בימים האחרונים לאחר פרסום התחקירים על מקרה פישמן והבנקים נשמעות כל מיני טענות שבינן למציאות הקשר מקרי בהחלט. עולים פרשנים במדיה הכלכלית וטוענים בלהט שאינו מגובה בכלום שהבנקים חילקו לפישמן את הכספים שלנו וזו הסיבה שאנחנו האזרחים נפגעים ממחיקת החובות שלו. הבלבול נוצר מחוסר הבנה של פעולת המערכת הבנקאית ואולי גם משטחיות הדוברים שכוללים בסל אחד לקיחת הלוואות מקרנות הפנסיה ולקיחת הלוואות בנקאיות.
בכלל אחת התופעות המוזרות ביותר בעולם המודרני היא חוסר היכולת של האנשים לתאר ולהסביר מה מקור האשראי של הבנקים ואיך הוא מגיע לסיום דרכו בעולם?
התופעה היא תופעה מוזרה מכיוון שהלוואות בנקאיות מלוות את חיי רובנו. כל פעולה בחיינו קשורה במישרין או בעקיפין לאשראי בנקאי. לכן אין זה סביר שכל אזרח ששכלו בראשו לא יבין ולא ידע מה הן התשובות לשאלות הללו.
האמת היא שמדובר באמת בנושא לא פשוט להבנה רק מהסיבה שכל פעולה בדרך היא בלתי סבירה להגיון האנושי. הרוב עדיין נוטה להאמין לסיפור שמקור הכסף לאשראי הוא מהפקדונות של כולנו בבנקים, אך כפי שהוכיחו חוקרי הבנק המרכזי האנגלי מייקל קומהוף וזולטן ג'קב בנייר עבודה שפרסמו בשנת 2015, מדובר בהנחה שגויה מהיסוד.
למרות חשיבותו של נושא שיטת ייצור הכסף בעולם המודרני על כל שלביה, הוא היה שנוי במחלוקת בקרב כלכלנים זה כמעט 80 שנה. לפני כשלוש שנים פרסם הבנק המרכזי האנגלי מסמך על דרך יצירת הכסף בכלכלה המודרנית וכך עשתה גם קרן המטבע הבינלאומית כשפרסמה את המאמר “האמת על הבנקים“. שני הגופים עשו לראשונה סדר בכל התהליך. לצורך יצירת ההקשר העובדתי אחזור בקצרה על עובדות הבסיס כפי שמופיעות במסמכים שפורסמו:
א. הכסף בעולם המודרני מיוצר כחוב על ידי הבנקים המסחריים. בכל פעם שאזרח, חברה או ממשלה לוקחים הלוואה בנקאית נוצר כסף חדש יש מאין במחשבי הבנק.
ב. הכסף מיוצר כחוב נושא ריבית. זאת אומרת הבנקים יצרני הכסף גובים על “העבודה הקשה” של יצירת הכסף ריבית מצטברת. בישראל סכום גביית הריבית השנתית על ידי הבנקים הוא יותר מ 40 מיליארד ₪ בשנה.
ג. המגבלה היחידה שעומדת בפני המערכת הבנקאית לפני מתן ההלוואה היא רצון הלווה לקחת את ההלוואה ורצון הבנק לתת את ההלוואה. הבנק המרכזי יכול רק להשפיע (על ידי קביעת שעורי ריבית) אבל לא לשלוט בגידול בכמות הכסף כהלוואות לציבור. יחס הרזרבה אינו מהווה מגבלה מעשית על כמות הכסף שהבנקים מייצרים.
לפי ההסבר הבנו שהמערכת הבנקאית מייצרת את כספי המדינה באמצעות חלוקת הלוואות לציבור בהליך שאפשר להגדירו יש מאין, מכיוון שהוא אינו תלוי בדבר אלא ברצונה להלוות ולייצר בכך כסף חדש למערכת. הכסף שניתן כהלוואה למעשה שייך לבנק, שייצר אותו, ולכן הלווה מחויב להחזיר את הכסף לבנק וככזה הוא נחשב כנכס של הבנק.
השאלה המעניינת יותר היא מה קורה לכסף שחוזר לבנקים? ידוע לכל מחזיר משכנתא או כל הלוואה אחרת במדינת ישראל שכאשר אנחנו משלמים את חובנו לבנק בכל חודש, החזר החוב בנוי משני סעיפים: החזר קרן והחזר ריבית. החזרי הריבית מתועדים היטב בדוחות הבנקים וניתן לראות אותם בצד ההכנסות במאזן הבנק. אבל מה עם החזרי הקרן? עשרות המילארדים שחוזרים בכל שנה למערכת הבנקאית כהחזרי חוב עבור קרן ההלוואה לא מתועדים. מה קורה עם כספים אלה?
התשובה לשאלה זו אם עונים עליה בכנות היא כל כך מטרידה ואבסורדית. הנה מה שכותב הבנק המרכזי האנגלי על כך:
“כפי שלקיחת הלוואה חדשה יוצרת כסף, הרי שהחזרתה של הלוואה בנקאית מחסלת כסף. יצירת הלוואת על ידי הבנקים ותשלומן על ידי הצרכנים הינן הדרכים המשמעותיות ביותר בהן נוצרים ומחוסלים פקדונות בנק בכלכלה המודרנית”
למי שזקוק לתרגום: הכסף שחוזר למערכת הבנקאית כהחזר קרן ההלוואות לציבור מושמד, נגרס, מתאייד, או כל מילה מתאימה אחרת על ידי הבנק. הוא נעלם מהמערכת. אזרחי המדינה עבדו כל החודש, יצרו מוצרים, קמו בבוקר מוקדם וחזרו לביתם בשעות הערב כדי לאסוף מספיק כסף להחזרי המשכנתא, אספו את הכסף החזירו אותו לבנק ופוף.. קסם. הכסף נעלם. רוצים כסף חדש? קחו הלוואה חדשה.
ולעניין פישמן – הבנקים הלוו לו כספים יש מאין בכל פעם שהנפיקו לו הלוואה. כספים אלה נרשמו במאזן הבנקאי בצד הנכסים מכיוון שהם שייכים לבנק. לפיכך כסף שנמחק כמו במקרה פישמן משפיע על מאזן הבנקים בלבד והרווחים שלו. הבנק נאלץ למעשה במקרה זה להקטין את שווי נכסיו. בסכומים בהם מדובר במקרה פישמן המחיקות יגרמו לבנקים מכה קלה בכנף אך לא יותר.
אורי ירון הוא פעיל בתנועה לשינוי מוניטרי בישראל
"בשביל מה הבנק מנפיק אג”ח?"
השאלה הזאת של אריק דורשת תשובה.
מאמרים בעבירת מתורגמים.
מה שנאמר בכתבה נכון
http://igold.co.il/%d7%aa%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%a1%d7%a3/
https://youtu.be/iFDe5kUUyT0
לעיל סרטון שמסביר את התהליך
צפיה נעימה
אלו שאשרו לפישמן את ההלואות היו שותפים לגניבה רבתי זאת. מאסרם של נוכלים אלו מתבקש ביחד עם מאסרו של פישמן ויתר בני משפחתו שעשו יד אחת לגנוב לנו הציבור הישראלי את הכסף.
נדמה לי שתקופה של 30 שנות מאסר לכל גנב כזה יתנו להם זמן לחשוב איך להחזיר את הכסף (בפסק הדין יש לציין שאין קיצור עונש לגנבים אלו.
צריך לזכור שיש בנק אחד בישראל שאני מכיר שמזייף את דפי חשבון הבנק
של הלקוח. לכמה לקוחות? מי יודע? אולי 100.000 או 400.000?
המטרה: לסחוט את הלקוח ולרמות את רשות המיסים.
יו'ר הדירקטוריון ששירת בין 2002 – 2012 נכנס לכנסת ויש לו חסינות.
https://youtu.be/iFDe5kUUyT0
מי שלוקח את הרעיונות בחו'ל שוגה לחלוטין. אנחנו בישראל.
קבע מבקר המדינה: קרן חוב לקוחות הבנקים היא 63 מיליארד ש"ח
אבל הסכום שמופיע בחשבון ההוצאה לפועל הוא 650 מיליארד ש"ח
שהבנקים גובים. כלומר – סוחטים מהלקוחות 90% או כ- 600 מיליארד ש"ח
כלומר – כ- 40 מיליארד ש"ח בשנה!!!
הכסף מתחלק בין הבנקים – בנק לאומי מעל 8 מיליארד ש"ח בשנה מעבר
לחוב הלקוחות – ואז ברובו הופך לכסף שחור וברובו נמצא בחשבונות
ממוספרים בשווייץ, השאר נמצא בישראל בחשבונות שלא נבדקים ומשמש לתשלומי שוחד בסכומים נכבדים וחלוקה בין מנהלי הבנק ועורכי דינו.
ממשלת שווייץ העניקה הגנה על בעלי חשבונות ממוספרים של מעל
מ- 500 מיליון דולר. לכן, מנהלי רשות המיסים לא מצליחים לבדוק –
אבל בעלי החשבונות הם מנהלי הבנקים הישראליים.
התיאוריות שאתם כותבים לא מתאימים בישראל.
כשהנהלת בנק סוחטת מהלקוחות מעל 8 מיליארד ש"ח, הרי שבאופן
קל ביותר הם מעניקים "הלוואות" בועה לפישמן ואחרים, כשהם גוזרים
מהסכום חבילה גבוהה לעצמם.
פישמן עוד לא דיבר. אבל הוא יספר מה חלקם של מנהלי הבנק.
למעשה, סחיטת ושוד האזרחים היא יומית, ולכן השיטה פעלה מצוין
תוך ביטחון שהשיטה לא תפסיק.
עכשיו, הנהלות הבנקים פוחדים פחד מוות מגילוי התופעה.
גליה מאור לא עזבה את הבנק במשך 3 שנים, עד שהיא לא היתה בטוחה לחלוטין שרקפת לא תבדוק ותפעל נגד סכומי העתק שנגנבו מהבנק
ומהלקוחות.
שיטת הבלון, שבה מעניקים הלואה ל- 15 שנים והלווה משלם רק הריבית
היא ברורה לחלוטין. הריבית היא רווח הבנק, וכך מחושבים גם הבונוס.
כשצריך להשיב לאחר 15 שנים – המנהלים מזמן לא בתפקיד ואיש לא
יגע בהם כך שהלווה יבקש ויקבל תספורת.
תרגיל מחשבתי
לקחתי משכנתא כמיליון שקל, ההחזר החודשי כ6000 אלף שקל.
ואני כזה משוגע שבא כל חודש רק עם מזומנים. ולכן אני ניגש לפקידה\הקופאית ואומר לה: הנה 6000 אלף שקל ההחזר החודשי שלי, ובואי נעשה עסק טוב. מהסכום הזה תשלמי את הריביות וכו', והשאר חצי בשבילך וחצי בשבילי, הרי במילא משמידים את הכסף.
הקופאית: חושבת על הרעיון ואומרת לי: למה לשלם לך חצי אם אני יכול לקחת את הכל ?
ובאמת לא מחזירה כלום והיא ניגשת למנהל הבנק עם אותו הצעה: אני אקח חצי ואתה חצי.
המנהל: חושב על הרעיון ואומר לקופאית למה לתת לך חצי אם אני יכול לקחת את הכל ?
ע"כ התרגיל
——————————————–
ובכן האם מישהו מכיר מגרסה ממשלתי או בנקאי שגורסת כסף ?
נכון שהחזר חודשי של כסף אלקטרוני קל להשמיד, כלומר פשוט נמחק החוב האלקטרוני.
אבל כסף מזומן בכדי להשמיד אותו צריכים ממש פיזית להשמיד אותו, ואז השאלה היא: מיהו החמור שעושה את זה ?
לסיום:
שאלתי היא מה קורה לכסף מזומן המוחזר לבנק בשביל חוב משכנתא.
התשובה שיש מגרסה ?! לא תקבל ציון טוב !!
מקס מן.
אם תכניס מזומן כהחזר משכנתא זה לא משנה כלום. מכיוון שתהליך הטכני הוא שאתה מכניס כסף בכל צורה לחשבון העו"ש שלך. מהחשבון הזה מתבצעת העברה לכיסוי התשלום החודשי. וקורה כל מה שתיארתי במאמר הזה ובקודמים לו. הכסף המזומן שהכנסת לעו"ש עובר לכספת הבנק ומשמש כרזרבה נזילה לפי הוראת בנק ישראל.
אויר היקר
ולכן הדגשתי את העבודה שאני משלם בקופה של בנק המשכאות ככה שאין לי שם אפי' חשבון עו"ש.
עכשיו אתה אומר עוד משהו, שהכסף המזומן נשאר בכספת לבנק (ועוד משמש כרזרבה כלומר הבנק בזכות המזומן שלי יכול עכשיו לתת יותר הלוואות) שזה אומר שהוא לא נשמד ומישהו מרוויח מיזה.
נראה לי שחסר כאן משהו, אכן ?
אורי היקר
ולכן הדגשתי את העבודה שאני משלם בקופה של בנק המשכנתאות ככה שאין לי שם אפי’ חשבון עו”ש.
עכשיו אתה אומר עוד משהו, שהכסף המזומן נשאר בכספת של הבנק (ועוד משמש כרזרבה כלומר הבנק בזכות המזומן שלי יכול עכשיו לתת יותר הלוואות) שזה אומר שהוא לא נשמד ומישהו מרוויח מיזה.
נראה לי שחסר כאן משהו, אכן ?
מקס מן.
אם תמצא קופה של בנק למשכנתאות אתה תזומן למהדורות המרכזיות או לפחות לכותרת הראשית של דמרקר או גלובס .
קבל רמז. אין דבר כזה. זה רק עובד דרך חשבונות העו״ש ובצורה שתארתי לך ובמאמר.
לגבי הרזרבה שים לב מה כתבתי. זו לא אותה רזרבה שבתיאוריה מלמדים שהיא משמשת בסיס להכפלת הכסף. זו רזרבת נזילות לצורך מענה למשיכת מזומנים בלבד.
מה שמתברר הוא שסיפור הרזרבה היה נכון לעבר הרחוק. בזמננו אין לבנקים שום מגבלה בייצור הכסף מלבד הרצון שלהם להלוות והרצון של הלווה ללוות.
אורי היקר סליחה שאני מתעקש איתך
אני חושב שזה חידוש מה שאתה אומר. האם אתה בטוח שאין קופה בכל סניף של בנק טפחות למשל ?
אתה טוען שאם אני לוקח משכנתא מבנק טפחות, חייב שתהיה לי חשבון עו"ש באותו בנק ? ואם לא, אין לי אפשרות לשלם את ההחזר החודשי במזומן ?
אני ב"ה לא לוקח משכנתאות ולכן אין לי מושג ירוק מה קורה שם, אבל על פניו נראה לי שאפשר לשלם במזומן החזר חודשי בקופת הבנק אפי' שאין לי שם חשבון עו"ש.
https://youtu.be/iFDe5kUUyT0
מקס.
אתה טועה.
אורי היקר, אני איתך לגמרי, כלומר אני לא בא לסתור אותך. אני רק בא לשאול שאלה פשוטה שמצריך תשובה, זה פשוט מסקרן אותי ואמור לסקרן כל בן אנוש.
מה רבונו של עולם קורה שאני מחזיר החזירי משכנתא במזומן ?
מקס
הסברתי אחזור שוב. אתה מכניס כסף מכל סוג ובכל צורה לחשבון העו״ש שלך ממנו משולמת המשכנתא . אם הכנסת כסף מזומן הוא נכנס לכספת הבנק ומשמש כרזרבה לנזילות אולם סכום זהה נגרע מכמות הכסף הכללית לאחר שהוא מוחזר לבנק כהחזר משכנתא מחשבונך. לגבי מה ששאלת אין אפשרות להחזיר ישירות לבנק המשכנתאות הכל מתנהל דרך חשבון עו״ש שנפתח לך בבנק לצורך ההחזר. יש כאלה שמנהלים חשבון עו״ש משכורת בבנק אחד ולוקחים משכנתא בבנק אחר. גם במקרה הזה הבנק האחר פותח להם חשבון עו״ש אליו מועברת ההלוואה לשימוש הלווה וממנו יורדים ההחזרים החודשיים. במקרה הזה הלווה צריך למלא את אותו חשבון עו״ש בכל חודש כדי שיהיה ממה לשלם את ההחזר.
אזרחי המדינה קשורים לבנק במספר אופנים ולכן הפסד של הבנק בהחלט יכול להפוך להפסד של האזרחים.
הרוב הגדול של האזרחים מנהלים את חשבון העו"ש שלהם בבנקים. חשבון העו"ש הוא רק מספר במחשב הבנק והכסף שזורם לשם כל חודש משמש את הבנק למתן הלוואות (אמנם את רוב ההלואות הם אשראי שנוצר מכלום אך עדיין הבנק צריך לשמור על כמות מזומנים מסויימת ואת זה הוא לוקח מחשבונות העו"ש). במקרה והבנק נקלע למצב בעייתי כתוצאה מהתנהלות שערורייתית (למשל טייקון שלא מחזיר הלוואה) נוצרת סכנה לכל בעלי חשבונות העו"ש שעלולים לאבד את כספם. כלומר הבנק כן נותן הלוואה מכספי האזרחים והם אלו שעלולים להיפגע אילו ההלוואה לא תוחזר.
בדרך כלל כשבנק נקלע למצב בעייתי, המדינה נקראת לחלץ אותו (בין השאר משום שרוצים להגן על בעלי חשבונות העו"ש). אלא שהמדינה משלמת באמצעות כספי המיסים שהיא גובה מהאזרחים. כך שהפסד גדול מדי של בנק הופך להפסד של משלמי המיסים שנאלצים לחלץ בנקים לא אחראיים במקום לקבל שירותים מהמדינה. וגם במצב הזה הטענה כי מחיקת חובות בנק עלולה לפגוע באזרחים נכונה.
האזרחים (והמדינה) מעוניינים להתנהל בשוק תחרותי. שוק כזה הוא המנגנון הטוב ביותר להגדיל את חירות האדם. מצב בו אחוז ניכר של האשראי הבנקאי מרוכז אצל מעט אנשים בהכרח מוביל לשוק מונופוליסטי שפוגע באזרחים. במציאות של כסף פיאט, אשראי הוא משאב ציבורי (המדינה מקבלת אשראי כזה ויצירת אשראי חדש שוחקת את ערך המטבע). וככל שחלוקת המשאב הזה נקבעת ע"י מעט בנקאים ומתרכזת אצל מעט טייקונים (ע"ע מועדון) כך השוק הופך יותר מונופוליסטי. כלומר ריכוז האשראי הבנקאי אצל מספר מצומצם של טייקונים פוגעת באזרחים בכך שהיא יוצרת שוק מונופוליסטי שמעביר הון מהאזרחים לטייקונים.
אריק היי.
מה שכתבת לא מדויק. חשבונות העו״ש הם לא הנזילות אותה מחזיקים הבנקים כניירות עם פרצופים. הכסף המזומן מיוצר על ידי הבנק המרכזי ומפוזר במשק דרך הבנקים. אם חסרה לבנקים נזילות לפי הנחיות בנק ישראל הם משיגים אותה ישירות מבנק ישראל. הנכון הוא שלפי ההנחיות האלה הם צריכים לרתק יותר ניירות עבור חשבונות עו״ש שנחשבים חשבונות נזילים. אבל מדובר באחוזים בודדים גם לחשבונות העו״ש .
הסכנה המובנית בשיטה היא סכנת קריסה של המערכת כתוצאה מחדלות פירעון המונית מצב שישבש קשות את מאזן הבנק . סכנה נוספת היא מה שמכונה ״ריצה אל הבנק״ שכפי שכתבתי אין אפשרות להענות לה אלא לאחוזים בודדים בלבד. זה אגב לא קשור למצב של ״אין כסף״. אלא להחלטה שכמות הכסף המזומן במערכת תהיה מוגבלת . אין הרי בעיה לייצר עוד ניירות עם פרצופים עליהם. העלות אפסית ביחס לערך המיוצג.
הענייין החשוב הוא שבעלי החשבונות חשופים לסיכון הבנקאי. בחשבונות הבנק אין כלום, אלו רק מספרים שמייצגים התחייבויות של הבנק כלפי בעלי החשבונות. כשאדם מפקיד שטר של 100 שקל אמיתיים, עם פרצוף של אדם מת, בחשבון העו"ש שלו, השטר הזה עובר מייד לשימושו של הבנק שכנראה ייצור ממנו הלוואה נוספת. כשהבנק נקלע למשבר, בעלי החשבונות עלולים להיפגע מאי יכולתו לשרת את חובו (שהרי כל החשבונות בעלי הערך החיובי הם התחיבויות של הבנק).
האזרחים יפגעו גם אילו המדינה או הבנק המרכזי יחלצו את הבנק הבעייתי. משום שהמדינה משלמת מכספי משלם המיסים. הבנק המכרזי יכול להדפיס עוד שטרות בעלות אפסית אך הדפסה כזו יוצרת אינפלציה ששוחקת את השווי של כלל האזרחים. ההדפסה זו בעצם שיטה להעברת הון מהעם למדינה או לבנק המרכזי.
בכל מקרה ההלוואות לטייקונים ניתנו (בחלקן) מכספי המפקידים. והסיכון שנלקח במתן הלוואות לא אחראיות היה "על חשבון" כלל אזרחי המדינה שהיו נאלצים לשלם את ההפסד אילו הבנק היה נקלע למשבר.
"בכל מקרה ההלוואות לטייקונים ניתנו (בחלקן) מכספי המפקידים."
האם הבנק מלווה יותר ממה שמותר לו ע”פ שיטת הרזרבה החלקית?
אם כן – אז אתה טועה.
האם אמת שהבנק מלווה ע”פ שיטת הרזרבה החלקית?
למשל, ביחס רזרבה 1:10 הבנק יכול להלוות פי 10 מההון העצמי שלו X.
האם יש מישהו שבודק שהבנק לא הלווה יותר מ 10X?
אם הבנק מלווה יותר ממה שיחס הרזרבה מאפשר, אז כסף-חוב נוצר יש-מאין בבנקים, ולא על חשבון המפקידים.
האם בדקת שתוכנות הבנקים פועלות ע"פ שיטת הרזרבה החלקית?
אריק.
מסכים לגבי האינפלציה אם כי צריך לשים לב שבשנתיים האחרונות גדלו חשבונות העו"ש משמעותית בגלל שהפקדונות לא נותנים תשואה. מצב כזה הוא הכי קרוב למשיכת מזומן מכיוון שהכסף הזה זמין לבזבוז בכל רגע נתון באמצעי תשלום אלקטרונים. למרות זה לא התפתחה אינפלציה. אבל יש הגיון תיאורטי שאם הכסף כולו יהיה מזומן יש אפשרות סבירה לאינפלציה.
מה שכתבת בהמשך איננו נכון. אין קשר בין פיקדונות האזרחים במערכת לחלוקת הלוואות. לא תמצא שום הוראת הקשר לנושא זה. כל הלוואה חדשה שניתנת מועברת דרך יצירת פיקדון חדש ללקוח כך שיש תמיד התאמה במאזן הבנק בין הנכסים (הלוואות) להתחייבות ( פיקדונות) .
אורי,
נניח שציירתי ציור ומכרתי אותו תמורת שטר של מאה שקל לאדם שמשך את השטר הזה מחשבון העו"ש שלו שמנוהל בבנק אחר.
אתה בעצמך כתבת בתגובה למקס-מן שהשטר יגיע אל כספת הבנק וישמש כרזרבה. כך שכמות הרזרבה של הבנק תגדל ב 100 ש"ח. הבנק משתמש ברזרבה כדי לתת הלוואות (ביחס 1 ל X) כך שעכשיו הוא יוכל לתת הלוואות בהיקף גדול יותר ממה שיכל לפני שהפקדתי את מאה השקלים. יוצא שהבנק השתמש בכספי החשבון שלי למתן הלוואות. מבחינת הבנק זו העיסקה המשתלמת ביותר. הוא לא משלם ריבית על הפקדון (חשבון העו"ש לא מקבל ריבית) והוא מקבל ריבית על ההלוואה שיצר. בשיטה הזו באמת מייצרים כסף מכלום.
כל עוד קיים קשר בין כמות המזומן שמחזיק הבנק לכמות ההלוואות שבנק מסוגל לספק (וכל עוד הבנק יכול להשמש בכספי חשבונות העו"ש שלו כראות עיניו) הרי שהבנק ישתמש בכספי החשבונות לשם מתן הלוואות.
אריק.
שים לב מה כתבתי גם למקד מן. מדובר על רזרבה לצורך בנזילות. משיכה של כספים מהמערכת על ידי האזרחים בצורת ניירות עם פרצופים עליהם. לא תמצא קשר בין כמות המזומן לכמות הכסף שהבנק מייצר בצורת אשראי. אין כזה קשר. זו אגדה שמבוססת על אמת מהעבר הרחוק מאד.
תראה במאמרים הקודמים יש שם קישורים גם לחובת הנזילות שמחייב את הבנקים בנק ישראל . חובת הנזילות מתייחסת לאחוזים בודדים מהפיקדונות עד פיקדונות של שנה.
אין קשר לתפקיד השני של הבנקים ייצור אשראי יש מאין.
אורי,
אני רוצה לאתגר את המשפט "לא תמצא קשר בין כמות המזומן לכמות הכסף שהבנק מייצר בצורת אשראי".
אם אין כזה קשר מדוע הבנק מגייס אג"ח או מוכר מניות לציבור?
אם הבנק יכול ליצור כמה אשראי שבא לו הרי שהוא לא היה מטריח את עצמו בתשלומי ריבית על אג"חים או חלוקת רווחים לכל מיני בעלי מניות.
כנראה שהבנק זקוק להון מסויים כדי לספק הלוואות (אחרת לא היה מגייס אותו בשוק ההון). ומזומן זה הון בצורה הטהורה ביותר. במקרה של פקדונות עו"ש זה הון שמתקבל בחינם משום שלא צריך לשלם עליו ריבית.
אריק
הבנק מגייס הון בצורה של אגח לצורך חיזוק ההון העצמי שהוא הון של הבעלים שהבנק לווה. ההון הזה נמצא בצד ההתחייבויות במאזן הבנק. מניות לא קשורות לעניין מכיוון שמדובר על שותפות עם בעלי מניות אחרים.
שוב אין קשר ולא תמצא קשר בין הון בסיסי או כל הון שהוא ליכולת הבנקים להלוות כספים חדשים כאשראי.
יש רק דרישה אחת של בנק ישראל לכמות נזילות שהבנק מחוייב להחזיק . דרישה שנועדה לתת מענה למשיכת מזומן מהבנק.
אורי,
אתה קצת מתחמק מלהתמודד עם השאלה שלי.
אני אחזור שוב.
בשביל מה הבנק מנפיק אג"ח? הבנק צריך לשלם ריבית על האג"ח הזה. מה יוצא לו מזה? מדוע כדאי לו להגדיל את ההון אם אין קשר בין ההון הזה ליכולת לספק הלוואות?
ומדוע הבנק מלכתחילה הנפיק מניות אם הוא לא היה צריך הון? איזה אינטרס יכול להיות לבנק לשתף את הרווחים העתידיים שלו עם גורמים נוספים אם הוא לא באמת צריך את ההון שלהם? הרי לטענתך אין לבנק מה לעשות עם ההון הזה.
אריק. כבר עניתי. אבל אפשר שוב.
מאזן הבנק בנוי מהתחייבויות ונכסים. בצד ההתחייבויות מצויים פיקדונות הציבור וההון העצמי. תשאל מה קשור הון עצמי להתחייבות במאזן. התשובה היא שההון העצמי הוא הלוואת בעלים לבנק לכן הבנק כמוסד חייב את הכסף הזה לבעלים.
מכיוון שהמאזן צריך להיות מאוזן לפעמים יש צורך לחזק את ההון העצמי. זו הסיבה שהבנק לוקח הלוואות מהציבור , מנפיק אג״ח . באותה מידה אפשר היה לשאול מדוע שהבנק לא יפיק כסף עבור עצמו. הרי הוא מפיק כסף יש מאין. הבעיה שהוא עושה זאת רק בצורת אשראי, הלוואות . אם תמצא הוראה של בנק ישראל לקשר בין ההון העצמי להפקת הכסף שלח אותו לערן אני בטוח שהוא ישמח לפרסם את המידע החשוב. בכל החיפושים שלנו , החקירות והבדיקות מול בנק ישראל לא נמצא קשר כזה. זה כמובן קיבל גם חיזוק ממחקרים בעולם ובפרסום של הבנק המרכזי האנגלי כפי שפרסמנו במאמר הזה.
האם יתכן שהסיבה שהבנק מנפיק אג"ח היא שאין מספיק לווים, ובאין לווים אין יצירת כסף-חינם יש-מאין?
עדיין השאלה לא נענתה.
הסברת על ההתחייבויות ועל ההון העצמי במאזן הבנק. והסברת גם שהמאזן צריך להיות מאוזן. אבל זה לא עונה על שום דבר.
נחדד קצת את השאלה.
מה קורה בצד הנכסים? מהם הנכסים האלו? מדוע הבנק צריך בכלל הון עצמי? איזה ערך ההון הזה מייצר? מדוע הוא צריך להנפיק אג"ח ולשלם ריבית? מדוע הוא צריך להנפיק מניות ולהתחלק ברווחיו העתידיים?
אם הבנק מייצר את *כל* האשראי שהוא מעניק יש מאין הרי שהוא לא צריך הון עצמי בכלל.
בדרך כלל פירמות משתמשות בהון כדי ליצור משהו בעל ערך. לכן הם מגייסות אותו (מהבעלים או משוק ההון) תמורת עלות מסויימת (ריבית או חלוקת רווחים). מהו הדבר בעל הערך שהבנק מייצר מההון שהוא מגייס? הוא חייב לייצר משהו כי ההון הזה נושא ריבית (או חלוקת רווחים עתידית)?
אריק. תראה במאמר המקיף על השיטה ( הוא נמצא תחת הלחיץ בית הספר של הכלכלה האמיתית ) את נתוני 2013 של כלל המערכת הבנקאית.
נכון לשנת 2013 עמד ההון העצמי של כלל המערכת על 7% מהמאזן. אולי זו דרישת מינימום של בנק ישראל. את הנקודה הזאת לא בררתי מולם .
אתה יכול לנסות. אם תרצה להקים בנק בישראל תצטרך לשים סכום די גדול כהון עצמי. אבל כל זה לא קשור לתהליך ייצור הכסף מכיוון שאין הוראה שקושרת את הבנקאות למגבלה כל שהיא בייצור האשראי הכולל. יש מגבלות משנה לסה״כ אשראי לענפים כדי לפזר את הסיכון המערכתי אבל זה לא קשור לסה״כ ייצור האשראי שאיננו מוגבל על ידי מחסום מובנה במערכת.
זו טעות שלפעמים עושים בה שימוש בהסבר הראשוני מכיוון שגם כך קשה להבין את האבסורד. היא הייתה נכונה לימים בהם הכסף היה מטבעות זהב בראשית התפתחות השיטה.אבל היא איננה נכונה בעשרות השנים האחרונות. זו אגב אחת הסיבות העיקריות להתנפחות בועות נדל״ן ובועות פיננסיות אחרות.
לאורי ירון
תרשה לי לברך אותך על השלמת המהפך החשיבתי!
בעבר טענת בלהט שבנקים מרכזיים אינם ממשלתיים באמת אלא בשליטת גורמים פרטיים רבי כוח ואילו כיום אתה מגבה את השקפת עולמך המוניטרית בלינקים למחקרים של בנק אוף אינגלנד! לא פחות מפליפלוף מוחלט
בעבר גם טענת נחרצות שיצור כסף יש מאין ע"י בנקים מסחריים הוא הכרח כאשר מיושמת שיטת רזרבה חלקית וכיום אתה מאמץ דעה הפוכה- יצור הכסף נעשה בגלל שעוקפים את הרזרבה החלקית
ברוך שובך ללב הקונצנזוס…
יואל היי.
לא יודע על מה אתה מבסס את מה שכתבת. לא זכור לי שטענתי שהבנקים המרכזיים אינם מדינתיים כולם. חלקם הגדול שייכים למדינה אולם הבנק המרכזי החשוב בעולם הפד האמריקאי הוא תאגיד בבעלות פרטית. זה לא השתנה במאה השנים האחרונות.
העובדה שהבנק המרכזי האנגלי מוציא מסמך הבהרה לאופן פעולת המערכת לא קשורה לבעלות אלא לאמת הפשוטה .
לגבי ייצור הכסף תחת רזרבה חלקית. כאן מדובר על התפתחות השיטה והאמת היא ששלב ראשון בהבנת המערכת מחייב את השימוש בדוגמת הרזרבה החלקית. בשנתיים האחרונות יש התקדמות רבה מאד בפרסום על הנושא מפי רבים וחשובים שחידדו את ההבנה יותר והבהירו שאין למעשה משמעות לרזרבה החלקית שאיננה קיימת עוד. הסברתי על כך במאמרים קודמים מרחיבים וארוכים עם כל ההסבר הנדרש להבנה.
באמת?
כתב ההגנה שלך מתבסס על "לא זכור לי.."?! האם קישור למה שכתבת באתר "בועת נדלן" קביל? או שתטען שמאז "יש התקדמות רבה מאד בפרסום… שחידדו את ההבנה" וכל מה שרשמת אז לא רלוונטי?
ניחא- מסקרן אותי לדעת מה ההבדל לדעתך בין הבנק המרכזי של בריטניה לבין מקבילו האמריקאי, על פניו הם זהים לחלוטין אבל איך שהוא אתה "יודע" שהראשון ממשלתי ואילו השני "תאגיד בבעלות פרטית". שאלה – איך אתה יודע את זה?
לגבי הרזרבה החלקית וחלקה ביצור כסף או מניעת יצור כסף – אל תמרח את זה, אם היית סבור שרזרבה חלקית מונעת יצוא כסף ולא מובילה יצור כסך היית מציג זאת מלכתחילה ולא מציג תיאור שגוי של האמת (יצור כסף יש מאין בגלל רזרבה חלקית) כשלב ראש בדרך להבנת האמת שיצור כסף היה נמנע אם הייתה רזרבה חלקית.
יואל.
אם תביא קישור כזה אשמח מאד .האתר נמחק לצערי מהמפה . אני אגב זוכר מה כתבתי שם מה שלא מונע התקדמות בהבנה ועדכונים בהתאם. לא קפאנו על הזמרים אתה יודע. למדנו כל הזמן ופרסמנו את מה שמצאנו.
לגבי הבנק המרכזי האנגלי עד כמה שידוע לי הוא התחיל את דרכו כבנק פרטי שעבר לבעלות המדינה בהמשך.
לגבי הפד. ההגדרה המדוייקת היא תאגיד בנקאי בבעלות פרטית שפועל בשיתוף עם הממשל. אם תביא אישור לבעלות המדינה על הפד תזכה לפרסום עולמי.
לגבי הרזרבה החלקית סלח לי לא הבנתי מה כתבת רק אחזור על כך שמחקרים מוניטארים עדכניים הראו שאין שום רזרבה חלקית שקשורה לייצור האשראי הבנקאי. אם תמצא כזה תזכה לאותו פרסום.
לך על זה.
הלוואות ללא ריבית שגדולות מההון העצמי של המשתתפים:
הבנק א מלווה ל-ב ו ג (15ש"ח)יותר ממה שברשותו(10ש"ח).
סדר המלווים מימין לשמאל.
המלווה הראשון א מלווה 15 ש"ח ל ב.
א ב ג
10 10 10
5- 25 10
10 10 10
5- 10 25
10 10 10
מסקנה – סך ההון לא השתנה(30 ש"ח).
———————-
הלוואות עם חוב ועם ריבית 50%:
א ב ג
12 12 12
12- 36 12
24 0 12
0 0 36
36 0 0
א-בנק. מלווה(24 ש"ח) ל-ב, יותר מההון העצמי(12 ש"ח). מקבל ריבית 50% על ההלוואה.
סך הכסף הכולל לא משתנה(36 ש"ח).
———————-
הלוואות עם חוב ועם ריבית 100%(שקול לריבית דריבית 10% ל7 שנים):
א ב ג
12 12 12
12- 36 12
36 12- 12
12 12- 36
50 12- 12-
סך הכסף נטו 36 ש"ח ואינו משתנה.
סך הכסף שלזכות הבנק גדל מ 12ש"ח ל 50 ש"ח.
===========
מסקנה:
יצירת כסף מחוב + ריבית איננה יוצרת מחסור בכסף נטו. איננה יוצרת חוב שגדול מסך הכסף שבמחזור.
יצירת כסף יש-מאין איננה משנה את כמות הכסף הכללית שבמערכת.
כמות הכסף שבידי הבנקים גדלה וחובות הציבור גדלים בהתאם, אך סך הכסף ההתחלתי נשאר ללא שינוי.
המסקנה היא שהשיטה משקיעה את הציבור בחובות שלא יוכל להחזיר ויוצרת רווחים עצומים מכסף יש-מאין.
מחיקת חובות תעלה את כמות הכסף במערכת:
בדוגמה האחרונה כמות הכסף הכללית(נטו) תעלה מ 36 ש"ח ל 50 ש"ח . ולכן אינפלציה של 39%.
הבנקים יפסידו 39% מהונם. הציבור ישאר ללא חוב.
אפשרות אחרת שלא תגרום לאינפלציה היא העברת נכסים והון של הבנק לידי הציבור.
כלכלה ללא ריבית היא הכיוון הנכון לפתירת הבעיה, כמו בדוגמה הראשונה.
–
(אפ)
כשל חשיבה מובהק
סיפקת דוגמאות הכוללות סדרה של הלוואות וסיכמת עפ"י זה שניתן לקיים כלכלה ללא ריבית
השאלה היא אם אין ריבית על הלוואות/חוב למה להלוות כסף מלכתחילה? מי ילווה אם במקרה הטוב הנושה יקבל בדיוק את סכום ההלוואה ובמקרה הרע לא יקבל כלום?
כדי שמישהו ילווה ללא ריבית צריך לשכנע אותו לעשות כן.
אתה יכול לנסות ״לשכנע״ באיומי רובה, אבל זה יגרום לאנשים לא להלוות או לעקוף את החוק
אתה יכול לעשות מה שמעט מאוד אנשים עושים היום, יוצאים מעולם הדמיון ומתבוננים במציאות
למען האמת, יש מקרים של הלוואה ללא ריבית וללא בטחונות. שאל את עצמך מה משותף בין הלואה למשפחה, חבר טוב וגמילות חסדים
"אם אין ריבית על הלוואות/חוב למה להלוות כסף מלכתחילה?"
שאלתך מתיחסת לדוגמה הראשונה.
כי ניתן להתחלק ברווחי הייצור. מקבל ההלוואה יוכל לגמול לנותן ע"י מתן אחוז מסויים מייצורו.(ע"י חוזה)
הדוגמה הראשונה היא דוגמה שכולם נותנים הלוואות לכולם. סך הייצור גדל וכולם נהנים.
אפשרות אחרת היא בנק שמיועד למתן הלוואות ללא ריבית. ואתה שואל מה הרווח לבנק?
התשובה היא שהבנק איננו אמור להרוויח. ייצור כסף יש-מאין איננו מקנה כל זכות לרווח. ההפך הוא שולל אותה.
הבנק יתקיים מעמלות קטנות שיתפזרו בין כל אזרחי המדינה במהלך פעילות קנייה ומכירה של עובדי הבנק.
בקיצור אף אחד לא יתעשר מייצור כסף יש-מאין. רוצה להרוויח יותר ? – לך לייצר נעליים.
שחרורון:
"אתה יכול לנסות ״לשכנע״ באיומי רובה"
או שאתה יכול ללמד בבתי ספר שאין לתת ולקחת הלוואות עם ריבית. אתה יכול למנוע הגנה ללווה מפני מלווה-אלים שלא קבל את הלוואתו.
אתה יכול להתנות כל הלוואה בהסכם מקדים שאוסר לקיחת ריבית ושימוש בכוח להחזרתה.
כאן ראויים לקריאה דבריו של הדר:
"הדר
25/01/2017 בשעה 13:33
אמרת לצמצם אלימות זה חוק חברתי. כל דבר שהקהילה מסכימה עליו זה חוק.
אם יש חוקים כל שהם אז ניתן לשחד מי שאחראי על האכיפה או מי שיכול לקבוע אותם. זה ביצה ותרנגולת אי אפשר להתחמק מזה כי צמצום אלימות משמעו חוק ומישהו שאוכף אותו ולכן ניתן לשיחוד ולכן יש אפשרות לאלימות כי אין אכיפה ללא אלימות. לכן או חוקי חברה וסוג של אלימות או חוקי הג’ונגל אין אפשרות אחרת"
https://amitit.co.il/%d7%94%d7%90%d7%9d-%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%9e%d7%a4-%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%a8-%d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%95%d7%aa%d7%95-%d7%a9%d7%9c-%d7%98%d7%99%d7%a1%d7%90/
–
(אפ)
הכל שאלה באיזו חברה אתה רוצה לחיות, בחברה בה הכסף הוא משאב ציבורי המשמש לרווחת הכלל וכל אחד מבין שזה האינטרס האישי שלו שכל יזם יוכל לקבל כסף ללא ריבית וללא פחד משעבוד אם ייכשל בהחזר ההלוואה. או בחברה בה הכסף או נשלט עי גופים פרטיים או מועד לפורענות כי אין מאחוריו כלום עע ביטקוין, יכול להיאגר עי מעטים עד שיקרוס.
הכל זה עניין של חינוך ומחשבה מעמיקה של כל פרט באיזו חברה הכי כדאי לו לחיות
אז לך על זה
מה מונע בעדך לחנך את ילדיך לא לקחת או לתת הלוואה עם ריבית? מה מונע בעדך לפתוח עסק למתן הלוואה ללא ריבית? מה מונע בעדך בבואך לקחת הלוואה לסרב ליטול הלוואה בלי ריבית?
דא יש מנגנון שמאפשר ליזם לקבל הלוואה לי ריבית ובלי סיכון לשיעבוד, קוראים לזה ״הון סיכון״.
עובד מצויין. אתה משכנע קרן הון סיכון או משקיע מקצועי שיש לך תוכנית עסקית ויכולת לבצע אותה, ומקבל כסף. אם נכשלת, חבל. אם הצלחת, אתה מתחלק ברווחים
כמו תמיד שחרורון אתה גם מתחיל בסוף וגם חוזר על אותה תשובת תם למרות שקיבלת עליה תשובה עשרות פעמים כאן.
אתה מדבר על המצב הקיים, בו יש כל מיני חוקים משונים למגרש המשחקים, מאיפה בכלל הגיע הכסף לקרנות? מעשרות אם לא מאות שנות גניבה של האליטות.
או כסף שמחולק למקורבי הבנקים השולטים על הברז של משאב הכסף.
כמו שבלתי הגיוני לפתוח עסק של הלואה ללא ריבית בחוקי המשחק הנוכחי כך יהיה בלתי הגיוני לפתוח עסק הלוואה בריבית כאשר לכולם יש גישה להלוואה ללא ריבית, כמו שבחברה בה כולם גונבים לא תישאר הפראיר היחיד שלא גונב.
מדובר על שינוי כללי המשחק של החברה בה אנו חיים.
אם לא היתה מדינה ולא היו כללי משחק מוכתבים, שכל אחד יעשה חשבון עם עצמו איזו חברה היה רוצה להקים ומה היה משרת את האינטרס שלו בצורה הטובה ביותר
יש כבר עסקים להלווה ללא ריבית. סוג אחד של עסק נקרא vanture capital. מנגנון שני להלוואה בלי ריבית נקרא גמ״ח.
עושה רושם שאתה לא מרוצה מהם ורוצה לשנות התנהגוצ של אנשים. הדרך הכי טובה להוביל שינוי היא עי דוגמא אישית. שום דבר לא מונע בעדך לפתוח עסק נוסף למתן הלוואות לחא רבית וללא סיכון. זה יכול להיות גמח, זה יכול להיות קרן הון סיכון או משהו חדש לגמרי
אלא אם כל מה שאתה רוצה זה שמישהו אחר ילווה לך ללא ריבית, ללא סיכון, ללא הקמה של עסק, בלי להיות חלק מהקהילה שלו, בלי לבנות רקרוד, ובעצם לתת לך כסף בלי להכיר אותך ושאתה תחזיר לו אם וכאשר בא לך
השאלה היחידה היא באיזו חברה אנחנו מעונינים ולמה, ולא אם יש או אין מקרים בודדים בהם אנשים מתנהגים בניגוד לחוקי המשחק באופן אלטרואיסטי, מדוע הם צריכים להיות אלטרואיסטים עבורך? או עבורי? (כן כל האלטרואיסטים מצילים אותך מהעניים שאין להם)
ולא VENTURE CAPITAL זה לא הלוואה ללא ריבית, זו עיסקה לכל דבר.
ולא דוגמא אישית היא לא הדרך לשינוי, דוגמא אישית היא הדרך לחינוך הילדים, שינוי מגיע רק מרוב שדורש שינוי.
אני לא רוצה שאנשים יתנהגו בשום צורה, אני רוצה שהם יחשבו מה כדאי להם,
אני כן רוצה שאם אנחנו בחוקי המשחק שהמדינה מייצרת כסף אז בהחלט שלא יהיה ריבית על כסף המיוצר ע"י הבנקים וניתן כהלוואה וודאי שהבנק לא ירוויח מהריבית. בחוקי המשחק הנוכחיים מה שכל אחד עושה עם כספו זו החלטה שלו. כסף המיוצר ע"י המדינה הוא משאב ציבורי שכיום אנשים מודרים ממנו.
הלוואה ללא ריבית היא עקרון כמו שעין תחת עין הוא עיקרון שכולם מסכימים איתו וכולם ודאי לא מפרשים אותו כלשונו. צריך להבין מה העיקרון והשאיפה ליישם העיקרון בהתאם למציאות.
כסף הוא לא ״משאב ציבורי״, כי כסף שייך, נשלט ומיוצר עי חבורה קטנה של אנשים עם רובים
הבעיה המרכזית היא שיטת יצור הכסף, פה נראה לי אנחנו מסכימים. אם אתה רוצה להלחם על משהו, שבירת המונופול המדינה על הכסף הוא רעיון טוב. כל אחד ייצר כסף, ותוכל ליצר כסף משלך או להשתמש בכסף של אחר (וכמו היום יהיו לך שפע תרוצים למה אחרים צריכים להלוות אותו לך בלי ריבית)
במצב הקיים, הלוואה ללא ריבית היא רעיון רע. אני אחסוך את הדיון סביב זה שיש שלושה דרכים להשיג כסף (עבודה, נדבה או שוד).
פשוט אם תתחיל לחלק כסף בלי ריבית יקרה מה שקרה עם הנדלן שהתחלת לחלק הלואות בריבית נמוכה. תיהיה אינפלציה מטורפת ותאלץ לקחת הלוואה (ללא ריבית) כדי לקנות לחם
בתור אנשים שמושקעים במניות הבנקים בין באופן פרטי, בין באופן ציבורי ובין אם בפנסיות וכו' זה כן ענינינו למי הבנק מלווה כסף, ולמי הוא מוחק ערך.
וזה מבלי לדבר בכלל על העובדה שלמחוק מיליארדים לעשירים זה בסדר, אבל להתגמש בהחזרים לאיש הפשוט זה אסור בתכלית האיסור
המאמר לא מדייק במידע ומציג רק חלק קטן מהשיטה המוניטרית, שנראה על פניו כמו איזה "תהליך טהור" או "נחמד" בדרך אחרת.
לפי המאמר, כסף נוצר עם נטילת הלוואה שעם החזרתה בידי הלווה נותרת רק הריבית בידי המלווה.
בעולם שבו יש רק שני אנשים – שניהם צריכים להיות בעלי יכולת יצור של כסף: הראשון את סכום ההלוואה והשני את הריבית. כל פעם הם מתחלפים בתפיקים (נניח עולם שבו יש רק בנקים ואין בני אדם).
בעולם שכזה, אף אחד לא יטול הלוואה מהאחר כי הוא יכול לייצר כסף לעצמו.
בעולם שכזה, יצור הכסף הופך למשחק סכום אפס – כל אחד יודע כמה יש לו רק בהשוואה לשני ומדידת ההפרש.
בעולם שכזה, המשחק הוא אינסופי – כל אחד ייצר כסף בלי סוף.
כשאנשים אומרים שהכסף הוא שלנו – הם צודקים ברעיון אך טועים ביישום: אותם אנשים לא מפנימים שהשליטה על יצור הכסף מעולם לא הייתה בידיים שלנו.
זה כמעט לחלוטין לא מדויק
יצור הכסף נעשה ע"י הבנק המרכזי שהוקם בכוח חוק מדינה, ראשיו ממונים ע"י נבחרי ציבור והוצאה לפועל של מונופול המטבע שלו מבוצעת ע"י המשטרה
כל הפונקציות הללו הן פועל יוצא של רצון הרוב
הרוב מצביע ומקבל את הממשלה ופרלמנט שבתורם מוצאים לפועל את יצור הכסף
מסקנה- יצור הכסף בידיים שלכם, הרוב החברתי
התוצאות בהתאם…
יואל.
ייצור הכסף על כל צורותיו נעשה בחלקו הקטן על ידי הבנק המרכזי ובחלקו העיקרי על ידי הבנקאות הפרטית כאשראי נושא ריבית . התשובה שנתת הייתה יכולה להיות רלוונטית בשנת 2007 . מאז התפתחה ההבנה בציבור וגם על ידי ראשי המערכת כפי שמובאים מקורות במאמר.
יואל:
רואים ששקדת על דמוקרטיה ייצוגית.
רגע לפני שאתה פותח בקביעה כה נחרצת, תסתכל סביב.
הרי אתה כותב שמשהו דפוק בשיטה – הכסף הוא שלנו אבל לא בידינו ומי שסובל מזה הוא רוב מוחלט מהעם.
אורי ירון:
זה לא רק לאחרונה, זה רק התגלה לאחרונה.
כמו בפרסומות החדשות בהם מדגישים שאין חומרים משמרים או תוספות סוכר – מה עשיתם לנו לפני זה? מה אותם עושים לנו עכשיו?
במאמרים שצורפו יש יותר מהנסתר על הנגלה.
ל BETA
לא קראת מה שכתבתי
השיטה דפוק כי היא מניחה את הכסף בידיים שלכם! ב'שלכם' כוונתי לרוב החברתי שמרכיב למעלה מ 99% מהציבור.
הכסף איננו בידיים 'שלנו' כי אני כלול בקבוצת ה'אנחנו' אך אני במיעוט… אני לא חלק מהרוב החברתי.
מכול הפרשה הזו אני לוקח כבעייתיות בעיקר את היחס הלא הוגן ושיווני בין האזרחים ה"רגילים" לבין המועדפים או מקורבים או עשירים (תבחרו את המונח המתאים לכם), כלפי הבנקים.
הקלות שבא אנשים מסוימים יכולים לקחת הלוואה מבלי ביטחונות או ערבויות מול מנהל סניף או בכיר כלשהו בארוחת צהריים, לעומת, השאר שנאלצים לפרק את חייהם הכלכליים אל מול אותו פקיד כדי להוכיח שגם אנחנו "ראויים" להלוואה המיוחלת.
המעמדות השונים שנגלים בציבור הישראלי, שלדעתי האישית, יבוא יום ולא נוכל להכיל פערים שכאלו בציבור כל כך קטן שגדל על היסטוריה ושיטה יותר סוציאלית ויותר סולידרית.
מבחינתי הבעיה המרכזית היא הערכים שיש בציבור כיום, בניגוד לעבר ועליהם אנחנו גדלים ומחונכים, הם נקודה חשובה מאוד, שתקבע לאן פנינו מועדות.
מסחינת בעלי המניות ל הבנק נוצר הפסד- הלוואה נלקחה ללא בטחונות מספקים ולא הוחזרה. אם תסתכל במאזני הבנקים תראה שהחוב הזה כנקאה היה רשום כבר שנים רבות כהפרשה לחובות מסופקים או כחוב אבוד. כשלקוח לא מחזיר הלוואה נגרם לבנק נזק, הבנק צריך להתייחס לחוב הזה בדוחותיו הכספיים ולהפריש עבורו כסף, כסף שנגרע מהרווח הנקי ולכן גם מהדיבידנדים של בעלי המניות. נכון שהשיטה מסובכת אבל זה עדיין לא משנה את העובדה שהלוואה שלא החוזרה נחשבת כהפסד לבנק, וכשהרבה הלוואות לא מוחזרות הבנק מתמוטט. היום הלוואות כפי שניתנו לפישמן לא ניתנות יותר (ללא בטחונות למשל) מדוע? הרי לשיטתך הכל בסדר, ובכל זאת מבחינת הבנקים הכל לא בסדר. אם תסתכל על התגובות שלהם תראה למשל שבנק לאומי אומר שההלוואה האחרונה שניתנה לפישמן על ידו היתה ב2003 ומאז הבנק מתנהג אחרת. מאחורי ועדות האשראי עומדים אנשים (דירקטורים) שיצטרכו להסביר במוקדם או במאוחר את הנסיבות שבמסגרתן נתנו ההלוואות המדוברות ונראה אם הם יאמרו מה שאתה אמרת עכשיו…
נדמה לי שהחוב איננו נמחק ע"י העברת כספים מרווחי הבנק.
האם בידך דו"ח בנק שמראה הפחתה ברווחי הבנק כשבאותה שורה נכתב "מחיקת חוב אבוד"?
החוב האבוד נמחק ע"י מחיקתו ממחשבי הבנק, כך נראה לי. ההמשך כפי שכתב שחרורון למטה.
אני חושב שההגיון בטענה שמושמעת למעלה הוא כזה, הבנקים, שמסמנים את החובות הללו כחובות אבודים, חייבים להצהיר על הפסד. ההפסדים גורמים לירידת ערך מניית הבנקים. קרנות הפנסיה שלנו מושקעות במניות הבנקים, ומכאן הנזק לכולנו.
מה האינטרס של הבנק לתת הלוואה חסרת אחריות לטייקון כזה או אחר?
הרי אם הטייקון לא יעמוד בהחזר החוב – זה הפסד של הבנק בלבד לא? איך הציבור משלם על זה או קשור לאי החזר הלוואה של טייקון?
בעיית הנציג
האדם שמאשר את ההלוואה והבנק הם לא אותם ישות, ויש להם אינטרסים שונים ולעיתים מנוגדים.
שאל את עצמך איך כמעט כל מפקח על הבנקים עובר להיות בכיר בבנק לאחר סיום ״שירותו״ הציבורי
לבנק יכולות להיות מגוון סיבות לאשר הלוואה חסרת אחריות לטייקון.
למשל אם הטייקון מחזיק במדיה אז הבנק עלול לחשוש מכתבות וחשיפות לא מחמיאות. באופן מפתיע פישמן ודנקנר החזיקו במדיה.
אינטרס נוסף לאשר הלוואה חסרת אחריות הוא לנסות "לגלגל" את הבעיה למשמרת הבאה. אם מנהל בבנק מסויים אישר הלוואה מסוכנת לטייקון הרי שהוא גוזר בונוס שמן כל עוד הסיכון לא התממש. הוא גם יכול לקבל קידום הודות לעיסקה המוצלחת שביצע. במקרה והסיכון מתממש עדיף לאותו מנהל לאשר הלוואה נוספת לאותו טייקון בתקווה שאיכשהו יקרה נס והטייקון יוכל להחזיר את הכסף. למעשה כל עוד הטייקון לא מוכרז כפושט רגל אפשר להזרים לו הלוואות. לשערך את נכסיו כאילו הם שווים משהו ולהמשיך לגזור בונוסים שמנים כל שנה. במצב כזה הבנק הופך לשבוי של הטייקון. כי במידה והטייקון יכריז על פשיטת רגל יבואו רגולטרים וישאלו את הבנקאים מדוע אישרו את הלוואות חסרות אחריות לטייקון. מי אישר את זה ומה היה גובה הבונוס שלו. זו הסיבה שהבנקים הסכימו והעדיפו הסדר לא הגיוני שפישמן הציע. מבחנתם זה עדיף הרבה יותר ממינוי כונס שכנראה יחשוף את ההתנהלות הבעייתית של עסקיו שנמשכה שנים.
לבנק יש גבול מסויים של הפסד שהוא יכול לספוג. בשיטה הנוכחית בישראל בנק לא יכול לפשוט רגל (נדייק, טכנית הוא יכול אבל זה יגרום לאסון כלכלי) לכן במידה ובנק מתקרב לאיזור פשיטת הרגל שלו המדינה נחלצת לעזרתו ומחלצת אותו באמצעות נדיבותם של משלמי המיסים. כלומר אזרחי המדינה הם הערבים של הבנק. ומתוך כך יש להם זכות למנוע מהבנק לאשר הלוואות מסוכנות.
אם כסף נוצר שניתנת הלוואה ונעלם שההלוואה מוחזרת, כסף שלא מוחזר אולי נמחק ממאזני הבנקים אבל עדיין מסתובב בחופשי
כל פעם שנוצר כסף נוצרת אינפלציה (אינפלציה פוטנציאלית אם לדייק). לכן, כסף שנלווה מוריד את הערך של הכסף שמוחזק בידי כולנו. אם הוא היה מוחזר היה מתוקן העיות.