאן בכדי לנסות לנקות את השחיתות, אל תנסה אפילו בשירותים ציבוריים. זה לא מנקה, זה רק מוסיף ריח רע מאוד.
לאבי – תגובה יפה ומושקעת .
גם התגובה של אריק מושקעת ולפחות היא מראה כיצד המערכת תופסת את עצמה באופן פסיכופתי, מנוטרלת מערכים מוסריים.
אבי היקר – בימים אלה חשוב וכדאי ללמוד ולהכיר את השפה *הצינית*שבה נכתבה תגובתו המצוינת של אריק.
קרא שוב (עם מילון עברית-צינית) ותבין.
בהצלחה
לצערי הרב, השחיתות שנחשפת בתחקיר זה, היא רק קצה קוצו של הקרחון בשחיתות מערכתית קשה ביותר שבה לוקה ישראל, על כל מערכותיה. עד שנת 1992 הייתה מדינת ישראל מדינה מושחתת בינונית. אולם מאז התרחשה ההפיכה הבלתי חוקית של המגה פושע אהרון ברק, נהרסו כל מערכות החוק, מערכת המשפט הושחתה קשות, כך גם הפרקליטות, המשטרה, ובעיקבותיהם גם כל מערכות הפיקוח, ובסופו של דבר הגיעה השחיתות לפוליטיקה. למזלנו הרב, יש לנו ראש ממשלה נהנתן,בעל נטיות שמאלניות מסוכנות, אבל לא מושחת גמור. אך הוא מעולם לא ניסה לתקן את השחיתות המערכתית שפושה בכל. אל תשכחו גם את ההסתדרות וועדי העובדים שהשחיתו את כל מערכות הפקידות הציבורית במדינה. יושבים עשרות אלפי פקידים, מקבלי שכר של עשרות אלפי שח לחודש וכל תפקידם מתמצת לעשיית נזקים והחרפת הבירוקרטיה ההרסנית. אם נבחן את הגורם העיקרי שגרם לשחיתות המערכתית, הוא ההשתלטות העוינת לדמוקרטיה שביצע בג"ץ, חיסל את החוק, את מערכת הצדק. אולי כדאי לסגור את המדינה, ולפתוח אותה מחדש כשהכול נבנה מחדש, אולי אז יש סיכוי לנקות את האורוות המזוהמות שצחנתן עולה השמיימה.
הבעיה יותר חמורה:.
איבה בין אנשים ומגזרים המרומים והנעשקים לבין המרמים והעושקים בחסות המדינה תביא לסופה של המדינה בעת משבר.
דוד איש שלום?!
מה זאת החמיצות והעויינות הללו?
איפה האהב"ה?
אם אין אהב"ה על מה יוציאו את כל הכסף שנגבה מ'מס רובוטים' ומ'מס מכונות חושבות'?
@יואל, איך כוחה המופרז של המדינה גרם לעיוותים הנחקרים בוועדה הזו? לחילופין, בניסוח מהכיוון השני – כיצד החלשת מעורבותה של המדינה, לסה פר וכו', היה מקטין את הסיכון לעיוותים בכלכלה שנגרמו עקב מעשי ומחדלי הבנקים (או את חומרתם)? אני שואל ברצינות, לא כדי להתנצח.
מסגרת איננה תחליף למהות.
מסגרת – חוקים.
מהות – שכל אחד עושה את תפקידו נאמנה.
אם אין מהות, אף מסגרת לא תעזור.
אם הממשלה לא היתה מתערבת ומונעת תחרות בבנקאות ובמטבע, כולנו היינו יכולים להיות המפקח על הבנקים
ערן , מה עם החבר שלך רפי רותם , כל השבוע דיברו עליו כאחד האחראים לכך שהמפכ"ל המשטרה המיועד לא נבחר לבסוף. פעם כל כתבה שנייה שלך היתה עליו ועכשיו שמדברים עליו , אין מילה עליו?
למי הסמכות להורות על פיטוריה של המפקחת?
למי הסמכות להורות למפקחת לפרסם את שמות המסולקים ושמות הבנקים, אחרת תסולק מתפקידה?
האם לועדה? האם ליועץ המשפטי? למי?
האחריות נופלת על בעל הסמכות העליונה, ואם אין חוק שכופה סודיות, עליו לפתוח בחקירה פלילית נגד המפקחת באשמת מעילה בתפקידה ובאמון הציבור.
האם מדובר בשרי הממשלה? אם כן והמפקחת איננה מפוטרת או נחקרת, אז מדובר בקשר הון-שלטון-שחיתות שחזק יותר מהפרטים המרכיבים אותו.
עם כל הכסף שיש לה בטח היא שותה סחלב מקורי
למפקח על הבנקים אין זמן לזוטות. יש לו עבודה יותר חשובה והיא "לפקח על הגמ"חים של המגזר החרדי" וכמובן לא לתת להם לנשום.
ככה זה שיש לנו משטר טוטליטרי שמנוהל על ידי קומץ בנקאים וכמה חסידים שוטים של הבנקאים, שבראשם הוא לא אחר מביבי ראש ממשלתינו.
סיכום הכתבה: כח משחית
מחר בכלכלה האמיתית: השמש זורחת במזרח
לשם הספורט, חפשו מה עשה כל "מפקח" על הבנקים בעבר בסיום תפקידו
זה הרבה יותר חמור שחרורון.
סיכום הכתבה: כח משחית
סיכום הכתבה הבאה של כלכלה אמיתית: יש להגדיל את כוחה של המדינה לנהל הכלכלה.
ואפילו פעם אחת לא יפול לחברתיסטים האסימון והם יעשו הקישור בין כוחה של המדינה שהם שואפים להגדיל לשחיתות הצומחת שהם שואפים להקטין