בשבוע שעבר יצאה בשורה לכאורה תמימה וחיובית מטעם משרד השיכון בראשות השר יואב גלנט ומשרד האוצר של השר כחלון. אלו יאשרו לחברת עמידר ללוות קצת יותר ממיליארד שקל לרכישת אלף דירות לדיור הציבורי. לפי היוזמה, עמידר תגייס את ההון מבנקים וגופים מוסדיים, והחזר ההלוואה יעשה על ידי המדינה על פני 15-20 שנה. המהלך הזה גרם לרבים להרים גבה – הרי מדוע המדינה לא מעבירה את הכסף ישירות מתקציבה או מהלוואות שהיא לוקחת אל עמידר. מדוע היא מתחילה בתהליך המסורבל שבו עמידר תקח הלוואה כאשר ממילא המדינה היא זו שתממן את החזרתו? אם חופרים מגלים שמאחורי ההודעה הזו עומד תעלול פיננסי של הממשלה.
שרי האוצר באים ואומרים לנו שוב ושוב שבזכות המדיניות האחראית שלהם החוב הלאומי של מדינת ישראל נמוך. כשהם אומרים את זה הם בעצם מרמים אותנו ואת העולם שעוקב אחרי גובה החובות של המדינה. הם עושים פה למעשה קומבינה – הם לוקחים חלק מהחובות של המדינה ורושמים אותם במאזני החברות הממשלתיות ורשויות המקומיות כמו שעשו במקרה של עמידר.
מבחינת המדינה, שגם כך תישא בהחזר החובות למרות שאלה לא רשומים עליה, יש מטרה להציג לעולם ולנו חוב לאומי שקטן בעשרות מיליארדים מהחוב האמיתי, ועל הדרך להתגאות בהישג המפוברק של שמירה או הקטנה של גובה הגרעון הממשלתי.
את הקומבינה הזו לא המציא כחלון, היא היתה קיימת עוד לפניו. מי ששכלל אותה היה קודמו בתפקיד – יאיר לפיד. כך למשל במאי 2013 לפיד פנה באופן חסר תקדים לרשויות המקומיות העמידות (הכוללות 75% מכלל האוכלוסיה) וחייב אותן לקחת הלוואות מהבנקים ולהעביר אותן אל הממשלה. בתמורה האוצר איפשר לעיריות לגבות יותר ארנונה מהאזרחים ב10 שנים הקרובות. הארנונה הנוספת נועדה לעזור לעיריות לממן את החזר ההלוואות שלקחו עבור הממשלה.
מבחינת הממשלה מדובר בעסקת חלומות – גוף שלישי, במקרה זה הרשויות המקומיות, לוקח הלוואות במקומה, את הכסף מזרים אליה ובסוף אפילו מממן את אותן ההלוואות מכספי הארנונה. כך הממשלה יכולה להסתיר את החובות שלה בתוך מאזני גוף שלישי. מדובר בסוג של הלבנת חובות. במקרה זה – כספי הארנונה שאמורים לשמש לרווחת תושבי הרשות המקומית, מוזרמים למדינה בצורת הלוואות.
ומדוע שהרשויות הסכימו לקומבינה הזו? פה מסתבר שהממשלה איימה בסנקציות תקציביות על רשויות שיתנגדו. מי שלא חשש והתנגד באומץ למהלך היה ראש עיריית חולון, מוטי ששון, שכתב אז מכתב פתוח ללפיד:
"שיאו של תיאטרון האבסורד הזה הוא בהחלטה כי אנו, הרשויות המקומיות, נלווה לממשלת ישראל כחצי מיליארד שקלים על מנת לאזן את תקציבה. אני חוזר: תושבי הרשויות ילוו כסף למדינת ישראל! עיריית חולון בראשותי למשל נדרשת לקחת הלוואה מהבנק כדי להלוות למדינת ישראל 18 מיליון שקלים השנה! זוהי החלטה שערורייתית, לא מוסרית, שפוגעת בתושבים שלנו."
סך הכל מחזיקים היום חברות ממשלתיות ורשויות מקומיות חובות של עשרות מיליארדים ששייכים דה פאקטו למדינה. בסופו של דבר מי שישלם אותם זה אנחנו. לשרי האוצר הנוכחיים זו קומבינה נוחה כי הרי גם כך מועד פרעון ההלוואות לא יהיה במשמרת שלהם. הם משאירים את תפוח האדמה הלוהט הזה לבאים אחריהם ובינתיים יכולים להתגאות בהישגים פקטיביים.
יש למדינה עדיין מפעלים בבעלותה והם מייצרים סחורה הנרכשת ולונטרית. תבדקו את ההכנסות מייצוא בטחוני.
אחת הסיבות העיקריות לחובות היא שהתאגידים הפסיקו לשלם מיסים מלאים למרות שהם המשתמשים הכבדים ביותר במוצרים הציבוריים שלפחות חלקם מיוצר ע"י מדינות.
ולמי שכבר יכתבו "אבל התאגידים יברחו והמדינות תוותרנה כערער בערבה" – מגיבים אלה מראש מוותרים על שיגשוג מלמטה של הכלכלה המקומית ופיתוח של תחומי יצוא מלמטה.
בעניין הדפסות הכסף שלא תמורת חוב – יש מי שממשיכים בשיווק ההפחדות "אימאלה – אינפלציה". אם עושים את זה באופן מבוקר ואחראי ובשילוב של עוד תנאים מקבלים כלכלה משגשגת ללא חוב (ע"ע קנדה עד שנות ה-70), אבל זה נוגד את האתוס הניאו-ליברלי שלעולם מדינה תהיה תחת חוב כדי שיוכלו להראות כמה היא הבעיה.
הדוגמאות לאינפלציה חולנית עקב הדפסות לא אחראיות של כסף שמביאים חסידי ה"מבינים בכלכלה" – הן בדרך כלל של מדינות שממילא הן בעייתיות מבחינות של הון חברתי, שחיתות, שסעים, או אמברגו/בידוד בינ"ל או שילוב שלהם.
יהיו מי שלא רוצים להודות בכך – אבל ישראל נמצאת בקטגוריית המדינות הבעייתיות שהזכרתי.
מה שמותר לפריץ
שחום לכולם,
אני בהחלט מודע למצב הלא הגיוני של כלכלת ישראל ואני יודע שחובות צריכים להחזיר.
במקביל אנחנו צריכים להשוות תפוחים לתפוחים ואנו עדים לכך שכל המדינות בעולם המערבי (כמעט) נמצאות בחובות ענק.
ואני שואל מדוע שזה ייעצר?
העובדה שזו סכנה ברורה לי.
מה שלא ברור לי זה מתי זה כבל לא סכנה אלא מצב קיים שלא ניתן לטפל בו אלא להמשיך הלאה ולגלגל את זה הלאה – לא מאמין בנצח אבל בואו נגיד לאורך זמן ארוך מאוד.
ואם זה לא ילך אז מתי לדעתכם יפסק הטירוף ולמה?
בהערכה,
אמיר
קח כתרגיל, במדינה דמיונית שלושה אנשים שלכל אחד מהם 10ש".
כל אחד מלווה לאחר 5 ש"ח.
מצבם נשאר זהה.
כעת כל אחד מלווה בריבית 100%(לצורך הדגמה). גם כאן מצבם לאחר ההלוואות זהה אלא שנוסף חוב כללי של 15 ש"ח.
נניח מספר מחזורי הלוואות של 5 ש"ח בריבית 100% ונקבל חוב כללי שגדול מסך כל הכסף שבידם.
שאלתך היא כמה זמן זה יכול להמשך.
כל עוד לא נדרש החזר הריבית, אז ללא גבול. כשמישהו מהחבורה יכפה על האחר לשלם את חובותיו, האחר יוותר בלא כלום.
כמה זמן זה יכול להמשך? כל זמן שהחסר כל משלים עם מצבו.
לעשיר אין מגבלות וחסמים כל זמן שאין עוצר בעדו. במיוחד כבעל מונופולין לייצר כסף נטול ערך יש-מאין כספרות במחשב שמקלידים עבורו מקורביו, במיוחד כשהוא יכול לדרוש מהעניים לעבוד עבורו במקום החזר חובותיהם, במיוחד כשרק לו שמורה הזכות לשלוט ולבזוז את אוצרות הטבע, במיוחד כשהוא היצרן והבעלים של רוב כלי הנשק המתוחכמים והחדישים.
אם כן, התשובה לשאלתך נתונה בידי העניים העבדים, עד כמה יוכלו לסבול ולהשתעבד.
האם העבדם יוכלו לפתוח בשביתה עולמית פראית בכל המפעלים בעולם על מנת להוריד על הברכיים את בעלי הון, מדינות ושליטיהן? האם יוכלו לספוג את הטרור והאבדות שהמדינה תפעיל כלפיהם?
המדינות קרוב לודאי יפתחו במדיניות של טפטוף משאבים על מנת להשקיט את התרעומת והמצוקה והמרי.
הפתרון הפשוט והטריוויאלי שעולה כאן הוא כמובן מחיקת כל החובות.
עכשיו, אם שלושת האנשים ייצגו מדינות, תקבל אותה תמונה בהבדל יחיד שמדינה היא אוסף של אנשים מאורגנים והמשמעות היא שביכולתם לגרום למלחמה.
הפתרון שהכי קרוב למימוש הוא שהמדינות העשירות יסתכסו ביניהן בדרישותיהן ההדדיות להחזר ריביות וחובות, פשוט כי זה טבע האדם הבלתי מוסרי, ואתה כבר יכול לנחש מה יקרה.
כיום החזרי החוב הם בערך 25 אחוז מהתקציב המדינה (138 מילארד שח)
ככל שאתה צובר עוד הלוואות הסעיף הזה יגדל. מה שקורה היום הוא שישראל לווה עוד כסף כדי לכסות על זה. הבעיה היא הריבית, כלומר התשלומים החודשיים של הריבית
בשלב מסויים תשלומי הריבית יעברו את ההכנסות ואת הסכום שממשלת ישראל מסוגלת לגייס. זה מה שיקרה מתמטית (ואני מקווה שאנשים עדיין מבינים מה זה מתמטיקה)
בנקודה הזאת יש 2 אפשרויות:
1. הגהינום יקפא ויופיע פוליטיקאי ישר שיגיד: תראו, טעינו. אנחנו לא מסוגלים להחזיר את הכסף הזה. למעשה ממשלות ישראל לדורתיה רימו אותכם. אנחנו לא נשלם את האגח מגובי מדינה (אין פנסייה), לא נשלם לנושים חיצינויים (אין יותר הלוואות) וגם אין יותר קצבאות (כי אין כסף)
2. ידפיסו כסף בתקווה שהכל יתמוטט בקדנציה של מישהו אחר (ע״ע הכנסה בסיסית בטוחה). וזה מה שקרה בונצואלה
שחרורון – זה *לא* מה שקרה בוונצואלה.
מה שקרה הוא שצ'אבז החליט שהוא יכול להתגרות בכל העולם ואחותו, שרף את כל הגשרים עם שותפי החסר שלו, גרם לתלות הכלכלה של וונצואלה בנפט, וכשמחירי הנפט צנחו הכלכלה של וונצואלה צנחה גם היא.
אין תחליף לניהול טוב ולמדינאות נבונה.
(נ.ב: מה שלום בוליביה ונשיאה איבו מוראלס?)
מה שאמרת הוא נכון ולא סותר את הדברים שלי
ונצואלה היא המדינה עם עתודות הנפט הגדולות בעולם. בשלב מסויים הם החליטו לתת דברים בחינם (כי סוציאליזם), ולממן את זה הם נפט
זה עבד כל עוד מחיר הנפט היה גבוה מספיק, אבל זה השמיד את מוסר העבודה והיכולת לספק שירותים שהממשלה התחילה לספק , באופן עצמאי.
דוגמא: דוגמא מאוד יפה לזה היא נאסא. שנאסא הוקמה, אספו מדענים מובילים מהשוק החופשי והאקדמיה (האקדמיה הייתה אז ממומנת ברובה באופן פרטי). המדענים האלו היו בעלי סטנדרטים של שוק חופשי ומוסר עבודה. הם בנו לוינים ושמו אדם על הירח. הדור הבא של עובדי נאסא לא ידע שוק חופשי ותחרות. התוצאה? עדיין משתנשים באותם טילים משנות ה60 , ומחכים לאילון מאסק שיעה להם את העבודה. יש השוואה מענינת של התפתחות הטלפון מול חללית של נאסא. ב60 שנה הטלפון השתנה ללא הכר, החללית נשארה פחות או יותר זהה.
חזרה לונצואלה.
שמחיר הנפט ירד הם התחילו להדפיס כסף. הם עשו את זה כי האפשרות השנייה היתה להודות שהם טעו, הרסו את הכלכלה ואחראים למותם של אלפים מרעב ומגפות. אז הם מדפיסים כסף, מחמירים את המצב ומאשימים ישות דמיונית בשם ה״קפיטל״ בכל בעיותיהם
אני מסכים איתך שניהול מדינה נבון הוא הכרחי. נבון הוא זה שלומד מטעויות של אחרים ומתבסס על מידע אמיתי ולא אסטרולוגיה ו wishful thinking . נבון הוא גם צנוע מספיק כדי להבין ששוק הוא מסובך מידי בשביל תכנון מרכזי
הסיפור על נאסא ממש לא משכנע כי בישראל אקדמיה ממומנת מדינה (וגם תעשיות בטחוניות של המדינה) הביאה את ישראל להישגים גדולים (פרסי נובל, תעשיות ההי-טק).
החבאת את מורכבות המצב והשתלשלות העניינים שהביא להתיישנות הטילים.
אתה ממשיך להחביא את ההקשר הגיאו-פוליטי של המצב הכלכלי של וונצואלה – וזה מראש מנטרל כל אפשרות להבין את מה שקורה שם.
אבל ההטעיה המרכזית שלך היא באמירה ש"מסובך מידי בשביל תכנון מרכזי" – הרושם שהקוראים מקבלים הוא של שחור-לבן – או תכנון של כל הכלכלה או אפס תכנון.
בחיים עצמם המצב יותר מורכב – כאשר חלק מהכלכלה מתוכננת (ע"ע מוצרים ציבוריים, למשל) וחלק חופשי. גם בגדולי התאגידים יש תכנון (למשל חברת "טבע" שיש לה שרשרת ייצור ולוגיסטיקה מחומרי הגלם עד למוצרים הסופיים).
הכלכלות המערביות במאה השנים האחרונות הן למעשה היברידיות.
לצערי נראה לי שדווקא הגישה שלך (כנראה בסביבות הכלכלה הניאו-קלאסית) היא זו שקרובה יותר לאסטרולוגיה ול-wishful thinking כי גישה זו מאדירה את השוק ועושה מרוב החיים שלנו שוק, בעוד שבפועל ובחיים ובטבע האמיתי (ביולוגי אנתרופולוגי) של האדם מדובר בסך הכל בעוד מוסד חברתי של המין האנושי (בנוסף למדינה, קהילה, עם,משפחה, עסק …). החיים עצמם הם שילוב של מוסדות אלה ולא האדרת מוסד אחד על -פני כל השאר ועם כל הכבוד ל"מוסר העבודה" – זו בסך הכל פילוסופיה שלא תמיד עומדת במבחן המציאות הריאלית שלנו ויש לבחון אותה בביקורתיות (למשל האם מה שאתה מכנה "מוסר העבודה" יכול לעבוד במצב של שפע? של צמצום גדול של מקומות עבודה כך שבטווח מסויים של זמן הרבה יוותרו בלי עבודה ועדיין לא יספיקו לפתח כישורים ועבודות ופרנסות חדשות לפני שבטנם תשתדר רעב?)
אתר חדש, "מידע קריטי לרוכשי הדירות", מפריך 21 מיתוסים על מחירי הדירות ושוק הנדל”ן הישראלי. מדובר בעבודת ענק המציגה 64 גרפים חשובים מהשנים האחרונות.
אלו המיתוסים שהופרכו:
-בישראל אי אפשר להפסיד כסף בנדלן כי המחירים תמיד עולים
-בישראל נוצר מחסור בדירות במשך שנים ארוכות
-שכר הדירה בישראל זינק, וזו הוכחה שיש חוסר ביחידות דיור
-בישראל יש ריבוי טבעי גבוה
-קצב הבנייה היום עדיין איטי מדי
-הממשלה מספסרת במחיר הקרקע
-נגמרו הקרקעות בישראל
-המחירים עלו כי אולמרט עצר תכנון במרכז הארץ
-כל נסיון להקטין ביקושים, יגרום דווקא לזינוק מחירים
-בתל אביב אין איפה לבנות, אז המחיר שם לא יכול לרדת
-בישראל זה אחרת, אין בועה כי הציבור אחראי וגם הבנקים
-דירה זו השקעה טובה, סולידית ובטוחה
-גם אם המחירים יירדו בעתיד, מי שיחכה רק יפסיד כי בנתיים ריבית המשכנתא תתייקר
-המחסור היה ידוע לממשלה כבר ב 2008 אחרי 7 שנים שבהם הוא הלך והצטבר
-משקיעי הנדל”ן לא אשמים שהמחירים עלו. צריך לבנות יותר במקום לעצור את המשקיעים
-תקשיבו לשמאים ולא לממשלה, כי הם תמיד צודקים
-גם אם המחירים יירדו בעתיד ב 20% , בנתיים הם עולים עוד, ככה שבסוף הם רק יחזרו למה שהם היום
-גם אם המחירים יירדו, הממשלה לא תיתן לשוק הנדל”ן להתרסק
-ככל שהמחיר עולה ככה פחות אנשים רוצים לקנות דירה
-הבית שלך הוא הנכס הכי גדול שלך
-כשהמחירים יירדו אנשים שוב ירוצו לקנות, והביקוש יעלה את המחיר בחזרה
אזהרה: האתר לא מיועד לאנשים מקובעים אלא רק לאנשים שאוהבים לחשוב בעצמם.
קישור:
https://nadlanfacts.wordpress.com/
בהחלט עבודה מעניינת..
אך מתבקש לדעת מי הכותב
חוב משמעו שעבוד
חוב נוצר מתחושת חסרון
חסרון יוצר חסכים
חסכים מובילים לתשוקה
תשוקה מובילה לשעבוד
כל המנגנון החברתי כלכלי של העולם המערבי עובד על יצירת חסרונות והגברת התשוקה.
רק שבמקום להשתוקק לדברים חשובים ומועילים לכלל החברה כמו חינוך לערכים והבנת החוקים הבסיסיים של העולם
גורמים לנו לרדוף אחרי חסרונות שווא אחרי אשליות.
מגיל 0 שוטפים לילדים את המוח במערכת חינוך מטומטמת שמשרתת את השיטה.
גם אנחנו סלחו לי מטומטמים אם אנחנו חושבים שהפתרון נמצא בשיטה הנוכחית.
אולי מפלגת שקר כלשהו תציל אותנו בבחירות הבאות
ובנימה זו שיהיה לכולנו חנוכה שמח
שנצא כולנו כאחד
מעבדות לחירות
מאפילה לאור גדול
87 אחוז מהחוב הלאומי של מדינת ישראל הוא למעשה חוב לתושבי ישראל ומוחזק ברובות באמצעות פנסיות, חברות ביטוח ואגחי"ם שונים(סחירים ולא סחירים). משמע מדינת ישראל מזרימה חזרה לציבור כסף בריבית שנעה סביב 3-5 אחוז. מאחר והחוב הפנימי של ישראל הוא סביב ה- 610 מליארד (שאר ה- 100 מיליארד הוא חוב חיצוני שנקוב בדולרים) האזרח נהנה מהחזר של 20 מליארד ש"ח מהריביות כל שנה. אם זה לא סוג של "גשם מהליקופטר " שמוזרק כל שנה לציבור אז מה כן ? אגב החוב – תוצר של ישראל הוא בסביבות ה- 65 אחוז ומתוך חוב של כ- 720 מליארד ש"ח והוא אחד מהנמוכים בעולם המערבי. גם אם נניח ש- 20 מיליארד "מוחבאים" , בדרך מתוחכמת כזו או אחרת, עדיין הם לא משקל ממשי בחוב בכללותו, והם אולי מהווים 3 אחוז לכל היותר. סתם סטטיסטיקה שתאזן את הכתבה.
בוריס ידידי
אני רוצה שתתעכב רגע על המשפט ״משמע מדינת ישראל מזרימה חזרה לציבור כסף בריבית שנעה סביב 3-5 אחוז.״
למדינת ישראל אין כסף כי היא לא מייצרת כלום. הנפקת אגח מדינה משמעותו דחיית מיסים.
שאתה קונה אגח ומקבל ריבית, אתה זה שמשלם את הריבית (פלוס היתירות של הממשלתית ושאר המנגנונים בדרך)
אם היו דוחסים את הזמן לנקודה אחת וסוכמים את כל העברות הכסף, היית רואה שאתה משלם 100 שח עבור הזכות לקבל חזרה 80 שח בעתיד. האגח מאפשר למרוח בזמן ולטשטש את זה כדי שאנשים לא ישימו לב להונאה
עשיתי פעם חישוב מאוד גס ולא ממש מדעי לכמת מספרית את הכסף שמקבלת משפחה ישראלית מהמדינה, הן בצורה ישירה והן בצורה עקיפה.לצורך הבדיקה בדקתי כמה משפחה של זוג +3 ,שמשתכרת נניח את השכר החציוני במשק , קרוב ל- 12 אלף ש"ח. וגיליתי כמה דברים מפתיעים. נתחיל בנושא האחרון , אם נניח נחלק 20 מיליארד ש"ח שהמדינה מחזירה לכל אדם בישראל מהריביות דרך הפנסיות וכדומה נגיע ל12.5 אלף שח ל- 5 נפשות בשנה, סכום שאינו מבוטל. סכום דומה או קרוב לכך מקבלת המשפחה ממס הכנסה שלילי, בסביבות ה- 10 אלף בשנה עבור נתוני השכר הללו. בנוסף מקבלת המשפחה הזאת בסביבות ה- 7000 ש"ח בשנה עבור 3 ילדים , עבור קצבת ילדים ומהשנה הבאה עוד כ- 2000 ש"ח עבור חיסכון לילדים (תוכנית חדשה ). אם נחשב סה"כ- 31 אלף ש"ח למשפחה, שהם תוספת עקיפה של כ- 2500 ש"ח בחודש למשפחה. עדיין אפילו לא מרבית הרווח של ישראלי ממוצע לעומת משפחה אמריקאית ממוצעת שתשמש כמודל לצורת ממשל קפיטאליסטית , לעומת מודל ממשלה סוציאל- דמוקרטית.
הוצאות הבריאות של משפחה בארצות הברית בת אותה כמות נפשות יכולה להגיע במקרה שהם אינם מבוטחים לעלות שנתית של יותר מ- 20 אלף דולאר ואף יותר עבור ביטוח רפואי פרטי. במידה והם מבוטחים דרך העבודה זה יירד "רק" לסביבות ה- 5000 דולאר בשנה. בכל מקרה בממוצע פי 4 או 5 יותר ממשפחה ישראלית . אם נעשה איזה ממוצע גס, משפחה ישראלית "מרוויחה" מהמדינה, רק מהסעיף הזה כ- 40 אלף ש"ח (בעלויות נלוות של כיסוי ביטוחי רחב יותר בישראל ותרופות זולות משמעותית זה מתקרב יותר ל- 50 אלף ). נמשיך – בחינוך, מכללות אזוריות זולות יחסית ויכולות לעלות רק כ- 10 אלף דולאר ובאונברסיטאות נבחרות באותן סדרי גודל כמו האונברסיטאות ברמה של ישראל העלויות עולות ל- 50 אלף דולאר בשנה. אני לא משווה כלל לרמה של אונברסיטאות העלית (ייל, פרינסטון, הארוורד וכו) ששם העלות נוסקת למאה אלף דולאר ויותר לשנה. בישראל בעלות הממוצעת באוניברסיטה היא כ- 10 אלף ש"ח לכל שנת לימודים .כן אני יודע שיש מכללות שגובות יותר, אך תנאי הקבלה לאוניברסיטאות בישראל היא סבירה מספיק על מנת ללמוד בתשלום הנמוך. עלויות נוספות של חינוך לגיל הרך או בתי ספר, או חינוך מיוחד אינם אפילו נכללות בחישוב שלי , בישראל רובו חינמי או במחיר משמעותית נמוך מזה האמריקאי. אם כך, רק מסעיף החינוך אני מעריך שמשפחה ממוצעת בת 3 ילדים "מרוויחה" כ- 100 אלף דולאר , שכמובן מתפזרים לכ- 25 שנה קדימה (סיום תואר ראשון עבור שלושה ילדים) שהם הטבה של 15 אלף ש"ח לפחות בשנה עבור כל משפחה. ישנם עוד עשרות סעיפים סוציאלים נוספים שניתנים למשפחה ישראלית ממוצעת שניתן לגלם אותם בכסף בעוד לפחות 5000 שח לפחות, אך לא נייגע אותכם בפרטים. לא אגזים אם אומר שברמה האבסולוטית משפחה ממוצעת מקבלת קרוב ל- 50 או 60 אלף ש"ח בהטבות שונות מהמדינה ובהשוואה למדינה כמו ארצות הברית אפילו 100 אלף ויותר. אז נכון יש פה יוקר מחייה מטורף יחסית , צבא, מילואים (למי שעוד טורח לעשות ), אך בשורה התחתונה, כל משפחה ישראלית "מקבלת" (וכמובן גם נלקחת בצורה עקיפה) קרוב ל 50 אלף ש"ח כל שנה ושנה. מאחר והיא מכניסה רק 120 אלף לשנה ואינה משלמת מיסים ישירים אלא עקיפים הרי שמרבית הכסף בכל זאת נותר בידיה. אני יודע שזאת השוואה פשטנית מאוד , אך המטרה כאן להראות שתי דברים . האחת להראות שבסופו של דבר כל משפחה חציונית בישראל מקבל סכום שעומד קרוב ל -50 אחוז לפחות תוספת להכנסה השנתית והרב שנתית שלה. הדבר השני הוא להראות את הפערים העצומים שקיימים בהשוואה בין מדינה שנמצאת בספקטרום הקפיטאליסטי לבין מדינה שעדיין נחשבת לסוציאל-דמורקטית (אם כי חותרת במרץ לכיוון השני). במדינות אחרות באירופה ההשוואה אפילו חדה ומשמעותית יותר ,ואין אלה להניח ששם האזרח מקבל הטבות אף גבוהות יותר מזו של ישראל , מה שמחדד עוד יותר את הפער בין שתי צורות הממשל השונות .
"מרבית הכסף בכל זאת נותר בידיה"
אין צורך לעבור נקודה נקודה כדי להראות את ההטעיות שאתה עושה.
במבחן המציאות, המסקנה שלך מדברת בעד עצמה והיא מופרכת מיסודה.
נותן תחמושת למונעים מצרות עין שמתנגדים בכל תוקף לעזרה לאוכלוסיות החלשות.
נקודה דידקטית: השוואת הוצאות בין אנשים במדינות שונות כדי להגיע למסקנה שלאחד נותר יותר מהאחר היא דמגוגיה לשמה.
עליך לפנות למשפחה חציונית בשכונתך ולתשאל אותם על כל פרט ונושא שהעלת, ולקבל תמונה מדויקת למצב האמיתי.
יהיה בידך קנה מידה להשוואה במקום אוסף השקרים והמניפולציות החשבוניות שאתה מפיץ כאן.
יתכן שתתרום להם סל מזון או הלוואה קטנה, כשיתחוור לך מצבם האמיתי. ואז נוכל לשמוע את דבריך מתוך אמון שאינם משוחדים.
בוריס את קופץ לנקודה שונה
אתה טענת שמדינת ישראל ״מחזירה״ כסף לתושבים דרך אגח. לא טענתי שזה לא נכון, פשוט הראתי שמקור הכסף הוא התושבים עצמם ולא איזה מאגר קסום של שטרות
שחברה פרטית מנפיקה אגח (כלומר חברהשמיצרת משהו , שאנשים רוכשים מרצונם החופשי), העסקה היא כזאת: תן לי כסף עכשיו, אני אשתמש בו כדי לשפר את החברה שלי (נגיד להקים מפעל נוסף), כתוצאה מההשקעה ההכנסות שלי יגדלו
המדינה לא מיצרת כלום, לכן הכסף שהיא מלווה לא הולך ליצירת הכנסות נוספות. מישהו אבל צריך לשלם חזרה את ההלוואה, המישהו הזה הוא אנחנו
כלומר על כל 100 של אגח שאנחנו קונים עכשיו אנחנו נקבל החזר של הרבה פחות (כי יגבו מאיתנו מיסים לשלם את הריבית והמשכורות של מנגנון גביית המיסים)
"המדינה לא מיצרת כלום" – זה הנרטיב הניאו-ליברלי/פוסט-מודרני האנטי-מדינתי.
מדינה אחראית ולפעמים *כן* יכולה לייצר, יצרה בעבר ועשתה את זה לא רע מוצרים ציבוריים כמו תשתיות (כן – כולל במדינות המערב!).
אלה עובדות היסטוריות.
המשפט המלא הוא: למדינה אין כסף כי היא לא מיצרת כלום
הכוונה היא שהמדינה לא מיצרת מוצר שאנשים קונים מרצונם החופשי , משלמים לה וזה תומך במדינה עצמה
המדינה לוקחת כסף מאנשים ואז עושה איתו משהו (מחלקת לחברים או בונה כביש – עי תשלום לחברה חיצונית בדרכ), זה יותר תחביב ממומן דמי כיס מאשר מפעל יצרני שנמדד עי המציאות
אכן מדובר בניסיון להחזיק את המקל משני קצותיו, מצד אחד, בגלל השיטה הפוליטית המדינה מאד מתקשה לקצץ בהוצאות, כי המקורבים דואגים לתקציבים שמעניינים אותם, ובשאר קשה מאד לקצץ כי בכל זאת מדובר בתקציבים חברתיים חיוניים, אז בסופו של דבר אחרי כל כיפופי הידיים עדיין נשארים עם הוצאות בסך כמה מאות מיליוני שקלים מעל הרצוי, אז מה עושים בשביל לעמוד ביעדי החוב הלאומי, שכאמור הם חיוניים לצורך שמירה על דירוג האשראי של המדינה, שמשמעו הריבית שמגויסת בעבור חובות של מיליארדים שהמדינה לוקחת מדי שנה? מנסים לעגל פינות ולרשום את החובות במקומות אחרים.
מצד אחד אפשר לומר שזה לא תקין, וזה באמת לא תקין, אבל המדינה כמדינה מודעת לכך שאת כל החובות האלה היא תצטרך להחזיר וכנראה שכאן לא הבעיה, הבעיה היא שישראל לא מצליחה לקצץ בתקציב ואז צריך מלחתחילה להגיע לכל אותם פתרונות יצירתיים. כיוון שבכל מקרה משרד הביטחון יקבל את שלו, וגם המקורבים כמובן מקבלים גישה מובטחת לקופה הציבורית, אולי עדיף ככה כי זה ההבדל בין קיצוץ רוחבי של מיליארד לקיצוץ של שניים או שלושה מיליארד, תחליטו אתם מה אתם מעדיפים. מי שחושב שהפסקת הפרקטיקה הזאת תוביל דווקא לירידה בתקציב הביטחון או בתקציבי השותפים הקואליציוניים טועה ובגדול.
הייתי שמח לשמוע את התגובה של הפוליטיקאים על זה כי יכול להיות שיש משהו שאנחנו לא יודעים.
אחד הדברים שעולים לי בראש – יכול להיות שזה מצמצם סיכון, כי חברת החשמל לדוגמא תוכל יום אחד לפשוט את הרגל (תיאורתית) ואז ה70 מילארד חוב שלה ימחקו. לאומת זאת אם זה היה חוב ממשלתי אז זה יכל לפגוע למשך המון שנים קדימה בכל המדינה.
נשמע לי הגיוני שזה הסיבה למהלך הזה.. וזה דווקא נשמע מהלך חכם. צימצום סיכון משמעותי לדורות הבאים.
ומה עם "אם כל החובות" של מדינת ישראל ל"ביטוח לאומי" ? נידמה לי שהסכום עמד לפני שנה על 220 מיליארד ש"ח. (!!!) איך החוב הזה נספר בדיוק?
כן, ממשלת ישראל ב12 שנים אחרונות רוקנה את קופת הביטוח הלאומי, ועכשיו היא מנסה להעלות את גיל הפרישה כדי שלא יפשוט רגל….
אם לפחות מישהו יכול לומר לי מה עשו עם כל כך הרבה כסף?
התרגיל הזה תרגיל די ישן. החלו בו החברות הממשלתיות הכבדות חברת החשמל ומקורות שלקחו יותר משמונים מיליארד ש״ח הלוואות לפיתוח משק החשמל והמים במקום לממן את הפיתוח עם מחירי החשמל והמים או על ידי תקציב המדינה.
למעשה התרגיל הזה בינלאומי
לדוגמה ארה"ב- חובות הביטוח הלאומי מדיקייר ומדיאייד לא רשומים כחוב של הממשלה למרות שהמדינה ערבה להם
חוב הלוואות סטודנטים שלאחרונה חצה את סף טריליון הדולר גם לו ערבה המדינה
חובות המדינות החברות "בברית" , חובות מוניציפליות, חובות הבנקים הממשלתיים למשכנתאות פרדי מק ופאני מיי ועוד ועוד
ככה מתנהלת מדינה סוציאליסטית
אין דרך אחרת
מה זה משנה אם החוב הוא של המדינה, של הרשות המקומית, של החברה הממשלתית או של האזרח (הנתין) עצמו. העיקר שהעבדים ימשיכו לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה כדי שלא ישאר להם זמן ואנרגיה להבין את מצבם האמיתי ולהתנגד בכוח לעושק של שלטון ההון.
חוב ממשלתי או מוניציפלי או של חברה ציבורית הוא חוב שיוצר שלטון ההמון ולא שלטון ההון
מי ששולט זה העם. ספציפית הרוב המוחלט שבו שהינו סוציאליסט
ההמון רוצה לקבל שירותים ממשלתיים על חשבונו של " מישהו אחר"
הבעיה היא שאין מספיק אחרים כדי לבזוז. כל פוליטיקאי שלא יבטיח ויקיים הרחבת סל המתנות חינם יודח בבחירות
כל פוליטיקאי שיעלה מיסים יודח ע"י אלה שהמיסים מוטלים
הפתרון החברתי היחיד הוא ללוות כסף ולהעביר את פרעון החוב לממשלות עתידיות…
פרעון החוב לא עובר ל״ממשלות עתידיות״. ממשלה לא מיצרת כלום, ואין לה כסף. ממשלה נוטלת את כספה מהאזרחים באיומי רובה , לווה אותו ומגישה את החשבון לאזרחים או מזייפת אותו (הדפסת כסף)
פרעון החוב עובר פשוט לילדים שלנו.
שחרורון חוזר על השקר 1000 פעם כדי שזה ייחשב לאמת.
מדינה לפעמים *כן* יכולה לייצר, למשל מוצרים ציבוריים כמו תשתיות , יצרה בעבר ועשתה את זה לא רע (כן – כולל במדינות המערב!).
אלה עובדות היסטוריות.
יש הבדל בין יצירת מוצר, הוצאתו לשוק ורכשתו באופן ולנטרי, לבין נטילת כסף באיומים ודחיפת ״מוצר״ בחזרה (חבל יש לך חנות יפה אתה צריך ביטוח)
הראשון זה יצור השני זה סחיטה באיומים
אי אפשר שלא להתגאות קצת בזה שכל פריצות הדרך בתעלולים הפיננסיים הומצאו ע"י יהודים חכמים…
חג חנוכה שמח וחג מולד שמח
במי להתגאות ,בנוכל כמו ברני או בצוות ששבר את את השיא שלו