המעמד השולט, הממשלה, השמרנים, הלייבור והאליטות הכלכליות באנגליה, כמו גם ברוב העולם המערבי, קמו הבוקר לסיוט הגדול שלהם כאשר הציבור הבריטי הכריע בעד לצאת מהאיחוד האירופי, מה שנקרא 'ברקסיט' (Brexit).
נראה שהמצביעים שרויים במצב רוח נקמני מספיק, כך שהם היו מוכנים לקחת סיכון ולקבל עליהם מכה כלכלית קשה בתמורה לכך שמנהיגיהם ומעמד אנשי הפיננסים במדינתם יפגעו. נראה גם שהבוחרים מוכנים לשלם מחיר כלכלי גבוה עבור יותר ריבונות לאומית. אבל גם עכשיו אחרי שרוב המשתתפים במשאל העם הצביעו “Leave” עבור עזיבת האיחוד האירופי, אין משמעות הדבר שהעזיבה בהכרח תתרחש.
יש מספר דרכים שבעזרתן ניתן יהיה לסכל את רצון הציבור ואת תוצאות המשאל. אנשיל פפר, המשמש כשליח 'הארץ' בלונדון, כתב בהקשר זה כך: "המשאל לא מחייב חוקתית. גם אם רוב המצביעים יצביעו בעד העזיבה, נדרשת הצבעה בפרלמנט שתאשר את תחילת הליכי הפרישה". לדעת המשפטן דיוויד אלן גרין מהפיינשל טיימס, התוצאה של משאל העם על החברות של בריטניה באיחוד האירופי, אינה מחייבת מבחינה משפטית. במקום זאת, היא רק מייעצת ובתיאוריה ממשלת בריטניה יכולה להתעלם לחלוטין ממשאל העם. כתוצאה מכך, מה שיקרה אם הצבעת הקהל תהיה עבור עזיבת השוק האירופי, יהיה עניין של פוליטיקה פרלמנטרית.
גורמי שלטון ואליטות כלכליות באירופה ובבריטניה הם בעלי מוטיבציה גבוהה כדי למנוע את יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי. בהתחשב בכך שאין הגדרה ברורה של השלבים הבאים, הרי שגם כעת אחרי שמשאל העם הוכרע, יש לגורמים אלו הרבה חופש פעולה כדי לאלתר. יהיה מעניין לראות איך הליכים פרלמנטריים ישמשו ככלי מרכזי במשחק, איך הפרלמנט יתמרן כדי לשמור על בריטניה מיציאה מהאיחוד האירופי במצב כזה.
דרך אחת לעשות זאת היא שהממשלה הנוכחית, אם היא לא תתפזר, תחליט להביא את הנושא לפרלמנט ולקוות לנצח בהצבעה. במקרה זה אם לא יהיה שינוי דרמטי בנאמנויות של חברי הפרלמנט, סביר להניח כי הם יצביעו בעד השארות בריטניה באיחוד האירופי. הסיבה לכך היא כי הרוב המכריע של 650 חברי הפרלמנט מזוהים כאוהדי האיחוד וסביר שיתמכו בחקיקה שתשמר ותגן על מקומה של בריטניה באיחוד האירופי. חברי פרלמנט אלו אפשר ואפילו יטענו שהתעלמות מרצונו של הציבור, כפי שבוטאה במשאל העם, הינה ריבונות פרלמנטרית בפועל.
יש גם דרך שנייה ידועה ובדוקה להחזיר בוחרים סרבנים למקומם: להמשיך לשלוח אותם בחזרה לקלפיות עד שהם נותנים את התשובה הרצויה. הממשלה יכולה לנסות לנהל משא ומתן על הסכם חברות מעודכן באיחוד, ולהכניס אותו למשאל עם נוסף. דרך זו תחייב את האיחוד האירופי לתת לבריטניה כמה ויתורים אמיתיים או שיראו אמיתיים, כדי לשכנע את הבוחרים.
לדוגמה, בדנמרק נדרש אישור במשאל כתנאי לחתימה על אמנת מאסטריכט (האמנה של האיחוד האירופי). ההצבעה הראשונה דחתה את ההסכם ברוב קטן. פקידים דניים השיגו במשא ומתן מספר החרגות מהאמנה, והבוחרים הדניים אשררו אותה בתוך פחות משנה לאחר מכן. אירלנד הייתה החברה היחידה באיחוד האירופי שהחליטה לקיים משאל עם על אמנת ליסבון. התוצאה היתה שביוני 2008, מעל 53% מהמצביעים התנגדו. הנציבות האירופית ויתרה בשלושה נושאים, ומעל 67% מהמצביעים תמכו בהסדר במשאל החוזר שהתקיים באוקטובר 2009.
ויש דרך שלישית – הממשלה יכולה לבחור להתעלם לחלוטין מרצון הציבור, שהרי היא אינה מחוייבת מבחינה משפטית לתוצאה של משאל העם. היא יכולה לנסות למצא סיבה אלגנטית כדי לדחות את ההחלטה, כך שהדבר לא יראה גס וברוטאלי מידי.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
מהלכים כאלו רק יעוררו על הממשלה עוד יותר כעס והתנגדות חזקה יותר.
גם ככה הדיקטטורה נמאסה על הרב
למרות שבדרך כלל אני אוהד את מאמרי פורטוגלי וגם לומד מהם, הרי המאמר הזה מייצג את עמדות האליטות השמאלניות. האליטות גם בארצנו, יעשו הכל כדי לעקוף את הדמוקרטיה, אבל הוכח שהדמוקרטיה לאורך זמן חזקה גם מהאליטות. חלק מההשערות שמעלה פורטוגלי כבר נמחקו משעה שקמרון הודיעה על פרישה. אי אפשר יהיה למחוק מהזיכרון ומהתודעה את ההחלטה האמיצה וההיסטורית של העם הבריטי ומי שינסו לעשות זאת ייזרקו בסופו של דבר לפח. נכון, אפשר יהיה לעכב את היציאה, אבל אבן הדומינו הראשונה כבר נפלה ויציאות עוד ארצות כמו צרפת ועליית הימין השפוי באירופה תגרום במהרה לקריסתו של האיחוד האירופי הנבזי, האידיוטי, האנטישמי האנטי ישראלי והפרו אליטות ההון והבנקאות השודדות את הציבור הרחב.
כל היום לסנן ולסנן בלי שום סיבה
וישנה כמובן הדרך המדונה והמפתיעה – לכבד את רצון העם
נראה שיש כאן הנחה שהמניע לצאת מהאיחוד האירופי הוא הנושאים המדיניים ונושאי הריבונות. לאחר שדיברתי עם כמה אנשי עסקים באנגליה, נראה לי שדווקא המניע הכלכלי של רוב תושבי אנגליה הוא זה שהכריע, הם פשוט חושבים שהיציאה מהאיחוד תשפר את מצבם. לכן גם תושבי לונדון הצביעו בעד השארות אך תושבי המידלנדס ו"הפריפריה" הצביעו בעד יציאה מהאיחוד.
כדאי לבדוק ואמת השערות אלה, ולא לפתח תיאוריות שאין מאחריהן בסיס עובדתי.
אני חושב שזה לא יקרה בצורה הזו, ואם כן זו תהיה טעות היסטורית.
האליטה הפולטית מרוויחה מהאיחוד וממוסדותיו המבלבלים ודרכו הבלתי דמקורטית. כח בלי שקיפות וג׳ובים בלתי נגמרים. מצד שני כולם יודעים שהמשבר בוא יבוא. וכשזה יקרה, אם הממשלה ביטלה את משאל העם, יעלה הימין הקיצוני ויסגור עם מי שדחה את תוצאות משאל העם חשבון. לכן אני חושב שהם יפנו לדרכים הרגילות. זיוף תוצאות בחירות אחרי שכבר כופפו את הכללים (האריכו את מועד הרישום להצבעה כדי לתת לצעירים עוד זמן להירשם, שימוש מחפיר במדיה להטיה). תחושתי כמי שגר בלונודון שבה אמור להיות רוב מוצק להישארות היא שיש רוב ברור ליציאה בקרב מי שיכול להצביע.
קודם כל צריך לראות מה יהיו תוצאות המשאל, אין טעם לפחד ממה שיקרה אחרי המשאל לפני שהמשאל יתקיים. גם אם התוצאה תהיה בעד עזיבה של האיחוד האירופי, העזיבה לא תקרה מחר. יש כמדומני עוד שנתיים שבהם בריטניה עדיין תהייה חברה באיחוד.
דבר נוסף שצריך לומר הוא שלאילו שהם בעד ההישארות של בריטניה באיחוד, אין תכניות קונקרטיות בדבר איך להגיב אם תושבי בריטניה יבחרו לצאת מהאיחוד. הם היו כל כך בטוחים בניצחונם, כך שהם לא תכננו מה לעשות ביום שלאחר המשאל אם התוצאה לא תהייה לשביעות רצונם.
הברקסיט בא בתזמון רע מנקודת המבט של המשקיע הישראלי. כי לגרפים יש חיים משלהם, והגרף של הדאקס אומר נפילה דווקא בתקופה הזאת של הברקסיט, נפילה של 20% לערך. ברקסיט החוצה יביא לנפילת הדאקס,. והדילמה שעולה: היא לא האם להמר על יציאה או הישארות אנגליה באיחוד, אלא האם נכון יהיה להיות בשורט על הדאקס לפני ההצבעה או לא! אז אם אתה בשורט לפני, ויש יציאה הרווחת 60% (3X ) (אולי), . אם ההצבעה תהייה נגד יציאה: הדאקס יקפוץ בקצת, ואז תקבל מכה קלה בכנף. אבל תוכל לתקן באמצעות קניה נוספת של שורט. דילמת הברקסיט???? הגרף אמר את דברו… ושיהיה בהצלחה לאנגלים.