דימוי: ליוי וינטר, "המקום הכי חם בגיהנום"
הממשלה הקנדית רק רצתה לשמור על בריאות התושבים. אחרי הכל, המצע שהביא לה את השלטון כלל הבטחות מפורשות בנוגע לנושאים כמו איכות סביבה וזיהום אוויר. חקיקה נגד תוסף הדלק MMT, רעלן עצבי חזק, נראתה כמו צעד בכיוון הנכון. היסוד המתכתי שבבסיס התוסף כבר זוהה כגורם אפשרי למחלת פרקינסון, ומדענים קשרו אותו לשלל רעות חולות אחרות. לתוסף עצמו השפעות שליליות על החי והצומח, הוא מוכר כמזהם ובנוסף – יש לו תחליפים לא יקרים. גם מדינות אחרות כבר אסרו על השימוש בו ומספר יצרני מכוניות גדולים הצהירו כי יימנעו מהשימוש בו.
וכך העביר הפרלמנט הקנדי חוק המגביל יבוא והובלה של התוסף. זה עלה לו ביוקר. תאגיד אתיל האמריקאי, הספק הבלעדי של MMT בקנדה, תבע את הממשלה בסכום עתק של 350 מיליון דולר קנדיים. התביעה היתה אמורה להתברר לא במערכת המשפט הקנדית, אלא במסגרת מנגנון יישוב סכסוכים שנקבע בהסכם הסחר שקנדה חתמה עליו שנים ספורות קודם לכן. ההסכם העניק לאינטרסים התאגידיים זכות וטו מול המדיניות הממשלתית, והחשש מהפסד בתביעת מאות המיליונים הביא את הממשלה הקנדית לכניעה מהירה ומשפילה: היא הגיעה להסדר עם התאגיד האמריקאי לפיו החוק יבוטל והוא יזכה לפיצוי של 19.5 מיליון דולר קנדי. בנוסף, הממשלה התחייבה לפרסם הודעה על כך שהתוסף כלל אינו מסוכן. "בפרק ביזארי בהיסטוריה של קנדה, חוק ממשלתי שאושר בידי הפרלמנט בוטל על ידי תאגיד נפט מוירג'יניה", נכתב על כך ב"טורונטו סטאר".
כמה שנים קדימה: מדינת ישראל הפריטה את שירותי המים שלה ומכרה אותם לתאגיד הזר "ברייט ווטר". למרות שמו המבטיח, תושבי השפלה התלוננו כי המים היוצאים מהברזים הולכים ונהיים עכורים. תוך שנה התפשטה העכירות בכל חלקי הארץ. חוקרים של משרד הבריאות מצאו כי החברה הזרה, כדי לחסוך בהוצאות, שינתה את מדיניות התחזוקה של צינורות המים. ועדה ממשלתית המליצה על הלאמה מחדש. "לאזרחי ישראל מגיעים מים נקיים", קבע ראש הממשלה במסיבת עיתונאים דרמטית.
אלא שב"ברייט ווטר" לא התכוונו לארוז כל כך מהר. נציגים של החברה טענו כי העכירות היא פגם אסתטי בלבד וכי לא הוכח מעבר לכל ספק כי היא מהווה סיכון בריאותי. התאגיד הזר איים בתביעה בסך 4 מיליארד דולר בבית דין בינלאומי שנוסד מכוח הסכם הסחר שישראל חתמה עליו זמן קצר קודם לכן. תוך שבועיים הודיע דובר מטעם הממשלה כי ההפרטה תיוותר על כנה. בהמשך השנה התפרסמו בטלוויזיה וברדיו תשדירי שירות של לשכת הפרסום הממשלתית שהסבירו כי העכירות במים היא פגם אסתטי בלבד וכי אין שום ראיה לכך שהם מהווים סיכון בריאותי. בעיתונים התפרסם צילום של שר הבריאות כשהוא לוגם כוס מים בוציים. מניות חברות המים המינרליים עלו במאות אחוזים.
המקרה הראשון באמת התרחש. הסיוט הגדול של ממשלת ז'אן קרטיין אירע ב-1997, עת הסכם הסחר נפט"א (NAFTA) אילץ אותה להתקפל בבושת פנים בפני תאגיד אמריקאי שג'נרל מוטורס ואקסון מובייל הקימו בתחילת המאה ה-20. המקרה השני הוא כרגע דמיוני בלבד, בדיוק כמו חברת "ברייט ווטר", אבל עלול להיות הסיוט הגדול של כולנו במידה וממשלת ישראל תאשר הסדר דומה לזה שחתמו הקנדים מול התאגידים הגדולים בשנות ה-90.
הדיונים על טיס"א (TiSA), הסכם שירותים בינלאומי שאמור להחליף את הסכם גאט"ס (GATS), נמשכים כבר לפחות שלוש שנים – תאריך תחילת הדיונים שנוי במחלוקת אפילו בקרב הנושאים ונותנים עצמם – ונמצאים כעת בישורת האחרונה. הסכם השירותים הבינלאומי, המקביל להסכמי הסחר הבינלאומיים הגדולים, מקבץ תחתיו את רוב הכלכלות הגדולות בעולם – למעט סין ורוסיה – והיה אמור להיחתם עד סוף השנה. כמעט 50 מדינות צפויות להיות שותפות להסכם, כ-70% מסך הסחר העולמי בשירותים. מבחינת ישראל מדובר בהסכם חשוב, שכן יצוא השרותים מהווה שליש מסך כלל היצוא אצלנו.
בימים אלה ממש יושבים פקידי משרד הכלכלה יחד עם נציגי מדינות זרות ותאגידים בינלאומיים בחדר סגור בז'נבה, שוויץ, ודנים על הצטרפותה של ישראל לטיס"א. בחדר הזה אמור להיסגר אחד מהסכמי הסחר המשמעותיים ביותר שחתמה עליהם ישראל, אך על מה בדיוק הם מדברים שם – לא ברור מי יודע. הישיבות נערכות הרחק מעיני המצלמות, העיתונות כלל אינה מתעניינת והציבור נותר עיוור לחלוטין.
לא רק הציבור נותר בערפל לגבי תוכן ההסכם. גם חברי הכנסת לא זוכים לעיין בפרטיו. חלקם אפילו לא יודעים על קיומו. הפעם הראשונה שבה יורשו לראותו יהיה רק כ-12 יום לפני אישורו בממשלה – וגם אז רק לצרכי עיון והפניית שאלות לשר הכלכלה. ההסכם עצמו כלל לא יוגש לאישור הכנסת. ואם לא די בכך – למרות הפוטנציאל ההרסני לגבי עצמאות המדיניות הממשלתית, החשיפה לסיכונים פיננסיים אדירים והפגיעה האנושה האפשרית בריבונות המשפטית של המדינה – כמעט בלתי אפשרי לבטל הסכמים מהסוג של טיס"א אחרי אישורם.
גם משרד הכלכלה עצמו אינו מכחיש את החשאיות האופפת את ההסכם. להיפך: "תכנית העבודה הנוכחית הינה לסיים את המו"מ על ההסכם עד לסוף השנה. לגבי תוכן ההסכם אין באפשרותנו לענות על שאלות ספציפיות או לפרט על הסעיפים המוזכרים", נמסר בתגובה לסדרת שאלות שנשלחה אליו לצורך הכנת כתבה זו.
*מאחורי הברקזיט וטראמפ*
להסכמי הסחר הבינלאומיים חשיבות עליונה בעולם שהוא כבר מזמן כפר גלובלי אחד גדול. מספר הולך ועולה שלהם נחתמים במהלך השנים האחרונות בין מדינות העולם. ההסכמים מסדירים הורדת חסמים בפני סחר בינלאומי, מקלים על תנועת סחורות ושירותים ממדינה למדינה ואמורים לאפשר לאזרחי אותן מדינות ליהנות מיתרונות הגלובליזציה, ומרמת החיים והשפע שהיא יכולה להביא. אלא שמההדלפות מהדיונים על הסכם הסחר טיס"א עולה החשש האינטרס של האזרחים נדחק מפני האינטרס התאגידי, וריבונות המדינה נפגעת.
אם ההסכם אכן ייחתם בנוסח המסתמן מההדלפות, יתכן שנתעורר לעידן בו ממשלות ישראל יוגבלו מאוד ביכולתן לפקח על פעילותם של תאגידים בינלאומיים במדינה. כל חוק או תקנה יוכלו להיות עילה לתביעה שתתברר בבית דין בינלאומי. ממשלות גם יוגבלו מאוד ביכולתן להחזיר אליהן את השליטה על שירותים ציבוריים שהופרטו, גם אם יתברר כי מדובר בהפרטה כושלת. אבל אלו אינן ההשלכות האפשריות היחידות שעלולות להיות לחתימה על ההסכם ללא ביקורת ציבורית. למרות מעטה הסודיות שאופף את הבית בז'נבה – מסמכי ויקיליקס, הדלפות אחרות, ניתוחי מומחים וניסיון נצבר מהסכמים קודמים, מלמדים על ההיקף והעוצמה של היכבלות ישראלית לטיס"א, אם אכן יאושר הנוסח המיטיב עם התאגידים.
כך למשל, בתחום האנרגיה, עיגון עיקרון הנייטרליות עלול לגרום לישראל להפסיק להעדיף את השימוש באנרגיה מתחדשת על פני פחם, דלק ונפט; בתחום הפיננסים, דנים בז'נבה על החלשה משמעותית של הרגולציה שהיתה אחד הגורמים המרכזיים שהצילו את ישראל מהפגיעות העיקריות של המשבר העולמי ב-2008; בתחום התקשורת, ישראל עלולה להיאלץ להתיר למיליארדרים זרים לשלוט על גופי שידור מקומיים ללא הגבלה כלשהי; ההסכם הנידון עלול גם להיות סכנה גדולה לפרטיות ברשת, בשל החופש הגדול שהוא מאיים לתת לענקיות האינטרנט לסחור במידע אישי של גולשים ולחברות התשתית לתעדף גישה לרשת תמורת תשלום.
ברור אם כן מדוע התאגידים הגדולים הם מהתומכים הנלהבים בהסכם. "סקטור השירותים הוא הסקטור הצומח ביותר בכלכלה העולמית ואחראי לשני שליש מהתוצרת העולמית, לשליש מהתעסוקה העולמית ולכמעט 20 אחוז מהסחר העולמי. טיס"א מספקת את ההזדמנות להרחיב את הסחר בשירותים ביותר מ-50 מדינות. ההרחבה הפוטנציאלית שטיס"א מספקת תועיל לא רק לצמיחה העולמית, אלא גם לצמיחה בתוך ארה"ב", נכתב באתר אינטרנט ייעודי שהקימו התאגידים, בשם "צוות טיס"א" (Team TiSA).
היתרונות השונים של ההסכם מוצגים גם בפרסומים רשמיים של משרד המסחר האמריקאי, הנציבות האירופית, ושל משרד הכלכלה הישראלי, שפועל בעניין בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה והרגולטורים הרלבנטיים בארץ. ניר ברנגה, ראש ענף קשרי הסחר במשרד הכלכלה, מייצג את המדינה בתהליכי המשא ומתן לקראת חתימת ההסכם, הכולל כ-20 נושאים בתחומי סחר שונים.
הסכם טיס"א, נכתב בהודעה קצרה של ברנגה, נועד "ליצור תשתית עדכנית רב לאומית לסחר בשירותים". התפתחויות טכנולוגיות "שינו לחלוטין את פני המסחר העולמי בכלל ואת המסחר בשירותים בפרט" ו"שינויים אלה דורשים את עדכון מערכת הכללים לסחר הבינלאומי".
בדיונים בז'נבה, כתב עוד ברנגה, עוסקים ב"הורדת חסמים ליצואני השירותים על מנת להקל עליהם את הגישה לשווקים רבים ומגוונים" וב"מניעת אפליה של ספקי שירותים זרים". "תוצאה טובה במו"מ", לשון ההודעה, "תאפשר ליצואני שירותים ליהנות מתנאים מועדפים בסחר בשירותים עם שותפות סחר ותיקות וחדשות, כגון: אוסטרליה, האיחוד האירופי, ארה"ב, טורקיה, יפן וקנדה, כמו גם טאיוואן, צ'ילה, קולומביה, קוריאה הדרומית ועוד. הסחר בין מדינות אלה מהווה מעל 70% מסך הסחר העולמי בשירותים, הזדמנות חסרת תקדים לשיפור תשתיות הסחר הבינלאומי של ספקי שירותים ישראלים בהסכם יחיד".
"זו התמונה האידילית של טיסא המצטיירת מצד הממשלות והתאגידים. המציאות שונה בתכלית השינוי", טוען מנגד אמנון פורטוגלי, חוקר הסכמי סחר בינלאומיים מטעם מכון ון-ליר. "כאשר נכנסים לפרטים, קוראים את המסמכים שהודלפו בויקיליקס, ואת הניתוח של מסמכים אלו, רואים תמונה שונה לחלוטין: הסכם שמהותו היא השתלטות התאגידים הגדולים על הדמוקרטיות הגדולות. הסכם הסחר הוא למעשה מסמך אנטי-דמוקרטי, שבו תאגידים משתמשים בהסכם סחר אשר כלליו נקבעים במשא ומתן חשאי, כדי להבטיח את חופש הפעולה שלהם, לבצר למעשה את שליטתם בעולם".
פורטוגלי אינו היחיד שמחזיק בדעה זו. דניאל ברטוסה, בכיר באיגוד הסחר העולמי PSI, המייצג 669 איגודים מקצועיים ברחבי העולם, אמר לאחרונה בראיון ל"אינדיפנדנט" הבריטי: "כל מי שמעוניין בשמירה על הדמוקרטיה צריך להיות מודאג מאוד מטיס"א, שהמו"מ עליו נערך בחשאי. ההסכם ימחק נתחים משמעותיים מהריבונות הלאומית". לדבריו, ההסכם הוא "חלק מיוזמה רדיקלית להגבלת הזכות הריבונית של ממשלות לפקח, בשירות האינטרסים של תאגידים זרים".
"לקרוע את ההסכם לגזרים" -דונאלד טראמפ
מחוץ לישראל, ביקורת ברוח זו כבר חילחלה לציבור הרחב ואף היתה גורם משמעותי בשינויים טקטוניים עולמיים. כך למשל אחת הסיבות שהניעו בריטים רבים כל כך לתמוך בהצעה הדרמטית להיפרדות מהאיחוד האירופי (ברקזיט) היתה ההתנגדות העזה להסכם הסחר הבינלאומי TTIP- הסכם משלים לטיס"א ואחד משלושה הסכמי סחר בינלאומיים, "ה-T הגדולים".
מחקר מעמיק שערך היועץ והסוקר המפורסם סטנלי גרינברג יחד עם מכון רוזוולט, העלה כי הסכמי הסחר הם בין המקורות העיקריים לחוסר השביעות של חלק גדול מהאמריקאים. הסכמי הסחר הבינלאומיים היו גם אחד הנושאים המרכזיים במערכת הבחירות האחרונה בארה"ב וההתנגדות להם תרמה לבחירתו של דונלד טראמפ, שהבטיח "לקרוע אותם לגזרים".
בגרמניה יצאו 300 אלף אזרחים לרחובות ברלין ומינכן להפגין נגד ההסכם ובשלב זה הצליחו להקפיא את אישורו. מספר דומה של מפגינים נרשם גם במהלך הקיץ במחאה שהתרחשה ברחובות פריז. לא רק אזרחים – במחוז ולוניה הבלגי הקפיא הפרלמנט את הסכם סיט"א, הסכם משלים נוסף לטיס"א, עד שייענו דרישותיהם להגנה על העובדים הבלגים.
אנשי כלכלה בכירים כמו חתן חתן פרס נובל לכלכלה ג'וזף שטיגליץ העניקו גב לטענות המוחים: "חוקי המשחק חייבים שוב להשתנות – ומהלך כזה חייב לכלול כלים לאילוף הגלובליזציה. [הסכמי הסחר המקודמים כעת] הם צעדים בכיוון הלא נכון", טען במאמר שפורסם במסגרת "project-syndicate" באוגוסט האחרון ואף תורגם לעברית.
* "מחגר" משונן ו"עמוד דום"*
כדי להמחיש את המשמעות האפשרית של טיס"א לגבי הריבונות הישראלית, מספיק לחזור אחורה חודשים ספורים בלבד: במרץ 2016 פסק בג"ץ כי מתווה הגז שהוצע אז על ידי הממשלה יבוטל. העילה: פסקת היציבות הרגולטורית. כזכור, הממשלה ביקשה להתחייב בפני מונופול חברות הגז שלא תבצע שינויים בפיקוח על תחום הגז במהלך 10 השנים הקרובות. בית המשפט הכריע כי מדובר בהתחייבות לא חוקית. "פסקת היציבות, שבמסגרתה מתחייבת הממשלה לעשר שנים, שבהן לא זו בלבד שלא תחוקק אלא תיאבק בכל חקיקה נגד הוראות המתווה, נקבעה בחוסר סמכות ודינה בטלות", כתב שופט העליון אליקים רובינשטיין, "זאת מן הטעם כי היא נקבעה בניגוד לכלל הבסיסי במשפט המנהלי בדבר איסור על כבילת שיקול הדעת של הרשות. הוסבר כי כאשר מוקנית לרשות סמכות בחוק, הסמכות מקימה בצדה חובה – חובת הפעלת שיקול הדעת". ובמילים אחרות: הממשלה אינה רשאית למסור את שיקול הדעת שלה לתאגיד עליו היא מפקחת. אלא שהסכם טיס"א עלול לכלול "פסקת יציבות" דרקונית פי כמה וכמה. היא תכלול תאגידים רבים ושונים ולא תהיה מוגבלת בזמן. למעשה, מדובר בחסינות מפני חקיקה ורגולציה.
"ראצ'ט" (ratchet) או "מחגר משונן" בעברית, הוא גלגל שיניים המסוגל להסתובב בכיוון אחד בלבד. "ראצ'ט" הוא גם שמו של סעיף בהסכם טיס"א, שנועד להבטיח שהמהלכים שההסכם יניע – יהיו חד-כיווניים. לפי הסעיף, הפרטה של שירות מסוים – שירותי תחבורה ציבורית, חשמל, מים, בריאות או כל שירות אחר – היא פעולה שאין ממנה חזרה. כלומר, גם אם תחליט המדינה כי ההפרטה היא כשלון קולוסלי שפוגע קשות באזרחים, יהיה זה כמעט בלתי אפשרי להשיב את הגלגל לאחור ולבטל אותה. "Standstill", או "עמוד דום", הוא שמו של סעיף אחר בהסכם, הקובע כי לאחר שטיס"א ייכנס לתוקף, לא ניתן יהיה להעביר שום חוק היוצר העדפה לחברות מקומיות על פני מקבילותיהן הזרות.
ביחד, סעיפי "המחגר המשונן" וה"עמוד דום" מאיימים לסרס את יכולתן של ממשלות עתידיות ליזום מהלכים, לחוקק חוקים, לתקן תקנות, ולסכל את האפשרות להשיב שירותים ציבוריים לידי המדינה.
*בית המשפט העליון בע"מ*
מסמך של האיחוד האירופי מיולי השנה שנחשף על-ידי ויקיליקס, חושף טיוטת מנגנון ליישוב סכסוכים. לפי ההצעה, צוותים של "מומחי סחר" יפעלו כשופטים במחלוקות סביב השאלה האם מדינות הפרו את התחייבויותיהן על פי ההסכם. "צוותים אלו יוכלו להחליט שהממשלות חייבות לשנות את החוקים, את המדיניות או את החלטותיהן הנוגעות למגוון רחב של שירותים, ולהטיל על הממשלות עונשים כלכליים חמורים עד שהן תבצענה זאת", אומר פורטוגלי. "בהצעה האירופית לטיס"א לא יהיה מנגנון ערעור משום שארה"ב מתנגדת בתוקף לכך. זאת למרות שהסכמי סחר חופשי שנחתמו לאחרונה בין קנדה והאיחוד האירופי כוללים מנגנון ערעור. התוצאה היא שאין למעשה פיקוח על צוותי המומחים הבוררים".
ועדיין, מדובר בשיפור לעומת מנגנון קודם, דרקוני ואנטי דמוקרטי, שהתאגידים דרשו להכניס להסכם. מנגנון זה ידוע בשם ISDS, והוא משמש כיום כמערכת המגינה על תאגידי ענק מחקיקה ומרגולציה. במסגרת ה-ISDS תאגידים יכולים לתבוע את המדינה בטריבונלים בינלאומיים. על-פי טיוטת המנגנון שנחשפה בויקיליקס, רק מדינה תוכל לתבוע מדינה וההליך יכלול רמה מסוימת של שקיפות – אולם מעיון מעמיק בתוכן המסמכים שהודלפו מדיוני טיס"א, נראה שהתאגידים השאירו להם פתח גדול שיאפשר להם לתבוע גם על פי המנגנון הישן של ISDS.
סוס טרויאני – הפגנה באירופה נגד הסכמי הסחר
ה-ISDS ספג ביקורת חריפה מנשיא בית המשפט העליון של ארה"ב, ג'ון רוברטס. לפי רוברטס, מנגנון יישוב הסכסוכים "מעניק לפוסקים פרטיים, שאינם בהכרח נבחרים על ידי המדינה, את הכוח שהמדינה שומרת בדרך כלל לבתי המשפט שלה ואת הזכות לשפוט בדין את מעשיה הריבוניים".
"הבסיס לתביעה מטעם התאגידים במסגרת מנגנון ה-ISDS הוא כל חקיקה, תקנה או רגולציה שהם יכולים לטעון לגביהן שהן פוגעות בהשקעות של התאגיד, הרווחיות שלו או אפילו הציפיות שלו לרווח", מספר פורטוגלי, "אין כל ביקורת שיפוטית על הטריבונל, ההחלטות שלו הן סופיות ומחייבות את המדינות, וכוללות קנסות ענק שיכולים להביא לפשיטת רגל של המדינות הנתבעות. כתוצאה מכך, הטריבונלים יכולים, למעשה, למנוע חקיקה ולבטל את הריבונות של בתי המחוקקים והפרלמנטים ואת הפסיקה של בתי משפט עליונים. לא מדובר בתרחיש אימים מופרך – תהליך משפטי כזה התרחש בפועל כבר מול ממשלת קנדה", מזכיר פורטוגלי את הפיאסקו של תוסף הדלק בשנות התשעים.
פורטוגלי מבהיר שגם אם באופן רשמי יצאה הודעה מטעם משרד הכלכלה שטיס"א לא יכלול את מנגנון ISDS – הוא בהחלט נמצא עדיין על השולחן. "עדיין יש בהסכם פרצות ודרכים שיאפשרו לתאגידים ולמשקיעים פרטיים לתבוע מדינות החברות בהסכם לפי אותו מנגנון דורסני. זה מעורר דאגה בעיקר לגבי מגזרי שירותים שהם רגישים חברתית ודורשים רמה משמעותית של השקעה כלכלית כגון אנרגיה, פיננסים, תחבורה ותקשורת".
*חדשות ערוץ 2 מקטאר*
ואכן, אחד התחומים הרגישים שהסכם טיס"א עלול להשפיע דרמטית על עיצובו הוא תחום התקשורת. במסגרת ההסכם דורש האיחוד האירופי ממדינת ישראל לבטל את המגבלות על זהות בעלי ערוצי הטלוויזיה המסחריים, כך עולה ממסמך חסוי שפורסם באתר ויקיליקס. במשרד הכלכלה אישרו את תוכנו של המסמך אך סירבו להוסיף פרטים.
"כיום, כל מי שרוצה לפתוח ערוץ טלוויזיה מסחרי כמו ערוץ 2 או ערוץ 10, או להקים חברת טלוויזיה רב-ערוצית כמו HOT או yes, צריך לעמוד במספר תנאים לקבלת רישיון. אחד התנאים קובע כי בעל השליטה בערוץ הטלוויזיה חייב להיות ישראלי ותושב ישראל ושהתאגיד שבאמצעותו הוא מקים את הערוץ חייב להיות ישראלי", אומר אורן פרסיקו, כתב "העין השביעית", החברה בקרן התחקירים. "הגבלה חריפה עוד יותר היום קובעת כי חברה שמספקת שירותי חדשות לטלוויזיה רב-ערוצית חייבת להיות לא רק ישראלית אלא גם מנוהלת על ידי ישראלי ובעלת הנהלה בכירה שרובה ישראלים".
הגבלות אלה לא נכתבו כלאחר יד. לדברי פרסיקו, הן מונעות מבעלי הון זרים להקים בישראל כמה ערוצי טלוויזיה מסחריים שרק ירצו, לדחוק הצדה את הערוצים המקומיים ולהשתלט על המרחב הטלוויזיוני בישראל. "איש העסקים והפילנטרופ היהודי שלדון אדלסון, לדוגמה, לא יכול לקבל רישיונות להקמת ערוצי טלוויזיה מסחריים, ולהבדיל, גם לא שייח' תמים בן חמד אל-ת'אני, אמיר קטאר ובעל השליטה בפועל ברשת החדשות העולמית "אל-ג'זירה", מסביר פרסיקו.
אם מדינת ישראל תקבל את דרישות האיחוד האירופי, שוק הטלוויזיה המסחרית ייפתח לחלוטין וכל אדם יוכל להקים ערוץ טלוויזיה, או כמה עשרות ערוצים, ככל שידו משגת. "ערוצים מסחריים מקומיים, המנוהלים בידי ישראלים וממומנים בידי פרסום של חברות ישראליות, עלולים לקרוס ולהיעלם", מזהיר פרסיקו מפני מצב בו ישראל תקבל את דרישות האיחוד.
*משבר 2008 – היכונו לקאמבק*
כמה מהתומכים המובהקים ביותר של טיס"א הן חברות שירותים פיננסיים. TheCityUK, ארגון המספק שירותי לובי לענקיות הפיננסים של לונדון כדוגמת ברקליס ומורגן סטנלי, מהווה חלק חשוב מקואליציית השירותים הגלובלית אשר הולידה את טיס"א מראשיתו. "לובי פיננסי כה חזק סביב טיס"א לא אמור להפתיע אף אחד. ההסכם מכוון להשיב לאחור את המצב לתקופת טרום המשבר הגדול של 2008, שהיו ימים של דה-רגולציה והתרה של רסן הפיקוח", נכתב ב"אינדיפנדנט" על דו"ח מטעם Global Justice Now, ארגון בריטי שעוסק בנושאים של גלובליזציה וצדק עולמי. "בהתחשב בעובדה שהמשבר הפיננסי של 2008 הוצת במידה רבה באווירה של היעדר הרגולציה שבעטיה הופיעו מוצרים פיננסים ידועים לשמצה, הסכנה היא שטיס"א ירתיע ממשלות מלהגביל את השימוש במוצרים פיננסיים 'חדשניים' ויותיר אותנו חסרי אונים בנסיוננו למנוע את המשבר הפיננסי הבא", נכתב בדו"ח.
"הצעדים שננקטו לאחר המשבר הפיננסי של 2008 אמנם אפילו לא התקרבו לרמה שתספיק לגרום להבראת המערכת הפיננסית שקרסה, אבל תעשיית הפיננסים כבר מחפשת להשיב את הגלגל לאחור" מזהירים בארגון. דוגמה להשבת הגלגל לאחור היא נטרול יכולת הממשלות לרסן את הבנקים כדי שלא יהפכו ל"גדולים מדי מכדי ליפול". טיוטת טיס"א מציעה "להסיר את ההגבלות על הערך הכולל של טרנזאקציות של שירותים או נכסים, הגבלות הבאות בצורה של מכסות מספריות או של החיוב לקיים מבחן צרכים כלכליים". כל הטלה של מגבלות על גודלם של בנקים, קרנות גידור וקרנות השקעה אחרות, עשויה גם היא להיות הפרה של טיס"א.
אם בזה לא די, בארגון מתריעים כי כחלק מהוראות טיס"א העוסקות בשקיפות, ממשלות תהיינה מחוייבות להודיע מראש לתאגידים הפיננסיים הגדולים באם הן מתכננות לחוקק חוקים חדשים הנוגעים אליהם. הדבר יקל על התאגידים בעבודת השתדלנות נגד רגולציה ובתכנון צעדים משפטיים כדי למנוע מראש חקיקה מגבילה.
*אינטרנט לעשירים בלבד*
לא רק בתחומים הפיננסיים טיס"א אמור להקנות לתאגידים הגדולים יד חופשית. בין הגופים שדוחפים את ההסכם נמצאות גם חברות אינטרנט וטכנולוגיה מהגדולות בעולם, כמו גוגל, מיקרוסופט, יבמ, אינטל, סיסקו, ורייזון וענקיות תוכן כמו דיסני ופוקס המאה ה-21. הן, כמובן, מעוניינות בהסרת מגבלות שהממשלות הטילו עליהן מטעמים של שמירה על הפרטיות, רווחת האזרחים וכיוצא בזה. עיתונאי הטכנולוגיה וחבר קרן התחקירים ניב ליליאן, מסביר את ההשלכות של הצעדים הנידונים.
"רשת האינטרנט נולדה ומנוהלת עד היום כרשת נייטרלית. המשמעות היא שלא משנה אם מדובר באיכר עני במצרים או בתאגיד גדול מארצות הברית, לשניהם ניתנת גישה שווה לרשת", מסביר ליליאן. "לספקית האינטרנט אסור להתערב בזרימה של המידע ברשת או לתת גישה מועדפת לתשתית הרשת לגורם כלשהו – אם בשליחת המידע ואם בקבלתו. הרשת היא 'עיוורת' למידע ומטפלת באופן שווה בכל סוגי המידע שעובר בה, אם זה וידיאו, טלפוניה, תמונות, קבצי אקסל או דפי רשת טקסטואליים. העיקרון הזה מכונה 'נייטרליות רשת' והוא נשמר על ידי גופי הפיקוח עד כה באופן די קנאי".
על פי ליליאן, החברות המפעילות את התשתית עליה "זורם" האינטרנט מאז ומעולם לא אהבו את ההסדר הזה וניסו לסכלו: "במרוצת השנים, ניסו תאגידי התקשורת הגדולים בארצות הברית כמה פעמים לשנות את חוקי המשחק ולהעביר חוקים בקונגרס שיאפשרו להם לתעדף גישה לאינטרנט תמורת תשלום, אך נדחו על ידי הרגולטור". ליליאן מתריע כעת מפני ניסיון למחטף על-ידי ענקיות הטכנולוגיה במסגרת הסכם טיס"א.
"על מנת לעקוף את נסיונות החקיקה הכושלים מנסים התאגידים לדחוף לטיס"א מושג חדש ומכובס שנקרא Zero Rating, דירוג אפס. בשורה התחתונה מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת", הוא מסביר, "הרעיון שמאחורי 'דירוג אפס' הוא שלכל אחד תהיה גישה שונה לרשת, וכל אחד מאיתנו יקבל שירותים ואתרים שונים במקום שלכולנו תהיה גישה שווה לכל אתר שנרצה". המשמעות: אם תרצו לגלוש לאתר שמשדר סדרות באיכות צפייה גבוהה – יתכן שיבקשו מכם לשלם עבור פתיחת הגישה אליהם, או שתישארו עם "אינטרנט לעניים". "מי שיהיה אחראי להגיש לנו את החלקים של הרשת שלדעתו מעניינים אותנו יותר, הוא ספקית האינטרנט או חברת התקשורת שמקשרת אותנו לרשת", מבהיר ליליאן.
סכנה אפשרית נוספת היא שספקיות האינטרנט יתנו תיעדוף לא הוגן לתכנים של שותפות עסקיות או חברות אחיות, ובכך יהרגו את התחרות החופשית על אספקת תכנים לנו הצרכנים. כך למשל, לצורך הדוגמא, פלאפון או בזק בינלאומי, שהן חברות אחיות של yes, יוכלו להציע את התכנים של חברת הלוויין בשידור ברשת בעדיפות, ולחסום תכנים של הוט או של נטפליקס ולדרוש עליהם תשלום נוסף.
אם לא די באיבוד הפרטיות שלנו, "דירוג אפס" מביא עלינו רעה חולה אחרת של הפיכת ספקיות התקשורת למתווך, ומעניק להן דריסת רגל גסה מאוד במידע שיוצא ונכנס מן המחשב שלנו. "הן ידעו בדיוק לאיזה אתרים גלשנו, באיזה שירותים אנחנו משתמשים, והפיכתן של ספקיות התקשורת למתווך מודע בינינו לבין רשת האינטרנט, ולא רק צינור עיוור – גם תפגע בשירותים שמגינים כיום על הפרטיות שלנו, כמו הצפנה מקצה לקצה", מזהיר ליליאן.
פגיעה נוספת בפרטיות נוגעת לעיקרון "זרימת מידע חופשי" שמוצע במסמכים של טיס"א. "העיקרון מעורפל, וזה מה שהופך אותו למסוכן", אומר ליליאן. ארגון Global Justice Now שחקר את הנושא, מצא שבמסגרת עקרון זה חברות פרטיות עשויות לקבל היתר להעביר מידע ממדינה למדינה בזמן אמת. חוקי הפרטיות של מדינת המקור צפויים להיות מכובדים, אבל כלל לא ברור איך תישמר פרטיות המידע במדינות היעד.
*להשאיר את הכסף באדמה*
ההשפעה אולי הרחבה ביותר שעלולה להיות להסכם טיס"א נוגעת לסביבה. ההסכם, קובע ד"ר יונתן איקנבאום, מנהל הקמפיינים בארגון גרינפיס, "עלול להקשות על המאמצים הבינלאומיים למגר את שינוי האקלים תוך מעבר משימוש בדלקים מחצביים למקורות מתחדשים, כמו שמש ורוח. על מנת להשאיר את טמפרטורת כדור הארץ מתחת לעלייה של שתי מעלות עד סוף המאה הנוכחי, צריך לנתב מחדש את ההשקעות הבינלאומיות מנפט, פחם וגז למקורות מתחדשים. דה-רגולציה של התחום הפיננסי עלולה להביא למצב בו יהיה קל לגייס כסף לטובת פרוייקטים מאוד מלוכלכים, כמו הפקת פצלי גז או פצלי שמן, ומנגד, יחול איסור לעודד – כפי שדרוש – השקעות באנרגיות מתחדשות", טוען איקנבאום.
קושי סביבתי שני הקשור לטיס"א, נוגע לחיפושים בים או ביבשה של דלקים מזהמים. איקנבאום מסביר שדה-רגולציה של שירותים עלולה לדרבן את כל המדינות להגיע למכנה המשותף הנמוך ביותר בתחום, כשהרגולציה הסביבתית על קידוחים תצטמק ותוביל לאסונות אקולוגיים.
כאמור, בגלל הסודיות שאופפת את ההסכם, קשה לחזות מה יהיו השלכותיו. אולם, הכיוון הנכון לאור האתגרים הסביבתיים העומדים בפני האנושות כולה, היה צריך להיות ניתוב של מגמת הליברליזציה לטובת החברה והסביבה. "במילים אחרות", אומר איקנבאום, "להקל על עסקים שעוזרים בצורה מובהקת לסביבה ולחברה, למשל בהפחתת פליטות גזי חממה, ולהקשות מאוד כשהדבר פוגע בסיכויים למגר את שינוי האקלים או לשמור על כדור הארץ". הסכם טיס"א, מהמעט שידוע עד כה, לא פועל בכיוון הנכון.
*מחכים לברנגה*
הניצחון המהדהד של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב הביא לתחושת אי-ודאות בקרב הנושאים ונותנים בז'נבה, שתכננו לסגור עניין עד לסוף השנה, וכנס השרים בן היומיים שהיה אמור להיערך בעיר בדצמבר – בוטל. טראמפ, כאמור, נבחר בין השאר על גלי ההתנגדות להסכמי הסחר הבינלאומיים, שנתפשים על ידי חלק גדול מהציבור האמריקאי כאחראים למשבר הכלכלי שהם שרויים בו, ובז'נבה מחכים לראות מה תהיה עמדתו בפועל.
כאן אצלנו, צפויה ועדת הכלכלה להתכנס ב-30 בנובמבר כדי לדון לראשונה בחלקה של ישראל במשא ומתן החשאי. בשבועות הבאים יפול דבר. קולם של התאגידים הבינלאומיים נשמע היטב בתוך החדר הסגור. כעת יכול הציבור להשמיע את קולו מחוצה לו.
למשרד הכלכלה נשלחו שאלות מפורטות ביחס להסכם ולהשלכותיו, אך מהמשרד הסתפקו בתגובה הלקונית הבאה:
"תכנית העבודה הנוכחית הינה לסיים את המו"מ על ההסכם עד לסוף השנה. לגבי תוכן ההסכם אין באפשרותנו לענות על שאלות ספציפיות או לפרט על הסעיפים המוזכרים. חשוב להבהיר שההסכם משקף את רמות הליברליזציה הקיימות במשק הישראלי ואין בו משום דרישה להפרטת שירותים. כמו כן, יישוב הסכסוכים ינוהל במנגנון בין מדינתי".
כתבה זו נוצרה על-ידי קרן התחקירים, ארגון גג של העיתונות העצמאית בישראל. בקרן התחקירים חברים הגופים הבאים: מאה ימים של שקיפות, "העין השביעית", הכלכלה האמיתית, צדק חברתי-חדר המצב, המקום הכי חם בגיהנום ו"החיבור". כתיבה: ערן הילדסהיים ("הכלכלה האמיתית"). עריכה: שוקי טאוסיג ("העין השביעית"). קרן התחקירים ממומנת מתרומות הציבור.
הפסתי לקרוא כשהגעתי למשפט זה:
"החלשה משמעותית של הרגולציה שהיתה אחד הגורמים המרכזיים שהצילו את ישראל מהפגיעות העיקריות של המשבר העולמי ב-2008".
מאמר חשוב ביותר. לצערי גם בו נשמטה תרומתו של טראמפ למהפכה פטריוטית, שתדחק לאחור את התאגידים המושחתים והמנצלים ותגביר את כוחן של הממשלות, הלאומים, והאוכלוסיות. טראמפ גם מדבר על לחסל את הביצה drain the swamp כלומר לנקות את השחיתות של ההון שלטון בין התאגידים וההון הגדול לפוליטיקאים והוא נותן מענה מדוייק ומועצם למי שכתב כאן: "להעביר שורה של חוקים שאוסרים על פולטיקאים לעבור לשורות התאגידים עם תקופות צינון ארוכות. למנוע מפולטיקאים לקבל כספים מתרומות מצד תאגידים או הלוואות מבנקים וכיוצא באלה. ייתכן וגם ולשנות את כל שיטת הועדות בכנסת {הקונגרס} שאינן מאפשרות התעמקות אמיתית בחוקים או להיות נתונות להשפעות זרות . שקיפות מלאה ומקסימאלית בכל קבלת ההחלטות שקורות בכנסת ועל נבחריה אולי ינקו במקצת את ההשפעה העצומה שיש לתאגידים על חיינו בדרכים נסתרות ובמחשכים ובכך יחזור הכוח לידי האזרח על חשבון ההון." ובכן על זה בדיוק מדבר טראמפ, ומפליא שלא ניתן לכך ביטוי רב יותר במאמר זה. האם אולי הלקונה הזאת נובעת מכך שטראמפ הוא פטריוט לאומי בניגוד לתקינות הפוליטית המושלת כאן שהיא שמאלנית בולשקוויקית דכאנית, אפילו של אלה שיוצאים כנגד השיטה הקיימת, כמו האדונים המכובדים הילדסהיים ופורטוגלי.
לצערי רק העפתי מבט חטוף, ואחזור לקרוא בעיון לאחר מכן. טראמפ – הימין – המהפכני למען האדם. האם לא היה נכון להדגיש, שהסיכוי היחידי לעולם כיום נגד הסכמי הסחר המשעבדים ושלטון התאגידים המרושש אוכלוסיות, הוא עלייתו המדהימה של הנשיא דונלד טראמפ, איש הימין, שהבטיח וחזר והבטיח לאחר היבחרו לקרוע לגזרים את הסכמי הסחר הנוראיים נאפת"א ו ITPP. האם בגלל שטראמפ מייצג את הימין הרדיקאלי, דווקא הוא נלחם בהתרוששות האוכלוסיות, בעוד השמאל בארץ ובעולם דווקא הוא מייצג את בעלי ההון הגדולים, התאגידים המושחתים, והממשלה העולמית השולטת מאחורי הקלעים.
טראמפ הוא לא ימין.המצביעים שלו
ימנים ( גם הכושים והמוסלמים וההיספנים שמהווים 90% ממצביעי
המפלגה היריבה הם ימין,אז מה?)
המפלגה היא ליברלית.
כמו בגרמניה או אנגליה או אצלנו.
למה התאגידים מושחתים ?
הם צודקים לגמרי בדבר אחד.
אסור ליישב סכסוכים במערכת המשפט.כל קשר בין הפסיקה לבין
החוק לא קיים.פשוט שני קווים
מקבילים.
טראמפ לא יעשה אפילו 10% ממה
שהבטיח.לא כי הוא לא רוצה,הוא פשוט לא יכול.
שחרורון, אתה מתעלם מלוגיקה ועובדות:
אין עשיר בלא עני. בדיוק כמו שלמטבע שני צדדים. הכרח לוגי שאין להמנע ממנו.
בנוסף(ולא במקום):
כשנקודת ההתחלה היא שלכולם אין כלום, כשכולם מתחרים על חומרי הגלם, המזון, האנרגיה, הידע, הכסף, יהיו שישיגו הרבה וכאלה שישיגו מעט.
כשנקודת ההתחלה היא לאחר 50 שנה, יהיו כאלה שמלידתם יהיו בנקודת התחלה טובה בהרבה משל האחרים.
וגם המשרות הטובות והאפשרות להתפתח יחסמו בפניך על ידי אלה שהצליחו לפניך.
האם זה צודק?
אם העני יחליט שלא לעבוד לא יהיו עשירים. לא יהיה אף אחד או שכולם יהיו עניים. קח זאת בחשבון והבן שהעשיר חייב לעני את קיומו.
לבסס את תפיסת עולמך על כך שהאחרים מפחדים מברירת שמשון איננו רעיון טוב. בסוף באה ההפתעה והעשיר משלם בראשו על סכלותו.
משלם עד שלומד להתחשב בצורכי האחרים.
אתה רוצה לחזור על ההיסטוריה? אין בעיה, אבל לא כולם ישמחו לחזור איתך על תקופות אפלות.
"על מה שרואים":
במדינות קפיטליסטיות רואים את שלטון-ההון ואובדן המצפון. הווה אומר המונים חיים על הקצה שמסיימים את חייהם בקור, מחלות, אלימות ורעב לצד עשירים פסיכופתים.
במדינות סוציאליסטיות רואים את שלטון-ההמון והעדר חרות הפרט. הווה אומר המונים חיים על הקצה שמסיימים את חייהם בקור, מחלות, אלימות ורעב לצד מושלים עשירים פסיכופתים.
אף אחת מהאפשרויות איננה מלמדת על הנכון, הראוי, הטוב והצודק.
עיקרון אי-הכפייה הגולמי שלך מכיל את זרעי חורבנו. "אין כקנאים לרעיון מחריביו"
בצד הזכות להתעשר חייבת להיות החובה לדאגה לזולת. חובה לא מתוקף רובה אלא מתוקף הסכמה חברתית. בצד הזכות להתעשר, שוויון באפשרות להתעשר.
בצד אי-כפייה, אי-כפייה של אי-קיום על הזולת.
נקודת ההתחלה הנכונה מורכבת מהעדר כפייה, שוויון, העדר תחרותיות וצרות עין, נדיבות.
–
(אפ)
שכולם מתחרים (בשוק חופשי) אחרי 10 שנים יהיו לך עשירים ועניים. אחרי 12 שנה חלק מהעניים יתעשרו ולהפך. אחרי 14 שנה זה יקרה שוב ושוב ושוב
החיים לא סטטים, ומי שעני עכשיו לא בהכרח יהיה עני מחר. זה כואב לראות אנשים עניים אבל הפתרון הוא ארוך טווח. נטילת כסף של מישהו וזריקתו על עני פשןט לא עובדת, היא רק מספקת סיפוק מידי והרגשה חמימה.
צריך מערכת יעילה לחלוקת והעברת הון. למערכת הזאת קוראים שוק חופשי. במערכת הזאת אנשים גם דואגים לזולתם (יש מחקר שמראה שיש יחס ישר בין תרומות לצדקה לרמת החופש של השוק במדינה)
בסוף 2015, במערכת ההוצאה לפועל קיימים 2,523,131 תיקים פתוחים. אגב ב2009 היו 3.5 מליון . כלומר בהנחה שילדים מתחת לגיל 18 לא נכללים בחישוב, מחצית מתושבי מדינת ישראל חייבים חוב כלשהו לתאגידי הענק. 90 אחוז מהחוב הוא פקטיבי לחלוטין ובנוי על ריבית דה ריבית והוצאות נלוות. גם אם יש רק מליון חייבים , כי חלקם בעלי תיקים רבים , עדיין הכמות הבלתי נתפסת של אזרחים שמצויים בחוב ביחס לאוכלוסיה היא קטסטרופה מטורפת. בשום שלב לא עלה הרעיון פשוט למחוק את החוב בשמיטת חוב, הרי התאגידים מזדכים על החובות האלה בהטבת מס ולרוב תוך שנים ספורות מכריזים על החוב כחוב אבוד , למרות זאת ממשיכים למרר את חיי האזרחים גם 30 שנה אחרי . אז הויכוח הקודם על שמיטת חובות ראוי להתייחסות קצת יותר רצינית מסתם איזכור תנכי כזה או אחר . זה הנושא המרכזי הכי לא מושמע שקיים במדיה שפשוט אף אחד אפילו לא טורח לדבר עליו או בקושי נלקח בחשבון על ידי הפולטיקאים. במקום זה הם מבטיחים להוריד 11 ש"ח בעמלות הבנקים כשחצי מדינה נרדפת , בחסות החוק יש לומר, ובקושי מתקיימת בשלווה. לא כדאי שהאתר הזה יקח גם את הנושא לטיפולו??
צודק!
חובות למוסדות המדינה כגון ביטוח בריאות, ארנונה, רשות השידור(עדיין)…
גם הם צריכים להמחק.
"חצי מדינה נרדפת , בחסות החוק" – זה אומר שהמחוקק איבד את שפיותו.
כמו כל דבר מעוות גם ״הוצאה לפועל״ היא תוכנית ממשלתית
אין פיקוח על צוותי המומחים.
על מערכת המשפט יש פיקוח ?
על התקשורת יש פיקוח ?
על האקדמיה יש פיקוח ?
זה שהאוכלוסיה מוכנה לחיות תחת המגף של שכבת האקדמאים המרקסיסטית לא אומר שגם תאגידים מוכנים.
לא מבין על מה הרעש.
גם אם יתנו לחברי הכנסת שנה לקרא את ההסכם הם יצביעו בעד התאגידים ונגד העם שבחר אותם. כבר היום לדוגמא הממשלה/כנסת הצביעה בעכד מתווה הגז (תשובה ונובל אנרג'י), לא מטפלת בזהום במפרץ חיפה ודואגת ל"תקלות" בציוד הנטור בימים בהם יש זיהום כבד (בז"ן וכרמל אולפינים, משפחת עופר), שומרת על המונופול של בזק, יבואני הרכב, יצרני הצוללות, מזהמת את מי השתייה (פלואוריד), דואגת לרווחי הבנקים הגדולים וחברות הביטוח.
תוסיפו לזה את המאגר ביומטרי שכבר הפך לעובדה מוגמרת ע"י שר הפנים
ביבי שהרס כל חלקה טובה עם ההפרטות שלו, כבר היום המים בדרום מותפלים ומופלרים, מים ללא מגנזיום,
בסופו של יום הכל מתרכז במונופול של הממשלה על השימוש באלימות.
המדינה מונעת מאזרחים לספק שירותים או מוצרים, מחלקת זכויות מונופל למיעוט ואז מגיע לפתור את בעית המונופול שהיא בעצמה יצרה.
לא ברור למה למנוע מכל אחד שמעוניין בכך להקים ערוץ טלויזיה, ספק אינטרנט, חברה להספקת מים, בנק וכו׳
דרך אחרת לראות זאת, כיון שהמדינה מרכזת בידה יותר מידי כח, היא מטרה להשתלטות עיונת. החל מקבוצות לחץ שמשתמשות ברובה המדינה כדי לגנוב כסף מאזרחים אחרים ועד החידוש של תאגידים גדולים קונים פקידים ופוליטיקאים תמורת זה שהמדינה תפעיל אלימות נגד כל מי שינסה להתחרות בהם
אם באמת היו רוצים סחר חופשי היו יכולים לבטל את כל המכסים. היה אפשר לכתוב את תנאי ההסכם על מפית ב5 דקות.
זאת הסכנה בממשלה. וזה מה שקורה שאנשים מצפים שמישהו אחר יפתור את הבעיות שלהם ויספק להם ב״חינם״ דברים שנדמה להם שמגיע להם
מערב פרוע יפתור לך את כל הבעיות. גם קשוח וגם רומנטי כמו שאתה אוהב.
כבר ניסו את זה בעבר ולמדו את הלקח. שלא למד יאלץ לחזור על ההיסטוריה.
איך בתי המשפט מתנהלים בחברה "ללא כפייה"? מי מממן אותם? את מי הם משרתים? מי קובע את החוקים? כיצד מתמנים שופטים? האם סיוע משפטי ישרת רק את בעלי היכולת לשלם?
נכון, ניסו את זה בעבר ומה שיצא זה ארהב בשיא פריחתה – אבל על טעם וריח אין מה להתווכח, יש כאלו שמעדיפים את ונצואלה 2016
לגבי בתי משפט. אתה לא צריך בית משפט לשם בית משפט. כל ההצגה של מישהו בתחפושת שחורה, ואנשים מיוחדים שרק להם מותר לדבר עם האדם המחופש וכו
אתה צריך כלי לפתור סכסוכים. היום אחת הדרכים הטובות ביותר לפתור סכסוך זה עם מגשר. אחד הדרכים הטובות ביותר לאכוף הסכם כלכלי זה עם דרוג אשראי. תמיד יש מקום לשיפור, אבל כבר היום בית משפט זה נשק בידי העשירים שרוצים לדרוך על מיעוטי היכולת ולא קשור בשום צורה לצדק
אנונימי, אתה זה שלא למדת. נראה לי שגם לא תלמד.
חבל שצריך לשאת על הגב אנשים כמוך, שחושבים שהם חכמים אבל לא יודעים כלום על כלום.
נו כמו תמיד, ארה"ב היא בדיוק ההוכחה ההפוכה שה"ליברטניות האנוכית" דינה אחת וזה שיעבוד וריקבון חברתי.
נכון ארה"ב החלה כמדינת חירות, בה כל אחד יכל לעסוק במה שבחר, למצוא קרקע זולה ולהצליח בכוחות עצמו, אך הדבר נבע מכך כי אמריקה היתה קרקע בתולה וכולם החלו מאפס! אז נכון יש תקופה של פריחה מדהימה כאשר מגרש המשחקים מאוזן, אך לאט לאט כמו שחוקי הטבע והכלכלה מכתיבים יש כאלה שמזלם שפר עליהם וכאלה שלא, בגלל חוקי הכלכלה אילו שמזלם שפר עליהם מצליחים להעביר עוד ועוד הון לצאצאיהם ובעזרת ההון לאט לאט נוצר מצב שהילודים החדשים כבר לא מתחילים מאפס כמו בעבר! ואילו עם יותר כוח משנים את חוקי המשחק.
זה קרה בכל אימפריה בעבר ויקרה בכל אימפריה בעתיד. ועולמו של שחרורון הוא פשוט פנטזיה שאין לה אחיזה במציאות.
כל חברה צריכה חוקה, שופטים, ושוטרים אפשר להתווכח על האופי שלהם, מי ממנה אותם וכו, כמובן שאין צורך בישות הנקראת "מדינה", אבל חברה ללא חוקה ללא הבטחת קרקע לכל ילוד וללא שמיטת חובות דינה אחת כמו ארה"ב שיעבוד וריקבון חברתי כמו שההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב.
שמיטת חובות זה סתם מלים, וזו האמא של הפנטזיות חסרות האחיזה במציאות.
על מנת לארגן חברה שחוק היסוד שבה הוא שמיטה צריך לעבור למחוזות הפנטזיה: תקרא את "העיר והכוכבים" של קלארק. יש שם מחשב על שממונה על חלוקת העושר, על סבב החיים (מיתה, לידה מחדש וכו') ועוד כהנה וכהנה.
עד אז, שמיטה (יעילה במידה כלשהי) תוכל להתקיים רק במסגרת חוקים של קבוצה קטנה וולונטרית ולא ככלל חברתי בסיסי ואוניברסלי.
הרי מעולם לא הצעת דרך כלשהי להפוך את העולם לשומט חובות. לא הראית איך להתגבר בצורה יעילה על אלה שינסו להרוויח מכך. מן הסתם מדובר בהנדסה חברתית מורכבת ביותר, ואת הידע הזה אין לך. מה שכן יש לך זה רק לנופף בתוצאה הרצויה כל הזמן מבלי לפרט מה הדרך להגיע אליה.
הסיבה לכך היא שאתה לא יודע איך. שים לב: מדובר בתורת המשחקים, בהנדסה חברתית, במתמטיקה ברמה גבוהה. לא בויכוחי בית ספר (זה דבר שאתה תמיד שוכח).
משתמש אנונימי
שמיטת חובות היה נהוג בכל החברות ההיסטוריות עד הרומאים. כל תרבויות המזרח הקדום נהגו כך.
זה אגב נהוג עד ימינו אנו אבל רק למקורבים.
אגב: שמיטת חובות היית פשרה ולא הדבר הנכון לעשות. כלומר היו צריכים לבטל את הכסף כל כמה שנים. במקום לבטל את הכסף כל כמה זמן, אז אמרו בשביל מה לבטל את הכסף אם אפשר לוותר על החובות ככה אף אחד לא ניזוק מאי ביטול הכסף, ואלה שיש להם כסף ממשיכים ליהנות מהם.
אנחנו חייבים להבין שביטול הכסף קורה במילא.
הרי מהי כסף ? כסף = עמל שעה שנשמרת מה שאין כן בטבע שום עמל לא נשמרת לאורך זמן.
נגיד אני עושה לחם = עמל, ואחרי יום אם לא הצלחתי להמר את עמלי\הלחם לכסף ?! אז הלך עמלי לאבדון !! ככה בכל עמל שתחשוב אפי' בניתי דירה או גשר או כביש, כל אלה נכחדים אילו אני לא מוסיף עמל תמידי לתחזק את הדירה או את הגשר והכביש.
אבל ברגע שאני מהמיר את עמלי לכסף, אז אני מצליח לשמר את עמלי לאורך זמן.
אייך קורה הנס הזה ?
ובכן זה באמת לא קורה, 3% אינפלציה שנתית = 21% כל שבע שנים, תוסיף לזה את המע"מ 18% = 39% תוסיף מיסים אחרים וריבית.
חייבים אינפלציה שנתית של 3%, אתה חייב לשלם מיסים ומע"מ וריבית (הרי בלי ממשלה אין כסף הרי אתה חייב את אימון ההמונים בכסף ואת האימון נותנים למשהו חזק כמו ממשלה או אימפריה), אם אתה רוצה את הנס הדמיוני הזה שנקרא "לשמר את עמלי לאורך זמן".
אז רוב בני אנוש לא מצליחים לשמר את עמלם לאורך זמן, מה שכן קורה שאחרים ויחידים זוכים בעמלך הרי אם כל כסף היא תרגום של עמל, אז אייך לאדם אחד יש יותר כסף (= עמל שעות), משעות חייו ? כלומר יש גבול כמה שעות יש לאדם בחיים.
אז נכון שאדם רוצה כסף כי זה מועיל לו לחליפין, ומועיל לו לחלוקת העבודה, אבל מצד שני הכסף נלקח ממנו ולאט לאט נלקחת ממנו גם הטבע עצמו על ידי אלה שהתכנס אצלם הכסף.
אז בכדי שבני אנוש לא יפסידו את הטבע ואת עמלם, אז בימי קדם הבינו לפתור את הבעיה, 1, אי אפשר למכור את הנחלה לצמיתות כלומר אין מצב שהאדם נשאר בלי הטבע, 2, שמיטת חובות וכנ"ל שמיטת חובות היית רק פשרה ולא מה שהיו צריכים באמת לעשות והיא לבטל את הכסף כמו שהטבע מבטלת את ערך עמלינו. הרי בסוף כל סוף כסף היא תרגום (שטר בעלות על עמל) של עמלי וכמו שעמלי נאבד לארוך זמן ככה הכסף צריך להיכחד.
לסיום:
אצל רוב בני אנוש הכסף לא משמר את עמלם לאורך זמן ולכן רוב בני אנוש הם בלי הטבע ועמלים\עבדים לאחרים ומקבלים פירורים בכדי לשרוד.
זה גורם למלחמות ולביטול הכסף והקניינים. כלומר ביטול הכסף קורה במילא לאורך זמן.
השאלה מה נעשה עם הנתון הפשוט הזה ? האם המחזוריות של המלחמות נראה לך מציאות שאי אפשר לשנות את זה, או אפשר ואפשר אם רק נבין מה אליל הכסף עושה לאנושות, ואז תמצא פתרון שתמנע את המלחמות המחזוריות.
אליל הכסף מתכנס אצל יחידים, וזה מביא לרוב בני אנוש להיות בלי הטבע, שזה אומר שזה מביא את העבדות, ועבדות = מלחמה = ביטול הכסף והקניינים + ביטול המוסר והערכים כמו הצווים של לא תרצח ולא תגנוב ולא תנאף וכו' וכו' וכו'
אז האימפריות של פעם ידעו או לשמוט חובות או (למשל אימפריית בבל) לתת צדקה לעניים (צדקה = צדק).
מאז הוויכוח היא כמה שוחד (= צדקה) לתת לעבדים, סוגי רווחה. היום במודרנה הפנאטית הוויכוח היא האם מדינת רווחה או קפיטליזם חזירי שאומר: שימותו העניים תחת הגשר.
ולכן אין מנוס שנגיע שוב למלחמת עולם, שוב יבואו משיחי שקר וככה תחזור הגזענות וכל המרעין בישין למיניהם.
להדר כתמיכה בדבריך – שכחת להזכיר את העבדים מאפריקה שבלעדיהם ובלעדי האקדח האמריקאי הפריחה היתה הופכת לזחילה.
לאנונימי – המתמטיקה שיבשה את דעתך מרוב נוסחאות ואינטגרלים של הסתברויות וסיכויים.
הפיכת הכלכלה לענף מתמטי מורכב היא מעשה הונאה.
מעשה הונאה וביזה שביסודו הנחת יש-מאין . מניעת אנשים מלהבין שמרומים. לשם כך ועוד הוקם האתר "הכלכלה האמיתית".
יש לזרוק את הכלכלנים מהחלון. אסונות הביאו ועוד יביאו על מיליארדים.
שמיטת חובות היא דבר פשוט. ביטול חוב כל 7 שנים. הטלת האחריות על המלווה לגבי בחירת הלווים מתוך רצון בטובתם ונתינת אמון בם, לכן במקרה של הפסד אין למלווה אל מי ללין, אף לא בפני עצמו.
לשחרורון, אם היית תומך בחינוך אנשים ע"פ הנוסחה מצפון+רצון טוב+אי כפייה+נדיבות הייתי תומך בדבריך על בתי המשפט שמיותרים.
בדבריך על גישור נותן עדיפות לבעל הממון בתהליך . למשפט הפלילי אין התיחסות.
מקסמן,
אתה מטיף ליצירת מדיניות מרכזית שונה לגמרי מזו הנהוגה, דבר שיחייב שינוי אולטרה-רדיקלי, ויחייב אותך להבין את המערכת בצורה עילאית ממש כדי שהכל יעבור חלק ויצליח כמו בדמיונך הפורה. אתה באמת משלה את עצמך שאתה, או האנשים שיעזרו לך (או כל אדם למען האמת), מצויידים ברמה כזאת של ידע?
הרי מה עשית? שוב הסברת ממושכות למה כסף זה רע, ושוב לא אמרת איך בפועל נשנה את השיטה ונבצע כולנו איבוד רכוש קולקטיבי. איך בדיוק ינוטרלו כל בעלי האינטרסים? במידה והקורא התשוש מגיע לסוף דבריך, מרוב שהוא אסיר תודה שהוא הצליח לקרוא את תגובתך הוא אף פעם לא בא ושואל אותך איך בדיוק תוציא לפועל את תכניותיך. איך? מהפיכה כמו ברוסיה? חוקים מרכזיים? מה טיבם? איך תתכנן אותם? איך תשיג הסכמה הוגנת בין תושבי המדינה? אתה עוקף נקודה זו ביסודיות ראויה להערצה ממש.
למגיב הנוסף, אני אסביר לך (אם כי לא תבין). אני לא מתיימר להבין את הכלכלה בעזרת המתמטיקה, כי יש יותר מדי משתנים והמערכת מורכבת מדי. אתה הבנת הפוך (וזה לא מפתיע. אתה מלא בעצמך וקשה לך להבין דברים שמחוץ לעצמך). אני יודע, עם זאת, שכל אלה (מקסמן, אתה) שרוצים להכתיב כלכלה מרכזית חדשה ייתקלו בבעיות שהם לא מסוגלים בכלל לדמיין. הפתרון לא יהיה מהפכה מהסוג הזה, של פיקוח מרכזי מסוג אחר. הפתרון יהיה ההיפך ממרכזי ויתבסס על הצפנה מתמטית. אני מבין שאתה שונא מתמטיקה ולכן אני פוטר אותך מלנסות להבין אותה.
שמיטת חובות זה רעיון מעולה ואפשר לממש אותו כאן ועכשיו ללא כפייה ממשלתית.
אני מזמין אותך להקים חברה למתן הלוואות ואחרי 7 שנים לותר על הכסף שלך. אם אתה מחפש הלוואה, אני ממליץ לך להתמקח ולעבור בין מלווים שונים עד שהם מסכימים להכניס סעיף שמיטת חובות
אבל תאכלס, לא מענין אותך שמיטת חובות. אתה לא רוצה לעמוד מאחורי ההתחיבויות שלך, ואתה בסהכ מעונין שהמדינה תגזול כסף של מישהו אחר ותעביר אותו אליך.אפס אחריות וכסף של אנשים אחרים כי ״טבע ותנך״
שחרורון, מה קשה לך להבין?
בהנחה שכמות הכסף סופית, הצטברות כסף וכוח(בהתאמה) אצל בודדים תגרום בהכרח לחובות שאינם ניתנים להחזר אצל האחרים.
אם תוסיף לכך ריבית דריבית וכלכלת יצירת כסף מחוב, תקבל גידול עצום ומואץ בחובות ובעוני.
הברירה בפני החייבים תהיה כליון או עבדות.
לכן לרדוף אדם על חוב שלא יכול להחזירו, ושמראש נודע שלא יוכל להחזירו, ושמראש תוכנן כך שלא יוכל להחזירו, ושאין לו ברירה כי הוא עני, זהו מעשה פשע ונוולה.
לכן אם רצונך להתעשר, דאג שלא להפוך את האחרים שחובותיהם נכפו עליהם לצורך התעשרותך ל"פושעים נרדפים".
דאג לא לראות את עולמך כמורכב מעשירים ומפושעים בכוח או בפועל.
ראייה שהמצאת לעצמך שמונעת ממך לראות מי כאן הפושע האמיתי.
הכסף לא מצטבר בידיהם של מעטים בטווח הרחוק. יש את הביטוי: Shirtsleeves to shirtsleeves in three generations
בדרך כלל הון מתרכז ומתפזר.
שיש לך מדינה ומערכת קרוני-קפיטליסטית שיוצרת גופים גדולים מידי כדי להכשל, יש לך את בעיית הצטברות ההון.
הפתרון הוא לא לרושש את העם עוד עי עוד כפייה שלא עובדת. הפתרון הוא פחות כפייה
שמיטת חובות היא דוגמא נהדרת. בארהב לפני כמה עשורים, היית מכריז על פשיטת רגל וזהו. הממשלה לא הייתה מתערבת. כיום במקרים רבים, הנושה משתמש ברובה הממשלתי כדי לתפוס אןתך בגרון
הפתרון הוא לא כפייה ממשלתית של שנת שמיטה. הפתרון (שעובד מצוין) הוא דרוג אשראי. אתה יכול לפשוט רגל כדי לא להיוצ עבד, אבל המלווה הבא שלך ידע על זה
"הכסף לא מצטבר בידיהם של מעטים בטווח הרחוק"
אם ישנם עשירים, אז הכסף מצטבר בידיהם. אחרת לא היית מבחין בין עשיר לבין עני.
כל זמן שישנם עשירים, לא משנה כלל מה יקרה בדורות הבאים, הכסף מצטבר אצלם.
קרא לזה, אם תרצה, כלל או חוק העושר.
"היית מכריז על פשיטת רגל וזהו."
לא מדויק.
בית המשפט היה מכריז זאת ומגן על הפושט רגל בגיבוי רובה מפני העשיר שירצה לשלוח בריונים כדי להענישו.
עכשיו הבא בחשבון מה שאמרת על בתי המשפט ורובים.
מילות המפתח שבחרת להתעלם ממהם הם:בטווח הרחוק.
ברור שיש עשירים, אין ויכוח. אבל בהעדר אלימות ממשלתית יש תזוזת הון בין אנשים. זה לא קורה תוך 5 דקות זה לוקח שנים ולפעמים דורות, אבל זה קורה. אין המון שושלות אוליגרכים של יותר משתי דורות , ורובן אם לא כולן מגובות מדינה.
בנוגע לפשיטות הרגל. צריך לדעת ממי ללוות. בנקים וחברות כרטיסי אשראי לא שולחות אף אחד אחריך
לא צריך את דוגמת העשיר.
הזמנת שיפוצניק שיתקן סדקים בקירות. התחלת לשלם לו והתברר לך שאינך יכול לשלם את יתרת התחייבותך כי אתה עני והזדקקת לטיפול רפואי. השיפוצניק חמום מוח …
בקיצור אתה צריך רובה ובתי משפט בניגוד להנחתך.
"יש תזוזת הון בין אנשים" – אבל תמיד יחסר כסף לעניים כיוון שמצטבר בידי העשירים ולא משנה זהותם הספציפית.
"לטווח הרחוק" – לא רק שלא פותר את הבעיה אלא מחריף אותה אלא אם מספר העשירים וכמות הכסף שבידם תפחת, כלומר במקרה של מלחמה כפי שמקסמן כבר ציין בפניך. האם אתה חותר למלחמה בשם אידאל האי-כפייה שלא מנוסח נכון אצלך, שלא מביא בחשבון מתמטיקה פשוטה ומוסר?
1. אם הזמנת הביתה שיפוצניק שהחליט להרביץ לך , הוא ירביץ לך בלי קשר למשטרה או בתי משפט
2. ברור שלעני יש מחסור בכסף – זאת ההגדרה של עני. מה שרואים במדינות חופשיות זה מוביליות חברתית. כלומר, תעבוד קשה ותצליח לשפר את המצב שלך.
מה שרואים במדינות סוציאליות זה: שב על התחת , תתלונן ותקבל קצבאות שישאירו אותך עני וירוששו את אלו שכספם עובר אליך. אבל המושלים, כספם מובטח לדורות
צר לי לנתץ את הפנטזייה, אבל הגיע הזמן שתצא משטיפת המוח של מערכת החינוך ותביט בעובדות.
לשחרורון ואנונימי,
זה באמת מעייף, אני כבר מכיר את דעותיך שחרורון בעל פה, אבל זה מדהים שאתה עדיין לא הבנת והפנמת את מה שאני ומקסמן טוענים.
אף אחד מאיתנו כלל לא מעוניין במדינה או שלטון מרכזי וחזרתי על כך כמעט בכל תגובה, גם בתגובה הראשונה שלי בשירשור הזה.
מה שאנונימי אמר נכון בבסיסו, ששמיטת חובות אפשרית רק בקבוצה קטנה וולנטרית,
והרי כולנו כאן רוצים חברה וולנטרית ללא מדינה נכון? וזו כל הנקודה שחברה וולנטרית חייבת לבחור בשיטה כלכלית של נחלות ושמיטת חובות אחרת חבריה מתנהגים בצורה לא רציונלית נגד האינטרסים הפרטיים של כל אחד ואחד מהם.
אם אין מדינה ויש רק קבוצות קטנות וכל אחת חייבת לבחור בשיטה הכלכלית הנ"ל מכך יוצא שקיבלת שכל עם ישראל פועל באותה שיטה כלכלית בצורה וולנטרית!
לגבי הדמגוגיה של חברת הלוואות עם שמיטה, הרי אפשר להגיד זאת על כל צורת התנהגות הנוגדת את המצב הקיים, למשל חברה בה נהוג לרצוח ולגנוב ודאי שאינני יכול שלא להתנהג באותה הצורה כלפי האנשים הנל בחברה אחרת אני פראייר באותה המידה בה אני אפתח חברת הלוואות עם שמיטה בחברה בה לא נהוג שמיטת חובות. אם שמיטת חובות זה הנורמה אז נסה אתה לפתוח חברה שלא שומטת חובות.
אז בוא תאיר את עיני
אתה פשוט רוצה לכפות על כולם להתנהג כמו שאתה חושב לנכון כי "תנך, טבע וסיבות". הבעיה שלי לא עם "נחלות ושמיטת חובות", אולי זה יעבוד לאנשים מסויימים. הבעיה שלי שהישום מחייב אותך ליטול באיומי רובה רכוש של אנשים אחרים (כי ה"חברה" אפשרה לך)
בוא ואתה תאיר את עיני,
איך אתה מציע ליישם את רצונך שקרקע מסויימת תיהיה בבעלותך? יש לך דרך לעשות זאת ללא רובים ואלימות? דהיינו יש לך דרך ליטול משהו ששייך לכולם (כדור הארץ) ולהחליט שהוא שלך ואף אחד אחר לא יכול לדרוך שם ללא רובים ואיומים?
הדר,
שחרורון צודק. תצטרך לכפות על אנשים לוותר על רכושם בכוח, אחרת לא תצליח. זה לא מדהים ששחרורון לא מבין אותך, זה מדהים שאתה לא מבין את הנקודה הזו. עיוורון כזה היה גם ללנין ולפשיסטים אחרים. הדרך לגיהנום, אתה יודע…
אתה חושב במונחים של "שמיטה זה הפתרון הכי טוב". לא. אתה צריך לחשוב במונחים של "מה הכי בסיסי" (ולא "מה הכי טוב"). גם על זה תענה, מן הסתם, שמיטה. ובכן, הכי בסיסי זה חירויות הפרט. חופש. ורק זאת.
העניין הוא שבעולמנו שמיטה תגביל חופש, ולכן שמיטה מתנגשת איתו, ואינה יכולה להיות בסיסית בשלב זה. היא יכולה לעבוד בחברה עתידנית ואוטופית שבה כולם פשוט משתגעים על שמיטה. דרך אגב גם קומוניזם יכול לעבוד בחברה אוטופית שבה כולם ישתגעו על "אתה עובד כפי יכולתך ומקבל לפי צרכיך" (אני אישית מקבל בחילה מזה).
כשהעיקרון המוסרי הבסיסי של חברה שאתה מדמיין אינו חופש אלא צדק, החברה האוטופית שלך תיכשל. צדק, בניגוד לחופש, הוא משהו שאתה אינך יודע מהו, כי הוא תלוי במצב עניינים מורכב מדי.
בנוסף, צדק כרוך בכפייה. חופש זה אנטי כפייה, ולפני שתקפוץ – אנטי כפייה אינה סימטרית לכפייה, זה לא שתי פנים לאותו מטבע. חופש זה פשוט כללי המשחק, ורצוי שאלה לא יוגבלו באופן לא וולונטרי על ידי כפייה.
בחברה אידיאלית הצדק יהפוך גם הוא לאוניברסלי, אך כאמור אינך יודע מהו צדק בשלב זה. וכל עוד יש ספקות – תיצמד לחופש ותירתע כמו מאש מכפייה של "עקרונות צדק" למיניהם, אפילו אם אתה בטוח שאלוהים בעצמו יסכים שהם נהדרים.
להנגיד חופש לצדק זוהי איוולת. ביסוד הצדק קיים החופש. לא שופטים אבן, כי אין לה חופש.
הגיונך משובש ומשובשים דבריך.
אינך יודע מהו צדק, לכן דבריך אינם צודקים, בלי קשר לתוכנם המשובש. זהו המובן מאליו.
אם "חופש זה פשוט כללי המשחק", אז גם החופש לכפות הוא כללי המשחק.
שאתה אומר ״כדור הארץ שייך לכולנו״ זה נשמע יפה, אבל זה אומר שלך יש חלק בפיסת אדמה בטקסס רק בגלל שנולדת. זה אומר שהבית שקניתי בקליפורניה שייך גם לך, והדירה שקנית אחרי עשרות שנים של עבודה קשה שייכת בחלקה לשכן שלך.
פה המחלוקת שלנו.
עצם העובדה שנולדת לא מקנה לך בעלות על שום דבר.
אתה לא יכול להגיע ולהגיד ״זה שלי״ ו״זה מגיע לי זה ״
אתה יכול לעבוד ולקנות חלקה ששיכת למישהו בישוב קיים ולהיות חלק מהקהילה או ללכת למקום לא מיושב ולקחת אדמה שלא שייכת לאף אחד
הדר התכוון לקרקע, למים, לפני השטח של כדור הארץ, אך לא למוצר מעשה ידי אדם שמעליהם.
אתה מגיע למכרה טיטניום\אי שמלא בדקלי קוקס ופירות\מעיין במדבר, ואחר מגיע איך אתה והוא מחליטים מי לוקח מה?
לאנונימי ושחרורון,
ראשית אני אחזור שוב על מה שכבר נאמר עשרות פעמים, אינני מעוניין בכפיה ולא בדיקטטורה אלא בחברה וולנטרית, והטענות שלי ומקס הן כי הבחירה הרציונלית היחידה שאדם יכול לעשות כאשר הוא בוחר את החברה שלו וולנטרית היא חברה שכלכלתה מבוססת על נחלות, נחלת הכלל ושמיטת כספים. וכמו שללבוש בגדים זו נורמה ללא כפיה כך כל דבר יכול להיות נורמה ללא כפיה אם אדם מבין רציונלית את המהות. ולכן יש רק השאלה האם יש לכם תשובות רציונליות לחוקי החברה "הליברלית" בה אתם מצדדים.
ובהתייחס לדבריכם למרות שלא עניתם על השאלה שלי כרגיל…
דווקא אני אכן מתחיל בבסיס ואני אכן מדבר על חופש. מי שנמנע מלענות על השאלה הפשוטה ביותר והבסיסית ביותר אלו אתם, כיצד מחליטים למי שייך מה בכדור הארץ וכיצד עושים זאת ללא כפיה?
מי שמגביל חופש אלו אתם! האם העכבר שואל מאיזה ארון לאכול מאיזה אגם לשתות? הדרך היחידה להגיד לעכבר היכן לאכול היא באמצעות כפיה ואלימות! העכבר הרי לא מכיר בדמיונות שלכם על קניין. מדוע אני כאדם אדרבא ואדרבא צריך לשאול מישהו היכן לאכול ולשתות? מאיזה עץ לקטוף? בגלל שמישהו היה כאן קודם? זה איזה מין כוח עליון הראשונות? יפגע בי ברק אם אני לא אקיים אותו?
להגיד שכדור הארץ שייך לכולם זה לא דבר "נחמד" זה הבסיס, אחרת אתם טוענים כי חלקים מכדור הארץ שייכים למישהו מאיזו שהיא סיבה מיסטית, מטאפיזית, דתית, כגון הייתי כאן קודם או שתלתי זרע באדמה, ואז עלי פשוט להסתובב ולמצוא מקום אחר או להסתובב לצד השני ולמות בשקט, יש לכם הסבר לא מטאפיזי לכך? אין לכם הסבר שאדם רציונלי(שלא עבר שטיפת מוח) יכול לקבל.
ולכן אני מסכים איתך אנונימי שאיננו יודעים מה הוא הצדק (מי אמר שקניין זה צודק?) ולכן הבה נמנע מכפיה של הסברים מטאפיזים כנ"ל ואז נזכה לחופש שאתה מדבר עליו, בו כל אדם יכול להסתובב, לאכול ולישון היכן שירצה זה הבסיס!
שחרורון, ראשית לא ענית לשאלה,
שנית כמו שהגיבו אני לא מדבר על רכוש שמישהו בנה (למרות שגם עליו נשאלת השאלה), אני מנסה להתחיל בבסיס, למה מישהו צריך להכיר בקניין הקרקע של מישהו אחר?
מאיזו סיבה אני צריך לקנות ממישהו חלקה? כי הוא תפס אותה קודם? מאיזה כוח עליון היא שלו? לפי ההיגיון שלך מי שנולד אחרון נדפק וצריך לקבל עליו את החוקים הדימיוניים של החברה אליה הוא נולד, דהיינו נולד לכפיה של חוק דימיוני הנקרא "קניין" למה? ככה. כי זה נראה לך דבר "טבעי" (דהיינו כוח עליון, מטאפיזי)
ואיך מחליטים איזו חלקה איננה שייכת לאיש? (הרי אז שוב אתה מסתבך בחוקים שחייבים חברה ומשטר שיאכפו אותם) מה מונע מהדור הקיים לגדר מה שאפשר? והדור החדש פשוט צריך לקבל את הגדרות, למה?ככה, כי חונכו לכפיה בשטיפת מוח שאסור לחצות גדר אחרת ינקטו נגדם באלימות. מדוע ילוד חדש צריך לקיים הסכם שאולי אביו עשה עם שכנו שתמורת כך וכך סחורה הוא יכול לקבל את כל הקרקעות באיזור? מאיזה כוח הקרקעות הן של אביו למסור? כי בנה עליהן בית?
אני יודע שאין באפשרותכם לתת תשובות מניחות את הדעת ולכן כמו תמיד בתגובותיכם לא תענו לעניין ולא על השאלות ואני אענה במקומכם
גם לכל הפילוסופים המערביים אין תשובות מניחות את הדעת מלבד הסתמכות על אלוהים, דווקא משה רבינו מציע את הפתרון הרציונלי היחיד שהוא כאשר אנשים מתכנסים לחברה הם מחליטים על גבולות בהם הם אוכפים את החוקים ומגנים על דרך חייהם, מחלקים בהגרלה את הקרקעות למגורים וחקלאות ושאר הקרקע היא נחלת הכלל לדורות הבאים ומצטרפים חדשים ומי שלוקח בעלות על קרקע של נחלת הכלל צריך לפצות האחרים באופן תמידי על מנת שלא יקח סתם בעלות על הקרקע ולא יעשה בה שימוש ורק יחזיק בה. וכל ילוד מובטחת לו הקרקע של אבותיו שגם אם מכר אותה במצוקה היא חוזרת לילדיו. אלו חוקי הקרקעות היחידים שאדם רציונלי יכול לקבל על עצמו, כל חוק אחר הוא נגד אינטרס ההישרדות האישי שלו ושל צאצאיו לטווח הארוך.
ושוב אינני מעוניין לכפות חוקים אלו, אלה שתבינו שאלו החוקים שרוב מוחלט של בני האדם יכול לקבל על עצמו וולנטרית כי הוא מבין את הרציונליות ואת תועלתו האישית, וההמצאות של ראשוניות על הקרקע או בעלות מתוך פעולה בקרקע הן דמיונות מטאפיזיים דתיים!! שאין שום סיבה לילוד חדש לקבלם ולמי שראשו בעיניו ואיננו אנוכי ושחרד לעתיד צאצאיו (כי חוקים מטאפיזים אלו כמובן נגד תועלתו האישית ויכולת הישרדותו) מלבד אם קיבל חינוך של שטיפת מוח לקבלם.
ברור שאין הסכמים ואכיפתם ואין קניין ללא חברה, ברור שכל אחד מבין שחברה היא הדרך הטובה ביותר להתקדם ולשרוד לכן יש רק השאלה מה היא החוקה הבסיסית של אותה החברה שאתה אני והוא כולנו נוכל לקבל על עצמנו בצורה וולנטרית וללא כפיה, ואי אפשר להתחיל חברה בלי לדון בשאלה של הקרקע שהיא הבסיסית ביותר.
מקווה שקראתם ולא ברפרוף ושתגיבו לעניין.
אנונימי,
דרך אגב להבין ולהפנים רעיון אין משמעותו לקבלו אלא לדעת להשיב כהלכה ולעניין.
לחזור ולהגיד שאני מעוניין בדיקטטורה וכפיה מראה על אי הבנת הרעיון, ואי הבנת הנקרא.
הרי כל חברה צריכה חוקים אחרת אין משמעות לחברה ואם יש חוקים יש רק שתי דרכים לקבלם ולא משנה מה הם החוקים כלל וכלל או בכפיה או וולנטרית.
הדר,
נראה שהשקעת הרבה מחשבה בעניין של חלוקת קרקע, ואתה פורץ לדלת פתוחה כאן. אין לי דבר נגד חברה (לא אוניברסלית) שמתקיימת על סמך עקרונות אלה.
הנקודות הבעייתיות זה לא הפתרונות שאתה מציע, אלא ההנחה שבגלל שהם היחידים הרציונליים אז כל אחד אמור לקבלם בשמחה. כמו שלא כל אחד מעדיף קיבוץ (אני אישית חושב שלקיבוץ יש המון יתרונות) ולא כל אחד מעדיף חברה שוויונית (אני לא). לכן מצבים חברתיים כאלה לעולם לא יהיו אוניברסליים ללא אלימות.
באופן כללי, טענתי שכללי צדק אינם יכולים להיות סופיים, כי צדק תמיד בא בליווי הגבלות, וכוחות השוק ימצאו דרכים דינמיות שאתה ואני איננו מדמיינים כעת על מנת לנסות ולשבור את ההגבלות ה"צודקות" שמנסים לכפות עליהם. תמיד, אפילו אם ההגבלות האלה הן מתנת אלוהים בעצמו.
לכן עליך להצטמצם ולמצוא אחים לרעיון כדי להקים קבוצה שפועלת על פי עקרונותיכם, ופשוט לנסות להרחיבה. אבל אל תשלה את עצמך שהפתרון שאתה מציע ישים באופן אוניברסלי.
בשוק חופשי אמיתי אין חוקים בסיסיים/אוניברסליים. יש חופש. יש הגבלות הסכמיות מרצון. מה שמאפשר זאת זה "זרימת דם מושלמת". כלומר – האפשרות לסחר חופשי. הדבר שיאפשר זאת זה מנגנון אנטי-מרכזי המאפשר לסחור בכסף מוצפן שעליו אפשר לתכנת את פרטי העיסקה הרצויה, ועסקה תתוכנת להתבטל אם תנאיה לא יקויימו. אני מפנה אותך ל Nick Szabo ולפועלו בנושא של חוזים חכמים. זה העתיד וזו החופש. תוכל למצוא בעתיד כזה גם כפר שמתקיים על פי עקרונותיך, ולידו עיר של פושעים שבחרו לחיות יחדיו ולסגוד לאיזה פסיכופת. יש מהכל, אבל בגלל שהמנגנון חופשי תהיה חתירה טבעית ושקטה (כמעט נסתרת מן העין) לשיפור המין האנושי. זו אבולוציה שנוגעת באינסוף, עם אפשרויות אינסופיות, ולא כפר מקובע ומאובן עם עקרונות נחמדים שאסור שישתנו.
אנונימי,
אין כזה דבר שוק חופשי אם לא מתחילים מהמצב החופשי היחידי בו לכל אחד יש חלק בכדור הארץ. לכן הטענות שלך מונחות על בסיס שגוי. אם חלוקת קרקעות כמו שאני טוען לה לא אפשרית אז ודאי שגם שוק חופשי לא אפשרי.
כי זו כל הטענה שחופש אפשרי רק כאשר יש לך קרקע שלך או שאין קניין קרקעות
הנה הגענו לשורש הטעות שלך.
התכנון התבוני הוא האני מאמין שלך. אתה לא תופס שאפשר להגיע למבנים עילאיים כתוצאה מאבולוציה, מברירה טבעית.
נשגב מבינתך איך האדם התפתח מאמבה. לדעתך אדם היה יכול להיווצר אך ורק כתוצאה מתכנון תבוני.
בריאתנות יעני.
לכן גם אתה לא מסוגל לתפוס איך כלל בסיסי של חופש יכול לגרום לחברה משופרת ולהביאה לאינסוף. אתה לא קולט איך חברה נוכחית של חוסר שלמות ואי צדק תהפוך כתוצאה מחופש (אמיתי) של סחר לחברה שמתקדמת מעבר לדמיונך.
עלה והצלח.
תראה,
אני מכיר את נושא המטבעות הדיגיטלים והסכמים חכמות וכו ואכן זה בהחלט הכיוון הנכון, אך מיכוון שכל דבר מתקיים על הקרקע, ואם הבנת את טענותי מקודם, מי בדיוק יכול לעשות הסכם חכם על הקרקע? למי יש את הסמכות? ומי בדיוק יאכוף זאת פיזית?
אני לא מבין על איזה כלל בסיסי של חופש אתה מדבר? מה זה החופש האמיתי עליו אתה מדבר? זה לוגיקה פשוטה שכאשר אין לך חלק בכדור הארץ אתה לא חופשי ולכן אין סחר חופשי אמיתי.
דווקא אני בהחלט מאמין שאפשר להגיע לאינסוף ובהחלט מאמין בתבונתה של האנושות ולכן בהחלט מאמין בנביאים שחזו שבאחרית הימים כל אדם יבין זאת ושגם אתה תבין זאת. מה זה לא ברור לך שאין לאף אחד סמכות לעשות שום חוזה על קרקעות מלבד ע"י שימוש באלימות ולכן לנצח תאכל חרב? לא משנה איזה חוזה חכם יש לך?
התכנון התבוני דווקא מראה בדיוק הפוך שהאבולוציה חייבת לקרות ודווקא האקראיות מראה כי אין שום סיבה לאבולוציה לקרות. לא נשגב מבינתי כיצד התפתח אדם מאמבה אך נשגב מכל אדם כיצד בכלל נוצרה האמבה וכיצד נוצר מחשב על אם יכולות אחסון אופטימליות ממש כך במקרה.
אך כמו שחזיתי מכיוון שאין לך תשובות לעניין לטענות הלוגיות שהצגתי אתה עונה לא לעניין.
אסון בופאל היה אסון תעשייתי רב נפגעים שהתרחש בבופאל ב־1984. האסון נגרם כתוצאה משחרור לא מכוון של 42 טונות של מתיל איזוציאנט (MIC) ממפעל לייצור חומרי הדברה של חברת יוניון קרבייד, הודו, (כיום אברדי אינדסטריז, הודו) שממוקם בליבה של העיר בופאל, במדינת מאדהיה פרדש במרכז הודו. כ-500,000 איש נחשפו לגז הרעיל ומתוכם מתו כ-8,000 בשבועיים שלאחר האסון. מעריכים כי מאז מתו עוד 8,000 איש מתוצאות נלוות של ההרעלה. בנוסף אליהם, באירוע זה נפצעו למעלה מ-150,000 איש. אסון בופאל היה אחד האסונות התעשייתית החמורים ביותר בהיסטוריה.
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A1%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%9C
לדעתי בטווח הרחוק, אין לאזרחים המיוצגים בצורה לא ממוקדת ולא מקצועית על ידי פולטיקאים , שום סיכוי להלחם בתאגידים הגלובאלים. בתהליך הדרגתי הם נוגסים לאט לאט בזכויות הרוב למען האינטרסים הכלכליים שלהם בדרכים מתוחכמות ומתחת לכל הראדרים הציבוריים. עומד לרשותם הון מצרפי הגבוה בהרבה מכל המדינות גם יחד. בשונה מדמוקרטיה שרובה מנוהלת בחוסר מקצועיות על ידי אנשים שחלקם אולי אפילו לא סיימו בית ספר תיכון, לתאגידים יש אינספור משאבים לגייס את מירב המוחות המבריקים והיצירתיים מכל מגוון התחומים המקצועיים שישרתו את מטרתם. בזמן שלפולטיקאי ממוצע יש יום או יומיים לקרוא הצעת חוק בין 500 עמודים , לתאגידים יש גדודים של רואי חשבון, כלכלנים, עורכי דין, פרופסורים בתשלום , לוביסטים , פוליטיקאים לשעבר ועוד עשרות אם לא מאות בעלי מקצוע ממגוון עצום של תחומים שפועלים יחד בשיתוף פעולה צמוד על מנת למצוא כל פירצה בחוק או כל נוסח או שיטה שימקסמו עבור התאגיד את הרווח על חשבון הציבור הרחב. בזמן שהדמוקרטיה נתמכת על בירוקרטיה מנופחת ומנגנונים שרובם לא עובדים תיאום או במקביל ותמיד בתת תקציב, הרי הסקטור הפרטי מכוון מטרה ולרוב מאיישים אותו בעלי תפקידים ברמה גבוהה יותר מהסקטור הציבורי.
לשיטה הדמוקרטית בצורה הנוכחית אין למעשה הרבה סיכויים לשרוד לאורך זמן , כבר היום שיטת הדלת המסתובבת שואבת לתוכה את מיטב משרתי הציבור לסקטור הפרטי באמצעות הכסף העצום שהתאגיד יכול להרשות לעצמו לשלם להם. מנגד אלו שנשארים לשרת את הציבור הם בדרך כלל "ליגה ב למקומות עבודה" שמשחקים נגד ריאל מדריד או ברצלונה, כלומר אנשים בינוניים מאוד שהמגזר הפרטי לא מצא לנכון לספח לשירותם. הציבור חי אולי באשלייה שהוא מיוצג ומוגן באופן שוויוני מצד הפולטיקאים הנבחרים ,כשבפועל לאינטרסים שלו אין באמת סיכוי להשמע או להיות מיוצגים בהשוואה לצד השני. רק לצורך הדוגמא , הפרשה האחרונה בעניין הצוללות שצצה לה לאחרונה , מתוך אלף אחרות שהתקשורת פשוט לא טרחה לספר לציבור, היא דוגמא לכסף הגדול שעורך הדין של ביבי הצליח לקבל (לכאורה?) בסה"כ 30 מליון יורו רק בעיסקת הצוללות האחרונה. אנשים שמקבלים בעיסקת תיווך אחת יותר ממאה מליון ש"ח לא יושבים לייצג אזרחים במשכורת של 35 אלף ש"ח. גם אם יש מעטי מעט שאכן הם אנשים ראויים וברמה אישית גבוהה , הם היוצאי מהכלל ובוודאי לא מבודדים תצמח הישועה.
מכאן המדינה צריכה להחליט באופן גורף לעשות אפלייה מתקנת לטובת האזרח והדמוקרטיה המתגוננת ולהניח שלעולם לתאגיד יהיה כוח עודף ביחס לכוחם של האזרחים ולכן למנוע בכל דרך השפעה התאגידים על נבחרי הציבור, למשל על ידי לוביסטים להשמיע את קולם בכנסת . להניח מראש שהתאגיד יפעיל בכל דרך לנטרול חוקים המטיבים לאזרח , כי לרוב הטבה עם האזרח משמעותה הרעה עם התאגיד. להעביר שורה של חוקים שאוסרים על פולטיקאים לעבור לשורות התאגידים עם תקופות צינון ארוכות. למנוע מפולטיקאים לקבל כספים מתרומות מצד תאגידים או הלוואות מבנקים וכיוצא באלה. ייתכן וגם ולשנות את כל שיטת הועדות בכנסת שאינן מאפשרות התעמקות אמיתית בחוקים או להיות נתונות להשפעות זרות . שקיפות מלאה ומקסימאלית בכל קבלת ההחלטות שקורות בכנסת ועל נבחריה אולי ינקו במקצת את ההשפעה העצומה שיש לתאגידים על חיינו בדרכים נסתרות ובמחשכים ובכך יחזור הכוח לידי האזרח על חשבון ההון.
בוריס, הרעיון יפה אבל בלתי יישים.
מה שנדרש הוא צמצום מקסימלי של מעורבות השלטון בכלכלה. אם אין לפוליטיקאי מה לחלק, אז אין לתאגידים ובעלי עניין אחרים מה לבקש / לתבוע / לשחד וכדומה.
אם מתחילים לסבך את הכללים ע"י חוקים מפה ועד להודעה חדשה, אז כאמור החזקים והגדולים יכולים לגייס משאבים כדי למצוא את הפרצות או להשפיע לשינוי החוק.
שחרור הכלכלה ממלתעות השלטון דוקא ייטיב עם היזמים הקטנים, העסקים הקטנים. הביזור יגבר ואיתו איזון הכוחות הטבעי בין חלקים שונים בחברה.
צמצום המדינה יוביל בהכרח למצב בו החזקים יטרפו את החלשים . כל ההבדל יהיה שהם לא יצטרכו לנווט בסבך הבירוקרטיה, החוקים והמנגנונים שמעקבים אותם כעת וירד מהם גם הצורך לנסות לשכנע פוליטיקאים לעקם חוקים לטובתם , כי פשוט לא יהיו חוקים כאלה. תקופת הברונים השודדים בסוף המאה ה- 19 בארצות הברית רק הוכיחה מה קורה כשאין מדינה שעומדת בתווך בין חבורת טורפים לבין עדר עצום וחלש של נטרפים . עבדות של שחורים, עבודת ילדים ועוד מליון חוקים מפלים שנראים לנו מטורפים כיום נוצרו בדיוק בגלל הוואקום שנוצר כשלא היתה מדינה שתגן על המונים שאינם מאורגנים ושאין להם כוח כלכלי, הידע או יכולות אחרות להתמודד עם הטורפים. הורשה מעמדית של אליטה לדורות הבאים מובילה בהכרח להצטברות תמידית של כוח בידי מעטים ונישול הדרגתי של כוח , עד כדי הפיכתם לעבדים מודרניים של מרביתה של האוכלוסיה(שלמה סבירסקי מדבר על כך כמדומני).
המדינה היא סה"כ ניסיון נואש של ההמונים ליצור סוג של קונטרה לכוח העודף שיש ממילא לקבוצה קטנה של אנשים. למעשה המדינה נכשלה בכך ועדיין מרבית העושר ממשיך להצטבר בידי קבוצה קטנה של אנשים,אך למרות זאת היא מעקבת קצת את הטורפים מטרף קל מידי . זה לא השתנה בהרבה מאז יוון ורומא . ברומא למשל היו שלושה קבוצות נפרדות של סנטורים , פרשים ושאר פשוטי העם . ההבדל היה כל כך עצום בעושר ובהשפעה בכוחה של הקבוצה הראשונה עד שמגוחך בכלל היה לראות בשאר הקבוצות כאזרחים בעלי מעמד שווה. המצב היום דומה לאותה תקופה, גם כשיש מדינה וגם כשאין מדינה . הבולשיט של היד הנעלמה של אדם סמית פשוט לא נכונה בפרשנותה . למעשה היא עיוות מוחלט של כוונותיו שהיום כל מיני ליברטיאנים למיניהם מנסים לאמץ . המחשבה שכאילו רק אם נאמץ את הקפיטליזם האמיתי והנכון כפי שהתכוון "המשורר" תוביל לשגשוגם של האזרחים אינו בר יישום. פשוט כי זה לא אפשרי ומעולם למעשה לא היה אפשרי. המדינה המודרנית , או הלאומיות נוצרה רק לאחרונה בפחות מ-200 השנים האחרונות . לפני כן היו מודלים אחרים של מדינה ובאף אחד מהם לא התהווה מעמד ביניים איתן או שגשוג יוצא דופן של כלל האוכלוסיה ובוודאי לא שוק חופשי , אלא אם כן לקרוא לאיכר-צמית שמוכר חזירים או בצל בשוק נקרא שוק חופשי. לומר שהמדינה היא הגורם המעקב לכך היא פשוט חוסר הבנה בהיסטוריה או ניסיון לעשות אידיאליזיה לפילוסופיות אידיאליות שיפות רק על הנייר בלבד ואין להם אחיזה במציאות. למעשה דווקא התפתחותה של המדינה, נניח החל מהאביב העמים ב1848 והילך וביתר שאת עם ביסמארק וגריבלדי (61 ו 71) הובילה להתפתחות מעמד הביניים המוכר לנו כיום , יחד עם חוקים פרו אזרחיים וסוציאלים שבלעדיהם ילדינו היו עדיין עובדים 18 שעות ברצף באיזה מכרה פחם או בשדה כותנה. אז מספיק עם המעשיות שמספרים פה על כמה צריך לבטל את המדינה כי היא הגורם המעקב שגשוג ושוק חופשי. הובס והלוויתן דווקא תהיה התחלה טובה לקריאה לגבי מה קורה כשאין מדינה ועד כמה המשק "יפרח" והאזרחים ישגשגו.
אתה יודע שעבדות בארהב היתה תוכנית ממשלתית נכון?
אם עבד היה בורח הממשלה הייתה נושאת בעלות תפיסת העבד. בלי זה פשוט לא היה משתלם להחזיק עבדים
מאמר מקיף ששופך אור על מה שתקשורת המיינסטרים בכלל לא מדברת עליו.
שאפו!
כמו שנהוג לומר במקרים כאלה, אור השמש מחטא. הכתבה הזו היא פרויקט מרשים בכל קנה מידה
למעשה, אפשר לראות בכל המהלכים שמניע ראש ממשלתנו, יישום הלכה למעשה של ההסכמים שעדיין לא נחתמו. מעין הכשרת הקרקע. שלבים הכרחיים ב"אילוף הסוררת".
בעולם שפוי הכתבה המצויינת הזו היתה מופיעה בדף ראשי של עיתון מיינסטרים.
ממליץ על הסרטון של אנונימוס השיתוף וויקיליסקס מאוגוסט ששופך קצת אור על הסכם הגג
https://www.youtube.com/watch?v=Rw7P0RGZQxQ&feature=share
אותו סרטון עם תרגום לעברית:
https://www.youtube.com/watch?v=MfKeBiA_LPE
כתבה מושקעת וחכמה.
בשוק חופשי אמיתי המדינה חשופה לתחרות כאחרונת החברות. אין לה שום מעמד טרנצנדנטי כבעלת כוח שיטור בלעדית. את ברייט ווטר (התיאורטית) ניתן לחסל באמצעות תאגידים מתחרים שאף להם יהיה כוח (אולי אפילו כוח פיזי). כוח השיטור, אם כך, יבוא לאו דווקא מהמדינה שהולכת ומרקיבה. ההשקעה בגופים האחרים הללו תיעשה באמצעות מנגנון כספי מוצפן ונסתר מעיני המדינות. ההצפנה הדיגיטלית ומטבעות מוצפנים הם העתיד שיישנה את התמונה הזוועתית שהולכת ומתגבשת לנגד עיני כולם.
כסף יסנוור עיני חכמים
ויסלף דברי צדיקים
חיי אדם אינם שווים מאומה חבל שהתרגלנו לזה
ניצול מחפיר של משאבים על חשבון האזרחים התמימים
זיהום בלי חשבון של האדמה האוויר והמים שמהם התושבים המקומיים חיים
הפצת מחלות או אי מניעתן
גרימת מלחמות איזוריות בכדי להחליש את השלטון המקומי והכנסה של כוחות התערבות חיצוניים הבאים כביכול לייצב את האיזור כלומר נשק תמורת משאבים
שליטה בפוליטיקה המקומית לטובת אותם כוחות
זה נראה כמו קולוניאליזם מודרני
בלי לטבוח את המקומיים ובלי לרדות בהם ישירות
אבל מתחת לפני השטח אם בוחנים היטב רואים את האמת
כביכול אלה באים בשם המערב להפיץ את בשורתם
כביכול באים הם לעזרה כאח גדול ודואג
אך עתה רואים שהחיבוק שלהם אינו אלא חיבוק דוב
ואנו נחנקים ממנו
אני לא יודע מה אתכם
אבל אני שבעתי מהם ומהאשליות שלהם
הם חושבים שהם חכמים ומתעסקים עם אנשים תמימים טפשים רדומים שלא יעשו כלום מכיוון ששנים של שטיפת מוח וחינוך קלוקל כיבו אצלם כל זיק של רצון לחיות נכון
הם טועים
כשיגיע הזמן
העם יאמר את דברו
חברים יקרים
אם נתן להם הם יקחו
אם רק נדבר הם יקחו
אם נחכה יותר מדי הם יקחו
יום מקסים שיהיה לכולם