באזור התעשייה באר טוביה לצידי כביש 40 הולכת ונבנית תחנת כוח פרטית המונעת בגז. התחנה תוכל לספק 3.5% מצריכת החשמל של המשק. השאלה אם בכלל יש צורך בתחנה או לא היא ככל הנראה משנית עבור בעליה. הסיבה לכך היא שהמדינה התחייבה לשלם לבעלי התחנה תשלום קבוע לכל אורך חיי הפרויקט (20 שנה) כנגד העמדת זמינות בהיקף 85% מכושר ייצור החשמל של התחנה לחברת חשמל. כלומר לבעלי התחנה מובטחת הכנסה שנתית של כ-240 מיליון שקל, שתמומן מתעריף החשמל הכללי של כולנו. ההכנסה הזו מובטחת לתחנת הכוח גם אם זו לא תופעל כלל. מספיק רק שתציג שביכולתה לספק את החשמל. את הסיפור המדהים הזה חשף עמירם ברקת בשבוע שעבר בגלובס.
מדובר במקרה חלם אחד מבין רבים. המדינה כיום מעודדת יזמים רבים נוספים לקדם בניית תחנות כוח מזהמות המונעות בגז על ידי כריות בטחון כספיות שהיא מבטיחה להם, למרות שקיים ספק גדול אם יהיה ביקוש לחשמל שהן מייצרות. החלם הזה מתקיים בין השאר על בסיס נתוני גופי מחקר שונים שמציגים מצג שגוי על הצורך בתחנות הכוח הגזיות האלו.
אחד מגופי המחקר שידון השבוע בסוגיה זו תחת הכותרת "אתגרי משק האנרגיה 2030" הוא מכון אהרון למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי הרצליה. בראש המכון עומד פרופ' צבי אקשטיין, שהיה פרופ' במספר אוניברסיטאות חשובות בארה"ב וכיהן בתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל. למחקרים ולניירות העבודה של המכון יש השפעה על סדר היום הכלכלי ומקבלי ההחלטות בישראל. הבסיס למאמר ולמצגת שיובילו את הדיון הקרוב, ושנכתבו על ידי פרופ' אקשטיין, ד"ר סרגיי סומקין, וד"ר הלה אקסלרד, שגוי משתי בחינות לפחות. שתיהן עלולות להוביל למסקנה שישראל צריכה לתחזק יותר תחנות כוח על בסיס גז טבעי בעשור הקרוב ממה שבאמת היא צריכה.
לא מתחשבים בעודף כושר ייצור החשמל.
הכותבים מבססים את התחזיות שלהם על ההספק של תחנות הכוח שהיו מותקנות במשק ב- 2018, אלא שההספק הזה היה גבוה בהרבה מהנדרש. כלומר כל הבסיס לכל החישובים במאמר, לגבי ההספק שידרש בעתיד מתחנות הגז, שגוי ומוטה כלפי מעלה. הכותבים טועים גם לגבי יכולת ההספק של תחנות הכוח שהיו ב- 2018. לפי החישוב שלהם הוא עמד על כ- 16,800 מגוואט ללא אנרגיות מתחדשות ו- 17,200 מגוואט כולל אנרגיות מתחדשות. המספר הנכון לפי דוחות חברת החשמל, הוא 17,972 מגוואט כולל אנרגיות מתחדשות.
דוחות חברת החשמל ל- 2018 מציגים זאת בבהירות. שיא הביקוש לחשמל היה 12,921 מגוואט. חישוב לפי רזרבות של 20% מעל שיא הביקוש, מורה שההספק הנדרש ב- 2018 היה צריך להיות 15,500 מגוואט, בעוד שההספק עמד על 17,972 מגוואט, כ- 15% מעבר לרזרבה. מעניין לציין שגם מחברי המאמר מציינים שבשנת 2018 יחס הרזרבה עמד על 33%, אולם מתעלמים מכך בחישוביהם.
מצמצמים את החלק של האנרגיה המתחדשת
טעות בסיסית שנייה היא ההנחה הסמויה שרוב היצע (יכולת ייצור) החשמל יבוא מתחנות כוח קונבנציונליות (גזיות). כותבי המאמר התעלמו ממה שקורה בעולם, ומהיעד שקבע שר האנרגיה לייצר 25% – 30% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות והיתרה מתחנות כוח השורפות גז ב- 2030. אמנם, הם מציינים ש"היעד של ישראל לאחוז האנרגיה המתחדשת לשנת 2030 עומד על 17% מסך צריכת החשמל", אבל בחישובים שלהם הם מתעלמים גם מכך. לפי הנתונים שהוצגו בתקציר המאמר, כושר הייצור הסולארי המתואם בשנת 2030 יהיה כ-9% – 10% מכושר ייצור החשמל במשק – כמחצית מהיעד.
עם הגידול הצפוי בהיצע החשמל שמקורו באנרגיות מתחדשות, בעיקר סולארי, יקטן הצורך בחשמל מתחנות כוח השורפות דלקים מתכלים. במילים אחרות, הביקוש לחשמל יעלה, היצע החשמל מאנרגיות מתחדשות (קרי ההתקנות וההספק של תחנות כוח מאנרגיות מתחדשות) יעלה, לפיכך לא יהיה צורך להגדיל או לא יהיה צורך להגדיל בצורה משמעותית את היצע החשמל (ההספק) של תחנות הכוח הגזיות.
יתרה מזאת, הערכת הביקוש לחשמל ב 2030, לפי קצב הגידול בביקוש לחשמל של 2.7%, מורה שכבר בסוף 2025 יהיו די והותר תחנות כוח גזיות היכולות לענות לביקוש לחשמל ב- 2030, לפי יעדי שר האנרגיה, עם רזרבה של יותר מ-30% מעל הנדרש מהן.
חיזוק לדברים מביא גם יו"ר דירקטוריון חברת החשמל יפתח רון טל בראיון לעמירם ברקת שפורסם בגלובס בדצמבר. בתגובה לשאלה "מלבד חברת החשמל יש היום לא מעט יזמים שמקדמים בניית תחנות כוח גדולות בגז טבעי. אולי לא צריך עוד כל-כך הרבה תחנות? העולם הרי עובר לאנרגיה מתחדשת?", ענה: "לדעתי אם כל מה שכבר אושר ייבנה – מיצינו את תחנות הכוח בגז. המבחן הוא בהצלחת המעבר לאנרגיות ירוקות".
ההמלצה נכונה, היעדים שגויים.
המאמר מעניין אך אין בו קשר בין ההמלצות והנתונים. הנתונים והחישובים המוצגים בו בחלקם שגויים, והיעדים המוצעים אינם תואמים את המצב הנוכחי והצפוי בשנים הקרובות. אולם ההמלצה במאמר נכונה: "לקבוע את כלל היעדים ארוכי טווח למשק האנרגיה (2030), לבחון חלופות השקעה להשגת היעדים בהתבסס על מודל דינמי של משק האנרגיה, ובהתאם לחלופת השקעות שנבחרה לגבש תכנית עבודה מפורטת של הביצוע להשגת היעדים ב 2030, ולנהל מדיניות רציפה להשגת יעדים שנתיים ויעדים ארוכי טווח, תוך התייחסות לשינויים שקורים במשק האנרגיה".
הכותב הנחית עלינו מראש את הדעה המסקנה שהוא דוחף ומייצג. כמנהל סיכונים ובעל תואר 2 בכלכלה בהתמחות בהיבט הציבורי לאומי, הכתבה מבלבלת במכוון ( טכניקה דמגוגית).1. יש לנתח בנפרד האם היקף התממריצים מוצדק,כן או לא וזה בסדר.
2. מהיבט עתיד המשק והמספרים הרלוונטים והמגמת הכתבה דמגוגית. מדוע? 1. אפקט הברבור השחור , כנפי הפרפר, ( הקורונה כנמשל) מוכיחים שאסור להניח ולקבוע את פני העתיד על פי העבר או ההווה. לא מזמן יחסית היתה מלחמת השיחרור 1949 , פחות מ 2 מיליון נפש,פחות מ 20 שנה ששת הימים על תוצאותיה. ואחר גלי העלייה מברית המועצות ומעוד מדינות. אוכלוסיית מדינת ארץ שממשלות ישראל אחראיות לגביהן קפצה מ כ 2 מיליון למעלה מ10 מיליון ובפועל אחראית מוסרית גם לתושבי עזה הגדה ואף לירדן שאנו מספקים לה על חשבונינו מעל 70 מיליון קוב מים מותפלים. 2. המאווים של מעבר לאנרגיה נקייה ,כפיתרון חלופי אולטמטיבי, בעשור הקרוב,בשפה נקייה קשקוש בלבוש! הסיבות שונות,למשל בכל המדינות במיוחד גרמניה הייצור מסובסד כבד. מדינות אירופה כמעט כולן, ארצות הברית ועוד עשרות מדינות, מדפיסות כסף ללא הכרה והמשק בגרעונות , בחובות. 3.מפעלי האנרגיה החילופית, ליכאורה הנקיות, יש להם הבטים ציבוריים וכלכליים זהים,בעד ונגד, לזה של מתקני התפלת המים. אבל כפי שהתנגדו לכביש 6 ולמתקני ההתפלה ולהפקת הגז מהים ולאנטנות הסלולרייות והרשימה ארוכה יש אנשים שאופיים דוחף אותם להיות נגד בניגוד לצרכי המדינה והציבור.
לסיכום: מקווה שיום 1 ניתן יהייה להגיש תביעה ציבורית יצוגית כנגד אלה שדחפו את המדינה למהלכים שגויים ומזיקים במכוון מתוך אינטרסיים אנוכיים בין אלה שבעד ובין אלה שנגד.
תיקון: אין שום תמריץ לפיתוח מקורות אנרגייה מתחדשים
אמנם נאמר בכתבה אבל מבקש לחדד ולהדגיש: ההחלטות הנוכחיות משעבדות את המדינה לטייקוני הגז למשך עשרות שנים קדימה וכלל לא משנה כמה אנרגייה מתחדשת תיוצר ומה יהיה מחירה. וכיוצא מכך – אין שום תמריץ לפיתוח של מקורות אנרגייה מתכלים.
בנוסף לכך גם לא ניתן יהיה להוציא את בז"ן ממפרץ חיפה כי הוא משועבד להזרמת הקונדנסט מלוויתן בשעה שהן הקונדנסט והן מרבית כמות הגז מלוויתן מיועדים לייצוא ואין בהם צורך אמיתי בארץ. כלומר – אנחנו נמשיך להיות, במשך עשרות שנים, המאפרה של הטייקונים המיצאים לחו"ל.
מי זה המסתתר מאחורי המדינה שמאשר את זה?
אנרגיה חלופית אינה רזרבת ייצור בשל כך שאינה זמינה בכל זמן נתון, כך שתכנונית לא ממש יכולים להסתמך על זמינותה בצורה פשטנית.
תחנת כוח שתוכל להגיב במהירות ןלפצות על החוסר בייצור של המתחדשות עולה כסף. ובאירופה בונים רבות כאלו.
יש מחיר לרציפות הייצור.
או שאולי תרצה לחכות לבוקר להגעת החשמל מהשמש?
אחדש לך כי כנראה אינך יודע :
לא צריך "לשבת בחושך" ולחכות לבוקר כדברי שר הגז שטייניץ. זה היה נכון עד לשנים האחרונות.
היום ניתן לאגור ולשמור אנרגיה אנרגיה סולרית לשימוש בשעות שאין ייצור חשמל.
ייצור חשמל + אגירה שלו מאנרגיית שמש יותר זולה מכל השיטות האחרות בעיקר מאנרגיות פוסיליות ובהתאם לכך גם המחיר צרכן.
אמנון יקר,
כבר מראשית 2017, אנרגיה מתחדשת זולה יותר ממחצבית בעולם כולו. אפילו קטאר (יצואנית הגז השניה בעולם, עם רזרבות אדירות) מקימה כעת מערך חשמל סולארי לצרכיה.
מתווה הגז אינו אלא "מחטף" על הצרכן הישראלי לפני שיבין אמת פשוטה זו: הטייקונים לא קיבלו רק גז, אלא גם שוק שבוי שהתחייב לרכוש אותו במחיר מופקע.
ויש עוד מחיר, חמור יותר לדעתי: ישראל התדרדרה ממעמד של חלוצה עולמית בניצול אנרגיה מתחדשת לצרכים ביתיים (דוד שמש, אמצע המאה שעברה) לשפחה של קפיט-ליסטים גז-לנים.
ולא נזכרו חוות הבטריות לרשת החשמל שמייתרות את תחנות הכח הקטנות שבנויות לספק חשמל בעיקר בשעות העומס. בקליפורניה וכו, מחליפים אותם בחוות בטריות, שבסוף היום עולות פחות, ויעילות הרבה יותר. ולגבי מעבר למכוניות חשמליות, נכון שהצורך בחשמל גדל, וסולאר וכו יכול לספק הרבה מצריכת מדינת השמש שאנחנו, ובמקביל הבטריות במכוניות נהיות גם ספק אנרגיה בשעת הצורך, תחנת כח וירטואלית, הטכנולוגיה מתפתחת וכבר מיושמת בכמה מקומות. בכלל בטריות לבית ולתעשיחה, מקנים יציבות, יעילות וביטחון אנרגטי, גם בשעות של קטסטרופות, אקלימיות, ביטחוניות, תקלות ברשת, וכו.
הכותב מתייחס לעתיד כאילו המשך ישיר של העבר הוא. בבסיס הטענה שלא צפוי גידול בצריכה יש שגיאה. הרכבים החשמליים שצפויים להציף את השוק בעשורים הקרובים ישנו את מפת החישמול בעולם בכלל ובישראל בפרט. טוב לנו שיהיה מספיק חשמל למהפכה זו. אני מציע להתחיל לקרוא בנושא ולהבין את סדרי הגודל של השינוי המתקרב.
שלום ליאור,
בפסקה השביעית בערך כתוב בפירוש: "..הביקוש לחשמל יעלה..".
בפסקה שאחריה כתוב: "יתרה מזאת, הערכת הביקוש לחשמל ב 2030, לפי קצב הגידול בביקוש לחשמל של 2.7%…".
איפה ראית טענה שלא צפוי גידול בצריכה?
האם פספסתי משהו?
זאת כתבה בנושא אנרגיה.
חסרה בתחתית הכתבה חתימתו של כותב הכתבה בה מצוין כי הינו 'חוקר אנרגיה' מטעם מכון ון-ליר.
אחרת איך אוכל לדעת אם נכתבו דברי טעם או לא?
הערה אחת . תכנון ארוך טווח צריך להיות במינימום ל 2040 .
10 שנים קדימה בפרויקטים גדולים של אנרגיה עבור תיכנון רישוי והקמה זה טווח קצר. בברכה
מדוע כותב המאמר מתעלם מהצורך החיוני והדחוף לרזרבות אנרגיה לשעת חירום, שיחליפו את תחנות הכוח הגדולות, שיושבתו ע"י טילים מדויקים?
אפילו רזרבה של 30% מכושר היצור הנוכחי לא תספיק למקרה של מתקפת טילים הרסנית.
עצימת עינים ומשאלות לב אינן הפתרון.
הכותב נוטה להעלב עי המציאות. ברוב הכתבות שלו הוא מתעלם מהמציאות בתקוווה שהיא תתעלם ממנו בחזרה
כותב המאמר אינו מתעלם מהצורך ברזרבות אנרגיה. הבעייה היא שהרזרבות שאמורות להיות ברמה של 20% מעל שיא הביקוש, היו בכ- 15% מעבר לרזרבה.
יתרה מזאת, הערכת הביקוש לחשמל ב 2030, לפי קצב הגידול בביקוש לחשמל של 2.7%, מורה שכבר בסוף 2025 יהיו די והותר תחנות כוח גזיות היכולות לענות לביקוש לחשמל ב- 2030, לפי יעדי שר האנרגיה, עם רזרבה של יותר מ-30% מעל הנדרש מהן.
צריך לזכור גם לרזרבות יש מחיר, שעלות הקמת 1,000 מגוואט היא כ- מיליארד דולר.
מר או גברת "התעלמות",
תרחיש מצב החירום שהעלית הוא אתגר מעניין, אך המאמר אינו עוסק בכך.
כפי שציין מר "אנונימי": הכותב אינו מתעלם משאלת הרזרבות ואף מציין מספרים שעולים על הדרישות שמציגים כותבי המאמר והמצגת אליהם הוא מתייחס.
טענת הכותב היא שאנו (אזרחי המדינה) הולכים לשלם על תחנות גז מיותרות.
ובהתייחס לדבריך בהקשר זה, טילים מדויקים יכולים להשבית גם תחנות גז!
ובכל זאת, מה התשובה לתרחיש שלך?
לעניות דעתי ביזור הוא הפתרון – עידוד הקמה של רשת מערכות אנרגיה מתחדשות ומתקני אחסון ברמה האישית והקהילתית בשילוב עם מערכת ניהול אנרגיה מבוזרת ימנע מצב של נקודות כשל מרכזיות, וברור שבמצב זה יידרשו משאבים רבים, (לדוגמה: טילים), מאלה שירצו להפיל את המערכת.
אם נוסיף לכך את העובדה שמערכות סולאריות נעשות טובות יותר וזולות יותר בקצב מהיר יחסית, (כבר היום זולות יותר ממערכות מבוססות דלקים פוסיליים) – וכך גם אמצעי האחסון – נקבל חלופה מעשית, זולה ונקייה יותר מההצעה להקים עוד תחנות גז.
שחרורון היקר,
מדבריך בעבר בבלוג זה ברור כי יש לך היכולת לתרום כמעט לכל דיון באופן מנומק ומבוסס.
השתלחות אישית בכותב לא תורמת לדיון ולא מוסיפה לך דבר באופן אישי.