מי שביקר במהלך חג הפסח ברמת הגולן אולי ראה במקרה אתר לקידוח נפט, ואם התמזל מזלו אפילו הגיע בשעה שבה האתר היה פתוח למבקרים. למעשה בימים אלה מתבצע ניסוי מעניין מאד בצפון ישראל בתחום קידוחי נפט. בקרוב נדע מה מסתתר שם בתוך הקרקע, ועד אז – כל הנושא הזה מדיר שינה מעיניהם של הרבה מאד אנשים, אבל מסיבות מנוגדות לגמרי. קבוצה אחת לא ישנה בגלל הציפייה לנפט ולכסף הגדול ובקבוצה שניה לא נרדמים בגלל החשש מנזק סביבתי עצום לכנרת ושמורות הטבע היפות של רמת הגולן.
"במעמקי הקרקע של רמת הגולן עשוי להסתתר אחד ממאגרי הנפט הגדולים בעולם" פותחת מאיה ז'רמן, סמנכ"לית בחברת אפק, את הראיון שקיימה בתכנית הרדיו של הכלכלה האמיתית.
ז'רמן מאשרת שאם וכאשר תמצא כמות מסחרית של נפט, מדובר בהפקת אלפי חביות ביום. את פעילי איכות הסביבה ותושבי הסביבה הנתון הזה מלחיץ. הם חוששים משינוע הנפט דרך צינורות מאתר הקידוח הלאה. אז, הם טוענים, כל תקלה או פיגוע עלולים לגרום לדליפת כמויות גדולות של נפט נוסח זו שהתרחשה בעברונה ואף גרוע מכך. אלא שהפעם הנפט יזרום הישר לימה הלאומית שלנו – הכנרת, ולא מדובר רק בחשש תיאורטי של הפעילים. לפני 46 שנה מחבלים של החזית העממית לשחרור פלסטין פוצצו את צינור הנפט (קו הטאפליין) סמוך לקיבוץ שניר וגרמו לנזק אקולוגי אדיר שהגיע עד הכנרת.
ז'רמן טוענת שההובלה, אם תתרחש, תתבצע בשיתוף פעולה עם המדינה. היא בטוחה שהמדינה הפיקה לקחים מהפיצוץ בצינור קצא"א בעברונה ותוכל לדאוג להעברת הנפט "בצורה בטוחה ואחראית". לעומת זאת היא נמנעה מלענות על השאלה מי יישא בעלויות הנזק במקרה של דליפה, או האם יש לאפק בכלל ביטוח למקרים כאלה.
מאיה ז'רמן. תמונה: אתר אפק
את הנפט שאמור להיות מופק בגולן ישנעו לבתי הזיקוק במפרץ חיפה, מה שמעלה חשש לכך שיצטרכו להרחיב את המפעלים המסרטנים על מנת לטפל בנפט החדש. ז'רמן טוענת שמדובר בחשש שווא. לטענתה, לא יהיה צורך בהרחבת בתי הזיקוק מאחר שהנפט מהגולן יבוא במקום הנפט שישראל מיבאת מחו"ל ולא בנוסף.
נושא בעייתי לא פחות, ואולי החשוב ביותר בכל הסיפור הזה, אם וכאשר ימצא נפט, יהיה האופן בו הוא יופק. השאלה האם יישאב הנפט בצורה קונבנציונאלית כמו ששואבים מים או שיהיה צורך לעשות שימוש בשיטת "פראקינג" ( fracking- שיטה הידועה כבעלת פוטנציאל גבוה לזהם את הקרקע ואת מי התהום), תהיה מכרעת להמשך ישום התכנית. במיוחד כאשר מדובר באזור שבו נמצאות כמה משמורות הטבע היפות בארץ וביניהן נחל יהודיה, הזוויתן, בריכת המשושים, נחל דליות, ושמורת גמלא. לכן אף ייתכן שנקודה זו תכריע את גורל הפרויקט כאשר מוסדות המדינה יחליטו האם לאשר את השלב הבא של הקידוחים.
ז'רמן טוענת, שבטרם הגיעו תוצאות קידוח הניסיון, אין לאפק דרך לדעת באיזה שיטה תתבצע את השאיבה. למרות זאת הדגישה כי על פי הערכות הגיאולוגים של החברה הסיכוי שיצטרכו להשתמש בשיטת "פראקינג" נמוכה. דבריה סותרים הודעה אחרת של ג'יני אנרגיה בארה"ב, חברת האם של אפק והמממנת של פעילותה בארץ. באתר האינטרנט של הנאסד"ק נמסר כי על פי הודעת החברה הקידוח ברמת הגולן הוא בעל "פוטנציאל משמעותי לנפט צפוף". על מנת לשאוב נפט מסוג זה לא תהיה ברירה אלא להשתמש בשיטת הפראקינג המסוכנת. כשהתבקשה ליישב את הסתירה בין דבריה לבין הודעת חברת האם , ז'רמן הכחישה שהיתה הודעה כזו. אולם הנה אנחנו מביאים לכם את לשון ההודעה כפי שהופיעה באתר הנאסד"ק:
“We are in the process of characterizing a potentially significant tight oilresource in northern Israel”
לזכותה של אפק יאמר כי היא למדה מנסיון העבר הכושל שלה לבצע קידוח נפט בעמק האלה (אז היא הופיעה עדיין תחת השם "IEI"). נסיון זה נדחה בשנה שעברה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ירושלים. מאז אפק מגלה שקיפות ופתיחות כלפי הציבור וכן שיפרה את מערך יחסי הציבור שלה. מהלך זה הגיע לשיא כאשר החליטה החברה לפתוח את מתקן קידוח הניסוי שלה ברמה"ג לביקור של אזרחים במהלך חופשת פסח.
כל זה מעלה את חשדם של פעילי הסביבה שמא אפק נוקטת בטקטיקה של "להרגיע את השטח". החשש הגדול הוא שברגע שתתגלה כמות מסחרית של נפט בגולן אז הכסף הגדול ידבר, והלחצים של אותם הבוסים בארה"ב מחברת ג'יני, וביניהם רופרט מרדוק (בעלי פוקס גרופ- אחת מחברות התקשורת הגדולות בעולם), דיק צ'ייני (סגן נשיא ארה"ב לשעבר), הווארד ג'ונאס (אחד מהתורמים לפריימריז של נתניהו), מייקל שטיינהרט (אחד המממנים של יש עתיד) ויעקב רוטשילד (עוד תורם של יש עתיד)יתחילו להשפיע. במקרה כזה גם העניין הסביבתי עלול לרדת לתחתית סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות.
על כך הגיבה ז'רמן: "אף אחד לא בא לרמוס את העניין הסביבתי. הווארד ג'ונאס, יעקב רוטשילד ומייקל שטיינהרט, גם אם נמצא פה מאגר נפט ממש גדול, זה לא ישנה להם מבחינה כלכלית. הם באו לפה ממניעים ציוניים, לעזור למדינת ישראל להתנתק מהתלות שלה מנפט ממקורות זרים. אף אחד לא הולך ללחוץ לשום כיוון ממניעים כלכליים."