"עינב" , חיילת משוחררת שהתגייסה לפני כשנה למשטרה, הועסקה כברמנית סמויה בברים בראשון לציון. ביום שני נחשף כי במהלך עבודתה הצליחה עינב להפליל עשרות סוחרי קנאביס באזור פעילותה.
די מדהים להיווכח שמערכות החוק היום נוקטות בכל הפעולות האפשריות לאכוף את החוק –גם אם מדובר בפעילות שגורמת ליותר נזק לציבור מתועלת. במקרה זה לא היססו במשטרה למכור סם מזיק כאלכוהול כדי להפליל כאלה שמכרו סמים שהוכחו מחקרית שמזיקים פחות כקנאביס (לאחד המחקרים האחרונים בנושא לחצו כאן). מה שהכשיר את הפעולה המשטרתית היא בסך הכל הגדרת חוק שלא רואה באלכוהול כסם מסוכן, ולעומת זאת הופכת את הקנאביס, שהוא לא יותר מצמח יציר כפיו של הטבע, לסם נוראי – כאילו התכונות והסיכון של החומרים נקבעים בהתאם לחוק הקיים. נראה שבקצב הזה לא רחוק היום בו תוציא המשטרה צו מעצר נגד אלהים באשמת בריאת צמח אסור.
להיכן נעלם לפיכך שיקול הדעת של האדם? איך הפכו חוקי המדינה להיות מעל הכל , גם מעל חוקי השכל הישר וההגיון?
נראה שבני האדם סיגלו לעצמם מחשבה הפוכה בה הם רואים את החוק כמשהו שהם נולדו "לשרת" אותו, במקום שיראו בו כמשהו שאמור לשרת אותם. זה אגב לא מפתיע – מערכת החינוך מחנכת דורות שלמים של תלמידים לראות בכל ההחוקים ככאלו שמגנים עליהם, ומכאן שעליהם להגן עליהם בכל מחיר בחזרה. תלמידים מאבדים במערכת הזו את חוש הביקורתיות על מהות החוק. כך למשל, מי שלומד אזרחות בבית הספר יכול עוד לחשוב שכל המחוקקים הם רובוטים חסינים מלחצים, שרק טובת הציבור עמדה אל מול עינהם ברגע שהרימו את היד בעד. הרי הרעיון למכור אלכוהול כדי להפליל מוכרי קנאביס, הגיוני כמעט כמו המלצת רופא לכרות את הראש כדי לפתור את כאבי הראש. ובכל זאת רק מעטים רואים בכך משהו לא הגיוני, בעיקר כי הוא עומד ברוח החוק.
"עינב" בטקס ההוקרה של מחוז מרכז שלשום בגין פעילותה
ואגב, הביקורת פה היא לא נגד אכיפת החוק אלא נגד חוקים שאכיפתם הופכת אותם לאבסורד בהתגלמותו. הביקורת היא גם לא נגד החלק האחר בפעילותה של עינב, שנוגע להפללת סוחרי הסמים הקשים. אלא שגם פה לא ברור מדוע השקיעה המשטרה כל כך הרבה כסף על מנת לתפוס כמה דגי רקק שמכרו סמים לברים מקומיים, במקום להשקיע אותו בתפיסת הכרישים הגדולים באמת.