אחרי תקופה ארוכה של דיונים, הגיש אתמול שר האוצר משה כחלון ביחד עם הנגידה ד"ר קרנית פלוג והמפקחת על הבנקים חדווה בר, את המסקנות המרכזיות של ועדת שטרום לשיפור התחרות בקרב משקי בית ועסקים קטנים במערכת הבנקאית. "הסכם היסטורי" זעקו כותרות העיתונים. כחלק מההסכם תוגבר התחרות בשוק כרטיסי האשראי ויוגדלו מספר השחקנים בתחום, אבל גולת הכותרת ,אותה חגג כחלון אתמול מול התקשורת, היתה סביב הכנסת בנקים חדשים למערכת הבנקאית לראשונה זה 47 שנים.
אז רגע לפני שאתם פותחים את השמפניה – נזכיר דבר ראשון, שזו לא הפעם הראשונה שהוגש "דו"ח היסטורי", שמבשר על פתיחת שוק הבנקאות לתחרות. בפעם האחרונה שזה קרה זה היה במרץ 2013. אז הוגש דו"ח בן 190 עמודים מטעם המפקח על הבנקים הקודם, דודו זקן, לשר האוצר דאז יאיר לפיד. הדו"ח נטע תקווה רבה שהנה הגיע סוף סוף השינוי המיוחל. השינוי התגלה כעבור שנתיים כבלוף יחצני אחד גדול. הפעם לזכותו של שטורם יאמר שהדו"ח שכתב לפחות ניסה לסגור את החורים הגדולים והרגולציות הכבדות בדו"ח זקן, שמנעו את פתיחת השוק לתחרות. לא בטוח עדיין אם זה יספיק.
דבר שני – כחלון צבר מוניטין מפוקפק כמי שמרבה להצהיר על רפורמות, שמאוחר יותר מתברר שכלל לא מתממשות או מתממשות בחלקן בלבד. כבר אתמול הסתייג כחלון ואמר שלא בטוח שיקבל את כל המלצות הדו"ח ולכן לפני שחוגגים שווה להמתין קודם למבחן התוצאה.
וגם אם יחליט כחלון שהוא הולך לאמץ את הדו"ח בכל כוחו – אז בואו נראה מה מחכה לו בדרך. כעת מתחיל שלב השימוע הציבורי. בתום השימוע יוגש הדו"ח הסופי. לאחר מכן הדו"ח אמור להיות מגובש לתזכיר חוק. בשלב מאוחר יותר יוגש התזכיר לאישור הכנסת. רק אחרי שיעבור את הכנסת, יתחיל תהליך סבוך במיוחד ומלא בעיות של יישום הדו"ח, שכולל את הקמת מנגנון הפיקוח החדש במסגרת חוק פיקוח האשראי החדש. כל שלב כזה אנחנו נדע מתי הוא יתחיל, אבל לא יהיה לאף אחד מושג מתי יסתיים.
המשנה למנכ"ל הבורסה מספרת בשיחה סגורה שרפורמת הבנקים של כחלון חסרת משמעות
תוסיפו לכך שהשחקן המרכזי במימוש הדו"ח יהיה בנק ישראל. זה לא סוד שהדו"ח שנכפה על פלוג וחבריה – מה שיבטיח שכנראה הם לא יצאו מגדרם להניע את התהליך בשיא המהירות (וזה בלשון המעטה). "חשוב שננהל את השינויים בצורה אחראית ונאפשר למערכת להסתגל ולהיערך אליהם" – הסבירה אתמול פלוג במילותיה שלה למה בנק ישראל ידאג שיהיה זה תהליך איטי במיוחד.
אבל בואו נהיה אופטימיים ונניח שהדו"ח צולח את כל המכשולים ובנק אמיתי קם כמתחרה לבנקים הקיימים -האם במצב כזה חיינו ישתנו?
אתמול פרסם בנק ישראל דו"ח סקירת מערכת הבנקאות בישראל לשנת 2015. הדו"ח מזהיר מפני הגידול המסוכן בחובות משקי הבית. עד כדי כך מסוכן, מזהיר הדו"ח, שהוא מתאר אפוקליפסה כלכלית אם המצב הכלכלי יתחיל להתערער פה. מה עושה כחלון בתגובה? במקום לפעול להוזלת יוקר המחיה, להורדת מחירי הדיור ולהעלאת המשכורות (מה שיפחית מאיתנו את הצורך לקחת הלוואות), הוא מכניס לנו עוד שחקנים חדשים לשוק נותני האשראי. שחקנים שכל מהות קיומם יהיה שיווק אגרסיבי של עוד הלוואות למשקי בית ועסקים. במילים אחרות – במקום לגמול אותנו מהסם – מציע לנו כחלון עוד סוחרי סמים כפתרון.
מקור: בנק ישראל
יותר מכך , כחלון עסוק בהכנסת בנקים חדשים לשוק. אם חברות כרטיסי האשראי הם סוחרים קיקיוניים, הבנקים במקרה זה הם הבלדרים הגדולים. בניגוד לחברות האשראי שתלויות בכסף קיים, הבנקים מקבלים מתוקף היותם בנק רשיון מהמדינה לייצר כמה כסף שהם רוצים, רק כדי שיוכלו לדחוף לנו אותו בתור הלוואות. למדינה יש אינטרס שזה יקרה כי ככה זורם כסף חדש לתוך המשק בכלכלה המודרנית.
כשהבעיה הגדולה של הכלכלה שלנו היא עודף חובות וכשהפתרון שניתן על ידי המנהיגים שלנו הוא כזה שימריץ אותנו לקחת עוד חובות, הכנסת עוד בנקים לשוק במקרה הזה רק תהפוך את היאוש שלנו ליותר נוח. שר אוצר שירצה להקל על חיינו יצטרך להתמודד עם השיטה שממכרת את העולם המערבי לחובות. לשם כך הוא יצטרך להתמודד עם כוחות גדולים ממנו אפילו מול ארגונים שמחוץ למדינה. בשוויץ, באיסלנד ובהולנד החלו בתהליך – אנחנו בינתיים נאלץ להשאר פה עם הצהרות על רפורמות, שספק אם יקרו.
הסרטון של קומהוף
https://www.youtube.com/watch?v=D7CBWIm0ARU
א
אתה מתאר את "מכפיל הכסף" ע"פ בנקאות ברזרבה חלקית (fractional reserve banking).
העניין הוא שכל המוסדות הבנקאיים המרכזיים תמימי דעים כי מכפיל הכסף לא באמת קיים!!
גם בנקאות ברזרבה חלקית היא לא השיטה שבאמצעותה נוצר הכסף!!
המאמר המצורף של ריצרד וורנר מאד מומלץ – http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1057521915001477
גם הסרטון של מייקל קומהוף (2 דקות בסה"כ, שווה צפייה) בכיר לשעבר בקרן המטבע, מלמד כיצד נוצר כסף.
חלק מן הכותבים כאן מטעים את הציבור. יחס הרזרבה, או כפי שבנק ישראל קורא לו "חובת הנזילות", איננו 8 אחוז.
הציטוט המדוייק מאתר בנק ישראל הוא: "שיעור חובת הנזילות תלוי בסוג הפיקדון: 6% על פיקדונות עו"ש, 3% פיקדון לטווח של שבוע עד שנה, ולפיקדונות מעל שנה אין חובת נזילות".
ערן שלום,בדרך כלל אני מסכים איתך אבל הפעם לא. כמי שלקח הלוואות, אין באמת תחרות אמיתית בתחום הזה, ולהזכירך גם כיום ניתן לקחת ללא קושי הלוואה עם ריביות מופלגות. הבעיה היא לא בהלוואות אלא בשיטה הקיימת, אתה בעצמך אומר זאת. ודבר אחרון, היחיד שקצת הוריד את יוקר המחייה בשנים האחרונות זה כחלון, אז אם כל הכבוד צריך לתת לו צ'אנס.
עם כל הכבוד
אמרה את זה הכי טוב גל לנדאו-יערי:
"הוא לא ייגע בבנקים!"
https://u4see.com/he/prediction/1791
אני מצטער אבל למיטב ידיעתי , אין שום הבדל בנושא אשראי בין הבנקים לחברות האשראי
שניהם פועלים ע"ב הון עצמי ומלווים בהתאם להגדרות שניתנו להם ע"י בנק ישראל
ההבדל אריאל שחברת אשראי לא יכולה לייצר כסף ולהלוות אותו ,מה שהבנק כן יכול.
זה ששניהם פועלים על בסיס הון עצמי ומפוקחים על ידי בנק ישראל לא אומר שאין בינהם הבדלים בתפקוד. אגב אם לטענתך אין שום הבדל בין חברות האשראי לבנקים סביר להניח שלא היתה מלחמת עולם בין שטורם לפלוג לאפשר לחברות אשראי להפוך להיות בנקים. מקסימום היה ניסיון להשוות את יחס הלימת ההון בין שני הגופים.
איך אתה יודע זאת ערן?
כרגע ה"סימוכין" היחידים שיש לך זה מחקר של הבנק המרכזי של אנגליה שטוען שבנקים מסחריים מייצרים כסף יש מאין
האם המחקר דן בחברות האשראי וביכולתן ליצור כסף? התשובה שלילית
האם המחקר דן בבנקים מסחריים בישראל או חברות אשראי בישראל וביכולתן ליצור כסף? התשובה שוב פעם שלילית
אז מאיפה הוודאות שלך לגבי ההבדלים?
יואל,
יש את אתר בנק ישראל בו הוא מפרסם נתונים על כמות הכסף במשק ועל היקף ההלוואות. תוכל לראות שם כי כמות הכסף במשק גדלה כל הזמן. האשראי/כסף הזה צריך להיות מיוצר ע"י מישהו או משהו
מאמר משובח. רק שאלה קטנה. לא ידעתי שחברות האשראי תלויות בכסף הקיים. האם הן אינן מאפשרות ללקוח ללוות כספים כדי שיחזיר עם ריבית? זה בדיוק כלכלת חוב שבה הלקוח צריך "לייצר" את הריבית, כלומר מה שעושים הבנקים. אז למה הן תלויות בכסף הקיים?
חברות האשראי מלוות כסף שקיים כמו שעושות חברות הביטוח. לוקחים כסף ומלווים אותו בתמורה לריבית. הבנקים לא לוקחים את הכסף מאף מקום (בניגוד למה שמלמדים בבתי הספר לכלכלה) – הם פשוט מייצרים אותו יש מאין כספרות במחשב ומזינים אותו ללווה כאשראי בחשבון שלו. מאותו רגע הלווה צריך לעבוד כדי להחזיר להם אותו + הריבית.
עוד הסבר של הבנק המרכזי האנגלי על התהליך (בתרגום לעברית) ראה כאן:
https://www.scribd.com/doc/220347822/Money-Creation-in-the-Modern-Economy-Heb-1
ערן, צריך לבדוק את העניין אני לא חושב שיש הבדל ביניהם.
מה שאני יודע שחברות האשראי יצטרכו הון של חמישים מיליון שקל ותו לא.
אז תאמר לי שהם ייתנו אשראי רק עד חמישים מיליון שקל ? אז לדעתי לא ולא, רק כמו שבנק ישראל מחייבת את הבנקים שיהיו להם נזילות (=בנקאות ברזרבה חלקית והדגש על החלקי) ככה היא מחייבת את חברות האשראי בנזילות של חמישים מיליון שקל.
הרי בסוף כל סוף בנק ישראל הוא השולט בכמות הכסף הנוצר (אחרת יהיה אינפלציה או ההפך), ולכן היא צריכה גם לשלוט על חברות האשראי והיא שולטת באמת בהם, אז למה לדעתך בנק ישראל לא יוצרת כסף על ידי חברות האשראי ?
לפי ההיגיון הפשוט אייך שהשיטה עובדת, לא אמור להיות הבדל בין הבנקים לחברות האשראי.
מקס
אל תחפש פה הגיון – לך למקורות. מקור הכסף של חברות האשראי הוא באשראי שהן לוקחות מהבנק להן הן שייכות או משתפות פעולה.
בנק ישראל לא שולט על כמות הכסף – הוא רק יכול להשפיע עליו. ממליץ לך לקרא את הקישור שצירפתי.
ערן
מתוך המאמר הנ"ל
כפי שלקיחת הלוואה חדשה יוצרת כסף, הרי שהחזרתה של הלוואה בנקאית "מחסלת כסף". למשל, נניח שצרכן הוציא כסף במכולת במהלך החודש על ידי שימוש בכרטיס אשראי. כל רכישה שתשלומה מבוצע באמצעות כרטיס אשראי תגדיל את ההלוואות העומדות לפרעון במאזן הצרכן, ואת הפקדונות לזכות מאזן המכולת (בדומה למה שתואר באיור 1). אם הצרכן מחזיר לחברת האשראי של הכרטיס את מלוא החוב בסוף החודש, הבנק יפחית את סכום הפקדון בחשבונו של הצרכן בערך זהה לסכום ששולם לכרטיס האשראי וכך "יחסל את הכסף" החדש שנוצר.
יצירת הלוואות על ידי הבנקים ותשלומן על ידי הצרכנים הינן הדרכים המשמעותיות ביותר בהן נוצרים "ומחוסלים" פקדונות בנק בכלכלה המודרנית,,,,
זה בדיוק מה שכתבתי מקס
מקור הכסף של חברות האשראי הוא באשראי שנלקח מהבנק להן הן שייכות. חברת האשראי עצמה לא מיצרת כסף אלא פעולת ההלוואה שנלקחת מהבנק. אם תנתק את חברת האשראי מהבנק לא יהיה לה מאיפה לשלם את הכסף.
מאיפה אתה מביא את הטענות המגוחכות האלו? לחבראת אשראי כמו לבנק יש הון עצמי שממנו היא מלווה כסף. לשיטתך לבנק אין בכלל צורך בהון עצמי כי הוא כל היום עסוק בלהדפיס כסף. מה שאני לא מבין למה בכלל בנק צריך לקוחות אם הוא יכול פשוט להדפיס כמה כסף שהוא רוצה ולחלק אותו לכל מי שהוא רוצה.
מסכים עם א
אם אכן בנקים פרטיים יכולים פשוט ליצור כסף ע"י הלוואה של כסף יש מאין ללווה כנגד "יצירת" פיקדון אצל מלווה מדוע שלא ירשמו מלווים/חוסכים פיקטיביים וייצרו פיקדונות עבורם כדי להלוות לעצמם?
אפשרות אחת היא שבנקים פרטיים יוצרים מצג שווא של רדיפה אחר חוסכים/מפקידים ואחר לווים/ עסקים כאשר בפועל הם לא זקוקים לא לאלה ולא לאלה.
אפשרות שנייה היא שמחלקת המחקר של הבנק המרכזי של אנגליה פשוט משקרים.
בהינתן שבנק מרכזי הוא מונופול ממשלתי על ייצור כסף ועובדיו הם עובדי ציבור האפשרות השנייה היא בוודאות האפשרות הנכונה
א ויואל,
ערן לא ממציא את הדברים הללו. כלכלנים מובילים בתחום הבנקאות כגון פרופ' ריצרד וורנר, מייקל קומהוף (לשעבר מקרן המטבע), וכן הבנק המרכזי האנגלי והכתב מרטין וולף ואחרים מדברים על כך. כדאי מאד לקרוא את מחקריהם ולהבין איך השיטה עובדת.
בשיטה שבא נוצר כסף כיום, באמת אין צורך אמיתי בהון עצמי על מנת לייצר כסף. בבריטניה (ובעוד כמה מדינות מעטות) אין כלל יחס רזרבה. גם בארץ יחס הרזרבה (חובת הנזילות) היא באחוזים בודדים בלבד.
הבנק צריך לקוחות משום שכאשר הוא נותן להם הלוואות, הוא יוצר במקביל "פקדונות". הבנק בעצם יוצר פקדונות שעל סמך קיומם הוא מלווה עוד ועוד כספים. הזוי – אבל ככה זה עובד!
יואל – דווקא האפשרות הראשונה שהעלית היא הקרובה למציאות. הבנקים סתם מייללים על "מחנק אשראי". כל השאיפה שלהם שיקלו עליהם את כמות ההון העצמי שהם צריכים להחזיק על מנת להמשיך ולייצר כסף
א ויואל,
אנא כנסו לאתר בנק ישראל, חפשו את נתוני כמות הכסף במשק
והסבירו לנו בבקשה כיצד כמות זאת גדלה כל הזמן.
תארו לנו מה הוא הרגע בו לפתע יש שקל אחד יותר בכל המערכת, מאין השקל הזה הגיע? מי הקליד אותו לתוך המחשבים? לאיזה חשבון? מאיזו סיבה?
לגבי השאלה למה בנקים לא מייצרים כסף לעצמם/מלווים פיקטיבים, זה פשוט בגלל שיש עליהם רגולציה ממשלתית והם פשוט לא יכולים לעשות זאת, אם לא היתה רגולציה מן הסתם היו עושים זאת עד להיפראינפלציה
הדר ובועז,
כמות הכסף גדלה כי המדינה מדפיסה כסף והבנקים על ידי קבלת פקדונות והלוואות ממנפים את אותו כסף לפי יחס הרזרווה (שהוא 8 אחוז ולא אפס).
גם במאמר שערן מתייחס אליו שוב ושוב לא נכתב שבנק מייצר כסף אלא שתהליך ההלוואות פקדונות הוא דומה ליצירת כסף כי כמות הכסף גדלה כי היא רשומה אצל מספר רב של אנשים אבל זאת השיטה שבה בנקים (וכל גוף שמלווה כספים) מגדילים את כמות הכסף במשק. אין פה שום יצירה של כסף ודי קל לבדוק את זה על ידי בדיקה פשוטה של מאזני הבנק ששם אין שום עמודה של כסף חדש שיצרנו מכלום.
בנוסף, אם בנקים היו יכולים ליצר כסף לא היה צורך בכלל ברפורמה שבה מפחיתים באופן דרמטי את ההון הנדרש מבנק כי פשוט היו נותנים לכל בנק לבוא עם אפס כסף ולייצר את ההון שנדרש לו.
חבל שבאתר הזה אף אחד לא למד איך בנקים עובדים ולכן כל הזמן חוזרים לעניין הזה של בנק מייצר כסף.
יחס הרזרבה הוא 8 אחוז, נניח לצורך ההסבר שיחס הרזרבה הוא 10 אחוז
ישנם שני דרכים שבנק יכול להתנהל.
1. בנק מקבל 100 שח , מלווה 90 ושומר 10
2. בנק מקבל 100 שח, רואה בזה רזרבה ולכן: מלווה 1000 ושומר 100
המצב בשטח הוא כנראה התרחיש השני, ומכאן טענת ה״יוצר כסף״
תיקון טעות
שומר 100 מלווה 900
א וליואל
נכון לשנת אלפיים בקושי אחוז אחד מבני אנוש ידעו את השיטה, אבל אחרי המחאה החברתית ב2011 אין כמעט ילד בארץ שלא מבין ולא יודע את השיטה.
הנה מצאתי בערוץ של האוניברסיטה את הקורס של ד"ר יובל הררי בשיעור 19 בשעה 1 בדקה 11 הוא מתחיל לספר את סיפור הבנק
הנה חברים כאן בדקה 1:11:00 זה מתחיל
https://www.youtube.com/watch?v=Dn75YG0F1Io
לעצלנים במיוחד אפשר לשמוע מדקה 1:14:08
שם הוא אומר כך:
"לפי חוקי מערכת הבנקאית של ימינו ?! בנק מותר לו להלוות עשרה שקלים על כל שקל שבאמת נמצא ברשותו"
תרצו תעינו במאמר בכלכליסט כאן
http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3584537,00.html
ושוב נסביר איך זה הולך (עם דוגמא של 10 אחוז רזרבה):
בנק מתחיל עם 100 שח.
הוא מלווה 90 ש"ח.
אותם 90 ש"ח מגיעים אליו בחזרה (כי זה שלווה העביר את הכסף למישהו שבתורו הפקיד אותם בבנק – פה קבור הכלב – רוב הכסף שלנו בסופו של דבר נמצא בבנקים, כסף שקיבלנו על שירותים שסיפקנו לאנשים אחרים שלוו כסף כדי לשלם לנו).
מה 90 ש"ח הבהק מלווה 81
מקבל 81
מלווה 73
מקבל 73
מלווה 66 . . .
קחו אקסל ותחשבו ובסוף יצא 1000 ש"ח על 100 ש"ח הון עצמי. זה כל הסיפור.
נו באמת,
מה זה אומר למנף? מאיפה הם מביאים את המינוף עצמו? אם אני ממנף בחברת פורקס נניח, אז להם יש את הכסף. על כל שקל שאני שם הם שמים X, אם אני מפסיד אני חייב להם את המינוף. אז אם הבנק מבצע מינוף על כל שקל שהוא שם הוא צריך להביא את הכסף הנוסף הזה מהיכן שהוא, מהיכן כסף זה מגיע?
בכל מקרה אתה מודה כי כמות הכסף גדלה כי הבנק ממנף דהיינו בפועל פעולת המינוף מגדילה את כמות הכסף, לכן בנק יוצר כסף. או יותר נכון בנק יוצר פקדונות, הרי ברור לכל בר דעת שלא מדובר בכסף הפיזי אלא באשראי שהוא שווה ערך לכסף. נראה כאילו אתה מתווכח על סמנטיקה כאשר התוצאה כאן ברורה. לבנק יש את היכולת למנף באופן עצמאי ללא תלות במקור מימון חיצוני. (למרות שפועלת המינוף לא באמת קיימת אבל בכל מקרה זה לא משנה את העובדה כי הבנק לא צריך מקור מימון חיצוני עם כסף הקיים במערכת, אלא יש לו צינור ישיר "למדפסת" הכסף של בנק ישראל)