ספרד עשויה להיות אחת המדינות הראשונות בעולם שתיישם שבוע עבודה בן ארבעה ימים, לאחר שהממשלה הסכימה להשיק פרויקט פיילוט צנוע עבור חברות המעוניינות ברעיון. מוקדם יותר השנה הודיעה מאס פיס, מפלגת שמאל קטנה בספרד, כי הממשלה קיבלה את הצעתה לבדוק את הרעיון. מאז נערכו שיחות, והפגישה הבאה צפויה להתקיים בשבועות הקרובים. "עם שבוע העבודה בן ארבעת ימים (32 שעות), אנו יוצאים לדיון האמיתי של תקופתנו", כתב איניגו אררייון ממאס פיס בטוויטר. "זה רעיון שהגיע זמנו."
הפרטים המדויקים של הפיילוט ייסגרו עם הממשלה, שטוענת כי מדובר כרגע רק בשיחות ראשוניות וכל עניין הזמנים והכספים פתוחים עדיין לדיון. הצעתה של מאס פיס היא לקיים פיילוט בן שלוש שנים בעלות 50 מיליון יורו שיאפשר לחברות לנסות ימי עבודה מופחתים תוך נטילת סיכון מינימלי. אחת ההצעות למשל היא שעלות הפיילוט עבור חברות שיסכימו להשתתף בו יוכלו להיות מכוסות על ידי הממשלה ב 100% בשנה הראשונה, ב 50% בשנה השנייה וב 33% בשנה השלישית.
במאס פיס מעריכים שעל פי הנתונים הללו בסביבות 200 חברות יוכלו להשתתף בפיילוט, בהיקף כולל של 3,000 עד 6,000 עובדים. האתגר שיבדק יהיה לראות צמצום אמיתי של שעות העבודה ללא אובדן שכר או משרות.
הערכה היא כי הפיילוט הראשון מסוגו בעולם יוכל לצאת לדרך כבר בסתיו, והוא יהווה את היוזמה הלאומית הראשונה להפחתת שעות העבודה מאז 1998, אז צרפת הובילה לשבוע עבודה בן 35 שעות. לפי ההצעה ועדה הכוללת נציגי ממשלה, ארגוני עובדים ונציגי העסקים תסייע בניתוח תוצאות הפיילוט. במאס פיס שואבים עידוד מחברת דלסול מדרום ספרד שיישמה כבר בשנה שעברה שבוע עבודה בן ארבעה ימים עם תוצאות פנטסטיות כמו ירידה בהיעדרויות, עלייה בתפוקה ועובדים מאושרים יותר.
מן הצד השני יש בספרד גם מתנגדים חריפים לתכנית ובינהם חלק מראשי איגודי העסקים שטוענים שאסור להוציא פיילוט כזה בזמן שספרד נמצאת תחת מיתון כל כך חריף. לטענתם כדי לצאת מהמשבר צריך יותר שעות עבודה ולא פחות.
חג פסח שמח.
חג החירות.
מעבדות בני ישראל שהוכרחו לעבוד 24/7 תחת הצלפות שוט.
והתפוקה הניבה.תוצאות שנשמרות עד היום.
עבדות בעולם העתיק יצרה מבנים היסטוריים שמחזיקים מעמד עד ימנו אלו, ללא ציוד הנדסי כבד באותה התקופה. לטובת אימפריות ושלטון מלכים ופרעונים למינהם. בהקבלה לתאגידים וטייקונים של היום.לטובת התעשרות והתחזקות בודדים.
מה שהיה זה מה שיש היום בתפאורה שונה.
הזמנים היום והקידמה מאפשרים לנו חירות. יחסית.
עבודה ויצירה טובה לנפש, מבטלה גמורה.
אולי4 ימי עבודה פחות מתאים לישראל ולהרכב האוכלוסיה שלה.
יש השלכות לשינוי מבני עמוק שכזה במשק העבודה ובחברה של כל מדינה ומדינה.
אם הדבר יבחן הלכה למעשה,אני מאמין שיתגלה שאפשר גם 3 ימי עבודה, מבחינה כלכלית.
אבל בישראל על כל ההוצאות הבטחוניות, הרכב האוכלוסיות , תרבות הפנאי כאן… לא בטוח שתהיה תועלת גדולה מהמנזק.
אולי העתיד יאפשר זאת. קידמה טכנולוגית. שתפחית עוד ועוד צורך לכוח עבודה אנושי.
קיים סוג מיוחד של אזרחים שאוהבים להיות מרומים והם גם אוהבים לרמות, בעיקר את עצמם.
כ 25% מהאזרחים שבצד מאוד מוגדר שנתמך על ידי כ 25% נוספים, וקיימים 50% האחרים מתומכי המפלגות האחרות.
הסוג הזה גם אוהב מאוד לשנוא ולהאשים את הצד האחר וההפך.
כולם מאוד אוהבים לשנוא . וזה מה שמניע אותם ומסביר הכל. המסית ומשתסה יזכה באמונם.
הם גם מפוחדים וזהו הצד המשלים של השנאה. מפחדים מאחריות וקבלת החלטות עם אחריות ולכן יתמכו ב"מלך" וב "אבא", האחרים יתהדרו ביתר מוסריות צבועה.
ערכים, אמת, חוק שווה לכל, חירויות הפרט, נדיבות, חלוקת משאבים שוויונית, הכל נזרק מהחלון.
התחסדות, צביעות, בריחה מאחריות זה in.
זאת תוצאה עגומה מאוד – אם לא יתעשתו מהגנון הזה, מהאינפנטיליות, מהליקוי הנפשי ההיסטורי העמוק.
שאלה לכל החכמים פה.
אם מניחים שבעלי ההון יודעים הכי טוב כמה ימים ושעות כדאי לעבוד כדי ליצור את התשואה הטובה ביותר, איך זה שכמעט כל הפירמות בעולם המערבי עובדות חמישה ימים בשבוע ובערך אותה כמות שעות בכל יום?
לא היינו אמורים לראות התפלגות מסויימת בכמות הימים או במספר שעות העבודה בכל יום? לא היינו צפויים לראות פירמות בהן עובדים שלושה ימים בשבוע ופירמות אחרות שבהן עובדים שישה ימים בשבוע?
האם חמישה ימי עבודה בשבוע ותשע שעות ביום אלו נקודות האופטימום שכל הפירמות במקרה (או לאחר חישוב) הגיעו אליהן?
אם כן הדבר מפתיע ביותר משום שאת יחידת השבוע קבע האל. ויום אחד הוא דרש שיהיה יום ללא עבודה. את יום המנוחה השני המדינה הוסיפה (אך אינה מחייבת אותו).
כיצד ניתן להסביר את מספרי הקסם: 5 ימי עבודה בשבוע ושבע-תשע שעות ביום שבמקרה הן גם כמות השעות שמביאה לרווח הגדול ביותר לכמעט כל החברות בעולם המערבי המפותח?
למה אנשים אוכלים בסביבות 3 ארוחות ביום (במדינות מערביות), ולא 25?
למה מכונית משפחתית בסיסית עולה בין 15 ל30 אלף דולר ולא 5 דולר או 5 מליון דולר?
מה קרה לדעתך למעסיק שידרוש את עובדיו לעבוד 7 ימים בשבוע, אבל המתחרה ידרוש 5?
מה קרה לדעתך למעסיק שידרוש יומיים בשבוע אבל כל המתחרים דורשים 5?
למה זה 5? אנחנו לא יודעים בודאות. לכן, חלקנו מנסים להיות צנועים, ולא מנסים לקבל החלטות בשם אנשים אחרים.
בגדול זה נקרה, ביקוש והצע. משהו שנהרס שחבורת שוטים שמעולם לא עבדו בשום דבר אמיתי מנסים ללמד את כולם איך לנהל את חייהם
דוגמת המכוניות דווקא מראה איך שוק אמור להתנהג. ישנם מגוון קטגוריות ואפילו בתוך קטגוריה מסויימת מגוון המחירים רחב מאוד. יש גיוון המתאים לשאיפות, ליכולות ולערכים השונים של הרבה מאוד פרטים.
ואילו בשוק העבודה בכל העולם מתכנס ליום עבודה סטנדרטי חמישה ימים בשבוע.
מדוע שם אין אנו רואים כמעט גיוון?
מדוע אתה שולל אפשרות למקום עבודה שבו יעבדו 6 ימים בשבוע כשבשוק המוכניות המשפחתיות מכונית אחת יכולה לעלות פי שתיים יותר ממכונית אחרת ולשני סוגי המכוניות יהיו קונים? מה ההבדל בין אדם שבוחר לעבוד 6 ימים בשבוע לאדם שבוחר לקנות מכונית יקרה ב 20% (או ב 200%) ממכונית אחרת?
אילו שוק הרכב היה מתנהג כמו שוק העבודה, היינו רואים שכל ייצרני הרכב מייצרים רכבים דומים למדי, מגוון מצומצם וכמעט באותו תג מחיר.
המספר 5 הגיע כנראה מהאל שדרש יום חופש אחד פעם בשבעה ימים. המדינה כנראה הרחיבה ליום נוסף כדי לאפשר לבצע את הפולחן ביום החופש שהאל קבע. וכך נשארו 5 ימי עבודה.
איך זה שכל הפירמות בעולם "התיישרו" על המספר הזה ומצאו כי זהו מודל העסקה האופטימאלי, כשיש כל כך הרבה פירמות וכל כך הרבה העדפות של עובדים?
ואין כאן שום ניסיון לכפות החלטות.
למה לרוב כלי הרכב יש 4 גלגלים? למה הרוב יתישרו ל4?
כן, יש רכבים עם 2 גלגלים. מעט עם 3. כמה עם 1. אבל לרוב יש 4. יש כל מיני סיבות. להגיד, אני נוסע ברכב עם 4 גלגלים לכן לכל הרכבים יש 4 גלגלים זו ראייה צרה מאוד של המציאות
לא כולם עובדים 5 ימים בשבוע. לא כולם עובדים את אותם ימים. יש כאלה שעובדים 0 ימים, יומיים, 3 ימים. יש כמה שעובדים 7 ימים בשבוע (למשל: בעלי עסקים)
להגיד, אני עובד 5 ימים וכל מי שאני מכיר עובד 5 ימים. וגם אני לא רוצה לעבוד יותר ימים – לכן, כולם עובדים 5 ימים כי זה הכי טוב, זו ראייה מאוד צרה של המציאות
ראשית, לא טענתי ש "כולם עובדים 5 ימים כי זה הכי טוב". זה נראה כמו המצאה שלך.
אני דווקא אתגרתי את הקביעה הזו ושאלתי מי קבע את ה 5? האם היו אלו בעלי ההון שעשו אופטימיזציה לימי העבודה או שזה האל או שהחברה או שכמה פקידי ממשלה.
שנית, גם לא טענתי שכולם עובדים 5 ימים בשבוע.
טענתי כי מודל העסקה הסטנדרטי השכיח כמעט כל הפירמות בעולם המערבי הוא 5 ימי עבודה בשבוע ו 7-9 שעות ביום.
כמובן שיש עובדים שעובדים במשרה חלקית. אלא שכמעט אין מעסיקים שזה צורת העסקה השכיחה אצלם. אני גם לא מכיר פירמות שקבעו את יום העבודה שלהן להיות 5 שעות יומיות על אף שמכיר אנשים מסויימים שאלו שעות העבודה שלהם.
הטענה שלך כי זה רק אני שרואה מודל העסקה של חמישה ימי עבודה בשבוע ובעצם בעולם האמיתי (שאתה כמובן רואה הרבה יותר טוב ממני) יש מגוון פירמות שבהן מודל העסקה הסטנדרטי הוא 3, 4 או 6 ימי עבודה בשבוע, נראית לי קצת מיתממת.
אבל לא נתווכח על זה.
קריסת המשרדים בתקופת הקורונה מראה שכל "שבוע העבודה במשרד" ניצב על קרעי תרנגולת. נוהג שהתפוגג בבת אחת בגלל שלא היה באמת הכרחי. עשרות שנים שנחשפו במלוא חוסר תועלתן. חמישה ימים (שבוע עבודה על פי החוק הטוב והמיטיב), תשע שעות יומיות תחת תצפית המיקרוסקופ של הבוס, "להיות במשרד", הביאו לאבטלה סמוייה בהיקפים מגוחכים. בסופו של דבר הקורונה זו הסיכה בבועת דמי השכירות המטורפים שקיבלו המשרדים. הרבה מכל זה היה שופוני, "תיראו יש לי משרד בבניין רב קומות". אני מניח שמה שיהיה עכשיו יהיה שונה. איך? לא יודע. אבל בטוח שכל מיני פאשיסטים המתקראים "גופי שמאל" – וישר מזדרזים לקבוע חקיקה כללית בעניין – גם הם לא יודעים. אבל זה לא עוצר אותם מלפעול "למעני" (ולמען הצדקת משכורתם).
מתי שבוע עבודה בן 4 דקות?
גם אני יכול להביא ציטוטים מאתרים נחשבים אחרים:
למשל זה:
The law of diminishing marginal returns does not imply that the additional unit decreases total production, but this is usually the result.
(מאתר investopedia ערך Law of Diminishing Marginal Returns)
או זה:
If commodity consumption continues to rise, marginal utility at some point may fall to zero, reaching maximum total utility. Further increase in the consumption of units of commodities causes the marginal utility to become negative; this signifies dissatisfaction
(וויקיפדיה Diminishing marginal utility)
אין שום הכרח להגביל את העיקרון לערכים חיוביים בלבד.
הטענה העיקרית:
at some point return lower output per incremental input unit
אינה מחייבת שהתשואה השולית תהיה בהכרח חיובית אלא שהיא תקטן ביחס ליחידת תשומה נוספת. וערכים שליליים בהחלט יכולים להתאים להגדרה הזו.
בפועל תפוקה שולית שלילית ממשית נצפית בהרבה מאוד תופעות.
קודם כל, יפה שהפסקת לחלק מחמאות וציונים (חרטטן, לא חכם וכו') לאחרים. זאת כבר התפתחות טובה.
מה שציטטת עכשיו ומה שרשמת בתגובות הקודמות שלך איננו זהה.
בציטוט האחרון רשום שבשלב מסוים התפוקה לשעה תרד מתחת לתשומה לשעה והנטו יהיה שלילי.
בתגובות בשרשור הקודם טענת שהתפוקה לשעה, לא ההפרש, יכול להיות שלילי. כלומר שהעובד יעבור על המוצרים שכבר ייצר ויתחיל להרוס אותם.
אני בעד דיון מכבד ומעניין גם (ובמיוחד) עם אנשים המחזיקים בדעות וערכים השונים מאלו שאני מחזיק בהם.
אלא שהדיון הפסיק להיות כזה כשכתבת שלא הבנתי את עיקרון התושאה השולית הפוחתת בזמן שאתה עצמך לא הבנת אותו.
אבל מוכן ללמד עליך זכות ולהניח שההסבר בוויקיפדיה באנגלית, שלדעתי שגוי, גרם לך לחשוב שהתפוקה שולית אינה יכולה להיות שלילת.
ולענייננו,
שתי הטענות שטענתי נובעות מעקרון התשואה השולית הפוחתת. כלומר גם הרווח יכול להיות שלילי (שעכשיו נראה לי שאתה מסכים איתי) וגם הפריון השולי (תפוקה לשעת עבודה) יכול להיות שלילי. שים לב שמדובר בפיריון שולי. כלומר תוספת הפיריון אם נוסיף יחידת זמן עבודה נוספת. ערך זה יכול להיות שלילי. זה למעשה הנגזרת של פונקציית הפריון בתלות בזמן העבודה שבוודאי יכולה להיות שלילית על אף שהפיריון בהגדרה הוא חיובי (שכן הזמן הוא חיובי והתפוקה היא חיובית).
אם נקח לדוגמא מפעל מסמרים (בהוקרה לאדם סמית), ככל שתאריך את יום העבודה של העובד, כך מספר המסמרים הממוצע לשעה יקטן (ובשלב כלשהו גם מספר המסמרים הכולל אולי יקטן על פי אותו עיקרון). יתכן שזה יקרה משום שבשלב מסויים העובד יתעייף ויאבד ריכוז ואז ייצר פחות מסמרים בשעה. כלומר התפוקה הממוצעת לשעה תקטן. תהליכים נוספים יכולים לגרום לפריון לרדת, למשל חוסר ריכוז שיגרום ליותר מוצרים פגומים או שחיקה של העובד שיעזוב בשלב מסויים. אי-אפשר לדעת בדיוק מהי הסיבה לתשואה השולית הפוחתת אבל מובטח לנו שהיא תקרה.
כך שהתפוקה לשעה לא תהיה שלילית אך התפוקה לשעה השולית יכולה להיות שלילית. ובמקרה כזה אם נפחית את מספר שעות העבודה נקבל יותר פיריון.
כלומר עובד לא יהרוס מוצרים שכבר יוצרו אלא פחות מוצרים ייוצרו (ומבחינה טכנית התופעות כמעט זהות).
וכפי שכתבתי קודם, העיקרן אינו מחייב שהתפוקה השולית תגיע לערך שלילי. היא בהחלט יכולה להתכנס על ערכים חיוביים או על 0. אבל היא בהחלט יכולה להגיע לערכים שליליים. והעניין המיוחד במערכות שמקבלות תשואות שוליות שליליות הוא שניתן לבצע אופטימיזציה כפולה בכך שגם מקטינים את התשומות וגם מגדילים את התפוקות. כלומר מרוויחים פעמיים ובצורה קלה למדי.
אני לא יודע אם שבוע עבודה של 4 ימים זה מועיל. אבל כן ברור לי שמקום עבודה שחושב שזה מועיל צריך לעבור לזה בעצמו. כל חברה או עסק יודעים הרבה יותר מהממשלה מה טוב בשבילם, ולכן ממשלה פופוליסטית ופטרנליסטית שמכתיבה לשוק נהלי עבודה ש"טובים יותר בשבילו" זה דבר מאוס.
פעם (לא בארץ) עבדו 7 ימים בשבוע.
לפי העיקרון שלך כל חברה או עסק יודעים הרבה יותר מהממשלה מה טוב בשבילם.
אז אולי אם חברה או עסק יחליטו שטוב בשבילם שהעובדים יעבדו 7 ימים בשבוע, 12 שעות ביום אז ירשו להם לעשות כך.
בדיוק
ואתה לא חייב לעבוד עבורם
ממשלת ישראל וממשלות מדינות אירופה הוציאו חלקים ניכרים מהאוכלוסיות שלהן לחל"ת (חופשה ללא תשלום ממקום העבודה) בתשלום מהמדינה לאורך השנה החולפת.
אז ממשלת ספרד בוחנת להשליך 50 מגה-יורו על מימון חל"ת חלקי לעובדי אי אילו עובדי חברות, לממן חל"ת של יום בשבוע.
השאלה הגדולה- אז מה? למה בדיוק זה חדשות?
כמו כל ניסויי ההב"ל שדווחו, מדווחים ועוד יידוחו באתר זה – ממשלת מתכוונת להוציא X כדי לממן בטלה…
עסקים כרגיל.
Hואל אני מסכים איתך שקשה להאמין שהתפוקה תרד אם ייצרו פחות. התפוקה לכל שעה תרד אבל התפוקה הכללית תעלה או תשאר אותו דבר.
אבל יש בעיה בתפוקה: לפעמים התפוקה גדלה אבל זו תפוקה של דברים חסרי ערך ואפילו מזיקים. למשל: תפוקה של סיגריות זה דבר שלילי. עדיף שהיו סוגרים את כל המפעלים שמייצרים סיגריות. מפעלי ההימורים (חוקיים או בלתי חוקיים) זה דבר מזיק ועדיף שלא יהיה קיים. כנ"ל לגבי תפוקה של סמים (שעוד מעט יהיו חוקיים).
בימנו יש בעיה של עודף עובדים בגלל הטכנולוגיה ולכן קשה למצוא להם תעסוקה שתייצר באמת משהו מועיל והרבה פעמים הם מנותבים לייצר משהו לא מועיל ואפילו מזיק. בנוסף לנזק (או חוסר התועלת) של התוצרים הנ"ל הם הורסים את משאבי כדור-הארץ וגוזלים זמן פנוי מהעובדים.
לכן כדאי לקצר את שבוע העבודה.
ARN אהבתי איך, ללא שום ספקות, אתה מצביע על מה שלדעתך מועיל ואת ייצורו צריך להרשות ומה שלדעתך מזיק ואת ייצורו אסור להרשות. וכמובן מה צריך להרשות בנוגע לשבוע העבודה של עסקים. חירות עבורך זה כמו מימד שלישי עבור ייצור דו מימדי: מעבר לתפיסת העולם שלו.
ARN
רציתי להגיב וראיתי שאמיר הקדים אותי ועשה עבודה טובה יותר ממה שתכננתי לרשום.
הייתי רק מוסיף שאם ARN או כל דיקטטור כורסה חושבים שהם יודעים מה מספר השעות השבועיות הנכון שמעליו העסק רק מפסיד הם יוצר ממוזמנים להקים עסק בעצמם ולקבוע שבוע עבודה של 4 ימים או 4 שניות או כל מספר שרירותי אחר.
מאחר ואתם כלכך בטוחים בניתוח הכלכלי שלכם מדובר ברעיון עסקי שיעשה לכם ימבה כסף.
מעניין לא ידעתי שיש אנשים שחושבים שסיגריות או סמים זה משהו חיובי. עד כמה שאני יודע כולם רואים בזה דבר שלילי שעדיף היה לנו אילן זה לא היה קיים.
לגבי שבוע העבודה:
באופן טבעי המעסיק רוצה להעסיק כמה שיותר שעות ולשלם כמה שפחות. אבל יתכן שיווצר מצב שבו העובד יעבוד כל כך הרבה שעות ובתנאים כל כך קשים עד שזה יפגע בבריאותו בצורה קשה או שיקבל משכורת כה נמוכה שלא תספיק לו לצרכים הבסיסיים. אתם יכולים להגיד שהעובד יכול לחפש עבודה אחרת אבל מה קורה אם העובד לא מצליח למצוא עבודה אחרת? בשביל זה יש את חוקי העבודה. בגלל שהעובד בדרך כלל חלש יותר מהמעסיק חוקי העבודה מגינים יותר על העובד.
דבר נוסף:
למעסיק יש ראיה צרה מאוד. הוא רואה את רווחי העסק שלו הרגעיים בלבד. אם יש גוף גדול שמפקח הוא יכול לראות את התמונה הגלובלית. גם בגלל זה יש חוקי עבודה.
תזכורת לכל השוטים: אם לא מיצרים דברים, אין דברים
ותזכורת לחכמים:
עקרון התשואה השלילית הפוחתת.
עובדים יותר ומיצרים פחות.
דוגמא: מדינת ישראל. עובדים הכי הרבה שעות ומקבלים הכי מעט תוצרת ביחס למדינות ה OECD
תיקון: תשואה שולית פוחתת
אז מה?
אז קבוצה רנדומלית של אנשים החליטה לחלק ציונים לעובדות במדינות שונות, והם החליטו לתת לישראל ציון נמוך
אותם אנשים (וגם אני ואתה) לא מבינים כלום בתחומים אותם הם מבקרים. חלק מהחוקרים האלו מעולם לא עזבו את האקדמיה והממשלה ועבדו בעבודה אמיתית.
ראוי לפתח מעט ענווה, להבין שאנחנו לא יודעים טוב מאחרים מה טוב בשבילם, ולא להתערב בחייהם של אחרים
לא מדובר בציונים. מדובר בנתונים.
אפשר למדוד את שעות העבודה במדינה. אפשר גם למדוד את התוצר.
ואפשר להשוות את הנתונים שנאספו מכמה מדינות ולהציג על גרף.
ואז מתגלה תופעה מדהימה. בחלק מהמדינות עבדו יותר שעות אך קיבלו פחות תוצר ממדינות אחרות על הגרף.
והתופעה הזו התקבלה בהרבה תצפיות כלכליות, פיזיקליות, ביולוגיות ופסיכולוגיות. וגם בשדה העגבניות המפורסם מהשיעורים במיקרו-כלכלה.
החל משלב מסויום בתהליך, תוספת תקורה גורמת להפחתת התפוקה.
התופעה הזו קיבלה שם: תשואה שולית פוחתת. והיא אחד העקרונות המרכזיים בכלכלה, בפסיכולוגיה ואף בפיזיקה.
אתה כמובן יכול לבטל את הדוגמה מישראל.
אבל התופעה הזו אינה תלויה בדוגמה יחידה ובכל מקרה התגלתה הרבה לפני איסוף הנתונים של ה OECD.
הרעיון המרכזי הוא שמשלב מסויים, הפחתת שעות העבודה תביא ליצירת יותר מוצרים.
אפשר למדוד הרבה דברים. חלק מהם רלוונטים, וחלק בולשיט מוחלט למרות שהם נשמעים רלוונטים. כל זה לא משנה
ברגע שמי שמודד וכופה את החוק הוא לא אותו אחד שמעורב בעבודה עצמה וצפוי להפסיד או להרויח ישירות, אין שום ערך מעשי לדברים, מעבר לדעה כללית. כל אחד זכאי להביע דעה כמובן. אותם מומחים יכולים להקים עסק ולנהל שבוע עבודה של 4 ימים.
תכנון מרכזי תמיד נכשל. ואין שום סיבה שהתכנון המרכזי יצליח הפעם. שאנשים שלא מבינים כלום בעסק שלך, כופים עליך לנהל את העסק בצורה מסוימת, התוצאה תמיד שלילית ולעיתים הרסנית.
אף אחד לא דיבר על חוק ולא על כפיה וגם לא על תכנון מרכזי.
הבאתי טענה לפיה בסיטואציה מסויימת פחות עבודה תגרום ליותר תפוקה.
ובמילים שלך, בשלב מסויים, אם עובדים פחות ביצור דברים יש יותר דברים.
לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין את זה.
הטענה שלפיה יותר שעות עבודה בהכרח יביאו ליותר תוצרת פשוט אינה נכונה.
לא טענתי שיותר שעות עבודה יובילו ליותר תוצר. טענתי שאם לא מיצרים דברים, אין דברים. שהממשלה מתערבת באופן גס בניהול עסקים, זה מוביל לפחות דברים או ל״אין דברים״ שהעסק פושט רגל
כיון שאתה כ״כ בטוח ביתרונות החיובים של 4 ימים עבודה בשבוע, אני מציע שתפתח עסק ותישם את העקרון הזה. לפי כל ה״מומחים״ יהיה לך יתרון תחרותי ואתה תביס את המתחרים. אם אתה צודק כולם יעשו כמוך.
אם אתה לא מעונין לשים את הכסף שלך איפה שהפה שלך, תתכבד ושב בשקט
"אף אחד לא דיבר על חוק ולא על כפיה וגם לא על תכנון מרכזי"
באמת אריק? אף אחד?
אם היית קורא את המאמר היית מבחין שהניסוי המדובר של צמצום שעות/ימי העבודה מתבצע ע"י המדינה (תכנון מרכזי) וכולל תשלום חל"ת לעובדים מכספי מיסים(מיסים נלקחים בכפייה).
"עובדים יותר ומיצרים פחות."
"שמשלב מסויים, הפחתת שעות העבודה תביא ליצירת יותר מוצרים."
"אם עובדים פחות ביצור דברים יש יותר דברים"
לא הבנת את עיקרון התשואה ה*שולית* פוחתת.
אם אתה עובד יותר שעות לא מוביל לייצור פחות מוצרים/שירותים מאשר אם היית עובד פחות.
עפ"י העיקרון המדובר, משלב מסוים כל שעת עבודה נוספת מפיקה פחות תוצרת מאשר השעה שקדמה לה.
אף אחד לא החל משעה כלשהי מתחילת העבודה מתחיל להשחית ולהרוס את המוצרים שייצר בשעות שקדמו לאותה שעה.
יואל אתה מחרטט,
עקרון התשואה השולית הפוחתת הינו בדיוק התופעה שיותר תשומה תביא בשלב כלשהו לתפוקה שלילית. יותר שעות עבודה יביאו לתוצרת שלילית. כלומר תעבוד פחות ותקבל יותר.
החל משעת עבודה מסויימת בהחלט "יושחטו ויהרסו" מוצרים קודמים (בפועל יהיה מדובר בפחות תפוקה לשעת עבודה ממוצעת לאורך היום וביותר מוצרים פגומים החל משלב מסויים הנובע מחוסר הריכוז והערנות של העובדים).
"עפ"י העיקרון המדובר, משלב מסוים כל שעת עבודה נוספת מפיקה פחות תוצרת מאשר השעה שקדמה לה"
בדיוק. ובשלב מסויים ה"פחות תוצרת" תהיה שלילית. זה הרי לא יעצר באפס.
בקיצור, תפסיק לחרטט
"אתה מחרטט"
I know you are, but what am I?
מתוך ויקיפדיה בעברית:
"תפוקה שולית פוחתת או פחיתת תשואה, היא הרעיון כי ככל שתגדל תשומה משתנה אחת בתהליך הייצור, ושאר התשומות המשתנות ישמרו על רמתן, כך כל יחידה נוספת המיוצרת על ידי התשומה הנוספת, תייצר פחות ופחות תפוקה נוספת. רעיון זה נקרא גם בשם חוק התפוקה השולית הפוחתת."
אם אתה מבקש לנסח חוק חדש בכלכלה שקובע שהתפוקה לא רק שפוחתת אלא גם נהיית שלילית וגורעת מהתפוקה שכבר הופקה אתה יותר ממוזמן לעשות זאת תחת שם אחר, 'חוק התפוקה השלילית הגוברת' או משהו כזה.
בינתיים כל מה שאתה עושה הוא מעשה מקסמן – לקחת מונח קיים ומקובל והלבשת עליו את הטענות המצוצות שלך.
"בקיצור, תפסיק לחרטט" – נכון מאוד אריק, תפסיק.
חרטטן,
אם התפוקה פוחתת, היא תהיה שלילית בשלב כלשהו. לא ראית בשום מקום שזה צריך להיעצר באפס.
וזהו בדיוק העקרון. בשלב כלשהו התפוקה תהיה שלילית.
אתה כנראה לא כזה חכם כמו שאתה חושב
ואם נדייק,
העיקרון אינו טוען שהתשואה השולית תהיה בהכרח שלילית ככל שמגדילים כרצוננו את התשומה המשתנה. היא בהחלט יכולה להתכנס לגודל חיובי כלשהו (ונקבל צורת סיגמואיד).
אלא שיתכן מאוד שהתשואה השולית תהיה שלילית (צורת פרבולה קמורה). זה מתיישב עם העיקרון. תשואה שהולכת ופוחתת יכולה להפוך לשלילית. ולמעשה בהרבה מאוד מקרים זו התופעה שתתקבל. וזו גם החשיבות המיוחדת של העיקרון. השאיפה לחשב את הנקודה שבה לא כדאי להגדיל את התשומה המשתנה משום שזה יביא להפסד (הנק' בה הנגזרת מתאפסת).
לא צריך להמציא חוק חדש בשביל זה.
"חרטטן"
I know you are, but what am I?
מתוך ויקיפדיה באנגלית תחת הערך Diminishing returns:
" The law of diminishing returns does not decrease the total production, a condition known as negative returns. Under diminishing returns, returns remain positive, though they approach zero"
"אתה כנראה לא כזה חכם כמו שאתה חושב" – עדיין יותר חכם מאריק, זה שאינו חושב…
גם אני יכול להביא ציטוטים מאתרים נחשבים אחרים:
למשל זה:
The law of diminishing marginal returns does not imply that the additional unit decreases total production, but this is usually the result.
(מאתר investopedia ערך Law of Diminishing Marginal Returns)
או זה:
If commodity consumption continues to rise, marginal utility at some point may fall to zero, reaching maximum total utility. Further increase in the consumption of units of commodities causes the marginal utility to become negative; this signifies dissatisfaction
(וויקיפדיה Diminishing marginal utility)
אין שום הכרח להגביל את העיקרון לערכים חיוביים בלבד.
הטענה העיקרית:
at some point return lower output per incremental input unit
אינה מחייבת שהתשואה השולית תהיה בהכרח חיובית אלא שהיא תקטן ביחס ליחידת תשומה נוספת. וערכים שליליים בהחלט יכולים להתאים להגדרה הזו.
בפועל תפוקה שולית שלילית ממשית נצפית בהרבה מאוד תופעות.