בחודש וחצי האחרונים האוצר באמצעות החשב הכללי גייס סכום כסף ענק לצורך מימון נזקי משבר הקורונה. ההלוואה שמדינת ישראל לקחה בשווקי ההון בעולם עמד על היקף של מיליארד דולר (כ- 3.5 מיליארד שקל), בריבית של 4.5% ולמשך 100 שנים. מדובר בהלוואה המהווה עשרה אחוזים מבין סך כל ההלוואות שנלקחו בתקופה זו למשך זמן של בין 10 ל100 שנה.אולם יש פתרון הרבה יותר טוב להלוואה זו ושכמותה, ושיכולה להוות פתרון הרבה יותר יעיל ורווחי הן למדינה והן לאזרחיה.
לפי אבי בר-אלי ב'דה-מרקר' הציבור השראלי הפקיד עד היום כ- 2,000 מיליארד שקלים בביטוח, בחיסכון לטווח ארוך ובפנסיה, והסכום הזה גדל בכל שנה בכ-30 מיליארד שקל. הרוב המכריע, כ-90% מהכסף הזה מנוהל בידי חמש חברות ביטוח (מגדל, הראל, כלל, מנורה והפניקס) וחמישה בתי השקעות (פסגות, מיטב דש, אלטשולר־שחם, ילין לפידות ואקסלנס). זה לא המקום לדבר על טיב הניהול של כספים אלו, כאן אציין את דברי בר-אלי "ניתן היה לבחור לניהול הכסף הזה רובוט מבוסס אלגוריתם באפס עלות".
הפתרון המוצע כאן הוא שבמקום לגייס כסף בחו"ל, המדינה תגייס כסף מהציבור בישראל באגרות חוב לטווח ארוך, ובריבית של כ- 3%. ניהול ההלוואה יופקד בידי בנק ישראל, בדומה למלוות החובה בעבר כמו מלווה שלום הגליל ואחרים. בהבדל ממלוות החובה, הפעם זה לא יהיה מלווה חובה אלא וולונטארי, לפי רצון ובחירת המפקידים בחיסכון לטווח ארוך ובפנסיה. מי שירצה בכך יבחר לרכוש את אגרות החוב הממשלתיות, ומי שירצה ימשיך בדרך הנהוגה כיום.
לאזרחי ישראל, זה יתן מסלול חסכון לטווח ארוך ולתשלומי פנסיה ופיצויים בריבית גבוהה יחסית, ללא דמי ניהול, ובערבות המדינה. למדינה זה יתן מסלול לגיוס כסף לטווח ארוך בריבית נמוכה מאשר גיוס כסף בשווקי ההון בעולם. אלא שהסיכוי שרעיון זה ימומש נמוך עד אפסי. שכן הוא יתקל בהתנגדות עזה מצד אלו המנהלים כיום את 90% מהכספים בהם מדובר, והנהנים מהכנסות 'דמי ניהול' בהיקף עצום. שיגייסו למאבק שלהם לאינטרסים שלהם את הלוביסטים וחברי הכנסת הרלוונטיים.
דוגנה לכך אפשר לקרוא במאמר שכתב לאחרונה גיא רולניק, על הרפורמה שמטרתה להכניס תחרות בענף הביטוח. בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת על הרפורמה, הדומיננטים והצעקניים ביותר היו חברי הכנסת המייצגים את האינטרסים של סוכני הביטוח, ובראשם קרן ברק, לוביסטית שהצליחה להתברג במקום ה–24 הריאלי בפריימריז בליכוד, ועכשיו יכולה לשרת קבוצות אינטרס ישר מתוך הכנסת.
אני לא מבין איך מישהו מסוגל להלוות כסף ל-100 שנה.
אנו יודעים שהיו תקופות של אינפלציה ואפילו היפר-אינפלציה ותקופות אלו יכולות לחזור.
אפילו אם תהיה אינפלציה ממוצעת של 3% לשנה, לאחר 100 שנה ישאר רק 5.2% מהסכום המקורי.
לפי גרטה ומדענים של איכות הסביבה נקודת האל חזור היא בעוד 8 שנים בערך.. .. בעיקבות מצב גזי החממה וכו. שמניח שאתם מכירים.
קיימת אפשרות שאף אחד לא ישלם את אותו החוב ל100 שנה.
אכן, הממשלה פועלת לכאורה בצורה "חלמאית", אבל אם מסתכלים על התמונה הגדולה מתברר יותר ויותר שזה לא במקרה.
אנחנו – האנשים "הפשוטים" – עומדים היום תחת מתקפה משולבת, רבת חזיתות, שכפי הנראה תכליתה היא שליטה!!!
אולי כבר שמתם לב שנכון לעכשיו אנו ניצבים בפני איום גדול בהרבה מחוב שהשיתו עלינו מהעובדה (הכמעט מוגמרת) שרובנו נישאר ללא פנסיה. האיום על הדמוקרטיה ועל חירותנו הוא ממשי וקרוב היום יותר מתמיד, והנושא הכלכלי הוא רק חלק ממנו.
מובן שחוב אסטרונומי – שנצטרך לשלם תוך מאה שנה – ישעבד אותנו, את ילדינו, נכדינו… ועד אז כבר אולי כבר יישכח המושג חירות.
אני מקווה שנתעורר כולנו בזמן, כי הכוח לשעבד אותנו… כל כוח, תלוי בהסכמה ושיתוף פעולה שלנו, אם לא נשתף פעולה, לא יהיה "להם" כוח עלינו.
לשנות את ההסדר עם בנק ישראל לקחת מהם או ללוות מהם.ל בנק ישראל יש רזרווה מעל פי 4 ממה שזקוקים והם מפסידים מידי יום כי הדולר והיורו נשחקים. יותר מידי עצמאות כלכלית לעובדי הבנק.
" ממלוות החובה, הפעם זה לא יהיה מלווה חובה אלא וולונטארי, לפי רצון ובחירת המפקידים בחיסכון לטווח ארוך ובפנסיה"
נשמע נהדר – אתה יכול לבחור אם להלוות כסף למדינה אותו היא תשיב לך אם ריבית.
עכשיו גם לצד השני של המשוואה – האם פריעת אותו חוב היא וולנטרית?
האם אדם שבוחר לא להלוות למדינה פטור גם מתשלום מיסים עד לתשלום הקרן והריבית?
יואל,
הבחירה להיכנס לחוזה כלשהו עם כל אחד, כולל המדינה, היא וולונטרית ברוב המקרים וגם במקרה של ההצעה לעיל.
חוסר עמידה בתנאי חוזה גם היא במקרים רבים וולונטרית, אבל החוק לא תומך בכך 🙂
לקיום או אי קיום תנאי החוזה על ידי צד זה או אחר, יש השלכות.
חוסר עמידה בתנאים אלו – חוץ מההשלכות המשפטיות שאולי הוא יגרור – יחסום לממשלה בעתיד את האופציה להשתמש בכלי זה ובכלים אחרים מול הציבור, עקב אמינות נמוכה.
תודה שאתה מעדכן מה נכתב בדה-מארקר
מערבבים שמחה בשמחה
מס הפנסייה הוא בעיה, היה טוב אם היו הופכים אותו לבחירה. אבל כספי הפנסיה הם (באופן מעשי) בידי המדינה. כספי הפנסיה קונים אגח מדינה ומנפחים את בועת המניות. ככל שאתה צעיר יותר, כך הסיכוי שתראה משהו מהכסף קטן יותר.
אגח חוב ממשלתי הוא גם רעיון מגוחך. הממשלה לא מיצרת כלום, לכן אין לה כסף. הריבית משולמת מכספי המיסים שלנו. שאתה רוכש אגח מדינה אתה מקבל ריבית שאתה משלם
כל כך הרבה טיפשות בכל כך מעט מילים.
המדינה היא המעסיק הגדול ביותר במשק אז איך בדיוק היא לא מייצרת כלום?
הדר
מכיר את הבדיחה על אלו שבאים לעבודה לעומת אלו שבאו לעבוד?
המדינה נוהגת להעסיק אנשים שבאים לעבודה.
אלו שבאים לעבוד משלמים את המיסים.
מה הממשלה מיצרת?
"…הממשלה לא מיצרת כלום…": הממשלה מייצרת כבישים, למשל, אמנם דרך קבלנים חיצוניים ובעלות גבוהה באופן לא מוצדק, אבל זה כבר דיון אחר.
"…לכן אין לה כסף…": הממשלה יכולה להדפיס כסף דרך הבנק המרכזי שלנו, ואם הייתה עושה זאת, במקום לתת את הרשות ליצירת כסף בידי הבנקים, אני מאמין שמצבנו היה אחר לגמרי.
בנוסף, הממשלה אמורה לנהל את משאבי הציבור, כולל כספי מיסים, לטובת האזרחים והתושבים, כך שיש לה כסף.
…ושוב, מה היא עושה איתו זה כבר סיפור (עצוב) אחר.
"…הריבית משולמת מכספי המיסים שלנו. שאתה רוכש אגח מדינה אתה מקבל ריבית שאתה משלם…": נכון, אבל את המיסים תשלם בכל מקרה, אולי דרך ריבית על אג"ח תקבל לפחות חלק ממנו בחזרה.
נ.ב.- לפני שאתם קופצים ומתנגדים למילה "להדפיס", קחו בחשבון שהדפסת או יצירת כסף לא חייבת להתבצע בחוסר אחריות, ליצור אינפלציה וכו'… מספר קטן של שינויים במאפייני/חוקי המטבע יכול להוביל לשפע גדול תוך יצירת כסף בכמות מינימלית – ראו את סיפור "הנס של וורגל" שהופיע גם בכלכלה האמיתית.
הממשלה לא מיצרת כבישים . הממשלה גונבת את הכסף שלנו וצורכת שירותים
בדיוק כמו שאתה לא מיצר מלפפוניםמשאתה הולך לסופר לקנות אוכל
קצת מוזר שכל כך מהר התרגלנו לחוב שיוחזר בעוד 100 שנה.
אולי זה בגלל שאף אחד לא באמת מבין מה זה אומר.
זהו חוב שמי שיצטרך להחזיר אותו יוולד בערך בעוד 60 שנה.
המימון המודרני מאפשר להינות היום מארוחה טובה כך שהחשבון יוגש לנינים של הסועדים.
ומה שיפה זה שאף אחד לא יכול למחות, להציב אוהלים בשדרות רוטשילד או להגיש בג"ץ. משום שאלו שיצטרכו לשלם יוולדו רק בעוד 40 שנה לפחות.
אין שום הצדקה מוסרית ובוודאי לא דמוקרטית לחוב ממשלתי של יותר מ 20 שנה (ויש שיגידו 10 שנים).
חוב ממשלתי ל100 שנה זה כנראה העוול הגדול ביותר והאסון הגדול ביותר שהאנושות המציאה.
אני דוקא בעד הלוואות ל 100 אפילו 200 שנה.. בלוא הכי יהיו להם חיים קשים אקלים וזה.. בטח לא ישימו לב לאיזה מיליארד או 100
מסכים בהחלט.
הייתי מוסיף שאין הצדקה לחוב ממשלתי כלל, שינוי כללי המטבע על פי עקרונות שכבר הוצגו פה בעבר יבטל את שיטת "כסף כחוב" שנהוגה בעולם היום.
זה רק דורש משהו שכרגע אינו בנמצא: מנהיגות!