לפני חודש יצאה הודעה בו זמנית בכלי התקשורת, שאומרת כי ניסוי כלכלי חשוב שערכה פינלנד, נכשל. פרסום ההודעה היה שיאו של פיילוט שהפרלמנט הפיני הוציא לפועל בינואר 2017. במרכז הפיילוט חלוקת כסף חינם לאזרחים. הפיילוט נערך בהשתתפות 2000 מובטלים בגילאי 25-80 והסתיים כמתוכנן בסוף 2018. המובטלים קיבלו במסגרתו 560 יורו מידי חודש, שהוגדרו כ”שכר בסיס” – סכום שאמור להספיק לפיני הממוצע כדי לקיים את כל צרכיו הקיומיים.
הייחודיות בפיילוט המדובר היתה שמקבלי ההכנסה הבסיסית יכלו לעשות עם הכסף מה שהם רוצים. מכיסוי חובות, דרך בטלה בבית, עישון קנאביס, הימורים בקאזינו, תשלומי שכירות וארנונה ועד פתיחת עסק קטן או לימוד והכשרה למקצוע חדש. בניגוד לדמי אבטלה – אותם מובטלים קיבלו את שכר הבסיס מהמדינה גם אחרי שהתחילו לעבוד. מטרת הניסוי המרתק הזה היתה לבחון האם למובטלים שמקבלים שכר בסיס, יהיה רצון מספיק גדול כדי לצאת לחפש עבודה או לפתוח עסק, למרות שלא ימצאו תחת סכנה קיומית כלכלית.
בחודש שעבר התקבלו תוצאות ראשוניות לגבי הניסוי. כאמור על פי הפרסומים, שמקורם בממשל הפיני: הניסוי נכשל. הסיבה: מקבלי ההכנסה הבסיסית לא עבדו יותר ממובטלים שלא קיבלו שכר בסיס. ההפרש היה זניח ועמד על עוד חצי יום עבודה בממוצע לטובת משתתפי הניסוי. האם לפיכך הפיילוט הזה, שעיני כלכלני העולם היו נשואות אליו, הוא בעצם זה שיקבור את מודל ההכנסה הבסיסית? האם המודל שרבים ראו בו פתרון לתחלואי השיטה הכלכלית הקיימת הגיע לפיכך לסוף דרכו? התשובה החד משמעית היא לא ויש לכך סיבות רבות.
חשוב להבין כי ממשלת פינלנד החליטה כבר בחודש אפריל האחרון, הרבה עוד לפני שנודעו עדיין תוצאות הניסוי, שלא תאריך אותו מעבר לשנתיים שהוקצבו לו. הסיבה לכך לא היתה בגלל כשלון הניסוי, אלא בשל מחלוקת פנים ממשלתית על תקצוב נוסף של 61 מיליון ליש"ט נוספים (85 מיליון דולר). הכסף נועד לצורך הרחבת הפיילוט, כך שיכלול גם אזרחים שמועסקים. כשזה המצב ברור שלממשלה הפינית אינטרס להציג לתקשורת מצג של פיילוט כושל. אחרת היתה מתקשה להסביר מדוע היא מפסיקה מיזם מוצלח בניגוד להבטחתה להרחיב אותו במקרה כזה. עוד פרט תמוה הוא שההודעה על "כשלון הניסוי" מגיעה הרבה לפני שבכלל הגיעו תוצאות הניסוי המלאות. ההערכה שאלו יהיו רק באזור שנת 2020.
אבל גם כך, התוצאות הראשוניות המתיחסות להשתלבות מובטלים בשוק העבודה, סותרות הערכות של מומחים רבים הטוענים כי חלוקת כסף חינם תגרום לבטלה גדולה יותר מזו הקיימת היום. פרופ' אולי קאנגאס, החוקר הראשי של הניסוי ומי שהוביל אותו הסביר זאת היטב לגלובס: "ראיתי הרבה דיווחים בתקשורת הבינלאומית בימים האחרונים שטוענים שהניסוי נכשל, שההכנסה הבסיסית מתה. אני לחלוטין לא מסכים עם האבחנה הזו. בעצם מצאנו שאלו שנמצאים במערכת הרווחה והאבטלה הקיימת, שמלאה בתנאים ובצעדים שהם צריכים למלא כדי לקבל דמי אבטלה או למצוא עבודה, למעשה אינם מצליחים יותר מבחינת תעסוקה מאשר מי שקיבלו הכנסה בסיסית, או 'לחם מן השמים'."
נקודה מעניינת נוספת נוגעת להגדרה של מה נחשב כהצלחה בניסוי? עם כל הכבוד להגדרה המצומצת להצלחת הניסוי הפיני, מודל ההכנסה הבסיסית בא לתת מענה לבעיות הרבה יותר גדולות:
- לתת מענה להתפתחויות הטכנולוגיות שמייתרות יותר ויותר ידיים עובדות. אנחנו רואים את זה כבר עכשיו בכמות הצעירים המובטלים באירופה ואת כמות המבוגרים שמתקשה למצא עבודה בכל העולם המערבי. למעשה נוצר מצב אבסורדי: הטכנולוגיה שיכולה להפוך את חיינו לנוחים יותר, קלים יותר, ולאפשר לנו לנוח יותר, הופכת לנטל וסכנה על קיומנו בגלל מחסור מלאכותי בכסף שיצר האדם.
- לתת מענה למערכות הרווחה הקורסות שהוקמו לפני עשרות שנים ולא מתאימות לעולם בו זמן העבודה יורד בניגוד למגמה העולה בתוחלת החיים. המשמעות היא שהפנסיות שהדור הנוכחי והבא יקבלו יהיו זעומות ומערכות ביטוח לאומי יגיעו לסף פשיטת רגל.
- מניעה וצמצום של עוני, אי-שוויון וקיטוב חברתי.
בעיה נוספת שעולה בניסוי היא כמות המשתתפים הקטנה יחסית וההתמקדות במובטלים בלבד. אלו נתונים המקשים בהסקת מסקנות לגבי התנהלות צפויה של מיליונים אחרים. אכן במקור הניסוי תוכנן לכלול אלפי בני אדם מכל הסוגים: ממובטלים דרך שכירים ועצמאיים בכל שכבות הגיל, אולם מטעמי בעיות תקציב הרעיון נגנז. גם פרופ' קאנגאס הביע את אכזבתו מהמספר המועט של המשתתפים בניסוי. "זה היה ניסוי מינורי מאוד, והשותפים שלי למחקר ואני חשבנו שהוא סוג של פיילוט – לא ניסוי שיחרוץ את גורל ההכנסה הבסיסית".
חשוב להבין שבעולם בו הרובוטים והמכונות מחליפות אנשים בשר ודם, בעולם בו רשויות הרווחה כבר לא יכולות לתת מענה הולם לאוכלוסיה המתבגרת, ובכלכלות בהן הבנקים הם אלו שמייצרים ומחלקים כספים קודם כל לשכבות העליונות ואחר כך רק לתחתונות (אם בכלל), מודל ההכנסה הבסיסית הוא לא בגדר מותרות אלא הכרח לצורך המשך קיום החיים בכבוד של אזרחים בכל העולם.
לשאלה החשובה מאיפה יבוא הכסף למימון המודל, כבר הועלו בעבר מספר הצעות על ידי כלכלנים. יש המציעים לממן את היוזמה במקום תקציבי רווחה קיימים. יש הדוגלים בהגדלת הגירעון והחוב הממשלתי, ויש הקוראים להטיל מס עשירים, מס תאגידים, ביטול פטורים והטבות לקצה העליון של הפירמידה הכלכלית, הגדלת המיסוי על שוק ההון וכדומה.
יש גם הצעות מרחיקות לכת, כמו זו של ביל גייטס למשל, למסות את הפעילות הכלכלית של הרובוטים והמכונות החכמות שיחליפו את העבודה האנושית במס מיוחד ויעודי. בישראל, יש המציעים להשתמש בסכומים האדירים הצפויים להצטבר בהדרגה בקרן הלאומית שהוקמה לניהול הכנסות המדינה ממאגרי הגז הטבעי, אם כי צעד זה יחייב שינויי חקיקה. הצעה מרחיקת לכת נוספת היא להזרים ישירות לכלל האזרחים את טריליוני הדולר והאירו שכבר היום מוזרמים למערכת הפיננסית דרך הדפסות הכספים של הבנקים המרכזיים.
אדם איננו צריך הצדקה לעצם קיומו – זאת אקסיומה.
קיומו מוצדק מעצם קיומו.
שאיננו מקבל אותה, רואה באדם טורף ונטרף. מעיד על עצמו.
אין מוכיחים אקסיומה. אפשר לקבלה או לא לקבלה. אין צורך ואין טעם בויכוח.
שמקבל אותה, רואה טעם בהבטחה בסיסית לכל. שאיננו מקבל, לא רואה טעם בהבטחה בסיסית לכל.
זה נשמע יפה עד שאתה מבין שכל מי שטוען טענות דומות לא באמת מעוניין לפתוח את הארנק ולעזור, אלא רוצה לקחת בכח רכושם של אחרים – כי הוא חושב שהם צרי עין כמהו ולא יעזרו לאף אחד
הסתמכות על אקסיומה ש"קיומו של אדם מוצדק מעצמו" על מנת לסתרה באמצעות "אין לקחת רכוש בכוח" איננו טיעון בר תוקף.
למה לא?
מה שאתה אומר שקיומו של אדם עדיף על קיומו של אדם אחר*
* כל עוד אתה בצד המקבל ומישהו אחר בצד הנגזל
איך אני אוהב שחברתיסט מנסה להשתמש בלוגיקה…
"שאיננו מקבל אותה, רואה באדם טורף ונטרף. מעיד על עצמו."
וגם
"שמקבל אותה, רואה טעם בהבטחה בסיסית לכל. שאיננו מקבל,"
טעות, הב"ל מחייב וממומן ע"י גזל אלים של אלו שמייצרים, הנטרפים, לטובת מוטבי ההב"ל, הטורפים.
על כן הטיעון שלך נופל
למי שלא הבין:
אין סותרים אקסיומה באמצעות עצמה.
שרוצה לעזור, ירצה בהכנסה בסיסית לכל.
ששולל הכנסה בסיסית לכל, איננו רוצה לעזור.
שאינו רוצה לעזור, לא מקבל ש"אדם איננו צריך הצדקה לעצם קיומו".
ובכן, לא משנה על מה תסתמך, על "רוצה לקחת בכח רכושם של אחרים" או על כל דבר אחר, כדי לשלול הב"ל, אתה שולל את "אדם איננו צריך הצדקה לעצם קיומו".
נשאר לקבל או לא לקבל.
אתה לא מקבל.
לאנונימי(שחרורון):
"מה שאתה אומר שקיומו של אדם עדיף על קיומו של אדם אחר"
לא.
קיומו של אדם עדיף על אי-קיומו.
וקיומו המינימלי עדיף על קיומו של אחר בעושר מופלג.
רעיון מעולה של ערן, שבו הציג בצורה משכנעת ונכונה את בעיית הכלכלה הכרונית, של אובדן מקומות עבודה כתוצאה מהתפתחות הטכנולוגיה ואת הצורך החיוני של הקצאת מקורות מחיה אלמנטרית לאזרחים. כדאי גם לציין שאת המקורות להכנסה הבסיסית ניתן לגייס דווקא מנושא הסניוראז', קרי ההכנסה שנוצרת למדינה מעצם הפקת הכסף החדש ובהנחה שהיקף התוצר גדל כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית. ראו על כך בספרי פורץ הדרך: תרחיש הגאולה http://www.davidishshalom.com
איזה מקומות עבודה אבדו בגלל ״טכנולוגיה״? מחלק קרח?
סניוארז?!
מה קרה למס רובוטים ומס מכונות חושבות?
המודל לא מוצלח, כי אין תמריץ ברור *מה* לעשות עם הכסף. תמריץ נכון יהיה לממן את המובטלים בזמן שהם *לומדים* משהו. כל עוד הם לומדים מקצוע או תחום שיש לו ערך תעסוקתי, ומחזקים את ערכם הכלכלי, ההשקעה הזו תשתלם למדינה ואפילו כדאית.
אם זה לא קשור ללימוד, אז זו לא יותר מקיצבה מוגדלת. לכן הכישלון.
אגב הזכרת בראיון ביורוקרטיה של רווחה – אין לך מושג כמה אתה צודק: הביטוח הלאומי בירושלים לבדה, מחזיק 5 בניינים (לפחות), מהם שניים שנבנו עבורו בשנים האחרונות….
במקביל רמת השירות לציבור שלו רק יורדת (פעם היית יכול להיפגש ב-4 עיניים עם פקיד/ה לברר עניינים; היום יש לך אולי דקה וחצי באולם מלא מפה לפה, עם מינימום פרטיות או הבנה של הפקידים – מנסיוני האישי). אתר האינטרנט שלו לא עוזר במיוחד ודומה שהוא מהווה כיסוי לכשל מתמשך…
מה קרה שצריך כל כך הרבה מטרים מרובעים של משרדים עבורם? שאלה מעניינת.
ההצדקה להבטחת הכנסה בסיסית היא שלכל תושב תהיה הכנסה בסיסית לקיומו. שלא יצטרך לדאוג לעצם קיומו.
שמצבם הכלכלי בינוני עד טוב-מאוד שוכחים זאת, לכן אינם מבינים את הצורך בהבטחה בסיסית. קיומם מבוסס ומובטח ולכן הבטחה בסיסית נראית להם מיותרת.
אומר שוב – הכנסה בסיסית לא נועדה ללימודים או השקעה, זאת טעות בהבנת ייעודה.
הכנסה בסיסית נועדה להטיב עם קיומו של כל אדם באשר הוא אדם, שלא ידאג לעצם השרדותו. לספק מזון ותנאים מינימליים.
הכנסה בסיסית נובעת מהרצון להטיב, מאנושיות.
הצמדת מטרות ששונות מקיום בסיסי מחטיאה את מטרתה של הבטחה בסיסית.
הצבת מטרות אחרות נועדה לערפל ולטשטש את ייעודה המקורי של הכנסה בסיסית ולעורר ספקות לגבי נחיצותה.
הצמדת מטרות שאינן קיום בסיסי נועדה לשמוט את הקרקע תחת הבטחה בסיסית, נועדה לשרת את מתנגדיה.
מה רע בצדקה ותרומות?
ורובם "שחכו" להזכיר שהוא היווה הצלחה עצומה באושר של האנשים!
למה לא נמדדו יחסים אחרים שחשובים אלפי מונים לאושר ולבריאותינו?
פרופ' טל שביט, שתומך גדול ביציאה לעבודה, אמר שפנאי משפיע במיוחד על האושר שלנו. "אם המדינה לא תשקיע בפנאי, נהיה פחות מאושרים במשך השנים". לפי המחקרים נשים יותר מאושרות מגברים וזה בשל כך שהן מבלות יותר עם המשפחה והילדים. מה עוד מייצר אושר חוץ מבילוי עם המשפחה וזמן פנוי? הבריאות! אבל לא כמה אתה בריא אלא כמה אתה חושב שאתה בריא.
פרופ' דניאל כהנמן ופרופ' דן אריאלי הראו שבילוי עם חברים ואסיפת חוייות הם הגורמים לאושר והמחקר הגדול מהרווארד הראה שאנשים שחיים במערכות יחסים טובות ומחוברים למשפחה ולקהילה יהיו מאושרים יותר, בריאים יותר ויחיו לזמן ארוך יותר. דבר שכמובן יחסוך עלויות רבות לקופות החולים אבל זה כבר דיון אחר.
לכן השאלות שהיו צריכות לעלות מהמחקר הן לא האם האנשים הלכו לעבוד יותר אלא האם הם בילוי יותר זמן עם המשפחה, האם הם פגשו את החברים שלהם/ן יותר? האם הם נסעו יותר וצברו יותר חוויות? התשובה לכך היא כנראה חיובית מכיוון שנראה שמשתתפי המחקר היו מאושרים יותר בתום השנה הזו ולפיכך גם בריאים יותר.
לפיכך נראה שהניסוי בפינלנד יכול להיות הצלחה עצומה ובסיס חיובי להפעלת ההכנסה הבסיסית. אם בני האדם מסתפקים במועט ומנצלים את הזמן לשפר את חייהם נראה לי שזו מטרה ראויה כשלעצמה לא? ונראה שפינלנד מצאה את הדרך לגרום לאנשים אושר ובריאות אז למה לא לזרום עם זה הלאה..
זה לא באמת פיילוט, זה עוד פלוט שמטרתו משיכת זמן לקיומה של שיטה כלכלית איומה שהינה הבסיס לעוולות ולעיוותים, האחראים לשיטה מעוניינים שנמשיך לישון.
כאשר הבסיס כה מעוות, לא ברור למה התגובות פה לוקחות ברצינות ניסויים מפוקפקים של מדינאים מפוקפקים.
אם שורש הבעיה יסולק לא יהיה צורך בניסויים וגם לא בפוליטיקאים שמגנים על שיטה אפלה.
עד אז, האחראים להמשך קיום השיטה ימשיכו לשדוד אותנו ככל יכולתם.
מהו התקציב להכנסה בסיסית של 3000 ש"ח לבוגר ו 1500 ש"ח לילד?
עבור 6 מיליון בוגרים התקציב השנתי הוא 216 מיליארד.
עבור 2 מיליון עד לגיל 18 התקציב השנתי הוא 36 מיליארד.
סה"כ 252 מיליארד.
תקציב המדינה לשנת 2019 הוא 480 מיליארד:.
ּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּּ
משרד החינוך – 59.6 מיליארד שקל; ניתן לקצץ בשליש ע"י קיצוץ שעות לימוד, שנות לימוד וחוגים.
משרד הביטחון – 55.2 מיליארד שקל; ניתן לקצץ בשליש ע"י קיצוץ בפנסיות.
המשרד לביטחון פנים – 18.3 מיליארד שקל; ניתן לקצץ בשליש ע"י הפחתת שכר.
הביטוח הלאומי – 46.6 מיליארד שקל; יבוטל.
משרד הבריאות – 38 מיליארד שקל;
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים – 20.3 מיליארד שקל;
השכלה גבוהה – 11.5 מיליארד שקל; ניתן לקצץ בשליש ע"י הפחתת שכר.
הוצאות ביטחוניות שונות – 10.2 מיליארד שקל;
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – 7.6 מיליארד שקל; יבוטל.
רשויות מקומיות – 5.6 מיליארד שקל; ניתן לקצץ בשליש ע"י הפחתת שכר.
משרד הבינוי והשיכון – 5.2 מיליארד שקל;
תגמולים לנכים – 4.8 מיליארד שקל;
משרד הכלכלה – 4 מיליארד שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר.
משרד המשפטים – 3.8 מיליארד שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר.
משרד האוצר – 2.8 מיליארד שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר.
תמיכות בענפי המשק – 2.76 מיליארד שקל; ניתן לבטל.
משרד ראש הממשלה – 2.4 מיליארד שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר והוצאות.
משרד המדע והחלל ומשרד התרבות –2.2 מיליארד שקל (משרד התרבות ומשרד המדע והחלל חולקים מטה אחד משותף, ובהתאם לכך תקציבם מחושב באופן משותף); ניתן לקצץ בחצי.
משרד העלייה והקליטה – 1.74 מיליארד שקל;
משרד החקלאות ופיתוח הכפר – 1.8 מיליארד שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר.
משרד החוץ – 1.4 מיליארד שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר.
רשות האוכלוסין וההגירה – 810 מיליון שקל;
הכנסת – 783 מיליון שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר.
משרד האנרגיה – 619 מיליון שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר.
המשרד לשירותי דת – 677 מיליון שקל; ניתן לבטל.
הוצאות חירום אזרחיות – 475 מיליון שקל;
משרד הפנים – 438 מיליון שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר וביטול קצבאות לחרדים.
מבקר המדינה – 382 מיליון שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר.
המשרד להגנת הסביבה – 373 מיליון שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר וייעול.
משרד התיירות – 352 מיליון שקל; ניתן לבטל.
הוועדה לאנרגיה אטומית – 148 מיליון שקל;
תיאום הפעולות בשטחים – 116 מיליון שקל;
משרד התקשורת – 77 מיליון שקל;
המטה לביטחון לאומי –52 מיליון שקל; ניתן לקצץ בחצי ע"י הפחתת שכר.
נשיא המדינה ולשכתו – 50 מיליון שקל; ניתן לבטל.
סה"כ בסביבות 316 מיליארד. יתרת הסכום, 164 מיליארד, תחולק למשרדים שונים ע"פ הבטחות תקציביות; ניתן לקיצוץ בחצי.
–
סה"כ קיצוצים בסביבות 120 מיליארד. חצי מההבטחות התקציביות הן 82 מיליארד.
מכאן שהסכום שיעמוד לצורך הבטחת הכנסה יהיה 202 מיליארד(120+82), שקטן ב 20% מהמוצע כאן.
הבטחת הכנסה שתעמוד לרשות כל האזרחים תהיה אז בסביבות 2400 ש"ח .
אם 70% מרווחי אוצרות הטבע מ- גז, פוספטים, מלחים, יתווספו להכנסה בסיסית (כ 5 מיליארד), ואם 90% מרווחי הבנקים מריביות(כ 27 מיליארד) גם הם יתווספו להכנסה בסיסית,
תקציב ההכנסה הבסיסית יהיה 240 מיליארד ש"ח שנמוך ב 5% בלבד מהיעד של 3000 ש"ח לכל אזרח בחודש.
מכאן שהכנסה בסיסית לכל היא אפשרית בהחלט.
אפשר גם לעשות את החישוב אחרת: להקצות חצי מתקציב המדינה כ240 מיליארד להכנסה בסיסית ושיתר המשרדים יסתדרו עם הנותר, התוצאה תהיה אותה תוצאה.
ההבדל הוא שבמקרה זה יחוקק "חוק החצי" שימנע ויכוחים ומריבות בין המשרדים.
"חצי מהתקציב יעמוד לרשותכם" יקבע החוק, ולא יותר.
–
ההנחה שמי שיקבל הכנסה בסיסית לא ירצה לעבוד היא מופרכת:
אדם שיכול לעבוד, בודאי שירצה לשפר את מצבו הכלכלי ולא יסתפק בהב"ל.
אם נוסף התנאי ששכר מינימום יהיה כשני שליש מהממוצע, אז מובטח שרוב הציבור ירצה לעבוד. רק חוסר במקומות עבודה או סיבות אישיות מיוחדות(גיל מבוגר, זקנה, נכות, חולי..) ימנעו עבודה.
הכנסות המדינה ב2018 הן בערך מ300 מליארד דולר. בנוסף יש לך 49 מילארד דולר של תשלום חובות. הגעת ל250 מילארד. כלומר, לפי המספרים שלך, תקציב הממשלה אחרי הב״ל הוא אפס
זה בלי להכנס האם 3000 זה באמת הכנסה שאפשר לחיות ממנה
כאמור – אי אפשר לממן את זה גם אם לוקחים הנחות שמביאות אותך לעולם הפנטזייה
צריך לפנטז כדי להפוך את תקציב המדינה שמובע בשקלים לתקציב בדולרים כפי שעשית.
החישוב נעשה לגבי 3000-2400 ש"ח. אם מספיק או לא מספיק איננו רלוונטי. רלוונטי שעל בסיס התקציב הקיים הדבר אפשרי.
אם טענתך ש3000 ש"ח אינם מספיקים, אז היית צריך לצפות ב500 אלף פגרים שמתקיימים מקצבת 2000 ש"ח בלבד.
הנתונים מבוססים על כתבה בYNET:
"תקציב המדינה 2019: מה יקבל כל משרד?
59.6 מיליארד שקל למשרד החינוך, 46.6 מיליארד שקל לביטוח הלאומי, 1.15 מיליארד שקל ל"נטו תעשייה". חלוקת התקציב לפי משרדי הממשלה
מיכל מרגלית פורסם: 09.02.18 , 08:08"
הניסוי הקטן מפינלנד דווקא מוכיח שהיא אפשר לעשות זאת.
כל התוכניות של ניוד תקציבים, איחוד רשויות, התייעלות במגזר הציבורי כדי לממן את ההב"ל ובסוף התוכנית נגנזת כי אי אפשר 'לנייד' 61 מיליון ליש"ט זעומים…
למה הפינים לא 'התייעלו' או 'צמצמו בזבוז' בשביל מימון ניסוי ההב"ל? ואם הם לא הצליחו לגרד 61 מיליון, מה גורם לך לחשוב שפה בארץ יצליחו לגרד מאות מיליארדים?
גם אם גובה הקצבה לא משנה, ונקח את כל המספרים שלך – עדין אי אפשר לממן את זה.
הסכום שהגעת אליו הוא בגובה כל הכנסות המדינה והוא משאיר 0 תקציב מדינה
לשחרורון, הסכום שיתפנה להבטחת הכנסה יהיה 202 מיליארד שקל. תקציב המדינה הוא 480 מיליארד שקל.
אבל בארץ הפנטזיות שלך 202=480.
ליואל, צודק, אבל זאת שאלה של הכרעה פוליטית ולא של היתכנות.
חלק גדול מתקציב המדינה הוא למעשה הלוואה (מכונה גרעון).
אתה למעשה מציע לממן את זה בעזרת הלוואות
ליואל:
לפני שאתה מפזר את הגיגך הממש לא מקוריים ולא מחוכמים עצור רגע וחשוב שנית. במיוחד כדאי שלא לקבוע דברים לגבי דבריהם של אנשים אחרים שכנראה גם לא ירדת לסוף דעתם. אל תזמין את זולתך שאינך מכיר ואל תיחס להם רצונות שאולי מאפיינים אותך.
המקוריות והתיחכום של טיעוניי איננו רלוונטי לנכונותם.
בנוסף אני מטיל ספק ביכולתך להעריך ולשפוט מקוריות או תחכום.
"כדאי שלא לקבוע דברים לגבי דבריהם של אנשים אחרים שכנראה גם לא ירדת לסוף דעתם"
על תשלה את עצמך שדעתך היא כזאת עמוקה ומורכבת שמסובך לרדת אל סופה.
מעניין מאוד לקרוא ואכן מאכזב שהניסוי נעשה בסופו של דבר על מדגם קטן ולא מייצג של אנשים. עדיין לא נמצא המודל הנכון לכלכלה של חברה, מה שמתקיים כרגע מוכיח את עצמו כהרסני בכל כך הרבה אופנים. כך שבהחלט יש מקום לבדיקת מודלים אחרים שמטרתם צריכה להיות להטיב עם כלל האוכלוסיה ולא רק עם ההולכים בתלם הנורמטיביים.
ראש כפר(דמיוני) שבו חמשה אנשים הוא גם הבעלים של השדות, הבתים, הביגוד.
הוא מבטיח לשלושה מהם שאם יעבדו במפעליו(שדות חקלאיים, נגריה לבתי עץ, מתפרה), הוא ישלם להם את שכרם בזהב, באופן שיאפשר להם לקנות 60% ממה שייצרו.
העובדים מסכימים, בתנאי שישלם גם לאדם החמישי, זה שאין צורך בו\אינו יכול לעבוד\אינו רוצה לעבוד\נכה\חולה\זקן, באופן שיספיק לצרכי קיומו.
להפתעת עובדיו משולם לשלושתם 15% שבקושי מספיק להשרדותם.
יתרת המוצרים שהעובדים ייצרו הופכים לרכוש ראש הכפר שכעת מתנה את המשך העסקתם במתן שכר מינימום.
אז מי הוא פה המוליך שולל, הגנב, המאחז עיניים?
תלוי על איזה עולם קומיקס בדיוני אתה מדבר: Marvel או DC?
אם DC סופר ואמאן בטוח תציל את הרעבים יחד עם באטמן
אם מארוול את טאנוס כבר מחק חצי מהאי ואת החצי האחר יציל קפטן אמריקה
קצת נמאס, מהניסיון לתת כסף ללא תמורה.
למה לא לתת יותר כסף למי שכבר עובד?
למה לא לתת כסף לכולם – ואז נשאלת השאלה מאיפה הכסף הזה מגיע, או מה יהיה שווה כסף שמופק לכולם – כלום!
יש כל כך הרבה חורים בתזה הזאת שפשוט כואב להלב לראות אך אנשים לא מתייאשים מחוסר תוצאות.
הבעיה האמתית מתחלקת לשניים: עודף שחיתות ועודף סוציאליזם – שני הדברים מופיעים בסמיכות מדהימה.
אכן הפתעה. בעלי הרכוש והכוח אינם ששים להודות כי אפשר ורצוי לנהל את החברה בדרכים אחרות. גם אם אלף ניסיונות מכל סוג יוכיחו כי המירוץ לעוד ועוד כסף רק פוגע באדם כפרט ובעיקר בחברה האנושית תמיד יהיה ציבור גדול ,אולי אפילו הרוב ,שישאר אגואיסטי ותחרותי במהותו. טוב שמנסים גם דרכים אחרות אבל אין טעם להסיק מסקנות בשלבים כ"כ מוקדמים.
"המירוץ לעוד ועוד כסף רק פוגע באדם כפרט"
אם המירוץ אחר כסף פוגע בך אישית אתה מוזמן אישית לא לרוץ.
אל תחליט לגבי אחרים במיוחד כאשר מה שאתה באמת מעוניין הוא בכסף של אדם אחר.
הדר היקר
יותר מיזה, כסף חוב מוכיח שלא הדפסת הכסף עושה אינפלציה.
אינפלציה = חוסר אימון במטבע.
והחוסר אימון הזה יכול לבוא מהרבה סיבות ולאו דווקא מעודף כסף, כי כנ"ל אשראי\כסף חוב לא הביא לאנושות אינפלציה אפי' שכל הכסף חוב לא מתרגם סחורות במציאות. הרי הכסף חוב נדפס עכשיו על חשבון העמל העתידי. כלומר, שוב, שיש אימון במטבע ובהבטחות שנעמול בעתיד, אפשר להדפיס כסף בלי גבול = אימון = אין אינפלציה.
היי מקסמן, קראתי הרבה תגובות שלך ואתה נשמע מאוד משכיל בתחומך. אולי אפילו יותר מזה. איפה אפשר ללמוד כדי להבין דברים כמו שאתה מבין?
אשמח להכוונה. תודה
אין ספק ששטיפת המח של הקפיטליזם עובדת מצויין
העבדים מצדיקים את הנצול
ומפחדים משיוויון.
השלשלאות מתחילות בפנים
אין ספק ששטיפת המוח של הפיזיקאים עובדת מצויין
העבדים מצדיקים את כח המשיכה ומפחדים לעוף כמו סופר-מן
השלשלאות מתחילות מבפנים
צדיקים, אני לא חושב שדבר כזה תלוי כמה זה מצליח, כן או לא. כי פשוט אין זכות קיום למשטר בלי שהאזרח\העבד מקבל את הבסיס שבבסיס.
מה הקפיטל רוצה ? הוא רוצה שכולנו ניוולד בלי כלום (מילטון פרידמן טוען שגם ירושה צריכים לבטל ככה כולנו ממש ניוולד בלי כלום אפי' ילדי עשירים וילדי הטייקונים) ככה בכפיה נצטרך להיות חלק בחלוקת העבודה. זה מה שהקפיטל דורש מכל משטר.
ובכן, אם לפחות הקפיטל היה נותן לכולם חלק שווה מעוגת הצמיחה של כולנו (של כל העבדים שלו), אז יכולנו אולי להסכים עם העבדות הכפייתית הזו. אבל לא ולא, הקפיטל החזיר טוען שהמשטר מיותר לגמרי ואסור לא להתערב = יש ברירה טבעית.
משטר כזה (שזה למעשה לעומק הציבור העבדים עצמן) היה אמור לאשפז את המפגרים האלה ולשחרר את נתיניו מהמשוגעים האלה. הרי למה שהציבור\המשטר יסכים לעבדות טוטלית שכזו בלי הבטחה מראש שכולנו מקבלים חלק שווה מהצמיחה ?
ולכן מבחינת המשטר אין לו זכות קיום בלי שייתן לכל אזרח את הבסיס שזה דיור ומקור פרנסה. המשטר בא לשרת את הציבור ולא את החזירים ההזויים האלה.
לסיום: אין כאן שאלה של הצלחה. זכותו של כל אדם לא לעבוד. זכותו של כל אדם להסתפק עם הבסיס שהמשטר חייב לו מעצם זה שהאדם נותן לו את זכות קיומו.
אנחנו רוצים עבדים בכפיה ?! אז שלמו להם את הבסיס מראש !! הנאו ליברל טוען לאחרונה שלכל דבר יש מחיר, ואם לכל דבר יש מחיר אז זה המחיר = שכר בסיסי חינם + דיור.
הקפיטל ההזוי חושב שיש למשטר זכות לכפות לעבוד בלי לתת לעבד זכויות כל שהם. הטענה שלו היא שיש ברירה טבעית. כאלה אנשים צריכים פשוט לאשפז דחוף.
נ.ב. בוודאי שקומוניזם עדיף על עבדות הקפיטליזם. הרי לפחות אצל הקומוניסט קיבלנו משהו. והקפיטל החזיר שולח אותנו לברירה הטבעית (למות תחת הגשר בשקט) וגוזל את צאצאינו להגן עם גופם על החזירים האלה, להגן עם גופם על הגזל שגזלו מאתנו, כמו להגן על אסדות הגז הטבעי שלנו שהם גזלו מאתנו, ולהגן על הקניינים שלהם שהם משכירים לנו במשכורות שלימות.
אמ;לק
מגיע למקסמן שכר בסיסי ודירת שיכון בגלל:
הקפיטל החזיר
אסדות גז טבעי
עוגת צמיחה של כולנו
מי גשמים
לשיטה שמחלקת דיור בחינם, מארגנת עבודה לכולם ודואגת שכולם יהיו שווים קוראים קומוניזם. על הנייר זה נשמע מעולה. במציאות זה נגמר בערימת גופות.
שום ניסוי קומוניסטי לא הצליח. תמיד זה נכשל כשמתלווה לכישלון מיליוני הרוגים בחיסולים וברעב המוני.
"בוודאי שקומוניזם עדיף על עבדות הקפיטליזם. הרי לפחות אצל הקומוניסט קיבלנו משהו"
לא יאמן שעדיין יש אנשים שרוצים לחזור לשם.
זהו הביטוי המודרני לפסוק:
"זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים"
וזה כנראה המשמעות של העם קשה העורף.
"מה הקפיטל רוצה ? הוא רוצה שכולנו ניוולד בלי כלום".
לא רק הקפיטל רוצה את זה. גם הטבע רוצה את זה. ואילו אתה בא ודורש לקחת את רכושם של אחרים ולעביר אליך או לכפות עליהם עבדות רק משום שנולדת ומגיע לך. הדרישות מוצדקות משום שהם דרישות.
במערכת הוגנת, אם אתה רוצה לקבל ערך, אתה צריך לתת ערך בתמורה. אם אתה מפר את המשוואה הזו אתה כנראה רוצה לקבל ערך מבלי לתת כלום בתמורה. לזה קוראים ניצול. ובשיחדש שלך ניצול זה מעשה מוסרי.
"משטר כזה (שזה למעשה לעומק הציבור העבדים עצמן) היה אמור לאשפז את המפגרים האלה ולשחרר את נתיניו מהמשוגעים האלה."
עלית על משהו חשוב. הקפיטליסט אולי יאשפז את המשוגעים. הקומוניסט\פשיסט ירה בהם (ואם הוא רחום וחנון הוא ישלח אותם למחנות עבודה).
"אם לפחות הקפיטל היה נותן לכולם חלק שווה מעוגת הצמיחה של כולנו"
הוא נותן. כשמתקיים שוק תחרותי וחופשי כל אחד מקבל לפי תרומתו להצלחה. ומנגנון השוק יודע לתמחר כמה כל אחד תרם, כמה השקיע וכמה סיכון לקח.
אבל בשבילך צריך מנגנון אלים שיקבע טוב יותר מהשוק כמה כל אחד שווה. ויחלק את הרווח בהתאם תוך כדי איום ברובה.
אם יש לך טענות בדבר חלקך במאמץ אזי אחד מהשניים מתקיים, או שחלקך אכן קטן ואתה (שוב) דורש להעביר אליך ערך שמישהו אחר יצר. או שלא מתקיים שוק תחרותי וחופשי (ובקומוניזם לעולם לא יהיה שוק תחרותי וחופשי). במקרה כזה, אני מזמין אותך להצטרף למאבק למען שווקים תחרותיים במקום להילחם בתחנות רוח ולדרוש להעביר אליך ערך שאחרים יצרו.
"הקפיטל ההזוי חושב שיש למשטר זכות לכפות לעבוד בלי לתת לעבד זכויות כל שהם."
המשטר הקפיטליסטי הוא היחיד שלא מחייב אותך לעבוד. אם תיצור מספיק ערך, תוכל להיות חופשי עד סוף חייך מבלי לעבוד יום אחד נוסף. בכל שאר השיטות אתה חייב לעבוד אחרת יורים בך.
עם כל הביקורת שלך על הקפיטל, זוהי שיטת הקיום שממזערת את השימוש באלימות. זוהי מעלתה הגדולה ביותר ויתרונה על פני כל השיטות האחרות. כל הטענות והמענות לעולם לא יצדיקו מוסרית מעבר לשיטה שמעודדת ומבוססת על שימוש באלימות.
״מחסור מלאכותי בכסף שבני אדם יצרו״ – ההתייחסות לכסף כסוג של סחורה, שבעת מחסור ניתן לייצר ממנה עוד ועוד יחידות, היא שגויה לחלוטין. כסף אמור לייצג אנרגיה, אותה אנרגיה אשר טמונה בחומר גלם, במוצר מוגמר או בשירות שאנו מסוגלים לייצר. מי שעובד אמור לקבל תמורת זאת כסף, המייצג את האנרגיה אשר השקיע במערכת הכלכלית. מי שאינו עובד ובכל זאת מקבל כסף שואב אנרגיה אשר אחרים השקיעו. כאשר אנו מדפיסים כסף יש מאין איננו מייצרים אנרגיה חדשה, אלא רק מדללים את כמות האנרגיה שכל יחידת כסף מייצגת (אינפלציה). באפשרותנו לעשות זאת במידה מסויימת מבלי לגרום לנזק נראה לעין, משום שהאינפלציה היא תהליך נסתר שרוב האזרחים אינם שמים לב אליו, ואינם חדלים לעבוד בגללו. אבל בהיקפים גדולים, הדבר משתק את המערכת, משום שיביא לאובדן אמון במטבע (היפראינפלציה).
מסיבה זו רעיון ההכנסה הבסיסית נדון לכישלון. אם כלל האוכלוסיה תזכה להכנסה בסיסית מן המדינה, והדבר לא יניע אותם לעבוד יותר מכפי שהם עובדים כעת, תהיה זו מדיניות מאוד אינפלציונית. עצם העובדה שהטכנולוגיה עשויה לייתר ידיים עובדות אינה משנה זו, משום שגם לו היתה מכונת פלאים שמכניסה אנרגיה חדשה למערכת מבלי שבני אדם יצטרכו לטרוח כלל, הרי שלבעליה לא היה תמריץ להפעיל אותה, רק כדי לקיים אינספור אוכלי חינם. ואם הממשלה היא זו שמחזיקה במכונת הפלאים, הרי שלא היה לה תמריץ להחזיק את העם (עד כמה שזה נשמע ציני, ממשלה כזו תעדיף לחסל את האוכלוסיה שלה עצמה, ולהיוותר עם שכבה דקה של האליטה בלבד, שעליה קל יותר לשלוט).
ועוד דבר אחד -ביצוע ״פילוט״ לתוכנית כזאת הוא חסר משמעות מבחינה מאקרו כלכלית, משום שנזקי השיטה האמיתיים יחשפו רק כאשר תיושם בקנה מידה נרחב. כל מדינה מערבית מסוגלת לפרנס אלפיים אוכלי חינם נוספים מבלי שהדבר ימוטט את המטבע המקומי. שני מיליון? עשרים מיליון? מאתיים מיליון? זה כבר משחק אחר לגמרי.
נו באמת…
אז מי מחליט איך וכמה כסף לייצר בכלכלה כזו שתתאים ל"אנרגיה אשר טמונה בחומר גלם, במוצר מוגמר או בשירות שאנו מסוגלים לייצר.".
וגם מה שאתה אומר זה בלשון עתיד "מסוגלים לייצר". אז מי הוא המעריך כמה כלל הכלכלה יכולה לייצר מחר?מחרתיים? עוד שנתיים? ולפי ההערכה הזן מייצר את הכסף? ואיך מודדים בדיוק כמה כל אחד ואחד מסוגל לייצר ולפיו לתת לו כסף?
נניח בעולם דימיוני בו יש רק אותי ואני מסוגל לייצר ואתה לא מסוגל לייצר אלא רק לקנות מה נעשה אם רק אני מקבל את הכסף? מי יקנה ממני?
אינפלציה זה רק כאשר כמות המוצרים והשירותים קטנה מסך כמות הכסף, אם מגדילים את כמות הכסף זה לא בהכרח אינפלציה כי א. אולי יש יותר שירותים ומוצרים כבר כרגע. ב. כאשר יש כסף בשוק זה יעודד אנשים לייצר עוד שירותים ומוצרים כי יש הזדמנות לרווח ויותר דרישה. התמונה היא לא שחור לבן של הדפסת כסף=אינפלציה.
לצערנו אי אפשר לממן את השטות הזאת (מספר רב של ניסיונות בשלטון קומוניסטי הוכיחו זאת).
תקציב הרווחה לא גדול מספיק (וגם אין סיכוי שתבטל קצבאות נכות לאנשים). הדפסת מטבע למטרה זו עובדת נהדר בונצואלה. ומיסוי ״עשירים״ אינטסיבע אף פעם לא עבד וגם לא יעבוד: ללכת אחרי השכבה עם אפשרות הבחירה הגדולה ביותר שגם כוללת את הפולטיקאים עצמם זה נאיבי ודבילי. תמיד מעמד הביניים שילם
הקטנת אי השוין היא אכן מטרה נעלה. יש שיטה אחת בעולם שהוכיחה כיעילה ביותר (לא מושלמת רק הכי טובה): קפיטליזם ושוק חופשי
מי שדוחף קומוניזם פשוט רוצה לקבל רכוש של אנשים אחרים בחינם, כל השאר זה סיפורי מעשיות
לצערנו, אי-אפשר לממן את השטות הזו שנקראת קפיטליזם. מספר רב של ניסונות בשלטון קפיטליסטי הוכיחו זאת.
1. אצל הקומוניסטים לא חילקו כסף ללא תנאי אלא חילקו באופן שווה עבור עבודות, מה שיצר מצב שלאף אחד לא היה מוטיבציה להתקדם או ליצור דברים חדשים אלא רק לסיים את יום העבודה ולעשות V.
2. תקציב הרווחה הוא עצום. יתכן ולא יספיק ולכן גם יש את הפתרונות הנוספים שהוצעו
3. ונצואלה היתה מדינה תחת חרם עם שלטון מושחת ככה שהיא לא אבן בוחן לכלום
4. מיסוי עשירים אמיתי אף פעם לא נוסה ברצינות אבל אני מסכים איתך שהוא בעייתי כי העשירים בסופו של דבר מעסיקים את מי שיצר את חוקי המס ככה שהם מכירים כל פרצה.
5. קפיטליזם ושוק חופשי אמיתי היה בשוק הפיננסים בארה"ב בעשור הקודם. ראינו לאן כל זה הוביל. קבוצה צרה של אנשים שם הרויחו הון על חשבון ההמונים ועל הדרך כמעט הובילו עולם שלם לכאוס כלכלי. קפיטליזם ושוק חופשי קיים באינטרנט וראינו איך שתי ענקיות השתלטו עליו וצברו כוח שמאפשר להן להפיל או להרים שלטונות. להחליט את מי ישמעו ואת מי ידכאו. אפשר לקרא לזה דיקטטורה תאגידית
6. הפתרון הוא לא קפיטליזם חזירי ולא סוציאליזם קיצוני. שתיהן דתות שבכל פעם שמישהו ניסה להשתמש בהן באופן מוחלט זה הסתיים באסון. הפתרון הוא שילוב של שני העולמות
מעולם לא נעשה ניסיון כזה ע"י הקומוניזם. הקומוניזם כפה על האנשים לעבוד בין אם רצו בכך ובין אם לא. במשטר הקומוניסטי מי שאמר שהוא לא מוצא עבודה הממשלה מיד מצאה לו עבודה וחייבה אותו לעבוד בה.
4. מיסוי עשירים אמיתי אף פעם לא נוסה ברצינות אבל אני מסכים איתך שהוא בעייתי כי העשירים בסופו של דבר מעסיקים את מי שיצר את חוקי המס ככה שהם מכירים כל פרצה.
זה נוסה ברצינות מספר פעמים. בפעם הראשונה קראו לזה מס הכנסה. בפעם השניה קראו לזה מס חברות ובפעם השלישית מס רווחי הון.
התהליך זהה בכל הפעמים. כך פועל האלגוריתם:
1. מחליטים למסות את העשירם ביותר (מס הכנסה, מס חברות).
2. העשירים לא פריארים והם מוצאים דרך להתחמק ממס (הקמת חברה בע"מ, העברת פעילות עסקית למקלטי מס).
3. המדינה צוברת גירעון עקב הקטנת שיעור הגביה והגדלת ההוצאות.
4. נטל המס עובר לשאר שכבות האוכלוסיה ומגדיל עוד יותר את הפער בין העשירים ביותר לשאר .
בסוף התהליך האזרח הקטן תמיד נדפק.
5. קפיטליזם ושוק חופשי אמיתי היה בשוק הפיננסים בארה"ב בעשור הקודם. ראינו לאן כל זה הוביל. קבוצה צרה של אנשים שם הרויחו הון על חשבון ההמונים ועל הדרך כמעט הובילו עולם שלם לכאוס כלכלי. קפיטליזם ושוק חופשי קיים באינטרנט וראינו איך שתי ענקיות השתלטו עליו וצברו כוח שמאפשר להן להפיל או להרים שלטונות. להחליט את מי ישמעו ואת מי ידכאו. אפשר לקרא לזה דיקטטורה תאגידית
על איזה שוק חופשי מדובר? על זה שמחלץ את כל המוסדות שנכשלו באמצעות הקופה הציבורית?
שוק הפיננסים היה הצגה של שוק חופשי. ברגע שהתחילו בעיות הם קיבלו צ'קים מהממשל. זה ההפך משוק חופשי. זה שוק מתוכנן ומנוהל בו הרווחים קפיטליסטים וההפסדים סוציאליסטים.
העיקרון הבסיסי של שוק חופשי הוא שחברה שכושלת, נסגרת וזה לא קרה.
6. הפתרון הוא לא קפיטליזם חזירי ולא סוציאליזם קיצוני. שתיהן דתות שבכל פעם שמישהו ניסה להשתמש בהן באופן מוחלט זה הסתיים באסון. הפתרון הוא שילוב של שני העולמות
אסון קפיטליסטי שונה מאוד מאסון סוציאליסטי. אסון קפיטליסטי גורם למיליוני מובטלים. אסון סוציאליסטי גורם למיליוני הרוגים.
קשה מאוד לשלב בין שתי התפיסות משום שהן עמדות מנוגדות. קפיטליזם הינה אידאולוגיה שמקדשת זכויות פרט ואילו סוציאליזם הינה אידאולוגיה שמבטלת זכויות פרט. המשמעות של שילוב בין השניים הינה ביטול זכויות פרט ("אנחנו נאפשר זכויות פרט עד לנקודה שבה לא נאפשר זאת"). כלומר שילוב של קפיטליזם וסוציאליזם זה בעצם סוציאליזם.
ולא רק זאת אלא שברגע שמאפשרים הפקעת זכויות פרט בשם אידיאלים נעלים (טובת המדינה, טובת הכלל) הרי שאין מה שיעצור את התהליך. והתוצאה תתכנס לסוציאליזם\קומוניזם\פשיזם\אטטיזם או כל שיטה אחרת שמפקיעה זכויות פרט.
שילוב כזה יכול אולי להצליח רק כשמקובל על כולם שעיקר הפעילות תהיה קפיטליסטית ופעולות סוציאליטוית יופעלו רק במקרים קיצוניים ונדירים. אלא שברגע שניתנת דריסת רגל לאמונה שניתן להפקיע רכוש ולהעבירו לאנשים אחרים הרי שמכאן והלאה הדרך קצרה לאמונה שמותר להפקיע הכל ולהעביר למי שרוצים.
1. שוק חופשי הוא יצרן המוטיבציה הלא אלים הטוב ביותר שידוע לאדם. אם מה שאתה רוצה זה מוטיבציה. חוץ מזה איך אתה יודע שהנאו-קומוניזם המוצע ידרבן אנשים לעבוד?
2. קנה מחשבון, אני יכול להמליץ לך על דגמים טובים עם צריך. תקציב הרווחה לא מספיק. הפתרונות האחרים שמוצעים הם בולשיט שנוסה ונכשל אינסוף פעמים. אתה לא יכול למסות מספיק ואתה לא יכול להדפיס מטבע בכמות כזאת
3. קומוניזם אף פעם לא נכשל. הוא תמיד מתגלה כלא אמיתי/מושחת/מוחרם/מזוייף.
לא משנה איך תסובב את זה, אתה לא יכול ליצר יש מאין. כלומר, אתה צריך לגנוב את הרכוש שאתה מחלק ממישהו – וזה ידידי קומוניזם: הניסיון לפתור בעיות חברתיות מורכבות בעזרת אלימות ריכוזית
קיימת עוד דרך לממן יוזמה כזו.
אפשר לפטר אלפי עובדים מיותרים במגזר הציבורי.
כיום במגזר הציבורי, והסמי-ציבורי נמצאים אלפי עובדים שלא עושים כלום (לפעמים הם מבצעים עבודה מיותרת רק על-מנת להעסיק אותם). הסיבה שעובדים כאלו עדיין במערכת היא שיש וועד עובדים שמונע את פיטוריהם. וועדי העובדים טוענים כי מבחינה מוסרית אסור לפטר ולהפקיר עובד שנמצא 20 שנה במערכת משום שצעד כזה יהווה גזר דין מוות על אותו עובד ומשפחתו. לא יהיה לו שום סיכוי למצוא עבודה בגילו המתקדם ופיטוריו יגרמו לו לקריסה כלכלית. הציבור בדרך כלל מוכן לקבל את הטענות הללו (למרות שרוב ציבור העובדים לא נהנה מהפריווליגיה הזו).
בעולם בו נהוגה קיצבה מובטחת, טיעוני הוועדים יהיו פחות משכנעים. עובד שיפוטר עדיין יהנה מההכנסה הבסיסית המובטחת לו. המערכת כולה תוכל להתייעל באמצעות החיסכון העצום בשכר עבודה ובהוצאות הנלוות הקשורות בהעסקת עובד ללא שום צורך כלכלי.
אני לא מכיר את התופעה של עובדי מגזר ממלכתי ("ציבורי") שלא עושים כלום. אני מכיר מערכות במגזר הממלכתי שגורמות ל_נזק_, אבל אבטלה כפי שאתה מתאר לא ראיתי בהיקפים משמעותיים.
לעומת זאת, יש מחסור חריף מאוד בכוח אדם בחלקים גדולים של המגזר הממלכתי. בראש ובראשונה – בבתי-החולים הממשלתיים. אח"כ, בחינוך – כיתות גדולות ולא מספיק הקצאת משאבי זמן של מורים/ות לפיתוח תוכן רלבנטי ולאינראקציה פרטנית. ומה עם בנייה ציבורית, למה זה לא קורה מספיק ומספיק מהר? מצד שני, איפה ה_פיקוח_ על הבניה, הן מבחינה טכנית הן מבחינת בטיחות? ואם מדברים על פיקוח, אתם יודעים שבקושי יש פיקוח על קיום זכויות עובדים ע"י מעסיקים? ועוד ועוד ועוד.
מה ההבדל בין אלפי עובדים במגזר הציבורי שלא עושים דבר וחצי דבר ומקבלים משכורת, ובין אותם אלפי עובדים שיפוטרו ויקבלו קצבה מבלי לעבוד? בשני המקרים משלם המסים צריך לממן אותם. זהו משחק סכום אפס!
לא נכון.
משום שעלות עובד מיותר גבוהה בהרבה מעלות הקצבה המובטחת.
ראשית, אף אחד לא טוען שערך הקצבה יהיה זהה לשכר העובד. הוא כנראה יהיה נמוך יותר משום שהקצבה, כהגדרתה, תהיה קצבת קיום בסיסית.
כיום ישנם עובדים רבים שמקבלים שכר על עבודה שאינה נחוצה. מתוך אלו, רבים גם מקבלים תוספת שכר שנתית אוטומטית על העבודה הלא נחוצה שהם עושים. רוב העובדים הללו חסינים מפיטורים. וכתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית אנו מקבלים עובדים רבים מיותרים שמקבלים תוספת שכר שנתית אוטומטית. במגזר הפרטי עובדים כאלו יסיימו את עבדותם במוקדם או במאוחר. במגזר הציבורי עובדים כאלו ישארו עד גיל פנסיה מבלי יכולת לסיים את עסקתם.
לזאת יש להוסיף את העלות העקיפה של העסקת עובד. הוא צריך משרד, ציוד, מחשב, רווחה, ימי כיף, השתלמויות, נסיעות. והוא צריך גם מנהל. על כל עובד שלא עושה כלום יש גם מנהל שמנהל את הכלום. וגם למנהל הזה יש מנהל. כך שעל כל עובד שלא עושה כלום יש היררכיה שלמה של מנהלים שלא עושים כלום שצריך לתחזק ולשלם.
וכל זה יחסך אם אותו עובד שלא עושה כלום ישב בבית, יקבל קצבה שתאפשר את קיומו ואולי ימצא דרכים אחרות ואמיתיות להביא ערך כלכלי לעולם.
לייצר כסף ולחלק הכנסה בסיסית זה לדעתי טיפשי עדיף לצמצם משרדי ממשלה ורגולציה לתת לאזרחים אפשרות לצעוד בלי בירוקרטיה על כל שעל ואז אפשר להוריד במיסים שזה באמת הגורם ליוקר המחיה חוץ משמירה על טריטוריה נקיה מאלימות מדינה לא צריכה לספק דבר לאזרחים ועדיף שהכל יתפתח ע"י האזרחים זה יהיה פיתוח מהיר יותר וטוב יותר
לשנות את אופי חלוקת המשאבים כך שתימנע מצוקה חומרית חריפה, עד כדי רעב ונזק בריאותי, מאנשים – זה "טיפשי" לדעתך. ומבחינתך כדאי היא לבטל שירותים ממלכתיים לציבור ולתת לתאגידים הגדולים לדרוך על צרכינו זכויותינו ובריאותינו באין מפריע.
מה שמצחיק הוא, שהמהלך השני נראה לך כמו חלופה למהלך הראשון. זאת אומרת, במקום לשים לי פלסטר על האצבע אתה מציע לכרות לי את היד. תודה רבה באמת.
תחרות מוציאה את המיטב מכולם וזה שאין שירותים ממלכתיים לא אומר שאין מוסר רק שבמקום לשלוח את הילד לבצפר של המדינה אתה בוחר איזה חינוך לתת לו ולאיזה מקצוע לגבי בריאות אותו דבר בקיצור 1.תחרות 2.בחירה חופשית מה לצרוך 3.העיקרי מכל שמפריך את טענותיך על רמיסת האזרח הקטן זהו כח הרוב האמיתי דווקא בעידן הזה של הרשתות החברתיות . לדוגמא מישהו יזם פרויקט שפוגע בבריאות הציבור אז כולם מחרימים אותו . מה שחשוב שבאמת הבנת את הרעיון מאחורי דברי. לחלק כסף זה הרסני תשאל כל רופא הוא יגיד לך שלעבוד בריא יותר מלשבת בבית ולקבל כסף וכיוון שבכולנו קיים מנגנון הרס עצמי הרי שחלוקת כסף תביא לבטלה וההמשך ידוע.. לגבי נכים וקשישים כבר היום יש חברות ביטוח פרטיות אז אני לא רואה איך זה מהווה בעיה. לסיום אם מאחורי דבריך מסתתרת הכוונה שאדם שלא רוצה להועיל לחברה יחיה על חשבון החברה זה כבר לא בסדר אני רק אומר.