ב"י במכתב לבנקים: אל תפילו לקוחות לחוב שברור שלא יעמדו בו

הכסף שהבנקים מייצרים ומזרימים לשוק כאשראי ידוע לכל כלכלן כ "חמצן" של המשק. בבנק ישראל חוששים שאותו חמצן הפך בשנים האחרונות למלכודת מוות של לווים רבים וממהרים לנסות לעצור את הרכבת רגע לפני שיהיה מאוחר מידי… זאת במידה שנהיה נאיבים לחשוב שעדיין לא עברנו את נקודת האל חזור.

בניגוד למה שחושבים  – העמלות שגובים מאיתנו הבנקים הן רק חלק קטן מרווחיהם. רוב הרווחים מגיעים מריביות שהם גובים על ההלוואות שהם מעניקים, או לאחרונה מפתים את לקוחותיהם לקחת. סה"כ בתשעת החודשים האחרונים הרויחו הבנקים קרוב ל-19 מיליארד ש"ח רק על ריביות (בקיזוז הריביות שהם משלמים על הפקדונות).

רווחי העתק האלה לא הגיעו במקרה. בדיקה בדוחות בנק ישראל מגלה, שסך כל החובות של משקי הבית בישראל לבנקים זינקו במשך השנה האחרונה בקצב אסטרונומי של כ-10% ועומדים כרגע על 117 מיליארד שקל. אם נוסיף את המשכנתאות –  סך כל החובות שלנו כאזרחים הגיעו באוגוסט כבר ל-418 מיליארד ש"ח.  יותר מכל תקציב המדינה שאושר השבוע!

הנתון הזה לא חמק גם מעיניו של הפיקוח על הבנקים. במכתב בהול מטעם עודדה פרץ, סגנית המפקחת על הבנקים, הובעה דאגה מהעליה החדה בכמות ההלוואות שמעניקים הבנקים, אך יותר מכך הובע חשש מהיעד המפוקפק של אותן הלוואות.

במכתב מחייבת פרץ את הבנקים להתחיל לתעד כל שיחה בה הם מציעים ללקוחתיהם הלוואה בסניפי הבנק או להקליט את אותה הצעה במידה והיא נעשית באמצעות שיחת טלפון. עוד מטילה פרץ על הבנקים לבדוק האם  ללקוח לו הוצעה ההלוואה, יש יכולת לעמוד בהתחיבויותיו וזאת עוד בטרם נעשתה אליו הפניה. כמו כן מעתה יחויב הבנק לפרט בפני הלווה הפוטנציאלי את המשמעות הכספית בלקיחת ההלוואות. פרץ מסימת את המכתב באיום בו ינקטו צעדים נגד בנקים שלא יעמדו בנהלים החדשים, אם כי לא ציינה מה הם הצעדים שינקטו.

קישור למכתבו של בנק ישראל לבנקים מה-17 לנובמבר לחצו כאן