לפני ארבע שנים התחלתי מסע עם הקמת הבלוג הזה. מה שעמד מול עיני באותו מסע היתה ההכרה כי הבעיה בכלכלה שלנו היא הרבה יותר אקוטית ומבנית ממה שמתארים, ולכן הפתרון צריך להיות הרבה יותר יסודי ומבני מכל "פתרונות הקסם" שמציעים לנו.
מרטין וולף, שנחשב היום לפרשן הכלכלי המשפיע בעולם מטעם הפיננשל טיימס תאר זאת היטב בראיון שהעניק לאחרונה בכלכליסט: "אם אתם חושבים שהשינויים שעשיתם הפכו באופן מהותי את הכלכלה ואת המערכת הפיננסית שלנו לחסינות יותר, אז אתם משלים את עצמכם. קרוב לוודאי שהטעויות שנעשו לפני המשבר יחזרו על עצמן, ובבסיסו של דבר, יש לנו בדיוק אותה מערכת, והיא נותרה שבירה כשהיתה". אם הבעיות הן כה עמוקות, כמו שטוען וולף, הפתרונות שלו הם מן הסתם בהתאם. וולף טוען כי רק הפקעת הכוח הגדול של הבנקים שמקורו ביכולת שלהם לייצר כסף, יחד עם שינוי מהיסוד באופן שבו מתנהלת מערכת החובות – יעשו את השינוי המיוחל.
ראיון עם מרטין וולף
וולף למעשה ירה את ירית הפתיחה לדיון שלם סביב השאלה מה תפקידו של הכסף בכלכלה ומי צריך לשלוט בו – האם אלה צריכים להיות הבנקים הפרטיים שמטרתם להרויח כמה שיותר או גוף עצמאי שהאינטרס שלו הוא רווחת הציבור? גם אם אתם לא מסכימים עם וולף, אי אפשר להתעלם מהעובדה שבמיינסטרים בארץ לא נוגעים בנושאים האלה ומעדיפים לעסוק בתסמיני הבעיה ולא במקורות שלה.
מדוע אין לשיטה המוניטרית כמעט שום התיחסות רצינית במדיה או באקדמיה למרות השפעתה האדירה על הכלכלה? האם כולם בורים? האם כולם לא מבינים או מבינים וסתם מדחיקים או פוחדים?
במסעי להבין את התשובה, נפגשתי בין השאר עם עורך עיתון מפורסם כאן בישראל – הנחתי בפניו את העובדות -הוא שמע את דברי בקשב רב ונראה שאפילו הכיר את הנושא מקודם ואולי אפילו הבין. הבין אבל סרב לקבל את הדברים בלי שום סיבה רציונלית – "הדחיק" אולי תהיה המילה הנכונה יותר בסיטואציה הזו. פגשתי גם בכיר לשעבר בבנק ישראל – הוא הקשיב אבל הגיב על הדברים בביטול ו'ביטול' זו עוד היתה מילה עדינה לתגובתו. ותבינו – זה לא שהעלתי בפניו איזה תאוריה מופרכת פרי מוחי, אלא ציטטתי לו בסך הכל דברים שפורסמו בבנק המרכזי האנגלי. פגשתי גם במרצים לכלכלה- הופתעתי מכך שרובם כלל אינם מעודכנים במכניקה של יצירת הכסף בעולם ועדיין מצטטים ספרים לא רלבנטים מאמצע המאה הקודמת. המרצה היחיד שהסכים איתי שלח לי אחרי כן מייל שבו הוא מציין כי אינו מוכן לדבר על זה מחשש למעמדו כמרצה באוניברסיטה.
דיברתי גם עם סגן שר האוצר, ח"כ אלי כהן, איש מקסים ומרצה בעצמו לכלכלה – לא היה לו מושג מה אני רוצה מחייו. לפני כן נפגשתי עם משה כחלון, זמן קצר לפני שהפך לשר האוצר- התגובה של כחלון היתה "עזוב אותי – זה לפרופסורים זה לא בשבילי".
אי אפשר שלא לעצור לרגע ולחשוב – מה קורה פה לעזאזל? איך נושא שכולם מסכימים שהוא הבסיס לכל המודלים והתאוריות הכלכליות, שכלכלנים בסדר גודל של וולף מתריעים שמדובר בבסיס כל בעיותנו – אין עליו שום דיון? איך זה יתכן?
את התשובה אולי הכי מתקבלת על הדעת קיבלתי מאחד מרואי החשבון המפורסמים בארץ, שמקורב לכל הסלתה ומשמנה ושמכיר את הנושא המוניטרי היטב. "אני יודע בדיוק איך זה יתכן!" ענה לי – "תדע לך אילו עורך העיתון, המרצה או הבכיר במשק יסכימו איתך הם באותו רגע יודו שכל מה שהם סיפרו עד היום לקוראים שלהם, לסטודנטים שלהם או לקהל בוחריהם היה בולשיט אחד גדול. עדיף להאמין בכך ש'הבלוגר הזה הוא לא מבין כלום' ולהמשיך לרמות את עצמם ואת קהל היעד שלהם, מאשר להתעמת מול האמת ולחטוף סנוקרת לאגו שלהם. שלא לדבר על הצורך שלהם אחר כך לעמוד כמעט לבד מול חבריהם הכלכלנים ולהכנס תחת קטגוריה של 'הזויים'".
דווקא על רקע זה אי אפשר שלא להעריך את מרטין וולף. כמעט 30 שנות פרשנות בעיתון הכלכלי המוביל בעולם לא מנעו ממנו לעשות מפנה דרמטי לפני שנה ולהודיע לקהל קוראיו הנדהמים: "טעיתי! הפתרונות לתיקון המשבר שהמלצתי עליהם ודחפתי אותם במשך שנים לא מגרדים את הבעיה האמיתית". הוא כמובן מיד עורר עליו שורת כלכלנים ובראשם חתן פרס נובל לכלכלה, פול קרוגמן, שהקדיש טור שלם בניסיון להפריך את דעותיו המהפכניות של וולף.
מרטין וולף בדיון משותף עם עם כריסטיאן לגארד,יו"ר קרן המטבע הבינלאומית.
צילום: הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס
.
מה קרה פתאם לוולף? כיצד אחד הכלכלנים הבכירים בעולם מאפסן את האגו שלו בארון וככה פתאום מודיע שהוא טעה? לא היה עדיף מבחינתו להמשיך לשחק את המשחק ולהנות מכבוד המלכים לו הוא זוכה בכל מקום אליו הוא מגיע? בהתכתבות עם וולף הוא נשאל על כך וענה: "בגיל המבוגר שלי (69) כבר לא מאוד חשוב לי אם אני נמצא במיינסטרים ומה יגידו עלי ".
ביום שני המסע המרתק שלי שהתחיל אי שם ב2011 יגיע לעוד נקודת שיא כשאפגוש את וולף מעורר ההשראה פה בארץ בכנס לשינוי מוניטרי שיערך באוניברסיטת בר אילן. הכנס הוא בשיתוף מכון אהרון לבנקאות ובית הספר למנהל עסקים בבר אילן, שהסכימו בצעד לא טריויאלי לקחת על עצמם ארוע ששאר האוניברסיטאות נרתעות ממנו כמו מאש. הכנס יארח בנוסף לוולף גם את ראשי החוג לכלכלה באוניברסיטה, נציג בכיר מבנק ישראל וגם אני אגיד בו כמה דברים. אתם כמובן יותר ממוזמנים לבוא להקשיב להרצאה מרתקת של וולף ולהיות חלק מהמסע. הכניסה עלי…
לפרטים מלאים על הכנס לחצו כאן