תמונה: frankieleon
יש האומרים שזו סתם ציפור טועה, ושאין כאן התחלה לשום דבר ממשי. יש האומרים שלפנינו פריצת הסכר הגדול. ואני אומר: זו בהחלט סנונית ראשונה, נוחתת בהפתעה במקום לכאורה מוזר ומחפשת את מקומה, אבל לא ממש התחלת הגל הגדול והמאיים ביותר. מדובר באירוע האוסטרי של השבוע שעבר בו הביטוי Bail-In מוזכר לרוב ובצדק.
תחילה, ההפתעה: אוסטריה לא נמצאת בדיוק ברשימה של המדינות מהן חיכינו לגפרור שיצית את התבערה הגדולה. אם הייתם אומרים ספרד, איטליה, ואפילו גרמניה (זכרו איך שר האוצר הגרמני היה צריך להזכיר לנו כמה דויטשה בנק יציב) ההפתעה הייתה פחותה בהרבה.
בכל אופן, הסנונית האוסטרית מכילה את כל הרכיבים הנחוצים למיצוי הבעיה:
· חדלות פרעון של מוסד פיננסי גדול מספיק על מנת להוות סכנה לאמון של הציבור.
· חוק אירופי ומקומי המגבה, לכאורה, מהלך של תספורת.
· כעס מצד הנושים והמפקידים המכוון יותר לקובעי המדיניות מאשר למוסד הכושל עצמו.
את מושג ה-Bail-In הכרנו כבר בקפריסין ובמידה גדולה הוא מתקיים בימים אלו כאיום מתמיד סביב הבנקאות היוונית, והספרדית. באירוע הקפריסאי, בעלי פיקדונות הגבוהים מ־100 אלף יורו התעוררו בוקר אחד וגילו שעשו להם תספורת על חלק ניכר מפקדונותיהם. הספין סבב סביב העובדה שעבור "כסף כנראה מלוכלך המגיע ממקורות מפוקפקים של הלבנת הון או פשע"' אין טעם לבכות יתר על המידה. גם כך, רוב התספורת ההיא, אשר נגעה בפקדונות ישירות פגעה בזרים כאשר תושבי האי ראו את ההצלה שלהם כדאית בהחלט אם מקריבים את אותו הון זר.
במקרה שלפנינו מצב של Bail-In מקומי בעיקרו אך ממדרגה שניה, כאשר מדובר במחזיקי האג"ח, ולא הפקדונות עצמם. לא שקשה להאמין שלא נגיע לשם גם כן אבל הדיון מצומצם לכך, בינתיים. תוכלו לקרא עוד על התהליך בפירוט בקישור כאן.
צריך לומר מייד שהמסלול לתספורת התקדימית הזו אינה סלולה בשושנים. עורכי הדין הטובים של בעלי החוב כבר מציגים טענות טובות לאי חוקיות האכיפה של הצווים והחוקים המאפשרים מהלך כזה. אבל, כמו בכל המקרים בעבר, כאשר בעל העניין הוא גם היד המחוקקת (ברמה האירופית העליונה), סבירות ההנחה שתתקיים גזירת התספורת גדולה מן הסבירות ההפוכה.
מדוע קיים עניין כה גדול באירוע זה? כי הוא מהווה תמרור ומגדולור לעתיד.
ראשית, לפנינו ההוכחה שלא ייתכנו יותר (פוליטית) הצלות ממשלתיות בקנה מידה גדול בדומה לאילו שהורגלנו אליהן במשבר 2007-9.
שנית, שכל סנט, פני, ואף אגורה, שמושקע היום בכלי פיננסי יחסית בטוח, ואף בפקדונות נזילים, יכול להפוך לבסיס הכסף לחילוץ מוסדות פיננסים. בניגוד לסנונית שלפנינו, הסכר ייפרץ באמת כאשר המדינה תהיה זו שתרשה לעצמה חוקית ותחת סביבה מתאימה ליישם Bail-In.
אחרי הכול, מי חייב הכי הרבה כסף להכי הרבה אנשים ונמצא בחוב היסטורי גדל והולך?
משה שלום הוא ראש מחלקת המחקר של FXCM ישראל
הדפסת כסף שמיועדת רק לכסות ריביות על חובות איננה יכולה לגרום לאינפלציה.
להפך ללא ההדפסה הזאת וללא אינפלציה שנגרמת מהגדלת כמות ההלוואות במשק יווצר מחסור בכסף בשיעור ממוצע של 3%-1% לשנה.
יווצר מחסור של 10% בכמות הכסף ב 10 שנים. כ 60-70 מיליארד בכלכלה כמו בישראל.
לכן מחיקת החובות של בנק שפשט רגל לא תגרום לאינפלציה, אם איננה עולה על השיעור הזה.
לבנקים יש אגח מסוג coco שבדיוק עושה את אותה פעולה כך שהשתתפות נושים היא לא דבר חדש והיא גם לא שונה מכל עסק אחר.
מה הקשר בין אגח קוקו לבין מה שכתוב במאמר? א' אתה מאבד יותר ויותר קשר עם המציאות. תבדוק את זה אצל רופא
מה ההבדל בין נושי בנק לבין מחזיקי אג"ח של בנק? נושי הבנק הם מחזיקי האג"ח. איך זה לא בדיוק מה שהמאמר עוסק בו?
הבנק הוא אלמותי
אין יותר מידי הבדל בין חילוץ ״ממשלתי״ לתספורת.
כיון שלממשלה אין כסף (ממשלה לא מיצרת כלום), חילוץ הבנקים בארהב נעשה על ידי הדפסת כסף (הקלה כמותית). לפי הגדרה הדפסת כסף מעלה את כמות הכסף בשוק ולכן מורידה את ערכו של הכסף הקיים (אינפלציה). כלומר, מדובר במס סמוי שהוטל על כל האוכלוסיה. במילים אחרות העברת כספים מהאזרחים לבנקים
באוסטריה יש יורו. לכן הם לא יכולים להדפיס כסף. לכן הם צריכים לשדוד את האזרחים ולהעביר את הכסף לבנקים בצורה גלוייה עי ״תספורת״
אין פה שום דבר רק משחקי מילים סמנטים
שחרורון
אינפלציה היא עניין הרבה יותר מורכב מסתם הדפסת כסף. היא מורכבת בנוסף גם ממהירות החלפת הידיים של הכסף, בעבור מה הוא מיוצר, בעבור מי הוא מיוצר, אופי הזרימה שלו, כמה כסף נמחק במקביל בהחזר חובות או בפשיטות רגל וכו'. בעולם היום למשל יש הדפסות של טריליוני דולר ואירו בעבור כלום ובכל זאת שוררת דיפלציה בעולם האמיתי (אם אתה מאמין לנתונים המפורסמים).
הנה ההגדרה לאינפלציה עליה אני מתבסס: ״ירידת ערך הכסף״
איך שלא תסובב את זה שאתה מדפיס עוד כסף, כל דולר או שקל שווה פחות.
נכון שלוקח זמן למידע לחלחל, ונכון שאפשר להסוות אינפלציה עי מניפולציה של ריבית או הדפסת כסף בזמני צמיחה (אז אתה פשוט מוריד את הערך שהמטבע צבר)
אבל כל זה לא באמת משנה. אלו סתם הגדרות.
מה שמשנה הוא שהדפסת כסף הוא בפועל העברת משאבים מכלל האוכלוסיה לאלו שמקבלים ראשונים את הכסף המודפס החדש. כלומר, הדפסת כסף זה מיסוי סמוי .
אינפלציה היא אכן ירידת ערך הכסף אבל הדפסת כסף לאו דווקא יוצרת אינפלציה. למשל אם ידפיסו לי מיליון שקלים שאשים אותם מתחת לבלטות – לא תווצר שום אינפלציה.
נכון. אבל לדעתי זה לא מעניין ולא רלוונטי לעסוק במקרי קצה תאורתים.
נחדד את ההגדרה: כסף חדש שנוצר ומוזרם למערכת (ולא נגיד עובר ישירות לבלטות של ערן), מוריד את כח הקנייה של האזרחים כמו מיסוי.
שחרורון,
קיים הבדל מהותי בין חילוץ ממשלתי ובין תספורת.
בחילוץ ממשלתי הנטל מוטל על כלל האזרחים בין אם מדובר בעלות סמויה (אינפלציה כפי שהסברת נכון) ובין אם מדובר בעלות ישירה (העלאת מיסים או קיצוץ תקציב).
בעוד בתספורת עלות חילוץ מוטלת על מי שהיה שותף "בחגיגה". אם מוציאים את בעלי חשבונות העו"ש מהמשוואה (מאחר שלרוב הם אמורים להיות מבוטחים עד סכום מסויים) הרי שעלות החילוץ נופלת על כל מי שבחר לקחת סיכון (באמצעות קניית מניות\חוב של הבנק). בשוק חופשי אמיתי תשואה ניתן להשיג רק באמצעות ייצירת ערך או חשיפה לסיכון. בנקים בדר"כ לא מייצרים שום ערך ולכן מי שמשקיע בהם למעשה נחשף לסיכון (ומכאן התשואה על ההשקעה). ומתוקף הגדרת המושג הסיכון, מובטח למי שנחשף אליו להפסיד מדי פעם את השקעותיו.
ככה שוק צריך לעבוד. ולכן בעולם מתוקן, כפי שכתבתי פעמים רבות, הסיכון צריך להיות מוגבל רק לאותה קבוצה שבחרה לקחת אותו – כלומר תספורת.
שחרורון
"הבלטות של ערן" הן לא דבר תאורטי. בתקופות מיתון יש נטיה לאנשים לשמור את הכסף מתחת לבלטות או יותר נכון בחשבונות הבנק (וזו אגב הסיבה שמורידים את הריבית בתקופות מיתון כדי למנוע את התופעה הזו).
באופן כללי הדפסת כסף אם נעשית בצורה מחושבת – חיונית לקיומה של כלכלה מתפקדת. מצב שבו האוכלוסיה גדלה כמו גם כמות העסקאות הנעשות בתוכה- מחייבת את הגדלת כמות הכסף. האלטרנטיבה היא יצירת היפר דיפלציה שהמשמעויות שלה חמורות לא פחות מהיפר אינפלציה.
ללא תיכנון מרכזי, שאנשים חוסכים יותר – הריבית יורדת (כי היצע הכסף עולה), מה שמאפשר ליזמים ללוות יותר כסף ולהקים\להרחיב עסקים. שים לב – לא צריך ועדה מסדרת, בנק מרכזי או את סטלין.
הדפסת כסף וחלוקתו לקבוצת אנשים מסויימת היא פשוט מס . אין שום דבר חיוני בזה חוץ מהעברת הון מהרוב לקבוצה מסויימת של אנשים. שאוכלוסיה גדלה וזקוקה ליותר כסף אפשר להשתמש ביחידות כסף קטנות יותר (במיוחד היום שהכל דיגיטלי).
לא ברור לי מה כ"כ רע בדיפלציה. למעשה, לכל אורך השימוש בסטנדרט הזהב הייתה דיפלציה. הנה משהו שכל סוציאליסט יאהב: אתה יכול לחשוב על דיפלציה (עלייה בכח הקנייה של המטבע) כחלוקת הקידמה בין כולם. ככל שהטכנולוגיה מתקדמת, דברים נעשים זולים יותר. אם אתה יושב בבית ולא תורם לקידמה (שום דבר רע עם זה) – אתה עדיין תהנה מזה כי הכסף שלך יהיה שווה יותר
הדפסת כסף שמאזנת בדיוק את ה"קידמה" (בהנחה שהיא באמת אפשרית) היא סתם גנבת הערך הנוסף ע"י קבוצה אנשים מסויימת
מתי בנק הופך לחדל פרעון? איך זה עובד?
האם כאשר סכום החובות בבנק גדול מסכום הפקדונות?
האם הבנק הופך לחדל פרעון כאשר איננו יכול לשלם את הריבית על הפקדונות בו?
האם הבנק חדל פרעון, כאשר הריבית שגוזר מהלוואותיו איננה מספיקה למימון פעילותו והתחיבויותיו?
האם חדל פרעון משמעו שהבנק איננו מלווה במידה מספקת?
בנק יכול להקלע לחובות אותם הוא לא מסוגל להחזיר ולפשוט רגל (כמו כל עסק אחר)
ראה מה קרה למשל ללימהן ברדרס ב2008. בגדול הם גלגלו חובות משכנתא הלאה. כלומר, לקחו התחיבות על בסיס הנחה שמספיק אנשים ישלמו חזרה את המשכנתא. שזה לא קרה לא היה להם מאיפה לשלם את החוב שלהם.