החלטת בגץ בענין מתווה הגז קבעה כי פיסקת היציבות כנוסחה במתווה הגז אינה חוקתית. בעקבות החלטת בגץ החליט השר שטייניץ שהצוות להסדרת משק הגז הטבעי בישראל, ינהל גם את המו"מ מול חברות הגז על החלופות לסעיף היציבות שנפסל בבג"ץ.
מי שעמד בראש הצוות הוא שאול מרידור. מרידור היה מנוע בעבר מלעסוק בגיבוש מתווה הגז בשל חשש לניגוד עניינים. אחיו, עו"ד מתן מרידור, ייצג את נובל אנרג'י באותו הסדר מול רשות ההגבלים העסקיים. השר שטייניץ לעומת זאת לא מצא שום טעם נפגם במינוי של מרידור לראש צוות המו"מ. אל מרידור הצטרפה גם הממונה על ההגבלים העסקיים החדשה, עו"ד מיכל הלפרין, שייצגה עד לא מזמן את ישראמקו מול המדינה.
למרות האמור בפסק הדין של בגץ ובדברי מבקר המדינה, צוות מרידור, כמו ועדת קנדל שבנתה את המתווה, פעל ללא כתב מינוי הנדרש. הפרוטוקולים של ישיבות הצוות שנערכו עד כה, במידה ותועדו לא פורסמו, וכמו בועדת קנדל נציגי הציבור הודרו ביודעין ובכוונה מהדיונים. לא היה שימוע ציבורי לפני גיבוש המלצותיו של הצוות, ולא יהיה דיון ציבורי בכנסת על ההמלצות.
בצורה בה הצוות התנהל במחשכים בלי שקיפות ובלי שיתוף הציבור, הרגולטורים האלו שאמורים היו לייצג את הציבור, מצאו עצמם שבויים בידי האינטרסים התאגידיים מבלי שהיה מישהו שאתגר אותם בדעה נגדית. התופעה מכונה ע"י פרופ' קארטיק ראמאנה 'שבי קוגניטיבי' או 'שבי אידיאולוגי'. מי שישלם על האסדרה הלקויה של מתוה הגז, מוטת האינטרס התאגידי, יהיה הציבור כולו.
מקריאה של הצעת ההחלטה לתיקון המתווה, הוא מתגלה כישרא-בלוף עם הרבה בעיות. ההצעה החדשה מחליפה את הכותרת 'סביבה רגולטורית יציבה' בכותרת 'סביבה רגולטורית המעודדת השקעות'. הכותרת שונתה, המהות של יציבות רגולטורית נשארה.
כך למשל המתווה המתוקן מחליף את סעיף היציבות הרגולטורית הישן המוגדר בצורה משפטית, בסעיף יציבות רגולטורית חדש המוגדר בצורה "כלכלית" בדמות מחסומים כלכליים. המשמעות היא שבמתווה החדש המדינה מארגנת מנגנון פיצוי כלכלי לחברות הגז בכל מקרה של שינוי חקיקה "מהותי בעיניי המשקיע הסביר". הניסוח במתווה המתוקן אמנם ניסוח שונה מזה שמופיע במתווה הישן, אך המשמעות בשני המתווים זהה.
למעשה, הנוסח החדש נותן כלים נוספים לתאגידי הגז ומחזק את האפשרות שלהם לתבוע את המדינה במיליארדי דולרים באם הממשלה הבאה תחליט על שינוי מהותי כמו למשל לפקח על מחירי הגז, לחוקק חוקים למניעת זיהום בים וכו'. בכך הוא קושר/מגביל את הממשלה ואת הכנסת, ומונע אפקטיבית כל חקיקה ורגולציה בתחום הגז.
צילום של סעיף 5 א מתוך הצעת ההחלטה שתובא היום להצבעה בממשלה
בהצעת ההחלטה, מספרים לנו על ההשקעות שהשקיעו בעלי החזקות אבל לא מספרים על הכספים שהם כבר קבלו בחזרה. מדברים על הכדאיות הכלכלית המקובלת בפרוייקטים דומים אבל לא מציינים מה הם.
הדרישה של תאגידי הגז ל'וודאות רגולטורית' היא בעלת אופי אנטי-דמוקרטי ואינה קבילה. סעיף כזה שוחק את זכותה הבסיסית של המדינה לחוקק חוקים. הוא אנטי-דמוקרטי, ולמעשה מוציא את הדמוקרטיה אל מחוץ לחוק.
הצוות שעסק בתיקון מתווה הגז היה צריך לבטל כליל את סעיף היציבות הרגולטורית. במקום זה קבלנו במתוה המתוקן סעיף יציבות 'מרוכך' המגביל למעשה את יכולתה של הממשלה, הכנסת וכנסות עתידיות לחוקק חוקים ותקנות. המתווה המתוקן נותן לתאגידי הגז כח למנוע או לבטל הליכי חקיקה דמוקרטיים. תאגידי הגז יקבלו למעשה זכות וטו על מדיניות ציבורית לאומית.
אפשר להבין את רצונם של תאגידי הגז ודרישתם לוודאות, ליציבות רגולטורית, אבל את הסיכון של אי וודאות רגולטורית לוקח על עצמו כל גוף עסקי בכל מדינה. אין אפשרות למנוע סיכונים אלו, זו הדמוקרטיה, אלו הן מושכלות יסוד של הדמוקרטיה.
בעולם הנאור אין 'ודאות רגולטורית'. רוב מדינות הנפט בעולם המערבי הנאור משנות את הרגולציה ואת חוקי המס, בין השאר לצורך הגדלת חלק המדינה בהכנסות מגז ומנפט.
הדיון על סעיף היציבות המרוכך מאפיל על הדיון הנדרש על מתווה הגז כולו שהוא מלא בעיות. היתה הזדמנות פז לתקן את המתווה אבל נשארנו עם אותן הבעיות שהיו במתווה הקודם
• המתווה לא מוריד את מחירי הגז, לא מביא לתחרות בין תאגידי הגז ולא למכר גז בנפרד, כפי שאף נשקל בעבר.
• המתווה אינו מבטיח פיקוח אמיתי על מחירי הגז אשר יבטיח מחיר נמוך לצרכן הישראלי.
• להיפך, המתווה מקבע את מחירי הגז המונופוליסטיים הגבוהים שחברת החשמל משלמת ואת ההצמדות האבסורדיות של מחירים אלו.
• המתווה אינו מביא לבטיחות אנרגטית ואף פוגע בבטיחות האנרגטית הקיימת.
• המתווה מאיין את היתירות, שיש לנו היום בתמר, ע"י התרת הייצוא מתמר לפני חיבור לווייתן לחוף, בניגוד להחלטת ממשלה קודמת. גרוע מזה, לא רק שלא תהייה יתירות, אלא עלול להיוצר מחסור בגז.
• המתוה לא מדבר כלל על מדיניות האנרגיה של ישראל.
• המתוה לא מתייחס גם לבעיות המשפטיות והאחרות הנובעות מהקשר והתלות בנובל אנרג'י.
בשורה התחתונה הממשלה אינה צריכה לאשר את הצעת ההחלטה לתיקון המתווה אלא לדרוש בחינה אמיתית של המתווה כולו במסגרת ההזדמנות השנייה שניתן לה על ידי בג"צ.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
שחרורון, האם מדברי מובן שאני תומך בחוקים כמו שהם היום?
ובלי ממשלה אין לך מלחמה של הכל בהכל? זו בדיוק הנקודה, שהמצב הבסיסי הוא כמו בטבע כולם נלחמים בכולם על ההישרדות. למה לגנוב יותר מסוכן מאשר פשוט להיות איפה שהוא? אולי מישהו מעוניין בכליה שלי או בעור שלי? או סתם לבשל אותי על הגריל כי הוא רעב?
המנטרה שלך של לשאת בתוצאות אין לה שום משמעות אם אין חברה שהחליטה כקולקטיב מה הן הנורמות ומה הן התוצאות של אי עמידה בנורמות, לדברים האלה קוראים חוקים אולי הם כתובים ואולי לא, בכל מקרה חוק לעולם איננו מונע דבר.
אני אתן לך דוגמא לנשיאה באחריות בחברה חופשית.
נגיד אתה מחליט לשדוד אנשים (נגיד אתה מספר לעצמך שזה מגיע לך כי כולם חזירים קפיטליסטים וזה לא שוד זה קצבה)
בלי ממשלה אתה צריך לקום, לקחת אקדח ולשדוד פיזית אנשים (כי אין ממשלה שתעשה את זה עבורך)
אם באמת תעשה את זה אתה עלול להתקל במישהו חזק ממך ולשאת בתוצאות.
זו בדיוק הנקודה. העולם שלך הוא מה שנקרא כל דאלים גבר. או במילים אחרות חוק הג'ונגל.
אני מתייחס לדברים שהעלו לא כדי להתנצח או לגרום לאנשים לא לכתוב אלא כדי לדון לעומק בנושא באופן רציני. אשמח אם לא תראו את הכתוב כנסיון להתנגח אישית אלא כנסיון להרחיב בסיס שהנחתם
-מדיניות המס שהנהיגה המדינה בזמנו כולל חלוקת הזכיון לגילוי גז הייתה בגדר מחטף, ה12.5 אחוז תמלוגים שאתה מדבר עליהם הן בגדר בדיחה, סכום נמוך משמעותית ביחס למקובל (ואולי ראוי) בעולם (ממוצע נע באזור ה60%), שלא לדבר על הזכיונות שחולקו בחינם לקומץ שנערך מראש לטרף
-הרבה דוגמאות בכלל לא משרתות את הטענות שלהן אלא פשוט לא כל כך קשורות. הדוגמא על בעלי הבתים והחינוך לא מדוייקת (מכל מני סיבות, בעיקר ש), לא מדובר ברכוש פרטי כמו בית או שנות לימוד אלא ברכוש הציבור, הגז שייך לכל אזרחי המדינה (כמו ים המלח ושאר המחצבים שתאגידים מנצלים דרך ההפרטות הביזיוניות בעודם מתחמקים אפילו מלקחת אחריות על הנזק הסביבתי והבריאותי), את האסדת קידוח לא צריך לקחת באמת.
-וגם אם כן מחליטים לקחת 90% מהרווח על הבית או החינוך צריך להעביר את זה בצורה חוקית וגלויה, אחרי הכל זה משפיע על כל המדינה, ולא בסתר (כמו הפוסט הקודם באתר על חבר הפרלמנט שבוחן את הסכם הסחר), לא במחטף. (כמו כל מהלך המתווה שכבר כתבו על האופן שלו מספיק) שקיפות.
-אף אחד לא אמור להשקיע פה 10 מיליארד דולר, לא אמור, זו בחירה, כמו כל השקעה יש בה סיכון. כל הפחד "לאבד את המשקיעים" בעייני מיותר, נראה שההון לא מחלחל מלמעלה למטה כי מראש לבעלי ההון מעולם לא הייתה כוונה כזאת וכנראה גם לא תהיה.
-אף אחד כאן לא מתחרה על להלאים, מספר הגופים שהופרטו עולה בהרבה על ההלאמות, בשנים האחרונות.
-הים שייך לכולם (לא לאף אחד), לא ארחיב בדיון הסביבתי.
נראה לי מספיק בינתיים, אשמח גם באופן אישי אם ננסה להעלות טענות (גם אנרכיות) בצורת חיוב, להניח חלופה ריאלית מורכבת ולא רק לפרק ולבקר את השיטה הנוכחית
שוב, אין כאן נימה אישית.
ערן, אחלה בלוג, נראה שזה עדיין נושא חם, חשוב ורלוונטי.
לא קשור לנושא אבל לדעתי שחרורון יגלה עניין:
נפתח בארץ אתר הכספות הפרטי הראשון מסוגו בתל אביב.
מעשכיו יש מקום פרטי בו אנשים יוכלומלחביא את.סודותיהם ללא חשש חשיפה. [אלא אם כן יבוא צו מפטי עפ המצויין באתר]
http://www.brickstone.co.il/
שחרורון, אתה מתחיל להשמע כמו טוקבקיסט בתשלום.
ברור שישנו סיכון, אבל עדיין הקרקע, המשאבים והסביבה שייכים למדינה – שזה בעצם לכולנו.
בכל העולם ישנו מודל של מיסוי / חלוקת רווחים והמדינות עושות מכרזים על אחוז הרווח.
יש גם מדינות שמדובר בחלוקה של – 75% רווח למדינה ונחש מה? עדיין יש הרבה מאוד חברות גז שקופצות על ההצעה.
נובל היא רק אחת מכמה חברות, ולדעתי החברה במצב כה קשה שהיא רוצה את ההסכם הזה רק כדי שהדבר יאפשר לה לגייס כסף נוסף בבורסות אחרות במקום שתקרוס.
אם זו הייתה חברה אחרת עם גב כלכלי חזק, בכלל היא לא הייתה מגיעה למתווה הגז ההזוי הזה.
מבחינתי, שהגז ישאר באדמה יחד עם נובל. כך או כך, בעוד עשור או שניים אף אחד לא ישתמש בגז אלא בהיתוך קר או אנרגיה ירוקה (סולרית/רוח) או גרעינית.
אל תבין אותי לא נכון. אני לא בעד נובל או שאר החברות. בוא אתן לך את החתיכה החסרה בפאזל.
מי שממן חלק גדול מהקידוחים הם אנחנו. שתי דוגמאות: חיל הים מאבטח את האסדות ומס הפנסייה שנכפה עלינו ע"י הממשלה ולמעשה מעביר את הכסף שלנו בכח לתשובה ושות'
הבעיה היא, כרגיל, התערבות ממשלתית. אם הממשלה לא הייתה מתערבת (לוקחת את כספנו כדי לממן את הקידוח), לא היה צריך לדון בכל מיני מתוי גז. ומצד שני, אם הממשלה לא הייתה מתערבת, לחברות הגז לא היה על מה להשתלט ואת מי להשחית.
כל הקרנבל הזה הוא סתם קרב על הכסף שלנו, אף צד לא מגן על האינטריסם שלנו. חברות הגז מנסות להשאיר כמה שיותר כסף בכיס בעוד חברי הממשלה מנסים להבטיח את האינטרסים הפרטיים שלהם.
הבעיה היא שבניגוד לכל העולם פה פרסמו מדיניות מס מסויימת (12.5 אחוז תמלוגים) וכשמצאו גז הכפילו אותה פי 5. תחשוב על מצב שבו המדינה מעודדת אנשים להיות רופאים על ידי הבטחות למס מופחת וגורמים להם ללמוד 15 שנים להיות רופאים ואז ביום שכולם מתחילים לעבוד מודיעים להם שמכיוון שלמדו בארץ אז המדינה חושבת שמכיוון שזה של כולנו ניתן להם להרוויח רק משכורת מינימום. האם זה נראה לך הוגן? האם מישהו ימשיך לסמוך על המדינה?
זה בכלל לא משנה אם הקרקע שייכת למדינה (ובמקרה הזה אפילו הקרקע לא שייכת למדינה כי מדובר במים כלכליים ולא מים טריטוריאלים) כי בטיעון הזה אפשר להשתמש להכל – גם כל בעלי הבתים בישראל בנו על קרקע של כולנו אז אפשר לקחת להם 90% מהרווח על הבתים, כל האנשים למדו במדינה אז ניקח להם 99% מס הכנסה?
גם ברור שמבחינתך אפשר שהגז ישאר באדמה כי אתה לא השקעת כלום ורק מקטר על זה. תאר לך שאני הייתי אומר שמבחינתי אתה יכול לא לעבוד מעכשיו ולגווע ברעב. למה אכפת לי? הכי קל להתעלם מהשקעה של מישהו אחר ולהגיד שהכל שייך גם לך כשזה שייך בפועל למישהו אחר.
א,
כל אזרחי המדינה והעסקים הרשומים במדינה חשופים לשינויי מס כאלו ואחרים. מוצדקים ולא מוצדקים. איכשהו למדנו לחיות עם זה.
הממשלה מדי פעם מחליטה להעלות מיסים או להוסיף מיסים חדשים (מע"מ, מס בריאות ומס רווחי הון לא היו קיימים פעם). בתחום הפנסיוני, המדינה משנה את החוקים והמיסים מדי כמה חודשים. את הקיצבאות המדינה לפעמים מקצצת ולפעמים מרחיבה.
כך שלאף אזרח במדינה ולאף בעל עסק אין וודאות רגולטורית כלשהי. אולי הוודאות היחידה שיש היא שהחוקים הולכים להשתנות לפי מצב הרוח של אנשי השררה (וזאת עוד סיבה מדוע חיסכון פנסיוני כפוי הוא בעייתי).
אלא שאנשי הגז דורשים לקבל משהו שאף אחד אחר לא מקבל. הם דורשים וודאות. וודאות שאין לאף אחד אחר. הם רוצים בעצם כללי משחק שונים מהכללים של שאר האזרחים ובעלי העסקים בארץ. הם רוצים שלא יגעו להם ברגולציה. אבל למעשה כל אחד מעדיף שלא ישנו לרעתו את הרגולציה. גם אזרחי המדינה רוצים וודאות שהמע"מ לא יעלה, שלא יוסיפו להם מיסים חדשים, שלא ישנו את כללי הפנסיה כל כמה חודשים. אבל אם אזרחי המדינה לא מקבלים את הוודאות הזו אז מדוע מועדון הגז מקבל? איזו הצדקה יש לתת לחבורה מצומצמת של אנשים מתנה שאף אחד אחר לא מקבל?
כנראה שבכל שינוי מיסוי יש מרכיב של חוסר הוגנות. שהרי היו אנשים שתיכננו תוכניות על פי הכללים בטרם השינוי והשינוי משבש להם את התוכניות. אך זהו המצב הנורמלי בעולם דינמי. מנגד, יצירת מערכת חוקים שונה למועדון מסויים (שחבריו מאופיינים בעושרם הרב) הינה דבר בלתי נסבל בחברה המושתתת על עקרונות של שיוויון בפני החוק.
ולא ברור מדוע אנשים מתעקשים לפחד מהאיום בנוגע לגז שישאר באדמה. זה דווקא מצב מצויין לאזרחים. זה המעט שהדור הנוכחי יכול לעשות למען הדור הבא. הדור הנוכחי בזז את עתידו הכלכלי של הדור הצעיר, הרס את אפשריותיו לחיות בכבוד ובעצמאות, השאיר חובות עצומים, דרש לממן את הפנסיות התקציביות שלו מכספי המיסים, זיהם את המוסדות הדמוקרטיים בשחיתות. כך שהמעט שאפשר לעשות למען הצעירים שהולכים לשעבד את עצמם לבנקים ולמדינה הוא להשאיר להם מצבור גז שבעוד עשרים שנה יהיה אפשר להפיק ממנו גז בעלות זולה.
אבל זה לא יקרה. כי הצעירים לא מעניינים את אנשי השררה. הם רוצים להמשיך להחזיק בכוח ולהוסיף עליו. אותם מעניין אין לשרוד את הקדנציה הנוכחית ואיך להיבחר לתפקיד הבא. זהו עוד מקרה בו האינטרס של האזרחים הפוך לאינטרס של השלטון. וכמו תמיד השלטון דואג קודם כל לעצמו.
אריק,
אמרת נכון. חלק מהמרכיב של השלטון שלנו הוא שימוש שרירותי בכח. כמו למשל שינוי שרירותי של רמות המיסוי
אנשי הגז מבקשים יחס מעודף, דבר שמצוי בשפע בדמוקרטיה שלנו. אין בזה שום דבר מיוחד. הנה כמה דוגמאות
– בנקים יכולים ליצר כסף מאויר. אתה לא יכול (יקראו לזה זיוף). כמו כן אתה לא יכול לפתוח בנק
– אם אתה שכיר אתה חייב להעביר חלק מהמשכורת שלך לגוף פרטי המכונה ״קרן פנסייה״.
– אתה תקבל כסף מהממשלה בהתאם לאמונה הטפלה בה אתה מאמין. אם אתה מאמין בוראציות מסויימות של יהדות, הממשלה תממן חלק משמעותי מחייך. לעומת זאת, הממשלה עוד לא בנתה אף מקדש לזאוס
מה שבהכרח אומר שהשלטון לא מבוסס על צדק או שיויון.
אריק. ככה זה שאתה משווה עגבניות למטוסים. מכיוון שהאזרחים במדינה גם משלמים מסים וגם נהנים מהם אז לפעמים המדינה צריכה יותר מיסים אז מעלים קצת את המס ולפעמים הפוך ואתה כאזרח אמור לקבל את זה כי בסוף הכל מגיע אליך. אבל אם אתה גוף שאמור להשקיע פה 10 מיליארד דולר ואתה רואה שיש פה תחרות פופוליזים ואכפתיזם וכל חברי הכנסת רק מתחרים על כמה אפשר פה להלאים וזה אחרי שהעלו את המס פי 5 !! (לא אחוז שנים כמו שאתה משלם יותר או פחות) אז בוודאי שהם רוצים בטחונות לפני שהם משקיעים את זה. אני בטוח שאם מדינת ישראל הייתה אומרת שכדי לצמצם את הגרעון שלה היא מלאימה את כל הבתים ברמת גן לדוגמא אף אחד לא היה קונה יותר בתים במדינת ישראל ואפילו אתה לא היית מתרץ מהלך כזה ב"כל אזרחי המדינה והעסקים הרשומים במדינה חשופים לשינויי מס כאלו ואחרים".
אני מבין את האנשים כמוך שתמיד מוכנים לזרוק לפח את כל הסיכונים שלוקחים אנשים אחרים ולהגיד הכל שלי אבל אני חושב שמדינה צריכה להיות הוגנת גם עם אלו שלוקחים סיכונים במיוחד אם הסיכון הוא חד צדדי (המדינה לא מפצה לדוגמא אנשים שהשקיעו במשך 40 שנים בחיפוש גז) ואחרי שבמשך 5 שנים שינתה עשרות פעמים את החוקים יכולה להבטיח ליזמים שקט תעשיייתי.
אני אתן דוגמא נוספת. נניח שיש הגרלת לוטו שבה יש פרס של 500 מיליון וכל עם ישראל השקיע ואדם אחד הרוויח והשאר הפסידו. עכשיו המדינה באה ואומרת שנכון שכולם הפסידו ואחד הרוויח אבל 500 מיליון נראה חזירי וגם אם ירוויח 1 מיליון זה הרבה את יקחו ממנו בדיעבד מס של 99.8% ואם לא טוב לו שיחזיר את הכרטיס הזוכה.
זה מה שעשו למשקיעים בתחום הגז רק עם 60% כרגע והם מפחדים שזה יעלה ל 99% אחרי שהם ישקיעו כבר 10 מיליארד.
א,
כמובן זה שוק חופשי כאשר חברות הפלאפון דופקות לך מחיר פי 5, אך כשהממשלה רוצה לעשות זאת זה פתאום לא הוגן?
אולי זה לא הוגן התמלוגים הנמוכים? מה לגבינו האזרחים? שמיטב בנינו מתים על להגן על הקרקע זו (ובפרט על אסדות הנפט) שאין לנו בה אפילו חלק אלא רק מי שמצליח לקנות? האם זה הוגן כלפינו?
אז פירסמו תמלוגים אז מה, בגלל האידיוט שפירסם ולא עדכן חוק תמלוגים ישן אני צריך לשלם המחיר? בגלל שיש אידיוטים נוספים שחושבים כי בכוחם להחליט מי יקדח ומי לא עבור כסף אני אשלם?
זה לא רלוונטי "האם מישהו יסמוך" על המדינה, להיפך עדיף שלא יסמכו כך ידעו שלא שווה לשחד פוליטקאים עבור רגולציות המטיבות עם קבוצות אינטרסים.
לגבי הקרקעות אכן אתה צודק הם גם צריכים לשלם (לא על הדירה אבל על ערך הקרקע שעולה באופן טבעי), כשתבין זאת תפסיק להיות קפיטליסט אנוכי ותהפוך לליברטן אמיתי.
https://aeon.co/essays/is-it-time-to-upend-the-idea-that-land-is-private-property
למה המאבק על חופי הים/כנרת לגיטימי? מישהו בנה שם מגרש חניה, שם שירותים, אתה לא השקעת כלום ורק מקטר. יש דברים שלא קשורים להשקעה, לים ולגז וכל דבר בטבע יש ערך משלו, שלא היזם יצר וכיום משתמשים בממשלות ורגולציות על מנת לסחוט ערך זה השייך לציבור ולהעבירו ליידים פרטיות (מה שנקרא רנטה או RENT SEEKING), אז בגז היזם לקח סיכון קצת יותר גבוה והשקיע יותר כסף (למרות שכמובן רובו זה בכלל כסף של הציבור שגוייס באגח ובהלוואת ממונופול בנקים שמייצר כסף שלנו ומחליט למי לחלקו והיזם לא לקח סיכון כזה גדול, כי הסיכון לא נמדד בזה שהוא השקיע 30 מיליון שלך זה נראה אסטרונומי אלא בכמה זה 30 מיליון מתוך המיליארד שיש לו ואז בעצם הוא לקח סיכון כאילו אתה החלטת לזורק 50 שקל על מכונת פיס) עדיין רובו המוחלט של הערך הוא לא בזכות היזם. להגיד כי אם היזם לא היה משקיע הגז לא היה יוצא זה כמובן כמו להגיד כי אם לא היו סוללים כביש לחוף אף אחד לא היה מגיע.
הדר, הייתי מאמין לך אם היית כותב שגם בהפסדים המדינה ואתה צריכים להשתתף או שזה רק עובד לכיוון אחד?
מר א
מתגובתך ברור שלא קראת או ניסית להבין דברי לעומק ואתה שולף את משפטי המפתח המוכרים שלך.
אתה מדבר על הוגנות ואתה לא מבין כלל מה היא הוגנות. לשאלתך היום האזרחים כבר משתתפים בהפסדים וזה לא קשור למדינה אלא לאזרחים. זה נקרא תספורות וחןבות אבודים. כסף שיזם אחר יכל לקבל כהלוואה מהבנק. כמו כן הציבור סופג את הזיהום והפגיעה בטבע. מעבר לכך אכן אני לחלוטין בעד שמיטת חובות לכולם כאשר האדם נכשל ולא סתם מתחמק ולא רק לטייקונים מקושרים. אסייג ואומר שמיטת חובות על הלוואות בנקאיות כי זה לא כסף של אף אחד אלא אשראי שניתן בחסות המדינה.
אני רוצה שנקח רגע ונחשוב על המשפט הבא שמובא בכתבה: ״בעולם הנאור אין ‘ודאות רגולטורית’״
המשפט אומר: במדינה נאורה אין ודאות כיצד המדינה תתערב בחיי האזרחים
שזה אומר שאחד המאפינים של מדינה נאורה היא שימוש שרירותי בכח כנגד אנשים
שחרורון,
אני לא מבין את המנטרה הזאת שאתה כל הזמן חוזר עליה. מה אתה מצפה? שאנשים ותאגידים יעשו ככל העולה על רוחם? מה היית מציע שיעשו עם מתווה הגז?
כרגיל, הייתי מציע שהממשלה לא תתערב
שלא תממן את החיפוש הגז דרך הפנסיות שלנו. שלא תממן את ההגנה על הגז דרך הכסף שאנחנו משלמים. וגם אין צורך לשלם משכורות ל״מומחים״ ופקידים שמתעסקים בזה.
ואז מכאן זה די פשוט. מי שרוצה לקדוח חור באמצע הים שיהנה. לא צריך רשיונות וקישקושים שמהוים פתח לשחיתות. לא נכפה על אף אחד להיות לשותפים להפסדים, וגם לא לרווחים (רוצה להשתתף? תשקיע ישירות)
שחרורון. אתה טוען טענת סרק. בו נניח ותימצא וודאות למציאת שדה נפט ענק בכיכר המדינה. האם אתה טוען שמי שירוץ ראשון עם מתקן קידוח ימקם אותו באמצע הכיכר יקדח יקים מפעל לשינוי הנפט בכיכר המדינה שיהיה לו לבריאות. ההקצנה נועדה להמחיש את אבסורד הטענות שלך. הם לא פועלים בחללל ריק. הם פועלים ברשותנו. אנחנו אזרחי ישראל מרשים להם לקדוח ולהשתתף איתנו בתוצרת. אין חלל ריק ואין וואקום. מה ששיך לציבור שייך לציבור לא לאוליגרכיה.
כמו שאמרת, אנחנו לא פועלים בחלל. ביוקום בדיוני בו את הולך בכיכיר המדינה ובטעות מגלה נפט אתה צודק. אבל חזור שנייה למציאות
מה זאת אומרת ״תמצא ודאות״? כדי למצוא נפט צריך להשקיע הרבה מאוד כסף וזמן. כסף שיורד לטמיון אם לא מתגלה נפט. אתה לא תלך לטייל בכיכר המדינה ותמצא נפט יום אחד בטעות.
זה אומר שהאדם שהקרקע ברשותו צריך לגייס כסף ולהסתכן כדי לחפש נפט. זה אומר שהוא לא יבנה שם בניין או יפתח שם סניף של ארומה . זה אומר שאם יש ברשותו עוד קרקע הערך שלה כנראה ירד וכו׳.
זה נכון פי כמה באמצע הים. מקום שלא שייך לאיש
המשפט אנחנו ״מרשים למישהו לקדוח באמצע הים בתמורה לחלק״ היא פשוט ההגדרה המילונית של גזילת דמי חסות.
אתה לא רוצה להסתכן בעצמך ולחפש גז. אתה גם לא רוצה לסכן את כספך ולהשקיע בחיפוש גז של מישהו אחר
אתה רוצה שאם מישהו הסתכן והצליח, תהיה ישות שתקח חלק מהרכוש שלו בכח (אפילו אין לך את האומץ לשדוד בעצמך).
אתה מתרץ את זה בכל מיני מילים חסרות משמעות כמו ״ציבור״ ומנסה להפחיד אנשים עם מילים כמו ״פגיעה בבריאות״
לאור (וגם לשחרורון)
שחרורון משום מה תמיד שוכח להגיד כי אם המדינה לא תתערב גם בעצם לא יהיו חברות בעמ ותאגידים כי הרי גם חוקים אלו הם התערבות בחיי האזרחים שנותנים עליהם איזה מן ישויות דימיוניות בעלות כוח מוגזם. אהה ובעצם מה לגבי הכפיה של חוקי לא תגנוב ולא תרצח? שחרורון החליט כי אלו דברים הפוגעים בזולת ולכן מנקודת מבטו האנוכית זה חוק שיש לכפותו, אך אחריות על נזילת נפט או גז אין צורך לכפות זאת בחוק.
כמו כן לא ברור מי זה בדיוק הבעלים של הקרקע בכיכר המדינה? אם המדינה לא מתערבת למי בכלל יש את הזכות למכור או להכריז כי קרקע זו היא שלו? בגלל שהוא הגיע לשם ראשון? ראשון לפני מי? לפני אברהם אבינו? לפני הניאנדרתל? או שמה הוא כבש קרקע זו, אז מה מונע ממני לכבוש אותה ממנו?
יש פה כמה ניאו ליברלים אנוכיים שלא מבינים בכלל את האלף בית של ליברליות, כמו מושג נחלת הכלל (the commons), הם לא מבינים שערך הקרקע הוא של כולם, כן גם אותו אחד שבנה בית על הקרקע, ערך הקרקע שלו עולה לא בגלל שהוא גאון פיננסי אלא בזכות הזולת שגר לידו ויוצר ותורם. דברים אילו היו ידועים וברורים לחברות רבות בהיסטוריה האנושית (כמובן גם ליהודים), אך כמובן שהאליטות יעשו הכל על מנת שנחשוב שניתן למכור את כדור הארץ לכל המרבה במחיר.
מי שרוצה להשכיל בנושא הקרקעות יכול לקרוא מאמר מצויין כאן
https://aeon.co/essays/is-it-time-to-upend-the-idea-that-land-is-private-property
הקפיטליסטים, לא מבינים שהם בעצמם סוג של סוציאליזם קולקטיבי. הם מאמינים באשליה שמכרו להם כי בגלל שהם יכולים לעבוד ולרכוש קרקעות הם חופשיים. האשליה כי זכות הקנין היא החופש העליון. הרי למה הם בעצמו הסכימו, שחבורה של חמושים הנקראת ממשלה תקח בעלות על כל קרקעות החברה ותחליט למי היא מוכרת את הזכות לעשות שימוש בקרקע האם יש דבר יותר ריכוזי מזה? רק בגלל שמעורב כאן כסף כאילו יש כאן חופש. אבל בעצם אין לך ברירה אלא לעבוד עבור "הקולוקטיב" ו"לתרום לחברה" או לשלם לחבורת החמושים על מנת שיהיה לך מקום תחת השמש.
חשוב עך זה כך, אם היום היינו כולנו מגיעים לארץ ישראל האם היית מסכים לכך? שלא יהיה לך בית, כל הקרקעות יהיו בידי השילטון שיחלק/ימכור למי שיחפוץ ועליך להתחיל לעבוד מרגע זה על מנת לחיות. (ההבדל היחיד בימינו הוא שאנחנו דור שני ושלישי לפראירים והם עוזרים לך לחיות עד שתצליח להיות עבד בכוחות עצמך)
אין ספק כי כל חברה אנושית הרוצה לשגשג צריכה שלטון השאלה היא כיצד ממזערים את כוחו ומגדילים את חירות האזרחים. מה שברור הוא שחברות בע"מ צריכות ללכת, לבטל את רוב המיסים, לחלק קרקעות לכולם ולהשית מס קרקעות (=ערך הקרקע שעלה)
הדר
חוק כמו שהוא היום, לא מונע גניבה, הוא פשוט מאפשר לחבורת אנשים לגנוב בלי לשאת בתוצאות (חברה בעמ זו דוגמא נהדרת) ובלי לעשות את זה בעצמם (תשלומי העברה). כלומר שעם ממשלה יש לך מלחמה של הכל בכל על השליטה ברובה.
אם לא היה לך מנגנון של העברת הון כפוי, והית רוצה לגנוב, היתה צריך לעשות זאת בעצמך. מה שאומר שהייח נושא באחריות למעשיך באופן אישי. וזה די מסוכן לגנוב, כי את עלול להתפס