הבשורה הניאו-ליברלית אומרת כי הפחתת מיסים על העשירים ועל התאגידים הגדולים תועיל בסופו של דבר לכולם על ידי הגברת הצמיחה הכלכלית והפחתת האבטלה. התומכים בהפחתות המיסים לעשירים ולתאגידים הגדולים טוענים כי הפחתות מיסים אלו יגרמו לאנשים העשירים להשקיע יותר שעות ומאמץ בעבודה, ולתאגידים להגביר את הפעילות הכלכלית.
למרות שיש כמות לא מבוטלת של גופי מחקר אקדמיים השוללים את הרעיון שהעשירים והתאגידים הגדולים צריכים להיות הראשונים בתור לקבל הפחתות מס, הרי שהתיאוריה של 'הטפטוף למטה' עדיין מקובלת.
מחקר חדש שניתח את מדיניות המס ב -18 מדינות במהלך 50 השנים האחרונות מגלה כי המבקרים את תיאוריית ה'טפטוף למטה' צדקו. קיצוצי המס על העשירים והתאגידים הגדולים הגדילו ומגדילים את אי-השוויון, אולם לא הזניקו צמיחה כלכלית ולא צמצמו את האבטלה. הרווחים האמיתיים מהגישה הימנית הניאו-ליברלית למיסוי הם הסופר-עשירים.
השפעת הכסף על העשירים
לא צריך להיות כלכלן או חוקר או לקרא מאמר אקדמי כדי להבין את המופרכות בטענה כי הפחתת המס לאנשים עשירים ולתאגידים היא אסטרטגיה יעילה במיוחד בכל הנוגע לפעילות כלכלית. צריך שכל ישר. כלכלת הטפטוף למטה מנוגדת לשכל הישר ואינה עובדת. הדרך הטובה ביותר להמחיש זאת היא פשוט לחשוב מה עושה אדם עשיר כאשר מפחיתים לו את המס.
אדם עשיר, בהגדרה, אינו 'זקוק' או 'צריך' כסף נוסף (לפי פרשנות רציונאלית למילה 'צורך'). ודאי שאדם עשיר מהעשירון העליון לא 'צריך' את הכסף הנוסף הזה כדי לקנות אוכל או מצרכים בסיסיים. אפשר להניח בסבירות גבוהה, שכל הוצאה נוספת תהיה על פריטי יוקרה, או שיש סיכוי טוב שהכסף יושקע בהשקעות פיננסיות ובשוק ההון.
הרעיון, או המיתוס, שחלק מהכספים האלו יועבר להשקעות קפיטליות בציוד לייצור, או לטיפוח חדשנות טכנולוגית אשר ייצרו מקומות עבודה נוספים, הוא רעיון מופרך. כאילו שכל מי שעשיר הוא גם בעל עסק או שהוא מעסיק אנשים, או שהוא בעמדה בה הוא ישכור אנשים, או שהוא יעסוק במחקר ופתוח, או שיקנה מכונות לייצור.
גם הפחתת מס לתאגידים הגדולים לא מובילה להשקעות פרודוקטיבית יותר. למעשה, לתאגידים הגדולים היה כסף, והיום יש עוד יותר כסף. אפילו יותר כסף ממה שהם צריכים למחקר ופיתוח ולהשקעות. עדות לכך היא שהתאגידים משלמים משכורות עתק הולכות וגדלות למנהליהם, וקונים את המניות שלהם בחזרה. באופן דומה, חברות השקעות פרטיות יושבות ביחד על מאות מיליארדי דולרים שאינם מנוצלים, כמו התחייבויות משקיעים שהחברות לא דרשו מהמשקיעים לממשן. מיליונרים ומיליארדרים משקיעים את החלק הארי של כספם בהשקעות פיננסיות בבורסות ולא בכלכלה האמיתית.
רכישות המניות שלהם בחזרה ע"י התאגידים, מנפחות את הרווח למניה, את מחירי המניות ואת הבונוסים למנהלים הצמודים למחיר המניות. העשירונים העשירים הם אלו שמחזיקים ברוב המכריע של המניות, והם שיכולים לקנות יותר מהמניות כשיש להם כסף נוסף בזכות מסוי נמוך יותר. בונוסים הצמודים למחיר המניות הם לרוב נחלתם של מנהלים שהם כבר עשירים. ולבסוף הורדת מס רווחי ההון מביאה להיזון חוזר בעושר וגורמת לאי השוויון לגדול בקצב מהיר יותר.
הדו"ח שמערער את כל תאורית הטפטוף למטה
דוח מחקר שפורסם החודש על ידי דייוויד הופ מבית הספר לכלכלה בלונדון ווג'וליאן לימברג מקינג'ס קולג' בלונדון, בשם 'ההשלכות הכלכליות של קיצוצי מס גדולים לעשירים' בוחן נתונים ממדינות ה- OECD, כולל בריטניה וארה"ב.
הופ ולימברג ניתחו בין השנים 1965 ל -2015 הפחתות מס גדולות לעשירים ב -18 מדינות שהן חלק מהארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי. בתוכן ארה"ב, יפן ונורבגיה.
הדוח מצא כי חמשת העשורים האחרונים התאפיינו בירידת מיסים על העשירים בכלכלות המתקדמות, כאשר ההכנסות הגבוהות עלו במהירות מאז שנות השמונים – וככל שהן גדלו, הונהגו יותר הפחתות מס לעשירים.
לפי המאמר, הפחתות מיסים לעשירים ב -18 מדינות מועילות בעיקר לעשירים. לרוב המכריע של האוכלוסיות במדינות אלה אין הרבה מה להראות כתוצאה מהפחתות מס אלו, כיוון שהתוצאות של הורדת המיסים על העשירים לא גרמו לשיפור ביצירת מקומות עבודה או לשגשוג ברחבי החברה.
"המחקר שלנו מראה שהטיעון הכלכלי לשמירת רמת מיסים נמוכה על העשירים הוא טיעון חלש. הניתוח שלנו מגלה ראיות חזקות לכך שהפחתת מיסים על עשירים מגדילה את אי-השוויון בהכנסות, אך אין לה השפעה על הצמיחה או האבטלה. הפחתות מס משמעותיות לעשירים מאז שנות השמונים הגדילו את אי-השוויון בהכנסות, עם כל הבעיות שאי שוויון זה מביא, ללא עליות מקזזות בביצועים הכלכליים" – נכתב בדו"ח.
העולם לא זקוק ליותר כסף להשקעות. הממשלות זקוקות להכנסות גבוהות יותר כדי להלחם בקורונה. העולם זקוק להכנסות גבוהות לעובדים רגילים, למעבר לכלכלת צמיחה נמוכה או ללא צמיחה כדי להפחית את הלחץ על הביוספרה, ולמאבק בשינוי האקלים ובהתחממות כדור הארץ.
בישראל פועלים הפוך
למרות ההוכחות שהפחתות מס לעשירים אינן מביאות לצמיחה כלכלית ותעסוקה, הצמרת הכלכלית בישראל ובקרב מקבלי ההחלטות עדיין תומכת ברעיון של 'הטפטוף למטה' והפחתות מס. גופים ימניים ניאו-ליברליים כמו פורום קהלת מפרסמים ניירות עמדה התומכים בהפחתות מס ומתנגדים להעלות מס על העשירונים העשירים. בעולם, לעומת ישראל, פועלים להעלאות מס על העשירונים העליונים.
בתחילת דצמבר חוקקה ארגנטינה מס עושר חד פעמי שאמור להגדיל את הכנסות הממשלה באמצעות מס על מיליונרים עם נכסים של יותר מ -200 מיליון פזו (2.4 מיליון דולר). המטרה היתה לסייע בתשלום עבור התגובה הכלכלית שלה לקורונה. ההערכות הן שכ- 9,000 עד 12,000 אנשים מהמאיון העליון ישלמו את המס, שהממשלה מקווה שיגיע לכ- 3.7 מיליארד דולר.
בבריטניה קראה נציבות מיסוי העושר להטיל מס עושר חד פעמי. לפי הצעת הנציבות יוטל מס של 1% לחמש שנים על הון אישי מעל 500,000 לירות שטרלינג. המומחים העומדים מאחורי הדו"ח טוענים כי מס מסוג זה יכול לגייס 260 מיליארד ליש"ט (כ- 348 מיליארד דולר) בחמש שנים. אם בסיס המס יהיה הון אישי של 2 מיליון ליש"ט, הוא היה מגייס 80 מיליארד ליש"ט. מחברי הדוח מציינים כי מיסים חד פעמיים נחקקו תחת ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר וגם ראש הממשלה טוני בלייר.
בחודש יולי חתמו 83 מיליונרים מארה"ב, בריטניה, גרמניה, ניו-זילנד, קנדה, והולנד, הקוראים לעצמם "מיליונרים לאנושות", על מכתב פתוח לממשלות שלהם. במכתב ביקשו מהן "להעלות מיסים על אנשים כמונו. מיד. באופן מהותי. ולתמיד".
"So please. Tax us. Tax us. Tax us. It is the right choice. It is the only choice .raise taxes on people like us. Immediately. Substantially. Permanently.”
"אז בבקשה. הטילו עלינו מיסים, מסו אותנו. מסו אותנו. זו הבחירה הנכונה. זו הבחירה היחידה.האנושות חשובה יותר מכספנו."
העלאת המיסים תגרום לבריחת החברות ואובדן מקומות עבודה. טראמפ הוכיח בדיוק את ההפך מהתאוריה המוזמנת הזאת. הוריד את המיסים, החברות חזרו והתווספו מקומות עבודה רבים מאוד. מה זה אומר על המחקר הנ״ל…? אם יש מקום להעלות מיסים הרי שזה לחברות גלובליות כמו גוגל ופייסבוקֿ וגם כאן כדאי להשקיע מחשבה בתוצאות, שכן הן עלולות להעלות את מחירי הפרסום, מה שיתן מכה לעסקים הקטנים המתקיימים מהן.
אין עושר בלא עבדים.
עבדים – עובדים שאינם מתוגלמים כראוי לעושר שהם מייצרים.
אם היו מתוגמלים כראוי, לא היו בבחינת עבדים.
ישנם עשירים שמתגמלים כראוי את עובדיהם אך הם מיעוט מבוטל.
אי שוויון פרושו שקיים שוק של עבדים עניים ומנוצלים.
אי שוויון פרושו חוסר צדק.
מבחינת קידמה טכנולוגית ישנו שפע שיכול להספיק לכולם גם אם רק 30% מהאוכלוסיה תעבוד.
בעתיד הרחוק רובוטים ואינטליגנציה מלאכותית יבצעו את רוב העבודה הפיסית והייצור במפעלים.
אם הייצור הרובוטי יהיה פרטי הוא יהיה אבסורד.
הוא יהיה אבסורד כי במקום להטיב עם חיי כל בני האדם במשך אלפי שנים הוא ייטיב רק עם מיעוט מבוטל שימנע את ההטבה מאחרים.
מיעוט זמני שצרות עין ורדיפת עושר העבירו אותו על דעתו.
מיעוט חלופי(80 שנות חיי אדם) שבעיוורון נפשי מתנכר למהות האדם שבו. מתכחש לאחריותו להטבת חיי האדם להפכם למאושרים יותר.
אין צורך בכפיה ממשלתית ובמיסוי חדש. מיסוי מגדיר את הממוסה כעבריין ויוצר בעיות חדשות ושחיתות.
יתכן להמנע ממיסוי העשירים.
מספיק ללמד את ההמונים שהעושר שהם מייצרים שייך להם באותה מידה ששייך לבעלים ובמידה שווה. ואם לאו לא עובדים עבור הבעלים.
הפתרון הוא בחינוך ההמונים .
הימין ברשות ביבי בעד העשירים
״ שפע שיכול להספיק לכולם גם אם רק 30% מהאוכלוסיה תעבוד.״
אתם תעבדו אני יקבל כל מה שאני רוצה בלי לעבוד כי ״רובוטים״
מי יפנה את הזבל ויפתח את הסתימה בשרותים? בטח לא אני, כי אני הוגה דעות
יפה אמרת.
חינוך להמונים שמלמד שיתוף פעולה זו התשובה
הערה אחת לגבי המשפט: "..הצמרת הכלכלית בישראל ובקרב מקבלי ההחלטות עדיין תומכת ברעיון של 'הטפטוף למטה' והפחתות מס.."
ה"צמרת הכלכלית" ומקבלי ההחלטות בישראל אינם תומכים באף "רעיון".
אלו בסך הכל חבורה של אנשים שתומכים ברווחתם האישית, רצונותיהם ותאוותיהם.
הפחתות מס לעשירים משרתות מטרה זו, או לפחות הם מאמינים שזה כך.
במשפט אחד הכותב טוען כי:
"או שיש סיכוי טוב שהכסף יושקע בהשקעות פיננסיות ובשוק ההון."
במשפט הבא מיד אחריו נטען כי:
"הרעיון, או המיתוס, שחלק מהכספים האלו יועבר להשקעות קפיטליות בציוד לייצור, או לטיפוח חדשנות טכנולוגית אשר ייצרו מקומות עבודה נוספים, הוא רעיון מופרך."
פה חשדתי.
הרי "השקעות פיננסיות ובשוק ההון" הן הדרך הקפיטליסטית "להשקיע בציוד ולטפח חדשנות טכנולוגית". זו הסיבה שבכלל יש שוק הון. שוק ההון הינו זירת המפגש בין משקיעים בעלי הון (או שאלו שמעדיפים להשקיע במקום לצרוך) לבין פירמות המעוניינות לרכוש מכונות, לגייס עובדים או לפתח טכנולוגיות.
כל מי שמשקיע בשוק ההון משקיע בהכרח ברכישת ציוד, גיוס עובדים ופיתוח טכנולוגיות.
הכותב מביע טענה במשפט אחד ואז מפריח אותה במשפט הבא אחריו.
הכותב מוליך שולל את הציבור ומנסה להציג את המצב הכלכלי כאילו מדובר בכלכלת כפר מבודד שבו התושבים יכולים לקבל ארוחת חינם אם רק ימסו עוד יותר את הפירמות ואת העשירים.
אלא שלא מדובר כלל בכפר והכותב לא מתייחס כלל לאחת התופעות היסודיות בכלכלה – מיסוי משנה התנהגות.
ניסיון למיסוי יתר של פירמות יגרום לחברות להעביר פעילות למקומות זולים יותר ולייצר שם. מוצרים אלו יהיו בהכרח זולים יותר מהמוצרים המיוצרים בכפר המדובר. בשלב זה השליטים הנאורים יטילו מכסים כדי להגן על התעשיה הכפרית המקומית (וגם להכניס עוד קצת כסף לקופה הציבורית). כעבור זמן המכסים והמיסים יגרמו לניוון של כל התעשיה והחדשנות הכפרית המקומית. שכן בהעדר תחרות ומעבר חופשי של סחורות וידע התעשיה המקומית תגדיל את הפער מהעולם. מה שיצריך מכסים יותר גבוהים. והתוצאה הסופית תהיה חוסר יכולת מוחלט ליצר ולחדש בכפר וקריסה כללית של הכפר.
בסוף כל תושבי הכפר ישלמו את המחיר באמצעות יוקר מחיה גבוה. פיגור טכנולוגי ומערכת סבוכה של מכסים והגנות. וכל זה בגלל הרצון להרוויח ארוחה החינם באמצעות מיסוי יתר של פירמות.
והדבר החמור ביותר הוא שלמעשה מיסוי יתר של פירמות יגדיל עוד יותר את פערי העושר. ניסיון למיסוי פירמות יתן יתרון לתאגידים בינלאומיים שיכולים להעביר פעילויות בקלות יחסית למקומות שדורשים מיסוי נמוך. וכך פירמות מקומיות ימוסו בשיעור גבוה ואילו תאגידים ימוסו בשיעור נמוך (וזהו אכן המצב כיום). היתרון הזה יתן עדיפות לתאגידים על פני הפירמות המקומיות ולאורך זמן התאגידים יתחזקו והפירמות המקומיות יחלשו. הפער העושר הזה יתורגם להשפעה פוליטית משמעותית. כיום ניתן לראות איך תאגידים מצליחים להשפיע על החלטות פוליטיות.
וכך, ראינו שמיסוי של תאגידים יחסל את הפירמות המקומיות ויגביר את פערי העושר. ואת זה ראינו בכל ניסוי קומוניסטי שהתקיים אי פעם בכדור הארץ.
הכותב, כחלק ממחנה שמאל כלכלי, משנה את משמעות המושג מס.
אם בתאוריות מודרניות המס אינו אמצעי לממן טובין משותפים (למשל צבא, משטרה, מכבי אש) הרי התאוריה הפוסט מודניסטית של השמאל הכלכלי משנה את משמעות המס לכדי אמצעי ליצור שיוויון.
אם עד כה חשבנו שמותר למדינה לקחת רכוש של אזרחים בטענה כי ישנם שירותים שהמדינה מספקת להם הרי שמעכשיו מותר למדינה לקחת רכוש של אזרחים כי קיים אי שיוויון.
הדיבר לא תגנוב הוחלף בדיבר לא תיצור אי-שיוויון.
אזרח שהתאמץ, עבד קשה, ויתר על פנאי ועל צריכה בהווה לשם צריכה עתידית יצר אי-שיוויון ובכך סיפק למדינה עילה לקחת את רכושו.
השמאל הפך את מצב האי-שייויון לרוע פילוסופי. הפך את המלחמה ברוע הזה לאובסססיה. ונתן אישור מוסרי לממשלה להפקעת רכוש ולצבירת כוח מוגזם. וזה מוביל, כפי שההיסטוריה הראתה פעמים רבות, לרוע אמיתי שקשה להיפטר ממנו.
מציע לכותב לרכז את מאמציו בשיטה מועילה יותר במיתון האי-שיוון. מלחמה במונופולים ויצרית שווקים תחרותיים. כיום חלק ניכר מיצירת העושר בעולם הינו מבעלות על פירמות מונופוליסטיות. ביטול המונופולים באמצעות תחרות יימתן את אי השיוויון בהכנסות. יוזיל את יוקר המחיה לכלל האזרחים. יעודד חדשנות ושיפור מתמיד. ידרוש פחות ממשלה, פחות רגולציה ופחות חוקים ותקציבים וימזער את התערבות המדינה בחיי הפרט.
הקטנת "התערבות המדינה בחיי הפרט" היא אכן אידאל שיש לשאוף אליו.
בטח תסכים עם הקביעה שהאוליגרכיה והתאגידים צברו כל כך הרבה כוח השפעה שהם לא מאפשרים לתחרות אמיתית להתקיים כלל.
תהיה כנה עם עצמך: האם יש סיכוי שהם יוותרו על איזשהו חלק מכוחם ללא התערבות המדינה?
האם אפשר להתייחס לתאגיד כאל "פרט" שיש לשחרר מהתערבות ממשלתית?
(לא שיש היום – עם תרבות ההון-שלטון הנוכחית – הרבה סיכוי להתערבות המדינה כנגד תאגיד כלשהו).
והחוקים שמאפשרים את זה, (בין השאר הקלות מיסים לעשירים) – חוקים שהעשירים לוחצים ומשפיעים על המחוקקים לחוקק עבורם – האם זו לא התערבות?
התנאים במערכת קובעים מי ישגשגו ומי יקמלו, וכל מערכת שאין בה איזון אינה "מקיימת".
אנחנו הגענו למצב של חוסר איזון קיצוני, השאלה אינה אם יהיה שינוי רדיקלי, אלא *מתי* וכמה אנשים ייפגעו בתהליך.
============
בתור תרגיל מנטלי, בוא ניקח לקיצון את העיקרון של הפחתת מס על תאגידים מתוך פחד שיעזבו.
מבחינה הגיונית המדינות יתחרו ביניהן מי מטיל פחות מסים, עד למצב בו המדינות ישלמו לתאגידים כדי להישאר, והמקומיים יצטרכו לשלם על כך.
ברור שהדינמיקה הזו לא משרתת את "המדינה".
מה יקרה אם במקום זה נטיל עליהם מיסים כמו על כל אחד אחר, אולי אפילו פרוגרסיביים?
אם הם יסכימו לזה וישרדו, המדינה תקבל הכנסה גדולה נוספת שנמנעה ממנה עקב המיסוי הרגרסיבי הנוכחי.
אם הם לא יסכימו מה יקרה?
הם יקרסו או יעברו דירה?
(איך אמר פעם מישהו: "ניתן להם!")
במצב כזה נצטרך למלא את הואקום ולהקים את אותה תחרות שמראש הצעת להקים, רק שעכשיו לא יהיו תאגידים שיטרפדו את יצירת התחרות הזו.
לדעתי מיסוי פרוגרסיבי הוא לא "שמאל כלכלי", אלא מנגנון למיקסום הרווח הכלכלי של החברה כולה.
יותר כסף וזמן פנאי ליותר אנשים ימריץ את הכלכלה ויעודד יצירתיות וחדשנות.
ומיסוי פרוגרסיבי לא ימנע מהעשירים להתעשר. הם יתעשרו, רק לא באופן שישעבד את כל השאר שהם, דרך אגב, הרוב!
זו כלכלה אמיתית? כל המאמר הזה בלוף אחד גדול.
כבר קשה להגיב לכל כך הרבה חירטוטים.
אני מנסה למצוא את המשפט המתאים למאמר ולחלק מהתגובות. "יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. לגבי הראשון אני מסופק." שאמר אלברט איינשטיין. או "לעולם אל תתווכח עם טיפשים – הם יורידו אותך לרמה שלהם, ואז ינצחו אותך עם הניסיון שלהם."
תיאורטית, לו כל העולם היה גובה את אותם אחוזי מס ואותם תנאים, אולי אתה צודק. עובדתית, תבחר את המשפט הנוח לך. די לראות את התוצאה שהביא האידיוט שמנהל את NYC וחברו לתחרות האידיוטים שמנהל את NYS בכדי להבין כמה זה שגוי למסות את העשירים כהמלצתך. לא סתם גם NY וגם CA מפסידות את התחתונים.
ישנם פתרונות טובים יותר שיביאו את העשירים וכספם להרים יותר את המצב הכלכלי במדינה, מבלי למסות אותם ולגרום להם לברוח.
מספר ימים אחרי שכתבתי את המאמר הקצר הזה, ובאותו יום בו הוא פורסם ב'הכלכלה האמיתית' פרסם אתר בלומברג ב-25 לדצמבר 2020, מאמר ברוח אותם דברים, בכותרת "For Corrosive Inequality, Look to the Upper Middle Class"
https://www.bloombergquint.com/gadfly/don-t-just-blame-billionaires-for-wealth-inequality
מהמאמר בתרגום חופשי: 'נראה כי ארה"ב החליטה סופית שאי שוויון הוא אכן בעיה. ההבטחה כי הגאות הגוברת תרים את כל הסירות נשמעת חלולה לאחר סדרת משברים ומיתונים כלכליים בארבעים השנים האחרונות שהותירה כל כך הרבה אנשים תקועים בבוץ. כלכלנים מבינים כי הרשאת אי-שוויון רב יותר, לעיתים קרובות אינה מגבירה את הצמיחה. וההצדקה לאי-שוויון, הרעיון שאנשים עשירים מקבלים פיצוי הוגן עבור יצירת כמויות אדירות של ערך כלכלי, קרסה במידה רבה. אפילו מספר של כלכלנים מובילים מדברים כעת על בעית אי-השוויון.
אחת הסיבות לאי השוין היא מטבע ציווי והיכולת של הבנק המרכזי להדפיס מטבע ולשלוט בריבית (שזה למעשה הדפסת מטבע בעזרת הבנקים המסחריים)
המדיניות הזאת מענישה חסכון ומתגמלת השקעות וספקולציות. הבעיה היא שחסכון זמין לכולם בעוד שכדי להשקיע (באמת ולא ״להשקיע״ בברוסה ולהיות המשקיע הפרטי שעליו נזרקים המניות), צריך להיות בעל משאבים לעמוד ברגולציות שנועדו ״להגן״ על המשקיע הפשוט (להעשיר את העשירים)
אני חושב שרוב האנשים מסכמים שהמדניות הנוכחית היא נוראית. מה שמפריד ימין ושמאל (כלכלי) הוא ההבנה (או חוסר ההבנה) שכל הקישקוש הזה הוא מדניות ממשלתית. והבעיה של ממשלה היא שהיא מורכבת מבני אדם. כלומר, אפשר לתקן את המצב בשני דרכים, להחליף את האנשים בממשלה במלאכים או להוציא את הכח מידי הממשלה
הפתרון של עוד ממשלה (למשל: עוד מיסוי) הוא אבסורדי, והוא נתמך עי אנשים שמרויחים מהממשלה. לכן, זה ברור, שאותם אנשים לא טובים יותר מהעשירים המושחתים, הם פשוט כרגע בצד המפסיד. יעברו לצד המרויח, ידפקו את החלק היצרני של הציבור באותה מידה (או יותר)
הנה דוגמא. העלאת מס לעשירים. עשירים לא משלמים מס באותו אופן שמעמד הבינים משלם. יש להם יותר אופציות ויכולת לתכנן מס או לעבור למקום אחר. ב100% מהמקרים בעבר, מי שמשלם את המס הנ הוא מעמד הביניים
שתי אפשרויות לגבי אותם ״חוקרים״ שמציעים הגדלת המיסוי . אין להם הבנה היסטורית והם לא יודעים איך המציאות עובדת. אם זה המצב, איזה מין ״חוקרים״ הם?
האפשרות השנייה היא שהם יודעים שזה מה שיקרה ולא אכפת להם (כי הם נסמכים על שולחן הממשלה ומאמינים שזה לא ישפיע עליהם).
בורות או זדון. בכל מקרה הם לא טובים מה״עשירים״ שהם אוהבים לשנוא
אני מעריך שתוצאות המחקר נכונות. תסתכלו בקטן בישראל. הטייקונים מתעשרים. העניים מתענים ופער "אי השיוויון" הולך וגדל, ולכן כן רצוי להעלות את המס ההכנסה והחברות.
יש נקודה אחת חשובה בכיוון ההפוך שמיסוי נמוך מושך השקעות בינלאומיות (אינטל) וגם לזה צריך למצוא פתרון.
מחקר שמאלני טיפוסי – קודם מחליטים מה תהיינה התוצאות של "המחקר" ואז בונים את "המחקר",אשר למרבה ההפתעה מניב את התוצאות…..עליהן הוחלט מלכתחילה.
אין בעולם גופי מחקר. האקדמיה היא גוף רקוב לחלוטין ומושחת בצורה טוטאלית בדיוק כמו "המשפט" או "התקשורת". כל הגופים האלה (ועוד הרבה אחרים) קיימים כדי לשמר עריצות מחרידה של מיעוט אקדמאי מרקסיסטי (במקרה האקדמי עי שימור נרטיב שקרי).
שכל ישר ? אם היה לשמאלנים משהו כזה,הם לא היו רוצחים 1.5 מליארד אנשים במאה האחרונה והופכים 5 מליארד אחרים לחיות מעבדה בניסויים סדיסטיים מטורפים.
ומה המס החדש ישנה,בהנחה שאכן יגבה כסף בפועל ?
"העניים" (לא עניים בכלל ביתר העולם) יקנו יותר והפלנטה שלנו שגם ככה תחדל להתקיים עבורנו בתוך 150 שנה בערך….תעשה את זה עוד קודם….
חוסר יכולת שוב יתוגמל בנדיבות,כאילו מדובר בדבר שיש לעודד ולטפח.
האם ראיתם אי פעם "מחקר" שהניב תוצאות הפוכות מהנרטיב של אותו גוף שהזמין את ה"מחקר" ושילם עליו ?
דוקא העלאת מס חברות היא בעייתית.
מס חברות איננו מס שמוטל על החברות כי החברה היא גוף דומם שלא מודע כלל למס הזה. מס חברות מוטל בעצם על מחזיקי המניות של החברה.
אבל אחרי שהוטל מס חברות על מחזיקי המניות בחברה מוטל עליהם מס נוסף והוא מס על הדוידנדים שהם מקבלים מהחברה או מס על עליית שער ניירות הערך שלהם (בזמן שהם רוצים למכור אותם). כלומר זהו כפל מס.
די עם האיש קש של הטריקל דאון אקונומי והניו ליברליזם דיייייייי
זה לא תאוריה ואף כלכלן רציני לא מאמין בזה
פשוט מאוס מה שנהיה כאן
גם אם תחברו את הידע של שני הטמבלים השרלטנים האלו הילדסהיים ופורטוגלי לא תקבלו משהו שמתקרב להבנה בכלכלה
מביך בעיקר בשבילכם אז די
אתה יכול לרשום דברים שיש מה להגיב אליהם?
מה לא מובן לך? רוצה הסבר עם בדידים?
נראה לי שאסביר לך רגע עם בדידים
רוצה לרשום משהו שיש אפשרות להגיב אליו?
או שתמשיך לרשום שטויות מעבר למסך מחשב בלי שום קשר למציאות עם סתם העלבות נוסח כלום.
"די עם האיש קש של הטריקל דאון אקונומי והניו ליברליזם דיייייייי
זה לא תאוריה ואף כלכלן רציני לא מאמין בזה" – מכאן ניתן להבין שאתה לא מאמין בגישה הזו.
"פשוט מאוס מה שנהיה כאן
גם אם תחברו את הידע של שני הטמבלים השרלטנים האלו הילדסהיים ופורטוגלי לא תקבלו משהו שמתקרב להבנה בכלכלה" – מכאן ניתן להבין שאתה לא אוהב באופן אישי את הכותב.
אבל לאורך כל הזמן לא אמרת למה אתה לא מסכים או הבאת הוכחה הפוכה?
הבנת או שצריך להסביר לך עם בדידים?
דרך אגב כבר מזמן הבינו שבדידים לא כל כך תורם להבנה ומפסיקים עם זה דיי מהר היום.
אני באופן כללי לא נהנה לשוחח בטוקבקטים עם טיפשים ורשעים, בטח במקום כזה.
אבל ביקשתי יפה אז אעשה זאת:
השרלטנות מתחילה כבר בכותרת כשהכותב רושם "התאוריה הכלכלית הפופלרית בעולם" הוא מתייחס לתאוריית החלחול או בשמה הלועזי טריקל דאון אקונומי, בה הורדת מיסים מהעשירים אמור להאיץ את הפעילות הכלכלית ובסופו של דבר לחלחל גם לשכבות הנמוכות וכו'.
אלא שאין באמת תאוריה כזו, היא לא נלמדת ואף חוקר רציני לא מאמין בה או בנכונות שלה. כבר לפני עשרות שנים תומאס סואל הצביע על איש הקש הזה שמשתמשים בו כדי לנסות לנגח בקפטיליזם.
זה מבלי להרחיב על כך שלא ברור אם באמת קיים דבר כזה "ניאו ליברליזם" ואני סבור שגם אתה וגם פורטוגלי לא יודעים להסביר מה זה. זו אולי אולי רטוריקה שפוליטיקאים רפובליקאים השתמשו בהם. לרוב זה מקושר לעומת לאפר אלא שעקומת לאפר בפני עצמה מצביעה נכון על כך שהחל מנקודה מסוימת מיסים גבוהים מדי מביאות הכנסות נמוכות. העקומה בפני עצמה אינה מתייחסת לסוג המיסוי ואמפירית נורא קשה לדעת באיזה צד אתה של העקומה, כך שגם בעקומת לאפר לא נהוג להשתמש כטיעון לקביעת מדיניות.
הלאה –
פורטוגלי משום מה מקשר בין כלכלת החלחול לבין הטיעונים כנגד מס עושר. הוא טוען את המובן מאליו – מס עושר פוגע בעשירים. ממש אבחנת המאה. אלא שהשאלה היא מה התועלת בהטלת מס כזו?
לכל מס וכן זה נכון גם למס עושר – יש נטל שולי עודף. אך האם ניתן לממן להגדיל את הכנסות הממשלה ולתת שירותים טובים יותר בעזרתו?
פורטוגלי כמובן זורק סכומים של מילארדי דולרים כי הוא יודע שזה מבלבל הדיוטים אחרים כמוהו, אך בפועל, באחוזי התוצר זה שווה לקצת מעל 2% תוצר. בטח לא איזשהו סכום דרמטי – מבלי להיכנס לקושי שבליצור את ההגדרות של עושר ונכסים, מעבר של עשירים מהמדינה ותכנוני מס אחרים.
בפועל- זה נוסה בצרפת ונכשל.
טיעון אחרון בעד מס עושר הוא עניין אי השיוויון. אכן, במהותו זה מס פרוגרסיבי שיצמצם את אי השיוויון במידה מסוימת. האם באופן דרמטי? ספק. האם זה טיעון מספיק טוב בעד המס? עניין של מערכת ערכים והעדפות.
אך האם זה שווה את כל הטרלהלה, החירטוטים ואנשי הקש על החפירות כלפי מטה והניו ליברליזם והתיאורים הפומפזיים על התאוריה הכלכלית הפופלרית משחר האנושות? לא ניראה לי……
ועזוב, אתה לא חייב באמת להגיב לי
קודם כל אני לא טיפש ולדעתי אף אדם שפועל על מנת ללמוד ולא פשוט מקשיב לדברים שהוא קורא ללא בחירה מודעת, וללא יצירת דעה.
דבר ראשון שאני רוצה להצביע עליו הוא שלא נתת תגובה הולמת לטענת המאמר.
אני מסכים איתך כי לא ניתן ליצור מאמר ארוך מנומק בצורה מלאה ובעיקר ארוך ומלא בחישובים "פסאדו" מתמטים שנקראים כלכלה (מצטער על ההגדרה). מהסיבה שאף אדם הדיוט (כהגדרתך) לא יקרא אותו ולדעתי האתר לא מכוון לכלל האקדמאים שמבינים את מה שאתה אומר.
נראה שאתה לא מדבר עם האדם הפשוט שהוא כן מאמין בדיוק בכלכלת החילחול, אולי זה דבר שכבר לא קיים באקדמיה אבל אצל שאר העולם זה כן ואנשים משתמשים בטיעון הזה במגוון שיחות שאני מנהל עם חברים ומכרים (בעלי תארים, לא כולם בכלכלה יש לומר).
אני לא אגדיר ניאו ליברליזם מכיוון שזאת תנועה שיש לה המון פנים קצת כמו סוציאליסטים או סוציאל דמוקרטים שמתפתחת עם הזמן.
תשמע בסופו של דבר הכסף צריך להגיע מאיפה שהוא, זה יכול להגיע בצורה פרוגרסיבית כצורת מס על העשירים או יבוא בצורה של ביטול הטבות מס, שלא נראות לעין כמו מס נמוך מאוד על הון או מס נמוך יחסית על הון נדלני.
אני לא מסכים עם אמירות פופוליסטיות כמו תביאו כסף אחר כך נמצא מאיפה יגיע בכסף יש תמיד מאזן והמאזן צריך להתאפס ואם הוא לא אז הכסף תמיד ילקח מהחלש ולא מהחזק שמסוגל להגן על עצמו. לדוגמא יהיה קל יותר לקצץ בתקציב החינוך או לבטל כבר למעלה מ10 שנים את התוכנית לסיום הרעב בישראל (תוכנית מגירה שקיימת במשרד האוצר כבר שנים) מאשר למסות את קונצרן chevron דלק אנרגיה ונובל אנרג'י. או לתת איזשהו מס לירושה וכו'.
הלאה –
התועלות הינן שיהיה ניתן להתשתמש בכסף הזה לדברים אחרים וכמובן שצריך למצוא לכסף מה לעשות לפני שגובים אותו, ושהתקציב יהיה שקוף לגמרי ולא רק חצי שקוף.
הסכומים לדעתי הם חשובים למרות שאתה משווה אותם לתוצר אבל אם נעשה רגע השוואה
כ- 458 מיליארד ₪ תקציב מדינת ישראל 2018
התוצר הינו כ 1,200 מליארד ש"ח. 2018
כלומר זה יהיה שווה כמעט 6% יותר לתקציב המדינה. זה המון בהתאמה כמובן.
כמובן השתמשתי באחוזים שכן אתה השתמשת בנתונים אני לא יודע אותם ולא התאמתי אותם לישראל.
לדעתי חבל שסיימת בפסקה שסיימת כך.
בכל מקרה להבנתי זה באמת עניין של ערכים כמו שכלכלה היא איננה מדע אלא עולם ערכי שאנחנו בונים עליו מודל כלכלי, להבנתי המטרה של כלכלה היא לחזק ולשפר את מצב כלל האזרחים באותה המידה וזאת המטרה של המדינה בתוך זה.
כלומר אם לצורך העניין אני אקח עשירונים מסוים ואשפר את מצבו באחוז/סכום (אם ניקח אמת מידה מתקדמת יותר אז נייצר סולם חומרי שאליו נשאף להגיע וכך נמדוד באיזה צורה אנחנו משפרים את חייהם של אנשים) ארצה שכך זה יהיה בכל העשירונים.
לפי הבנתי ולפי 2 הספרים האחרונים של תומאס פיקטי יש פה מצב לא מאוזן.
וזה דבר שניתן למוטט בעזרת מאמר כזה.
תגיד אור: אם בעינך הכותבים "טמבלים ושרלטנים" אז למה אתה נכנס לאתר הזה בכלל?
אתה אומר שתאורית החלחול לא קיימת כלל? אם בעצם התעשרות של העשירים לא גורמת לכך שיתר שכבות האוכלוסיה. אז למה שלא נגדיל את המיסים עליהם? אם הגדלת עושרם לא מחלחלת ליתר שכבות האוכלוסיה אז גם הקטנתו לא תפגע ביתר שכבות האוכלוסיה.
"בחודש יולי חתמו 83 מיליונרים מארה"ב, בריטניה, גרמניה, ניו-זילנד, קנדה, והולנד, הקוראים לעצמם "מיליונרים לאנושות", על מכתב פתוח לממשלות שלהם"
מדהים שאותם מיליונרים שכלכך רוצים שהממשלות ייקחו מהם כסף לא פשוט רושמים צ'ק לאותן ממשלות. זה כאילו אותם מיליונרים לא יודעים לרשום צ'ק או לבצע העברה בנקאית או משהו.
אם המיליונר יודע לחתום את שמו בתחתית המכתב הפתוח הוא גם יכול לרשום את שמו בתחתית צ'ק (פתוח או סגור).
שוב אתה כותב שטויות..
הם יכולים לרשום צ'ק או לבצע העברה בנקאית אבל זה לא ישפיע על השיטה.
מה אתה רוצה?
"שוב אתה כותב שטויות"
מאחר ומעולם לא כתבתי שטויות אזי הטענה המצוטטת הינה שקרית.
"אבל זה לא ישפיע על השיטה"
על איזה 'שיטה' אתה מקשקש? להוסיף עוד מס לרשימת המיסים הקיימים זה איכשהוא משפיע או משנה את 'השיטה'?
שים לב, כבר כיום עוד לפני אותו מס עושר מדובר העשירים משלמים אחוז ניכר מסך המיסים, בכל מדינה, שגדול בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסייה.
בנוסף, כמעט כל מס שמוטל על מרבית האוכלוסייה התחיל את דרכו כמס עשירים כזה או אחר, בדוק מי שילם בארה"ב מס הכנסה שהוא רק נחקק…
ונניח שעוד מס משפיע איכשהוא על 'השיטה', אותם 83 מליונרים ביקשו ביולי להעלות את המיסים עליהם באופן מיידי וזה עוד לא קרה.
נראה שגם תשלום עצמאי וגם 'קריאה' שייקחו מהם בכוח את מה שלכאורה הם רוצים כלכך לתת לא ממש השפיע על 'השיטה'…
האם מישהו מאותם 83 מיליונרים החליט לא להמתין לשינוי 'השיטה' והחליט בינתיים לתרום את הסכום הכסף שהוא לכאורה מעוניין שהמדינה תיקח ממנו?
אני מי לא מצליח להבין את ההגיון של פרוגרסיביות במיסוי. הטענה של "חלוקת ההון מחדש" מגוחכת במקרה השמאלני.
והיא בטח לא צריכה לקרות באלימות (מיסים זו לקיחה אלימה של כסף מאלה שהרוויחו אותו).
עשירים ועניים מקבלים מהמדינה את אותם דברים בדיוק,אז למה הם צריכים לשלם סכומים שונים בתור מיסים ? אלה שיודעים לעשות כסף לא צריכים להיענש בגלל זה. זו לא בדיוק תכונה שלילית.
לדעתי מס גולגולת אחיד לכולם , עדיף בהרבה.
ליואל הנכבד: מנין לך שאותם 83 מיליונרים לא תרמו את אותם סכומים?
בדרך כלל מי שתורם לא מספר לך או לי על כך.
"חוקקה ארגנטינה מס עושר חד פעמי […]שהממשלה מקווה שיגיע לכ- 3.7 מיליארד דולר."
"בבריטניה קראה נציבות מיסוי העושר להטיל מס עושר חד פעמי […] טוענים כי מס מסוג זה יכול לגייס 260 מיליארד ליש"ט"
כסף סופרים במדרגות וזה נכון גם לכספי שוד מזוין.
נחמד מאוד שיש 'הערכות' לגבי כמה כסף מס עשירים יצליח לגבות, גם בצרפת התבססו על 'הערכות' שנחקק מס העשירים המקומי.
התוצאה – עשירי צרפת עשו רילוקיישן למדינות עם חוקי מס קצת פחות גזלנים, חלקם ויתרו על אזרחותם. הממלכה הצרפתית גבתה הרבה הרבה פחות מאותן 'ההערכות' והמס בוטל.
עכשיו מנסים בצרפת למשוך את העשירים חזרה באמצעות… ניחשתם נכון, הקלות מס.
אשמח אם תצטרף אסמכתא למה שרשמת לגבי ממשלת צרפת אחרת זה משהו באוויר שיתכן כי פשוט המצאת.
פלוס לא הובן הקשר בין השורה הראשונה של התגובה שלך לבין הציטוטים.
אוקי ואם הם עשו רילוקיישן הם לקחו איתם את כל אמצעי הייצור? כי אם כן אז יש על מה לדבר ואם לא אז המיסים עדיין יגיעו לממשלה, יש פה איזה חור בעלילה..
באופן עקרוני הטיעון שהעשירים ילכו הוא אבסורדי, הם מרווחים כסף מעסק שנמצא במדינה מסוימת אם הם יוציאו את העסק לא בהכרח ימשיך העסק במקום אחר. שלא נדבר על זה שיכול להיות שאותו העסק כבר מותאם למדינה שלא נדבר על זה שיש לו מוניטין במדינה מסוימת שלא עובר איתו בהכרח ממדינה אחרת.
"אשמח אם תצטרף אסמכתא" – שקר, אתה לא תשמח מצירוף האסמכתא האמורה.
הבלוג הזה נוהג למחוק תגובות עם לינקים ואני סבור שידעת זאת כאשר ביקשת את האסמכתא.
האם תקבל ציטוטים של העתק-הדבק כחלופה?
"יש פה איזה חור בעלילה.."
חור ישנו אבל לא בעלילה.
חוקי המיסוי של מדינות רבות הם עסק מורכב שבדר"כ נחקקו טלאי על טלאי. אדם יכול לדווח לרשויות המס על מקום מגורים או לוותר על אזרחות אחת לטובת אחרת כדי להקטין את נטל המס הכולל עליו.
bottom line – בצרפת חוקקו מס עושר והעשירים שהיו אמורים לשלם את המס מצאו דרכים להתחמק מתשלום.
ליואל: "אתה כתבת שאדם יכול לדווח על מקום מגורים אחר או לותר על אזרחות כדי להקל את נטל המס עליו"
הטעות בחוקי המיסים היא שהם נקבעים לפי האזרחות של האדם או מקום מגוריו. המיסים צריכים להיות טוריטוריאלים כלומר אדם צריך לשלם את המיסים בטריטוריה שהוא יצר את ההכנסה. כלומר אתה יכול לדווח שאתה גר בארץ אחרת, לעבור פיזית לארץ אחרת או לותר על האזרחות – אבל זה לא יעזור לך. אם יצרת הכנסה בארץ תצטרך לשלם מס הכנסה עליה בארץ (כמובן שגם מישהו שמתגורר בארץ או בעל אזרחות ישראלית לא יצטרך לשלם פה מיסים על הכנסות שהוא ייצר בחו"ל. הוא ישלם אותם לשלטון באותה טריטוריה ששם הוא ייצר את ההכנסה).
בשנות ה90 במסגרת לימודים מתקדמים בכלכלה בפקולטה לחקלאות, חקרתי את נושא כלכלת הקיבוצים , כגופים שיתופיים אלטרואיסטים, בהשוואה כמובן לכלכלה התחרותית הקפיטליסטית.
כפי שיש 50 גוונים לאפור (ואלפי גווני ירוק והבעיה ביכולות והחושים שלנו שלא מסוגלים לקלוט את ההבדלים) כך גם בכל נושא פילוסופי, אנו נצמדים לבולט לצעקני לצבעוני לשולים עת שיש/אין שיווי מיקל דינמי המשתנה מידי רגע.
1.אנו חלק בלתי נפרד מהקוסמוס וחל עלינו חוקי האבולוציה, כפי שמתקיים על החי והצומח והפיזיקה. ומזה גם נגזרים
כללי ההתרבות למינם, המאבק על משאבים, הצורך להתרבות, להשתלט לבלוט להתחרות.. כללי הטבע חלים עלינו. הפילוסופים מטעם עצמם ( כמו הפוליטיקאים ואנשי הדת למינם שכל מטרתם לקדם את האינטרסים של עצמם ,ולשם כך מעלים סוגיות מקושקשות התופסות כותרות וכך זוכים לקהל נאמנים) מעלים סוגיות כמו צדק שיויון סוציאליזם קפיטליזם שוק חופשי _ או "מה קודם למה הביצה או התרנגולת" (שברור שהביצה הינה רק איסטרטגיה קיומית) והאם "יצר האדם טוב או רע מנעוריו " ( שהמשג עצמו הינו ערכי תרבותי ולא קיים בטבע. הטבע הינו תחרותי, יש בו יצר קיום המתבטא בצורך בשליטה צורך בהתרבות, צבירת נכסים טריטוריאליים ,שיעבוד וניצול הזולת ("מרצון" ברמה הגינטית של שאירים כמו דבורים נמלים וחצרות החסידים עי האדמורים ),, ו יש מאבק מתמיד על משאבים הנמצאים במחסור.
במקביל, יש בטבע תכונה מופלאה אבולוציונית של חקיינות, של ניצול הזולת ,גופו ומשאביו ,עלוקות למינהם, – של פרזיטיות מגוונת פיזית "ונפשית -שינוי הגנים". זה קים בצימחיה (צמחים לללא שורשים למשל), בבעלי חיים ואף חידקים ו וירוסים המתקימים על חשבון יצורים אחרים ,כינים, הצרעה ההופכת לזומבי את טרפה למען צאצאיה..
אצלנו בני האדם אנו רואים את כל אנשי הדתות (כל האדמורים ביסידויות שהם הקימו או בכתות למינם) שלאורך ההיסטוריה האנושית המציאו יצרו יש מאין : דתות מנהגים הצורך במחילה בעולם הבא, תרומות צדקות שהכסף והשררה עוברת דרכם. פרזיטים עלוקות שבאמצעות דמגוגיה שיקרית משתלטים על הגוף הרכוש והנפש של קהל מאמינים המוכנים להקריב עצמם (כמו הדבורים הנמלים הטרמיטים..)אמונות ותפיסות שאינה עומדת במבחן הטבע. לכן המציאו מושגים ותפיסות בנוסח אלוהים מלאכים שמים שכר ועונש,,,
לגופו של המאמר: מאז ומעולם לא היה ולא יהיה שיויון, זה גינטי ותרבותי.
אבל- בכל חברה אנושית מתעורר הצורך ללכידות ,עידריות ( כל עוד היא קטנה אינטימית או בעלת מאפינים תרבותים מאחדים, הרואה צורך תרבותי של קיום יחדיו בהסדר מוסכם, ללא מאבקים ויש מחויבות של הדדיות אז יש תהליכים של פעילות לשיויון . ואז תמיד,( כמו שיש כח צנטריפוגלי שמולו מידית נוצר כח צנטריפטלי) מופיעה תופעת ה FREE IDER , אלה הפוטרים עצמם מהמאמץ הקולקטיבי הפרזיטיות הדתית של אנחנו השליטים בני המלוכה, הכוהנים, אנחנו הפציפיסטים , אנחמו המוסריים,, והם במסווה מוסר דת,,, נעלקים על כלל הציבור.
הטבע מוכיח חד משמעית, שכאשר אי השיויון מחד, הפרזיטיות, אי הנכונות לתרום לקהיליה לחברה מגיע לסדר גודל של 25% (הציבור הדתי חרדי ושאר הנזקקים בישראל עברו סף זה ) המערכת החברתית כלכלית מתמוטטת. ואז יש מלחמות פנים או כלפי חוץ, יש הפיכות מהפיכות. לכן הקומוניזם התפרק, לכן הקיבוצים התפרקו ובארץ הגיע הזמן לפרק לבטל את כל התמיכות וההכרה בתמיכות והפטורים לדתות היהודיות המוסלמיות הנוצריות הזוכות לתמיכות והקלות.
המערכת הכלכלי חברתית הינה דינמית ממש כמו כדור הארץ ביחס לירח לשמש לגלקסיה המביאים מידי רגע שינויים במזג האויר, באיכות החיים באושר בסבל.
הכלכלה הינה בעבועה של התרבות . והיות ואין יכולת וצורך בעבודת כפים וחקלאות במימדים של פעם, והעושר מצטבר, בינתים, אצל השליטים בטכנולוגיה (רובוטיקה, דיגיטיטציה ..), חוסר השקט , המחסור במשאבים קיומים (בכדור הארץ אנו מתקרבים ל 9 מיליארד ואין ועקב הריבוי באוכלוסין ואי היכולת לענות על הצרכים : משאבים קיומים לספק לכולם : עבודה, מים נקיים אויר נקי בית למגורים כבישים רפואה תחבורה..) אנו עומדים בפני משבר חברתי עולמי. נכון להיום הכח הצנטריפטלי מתעצם ובקרוב יגבר על הכח הצנטריפוגלי ונראה התפוצצויות והתאגדויות מחדש.
מצד אחד הכותב מביא מחקר שטוען שהפחתת שיעורי המס על עשירים איננו תורם לצמיחה כלכלית:
"קיצוצי המס על העשירים והתאגידים הגדולים הגדילו ומגדילים את אי-השוויון, אולם לא הזניקו צמיחה כלכלית"**
"המופרכות בטענה כי הפחתת המס לאנשים עשירים ולתאגידים היא אסטרטגיה יעילה במיוחד בכל הנוגע לפעילות כלכלית"**
"הרעיון, או המיתוס, שחלק מהכספים האלו יועבר להשקעות קפיטליות בציוד לייצור, או לטיפוח חדשנות טכנולוגית אשר ייצרו מקומות עבודה נוספים, הוא רעיון מופרך. כאילו שכל מי שעשיר הוא גם בעל עסק או שהוא מעסיק אנשים, או שהוא בעמדה בה הוא ישכור אנשים, או שהוא יעסוק במחקר ופתוח, או שיקנה מכונות לייצור."**
מנגד הכותב רושם את הפנינה הבאה:
"העולם לא זקוק ליותר כסף להשקעות.[…] למעבר לכלכלת צמיחה נמוכה או ללא צמיחה כדי להפחית את הלחץ על הביוספרה"
אז כדי להציל את הביוספרה צריך כלכלת צמיחה נמוכה או אפסית ואת זה ניתן להבטיח באמצעות הפחתות מיסים על העשירים…
מפתיע לשמוע מאמנון חוקר-אנרגיה פורטוגלי תמיכה בהורדת מיסים דווקא לעשירים אבל אם זה מה שנדרש כדי להפחית הלחץ על הביוספרה…
תגובה לשחרורון
זה בדיוק מה שאני מציע שאפתח את הארנק על מנת לאפשר שינוי אמיתי
וביחס למה שאתה מתייחס בסוף התגובה הצעתי הצעה קונקרטית המטרה היא לא לקחת ממי שיש לו כדי "לזרוק" על מי שאין לו.. זה לא יעזור בטווח הארוך המטרה הינה לחנך את הדור כדי שהמצב לא יחזור על עצמו יותר אף פעם.
אני חושב שהמדינה מסוגלת לעשות דברים ששום ארגון התנדבותי או וולנטרי לא יכול לעזור (התנדבתי בהמון כאלה, וגם עבדתי בחלקם) בגלל היכולות המועטות, והצורך שישארו עוד עניים לטפל בהם (שזה פרדוקס מאוד בעייתי, נניח יש אירגון שמטרתו להפסיק את הרעב בישראל. יש לו עובדים ברגע שיגמר הרעב בישראל מה יעשו כל אותם אנשים? יפסיקו לעבוד?), אם לאותם אירגונים היכולת לטפל בדברים מהשורש.
אשמח לתגובה הגיונית והולמת ולא ל"שלשולי מילים" כהגדרתך וזריקת אחריות מצידך.
ולארנון,
זה בדיוק מה שהוא אמר שהיא צריכה לייצר בעצמה, הוא בגדול אמר שאם זה אפשרי למה לא עושים.
לדעתי הוא לא התייחס לדרך יצור הכסף בצורה מהותית.
אז תפתח את הארנק
הרבה אנשים פותחים את הארנק שלהם, בלי מס הכנסה ופוליטקאים באמצע. ויותר מהמטבע שלהם מגיע למי שבאמת זקוק לו
אתה לא באמת רוצה לפתוח את הארנק. אתה רוצה שיכפו על כולם לשלם, ואתה חושב שאתה צדיק גדול כי אתה מסכים שאולי תיהיה בקבוצה שמשלמת יותר (או שלא, תלוי בהטבת מס זו או אחרת)
להגיד שלאירגונים פרטים אין יכולת לטפל בדברים מהשורשת היא מגוכחת לא רק כי ארגונים פרטים כבר מטפלים בזה. זה מגוחך כי אתה טוען אחד משני הדברים
* עם מספיק כסף יהיה אפשר לפתור בעיה X, אבל אם לאנשים שלא מכונים "ממשלה" יהיה מספיק כסף הם לא יצליחו לפתור את הבעיה. כלומר, להיות חברה בקבוצה בשם "ממשלה" היא חובה ליכולת לפתור בעיה מסויימת
או
* לא יהיה ניתן לאסוף מספיק כסף אלא אם ישדדו את האנשים בכח. כי רוב האנשים לא רוצים באמת לעזור. אנשים רוצים לתרום מכספם של אחרים אך לא מכספם
"זה בדיוק מה שאני מציע שאפתח את הארנק" – הרעיון הוא שתפתח אתה את הארנק שלך, לא הארנק של אחרים. ברגע שאתה זורק משפט כמו "אני חושב שהמדינה מסוגלת לעשות דברים" זה כבר מעיד על אלו ארנקים אתה מתכוון.
"והצורך שישארו עוד עניים לטפל בהם (שזה פרדוקס מאוד בעייתי, נניח יש אירגון שמטרתו להפסיק את הרעב בישראל. יש לו עובדים ברגע שיגמר הרעב בישראל מה יעשו כל אותם אנשים? יפסיקו לעבוד?)" – זה כמובן נכון גם לגופים ממשלתיים:
אין אבטלה – מי צריך את לשכת התעסוקה?
אין מחסור בדיור- מי צריך את עמידר?
וכו וכו'
שים לב, היסטורית ובכל העולם, אף גוף ממשלתי למלחמה בעוני/רעב/נזקקות אף פעם לא 'ניצח' במלחמה. התוכניות והאירגונים תמיד גדלים בתקציב, במספר המועסקים ובסמכויות ואף פעם לא תשמע או תקרא על איזה פרוייקטור של גוף ממשלתי שכזה שקיבל מנדט ותקציב ל- X שנים של 'מלחמה' חוזר לממשלה לפני סיום אותן X שנים בתרועות ניצחון שהעוני/רעב/ whetever הובס ועכשיו הוא ועובדיו צריכים לחפש עבודה אחרת.
מדהים הא? זה כאילו ההיסטוריה רוצה ללמד משהו אבל מעט אנשים רוצים לשמוע… אולי צריכים איזו תוכנית ממשלתית למאבק בחרשות?
יואל צודק.
מה יעשו אנשי "האגודה למלחמה בסרטן" אם לא יהיה סרטן (במסגרת חרטוט הקורונה יש ירידה של מעל 60 אחוזים בתמותה מסרטן – כולם גויסו למאמץ המלחמתי של השגת עוד תקציבים לאקדמיה ומערכת "הבריאות") ?
כל הארגונים לטיפול בניצולי שואה,ממשיכים כרגיל למרות שאלה ששרדו את השואה כבר בני 80 לפחות. העזרה היחידה שהם צריכים היא סיעודית.
לגבי "המלחמה בעוני" שהחלה עי המפגר רוזוולט לפני מאה שנים בערך. כמובן שהעוני רק הולך וגדל מאז.
היתה פעם באירופה "מלחמת מאה השנים" והיא נגמרה כי המדינות המעורבות החליטו שאין טעם להלחם מעבר למאה שנים כשאין אופציית הכרעה באופק.
השמאלנים לא מתרגשים בכלל ממלחמת מאה השנים שלהם בעוני ,שגם היא מראה סימני תבוסה ברורים. מה אתה מצפה שהשמאלנים או המוסלמים יעשו ? יודו שהדת שלהם היא בדיחה ?
כל האדמורים ומאות רבנים מעלימים מאות מיליונים של הכנסות באמצעות מוסדות הדת שלהם והארגונים בהם מועסקים קרובי המשפחה.תרומות מעשרים הפרשות שנת שמיטה תפילות למען..מיגוון טכניקות שבהם כספי תרומות מועברים אליהם ואו למוסדות הדת בפיקוחם.
משמח מאוד שסופסוף מחוזק המובן מאליו במחקר עובדתי. עכשיו צריך שהדבים ייושמו.
המאמר הזה הפך סופית את האתר הזה להקלקלה האמיתית.
זהו סוף של תהליך שחיקה ארוך של האתר הזה והפיכתו לסוציאליסטי ומוקצה מחמת מיאוס.
מה אתה אומר הודיני?
תעשה קסם ותעלם?
או שתעשה קסם ותנסה למצוא איזה טיעון מלבד שימוש במילה סוציאליסטי כגינוי?
או גם תקרא לאתר שמאלני ואז בכלל תהיה בצד מסוים אחד?
הודיני? אתה לא מזדהה, וגם לא אומר שום דבר. אולי פשוט תמחק את המילים המיותרות? מסכים איתך שזה אתר מעולה. גם אני נהנה ממנו מאוד. אגב, המחקר האחרון די מאלף, לא? כנראה שהניאו ליברליזם באמת פשט את הרגל. שמח להבין שדעתך כדעתי.
אז אל תכנס ותגיב אם האתר מוקצה ומאוס
מחקר?! ג'אנק סיינס מבית היוצר של השמאל ההזוי, המתכחש למציאות. העשירים הם הקטר של כל כלכלה. הברחתם אל מקלטי מס על ידי מיסוי גבוה פרושה החרבת הכלכלה.
מתי כבר תתפכח האנושות סופית מבליל השטויות ההזוי של הסוציאליסטים השקרנים?
אין יותר נכון מהמחקר הזה!
אני ימני בכל רמ"ח איברי!!! אבל טוען את זה כבר מזמן!
תאוריית הטיפטוף מטה, מתאימה אולי לתקופה של קום המדינה, כאשר העשירים שבחרו לגור בישראל היו ציוניים! והשקיעו את זמנם וכספם לטובת בניית המדינה!
אך לצערנו, כיום הקפיטליזם החזירי השתלט על כל חלקה טובה ומטרת העשירים היא רק להתעשר יותר…
לכן, רצוי להעלות את המ
רוצה אולי לצרף מחקר?
אולי להסביר את עצמך משהו שיגרום למישהו להסכים איתך?
אם העשירים יעזבו את הארץ תהיה לזה השפעה מעטה (אם בכלל). המון עשירים הלכו לעולמם במהלך השנים והכלכלה לא נפגעה כלל.
כמו כן צריך להזכירך שבישראל הסוציליסטית היה המצב טוב. תשווה את המצב בשנת 1950 כאשר המשטר הסוציליסטי עלה לשלטון לבין המצב בשנת 1980 כאשר המשטר נפסק. חל שיפור עצום בכלכלה במהלך השנים האלו.
לא יודע מה כוונתך במילים "מקלטי מס" אבל אם כוונתך שהוא עובר לגור בארץ אחרת או מקבל אזרחות של מדינה אחרת – עדיין עליו לשלם מס על הכנסה שהוא מייצר בארץ ללא תלות במקום מגוריו או אזרחותו 0באותה מידה לדעתי תושב ישראלי או אזרח ישראלי לא אמור לשלם פה מס על הכנסה שהוא מייצר בחו"ל).
בליל שטויות.
שאלה כנה:
אם הממשלה יכולה להדפיס (ומדפיסה) כמו בלתי מוגבלת של מטבע, והם מסוגלים לנהל את הנכסים שלהם בצורה כל כך יעילה. למה צריך מס?
א. הממשלה לא מנהלת את הנכסים שלה בצורה יעילה כל כך. (אין לה אינטרס לכך)
ב. גם תאגים לא מנהלים את הנכסים שלהם בצורה יעילה כל כך (כי גם להם אין אינטרס לכך)
ג. גם אם הממשלה הייתה מדפיסה כסף, מליארדים בשנה, זה עדיין לא היה משתווה לכמות הכסף שהבנקים הפרטיים מייצרים ולכן זה היה בטל בשישים.
ועכשיו למשהו קצת יותר מהותי, אני יודע שהיום זה לא פופלרי בישראל, בעיקר בקרב אנשים עם המון כסף ובמגזר ההייטק הישראלי שבאופן אישי מקווה שימוסה באופן אגריסיבי (עובד בחברת הייטק נכון להיום), אבל חלק מהחובות של אדם במדינה הינה לשלם מיסים על מנת לדאוג לשאר התושבים במדינה שמזלם לא שפר עליהם ולא הגיעו ללמוד בטכניון או בתחום התוכנה או שקיבלו סכומי כסף מאוד גדולים שאיפשרו להם להתחיל מנוקדת פתיחה טובה יותר. זה חלק מחובותינו האזרחיות.
כמובן שבניגוד לדעת "הסוציאליסטים" שאתם מדברים עליהם שהם בתכלס פופוליסטים ולא באמת מחזיקים באג'נדה שמאלית כלכלית אמיתית אני מאמין שהכסף צריך לשמש לצורך חינוך פיננסי והגברת היכולות של ילדים והורים בעלי הכנסה נמוכה להתמודד עם העולם הכלכלי שמגיע אליהם ללמד אותם מימון ואיך עובדות הלוואות. ללמד מה המטרה של חיסכון והשקעות ואיך זה שאם יש לך חיסכון בבנק זה עוזר רק לבנק שלך ובטח לא לך. או שפנסיה זאת לא השקעה אלא חיסכון ומוטב להם שיהיה להם עוד משהו. בקיצור חינוך פיננסי, וכשהמצב באמת גרוע לנסות לתת כמה דגים ולא רק את החכה.
וביחס למאמר עצמו אני מסכים עם רוב הדברים שנאמרו למרות שהטלת מס חד פעמי היא דבר שלדעתי יוצר תקדים לא נכון מכיוון וזה מייצר מצב שבו אנשים וחברות עם הון יפחדו להגיע, אנחנו צריכים מדיניות מיסוי גבוה יותר על העשירון העליון אבל! וזה אבל גדול שתהיה ברורה מאוד כי רק כך הון יכול להמשיך ולצמוח. כשהוא מבין בדיוק לאן הוא מגיע ומה חוקי המשחק.
אף אחד לא אמר שהממשלה צריכה לייצר כמות בלתי מוגבלת של כסף.
מה שאמרו זה שהממשלה צריכה לייצר את הכסף בעצמה ולא דרך הבנקים ולייצר כסף ללא חוב.
מגיב א: מטרות נעלות למה אתה לא פותח את ארנקההיטק שלך ותורם? למה אתה צריך מנגנון שגוזל את כספם של כןלם למען המטרה שלך?
מגיב ב: אם המדינה יכולה ליצר כסף (בכמות מוגבלת עי הועדה העלוינה לעיניני הדפסת כסף) למה צריך מיסוי?
הבעיה המרכזית בתפיסה המוצגת הכתבה, והסיבה שהיא לא יותר משלשול מילולי היא שהכותב מונע משנאת העשירים ולא מאהבת הנזקקים. תמיד הכתבות הן שלל טענות למה צריך לקחת מאחד או לכפות על אחר. הם אף פעם לא על איך אפשר באופן ולנטרי לעשות שינוי חיובי בעולם