כך יראה השקל הדיגיטלי הראשון של בנק ישראל

מה שנראה רק לפני 5 שנים כאופציה עתידנית ולא ראלית הולך והופך למוחשי בשנים האחרונות. הכוונה להנפקת מטבע דיגיטלי מטעם הבנק המרכזי. על פי סקר שה-BIS ערך בקרב בנקים מרכזיים מאז 2017, נמצא כי בשנה שעברה 86% מהבנקים המרכזיים עסקו בנושא הנפקת מטבע דיגיטלי לעומת כ- 65% בלבד בשנת 2017. 74% מהבנקים שעוסקים בנושא מבצעים כבר פיילוטים או ניסויים טכנולוגיים מעשיים על המטבע. שיעור לא מבוטל מהבנקים המרכזיים מעריכים בסבירות גבוהה שינפיקו מטבע קמעונאי כזה בטווח של עד 6 שנים.

בעקבות התפתחות זו פרסם החודש בנק ישראל טיוטה למודל להנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי. בעבר כינה הבנק את מטבע זה בראשי התיבות: שק"ד. בבנק ישראל מבהירים כי אין צפי בזמן הקרוב להנפיק מטבע כזה ונראה שלמרות ההתקדמות בתחום, עדיין נותרו שאלות רבות בכל הנוגע לתפעול המטבע שאין עליהן תשובות ברורות בשלב זה. מטרת הבנק בשורה התחתונה להערך לתקופה בה הנפקת מטבע דיגיטלי מטעם בנקים מרכזיים תהפוך לכלי נפוץ בעולם.

כיום הכסף הנפוץ במשק הוא כסף המונפק על ידי בנקים פרטיים בעת מתן אשראי. מדובר למעשה בהתחייבות של הבנק ללקוחותיו. אנחנו מכירים את הכסף הזה ככזה המופקד בפקדונות של כולנו, משקי בית ועסקים, ושניתן לשלם באמצעותו בהעברות בנקאיות, בכרטיסי חיוב, באפליקציות תשלומים ועוד. מאחר שמדובר בכסף דיגיטלי שלא באמת קיים בממד הפיזי , היכולת שלנו לסחור בו תלויה באמון הלקוחות במערכת הבנקאית. מדובר באמון שעלול להתערער בעיקר בתקופות משבר כלכלי. בישראל האמון במערכת הבנקאית יחסית גבוה ויציב, מה שמאפשר למערכת לתפקד כמעט ללא תקלות.

סוג נוסף של כסף שקיים במשק באחוז קטן בהרבה הוא המזומן המונפק על ידי הבנק המרכזי. נכון להיום, לציבור אין דרך להשתמש בכסף של הבנק המרכזי באופן דיגיטלי. על מנת לשלם במזומן, חייב להתקיים מפגש פיזי בין המשלם לבין מקבל התשלום. השקל הדיגיטלי אמור לתת את המענה לבעיה זו ולהוות אפיק אלטרנטיבי מטעם הבנק המרכזי למזומן.

על פי בנק ישראל ביצוע העברות כספים במטבע הדיגיטלי יעשה באמצעים דיגיטליים. למשל, ניתן יהיה לשלם באמצעותו ממחשב, מטלפון סלולרי, משעון חכם, או מאביזר דיגיטלי ייעודי. על מנת שהכסף הדיגיטלי אכן יוכל לשרת את כל חלקי האוכלוסייה, בדיוק כמו הכסף המזומן, נבחנת האפשרות להשתמש בטכנולוגיות זולות, פשוטות ונגישות. כך, גם כאלה שאינם מיומנים בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות יוכלו להשתמש בו (כדוגמת כרטיס חכם). כמו כן נבדקת האפשרות לוודא שניתן יהיה לשלם במטבע זה במצב לא מקוון כדי לתת מענה לתשלום באזורים שאינם נגישים לאינטרנט או לצורך מענה בזמן תקלות או הפסקות חשמל. מדובר באתגר מורכב ולא פשוט שאין לו עדיין פתרונות ברורים.

אז למה צריך את זה?

בשנה האחרונה כבר נכנסו ואושרו לשימוש בישראל אמצעים דיגיטליים מתקדמים שבאמצעותם ניתן לקיים העברות כספים בצורה דיגיטלית ונוחה כמו זה של אפל פיי, אז אם כך למה צריך בכל זאת את השקל הדיגיטלי? לכך נותן בנק ישראל כמה תשובות בטיוטה:

1. שקל דיגיטלי עשוי להיות זרז להגברת התחרות והחדשנות בעולם התשלומים ולקדם את התחרות כלפי אמצעי התשלום האחרים.

.2. בעולם יש כיום מטבעות קריפטו רבים המבקשים להוות אמצעי תשלום אלטרנטיבי למטבע המדינתי. התנודתיות הגדולה בערכם והעובדה שלרובם אין גוף מפקח שכולל בתוכו מנגנון יצוב מחירים, מונעים מהם להפוך להיות אלטרנטיבה אמיתית למטבעות המסורתיים של המדינה. בנק ישראל חושש בעיקר ממטבעות קריפטו חדשים בעלי מנגנון של ייצוב ערך, שיונפקו על ידי ענקיות טכנולוגיה כמו זה שפייסבוק מתכוונת להנפיק. בנק ישראל טוען שאימוץ רחב של מטבעות כאלה על ידי הציבור עשוי לסכן את היציבות הפיננסית, את הריבונות המוניטרית ולפגוע ביעילות המוניטרית. מטבע דיגיטלי מטעם הבנקים המרכזיים, עשוי לראיית בנק ישראל, לסכל איום זה.

3. החשש שקיים היום הוא שכתוצאה מתקלה מכוונת (או לא) במערכת התשלומים בישראל, תשתיות קריטיות של המשק עלולות לשבות. מערכת מטבע דיגיטלית מטעם הבנק המרכזי תאפשר לבנות נתיב נוסף של מערכת תשלומים אלטרנטיבית ונפרדת שתשמש כגיבוי בשעת חירום.

4. מטבע כזה יסייע ביצירת תשתית יעילה וזולה להעברות כספים בינלאומיות. המטרה היא להציב אלטרנטיבה למערכות העברת המט"ח המסורבלות, היקרות והארוכות שיש היום. מדובר במאמץ כלל עולמי. גופים בינלאומיים הציגו כבר מפת דרכים לשיפור תשתית התשלומים חוצי הגבולות, במסגרתה תיבחן היכולת של מטבעות דיגיטליים של הבנקים המרכזיים לייעל ולהוזיל תשלומים אלו. על פי בנק ישראל מטבע דיגיטלי מטעמו שיפותח בהתאם לסטנדרטים שיתפתחו בעולם, ככל שיתפתחו, יסייע לייעל ולהוזיל את התשלומים במטבע חוץ בין מדינות עבור תושבי ישראל.

5. היום הכסף שלנו מנוטר על ידי גופים פיננסים פרטיים ובכך נפגעת הפרטיות שלנו. המטרה של המטבע הדיגיטלי היא לשמור רמת פרטיות גבוהה יותר מהכסף שקיים היום במערכות הפיננסיות. הקושי בכך הוא שעדיין לא ברור איך פרטיות זו תוכל לעמוד במקביל להבטחת התנאים של עמידה בכללים שקובעות רשויות המדינה בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ולגילוי הנדרש לרשויות המס.

6. מאבק בכלכלה השחורה וצמצום השימוש במזומן.

אז איך יפעל השקל הדיגיטלי?

מערכת השקל הדיגיטלי תאפשר המרה מלאה ומיידית בין שקל דיגיטלי לבין מזומן ולבין פיקדונות עו"ש בבנקים, או פיקדונות אצל נותני שירותי תשלום אחרים, ככל שיתפתחו כאלה. ניתן יהיה לטעון את ארנק השקל הדיגיטלי בהעברה בנקאית, בכרטיס חיוב, מארנק דיגיטלי אחר, במזומן, וכדומה. המערכת תאופיין באופן שיתמוך בהמרה בין שקל דיגיטלי לבין מטבעות דיגיטלים של מדינות זרות, או בדרך אחרת של המרת מט"ח למטבע דיגיטלי זר ולהיפך.

השקל דיגיטלי יישא ריבית אפס, אולם תישמר האפשרות הטכנולוגית ליישם תשלומי ריבית או גביית ריבית שלילית בעתיד. על מנת למנוע מצב שלקוחות ינטשו את המערכת הבנקאית המסורתית במצב רגיל או חירום יתכן שיוטלו מגבלות על היקף האחזקה או היקף השימוש בשקל דיגיטלי. עלות ביצוע תשלום פשוט בשקל דיגיטלי תהיה אפסית או זניחה. האחזקה והשימוש בשקל דיגיטלי תתאפשר לכל אזרח בכל גיל, וייתכן שגם לתיירים, תושבי חוץ וכדומה.

על פי הטיוטה בנק ישראל יספק את השקלים הדיגיטליים ל"ספקי שירותי תשלום" מהמגזר הפרטי. אלה יוכלו להיות בנקים, חברות כרטיסי אשראי, חברות פינטק, חברות טכנולוגיה ו/או פיננסים בינלאומיות ומקומיות, ובתנאי שאלו יעמדו בדרישות החוק ובדרישות רגולציה שבנק ישראל ורשויות אחרות יעמידו. הלקוחות מהציבור הרחב – משקי בית ובתי עסק – יקבלו את שירות התשלום בשקל דיגיטלי מספקי שירותי התשלום.

ספקי שירותי התשלום יבנו את ממשקי המשתמש ויפתחו יישומי תשלום מתקדמים על גבי המערכת הבסיסית שתיבנה בבנק ישראל. כל שקל דיגיטלי שספקי השירות יקבלו מבנק ישראל יועבר ישירות ללקוחותיהם, ולהיפך. בתרחיש של כשל טכנולוגי של אחד הספקים, ניתן יהיה לשחזר את יתרת השקל הדיגיטלי שבידי לקוחותיו ולאפשר ללקוחות להשתמש בכספם באמצעות ספק אחר. המודל העסקי של ספקי התשלום יתבסס על הצעת שירותים נוספים מעולם התשלומים. למשל תשלומים חכמים או הצעות אשראי.

שיטת הרישום בבסיס המערכת עשויה להתבסס על טכנולוגיות של רישום מבוזר או על טכנולוגיות מוכרות של רישום מרכזי.
בנק ישראל יעמיד את התשתית המינימלית הנדרשת לצורך תשלומים מהירים, בטוחים, ונוחים. פיתוחים טכנולוגיים מתוחכמים יותר כמו ממשקים לתשלומים זעירים יבוצעו על ידי ספקי שירותי התשלום על בסיס התשתית הבסיסית שבנק ישראל יקים.

השאלות הפתוחות סביב המטבע

יש כמה נושאים פתוחים שלבנק ישראל אין עדיין תשובות ברורות לגבי ההשלכות שלהם למרות שמדובר בנושאים סופר קריטים. בין השאר עדיין לא ברור מה יהיו ההשלכות של אימוץ מטבע דיגיטלי של בנק ישראל על היציבות הפיננסית. בפרט – על המערכת הבנקאית בישראל. כך למשל במידה והציבור יבחר להמיר חלק משמעותי מפקדונותיו בבנקים אל השקל הדיגיטלי זה עלול לערער את היקף הפקדונות בבנקים. בנק ישראל מעלה תרחיש קיצון של חשש ליציבותו של בנק כזה או אחר עקב היכולת "לברוח" בקלות יחסית אל השקל הדיגיטלי בעת המשבר.

לא ברורות גם השלכות של מטבע כזה על המדיניות המוניטרית, על המצרפים המוניטריים ועל מאזן בנק ישראל, כולל האפשרות של היות המטבע הדיגיטלי נושא ריבית. כמו כן בנק ישראל ירצה לבדוק את ההשלכות של מטבע כזה על שוק המט"ח והמערכת המוניטרית בישראל.