רוסיה, סין, בריטניה, וונצואלה הם רק חלק מהבנקים המרכזיים בעולם שבוחנים הנפקת מטבע וירטואלי משלהם דמוי ביטקוין. למעשה במחקר מקיף של אוניברסיטת קימבריג’ שנערך בשנה שעבר, מצאו החוקרים שיותר מ-80% מהבנקים המרכזיים בעולם מתכננים מטבע כזה משלהם. בניגוד לביטקוין שחוקיו נקבעו לפני 9 שנים על ידי אדם או גוף אנונימי בשם סאטושי נקומוטו, חוקי המטבע הוירטואלי החדש יקבעו על ידי עובדי הבנק המרכזי.
מטבע וירטואלי הוא לא דבר חדש וכבר נמצא מזה עשרות שנים בשימוש יומיומי על ידי כל אחד מאיתנו. הרי רק אחוז קטן מהעסקאות מבוצעות בכסף ממשי – המזומן, מה שלכאורה מעלה את השאלה מדוע הבנקים המרכזיים מתעניינים פתאם במטבע הוירטואלי החדש? התשובה היא, שהיום בזכות הביטקוין פורץ הדרך, יש טכנולוגיה זמינה ומוכחת לקיום מערכת מטבע בשם בלוקצ'יין. הטכנולוגיה מאפשרת לבצע פעולות כספיות בין אדם לאדם ללא צורך בגורם מתווך. הבנקים המרכזיים יכולים במצב כזה להעביר כספים ישירות לאזרחים ללא תיווך הבנק. סיבה נוספת להתעניינות הגדולה טמונה במקור הכסף, כלומר באותו גוף שמייצר אותו. אם היום רוב הכסף הדיגיטלי מיוצר ומנוהל על ידי בנקים פרטיים בצורת אשראי, המטבע החדש ייוצר על ידי הבנק המרכזי ויהיה תחת שליטתו הבלעדית. מדובר אם תרצו בהלאמת תהליך ייצור הכסף מגופים פרטיים, שמנפיקים אותו למטרות רווח דרך ריביות ועמלות.
למעשה יווצרו במצב כזה שתי מערכות בנקאיות מקבילות שיתחרו אחת בשניה כאשר כל אחת תייצר כסף משלה. מצד אחד יהיו אלה הבנקים המסחריים שייצרו כסף בצורת אשראי כפי שקורה היום. מצד שני הבנק המרכזי ייצר את המטבע הוירטואלי החדש לטובת האזרחים והמשק. האזרח יחליט האם הוא מפקיד את הכסף בפקדונות הבנק, או בחשבון שיספק לו הבנק המרכזי, אותו יוכל להתקין על מחשבו האישי או הסמארטפון. אותו מטבע וירטואלי של הבנק המרכזי יאפשר ליצור מערכת תשלומים שהיא חופשית עבור הצרכנים והעסקים. הכסף החדש לא ישא ריבית שכן לא ייוצר מאשראי, וכן יחסוך למשתמשים בו את כל העמלות שמגדילות את שורות הרווח של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי.
חוקרי הבנק המרכזי באנגליה ערכו ב2016 סימולציה בה בדקו מה יקרה אם שליש מהכלכלה תעבוד עם כסף דיגיטלי שיוצר על ידי הבנק המרכזי, ושני שליש ימשיכו להתנהל עם כסף שמייצרים ומנהלים הבנקים הפרטיים כיום. הם גילו שבמצב כזה התוצר הלאומי יזנק בשיעור של כ -3%. הסיבה לזינוק הגדול היא הצמצום הצפוי בתשלומים עבור הריביות והירידה החדה הצפויה בתשלומי העמלות והעלויות עבור פעולות פיננסיות.
בנוסף מציינים החוקרים כי הכסף החדש ישמש ככלי שליטה מרכזי בקביעת היצע הכסף במשק עבור הבנק המרכזי. בשעת משבר הבנק יוכל להזרים ממנו יותר למשק ובתקופות אינפלציה יאט את קצב הנפקתו. הכלי הזה יבוא בנוסף לכלי הריבית, שהוכח כלא יעיל בטיפול בכלכלות בתקופות משברים. לפי חוקרי הבנק המרכזי האנגלי, שליטה ישירה בהיצע הכסף דרך המטבע החדש, תפחית את הזעזועים בכלכלה ותצמצם את מספר המשברים. חוקרי הבנק מזהירים כי הסכנות הכרוכות במעבר למודל זה מתמקדות בעיקר בתקופת המעבר מהמצב הקיים למצב החדש. תקופה זו עלולה להיות מסוכנת ולכן יש לנהל אותה בזהירות ובהקפדה רבה – מציינים החוקרים.
סוגיה נוספת שהבנקים המרכזיים שוברים עליה את הראש היא בעיית הפרטיות. כסף מזומן הוא אנונימי, נותן לאנשים כמות מסוימת של חופש להוציא כסף מבלי שיצטרכו להסביר את מעשיהם. המטבע הדיגיטלי החדש יאפשר לממשלה לעקוב בכל רגע נתון אצל מי הכסף, מאיפה הגיע ולאן הוא עובר. אופציה זו עלולה לשחוק את אמון הציבור במטבע החדש.
למרות התוצאות המעניינות שמגיעות מבריטניה, יש בנקים מרכזיים שדווקא רואים מטרות אחרות במטבע הוירטואלי שהם מתכננים. כך למשל על פי דיווחים במספר כלי תקשורת רוסיים, הממשל הרוסי מתכנן להשיק עד סוף העשור מטבע דיגיטלי חדש בשם 'קריפטו-רובל'. כל מי שירצה להמיר את הקריפטו-רובל ברובל הקיים יהיה חייב להצהיר על מקור הכסף. במידה ולא ירצה לעשות זאת הוא יאלץ לשלם מס של 13% מסכום ההמרה.
במילים אחרות הרוסים מכוונים את המטבע החדש כך שישמש ככלי להלבנת כספים בחסות ממשלתית בתמורה לכופר לא צנוע. הקריפטורובל צפוי לפיכך לשחרר את המערכת המוניטרית הרוסית מהבקרה של מערכת הבנקאות המרכזית העולמית ומפעולות אכיפת החוק הבינלאומי. המטבע הדיגיטלי ישפיע לרעה על בקרות הלבנת כספים שנקבעו, ימשוך כספים מפעילות פלילית, יאפשר לרוסיה לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות ויהפוך אותה למקלט לכסף שחור שיזרום אליה מהאיחוד האירופי וארה"ב.
עד כמה רחוק יכול לקחת אותנו המטבע של הבנקים המרכזיים? פה יש בשורות רעות לבנקים. לפי הערכות בכירים בבנק המרכזי באנגליה המהלך יכול להביא עד לכדי איבוד כוחם הגדול ביותר של הבנקים, שהוא יצור כסף עבור האשראי שהם מספקים. אבל אין מה לדאוג, הבנקים בשנים האחרונות משקיעים הון עתק בסטארטאפים שקשורים לטכנולוגיה מאחורי הביטקוין – הבלוקצ’יין. הכל כדי שהם אלה שיובילו את המהפכה במקום שיכחדו על ידה.
כך או כך ממשלות בדרך כלל לא ממהרות להיות הראשונות כדי להרים ניסוי כלכלי דרמטי ראשון מסוגו. יתכן ונראה כמה פילוטים לפני, אבל כפי שזה נראה כעת המערכת הפיננסית לא תוכל להתחמק בעשורים הקרובים מרעידת אדמה בלתי נמנעת.
בכל פעם שמזכירים באותו משפט בנק מרכזי ומטבע קריפו (בלי מילת הנגדה מפרידה בניהם), קיים חשש שמישהו מנסה לגנוב את דעת הקהל.
הרי מטבע מבוזר, ציבורי ומוצפן הוא האנטיתזה של בנק מרכזי.
בנק מרכזי, כשמו כן הוא, סמכות מרכזית שתפקידה לנהל את ענייני המטבע של המדינה. ואילו אידיאל מטבע הקריפטו הוא היעדר סמכות מרכזית כזו.
בנק מרכזי מפקח על בנקים מסחריים ולעולם אינו נלחם בהם או פועל להצר את כוחם (אנחנו רואים את זה יפה בישראל).
לא נראה שקיים בנק מרכזי אחד בעולם שיפעל על מנת לצמצם את כוחו. להיפך, הנטיה של גופי הסמכות היא להגדיל את סמכותם עוד יותר.
נראה שבחסות ההייפ של הביטקוין ושאר הקריפטו ובחסות הבורות של הציבור בנושא, מנסים לעשות מחטפים מוניטריים (ואריאנט של shock doctrine?)
לא צריך להמציא מטבע ווירטואלי על-מנת להקטין את אחוז האשראי הבנקאי (כסף מבוסס חוב) מסך כמות הכסף. אפשר לשנות את יחס הרזרבה הבנקאי לכל ערך שהבנק המרכזי ירצה. למשל אם יחס הרזרבה הבנקאי יהיה 33% (בתוספת מספר מצומצם של הגבלות נוספות) נגיע למצב בו שליש מהכסף מופק ע"י הבנק-המרכזי כפי שמתואר בכתבה. ואת זה אפשר לעשות מחר בבוקר באמצעות הוראה פשוטה של נגיד הבנק המרכזי. לא צריך להמציא מטבע בעבור זה.
אלא שנראה יש כאן אג'נדה שמדינות מנסות לקדם. בחסות ההתלהבות מהקריפטו, מדינות מסויימות "יצטרפו" לחגיגה. הם יטענו שהנה גם הם בקריפטו. והנה זה גם מצמצם את הכוח של הבנקים. הם ישכחו לספר שבגרסה שלהם לקריפטו, רק המדינה תוכל ליצור חשבונות לאזרחיה (כך שכל חשבון יהיה מנוטר). הם ישכחו לספר שבמידת הצורך החשבונות יוחרמו ע"י המדינה. הם ישכחו לספר שבתקופת מיתון הם יוכלו להנהיג ריבית שלילית שפירושה מחיקת כסף מהחשבונות בקריפטו שלהם. והם גם ישכחו לספר שבמחי הקלקה אחת הם יוכלו להעביר הון מקופות האזרחים לקופת המדינה.
יומנים מבוזרים ובנקים מרכזיים אינם יכול לדור יחד. בנקים מרכזיים אינם סובלים ביזור. הם מרכזים את כל המידע ביומן שלהם. ואין להם שום עניין בביזור סמכותם. מנגד, יומנים מבוזרים לא סובלים את הרעיון שהמידע יוחזק ביומן אחד.
כך שצריך לבחור או בנק מרכזי או מטבע מבוזר.
אריק שלום,
יכול להיות שלא הבנתי אותך, אבל לפי הבנתי יש כאן שני מרכיבים שונים של מטבעות אלו שאין לבלבל ביניהם:
הראשון הוא מה שקראת לו "יומנים", במקרה המוזכר לעיל זו פלטפורמת הבלוקצ'יין, שכפי שאמרת היא אכן מבוזרת.
השני הוא חוקי המטבע, שיכולים בהחלט להיקבע ע"י גורם מרכזי — יהיה זה בנק, דיקטטור, ממשלה, או "סאטושי נאקאמוטו" — אך גם ע"י קונצנזוס, רוב, נציגים נבחרים… בקיצור, בכל דרך שמשמשת לקביעה וניהול של מערכת חוקים.
ניתן ליצור מטבע עם חוקים מסוימים ולהפעיל אותו באמצעות כל שיטת יומנים אמינה ומאובטחת, תהה זו מבוזרת או לא.
ניתן להשתמש בשיטת יומנים מסוימת לתעד פעולות בכל מטבע שנבחר ליצור.
אין סתירה בין השניים מכיוון שאין תלות ביניהם, (למעט, אולי תלות טכנית כלשהי).
ברור שאם כחלק מאוסף חוקי המטבע של הביטקוין היה חוק נוסף, לדוגמה: "הבנק המרכזי יכול בכל זמן לשנות את חוקי המטבע ללא התראה מוקדמת", או "הבנק המרכזי יכול בכל עת ליצור ו/או 'להשמיד' מטבעות לפי ראות עיניו", זה היה כמובן מטבע אחר לחלוטין וזו בהחלט אפשרות סבירה במקרה של מטבעות וירטואליים ממשלתיים או בשליטת בנקים מסחריים.
"רוסיה, סין, בריטניה, וונצואלה הם רק חלק מהבנקים המרכזיים בעולם שבוחנים הנפקת מטבע וירטואלי" -מה!? יש בכלל בוונצואלה חשמל או רשת תקשורת בשביל להריץ קריפטו-בויליבר?
פעם אחרונה שהתעדכנתי הבנתי שמזון ונייר טואלט נמצאים במחסור.
"הבנקים המרכזיים יכולים במצב כזה להעביר כספים ישירות לאזרחים ללא תיווך הבנק"- מה מונע מבנקים מרכזיים כבר היום להקים חוות שרתים אצלם במרתפים ולנהל חשבונות בנק אישיים במקום הבנקים המסחריים?
"בנוסף מציינים החוקרים כי הכסף החדש ישמש ככלי שליטה מרכזי בקביעת היצע הכסף במשק עבור הבנק המרכזי. בשעת משבר הבנק יוכל להזרים ממנו יותר למשק ובתקופות אינפלציה יאט את קצב הנפקתו" – יאט את קצב הנפקתו? האם במקרה של אינפלציה הבנק המרכזי לא אמור 'לספוג' את עודפי הנזילות באמצעות העלאת הריבית? לפחות זאת התאוריה הלא מיושמת… מה יקרה אם האינפלציה ה'מדווחת' תהיה גבוהה מדי שלא רק לא יהיה ניתן להפיק מטבע נוסף אלא צריך לגרוע מהמחזור? האם התושבים יתעוררו יום אחד למצוא את חשבונות הקריפטו שלהם נחתכו בחצי במהלך הלילה כי צריך לייצב את המטבע?
"הכלי הזה יבוא בנוסף לכלי הריבית, שהוכח כלא יעיל בטיפול בכלכלות בתקופות משברים" -זאת חתיכת understatement, הבנקים המרכזיים נכשלו כאשר הייתה ברשותם 'רק' הריבית ולכן בוא נניח ברשותם צעצוע חדש לנסות לנהל ולנווט את הכלכלה.
זה הבסיס החשיבה של החברתיים- אם התערבות ממשלתית לא השיגה את התוצאות המובטחות כנראה לא התערבנו מספיק.
"כך או כך ממשלות בדרך כלל לא ממהרות להיות הראשונות כדי להרים ניסוי כלכלי דרמטי ראשון מסוגו" -טעות, פעמיים.
ממשלות הן הגופים היחידים שיכולים לבצע 'ניסויים' כלכליים, לאף גוף פרטי אין את הכוח לנהל כלכלה של מדינה שלמה באמצעות אקדחים טעונים, רק לממשלות.
ממשלות אינן צריכים אף פעם לקחת אחריות על תוצאות הניסויים שלהן.
יש לי שאלה של "עמך":
קודם כל הקשישים שבינינו לא ימהרו ללמוד איך עובדים עם מטבע וירטואלי.
זה קשה מדי עבורם ובצדק.
דבר שני: איך בדיוק נלך לשוק לקניות?
איך ניסע באוטובוס?
איך נקנה רק לחם וחלב במכולת השכונתית?
איך נשלם לבייבי סיטר? הרי היא תרצה לקנות מסטיק/ארטיק/סיגריות או כל דבר קטן אחר
בקיוסק (היום פיצוציה).
ואיך בכלל נוער שעוד לא מלאו לו 18 יוכל להשתמש בזה? אין לו ת.ז שיוכל לפתוח חשבון.
צריך לחשוב גם על הנקודות האלה.לא כולם גאוני מחשבים וזו בעיה.
אם את יודעת להשתמש בכרטיס אשראי את מסודרת.
מטבעות וירטואלים ממשלתים הם לא שונים מהחשבון בנק שלך שמקושר לכרטיס אשראי. הבעיה, שכמו כל מטבע ממשלתי, כח הקנייה נעלם באופן מהיר כתוצאה ממניפולציה והדפסת כסף. עם המטבע הממשלתי, יהיה קל יותר לממשלה לבצע מעשי ביזה כמו ״ריבית שלילית״, ״הקלה כמותית״, ״הכנסה בסיסית״ וכו׳
הבעיה היא לא חוסר יכולת להשתמש במטבע כדי לקנות לחם. הבעיה היא שלא יהיה לחם.
מטבעות קירפטו מבוזרים, הופכים קלים לשימוש על בסיס יומי. למעשה, כבר היום את יכולה לרכוש כרטיס אשראי שמחובר לחשבון הקריפטו שלך. נכון, זה עדיין מסובר לתפעול אבל אנחנו מגיעים לשם. היתרון הוא שמטבע קריפטו הוא חסין ממשלה. אומנם, כיום הוא קשה לתפעול, אבל הוא לא יחריב את הכלכלה
Thank you for the time and help
״הכסף החדש ישמש ככלי שליטה מרכזי בקביעת היצע הכסף במשק עבור הבנק המרכזי. ״ – בדיוק מה שאנחנו צריכים! עוד שליטה ותכנון מרכזי. אין ספק שהפעם זה שונה לגמרי, ושלא יהיה לזה תוצאות בלתי-צפויות! הפעם זה יצליח לנו ולא נעמוד על ערימה של גופות חרוכות
בלוקציין זה לא ביטקוין בדיוק כמו שצמיג פנאומטי הוא לא מכונית. לקחת כרכרה, לחבר לה סט צמיגים ולקרוא לה מכונית זה מגוחך כמו לקחת מטבע מרכזי, לחבר לו בלוקציין ולקרוא להשוות אותו לביטקוין. עדיף היה אם החוקרים לא היו עושים צחוק מעצמם, וקוראים למה שהם עושים בשם הנכון ״עוד מטבע וירטואלי ממשלתי ששמור בדאטא בייס מרכזי״.
היתרון של ביטקוין הוא לא בלוקציין. בלוקציין זה חתיכה מהפאזל. היתרון של ביטקוין הוא שהוא חסין מממשלה
אגב, אין שום הבדל מהותי בין ״בנק מסחרי״ ל״בנק מרכזי״. שניהם קיימים אך ורק בזכות וברצון המושלים (מי שחושב אחרת מוזמן לנסות לפתוח בנק מרכזי). הבנקים המסחרים והמרכזיים, כנראה, מבינים שביטקוין למעשה הופך אותם למיותרים לחלוטין. שני סוגי הבנקים מנסים ״למצוא פיתרון״, שבלקסיקון שלהם, זה לפזר בולשיט שיגרום לממשלה להפעיל אלימות ולשמר את המונופול שלהם (למזלנו, זו בעיה שהביטקוין מתוכנן ספציפית לפתור). בדרך הם גם מזהים הזדמנות לדרוך אחד על השני: כמו במקרה הזה, שהבנק המרכזי חוטף כח מהבנקים המסחריים (כי אפשר)
שאלה:
1. מה יקרה אם יום אחד יתגלה שסאטושי נאקומוטו הוא הפדרל ריזרב? תסכים איתי שתאורטית זה לא תרחיש מופרך
2. הבנק המרכזי האנגלי רוצה להנפיק מטבע שהוא ביטקוין לגמרי רק שהוא ישלוט בכמות וקצב הנפקת הכסף שיונפק ממנו. במה הוא יותר ריכוזי מהביטקוין שמבוסס על אותו עיקרון רק שבמקום בנק מרכזי קוראים לו סאטושי נאקומוטו? בשני המקרים הם החליטו/יחליטו על השאלות האלה בלי לשאול אותך.
תאורתית זה אפשרי, ואני בטוח שיש אוהבי קונספרציה שבטוחים שמי שיצר את הביטקוין הוא הפדראל רזרב, לאקס לות׳ר , האילומנטי או לורד השאול
למעשה תומכי הBitcoin cash טוענים שBitcoin נקנה עי הבנקים
הנקודה היא שזה פשוט לא משנה כבר. ביטקויון הגיע לנקודה בה הוא לא ניתן לשליטה עי אדם או ארגון יחיד. זה שילוב של טכנולוגיה, כורים, משתמשים ואקו-סיסטם.
אלא אם יש איזה שהיא חולשה מתמטית במנגנון ההצפנה שאף אחד מלבד ג׳נט ילין מודעים אליה, הדרך היחידה לעצור את הביטקויון הוא עי השמדת רשת האינטרנט
זהו שוני מהותי בין ביטקויון לכל המטבעות הקריפטו האחרים
הביטקוין משתנה בלי שישאלו אותי נכון. אבל באותה מידה הדעה של בנק מרכזי זה או אחר או פוליטקאי זה או אחר לא משנה גם כן
בניגוד למטבע בנק מרכזי, כאן הדעה שלי לא משנה, אבל דעה של חבורת פושעים חמושים היא מה שקובעת את הכיון
גם אם נניח לשיטתך אנשי הבנק המרכזי הם “חבורת פושעים חמושים”, איך אתה יכול לקבוע שמי שקבע את החוקים המוניטריים של הביטקוין (כמות וקצב הנפקת המטבע) – לא משתייך לאותה קבוצה וגורם לך לאשליה שאתה השתחררת ממנו?
מה שאני רוצה להגיד שמטבע לא יכול להיות דמוקרטי וחופשי כל עוד שני הפרמטרים העיקריים שקובעים את חוקיו המוניטרים נקבעים על ידי מישהו אחד (תקרא לזה סטושי, מועצת החכמים או בנק מרכזי).
"מה שאני רוצה להגיד שמטבע לא יכול להיות דמוקרטי וחופשי כל עוד"
לא, מטבע או כל דבר אחר לא יכול להיות דמוקרטי וחופשי בו-זמנית.
דמוקרטיה מנוגדת לחופש.
דמוקרטיה היא שיטה פוליטית למימוש ( או לפחות לניסיון מימוש) של גחמות הרוב.
חופש משמעו היעדר אלימות יזומה.
מימוש גחמות הרוב מצריך אלימות יזומה ולכן מטבע לעולם לא יהיה חופשי ודמוקרטי.
ערן, מסתמן שאתה פשוט לא מבין מה המשמעות של "חופש", גם אם יתברר שהביטקויין הומצא ובשליטת גנט יילן זה לא יגרע מהיותו חופשי.
שחרחורון בחר על דעת עצמו ללא אקדח טעון שמכוון לרקתו לקנות ביטקויין ועתיד לשאת בתוצאות של בחירתו, כולל האפשרות התיאורית שמאחורי המטבע שלו יש גורמים 'לא סימפתיים'.
לעומת זאת מאחורי מטבע פיאט אין בחירה חופשית, אתה מחויב להחזיק במטבע שתמורה ששליחיה החמושים של המדינה לא יהרגו אותך.
האם אתה מסוגל להבין את ההבדל המהותי הזה?
חוקי הביטקוין לא נקבעים עי מישהו אחד. יש היסטוריה גלויה ומתועדת של כל השינויים. הם לא נעשו עי אדם אחד או קבוצה אחת. למעשה, במשך תקופה, אני תרמתי קוד ל Bitcoin Core Wallet ואני לא חבר באף ממשלה או בנק מרכזי
כל אחד יכול לנסות לשנות את הביטקויון. זה מנגנון המבוסס על מריטוקרטיה (יכולת).
מומחי קריפטוגרפיה ופרוטוקולים, מציעים שינויים לפרוטוקול. כל אחד יכול לבקר את השינויים. כמובן שזה דורש יכולת, מעורבות והשקעת זמן אבל זאת ההגדרה של מריטוקרטיה
כורים משקיעים כסף רב בציוד כרייה. יש להם גם השפעה רבה על חלקים של הרשת. אבל, כבר ראינו מה קרה שהם ניסוי להשתלט על ביטקוין (ראה Bitcoin Cash)
אנשים שמריצים nodes גם משפיעים על ביטקוין. במיוחד אוכפים את החוקים
והרשימה ממשיכה
הנקודה שכל אחד יכול לנסות לשנות את הביטקוין, והשינוי שמשיג קוצנזוס מנצח (דמוקרטיה מישהו?). מי שלא אוהב את השינוי יכול לקחת את הקוד וליצור מטבע חדש , משהו שקרה עשרות פעמים בחודשיים האחרונים.
כמובן שיש הרבה אנשים שלא מוכנים להשקיע מזמנם/כספם/יכולתם ומצפים שביטקוין יתכופף לרצונם. למזלנו, זה עובד רק עם ארגון ממשלתי.
בנוסף, אם ביטקוין לא נראה לך, אתה יכול למכור את כל הביטקוין ולהשתמש במטבע אחר
זה היתרון של הביטקוין.
עם מטבע ממשלתי אתה לא יכול ליצור מטבע חלופי , ללא רשות מאף אחד, אם יש לך רעיון טוב יותר. אתה גם לא רשאי לא להשתמש במטבע הממשלתי (כי את חייב לשלם מיסים)
הנקודה שניסית להסביר למעלה חשובה. אנסה להסביר אותה שוב בצורה קצת יותר פשוטה.
לצורך הענין אפשר לחשוב על "ביטקוין" כמו על "מכנסיים".
כולנו לובשים מכנסיים מידי פעם (אני מקווה). האם אנחנו יודעים מי המציא את המכנסיים? האם זה משנה? מה יקרה אם נגלה שהמכנסיים הומצאו ע"י המן הרשע, היטלר, לנין או ג'נט ילין?
התשובה היא שזה לא משנה מי המציא את המכנסיים, אפילו אם זה היה האדם המרושע ביותר בהיסטוריה. מכנסיים הם מחוץ לשליטה של אדם בודד, תאגיד או אפילו מדינה.
כל אחד יכול לבחור איזה מכנסיים ללבוש, אתה יכול לקנות מכנסיים ולשנות אותם ללא רשות מהיצרן או אתה יכול ליצור ליין חדש של מכנסיים לפי טעמך. מידת ההצלחה תלוייה במידת הכישרון וההשקעה שלך.
די ברור ש"בד" זה לא מכנסיים (בדיוק כמו שבלוקציין זה לא ביטקוין). למעשה, לפעמים עדיף לכסות את חלציך בקופסאת קרטון או חבית עץ.
עכשיו בוא נניח שהממשלה מציע להכריח את כולם ללבוש משהו בשם "מכנסי ציון". "מכנסי ציון" מכילים בד אבל הם גם מכילים צ'יפ שמשדר את המיקום שלך באופן קבוע, מיקרופון שמקליט אותך, משהו שנותן לך זרם חשמלי. כל זה בשליטת חבורה קטנה של אנשים הקרוייה "ממשלה". הממשלה קוראת לדבר הזה מכנסיים, אבל קל לראות זה לא באמת מכנסיים. תיאור יותר מדיוק זה אזיקים או שרשראות.
ההבדל בין מכנסיים ל"מכנסי ציון" הוא מוכ ההבדל בין ביטקוין למטבע וירטואלי ממשלתי
(נכתב ללא ציניות – זאת באמת נקודה חשובה אך קשה להעברה)
אני מוצא את עצמי מסכים עם שחרורון במקרה זה, עם הסתייגות אחת:
בנק מרכזי הוא בפוטנציה גרוע כמו בנק מסחרי, ויש לנו מספיק דוגמאות, במיוחד לאחרונה, לכך ששלטון מושחת עלול להשתמש במשאבים הציבוריים לטובת אינטרסים מצומצמים וקצרי ראיה של מעטים בעלי כח והשפעה, (אפילו זמניים).
ההבדל היחיד הוא שבאופן מוצהר לפחות הבנק המרכזי נוצר ופועל למען אזרחי המדינה, לעומת הבנקים המסחריים שבאופן מוצהר נוצרו ופועלים למען רווח לבעליהם בלבד.
כלומר: בנק מסחרי מראש מבטל את האפשרות למטבע מיטיב לציבור ללא "תופעות לוואי", בעוד שבנק מרכזי לפחות משאיר את האפשרות פתוחה.
מובן שמטבע חברתי אמיתי, מבוזר וללא שליטה מרכזית, עדיף בהרבה על שתי האפשרויות.
ההבדל בין בנק מרכזי למסחרי הוא שולי וסמנטי ברובו
שניהם אירגונים המתקיימים אך ורק בחסות הממשלה. שניהם אירגונים הנשלטים עי חבורת אנשים מצומצמת. ולכן, שניהם משרתים אגנדה צרה ופרטית.
זה שבנק מרכזי ״מצהיר״ שהוא פועל למען ה״ציבור״ זה סתם קמפיין שיווקי כמו הקמפין של בנק לאומי או קוקה קולה