בעשרים השנים האחרונות, 1997 – 2017 המשק הבולגרי צמח בקצב מהיר מאוד, מהגבוהים בעולם. בולגריה נחשבת כיום כיעד מועדף לחברות גלובליות רבות בתחומי תעשיה שונים ומגוונים כולל כימיקלים, תרופות, קוסמטיקה, מוצרים אלקטרוניים והיי-טק. כוח המשיכה של בולגריה, הסיבה להצלחה זו, מבוסס בעיקר על שיעור נמוך מאוד של מס חברות. מס החברות בבולגריה עומד על 10% בלבד, כמו גם שיעור מס ההכנסה.
כל זה נשמע טוב ומתאים לחוכמה המקובלת, הנאמרת על ידי כלכלנים ופוליטיקאים. אלא שכל מה שתואר בתחילת המאמר על בולגריה הוא תאור דמיוני לחלוטין. בפועל בהמצב שונה לחלוטין. בעשרים השנים האחרונות המשק הבולגרי צמח בקצב איטי, ממוצע של כ-1% לשנה. זאת למרות שיעור מס החברות בבולגריה העומד על 10% בלבד, מהנמוכים בעולם. גם שיעור מס ההכנסה הינו קבוע ועומד על 10%. ההכנסה הלאומית לנפש בבולגריה עמדה בשנת 2016 על 19,169 דולר. להשוואה, ההכנסה הלאומית לנפש בישראל עמדה בשנת 2016 על 34,054 דולר.
איינשטיין אמר שטיפשות היא לחזור על אותה הפעולה וכל פעם לצפות לתוצאה אחרת. ב–2005 הובילו שרי הכלכלה (אז התמ"ת) והאוצר דאז אהוד אולמרט ובנימין נתניהו שינוי בחוק עידוד השקעות הון, שהוסיף לו את המסלול האסטרטגי. מסלול זה הבטיח פטור מוחלט ממס חברות לחברות גלובליות למשך עשור. המטרה המוצהרת היתה למשוך באמצעותו חברות ענק חדשות שישקיעו בישראל. אלא שבפועל זה לא קרה, ומי שנהנו ממנו היו בעיקר חברות ישראליות.
זה לא מפריע לשר האוצר כחלון לחשוב בימים אלו, כי הורדת מס החברות תסייע למשוך לישראל חברות בינלאומיות גדולות. זה לא מפריע לכלכלנים ופוליטיקאים לספר לנו שהפחתת מס חברות מעודדת צמיחה והגעת חברות זרות לישראל. כך אנו קוראים בהודעת הכנסת:
"ועדת הכספים אישרה בדצמבר 2016 את הפרק בחוק ההסדרים העוסק בשינוי מדינות המס. עפ"י החוק שאושר, מס החברות ירד משיעור של 25% ל- 23% בשתי פעימות וזאת, עפ"י האוצר, על-מנת לעודד הגעת חברות זרות לישראל ולעידוד הצמיחה במשק."
שני הנימוקים שמסר האוצר שאותם מספרים לציבור כתורה מסיני אינם נכונים. חברות זרות אינן עוברות למדינות אחרות בגלל שעורי מס חברות נמוכים, ואין הוכחה שהורדת מס חברות מעודדת את הצמיחה במשק.אם שיעור מס החברות היה באמת כה חשוב, כפי שכלכלנים ופוליטיקאים מספרים לנו ורוצים שנאמין כי חברות עוברות למדינות אחרות בגלל שעורי מס חברות נמוכים, הרי שכל החברות וכל האנשים העשירים היו עוברים למדינות כמו בולגריה, פרגוואי, מקדוניה ומונגוליה, שם השיעור העליון של מס הכנסה הוא 10%. זה לא קורה כמובן.
חברות יפניות וגרמניות אינן עוזבות את מדינותיהן בהמוניהן למרות שיש בהן שיעורי מס מהגבוהים ביותר בעולם – 31% ו -30% בהתאמה. הסיבה לכך היא שאותן חברות מקבלות תשתיות טובות, איכות גבוהה של עובדים משכילים, תמיכה ציבורית חזקה במחקר ופיתוח, ומערכות ניהוליות ומשפטיות מתפקדות היטב. חברות אינן עוזבות מדינות שיש בהן שיעורי מס מהגבוהים ביותר בעולם ועוברות למדינות עם שעורי מס נמוכים, שכן בתמורה למס נמוך במדינות אלה הן מקבלות שירותים ציבוריים נחותים ולקויים. בדומה לכך, רוב האנשים העשירים השוודים לא עוזבים את ארצם ולא הולכים לגלות מס בגלל שהם משלמים שיעור מס הכנסה עליון של כ-60%, כי הם יודעים שהם מקבלים מדינת רווחה טובה וחינוך מעולה בתמורה למיסוי הגבוה.
חברות בינלאומיות רבות פועלות בישראל, בין השאר במרכזי פיתוח ידע, בגלל איכותם הגבוהה של העובדים הישראלים שהם יזמים, משכילים, ודוברי אנגלית ושפות נוספות. חברות בינלאומיות רבות פועלות בישראל למרות השכר הגבוה ולמרות מס חברות העומד על 24% – 26%. הורדת מס חברות לא הביאה ולא תביא חברות בינלאומיות לעבור לישראל. ישראל אינה צריכה ואינה יכולה להתחרות במדינות אחרות בשיעורי מס החברות, שכן תמיד תהיינה מדינות עם שיעור מס חברות נמוך יותר מאשר בישראל. הגורם העיקרי שהביא ויביא חברות בינלאומיות להשקיע בישראל הוא רמת העובדים והוא תלוי באיכות בתי הספר והאוניברסיטאות. לכן צריך להשקיע את המאמצים והכספים במערכת הלימודים ובאוניברסיטאות ולא בהקלות מס.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
הטבות מס זה שחיתות! בשפה מקצועית זה נקרא הון לבן. כמות ההון השחור היא אדירה: 200 מיליארד בישראל, 32 טריליון בעולם. כל זה מתגמד אל מול ההון הלבן, שגם מגיע לסדר גודל של מאות מיליארדים! בשנה!! את הסיפורים אנחנו מקבלים, את הכסף מקבלים החזירים. כלכלה אמיתית הייתה מוציאה את הטבות המס מחוץ לחוק בכל העולם, למעט אולי הטבות קצרות זמן לחברות ענק מחול בלבד.
בתור בעל עסק שעזב את ישראל,
אני מניח שאני נגד הרעיון של המאמר הזה.
כמובן שאני אחפש לפתוח חברה במקום שהכי כלכלי בשבילי
עם זאת ישנם סיבות נוספות פרט למס החברות:
1. מחיר הנדל"ן – זה מאוד משפיע על ההוצאות
2. שכר העובדים – שקל חזק זו בעיה
3. איכות העובדים – טכנית הישראלים זה נכס
חברות גדולות בישראל משלמות 0% מס – אפס!
ככה שלא שווה להיות חברה קטנה.
זו הסיבה ששווה לחב הגדולות להיות כאן – עם זאת הן משלמות מסים בצורה של משכורות "טובות" לעובדים
כל הנושא של מסים הוא בעייתי – כי הוא בעצם דופק את מעמד הביינים.
הבעיה נובעת מכך שהחזק יכול לעשות משהו בקשר לזה – והחלש לא יכול.
לכן התוצאה האמתית היא שהחלש נדפק עוד יותר.
תמיד ימצאו הדרכים להימלט ממסים -תמיד!
רק שהמאמץ להימלט – הופך לכדאי כשיש הרבה כסף.
אז הנסיון לקחת מהעשירים מתאים יותר לסיפורי ילדים, זה לא תופס במציאות
מי שבאמת נדפק מהנסיון למסות את העשירים הוא מעמד הביינים
העני והעשיר מאוד גם ככה לא משלמים.
כך שמי שסוחב את העגלה הוא מעמד הביינוני.
והעגלה הופכת להיות יותר ויותר כבדה ככל שהמעמד הביינוני קורס
מעמד הבייניים
אני אוהב את הכתבות של מר פורטוגלי. הטיעונים שהוא מעלה, הם טיעוני מינסטרים, שתמיד הייתי שומע מכולם ואף פעם לא הצלחתי להתנגד להם (למרות שמשהו הרגיש רקוב).
תמיד אני צריך לשלם יותר למישהו אחר עבור שירות גרוע שאני לא מעוניין בו ועדיין להרגיש רע עם עצמי
אני יותר אוהב את התגובות שמנגבות את הרצפה עם מר פוטוגלי ונותנות לי תחמושת לארוחה המשפחתית הבאה
בדקתי שוב את הטענה של אליהו ועולה שהיא נכונה
מבדיקה והצלבה של נתונים ממספר מקורות עולה שהתוצר לנפש בבולגריה אכן עלה פי 3.5 מאז 2000.
לעומת זאת החוקר הבכיר ממכון ון-ליר לא סיפק שום סימוכין לטענותיו לגבי צמיחה נמוכה ב 20 שנה האחרונות של המשק הבולגרי.
הקישור שצירף מוביל לדף של המכון לדמוקרטיה שלא כולל את נתוני הצמיחה של הכלכלה הבולגרית בתקופה האמורה.
השערה שלי – מר פרטוגלי בדה מליבו את נתוני הצמיחה הנמוכים וצירף קישור כסימוכין בתקווה שאיש לא יבדוק אותו.
בברכה, "חסיד שוטה של השוק הפרטי" שיכול לבדוק ולחפש בגוגל בכוחות עצמו
אני נגד הורדת מס חברות אבל להביא את בולגריה כדוגמא פותחת למאמר זו טעות.
בבולגריה יש המון בעיות שמקשות על צמיחה ושגשוג לשכבות אוכלוסיה רחבות.
אין לכך דבר עם מס חברות גבוה או נמוך.
מסכים עם כל מילה של אמנון פורטוגלי.
אם כחלון ימשיך עם המהלך הזה, יהיה פחות תקציב לשירותים חברתיים במדינה בכל התחומים. האזרח הקטן יפגע ותאגידים, שממילא עושים הון תועפות יוכלו לחגוג עוד יותר.
עיינו ערך – אי השוויון הנורא שקיים בארה"ב בימינו. נראה שלשם חותרת ישראל עם המדיניות הניאו-ליברלית כלכלית הבלתי מתפשרת שלה בשנים האחרונות.
שחרורון מיסיונר כדרכו.
צמיחה היא מושג מטעה ומתעתע.
השאלה צמיחה למי
השיטה הנוכחית מאפשרת לעשירים להתעשר ולעניים, נו להפוך לעניים יותר.
זה מה שקורה בכל העולם, זה גם ככל הנראה מה שקורה בבולגריה.
השיטה לא בת קיימא וכרוכה בשחיתות ובהרס כדור הארץ.
מנטרות מפוקפקות וילדותיות לא באמת מסתירות את זה
הדרך למטה ברורה
ונביאיה ממשיכים בשלהם.
תגובת הבטריה רצופה מנטרות אבל מאשים אחרים ב"מנטרות מפוקפקות וילדותיות"…
אוי חברתיים… למה יש כלכך הרבה מכם?
אחד ההישגים הגדולים של החברה המערבית היה פיתוח של מערכת חינוך חינם לכל האזרחים. גם אם נתעלם מהתפיסה החברתית-מוסרית, הרי שגם מבחינה כלכלית זו הייתה אחת ההשקעות הטובות ביותר שמומנה ע"י הציבור. לכן החינוך היה גם חינוך חובה, והייתה חובה לממן אותו באמצעות מס (לא ייחודי).
עכשיו באים הליברטאריאנים, חסידים שוטים של המשק הפרטי וטוענים שצריך לסגור את משרד החינוך, לא לגבות מס לצורך חינוך, ולהעביר הכל לחינוך פרטי שיתחרה על בסיס ביצועים.
שיטה זו תביא לכך שחלק ניכר מהאוכלוסיה לא יקבל חינוך מכיון שלא יוכל לשלם עבורו, לא ידע לקרוא ולכתוב, והתוצאה תהיה פגיעה ברורה בכלכלה של המשק בכללו.
היתה זו מילת המפתח. ואם תבדוק ההיסטוריה של הקמתה תראה שהמניעים חשודים ביותר וספק אם היו נחוצים מלבד לשמן גלגלי הקפיטליזם ולהעביד ההורים יותר.
אם יש משרד חינוך צריך לעבור לוואצרים, מספיק עם האינדוקרינציה של הילדים
"אחד ההישגים הגדולים של החברה המערבית היה פיתוח של מערכת חינוך חינם לכל האזרחים." – לפי איזה סטנדרטים ועל בסיס אילו נתונים? אני יודע שזה מוזר לך, אבל הבא נתונים.
"חינם" – זה לא חינם. תקציב ה"חינוך" וה"השכלה" הגבוהה הוא כ 65 מילארד שח – קצת רחוק מחינם. אם יש בערך 3.5 מליון אנשים עובדים, זה בערך 1500 שח לחודש לאדם ממוצע (גם אם אין לך ילדים במערכת ה"חינוך"). כלומר כ18,000 שח בשנה
"הרי שגם מבחינה כלכלית זו הייתה אחת ההשקעות הטובות ביותר שמומנה ע”י הציבור" – למה? על פי אילו סטנדרטים ועל בסיס אילו נתונים? הכסף שממן "חינוך" מגיע ממיסים, מיסים פוגעים בצמיחה. כלומר, על מערכת ה"חינוך" להוכיח שתועלת עולה על הפגיעה.
ילדים מבלים קרוב ל20 שנה בגנים, בתי-ספר ואוניבסיטאות. עם אילו כישורים הם יוצאים? למה יש לך כ"כ הרבה אקדמאים-מלצרים? הדור הזה הוא הדור המלומד ביותר בהיסטוריה אבל גם הדור הראשון שיהיה עני דור הוריו. הקורלציה קצת מדאיגה
"לא לגבות מס לצורך חינוך, ולהעביר הכל לחינוך פרטי שיתחרה על בסיס ביצועים." – כן. כי אנחנו מתבססים על מציאות ועובדות, ואנחנו לא עובדי ממשלה. השוק חופשי תמיד מספק סחורה טובה יותר ובזול יותר מהממשלה. כל תחום שהממשלה לא מתערבת בו יותר מידי או מפסיקה להפעיל אלימות כנגד אנשים בתחום, משגשג. אני מאתגר אותך למצוא תחום שאלימות ממשלתית שיפרה את המצב
"שיטה זו תביא לכך שחלק ניכר מהאוכלוסיה לא יקבל חינוך מכיון שלא יוכל לשלם עבורו, לא ידע לקרוא ולכתוב" – למה? למה שזה יקרה? האם העובדה שטכנולוגיה נשלטת ע"י גופים פרטיים הובילה לזה שלאף אחד אין מחשב, טלפון נייד, אינטרנט, גישה לכל המידע בעולם בחינם? מה היה קורה לדעתך אם גוגל היתה חברה ממשלתית?
"גם אם נתעלם מהתפיסה החברתית-מוסרית"; כן בוא נתעלם רגע מענייני מוסר. וחוץ מזה איך היתה ההצגה גברת לינקולן?
בוא נתעלם שמדובר בחינוך ממשלתי שממומן ע"י ביזה באמצעות אקדחים ממשלתיים ובוא נתעלם שהורים מצווים למסור את ילדיהם למערכת החינוך שוב פעם תחת איום האקדחים האמורים.
בוא נתעלם מההיבט המוסרי ונמשיך להתעלם מכך שגם בהיבט הכלכלי זה חרא של השקעה.
כלל אצבע, אם המוצר החינמי הממשלתי הינו חובה – כלומר כופים עליך לצרוך אותו בכוח כנראה שהמוצר הוא לא שוס גדול.
חינוך ממשלתי חובה חינם הוא בדיוק זה! למרות שהוא ממומן ע"י מישהו אחר עדיין הורים לא מעוניינים לשלוח את הילד להתחנך שם ונדרשים לעשות כך עפ"י חוק
מאז שנת 2000, כלכלת בולגריה כתוצר-לנפש צמחה ב350%
לעומתה הפלא הישראלי – הוא צמיחה של 70%
כך שהטענה המרכזית של הכותב – היא שקר: בבולגריה אכן הייתה צמיחה אדירה.
זה לא אומר שאין שם מיסים:
המדינה משיתה את עלויות הבט"ל הביטוח הרפואי והפנסיה ישירות על המעביד בגובה 17% מהמשכורת, וגובה מע"מ של 20%.
הדבר יוצר שם מערכת מס שהיא ברובה שוויונית (מס כאחוז שווה מההכנסה) ולא פרוגרסיבית (כמו מס הכנסה) או רגרסיבית (כמו מיסי הדיור והיטלים קבועים)
טענות נוספות – שגויות באופן דומה, היא על הצמיחה השוודית האגדית.
איקאה למשל – לא משלמת מס בשוודיה, וכך גם שוודים רבים ומפורסמים,
כך שבדיוק בגלל המיסים הגבוהים שוודיה לא נהנית כמעט בכלל מפירות הצמיחה של תושבי שוודים.
ומי כן נהנה? למי עברו החברות והכסף?
לשוויצריה, שנהנת מתוצר לנפש ושכר מינימום מהגבוהים בעולם,
עם מס הכנסה מקסימלי של 11.5% מההכנסה.
ומס "רווחים" לחברות והון כאחד המגיע עד 8.5%,
ומצד שני – משיתה מס רכוש (שוב – מיסוי שוויוני) עד חצי אחוז בשנה על הנכסים לאחר ניכוי חובות.
בואו נעבור על הטענות במאמר.
1. "הורדת מס חברות אינה משפרת את הצמיחה" – מפתיע שאדם מהאקדמיה מביא אפס סימוכין ממקורות אקדמאים ומחקרים. אולי בגלל שמי שבאמת בדק את העניין הזה גילה דברים שאינם תומכים בנרטיב. יש קשר ברור מס חברות (ומס הכנסה) לצמיחה. הקשר הוא שלילי. מיסוי פוגע בצמיחה. הנה סקירה של 26 מחקרים: hxxps://taxfoundation.org/what-evidence-taxes-and-growth/ .
23 מתוכם מצאו שמיסוי פוגע בצמיחה. 3 לא מצאו שום קשר לחיוב או שלילה. 0 מצאו שמיסוי משפר את הצמיחה
2. "מס חברות נמוך במיוחד לא מושך חברות זרות" – פה אנחנו מסכימים. אבל זה טיעון קצת מוזר, כי לפי אותה לוגיקה אתה יכול להגיד שמס החברות באנטרטיקה הוא אפס אבל אין שם אף חברה. כמו שנאמר בכתבה, יש הרבה גורמים שמשפיעים על חברות זרות וההחלטה לפתוח סניף בארץ זרה. אני מניח שמס חברות גבוה באופן קיצוני ימנע מחברות להגיע לארץ, אבל עושה רושם שאנחנו מתחת לרף שזה בכלל שיקול.
3. "חברות זרות מגיעות כי יש איכות גבוהה של אנשים." – מסכים
4. "ככל שנעביר יותר כסף לחינוך ממשלתי, איכות האנשים תעלה" – זה בולשיט מוחלט שהופרך באין ספור מחקרים. אין שום קשר בין כמות הכסף המגיע למערכת החינוך והאיכות האקדמאית של התלמידים. hxxp://www.heritage.org/education/report/does-spending-more-education-improve-academic-achievement. יש אפילו שאומרים שיש קשר הפוך בין כמות הכסף המושקעת לאיכות התלמידים
5. "אם רוצים לשפר את הצמיחה צריך להשקיע כסף בלימודים במקום לקצץ במיסים" – כאמור, מיסים פוגעים בצמיחה והשקעה בחינוך אינה משפרת את איכות התוצאה. לכן, המסקנה שגוייה מהיסוד.
הנה המסקנה שנגזרת מנתונים אמיתיים:
טענה א: האיכות האקדמאית של כח האדם היא גורם מכריע בצמיחת המשק
טענה ב: השקעה בחינוך אינה משפרת את האיכות האקדמאית. ומערכת חינוך ממשלתית מדרדרת את איכות האנשים
טענה ב: מיסוי פוגע בצמיחה
מסקנה: סגירת משרד החינוך, החזרת הכסף לאנשים (הורדת מיסים), תיצור שני דברים: צמיחה מידית כתוצאה מהורדת מיסוי, ובטווח הארוך, חינוך פרטי שיתחרה על בסיס ביצועים ולא על בסיס פוליטקה
שחרורון צודק בנושא החינוך.
מיסים על יצרנות ויזמות הם גם בלתי הגיוניים וגם בלתי מוסריים.
הבעיה נעוצה בחוקי החברות ובסוג המס שאנו גובים. תאגיד המנוהל עי דירקטוריון קטן המונע רק מהצפיה לרווח פועל בוודאות נגד האינטרסים של העובדים וכלל האזרחים.
לגבי מיסים, מס צריך להיות על משאבים ציבוריים, מס על שימוש בקרקע ומשאבי טבע, מס על יצירת כסף, מס על גלי רדיו, מס על פטנטים, מס על פיננסים וספקולציה את שאר המיסים יהיה אפשר לבטל כמעט לגמרי.
הדר
אתה טוען שאתה מתנגד ל"שלטון ריכוזי" אבל תומך ב"מס צריך להיות על משאבים ציבוריים, מס על שימוש בקרקע ומשאבי טבע, מס על יצירת כסף, מס על גלי רדיו, מס על פטנטים, מס על פיננסים וספקולציה"
מי בדיוק יגבה את כל המיסים האלה? מי יישלח שוטרים חמושים כדי לגרור ולשים את סרבני המס בכלוב ממשלתי?
האם זה יהיה השלטון הריכוזי שאתה כלכך 'מתנגד' אליו?
בנוסף – באחת התגובות המבוללות הקודמות שלך טענת שרק מס על הקרקע (או ערך קרקע) הוא מוסרי והנה היום אתה מוסיף לרשימה המוסרית שלך גם גלי רדיו,פטנטים, פיננסים ועוד… נחמד לראות שהסטנדרטים המוסריים שלך כלכך איך להגיד את זה… גמישים.
ישר כוח
ראשית מס קרקע כמו האחרים הוא מס על רכוש ציבורי יש המסיק דבר מתוך דבר ויש מי שלוקח דברים כפשוטם.
שנית רק דוגמט חושב שלמס צריך שלטון ריכוזי. כל מה שיש ריכוזי יש גם וולנטרי קהילתי ובין קהילות. בלי איומי רובה. ובעולם שלך בלי ממשלה מי בדיוק יאכוף משהו, חוזים,. קניין? מה שלא תיהיה התשובה זה תקף למס וולנטרי
"בעולם שלך בלי ממשלה מי בדיוק יאכוף משהו, חוזים,." – כן. בדיוק כמו שקורה ברוב המקרים כיום. האם אתה מביא איתך שוטר כל פעם שאתה הולך לסופר?
הדר
"יש המסיק דבר מתוך דבר" זאת בדיוק על מה שאני מדבר! לפני תגובה או שתיים הגבלת את המס המוסרי שלך לקרקע והנה עכשיו אתה 'מסיק' שגם מיסים אחרים הם מוסריים.
ומחר? ודקה אחרי שתקבל את המושכות והאקדחים של המדינה לידיך? כמה עוד 'הסקות של דבר מתוך דבר' עוד צפויות לך?
איך גרסיה מרקס אמר " אלו העקרונות שלי ואם זה לא טוב לכם יש לי גם עקרונות אחרים", ועל זה יומר ההדר אמן
ראשית לא שאלתי אם חוזים יאכפו כי חוזים לא אוכפים חוזים זה סתם נייר. שאלתי מי בדיוק יאכוף את החוזה? מי יאכוף את הקניין? אבל יפה ענית בעצמך ועדיין ממשיך להתווכח. אז כמו שאני לא צריך שוטר לאכוף חוזה וולנטרי כך אני לא צריך שוטר לאכוף מס וולנטרי שהוא חוזה בין החברים בקהילה.
המסיק דבר מתוך דבר זה האדם הקולט מתוך הפרט הקטן את התמונה הכללית. אני יודע שקשה לך, ואתה מעדיף ויכוחים קטנוניים, אז אני אעזור. התמונה הכללית היא שיש משאבים שהם קיימים רק בגלל שיש אנשים שהחליטו יחד שהם רוצים לאכוף את זה. כמו גבולות בקרקע, פטנטים, כסף, בלי קהילה שהסכימה על כך מראש אין להם שום משמעות והם סתם דימיון אנושי לכן הם משאב ציבורי. דבר שהציבור נותן בהשאלה לאדם פרטי על מנת שהוא יצמח בהנחה שכולם יהנו אבל לא על חשבון שאר הציבור. כאשר המשאבים הציבוריים בסופו של דבר לא מנוצלים לטובת כלל החברה אלא לרווח האישי של אנשים פרטיים אז החברה קורסת, למה? כי בסוף האנשים מבינים שוואללה זו לא תורה מסיני ושעדיף להם בלי החוקים המטופשים שהם הסכימו עליהם והם מפסיקים לכבד גבולות בקרקע, כסף ופטנטים ומתחילים לערוף ראשים של כל המטומטמים שחושבים שזה שלהם. וכל זאת לא קשור בממשלה, דיקטטור, קומונה, שבט או כל שיטת התארגנות חברתית שתבחר.