נתניהו בזירת האסון ברמת החייל. צילום מסך מתוך יוטיוב
לפני כשבועיים פרסם אלי גרונר מנכ"ל משרד ראש הממשלה טור דעה בדמרקר בו כתב על היעד החדש של הממשלה – לחתוך את הרגולציה בישראל בלפחות 25%. הדוגמא שבחר גרונר כדי לחזק את הצורך ביעד זה היתה לא פחות ולא יותר – הבטיחות בענף הבניין. גרונר טען כי הטיעונים נגד הפחתת הרגולציה בתחום הבניין נובעים אך ורק מאינטרסים כלכליים. "אלה ואלה יתקפו את הפחתת הרגולציה בכותרות מפוצצות על חוסר אחריות וסכנה לשלום הציבור, כאשר למעשה מדובר בהגנה על אינטרסים כלכליים ותו לא. דוגמה מאלפת לכך ניתן היה לראות בין היתר בעיתון זה [דמרקר] ביחס להפחתת הרגולציה בתחום רישוי הקבלנים" כתב גרונר.
לשם הבהרה, כך נתכתב בחוות הדעת של הוועדה המייעצת, שדנה בהמלצות להפחתת הרגולציה בתחום רישוי הקבלנים: “אין בהמלצות אלה כדי להפחית את הנטל הרגולטורי, אלא להקטין דרסטית את רמת הכישורים המקצועיים הנדרשים מקבלנים… יש בכך פגיעה והפרה משמעותית באיזון נגד בטיחות הציבור, ושמירה על האינטרסים הכלכליים של מזמיני העבודות…. ההשלכות על בטיחות העובדים והמשתמשים, איכות הבנייה, משך הבנייה ומחירי הדיור – ברורות לכל…. [מדובר ב] השלכות חמורות יותר משיטת הפל-קל”.
גרונר העדיף לא לענות על טענות אלה והסיט את הדיון למתקפה נגד איגוד המהנדסים והתקשורת. "הוא [איגוד המהנדסים] בעל אינטרס כלכלי ברור בשימור המצב הקיים. ואולי הגרוע מכל — הכתבות התעלמו מכך שמטרת העל של המהלך היא הגדלת התחרות בענף והורדת יוקר המחיה." – כתב באותו מאמר.
אמנון פורטוגלי, חוקר במכון ואן ליר הגיב פה באתר לדברי גרונר לפני כשבועיים, והזהיר כבר אז מאותו אסון שהתרחש השבוע בחניון בבית החיל. כך כתב:
"גרונר לא מנסה או שאינו יכול לענות לטענות אלו ומעדיף את הספין נגד האינטרס הכלכלי של איגוד התעשיינים. במאי 2001 התרחש אסון אולמי ורסאי, אחד האסונות האזרחיים הגדולים בתולדות מדינת ישראל, בו נספו 23 ונפצעו כ- 350. מדי כעשרה ימים נהרג אדם בתאונת עבודה בבנין, עד סוף יולי נהרגו 22 אנשים בתאונות בניין ולמעלה מ-100 נפצעו. אולי כדאי להודות לגרונר ולממשלה שאינם מציעים לבטל בכלל את הרגולציה על רישוי קבלנים במסגרת זו של ביטול 25% מהרגולציה. האם נזדקק לקריסת בניין ולא רק מרפסת כדי להבין את הבעיה בהפחתת הרגולציה בתחום הבניין?"
ברור שגרונר לא אמר את דבריו בשם עצמו. נתניהו לפיכך לא רק שהתעלם מהבעיה הקיימת ברגולציה בתחום הבנייה, אלא שלח את נציגו כדי להסביר למה צריך לחתוך ממנה עוד יותר. למרבה הארוניה – לא רק שהוא לא ספג על כך ביקורת בעקבות האסון ברמת החייל, אלא אפילו קיבל נקודות זכות בדעת הקהל, כשדאג לפרסם את ביקורו באתר האסון. עוד ביקור באתר אסון.
אנחנו לא צריכים אותך נתניהו כמי שמפקח על פעולות של חילוץ פועלים מתים – אנחנו צריכים אותך כמי שעומד בראש פרמידה שדואגת לפקח על עבודת פועלים חיים.
איב מונטנייה,
אכן כן, עדיף המרק הקדמוני, אך בעוד שחרורון וחבריו בעלי דת השוק החופשי רוצים שיפסיקו לכפות עליהם רגולציה הם רוצים לכפות עלי להשתתף בשוק החופשי החופשי שלהם בו יש קניין דימיוני על קרקעות בעוד אני רוצה להסתובב איפה שבא לי, לגדל ירקות היכן שבא לי, ולישון היכן שבא לי, אך הם אומרים לי לא.. גבולות דימיוניים כן אבל רגולציה לא. עד היום הם לא מצליחים לענות על השאלה הפשוטה מי קובע בעלות התחלתית על הקרקע? אם אין שלטון מרכזי (שאני לא תומך בכזה) שמשלמים לו עבור הקרקעות, אז מה בדיוק נעשה? מי שירוץ ראשון לקרקע פנוייה יקבל? ולמה בדיוק אני צריך לקבל את החוק הילדותי הזה אם אני זקן ויש לי רק אופניים ולא גיפ ארבע על ארבע? אין אפשרות לקיים חברה אנושית בלי רגולציה והרגולציה הראשונית זה חלוקת הקרקעות באופן שווה והעברתם בירושה וכמובן משאבים שהם נחלת הכלל. במצב כזה אני וכל צאצאי העתידיים חופשיים לעשות ככל העולה על רוחנו בנחלתנו ובנחלת הכלל בלי להשתתף בשום שוק חופשי דימיוני שכהני השוק החופשי רוצים לכפות עלי בטענה שתשובה היה הראשון שהגיע לים, שהוא כמובן נחלת הכלל ומי בכלל בסמכותו להחליט ששטח מסויים בים סגור אם אין רגולציה ויש שוק חופשי אמיתי ולא דימיוני?
אם היה תכנון תשתיות באזור, היה צריך לבנות שם תחנת רכבת במקום עוד חניון.
ממילא כל רחוב הברזל סתום לתנועת מכוניות כשכל העובדים שם מנסים להגיע או לצאת מהעבודה.
פסי הרכבת עוברים קרוב, אבל התחנה נמצאת באזור מרוחק שכדי להגיע ממנו צריך לעשות סיבוב ארוך ולעלות על גשר גבוה. התשתית באזור מתאימה לתקופה שברחוב הברזל היו שלושה מוסכים ולא עשרות אלפי עובדים.
לשחרורון ותחריראל: זה שקורים אסונות כאלו מראה שהרגולציה בענף הזה לא מספיקה. צריך להגדיל אותה אולי ב-2000%.
לא מזמן עבדתי במקום מסוים וחלון חדרי השקיף על אתר בניה. הבטיחות שם היתה ברמה מזעזעת. אנשים התרוצצו בגבהים של 20 מטר ללא כל הגנה או מעקה בטיחות. קורות בטון ועץ ענקיות הורמו לגובה רב כאשר מתחתם עומדים אנשים. באתר היו בורות מלאים מוטות ברזל ואבנים ואנשים התרוצצו סביבם ונשקפה להם סכנת נפילה. רגולציה חזקה (+ענישה כבדה) היתה מחסלת תופעה זו.
יש לי שאלה איזה ענישה הייתם מציעים לתת לאנשים בחברת הקבלנית (אם הייתה כאן באמת רשלנות פושעת)? הכוונה לענישה לאנשים שאחראים לקריסת הבנין ולא לחברה עצמה שהיא גוף דומם שלא מזיז לו כלום.
לפני 15 שנה הייתי בצבא. הבטיחות שם הייתה מזעזעת, זכור לי אפילו מקרה בו ירו עלי בכוונה להרוג אותי. לא בטיחותי בעליל
יש מקצועות מסוכנים: חייל ועובד בניין הם רק שתי דוגמאות
שיש לך רגולציה אתה מסיר אחריות משני הצדדים: הקבלן יודע שהוא עשה את המינימום וזה לא אשמתו, הפועל בטוח שרגולציה זה קסם שיגן עליו
שאין רגולציה הפועל יחשוב פעמים לפני שיתחיל לעבוד אצל קבלן, וקבלן שעובדיו יפגעו יצקשה למצוא עובדים וישלם פרמיה גבוה לביטוח
ערן יכול לסיים כל כתבה ולחתום במילה "ביבי" .
לא יורד גשם -ביבי
יורד יותר מידי גשם -ביבי
עגבניות עולות 10 שח לקילו -ביבי
מדוזות באוגוסט-אשמת ביבי ורוכבי האופנים.
נא להכיר את יוסף, חבר חדש לאג'נדת שורת הרווח.
למצדדי השוק החופשי:
תפסיקו לצדד בו בפרטים יום-יומיים, זה חסר טעם.
זה כמו לרצות שוק חופשי בבית-סוהר, ולשמוח כשנותנים לאסירים לסחור בסיגריות.
אין טעם בכל זה. צריך לחסל את הפלטפורמה הבסיסית המונעת חופש. נדרשים (וכבר קיימים) מטבעות מתחרים שיאפשרו למחזיק בהם להסתיר את פעולותיו מהאח הגדול. זה הכל.
איב מונטנייה,
תודה על הקומפלימנטים.
רק בעיה קטנה. שלך ושל עוד חובבי רגולציה, תכנון מרכזי וחנק כלכלה – רואים חלק מהמציאות וממרחב האפשרויות.
אפריקה-ישראל/דניה סיבוס ישלמו, באבו-אבוה ישלמו, על הכשלון הזה בחניון בת"א.
ככה צריך להיות בשוק חופשי ותחרותי.
חשבת על זה?
זה הפיקוח הכי יעיל שיש.
מי בדיוק ישלם? דניה סיבוס? אתה מכיר אדם כזה?
אז הישות הדימיונית תשלם איזה סכום. בעוד הבעלים במקרה הטוב יפשטו את רגל ופשוט יפסיקו להרוויח מהחברה אך יהיו חופשיים לפתוח חברה חדשה עם כל ההון שצברו עד היום במקרה הגרוע כלום לא יקרה.
אולי איזה מהנדס מסכן או המהנדס הראשי בחברה יקבלו שנה שתיים.
אין לי שום בעיה עם השוק החופשי הדימיוני שלכם, הבעיה היא שאין כזה דבר.
אפשר להתחיל בכך שנפסיק עם ישויות דימיוניות שמאחוריהן מסתתרים אנשים בערבון מוגבל, כאשר אותם אנשים ידעו שהם ילכו לכלא לשנים רבות וישלמו מכספם האישי את כל הפיצויים ולא פיצוחים אז זה יהיה יותר קרוב לשוק החופשי הדימיוני, שוק בו לבעלי עסקים יש קצת פחות כוח להתעמר באנשים ולשעבדם
רגע, אבל האסון הזה קרה עם 100% רגולוציה, לפני הפחתת הרגולציה ב 25%.
עושה רושם שרגולציה לא עובדת – לא משנה אם זה 100% 75% או 2000%
שחרורון.
לא הכל זה עודף רגולציה. מה שהוצע על ידי הממשלה הוא שלא יהיה צורך להעסיק מהנדסי ביצוע באתרי בניה. התפקיד של מהנדס ביצוע באתרי בניה הוא בדיוק להיות שומר סף למניעת בניה כושלת. זה מתחיל בעוד דיעה על התכנון הקונסרוקטיבי וממשיך בפיקוח צמוד על הביצוע של הבניה.
זה אגב לא קשור בכלל לבטיחות בעבודה שזה נושא כאוב אחר שהסמכות עליו ניתנה בחוק למנהל העבודה באתר . גם תחום זה לא מתוקצב ולכן יש בו עיגולי פינות ברמה מטורפת.
אבל המקרה הנוכחי נגרם כתוצאה מביצוע תכנון ״יצירתי״ במטרה לחסוך עלויות בניה ומביצוע כושל בו שומר הסף לא עצר את הטמטום. יהיה מעניין לראות האם מהנדס הביצוע באתר הביע את דעתו על התכנון . אלה פרטים שכרגע לא ידועים.
נקודה נוספת היא האם הפרויקט הזה נמסר כמנהג הרשויות בשנים האחרונות ליזם במה שמכונה ״תכנון , ביצוע״. מסירת עבודה בה התכנון נמצא באחריות היזם המבצע .
ניגוד האינטרס כאן ברור מאד בין רצון היזם לבנות כמה שיותר זול לבין תכנון הנדסי מקובל. ההבדלים יכולים להיות מיליוני שקלים רבים. לדעתי זה המקרה הנוכחי אבל פרטים יתבררו בהמשך.
הנתןנים כיום:
17 פקחים שאחראים על כל אתרי הבנייה בכל הארץ מתוכם רק עשרה ניידים.
מה מספר הקסם? כמה פקחים צריך כדי שחניונים לא יקרסו?
18? 100? ניחוש שלי גם כאשר יועסקו הפקחים בניינים יקרסו וחובבי הרגולציה פשוט יטענו שאין מספיק פקחים
לצערנו, אסונות קורים ויקרו עם או בלי רגולציה.
המקרה הזה הוא הוכחה שרגולציה לא יכןלה למנוע 100 אחוז מהאסונות. וזה מצער, אבל שום דבר לא יכול למנוע את כל האסונות
אבל, שני הגורמים התורמים לאסון הזה הם:
1. רגולציה: הקבלן עמד בדרישות, ישבנו מכוסה. כל עוד הוא עומד ברגולציה הוא יכול לעשות מה שבא לו. אם אין לך רגולציה, יש לך אחריות אישית
2. הממשלה היא היזם: כלומר לאף אחד לא באמת אכפת מהנזק התדמיתי שיגרם לממשלה שהעסיקה יזם כושל , או מה נזק הכלכלי שדחיית החניון יגרום. זה תמית של אף אחד וכסף של אף אחד. אם היזם היה פרטי, היה אינטרס לסיים בזמן (איד התנאים לסיום בזמן הוא שהמבנה לא יקרוס)
אני די משוכנע שיש כאן מספר מגיבי – ה“ביב ” ,בסגנון תחרירהל את זכרורון שיאוצו להנהיר מדוע רגולציה עודפת היא שעומדת מאחורי מנגנון הרצח השיטתי והלא אחראי של בני-אנוש תמימים.
כשם שאצה הדרך למסנגרי ה(פסאודו)שוק/כלכלה- חופשיים למסגר למול עינינו את שורת הרווח,הרווח,כמקור הקיום התבוני,אולי כמקור האנושות ,האבולוציה והאנושיות,הם יחושו ויסבירו
-בדיוק כמסביר הלאומי-
מדוע אין די רווח לתאבי הבצע ומעגלי הפינה וכיצד מקסום רווח קבלני יציל חיים.
עם אנושות כזו עדיף “המרק הקדמון” מלפני ארבע ביליארד שנים,בו, אין הבדל מהותי בין חומר חסר חיים לחומר חי.
נכון וצודק!
אני די משוכנע שיש כאן מספר מגיבי – "ביב " ,
בסגנון תחרירהל את זכרורון שיאוצו להנהיר מדוע רגולציה עודפת היא שעומדת מאחורי מנגנון הרצח השיטתי והלא אחראי של בני-אנוש תמימים.
כשם שאצה הדרך למסנגרי ה(פסאודו)שוק/כלכלה- חופשיים למסגר למול עינינו את שורת הרווח,הרווח,כמקור הקיום התבוני,אולי כמקור האנושות ,האבולוציה והאנושיות,הם יחושו ויסבירו
-בדיוק כמסביר הלאומי-
מדוע אין די רווח לתאבי הבצע ומעגלי הפינה וכיצד מקסום רווח קבלני יציל חיים.
עם אנושות כזו עדיף "המרק הקדמון" מלפני ארבע ביליארד שנים,בו, אין הבדל מהותי בין חומר חסר חיים לחומר חי.