הגלייפוסט הוא קוטל העשבים הנפוץ ביותר לצרכי חקלאות בארצות הברית. הוא נרשם כפטנט על ידי חברת מונסנטו בשנות ה-70 תחת השם המסחרי 'ראונד-אפ'. מונוסנטו בנוסף שינתה באמצעות הנדסה גנטית זרעים כך שיהיו עמידים לראונד-אפ . תהליך זה הוביל לכך שהחברה שמוכרת לחקלאים את קוטלי העשבים היא גם אותה החברה שמוכרת את הזרעים. בכך השתלטה מונסנטו על חלק גדול משוק הזרעים המהונדסים בעולם.
הגלייפוסט הוגדר תחת הסיווג של "מסוכן לסביבה" ו"רעיל ליצורים ימיים" על פי תקנות האיחוד האירופאי. במאי 2015 הוא הוכרז על ידי ארגון הבריאות העולמי כחומר שככל הנראה גורם לסרטן בבני אדם. סיווג זה ליבה בשנים האחרונות את המחלוקת הקשה, ששררה גם כך, סביב השימוש בו. המחלוקות כללו הפגנות ענק נגד מונסנטו ברחבי העולם והגבלות חמורות שהטילו מדינות מסוימות על השימוש בחומר.
בישראל מלבד המלצה לא מחייבת וחסרת שיניים של משרד הבריאות להגביל את השימוש בחומר בגינות ציבוריות ובמקומות הקרובים למוסדות חינוך, לא נעשה כלום. מלבד כמה ערים בודדות בישראל שהחליטו מיוזמתם העצמאית לאסור את השימוש בחומר, הראונדאפ נשאר עדיין כקוטל העשבים הנפוץ בישראל.
המדען הראשי בישראל (משרד הכלכלה) חתם אף במאי 2014 הסכם שיתוף פעולה שנוי במחלוקת עם מונסנטו. ההסכם שעורר סערה גדולה בקרב פעילים סביבתיים וחברי כנסת.
בשבוע שעבר נחשפו מסמכים חסויים בבית המשפט הפדרלי בסאן פרנסיסקו. מהמסמכים עולה כי בכירים במונסנטו זייפו מחקרים לגבי מסוכנות הראונדאפ והחתימו עליהם מדענים מאוחר יותר תוך שיתוף פעולה עם הסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית.
האם התרמית שנחשפה בבית המשפט גרמה למשרד הבריאות ולמשרד הכלכלה לשנות את מדיניותם ביחס לראונדאפ ולמונסנטו עד שיובהרו העניינים באותם דיונים? פנינו בשאלה הזו לשני המשרדים והתשובה, כמה שלא מפתיעה, היא לא.
במשרד הבריאות מסרו לנו את התגובה הבאה, שבשורה התחתונה אומרת לנו…כלום:
"מדיניות משרד הבריאות היא שיש לצמצם את חשיפת הציבור לגליפוסט וקוטלי עבשים נוספים. משרד הבריאות פועל בשיתוף משרד החקלאות לקדם מגבלות על שימוש עירוני בקוטלי עבשים, עם דגש על שימוש בקרבה למגורים ומוסדות חינוך. משרד הבריאות ממשיך לעקוב אחרי התפתחויות רגולטוריות ומדעיות בנושא. הסוכנות לניהול כימיקלים באירופה פרסם לאחרונה החלטה שלא לסווג את גליפוסט כמסרטן או פוגע בפוריות."
תגובת משרד הכלכלה נראית דווקא באופן אירוני כאילו במשרד נושמים לרווחה ששיתוף הפעולה שחתמו מול מונסנטו נכשל:
"ההסכם שחתמה מונסנטו עם המדען הראשי הינו הסכם סטנדרטי עליו חותמים תאגידים רב לאומיים במסגרתו חברות ישראליות יכולות להציע לתאגיד את מוצריהם ולקבל תמיכה לפיתוח מוצרים סינרגטים. עד כה שום לא בוצע שום פרויקט עם אף חברה ישראלית במסגרת הסכם זה – והוא למעשה אינו פעיל.
התאגיד באופן כללי (בלי קשר אלינו) צמצם את פעילות המו"פ וההשקעות שלו בישראל."
saya meninggal
Terry Putri KapanLagi.com
berita terbaru Aming
kabar terbaru Hayley Williams
שחרון
האם הגנה על הפרות מפני הזאבים היא רק ע"י חומות ( חוקים רחמנא לצלן ) או מותר גם לירות בהם ברובה ( ואם ה"זאב" הוא גנב: יהודי, בדואי או פלסטיני )
לגבי זכויות יוצרים, שמירת ערך ועוד אני יכול להסכים על אמצע הדרך – אבל לא על שוק חופשי מופקר
רשימת ספקים של אוכל אורגני, כולל תוצרת ישר מהחקלאי, אפשר למצוא באתר אוכל אורגני
http://www.organim.info
הסיבה שמונסנטו גדל למימדי הענק שהוא כיום היא שהוא מגובה עי הרובה הממשלתי. או במילים אחרות ״פטנט״.
מדינות העולם מונעות תחרות באיומי רובה ואז מגיעות כגיבור לעזרה שהתאגיד הענק לא מתנהג יפה.
רוצים לפתור את זה? בטלו את התירוץ להפעלת אלימות המכונה ״פטנט״
שחרורון,
כמדומני הבעיה היא לא במוסד הפטנט.
סך הכל זה אמצעי לאפשר לך, באם תמציא משהו מועיל לאנושות, להרוויח משהו מזה.
הבעיה היא לא בפטנט עצמו אלא איזה "המצאות" מוגנות ע"י פטנט.
אם מאפשרים לתאגיד לרשום פטנט על אוויר שאחנו נושמים, אז ברור כמה כוח הוא יצבור…
פטנט, כמו כל תוכנית ממשלתית, נשמע יפה אבל בפועל יוצר נזק אדיר
הרעיון של פטנט הוא להגן על הממציא הקטן, בתקווה שהגנה זו תעודד יזמות
בפועל, פטנט הוא נשק שנתאגידים הגדולים נוטלים כדי למחוץ תחרות. בנוסף, נוצרת סביבה שמדכאת התקדמות טכנולוגית, כי בבסיס כל פריצת דרך יש החלפת רעיונות ולא משטרת מחשבות
חברות גדולות שמפרות פטנט מגיעות להסכם מול חברות גדולות אחרות, או אם בעל הפטנט הוא קטן, פשוט דורסות את הפטנט (מי יקח לבית משפט תאגיד ענק?). כחברה קטנה, תביעת פטנט , אפילו לא מוצדקת, משמעותה לעיתים קרובות גזר דין מוות
חוץ מזה, יש המון חברות מוצלחות ללא שום ״קניין רוחני״. למשל, החברה הגדולה בארהב ולמארט או אמאזון. להשיג יתרון תחרותי זה הרבה יותר מרק טכנולוגיה
לעומת זאת, פטנטים יוצרים מפלצות כמו מונסנטו
שחרורון,
האם גם זכויות יוצרים הוא מוסד מיותר?
פטנט רושמים (כך צריך להיות) על המצאה של ממש, על דרך ממשית ומעשית לפתור בעיה מסויימת.
אין שום הגנה על רעיונות כקניין רוחני.
כמו שאנו מצפים לקבל הגנה על רכושנו וחיינו, לגיטימי לקבל הגנה גם על הקניין הרוחני שלנו. ובכלל תוקפו של פטנט פג לאחר 20 שנה.
הבעיה איננה הפטנט אלא על מה רושמים אותו.
מה שעשתה מונסנטו ברישום פטנטים על זרעים מהונדסים גנטית (תוך הכחדת זרעים רגילים) הוא מעשה נבלה שאושר כפטנט בהליך שלא יכול להיות לא-מושחת.
כמו בהרבה עימותים משפטיים בין תאגידים לבין עצמם ובמיוחד בינם לבין חברות קטנות או פרטים, הבעיה היא ביעילות מערכת אכיפת החוק. הרי חברה גדולה יכולה לדרוס אותך בכל מיני דרכים (כמו יצירת זיהום אוויר קשה במקום מגוריך). אז תגיד שאין טעם ללכת לבית משפט? אולי אתה צודק, אבל לא בגלל שחוקי הגנת הסביבה מיותרים, אלא כי מערכת אכיפת החוק לא מאפשרת לך ביעילות לקבל את ההגנה הדרושה. אותו עיקרון עם פטנטים.
כן, זכויות יוצרים (copyright ) הוא מוסד מיותר. בדיוק כמו פטנטים.
הוא רעיון יפה בתאוריה אבל בשטח הוא כלי להפעלת אלימות ודיכוי תחרות
ההבדל בין הגנה על חיים ורכוש פיזי לבין הגנה על רעיונות הוא מאוד חשוב. הגנה על דברים פיזים משמעותה מניעת אלימות.
שאתה מעתיק ״קניין רוחני״ אולי אתה מבצע משהו לא מוסרי, אולי אתה פשוט בנאדם רע אבל אתה לא מפעיל אלימות.
צריך להזהר מהרחבת מושגים מוגדרים היטב כמו ״אלימות״ ו״גניבה״ למקומות מעורפלים. כי אז את מוצא את עצמך באיזור הקוונטים של הפוליטיקה ומערכת המשפט בה כללי ההגיון לא תקפים.
הנה דוגמא: באוניברסיטה בה למדתי בארהב סטודנטית האשימה פרופסור באונס כי הוא טען בפני הכיתה שיש הבדל ביולוגי בין גברים ונשים (וצחק על אלו שחושבים שמין ביולוגי זה משהו חברתי). הוגשה תלונה, נפתחה חקירה והפרופסור עבר גהינום של חודשים לפני שזוכה (למתלוננת שהגישה תלונת שווא לא קרה כלום). זה מה שקורה שלא מבינים שלשפה יש כח, ולא מתעקשים על עיגון המילים במציאות
שחרורון ידידי,
בפסקה האחרונה של דבריך על התלונה ההזויה של הסטודנטית, אני לגמרי מזדהה עם עמדתך. אלה בדיוק הדברים שמהם אני חושש. כבר חשבתי קודם (ולא כתבתי…) שפתיחת משפט מטורלל, כמו שתיארת, והסכמה לרשום פטנטים בנוסח מונסנטו באים מאותו בית מדרש דפוק של מערכת שלטונית שירדה מהפסים.
וזה רק מחזק את דברי. האם מערכת אכיפת החוק על כל רכיביה מיותרת? האם להסיר מספר החוקים את עבירת האונס כי מישהו נותן לה פרשנות הזויה ומטומטמת?
תסכים איתי שלא. באותו אופן, דרושה הגנה על קניין רוחני. לא דרושה פרשנות הזויה של הגנה זו. ויש למצוא את הדרכים להגדיר בצורה הדוקה ומדודה מהו קניין רוחני ומה לא.
אתה משקיע שנתיים מחייך וכותב ספר כלשהו. נגיד שזה רומן מופת.
אין זכויות יוצרים.
כל אחד יכול לקחת את יצירתך, להפיצה כמו שהיא, ולהרוויח כסף.
אתה מוכן לזה?
נגיד שהוצאת הספרים משלמת לך חד פעמית תשלום גדול. אז הנה הבעיה שלך נפתרה.
אבל מה תעשה ההוצאה לאור שבמקום למכור הרבה עותקים של ספרך, היא יוצאת בהפסדים, רק כי מישהו אחר העתיק ספר והתחיל למכור בעצמו? זה נשמע הגיוני?
העתקת קניין רוחני ללא רשות איננה אלימות. ממש לא טענתי כך. אבל זו גניבה. פשוט גניבה.
אתה מצפה שהרובה הממשלתי, אותו אתה מממן במיסיך, יגן עליך מגניבות?
(גם גניבה של דברים פיזיים איננה אלימות. מישהו גנב את מכוניתך בלילה. זו לא אלימות. זה פשוט פשע של נטילת רכוש הזולת ללא הסכמתו. אם יש אלימות ע"מ לגנוב, קוראים לזה שוד).
אם אתה מונע מאחרים להעתיק את יצירתך ולהרוויח על הגב שלך זה לא מניעת תחרות.
בבקשה, מי שרוצה שיחבר ספר, מוסיקה, מחזה, אלגוריתם גאוני, ימציא טפטפות, מה שבא לו. אף אחד לא מפריע לו למכור את מרכולותו *שלו*. ככה צריך להיות.
וחוץ מזה, כבר אמרתי… קניין רוחני *לא* כולל רעיונות. איש לא ימנע ממך להשתמש ברעיונות המובעים ביצירה ספרותית שלי ולבנות עליהם יצירה אחרת. למשל, יש כמה כמה יצירות שונות לגמרי זו מזו שלמעשה בנויות על היסודות של "הקמצן" של מולייר (כבר מזמן אין זכויות יוצרים על יצירה זו, אבל רק לשם הדוגמה). אבל אף יצירה לא בנויה של העתקה של "הקמצן" או שכתוב מתחכם שלה.
גם הנסיון לרשום פטנט על ההיפר-לינק בדף אינטרנט נחל כשלון, ובצדק. מדובר ברעיון.
לכן גם אי אפשר לרשום פטנט על הרעיון של דחיסת נתונים. אתה יכול לרשום פטנט על אלגוריתם יחודי שעושה את זה (כלומר על הקוד שמממש את האלגוריתם. את האלגוריתם אתה יכול לשמור בסוד, אם בא לך).
נסתפק בזה.
אני מקווה שהרעיון (חחח) מובן.
שתי נקודות
1. אני לא מצפה מהרובה הממשלתי כלום, בטח לא שיגן עלי. ממשלה זה בסהכ חבורת בריונים חמושים, היא לא שלי, לא בשבילי ולא מיצגת אותי או פועלת לטובתי. בדיוק כמו שהרפתן מגן על הפרות מזאבים כדי שיוכל חהמשיך לחלוב אותם לא כי הוא מיצג אותם או בשם חוזה חברתי דמיוני. בנוסף, אני לא ממן את הממשלה ממיסים, הממשלה שודדת אותי באיומים וקוראת לזה מיסוי. לכן, כל מה שמערב ממשלה גם מערב יזימת אלימת, דבר שהוא לא מוסרי ומסוכן
2. יש יותר לעסק מוצלח מרק רעיון, או המצאה. יצירת ערך זה הרבה יותר מסתם מוצר או טכנולוגיה. לדוגמא: גם אם מחר אני אעתיק את הספר הכי פופלארי בעולם, זה לא אומר שמישהו יקנה אותו. התהליך של התאמת מוצר ללקוח הוא משהו בעל ערך בפני עצמו
בנוסף, עסק לא רק יוצר ערך אלא גם מבין איך ללכוד אותו. וזה נכון גם לספרים ומחזות. אם אתה לא מסוגל ללכוד חלק מערך שיצרת (כי מישהו מעתיק את הספר שלך), אתה עושה משהו לא נכון.
אז אם אם מחברים את 1 ו 2 מבינים שאנשים שאין להם באמת עסק בר-קיימא פונים לממשלה שתפעיל אלימות כדי שאף אחד לא יוכל לשפר את מה שהם עושים. כתוצאה , כולנו מפסידים מעיקוב התקדמות טכנולוגית ובזבוז משאבים