ב-2 לאוגוסט, מטוס של חברת אמירייטס שהגיע מהודו לשדה התעופה בדובאי ביצע נחיתת חירום, התנגש בקרקע, ורוב חלקו העליון עלה באש. ממראה ההריסות אפשר היה להניח שזו התרסקות ללא ניצולים. גוף המטוס של בואינג 777 נשרף והתעוות, כל החלק העליון של גוף המטוס ניתך עד לגובה החלונות, ומה שנראה בפנים היה חרוך ללא הכר. איך יתכן שמישהו יכול היה לברוח ולהינצל מתופת זו? למרות זאת, אף אחד מבין 282 הנוסעים ואנשי הצוות שהיו במטוס לא נפגעו ופונו בבטחה.
זה לא היה נס שכולם ניצלו מההתרסקות ומהמטוס הבוער. זו הייתה הרגולציה במיטבה, תוצאה של תקני בטיחות מודרניים בתעופה הכוללת ביו השאר הגדרות לגבי חומרי הבנייה, המושבים ודרכי פינוי מהיר מהמטוס.
ב-14 ליולי 1997 התמוטט גשר ארעי שהוקם מעל נחל הירקון כדי לאפשר מעבר משלחות המכביה לטקס פתיחת המכביה ה-15. עקב ההתמוטטות נהרגו 4 ספורטאים ו-69 נפצעו, חלקם פגיעות אנושות. בית המשפט קבע כי אסון המכביה קרה בגלל מחדל חמור שנגרם על ידי המהנדס שתכנן את הגשר, הקבלנים שהקימו אותו ובעל חברת האירועים שתיווך בין הנהלת המכביה לקבלנים. חמישה אנשים הורשעו בגרימת מוות וחבלה ברשלנות ונשלחו לתקופות מאסר.
גשר המכביה לא היה אסון בלתי נמנע, זו הייתה תוצאה של העדר ברגולציה מתאימה ובאי אכיפת תקני הבטיחות הקיימים.
במאמר בדה-מרקר מה-9 לאוגוסט, אלי גרונר מנכ"ל משרד ראש הממשלה מדקלם סיסמאות שחוקות על הצורך בהפחתת 'הנטל הרגולטורי'. גרונר לא דיבר על ביטול הרגולציה, רק על צמצומה, אבל מגישתו עולה שרגולציה היא בכלל דבר שלילי. בכל המאמר אין אף מילה וחצי מילה על מטרות הרגולציה, על החשיבות העצומה שלה לחיינו, לבריאותנו לאיכות החיים שלנו, לתעשייה, למסחר וכו'. אי אפשר למדוד רגולציה בלי להתייחס לתוכנה ולאכיפתה או כפי שכותב פרופ' דוד לוי־פאור – לא ברור כלל שיש נטל רגולטורי ושקיצוץ כזה נחוץ.
אין ספק שצריך לבדוק מחדש ובקפדנות את מכלול הרגולציות שהצטברו מאז קום המדינה. יש הגיון לבדוק אם התועלת ברגולציה חדשה עולה על כלל העלויות הכרוכות בה. יש צורך לשנות רגולציה מופרכת ודרקונית, ולתאם בין רגולציות שונות. אבל נקודת המוצא לרפורמה כזו צריכה להיות שונה לגמרי — הכרה בחשיבות הרגולציה ולא סיסמאות כזב בדבר רגולציה מסוכנת ומיותרת. אדרבה, שמשרד ראש הממשלה יפרסם את תכנית הדה-רגולציה שלו ויעמיד אותה למבחן, הן של אנשי מקצוע והן של הציבור.
במקרה זה – גרונר טומן את ראשו בחול. כמו כל חסיד אדוק של התפיסה הניאוליברלית, כל דבר נמדד אצל גרונר בכסף. הוא סבור שהרגולציה מסוכנת כי יש לה עלות וכי אין ארוחות חינם. הרגולציה נחוצה כדי לקדם אינטרס ציבורי, חברתי או כלכלי, כדי להגן על הציבור ועל בעלי עסקים קטנים ובינוניים מול גופים טורפניים הפועלים בשוק ללא רסן, להבטיח מסחר ותחרות הוגנים והגנה בפני מונופולים. לפי המאמר, הממשלה קבעה יעד לפיו תקוצץ הרגולציה ב–25% לפחות. קביעה סתומה זו דומה להחלטה לקצץ 25% מסוגי התרופות בארץ. האם יבוטלו רבע מכל תקנות הרגולציה במשק או רבע מהדרישות בכל רגולציה כאשר יש הבדלים עצומים ביניהן?
גרונר כותב כי "בתחום זה החלה פעילות רבה וכבר גובשו תוכניות שאפתניות להפחתת הנטל הרגולטורי הקיים בתחומים כגון ציוד רפואי, תמרוקים, רישום קבלנים, חומרי הדברה, סקרי אנרגיה ומוצרי חשמל."
צריך מידה רבה של אטימות או עזות מצח כדי להציע הפחתת רגולציה כזו. לפני מספר ימים רעשה הארץ כאשר התגלה כי דגני הבוקר של תאגיד יוניליוור היו מזוהמים בסלמונלה, לא עמדו בתקנים, ובבקרת איכות. בסוף 2003 היתה פרשת רמדיה שהביאה למותם של 3 תינוקות ועוד 15 תינוקות הסובלים מפגיעות קשות.מעניין יהיה לראות אם הפחתת הרגולציה בתחום התמרוקים תביא ליותר מקרי אלרגיה, אם הפחתת הרגולציה על מוצרי החשמל תאפשר ייבוא מוצרי חשמל מסוכנים לציבור, אם הפחתת הרגולציה בתחום חומרי ההדברה תביא ליותר מקרי מוות.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, לא נותן דעתו או שאינו מבין את הסכנות הכרוכות בדה-רגולציה, ומתעלם מהמחיר בבטיחות הציבור ובחיי אדם של הקלות אלו. הדוגמא שהוא מביא בתחום רישוי בניה (קבלנים) מלמדת על סכנות אלו, וחשוב להרחיב בנושא זה.
לפי גרונר, מטרת העל של הפחתת הרגולציה בתחום רישוי הקבלנים, "היא הגדלת התחרות בענף והורדת יוקר המחיה." ואכן, מועצת הקבלנים במשרד השיכון אישרה ב-10 לאוגוסט המלצות להקלות ברגולציה על קבלני הבניין. האישור התקבל על אף אזהרותיהם של שורת אנשי מקצוע בתחום, לפיהן מדובר בהמלצות קיצוניות אשר עלולות להוביל לפגיעה בבטחון הציבור ובחיי אדם.
בין הצעדים שאושרו: צמצום רמות הסיווג כך שגם הקבלן הזוטר ביותר יוסמך לבצע עבודות בהיקף כספי של עד 8 מיליון שקל או 2,500 מ"ר בנוי למגורים (כלומר 12-10 קומות), הפחתת הדרישות להעסקה קבועה של הנדסאים ומהנדסים בקרב חברות בנייה מסדר גודל קטן ובינוני ועוד.
בחוות הדעת של הוועדה המייעצת לרשם הקבלנים נכתב: "אין בהמלצות אלה כדי להפחית את הנטל הרגולטורי, אלא להקטין דרסטית את רמת הכישורים המקצועיים הנדרשים מקבלנים… יש בכך פגיעה והפרה משמעותית באיזון נגד בטיחות הציבור, ושמירה על האינטרסים הכלכליים של מזמיני העבודות…. ההשלכות על בטיחות העובדים והמשתמשים, איכות הבנייה, משך הבנייה ומחירי הדיור – ברורות לכל…. לא סביר בעליל כי קבלן מתחיל יהיה רשאי לבצע עבודות הנדסה בנאיות של עד 8 מיליון שקל ו–2,500 מ"ר למגורים…..[מדובר ב] השלכות חמורות יותר משיטת הפל-קל".
גרונר לא מנסה או שאינו יכול לענות לטענות אלו ומעדיף את הספין של "המתנגד הגדול למהלך — איגוד המהנדסים — הוא בעל אינטרס כלכלי ברור בשימור המצב הקיים".
במאי 2001 התרחש אסון אולמי ורסאי, אחד האסונות האזרחיים הגדולים בתולדות מדינת ישראל, בו נספו 23 ונפצעו כ- 350. מדי כעשרה ימים נהרג אדם בתאונת עבודה בבנין, עד סוף יולי נהרגו 22 אנשים בתאונות בניין ולמעלה מ-100 נפצעו. אולי כדאי להודות לגרונר ולממשלה שאינם מציעים לבטל בכלל את הרגולציה על רישוי קבלנים במסגרת זו של ביטול 25% מהרגולציה. האם נזדקק לקריסת בניין ולא רק מרפסת כדי להבין את הבעיה בהפחתת הרגולציה בתחום הבניין?
לסיכום נאמר שאנחנו לא זקוקים לפחות או יותר רגולציה, אנחנו זקוקים לרגולציה אפקטיבית וחכמה – ובראש ובראשונה צודקת. רגולציה שתגן על האזרח. גם על התעשיינים, אבל גם בעיקר על האזרח.
אמנון פורטוגלי הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר
הרגולציה בתחום ההדברה מאפשרת ריכוז חומרי הדברה במזון גבוה בהרבה מאשר בחו"ל.
האם צריך יותר או פחות רגולוציה בתחום הזה?
האם אין על גגות בתים תאים סולריים להפקת חשמל ביתית בגלל עודף או חוסר רגולציה?
אין תאים סולריים על (מרבית) הגגות כי זה לא משתלם כלכלית.
הגגות בהם כן יש זה באשמת הרגולציה. המדינה קבעה שעל חברת החשמל להפיק אחוז מסוים מאנרגיה "ירוקה" וקבעה מחיר קניה של חשמל "ירוק" גבוה ממחיר בו ח"ח מוכרת ללקוח. אין שום אפשרות בשוק חופשי שמישהו יקנה מוצר במחיר גבוה ממחיר בו הוא עתיד למכור אותו, זה פשוט טירוף! צריך רגולציה בשביל זה.
ח"ח עושה את זה ואת ההפסדים היא מכסה באמצעות אג"חים… יום יגיע ואו שח"ח תבצע תספורת לקופות הפנסיה והציבור הטיפש יזעק "איפה הממונה? למה אין רגולציה?" או שהממשלה תפדה את ח"ח ואז הציבור הטיפש יזעק "איפה הממונה? למה אין רגולציה?"
לגזור ולשמור ליום הנכון…
ישראל עומדת להתחייב באופן בלתי הפיך לדה-רגולציות ברוב השירותים הציבוריים של המדינה (תחבורה, בנייה, רפואה, חינוך, תרבות ופנאי ועוד) במסגרת הסכם הסחר המולטי-לטרלי TiSA ("הסכם הסחר בשירותים").
https://www.facebook.com/tisa.israel/
יש הבדל מאוד גדול בין ה״דה-רגולציה״ שtisa tpp ודומיו מקדמים לבין שוק חופשי
Tisa זה למעשה השתלטות בעלי הון על הממשלות ברמה גלובלית, במטרה למנוע תחרות אמיתית להעביר הון לכיסהם
אם באמת היו רוצים להגביר תחרות, לא היו ממציאים כל מיני הסכמים סודיים.
הנה מה שהיו עושים:
1. לוקחים גלוייה
2. כותבים עליה: מהיום בכל המדינות ששותפות להסכם אין מכס על יצוא ויבוא שירותים/סחורות ממדינות ההסכם
3. מדינה שתפר את ההסכם, יוטלו מכסים על הסחורות שלה
4. על החתום
למה לדרוש עוד רגולציה בגופים עמוסי רגולציה כמו תעופה, בנייה, מזון ותרופות?
אני לגמרי בעד עוד רגולציה, אבל בגוף עם הכי מעט רגולציה – הרגולטור עצמו!
אם הרגולטור רוצה להעביר חוק שיחייב נהגים להחזיק אפוד זוהר באוטו – יבוא הרגולטור של הרגולטור ויבדוק מה העלות הכוללת של המהלך לעומת התועלת שלו ויאשר\יעצור את החוק.
אם הרגולטור רוצה לקבוע תקן לגבי איזה קטשופ זכאי להיקרא ״קטשופ״ – יבוא הרגולטור של הרגולטור ויכריע האם זה יתרום למישהו חוץ מלייצרן המקומי שנציגיו יושבים בועדת התקינה.
אם הרגולטור רוצה לקחת בכח כסף מקבוצה א׳ ולהעביר אותו לקבוצה ב׳ (ע״י עוד סובסידיות, הקלות במיסים לאוכלוסיה מסוימת, קצבאות וכו׳) – יבוא הרגולטור של הרגולטור ויזכיר לו שהכסף הזה לא שייך לו!
מתנגדי הרגולציה שמעלי: לא שכנעתם אותי. ניקח את המטוסים לדוגמא כי פה האבסורד זועק באמת. עם כל הכבוד לרצון לתת לשוק החופשי לעשות את שלו, אני לא רוצה שרק התחרות בתחום שוק המטוסים היא שתגן על בטיחות הטיסה שלי. אני גם לא רוצה שבזכות זה שאולי המטוס שבו אני יושב ייפול, השוק באופן כללי ישתפר ויצרן המטוס שבו התרסקתי ייפלט מהשוק. זה חיי אדם וזה לא יכול לעבוד ככה. זה נשמע יותר כמו ג'ונגל, מאשר חברה מתוקנת. יצרני המטוסים יתחרו ביניהם, וישתמשו בכל האמצעים העומדים לרשותם, כולל הטעיה, גיוס כלי תקשורת לדיווחים כוזבים, דילים עם חברות טיסה, הסתרת וזיוף נתונים ועוד, כדי לשכנע אותי שהם בטוחים יותר ממתחריהם. לי לא יהיה שום ביטחון איזה מטוס באמת בטוח לטיסה או לא. אתם מאד אופטימיים בתפיסתכם את טבע האדם כך נראה לי. אתם מאמינים שהשוק יעשה את שלו, כי טבע האדם הוא טוב ביסודו, כי גופים גדולים מעוניינים להרוויח ביושר ולהתחרות בהגינות, שגופים שכבר הגיעו לגודל ועוצמה מסוימים יאפשרו לגופים חדשים להתחרות בהם בהגינות, ושבני אדם הם צרכנים נבונים ורציונאליים ובעלי שכל ישר וחשיבה צלולה ויש להם יכולת, בשוק גלובלי מורכב ומלא נתונים שצריך לדעת, להבין בכלל מהו מוצר טוב ומהו מוצר לא טוב. ואם אני טועה – הראו לי כאן סצנריו, מפורט, שלב אחרי שלב, שבו אוכל לטוס בביטחה, לבחור באופן ראציונאלי והגון את המטוס שבאו אטוס, ללא רגולציה.
סולד מהתערבות ממשלתית כמו שאר החברים פה, אבל יש יוצאי דופן, ולא מעט מהם. בעיני ההתערבות הממשלתית הפסולה ביותר היא בתחום החינוך ולא בתחום הכלכלה כאשר רוב ממשלות העולם עושות שימוש במערכת בחינוך כדי ליצור אינדוקטרינציה אצל האזרחים בכדי להפוך אותם לכנועים וממושמעים יותר, וכמובן כאלה שלעולם לא יטילו ספק במודל הממשלתי הקיים.
יחד עם זאת, יש ענפים שלדעתי לא יכולים להתקיים ללא רגולציה כזו או אחרת. דירוג הבטיחות של מכוניות, בניגוד לדברי אריק, הוא יוזמה ממשלתית ולא פרטית ובלעדיה ספק אם יצרני המכוניות היו מרימים את הכפפה (כמו במקרה דיזלגייט, פשוט היו מרמים או משחדים את נציגי העיתונות עם טיסות חינם ופינוקים כדי לקבל סיקור אוהד). מי שמכיר את סיפורו של מרטין שקרלי יודע מה קורה בשוק החופשי כאשר הפטנט על תרופה לא פופולארית פג.
הרגולטור לא עשוי מקסם, גם עם רגולציה קורים אסונות.
וגם רגולטור ניתן לשחד (מפקח על בנקים מישהו?)
למעשה, רגולציה מופיעה אחרי האסון הראשון ולא לפניו
פשוט בלי רגולציה היצרן לא יכוח לנער אחריות (״אבל עמדתי בדרישת החוק״), ויש לך תחרות שלוחצת על שיפור המוצר (כולל בטיחות) לפני האסון, ואוכלת את היצרן שכשל אחרי האסון (במקום שישאר במשחק)
תעשיית המכוניות היא דוגמא מצויינת. עשרות שנים מנוע הבעירה הפנימי היה דומיננטי. פתאום הגיעה אחד אילון מאסק והפך את המנוע החשמלי לדבר הבא. למרות שיש הרבה רגולציה סביב אויר נקי, שום רגולטור לא כפה את הקדמה הזאת.
זה מקרה קלאסי שקורה ב100 אחוז מהמקרים בו הממשלה לא מצליחה להרוס
רגולציה נוצרת אחרי שהממשלה מתערבת והורסת את השוק ואז מגיע כמושיע לתקן את הבלאגן שהיא עצמה יצרה
הדוגמא הכי טובה היא ה fda. יש אינסוף מחקרים על כמות האנשים שמתו כתוצאה מהגוך הרגולטורי הזה (מליוני אנשים הנה דוגמא: http://www.forbes.com/forbes/2011/0214/opinions-steve-forbes-fact-comment-fda-may-kill-millions.html)
כל דוגמא שהובאה בכתבה היא למעשה דוגמא איך הממשלה הרסה ועכשיו הורסת עוד עם רגולציה:
– מטוסי נוסעים: אין תחרות, אין סיבה להבנות מטוס בטוח. יש שתי חברות רלונטיות בעולם, שתיהן מסובסדות בכבדות עי ממשלות שונות (בואינג- ממשלת ארהב, אירבאס- איחוד אירופאי). הצחקת את הדוד סם
– בנקים: הצחקת את דודו זקן. בנק זה תוכנית ממשלתית פרופר. הרגולציה זה סתם כדי למנוע תחרןת. רוצה לפתור את הבעיה? הפרד כלכלה ומדינה
– גשר המכביה: מי עומד מאחורי המכביה? ממשלה. שהיה אסון באירוע בידור פרטי (משינה בערד), זה גמר על הפסטיבל. במקרה של הממשלה הבעיה היא לא נגיד חוסר אחראיות אישית אלא ״פיקוח״. הצחקת את בנסון
בקיצור, אני בטוח שהכוונות של העסקן המדובר הן לא טהורות. הוא מנסה כנראה להעביר כח מקבוצת אינטרס א לב.
אם באמת רוצים להפטר מרגולציה, צריך להפטר משורש הבעיה – התערבות ממשלתית
אריק, כל הכבוד!
ניסחת את זה מצויין.
ושוב בפינתינו כיצד להגדיל את הממשלה…
זה אני או שהפוסט מלא בדמגוגיה?
הנה מטוס שהתרסק בתחילת החודש ואף אחד לא נפגע. הודות כמובן לרגולציה הטובה. אבל רגע מה עם כל אותם מטוסים שהתרסקו במהלך השנה על כל נוסעיהם? מה עם המטוסים שנעלמו מהמכ"ם ועד היום לא נמצאו? מה עם אלו שהתפוצצו באוויר? להם לא הייתה רגולציה?
וכנגד הארוע מתחילת החודש מובא אירוע מלפני עשרים שנה. אז נהרגו אנשים והיום לא. מסכנה: עוד רגולציה.
רגע ומה עם המערכת הפיננסית שהכי מפוקחת בעולם? היא גרמה לאסונות הכי גדולים בהיסטוריה. וממשיכה לגרום. כל הכללים הרגולטורים שם מנוצלים לרעה. כל הרגולטורים שבויים בידי המפוקחים שלהם. הבנקים עברו על כל הכללים שהמפקחים הציבו להם. ואף אחד לא נשלח לכלא.
ונעבור לעובדות,
"הרגולציה נחוצה כדי לקדם אינטרס ציבורי, חברתי או כלכלי, כדי להגן על הציבור ועל בעלי עסקים קטנים ובינוניים מול גופים טורפניים הפועלים בשוק ללא רסן, להבטיח מסחר ותחרות הוגנים והגנה בפני מונופולים."
אבוי לנו אם כך חושבים במכון ון-ליר.
רגולציה בעיקר חוסמת תחרות. התאגידים הגדולים ביותר הם גם החסידים הגדולים ביותר של אלוהי הרגולציה. ככל שיש יותר רגולציה פחות מתחרים יכולים להיכנס לשוק. לדוגמא. אם בנק או חברת ביטוח צריכים לשלם מילארדי שקלים עבור רגולציה – לא יקום שום בנק חדש ולא תקום שום חברת ביטוח חדשה (וזה המצב כיום). מתחרים קטנים לא יוכלי לשלם עבור הרגולציה ולהתחרות מול הענקים.
ועוד דוגמה, יבואן גדול יעדיף רגולציה מחמירה ביותר עבור המוצרים שהוא מייבא. היבואן הגדול יעמיס את ההוצאות על פני מספר רב של יחידות ובכך יחסום תחרות מצד יבואן קטן שיצטרך להעמיס את ההוצאות על פני מספר קטן של יחידות.
הרגולציה היא זו שמייצרת את המונופולים והגופים הטורפניים והם אלו שלבסוף מעסיקים את הרגולטורים בבוא הזמן.
אני מציע לכותב להיגמל מהתמכרותו לאידאולוגיית המדינה הכל-יכולה וכל-יודעת.
אני ממליץ להשקיע קצת יותר מחשבה בפתרון הסוגיות שהוא מעלה ולא אוטומתית להגיע בכל פעם למסקנה כי צריך עוד חוקים, עוד בתי משפט ועוד בתי כליאה.
אפשר לנסות לחשוב איך מתקנים ליקויים באמצעות עידוד אחריות אישית ובאמצעות מנגנון השוק. כשהאזרחים יבינו שהמדינה אינה יכולה לדאוג להם עקב בעיות ניגוד אינטרסים קשות שלא ניתנות לפתרון. ושאין דבר כזה רגולציה הוגנת, חכמה ולטובת האזרח (למעט רעשים סטטיסטיים) יקרו דברים מופלאים.
יתפתחו מנגנונים לא ממשלתיים שמספקים רגולציה ותקנים. למשל מפעל הכשרות של בד"ץ מיעוד למי שכשרות רגילה לא מתאימה לו. מנגנון זה הוא דוגמה לשוק חופשי שמייצר רגולטור מבלי לאיים על אף אחד באלימות. מי שרוצה לעמוד בכללים המחמירים של בד"ץ יתכבד ויקבל תעודה מטעמם. ומי שלא מתאים לו שימשיך כרגיל. הסועד יחליט איזו כשרות הוא מעדיף – אם בכלל.
ויש הרבה דוגמאות כאלו. למשל דירוג הבטיחות של מכוניות הוא מנגנון שהשוק החופשי יצר. מכונית לא בטוחה מספיק תסבול מקשיים במכירות. ומכונית בטוחה תקבל פרמיה.
מנגנון דירוג האשראי הינו דוגמה נוספת.
ככל שהממשלה תעודד אנשים לקחת אחריות במקום להגביר את תלותם ולהגביל יכולתם לקבל החלטות – יתפתחו מנגנונים של תקינה, של בטיחות ושל איכות שיהיו טובים מכל רגולציה ממשלתית כלשהיא. המשק יהנה משוק משוכלל יותר, מתקדם יותר ותחרותי יותר.
ויחסכו העלויות העצומות של בתי כליאה, בתי משפט ותחנות חקירה ממשלתיות.
מדוייק
האנשים התרגלו שכל פעם שלא נראה להם משהו , הם נכנסים לטנטרום. עם מספיק בכי והשתוללות בציבור הממשלה תפעיל אלימות כדי לפתור להם את הבעיה