רגע פתיחת המשק אחרי השיתוק הגדול מייצג אצל רבים את נקודת היציאה מהמשבר או את האור בקצה המנהרה אם תרצו. אולם בנוסף לכל הבעיות שגרר עימו אותו שיתוק, ממובטלים רבים דרך עסקים שקרסו ועד סקטורים שלמים שספק אם יתאוששו, אורבת לכלכלה הישראלית משוכה כלכלית נוספת ולא קטנה.
מדובר במשוכה שיתמודדו איתה בעיקר כלכלות שתלויות במה שנקרא "אפקט העושר". אפקט זה נוצר כשנכסי האזרחים, בין אם אלה השקעות פיננסיות או פיזיות כמו נדל"ן, עולות ומעניקות לאזרח תחושה של עושר אף על פי שמדובר ברוב המקרים בעושר שהוא "על הנייר" בלבד. תחושת העושר מחזקת לאזרחים את הבטחון להוציא יותר כסף בכלכלה, ולחלקם אף גורמת לחיות בחוסר אחריות כלכלית מתוך הנחה, לעיתים שגויה, שהנכסים שברשותם יחלצו אותם בעת משבר. החגיגה הזו, ששותפים לה גם קברנטי המשק שמעודדים את הצריכה ונמנעים מלהזהיר את הציבור מאפקט מטעה זה, נמשכת עד שמתרחש המשבר.
ישראל היא מדינה שהצמיחה שלה מבוססת על צריכת משקי הבית. הצריכה הזו תודלקה בעשור האחרון על ידי אותו אפקט עושר. הסביר זאת היטב הנגיד הפרופ' אמיר ירון בתדרוך שערך לעתונאים לפני כשנה: "הצריכה נתמכה בשנים האחרונות בגידול מתמשך של ההכנסה מעבודה, אך גם מאפקט העושר כתוצאה מעליית שווי תיק הנכסים של הציבור"
גם קודמתו בתפקיד של ירון, הנגידה לשעבר קרנית פלוג אמרה דברים דומים שנתיים קודם לכן בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה: "העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים האחרונות תרמה אף היא לגידול בצריכה פרטית, דרך אפקט העושר".
ב2013 מצא בנק ישראל במחקר שדן בהשפעת מחירי הדיור על הצריכה, כי אפקט העושר משפיע על צריכת הישראלים באופן גבוה יותר מאומדנים שהתקבלו במחקרים עבור מדינות אחרות. כך למשל המחקר גילה כי העלייה המהירה במחירי הדירות בשנים 2009 עד 2011 ובפרט ב-2010, תרמה בכל אחת משנים אלו בין 1% ל2.2% להוצאה לצריכה הפרטית לעומת תרומה קטנה יותר בשנים קודם לכן.
כשעתיד המשק בכלל ושוק הנדלן בפרט לא ברורים, וכשמזהירים אותנו מפני סכנת "הגל השני והמסוכן יותר" של הקורונה, אפקט העושר עלול להתחלף מהר מאד באפקט הפחד. במקרה כזה הבטחון שאפף אותנו כתוצאה מהמצב הכלכלי "המצוין" מתחלף ברגע בחשש לעתידנו הכלכלי ומתורגם לאיבוד הבטחון העצמי. איתו גם מגיע החשש לפתוח את הכיס ולצרוך דברים שהם לא חיוניים. מבחינת המשק הישראלי שכל כך תלותי בצריכה, פגיעה באפקט העושר יכולה להוות את הסערה המושלמת. במקרה כזה רגע היציאה חזרה לשגרה עלולה להזכיר את אותם רגעים שבו אנחנו נושמים לרווחה שהצונמי עבר בזמן שהגל הגדול באמת נמצא ממש בדרכו אלינו.
בשביל להבין עד כמה החשש מהסערה גדול, צריך להקשיב לדברים יוצאי דופן שאמר ראש המועצה הלאומית לכלכלה ואחד מהדמויות המשפיעות על המדיניות הכלכלית בישראל בשנים האחרונות, פרופ' אבי שמחון. שמחון, הידוע כבעל נטיות ימניות בתחום הכלכלי ותומך מובהק בעקרונות השוק החופשי הודיע בראיון לדנה וייס בסופ"ש כי הממשלה הולכת להעמיק את הגרעון ולהדפיס כסף.
מדובר בשתי פעולות, במיוחד בהדפסת כסף, שיכולות להוות פתרון למצב הנוכחי אלא שעד לפני חודש הן היו בגדר טאבו אצל כלכלנים במיוחד מהצד הימני של המפה. הדפסת כסף לצורך מימון פעולות הממשלה היא פעולה כל כך מגונה בכלכלה המודרנית עד כדי כך שהיא הוצאה מהחוק הישראלי במסגרת תוכנית הייצוב הכלכלית ב1985 בעקבות המשבר המוניטרי העצום שפקד אותנו. דווקא שמחון היה זה שהחליט כעת להחיות את הרעיון מחדש. נראה אולי שגם אצלו אפקט העושר התחלף בפחד מפני העתיד. אולי הפעם זה לטובה.
לדעתי אחד הדברים שאני מקווה שיקרו אחרי הקורונה היא שאנשים יבינו שאפשר לעבוד מרחוק בצורה לא רעה בכלל, וזה לדעתי מה שיגרום לאנשים להבין שלא חייבים לגור במרכז, אלא אפשר להסתדר מצויין אם גרים בפריפריה. זה אומר:
1. פחות פקקים
2. פחות הוצאות על תחבורה ודלק
3. פחות זיהום אוויר וסביבה נקייה יותר
4. פחות הוצאות לא נחוצות
5. מחירי נדל"ן שפויים יותר
6. פחות צריכה לשם הצריכה והשעשוע
אפילו אם רק 10% מהאנשים יבינו או יישמו, זה ישפיע בצורה עצומה על הכלכלה.
בהחלט מסכים, ואפילו יעבוד מצויין אם אנשים יעבדו יומיים מהבית ושלושה מהמשרד אם זה נחוץ כל כך.
כל העבודות שבהן צריך גישה מרחוק בלי קשר לאם במשרד או לא, כמו רואה חשבון, אדריכלים והכי מתאים לחצי מעובדי ההיטק, שאת עבודתם אפשר גם בקלות למדוד (אם השיגו את התוצאות הרצויות).
חלק לא מבוטל מהמשק יכול לשנות הרגלים ולהשיג איזון הרבה יותר טוב של עבודה משפחה.
אם זה יהיה רק עשר אחוז מצויין, אבל בעבודה חלקית מהבית נוכל להגיע גם ל – 20% ויותר.
הלוואי!
האפקט היותר "מסוכן" לכלכלה הישראלית ולזו העולמית הוא שמילוני בני אדם למדו שהם יכולים לחיות חיים סבירים למדי ואפילו טובים מאוד מבלי לשלם חלק ניכר מהכנסתם עבור מוצרים ושירותים שאינם נחוצים כלל.
מליוני בני אדם למדו שאפשר להימנע מלהסתובב שעות בקניונים, שלא חייבים לטוס לחו"ל פעמיים בשנה או יותר כדי להיות מאושרים. שאפשר להכין אוכל בבית וזה יכול להיות כיף. שאפשר לחסוך בבילויים, בהופעות, במסעדות ובפאבים ועדיין להיות מאושרים. שאפשר לא לבזבז כלל על אטרקציות יקרות ומיותרות, סמלי סטטוס, בגדים, גאדג'טים חדשים ומתנות.
הקורונה הראתה שאפשר להיות מאושרים גם בלי לשלשם כל כך הרבה על מוצרים ושירותים שמלכתחילה היו מיותרים ולא תרמו כלל לרמת האושר של האנושות. וזה מה שיכול להרוס לחלוטין את הכלכלה.
אמן!
מישהו כבר אמר פעם שאם אינך פונה לפוליטיקה הינך מסתכן שנחותים ממך ישלטו עליך.
אז לכל חדי הלשון ומרוממי עין גשו לפוליטיקה וחדלו לצרוח מהיציע
כבודו מיישם את העצה שכבודו מחלק?
האם פנית בעצמך לפוליטיקה?
"הממשלה הולכת להעמיק את הגרעון ולהדפיס כסף.
מדובר בשתי פעולות, במיוחד בהדפסת כסף, שיכולות להוות פתרון למצב הנוכחי"
מאחר ו-2 הפעולות האלה מבוצעות ע"י הממשלה בימים כתיקונם (הדפסת כסף מתבצעת ע"י בנק ישראל) ומאחר ו-2 פעולות אלה הביאו למצב הנוכחי זה בלתי אפשרי שהמשך פעולות אלו יפתרו הבעיה.
איך בדיוק פעולות אלו הביאו למצב הנוכחי?
עד כמה שידוע לי המצב הנוכחי זה:
1). מחלת הקורונה שהתפשטה בעולם.
2). המשבר הכלכלי שבא בעקבותיה.
1). נראה לי שהדפסת הכסף והעמקת הגרעון לא יכולות לגרום מחלת הקורונה אן כל מחלה שהיא.
2). נראה לי שהמשבר הכלכלי נגרם עקב הסגר ולא עקב הדפסת כסף והעמקת הגרעון.
כמו כן נראה לי כי הפעולה הראשונה (העמקת הגרעון) לא בוצעה כלל בשנים האחרונות (להפך הגרעון ירד). והפעולה השניה (הדפסת כסף) חייבת להתבצע כי אם לא היו מדפיסים כסף לא היה כסף לאף אחד.
פרופ' שמחון הוא ראש המועצה הלאומית לכלכלה, זה לא מפריע לערן לקטלג אותו כ"הידוע כבעל נטיות ימניות בתחום הכלכלי ותומך מובהק בעקרונות השוק החופשי"
כמדומני ערן ניסה להיות מצחיק.
אני מעדיף את האפשרות הזאת על החלופה.
"הסביר זאת היטב הנגיד הפרופ' אמיר ירון"
"גם קודמתו בתפקיד של ירון, הנגידה לשעבר קרנית פלוג אמרה"
הפירומן הראשי הנוכחי והפירומנית הראשית שקדמה לו מסבירים ומתריעים על הסכנה הנשקפת מהלהבות.
הציבור מטומטם ולכן הציבור משלם
אפקט העושר או כמו שמי שלא רוצה להמציא מונחים חדשים קורא לו: אינפלציה
בנק ישראל הוריד את הריבית ויצר כסף זול שזרם לנדלן ולמניות. אדון שמחון לא רק מתעלם מזה אלה מציע להביא את ישראל להיפראינפלציה בעזרת שיטה שכבר הוכיחה את עצמה
מעניין איך קוראים למי שממשיך לעשות אותה פעולה אבל מצפה לתוצאה אחרת