דת ודם מעולם לא היו סיבות מכריעות של סטטוס חברתי או הצדקה לעליונות חברתית. זה מובן כמובן גם במדינה שמהותה הגירה ומטרתה חופש – מדפי החוקה והלאה נקבעו עקרונות בסיס לצורה שבה האזרח האמריקאי יכול להגיע לגדולה. במסגרת קצרצרה זו אינני יכול להרחיב כראוי בנושא מעניין זה אבל אסכם בהכללה גסה את המטרה של כל חולם את ה"חלום האמריקאי": הצלחה כלכלית במסגרת של יושר מוסרי. מה כאן עושה ה"יושר המוסרי"? הוא מגיע מן המתודולוגיה הרפורמית שבדת הנוצרית.
כאשר מרטין לוטר, ובניו האידיאולוגיים, קבעו את מסמרות הזרם האנטי-קאתולי, אחת מן המוסכמות שבהן הייתה ראיית ההצלחה הכלכלית של הפרט כהוכחת טיב אופיו ויושר דרכיו. בזה חשיבותה של הצריכה בחברה האמריקאית היא אינה רק פחם לאש הצמיחה, היא חלק בלתי נפרד מן המרקם שעליו חי האתוס של מעצמה דתית וחומרנית בו זמנית. מדובר בתופעה מיוחדת מאוד בעוצמתה הרבה מעבר למקובל במגוון התרבויות המערביות, המצביעה על חברה שבה ההצלחה החומרית, המתבטאת בצמיחה של "עושר אמיתי", היא מהות יסודית בה.
ומה מצב הצריכה בימים אלו? האם היא מהווה סמן מוביל למשק משתקם?
גרף ראשון:
לפניכם עקומת החסכון של האזרח האמריקאי הממוצע. למרות המנגינה הבלתי פוסקת, המדברת על ארה"ב ככלכלה שהצליחה להמציא את עצמה החדש בעזרת ה"אובריזציה" של שרותיה, וחזרה ליעילות תעשייתית דרך פריצות הדרך הטכנולוגיות, אחוז ההכנסה המופנה לחסכון גדל והולך. בכל מדינה זו הייתה סיבה לדאגה אך באמריקה זהו אסון עבור מנוע הכלכלה.
גרף שני (גרף ההוצאה האישית):
שימו לב ל"חישוב מחדש" (Revision) בהוצאה האישית של חודש פברואר. פשוט קריסה לחמישית הערך הקודם. תאמרו מייד, בצדק, שמאחורי מספר אחד לא ניתן להחביא תאוריה שלמה. אבל ארצה לכוון למשהו אנקדוטי כלפי המספר הספציפי הזה: מדובר במספר המשקף את ההוצאה של סיום עונת החגים.
במספר הזה נמצא את "חיסול" המלאיים האגרסיבי ביותר של השנה. זה המיועד לפנות את הסחורה שלא הצליחו לשווק כאשר היה ניתן לקבל עליה מחיר טוב יותר סביב חג המולד והשנה החדשה. גידול מתואם של 0.1 אחוז מול מספר רשמי ראשוני של 0.5% מהווה אתראה חמורה לגבי רצון הצרכן להוציא את כספו במחירי רצפה.
האם שני הגרפים מדברים על קושי אמיתי בהרגל תרבותי יסודי של האזרחים? בינתיים זו רק סנונית ראשונה מעניינת ומאיימת למדי.
משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
נושא הפלואור שוב חזר לכותרות:
מומחי אונברסיטה, מטעם רפואה מבוססת רווחים(בניגוד למבוססת אמת מדעית), קובעים:
1. אין נזק בפלואור במי השתייה. פלואור מועיל נגד עששת.
2. לרודני הממסד המדעי המזוייף הזכות והסמכות לשלול את חרותו של אדם דווקא בגלל שאיננה שוללת את חרותו וטובתו של כל אדם אחר.
המאמר מנסה להדגיש עד כמה חרות הפרט היא בסתירה לטובת מגזרים מסויימים ובכך משקר באופן שמטיל בספק את כל אמינותו ויושרו.
שאלות למומחים:
1. מדוע בליעת משחת שיניים שמכילה פלואור ע"י ילדים תגרום למותם, אם פלואור איננו מזיק?
2. מדוע לאחר מאות מחקרים שבהם הוכח שפלואור פוגע בחומר הגנטי, בעשרות אנזימים, בחלבונים, בתאי עצב, שמחולל סרטנים מסוגים רבים, איננו נחשב לחומר רעיל ומסוכן?
3. מדוע באזורים בהודו שבהם קיים פלואור טבעי במי השתייה שכיחות העששת גדולה בהרבה וגם מחלות עצבים ועצמות קשות אחרות?
4. מדוע החוקרים משתמשים במסנני מים בבתיהם הפרטיים? הלא עובדה זו לבדה מוכיחה מעל כל צל של ספק שדבריהם הם שקר המסכן את בריאות הציבור כולו.
לאחר מחקרים רבים ידוע שהפחתת העששת בעולם אין לה כל קשר לפואוריד אלא לגידול בכמות החלבון במזון במדינות נחשלות רבות.
5. מדוע החוקרים הישראלים מתעלמים לחלוטין מהעובדה שרוב המדינות שהפלירו בעבר הפסיקו את ההפלרה, ולסיבות שגרמו להפסקה?
–
http://www.msn.com/he-il/news/health/%D7%90%D7%97%D7%AA-%D7%95%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%AA/ar-BBr4nnP?li=BBqrXX3&ocid=mailsignoutmd
אני עוד מחכה ל s&p 450 שהראת לנו בעשרות גרפים ומאמרים ואולי 20 מאמרים שאוטוטו מתחיל שלב c שיוריד אותנו שאולה. אני לא מבין למה עוד נותנים לך לפרסם מאמרים אחרי חוסר היכולת שלך לפגוע לאורך תקופה כל כך ארוכה.