על פי סקר שכר ומחירים שמבוצע אחת לשלוש שנים על ידי UBS, העובד הישראלי יצטרך להקריב 75 שעות עבודה (ובמונחים מקומיים, כשבוע וחצי במשרד), בעוד שבניו יורק ידרשו רק 24 שעות (יומיים בלבד אם אתה יאפי שעובד בוולסטריט).
היופי בכתבה נובע מהעובדה שמבלי משים, היא כמעט מצליחה לתמצת את אחד הרעיונות החשובים ביותר שמופיעים בספר “החיים או הכסף“. הדבר היחיד שחסר על מנת שאחשוד כי מדובר במלאכת ידי, הוא החלפה פשוטה של המילה “עבודה” במילה “חיים”.
לטובת אלה מכם שטרם התוודעו לספרם של ג’ו דומינגז וויקי רובין, שמאז שיצא לאור בשנת 1992 הפך פחות או יותר לתנ”ך של כל השואפים לחירות כלכלית, מינימליזם וחיים של פשטות מרצון, אתמצת כעת לכמה פסקאות את המהלך בו הם מבקשים לרדת לפשר משמעותו האמיתית של המושג “כסף”.
בדרך כלל, טוענים המחברים, כשאנחנו מדברים על כסף, אנחנו מדברים על “מה לעשות” עם הכסף. איך להשיג אותו, איך לבזבז אותו, איך להשקיע אותו וכדומה. לעיתים רחוקות, אם בכלל, אנחנו נעצרים על מנת לחשוב מה זה בעצם כסף. כאשר אנחנו כבר כן חושבים על כסף במונחים של משמעות עמוקה יותר, אנו נוטים לייחס לו את אחת מהתפיסות המקובלות שהשתרשו בשיח החברתי כלכלי. למשל, “כסף שווה בטחון”, “כסף שווה כוח”, “כסף שווה אמצעי חליפין” ועוד. דומינגז ורובין מספקים הסברים מנומקים לקביעתם שמדובר בתפיסות שגויות ומטעות, ואלה מכם שאוחזים באחת או יותר מהתפיסות הרשומות מעלה יכולים לקרוא את נימוקיהם בתמצית בפוסט הזה, או כמובן לרכוש את הספר ולהתרשם מיד ראשונה בעצמכם.
לענייננו, לכל התפיסות השגויות אשר מנסות להסביר מהו הכסף, יש מכנה משותף אחד. הן חיצוניות לנו. הכסף הוא תמיד משהו שאין לנו ממנו די, שאנחנו מתאמצים להשיג, ושבו אנחנו תולים את מירב תקוותנו, ביטחוננו, כוחנו, אושרנו והערכתנו העצמית. מהי אם כן הדרך הנכונה החוצה מהמבוך הכלכלי שבו הלכנו לאיבוד? מהי ההצהרה האמיתית היחידה שנוכל לומר בנוגע לכסף שתהיה תקפה תמיד? ובכן, לטענת המחברים, עמה קשה שלא להסכים, כסף הוא דבר מה שאנחנו בוחרים להמיר את אנרגיית חיינו בעבורו.
אנרגיית החיים שלנו היא סך כל הזמן שאנחנו נמצאים בעולם, השעות היקרות מפז שזמינות לנו בגלגול החיים הזה. כאשר אנחנו הולכים לעבודה, אנחנו ממירים את אנרגיית החיים שלנו בעבור כסף. כאשר אנחנו הולכים ללשכת האבטלה, אנחנו ממירים אנרגיית חיים תמורת כסף. אפילו כשאנחנו הולכים לקזינו, אנחנו ממירים אנרגיית חיים בעבור כסף.
ההגדרה של הכסף כשווה ערך לאנרגיית חיים מעניקה לנו מידע חשוב, אנרגיית החיים שלנו היא משהו הרבה יותר מציאותי ומוחשי בעבורנו מאשר כל תפיסה אחרת של כסף בה אנחנו יכולים לאחוז . אנרגיית החיים שלנו היא משהו מוגדר, וחשוב יותר, סופי ומוגבל. היא כל מה שיש לנו בעולם הזה ובייחוד בשל כך היא יקרה לנו יותר מכול. האופן שבו אנחנו בוחרים לבזבז אותה מקרין על המשמעות שאנחנו מעניקים לחיינו עלי אדמות.
אם אתם בני ארבעים, כמוני, אתם יכול לצפות בממוצע לעוד 349,763 שעות של אנרגיית חיים (39.9 שנים). בהנחה שקרוב למחציתן מוקדשות לפעולות שימור כגון: שינה, אכילה, עשיית צרכים, רחצה, ופעילות גופנית, הרי שנותרו לנו עוד 174,882 שעות של אנרגיית חיים, בהן אנחנו יכולים לעשות שימוש לטובת אחד או יותר מהתחומים הבאים:
1. מערכת היחסים שלנו עם עצמנו
2. מערכת היחסים שלנו עם אחרים (חברים, בני זוג, משפחה)
3. הבאת היצירתיות שלנו לידי ביטוי (באמצעות תחביבים למשל)
4. התרומה שלנו לקהילה בה אנחנו חיים
5. התרומה שלנו לעולם בו אנחנו חיים
6. מציאת השלווה הפנימית שלנו
7. הגשמת הדבר שאנחנו תופסים כייעודנו בחיים
8. זמן איכות לבהייה חסרת תכלית או….
9. העבודה שלנו.
עכשיו, כשאנחנו יודעים זאת, בואו ננסה לקרוא שוב את הכותרת של הידיעה מ”כלכליסט” אבל הפעם בגרסה חדשה: “כמה שעות יצטרך לחיות ישראלי כדי לרכוש אייפון?”, וגם את תת הכותרת: “להלן מספר שעות החיים שידרשו על מנת לרכוש את האייפון החדש ברחבי העולם”, ונשאל את עצמנו, עד כמה אנחנו באמת רוצים אייפון חדש.
האייפון הוא כמובן רק דוגמא אחת, אם כי מובהקת, לאופן שבו אנו נוטים להקל ראש באנרגיית החיים שלנו. ספק אם יש עוד מוצרים רבים בעולם שקנו להם עדה כה גדולה של מעריצים, שיהיו מוכנים לשדרג את מכשירם הישן בכל עת בה החברה תחליט להוציא דגם חדש לעולם, יהיו יתרונותיו אשר יהיו – ברוב המקרים עוד כמה מיליוני פיקסלים למצלמה, עניין שאין להפחית מחשיבותו, במיוחד אם אתה נץ.
בתים גדולים יותר, מכוניות חדשות כל שלוש שנים, שעונים יקרים – אם נלמד לתמחר כל רכישה שאנו עושים לא בשקלים חדשים, או בשעות עבודה, כי אם בשעות של חיים שנותרו לנו לחיות, אני מאמין שיותר ויותר מאיתנו יבחרו בלב חפץ בחיים של מינימליזם ופשטות מרצון, ויקבלו את ההחלטה להקדיש את זמנם עלי אדמות לשמונת הסעיפים הראשונים שהוזכרו ברשימה לעיל, ולאו דווקא לאחרון.
פורסם לראשונה בבלוג SLOW