בקרב הציבור קיים בלבול רב בקשר לתפקידה של הריבית בכל ניפוח בועות החוב במערכת המוניטרית הנוכחית. לעתים קרובות נשמעת הטענה שהבעיה העיקרית אינה יכולתו של הסקטור הבנקאי ליצור כסף, אלא הרעיון שבנקים יוצרים כסף למתן הלוואות, אולם אינם יוצרים את הכסף לתשלום הריבית על הלוואות אלו.
טענה זו מהותה בהנחה שהבנקים יוצרים רק את סכום הקרן של ההלוואה (הסכום שניתן כהלוואה בפועל), אולם לא יוצרים כל כסף נוסף שייעודו תשלום הריבית, ולכן לעולם לא יהיה מספיק כסף להחזרת הריביות. אם כך היה באמת, הרי שאז היינו נאלצים לקחת הלוואות חדשות כדי לשלם את הריבית על החובות הקיימים שלנו. המשמעות היא שסכום הכסף שנוצר על ידי הבנקים כחוב היה חייב לגדול ללא הרף על מנת שהריבית תשולם וההלוואות יוחזרו.
אף שטענה זו נשמעת, על פניה, הגיונית, היא לא נכונה ומתעלמת ממספר פרטים מהותיים הנוגעים לפעילותם של הבנקים. ואולם עדיין החובות בכל העולם רק הולכים וגדלים. ארגון המחקר המוניטרי הבריטי, פוזיטיב מאני, בדק מה הסיבה שהחובות רק גדלים בכל העולם והגיע למסקנה מעניינת.
את המאמר המלא של פוזיטיב מאני בתרגום לעברית (באדיבותה של יעל רמון) תוכלו למצא בקישור כאן
האם הצורך בתשלום ריבית הוא הגורם לצמיחה בחובות?
כדי להדגים את הבעיה הרווחת, הבה נתחיל עם ביקור באי בודד שתושביו הם אליס ובוב הבנקאי. אליס לקחה הלוואה של כ-100 מטבעות זהב למשך שנה מבוב הבנקאי. בתום השנה היא מחזירה אותם לבוב, אבל פה היא נתקלת בבעיה. כחלק מתנאי ההלוואה בוב דרש בנוסף לקרן גם החזר של 10 מטבעות נוספים שהם הריבית. כלומר אליס חייבת 110 מטבעות סך הכל, כשבשלב זה כל 100 המטבעות באי נמצאים אצל בוב. הדרך היחידה שנותרה לה היא לקחת 10 מטבעות כהלוואה נוספת מבוב, אלא שגם הלוואה זו תישא ריבית, כך שאליס תקלע לסחרור חובות שלא תוכל לצאת ממנו עד יום מותה.
מסיבות מובנות, מספר כותבים מיישמים את הסיפור המפושט הזה לגבי כלכלת העולם המודרני. לכן הם טוענים שרובה המכריע של האוכלוסיה לכוד במעגל חוב דומה, ושהלוואות חדשות יוסיפו להילקח ללא הרף רק כדי לשלם את הריביות על הלוואות שנלקחו קודם לכן. תשלום ריביות יוכל על כן להתבצע רק אם קיים מלאי כסף הגדל ללא הפסקה. המציאות מסתבר קצת שונה.
מה קורה עם הריבית במציאות?
במציאות בנקים לא מחלקים מטבעות זהב כהלוואות. בניגוד לבוב הבנקאי שמחזיק מספר מוגבל של מטבעות, בנק שמעניק הלוואה מייצר כסף חדש באותו הרגע ומזין אותו לחשבון הלווה. בתהליך ההפוך שבו ההלוואה נפרעת, הבנק מוחק את כספי הקרן ומוציא אותם אל מחוץ למחזור הכספים. במילים אחרות בזמן ההלוואה הבנק מייצר כסף עבור הקרן וכאשר כספי ההלוואה חוזרים, הבנק למעשה משמיד את הכסף שייצר בתחילת התהליך עבור הקרן.
בהחזר הריבית הבנק מטפל בדרך שונה. הריבית שחוזרת לבנק לא נמחקת ממאזניו (בניגוד לקרן) ומשמשת אותו לצורך כיסוי הוצאותיו, כמו למשל תשלום משכורות לעובדים, תשלומים לספקים, דיבדנדים לבעלי מניות, וכן תשלומי ריבית למפקידים. כלומר הריבית, בניגוד לכספי הקרן שנפרעו, בסופו של דבר חוזרת למשק ולמחזור הכספים הפעיל.
אם נחזור לדוגמת האי הבודד אבל הפעם תחת כללי המערכת הנוכחית – בוב הבנקאי מקבל בחזרה 100 מטבעות שנפרעו מאליס, כאשר 10 מתוכם נועדו לכיסוי הריבית. בוב לוקח את ה-10 מטבעות האלה ומחזיר אותם למשק, נגיד על ידי רכישת שירותים או סחורות מאליס. כעת יש לאליס את כל המטבעות שחסרו לה בדוגמא הראשונה כדי להשלים את החזר ההלוואה במלואה – סה"כ 110 מטבעות (100 עבור הקרן שהחזירה כבר + 10 ריבית שחזרו לאליס מבוב הבנקאי). כל זה מבלי שאליס תצטרך לקחת הלוואה נוספת. תאורטית בצורה כזו ניתן להחזיר את כל ההלוואות במשק מבלי לקחת הלוואה חדשה נוספת.
ובכל זאת אם מסתכלים על גרף החובות בכל העולם רואים שלאורך זמן הוא עולה בהתמדה. מקרה כזה יכול להתרחש רק אם בוב הבנקאי ישמור את הריבית שהחזירה לו אליס אצלו ולא יחזיר אותה שוב למחזור הכספים. בעולם האמיתי זה לא ממש משנה אם הגורם שאוגר את הכסף הוא בנק, עסק, או משק בית. בעיה זו נוצרת בלא קשר לזהות המחזיק בכספים שהתקבלו. יתר על כן, אין חשיבות רבה לאופן שבו התקבל הכסף, האם כתשלום ריבית או כתשלום על סחורות או שירותים שסופקו. ובכל זאת – נשאלת השאלה מדוע שבוב הבנקאי או הבנק לא יחזירו את הריבית חזרה למשק וישתמשו בה לצורך תשלום משכורות או רכישת נכסים וסחורות? מדוע שישאירו את הריבית אצלם "בכספת" ללא שימוש?
גרף החובות בבריטניה (זהה לגרפים בשאר המדינות)
פה נכנס נושא ההון שמחזיק הבנק. תקנות הבנקאות דורשות שהבנק יחזיק הון "בצד" למקרה של משבר. רמת ההון בבנק אמורה להשמר מעל לאחוז מוגדר של ערך ההלוואות ונכסים אחרים בסיכון המצויים בידי הבנק. הבנק יכול להשיג הון כזה על ידי החזקת חלק גדול יותר מן הרווחים המתקבלים מעמלות, היטלים וריביות. המשמעות היא הפחתה בהתאם של הסכומים המוחזרים על ידו אל מחזור הכלכלה. לחלופין, הוא יכול גם להנפיק ולמכור יותר מניות או אג"ח. בכל מקרה, כאשר בנקים בונים את הונם, הם שומרים את הכסף אצלם ובכך מפחיתים מכמות הכסף במחזור הכלכלה.
הדרישה להלוואות נוספות כתוצאה מאגירת כסף
הבעיה אף נרחבת יותר. אם הבנקים מוציאים כסף ממחזור הכלכלה בעת הגדלת הונם, נוצרת דרישה להלוואות נוספות. העניין שכך אמור לקרות גם כאשר מוצא כסף ממחזור הכלכלה על ידי אגירה מצד משקי הבית והתאגידים. תאגידים ומשקי בית אוגרים כספים בראש ובראשונה כאשר הם מתירים לכספים שקיבלו בתמורה לעבודה או מכירה להצטבר בפיקדונות הבנקים במקום להוציא אותם בחזרה אל המחזור הכלכלי.
כמה כסף נאגר בבנקים בצורה של הון עצמי או פקדונות של משקי בית ועסקים?
החשבונות הלאומיים של בריטניה מציגים את המאזנים המגזריים עבור משקי בית, תאגידים פיננסיים ובלתי פיננסיים ובנקים, מהם ניתן לגזור את אחזקות המזומנים ופיקדונות הבנקים של התאגידים ומשקי הבית. חלק מן הכסף מוחזק למטרות ביצוע עסקאות ויוזרם חזרה אל הכלכלה במהירות יחסית. בנקים לעומת זאת אינם אוגרים כסף בצורה של פיקדונות, אלא באמצעות הגדלת ההון שלהם, שאף הוא מופיע במאזנים שלהם.
הגרף להלן מציג את אותן הערכות של אגירת כספים באחוזים מן החוב הכולל של המגזר הפרטי. זהו הסכום המוערך על ידי הבנק האנגלי המרכזי כסך כל הלוואות הבנקים למגזר הפרטי בבריטניה, והלוואות חוץ בנקאיות מוצגות על ידי החזקת הלוואות למגזר הפרטי ואג"ח מבוססות חוב שהונפקו על ידי המגזר הפרטי בבריטניה. יש לציין שהלוואות חוץ בנקאיות כרוכות בהעברת כספים מן הרוכשים והמלווים אל מנפיקי ההלוואה ולכן לא מעורבת בהן אגירה.
המסקנה הנגזרת מהגרף היא שכ-30% מחובו של המגזר הפרטי יכול להיחשב ככסף שנאגר על ידי משקי בית, תאגידים ובנקים. במערכת הנוכחית, אגירה זו מוחזקת רובה ככולה במאזני הבנקים בצורת הון מוגדל והתחייבויות של פקדונות בלתי פעילים. הכספים האלה שנאגרים יוצרים דרישה להלוואות נוספות לצורך החזרת הכסף האגור. בשלב זה הבנקים צריכים לייצר הלוואות נוספות מעבר לקיימות כדי לענות על הביקוש. התוצאה היא סיכון לחוסר יציבות במקרה ויפרוץ משבר שימנע מהחייבים את היכולת להחזיר את הר החובות המצטבר. לחילופין הוצאה פתאומית של הר הפקדונות מהבנקים יכול ליצור בעיות נוספות כמו היפר אינפלציה, מצה של "ריצה אל הבנק" או ערעור בסיס המערכת.
הפתרון האפשרי
מערכת מוניטרית יציבה שבה גוף ריבוני כבנק מרכזי ייצר כסף במקום הכספים המיוצרים על ידי בנקים בצורת אשראי, לא בהכרח תפחית את הצורך בהלוואות לשם החזרת הכסף האגור. מנגד מערכת כזו תפחית הן את הסיכון המערכתי, והן את היקף ההידרדרות המהירה של החוב שאינו בר קיימא. יצירת כסף ריבוני תפחית בנוסף את התלות בחוב של המגזר הפרטי לצרכי צמיחה.
I see your website needs some unique & fresh articles. Writing manually is time consuming,
but there is solution for this hard task. Just search for: Miftolo's tools rewriter
אולי פספסתי משהו, מקווה שלא יפריע לכם אם אבדוק את זה בפומבי…:
– כל עוד מוזרם כסף לשוק מהלוואות חדשות יש מספיק בשביל לשלם ריביות ישנות, על כך אין ויכוח.
– בעת תשלום קרן הכסף "מושמד", (כפי ש"נוצר" בזמן חתימת החוזה על ההלוואה).
– בעת תשלום ריבית הכסף לא "מושמד", אבל כמות זהה עדיין רשומה כחוב שמיועד להשמדה בהלוואה שנלקחה כדי ליצור אותו, ואותה כמות חייבת! להיות מושמדת בזמן כלשהו.
– כל ההלוואות שנוצרו עד כה חייבות להיות מושמדות במלואן בזמן עתידי סופי! (כזה שנקבע מראש, לא "אינסוף" או "מחר-כך").
– חלק מתשלומי החזר החוב שנרשם כהחזר ריבית, (ולא מושמד), נצבר ע"י הבנק, וחלקו מוחזר לשוק בדרכים שנחקור בהמשך.
– בינתיים הבנק צובר עוד ועוד כסף שבא רק מתשלום ריביות ע"י הלווים לבנק, ולפחות בהתחלה מתוך הכסף שהגיע מהלוואות נוספות שדורשות בעצמן החזר פלוס ריבית
אז מה לגבי החזרת הכסף לשוק ע"י הבנק?
בנקים הרי לא קונים סחורות ושירותים מהמשק בסכום ששווה או אפילו מתקרב לריבית מההלוואות שלהם למשק.
בנקים מחזירים מעט מאד כסף למשק, חלק גדול ממנו בצורת דיבידנדים לבעלים ומשכורות מנופחות לחברי ההנהלה… שאוגרים את רובו בחשבונות הבנק שלהם, כי בסופו של דבר, אחרי שהשביע את תאוותיו במספיק יאכטות, מכוניות פאר, מטוסים פרטיים ווילות במקומות פסטורליים בעולם, בנקאי הוא רק אדם כמו כל אחד אחר, מבזבז/משתמש/משלם אולי קצת יותר על מים, חשמל, אוכל וכיו"ב, אבל זהו!
במלים אחרות: בנקאי משתכר כמו 20000 איש אבל צורך שירותים וסחורות ("רק") כמו 20, ואצל בעל הבנק אולי אף קיים הבדל גדול מזה, (המספרים לשם המחשה בלבד כמובן:).
מכיוון שהחזר הלוואה הוא תלוי זמן, ואגירת כסף, אפילו זמנית אינה כך, מספיק שיוחזק חלק מהכסף ששולם כריבית לזמן ארוך במעט מזה שבו מחוייב הלווה לשלם כדי שהתיאוריה – זו של השארת "חוב ריבית" בספרים שאין מקורות לשלמו – תהפוך למציאותית מאד, גם אם חוב זה הוא רק חלקי לריבית המקורית, וגם אם ההסבר לתופעה לא תמיד מדוייק.
במלים אחרות: ההבדל – בין ההבנה "המבולבלת" של הציבור ובין המציאות – הוא לא גדול כפי שמציג המאמר!
נכון שאם הבנקים היו אוגרים פחות זה היה ממתן בהרבה את התנודות בין שגשוג (בועה), לשפל, אבל זה לא פותר את הבעיה של גדילת בועת הריבית, רק ממתן אותה ומגדיל את ההפוגות בין קריסות.
בניגוד לכתוב על אליס ובוב, אליס לא תיכנס לסחרור חובות. אם אליס לווה מבוב שקל אחד ועל כל שקל היא צריכה לשלם כעבור שנה חצי שקל אז היא תחזיר לבוב:
שקל + חצי שקל (ריבית) + רבע שקל (ריבית על הריבית) + שמינית שקל +…
וכל מי שלמד קצת חשבון יודע שהסכום של הסדרה ההנדסית הנ"ל הוא 2. הטיעון זהה עבור על ריבית (שקטנה מ 100%) ולכן אליס תמיד תחזיר לבוב סכום *סופי*.
ברור לך שסכום הסדרה אינו =2 אלא "שואף ל-2 כשמספר האיברים בה שואף לאינסוף".
ברור גם שמספר האיברים הוא סופי, ולו רק מפני שבעלת החוב "אליס" תמות בשלב כלשהו 🙁 …או לחילופין, אם אליס הייתה חיה לנצח היא הייתה חייבת להמשיך וללוות סכומים קטנים יותר ויותר כדי לשלם ריביות קטנות יותר ויותר… עד אינסוף!
נובע מכך שהטיעון המקורי מתקיים, כלומר: שאין אף פעם מספיק כסף במערכת בכל זמן נתון כדי לשלם גם את החוב וגם את הריבית, ושאליס תקלע לסחרור חובות שלא תוכל לצאת ממנו עד יום מותה… אם יבוא אי פעם 😉
Q.E.D (מ.ש.ל)
הכסף מתחלק לשלש 1. צורך חיוני 2. צורך ערכי 3. צרכים נעימים – למשל לנשום ולאכול זה צורך חיוני , , באם הוספת לאוכל תוספת ערכית ( תערובת חדשה וכו' ) זה צורך של האדם לערך כשהכסף כאן יהווה כמודד ערך – באם תתבקש חליפין עם אדם אחר זה צורך נעים שהופך לצורך חיוני ( התחדשות החיונית וחוזר) הבנק נמצא בקו התפר של 3-1 לכן אסור שתהיה אצלו ריבית מכיוון שריבית מועילה רק לצורך נעים על חשבון תשלום ערכי אך לא חיוני בנק אינו ערכי ואינו נעים כי אין בו התחדשות .
3 שימושי הכסף נמצאים בסתירה אם כסף משמש לאגירת ערך אז הוא לא משמש למסחר ומעוות את היכולת להעריך ערך.
כסף בר קימה של האזרחים עבור האזרחים לא צריך להיות ניתן לאגירה (ראה הנס של וורגל). אזרחים שרוצים לאגור ערך צריכים להשקיע כסף פנוי בדברים מייצרי ערך כגון עסקים או סחורות
הבעיה שהבנק מחייב את לקחותיו באופן שווה להיות זקוק לשירותיו בעוד כשהוא יחזיר את הכסף לשוק כמה כח יש לבודד אולי פקיד הבנק לא אוהב ירקות וכו'
הבעיה היא שבוב הבנקאי לא באמת קונה בכל העשרה מטבעות שירותים בחזרה מאליס..דיוידנטים לבעלי הבנק גורמים להצטברות כסף אצל העשירים..יש גבול לכמות הסטייקים שבנאדם יכול לאכול וגם לכמות הווילות שהוא קונה..והגענו למצב שאחוז אחד מאוכלוסיית העולם מחזיק בחמישים אחוז מהונו..והאפידמיה הזאת נמשכת
כל הכסף נמצא בידיים מעטות
הם יודעים כמה חוב לתת לצרכן כמה לשלם לו מפה הוא תמיד בשליטתם ובחוב
הכל כדי שיהיה קל לשלוט עליו , תחשבו אם היה לכם חיסכון ולא חוב , הייתם מתנהלים שונה
יותר מיזה הייתם הופכים למנהלים יכלתם בקלות להתערב בכל מכרכת כלכלית פוליטית
כסף שווה כוח
זו אסטרג' והנוהל שחייבות להיות רזרבות הוא כדי שרק הם יוכלו לפתור משברים
הם יוצרים אותם הם פותרים אותם , כל זה כדי לשמור אמון במערכת שאולי מתישהו היית יעילה
אבל בגלל הריכוזיות היא אבדה את יעילותה …..
לפי הכתבה חיסכון גורם לחובות
אבל אם אני רוצה לקנות בית, מכונית, טיול בר מצווה חתונה או שיהיה לי כסף לעת זקנה או מקרה חירום אני צריך לחסוך (מעלה את כמות החובות) או לוות כסף כדי לממן את מה שהייתי חוסך אליו (גם מעלה את כמות החובות)
כלומר כמות החובות עולה אם חוסכים או אם לא חוסכים, מה שמטיל בספק את ההנחה לפייה אם רק אנשים לא יחסכו כמות החובות תקטן
באופן תאורטי אם המערכת הזו היתה סטרילית ואף אחד לא היה חוסך בה ובנקים לא היו צריכים להחזיק בהון עצמי – לא היה צריך להגדיל את סך כל החובות במשק כדי להחזיר חובות קודמים. מצב כזה הוא כמובן בלתי אפשרי מה שהופך את השיטה הנוכחית לבלתי אפשרית. זו הסיבה שיש הרבה גופים וכלכלנים שקוראים לשנות את השיטה לייצור כסף מיסודה.
אם אני לא חוסך כסף, אז אני בהכרח מבזב את כל מה שאני מרויח
כלומר, מרויח 100 שח בחודש ומבזבז בדיוק 100 שח בחודש
מה אני עושה שאני רוצה לקנות אוטו שעולה 300 שח או דירה שעולה 200000 שח או שאני מאבד את העבודה אבל הילדים שלי משום מה עדיין מבקשים לאכול כמה פעמים ביום, או שאני פורש לפנסייה?
אני צריך לקחת חוב. כלומר, העדר חיסכון מגדיל את החובות בהכרח
זה בדיוק הכשל הלוגי של השיטה. לכן אמרתי שהתרחיש בשיטה הנוכחית בו לא יהיה צורך להגדיל את החובות כדי לשלם חובות קודמים לא קיים.
נכון, בשיטה הנוכחית לא מיצרים מספיק דולרים כדי להחזיר את הקרן והחוב לכן צריך לקחת עוד חוב
אבל הטענה המרכזית בכתבה היא שחיסכון גורם לחוב, בכל שיטה, לכן הממשלה צריכה להתערב ולמנוע מאנשים לחסוך
מה שאני טוען הוא שלא משנה באיזה שיטה, אנשים עדיין יחסכו ואם לא תאפשר להם לחסוך (או תמציא שיטה שמענישה אותם על חיסכון) אנשים פשוט יקחו עוד חוב ויגדילו את החובות (כמו שקורה היום בעולם עם ריבית אפקטיבית שלילית)
כלומר, מניעת חיסכון מובילה להגדלת חובות וגם (אם מקבלים את הנטען במאמר למרות כשלים חמורים בלוגיקה ואגנדה פוליטית ברורה) הגדלת חיסכון מובילה להגדלת חוב. כלומר, חוב יגדל בכל מקרה תחת כל שיטה
הטענה היא שבגלל שרוב הכסף היום נוצר מחוב – נוצר מצב שאגירה מאיימת בצורה דרמטית על יציבות המשק. אם כסף לא ייוצר מחוב – הסכנה שתתפתח למשק כתוצאה מאגירה תהיה פחות בצורה דרמטית. הנושא כבר נבדק על ידי חוקי קרן המטבע והם מצאו שבמצב כזה תדירות מחזור הגאות והשפל בכלכלה תרד ללא היכר
אם ההגדרה שלך ל"משק" זה ממשלות ובנקים מרכזיים – בוודאי. הדבר המרכזי שבנקים מרכזיים מדברים עליו 100 פעם ביום זה יצירת אינפלציה. חסכון זה משהו דיפלציוני. אין שום דבר טוב או רע באינפלציה או דיפלציה – פשוט דיפלציה מאיימת על ההגמוניה הנוכחית
אבל, אם אתה מכליל ב"משק" אנשים פרטיים – חסכון זה אחד הדברים היותר טובים שאדם יכול לעשות (מקווה שאני לא צריך לפרט למה) – בלי קשר לשיטה.
צריך לקרוא לאנשים לעשות שני דברים: לחסוך, ולדרוש מהממשלה שלא תקח את כספם כדי לחלץ את הבנקים שהם יקרסו שוב
והנה הגעת בתרחיש שלך שוב לכשל לוגי חמור בשיטה הנוכחית: לחסוך + לדרוש מהממשלה שלא לחלץ את הבנקים בעת צרה = כל החסכון שלך נמחק יחד עם הבנק הלא מחולץ
נכון. ואם הממשלה תיצר את הכסף היא תשמיד את המטבע עי הדפסה עודפת של מטבעות
בכל מקרה בו יש מטבע ציוי אנחנו מפסידים
לכן אתקן: לעודד את האנשים לחסוך מחוץ למערכת (זהב, כסף ביטקוין)
יאללה לרכוש זהב..
ממליצה בחום להקשיב להרצאות בנושא כלכלה בכלל וכלכלת קפיטליזם קינסיאני בשפות זרות. רק כך ניתן ללמוד משהו. העתונות, השידורים ודומיהם בישראל מנגנים בקול אחד וזה חבל מאוד.
מאחר וכל התפתחות טכנולוגית (אמצעי יצור ) כרוכה בשינויים בשוק העבודה ובחברה אבל גם בהעלאת התפוקה , ( הפריון, ) יש להתאים את השכר לגידול בפריוולהגדילו ולחלקו בחברה באופן כזה שכל אחד יוכל לקנות משכרו את שמבקשת נפשו. כך יגדל הביקוש ותגדל התעשיה. אם מלחיצים את השכר למטה הביקוש קטן וזיל גמור.
השכר צריך לעלות באופן קולקטיבי מעת לעת בקביעות כפי שנעשה הדבר בישראל. בעבר. השכר יגדל בהתאמה לגידול בפריון
הטענה שקיניס אמר להזרים כסף למשק סתם כך היא לא נכונה ומטעה. הוא טען שצריך להזרים כסף למשק כך שיפתח את התשתיות, לא שיהווה מתנה לבנקים או לשכבת העשירים. תשתיות דהיינו, חינוך, תחבורה, בריאות, מקומות עבודה וכו'.
״יש להתאים את השכר לגידול בפריוולהגדילו ולחלקו בחברה באופן כזה שכל אחד יוכל לקנות משכרו את שמבקשת נפשו״
למה? אני רוצה 4 יאכטות וסוס פוני, מי עומד ידרש עי הממשלה לספק לי אותם?
ערן היקר
לא הבנתי צדיק. כסף חוב, זה אומר: כל הכסף זה חוב כולל הריבית ולכן יש הר של חובות.
אגירת כסף היא אסון בכל שיטה מוניטרית, הרי הכסף היא השמן שמשמין את המכונה\הכלכלה שיוצרת את הצמיחה.
ביום שהממשלה תייצר את הכסף, עוד יהיה צורך לדרבן את הציבור להוציא את הכסף האגור בצורת הלוואות כמובן, ושוב חזרנו לכסף חוב.
הנוסחה הידועה של פרידמן אומרת: המחזור של הכסף הוא הגורם לצמיחה. בכדי שתהיה מחזור של כסף חייב להיות ביקוש של כסף תמיד מצד אחד, ומצד שני כדאיות להוציא את הכסף האגור = רווחים = ריבית.
מכאן הגענו 1, לכסף חוב 2, להר חובות שחייבת לקרוס.
ברצוני לטעון שתמיד אפי' כסף של הממשלה תחזיר אותנו לכסף חוב לבסוף. הרי מתחילה הממשלה יצרה את הכסף והגענו לכסף חוב מאותו סיבה לעיל (שהצמיחה מושגת על ידי מחזור כספים = ביקוש לכסף והיצע כסף = חוב) אז למה שזה לא יקרה בהמשך ?
במילים פשוטות הפתרון המוצע, הוא לא טיפול שורש\יסודי.
מקס
כשיהיה כסף ריבוני יהיה אפשר לפתור את בעית האגירה על ידי פעולות להגברת הנזילות כמו למשל הטלת ריבית שלילית (מה שיהפוך את החסכון ללא ארקטיבי). בשיטה הנוכחית הטלת ריבית שלילית מסוכנת ועלולה ליצור מצב של ריצה אל הבנק
יש ל"יצור" הכסף הזה מחיר, הבנקים משלמים עליו ריבית זאת למעשה ריבית פריים
ככה שעולי "יצור" הכסף (הלוואה) זול יותר עבורם אבל לא כמה שהם רוצים
ובארץ גם לא ב0 ערבות (הם צריכים להחזיק חלק מהכסף הזה אצלם כאשר לווים מהם)
מה עם הר הכסף העצום שנאגר בקרנות הפנסיה ?
הוא ברובו מופנה לניפוח של כלים פיננסים כמו מניות או אג"ח ללא
קשר לביצועים האמיתיים או לשווי הריאלי שלהם.
כל הכסף העצום הזה היה מתגלגל בכלכלה האמיתית אם רק אנשים
היו חיים פחות (הרבה פחות) ולא צריכים בכלל לדאוג לפנסיה (כמו
שהיה לאורך רוב ההיסטוריה)
בפנסיות החדשות אין כמעט מרכיב של אגירת כסף בגלל שרוב הכסף מופנה לרכישות נכסים פיננסים
כתבה מטופשת.קודם מסמנים את המטרה,הבנקים,ואז מנסים להראות
שהם אשמים לא חשוב איך.
יש בעיות אחרות : כמו גידול מתמיד באוכלוסיה,הזדקנות שלה
ורמת חיים שכל הזמן עולה.
כל אחד מהשלושה הוא תהליך לא טבעי,תהליך שנעשה בצורה מלאכותית
ויישומו הכפוי מחייב קריסה.
המערכת המוניטרית פשוט מנסה להתאים עצמה למצב ש3 העיוותים
האלה יוצרים.
הפתרונות שערן מציע לא יפתרו כלום.
בסופו של דבר כל הבעיות הכלכליות הן בעיות מאד פשוטות לפתרון.
הפשטות מקורה בעובדה שלכל הבעיות הכלכליות יש את אותו פתרון
בדיוק :
הקטנה משמעותית של גודל האוכלוסיה בזמן די קצר.
במקרה הזה התוכנית של ערן היא בול מה שצריך
תסתכל מה קורה בונצואלה שהממשלה להדפיס כסף בלי שליטה, אנשים צדים יונים לארוחת ערב ומתים מרעב
הכתבה היא לא מטופשת, מי שחושב שכלכלה זה דבר פשוט הוא המטופש.
הפתרון הוא אכן פשוט, אבל כדי להבין את הפתרון צריך לנתח נכון את הבעיה.
אני קורא ותיק בבלוג עוד מ2011, וקראתי את הרוב המוחלט של המאמרים שלך. הדוגמה הראשונה עם אליס משקפת את מה שחשבתי שהבנתי מהבלוג שלך כל השנים האלה. ופתאום הדוגמה השנייה של אליס הגיעה כמו עוד פצצת אטום.
תגיד ערן, לא יכולת לפרסם פוסט דומה שנים קודם לכן, זה אחד המאמרים החשובים מזה שנים שהוצאת שקשור לשיטה המוניטארית.
פשוט פתאום באה הטענה כי הבעיה הינה לא בריבית שמיוצרת, אלא באגירת הכסף ע"י בנקים,תאגידים ואזרחים.
לפחות הטענה כי הבנק מרוויח כסף בלא מאמץ בשיטה הנוכחית עדיין תקפה.
בנוסף אם אגירת כסף הינה הבעיה העיקרית, לדעתי הקמת גוף כפי שהמאמר מציע שייצר כסף (נטול חוב) ויכניסו למשק כדי להפחית את בעיית האגירה אמורה להיות רק ההתחלה בפתרונה.
הרי המשק עדיין יאגור כסף בדמות ניירות ערך וחסכונות לא משנה מה. לדעתי יש לבטל מס הכנסה על השכר ובמקום למסות בכחצי אחוז כל שנה את כלל כמות הכסף שברשות כל אדם פרטי או תאגיד עסקי וכו.
אשמח להתייחסותך ערן, אנא העשר אותנו בידע בנושא חשוב זה בפשטות האופיינית למאמרייך. המאמר הנוכחי שופך מידע חשוב ומשמעותי אליו לא נחשפנו הקוראים הוותיקים שנים רבות.
תודה והמשך בעשייתך,
קורא בעל פרוטקציות לשינוי
יכול להיות שאתה לא הבנת את זה ואתה לא לבד, בלוגרים מאוד פופולריים נופלים למכודת הזו (מייק מאלוני בסרטון שלו עם מליוני צפיות נופל במלכודת).
אבל ערן הציג את תוכנית שיקאגו המוחדשת של קומהוף כפתרון, ותמיד דחף אנשים ללמוד אותה, ואפילו הציג סרטונים של קומהוף, ושם נכתב ונאמר במפורש שהטענה לא נכונה.
גם אם הטענה תיאורטית לא נכונה, מעשית, היא נכונה כפי שמוצג בפוסט ע"י פוזיטיב מאני.
אגירת כסף תהיה בכל מצב רק שבגלל שהיום כל הכסף מחוב – כל אגירה כזו מערערת את יציבות המשק והבנקים ויכולה לגרום לזעזוע מבני. הסיכון הזה יפחת משמעותית כאשר יהיה כסף ריבוני
ערן, באותה מידה שאתה בעד כסף ריבוני נטול חוב שיוזרם למערכת כדי להפחית את אפקט האגירה, מתישהו נגיד בתיאוריה הדבר יצליח להפחית משמעותית את האגירה, צריך איזשהו מנגנון שניתן יהיה גם להשמיד חלק מהכסף הריבוני כדי שלא תיווצר אינפלציה עתידית במידה ורואים כי צפוי תרחיש כזה. למשל להשמיד סכום מסוים עי מיסים.
*אבל שוב, זה בתרחיש שהכסף הריבוני יגיע מעבר לדרגה אוטופית בתיקון השיטה הנוכחית. אנא תקן אותי אם אני טועה.
חסכון (או אם אתם רוצים להמשיך בהרעלת הבאר: אגירה), לא מסכן את ה״משק״.
חסכון הוא בעיה של בנקים מרכזיים וממשלות כי הוא יוצר דיפלציה, ומוריד את התלות בממשלה
אני לא מאמין שאני צריך לכתוב את זה: חסכון הוא רעיון מצויין לרוב האנשים, כי הוא מספק הרבה יציבות ומוריד את התלות בקצבאות וממשלה באופן כללי . לדוגמא: פוטרת מהעבודה
הממשלה רוצה כסף ריבוני כי זה למעשה מנטרל את החסכונות עי הדפסת כסף. לא משנה כמה תחסוך הממשלה תגנוב ממך ערך דרך הדפסת כסף ותתן אותו למי שבא לה. מערכת עם היפר אינפלציה היא משהו שקול למערכת ללא חיסכון בעזרת מטבע
Well, ’em bankers must be really unintelligent bunch, paying interest on money that's "just sitting there"…or the weirdoes at +Money are a bit confused. Fortunately, the U.K. being the 9th ranked economy, it's not exactly the center of attention, so let them amuse themselves.
In the second largest economy – the U.S. – were they're not exactly known for their savings habits, the vast majority of RE loans are NOT from banks, but from huge funds – pension funds among others – so no, nothing is idling across from the big pond, and the question of Interest remains. In the academic world it's known as the "impossible contract" dilemma – unless of course you're drinking too much in your fav. London pub – then all problems somehow resolve themselves.
While I'm at it, recently this blogger claimed, that in '08 banks used the massive funds they received to "invest" in the stock-market. Not true – they have a far more lucrative income producing ideas – having essentially killed the Glass – Steagall Act, they simply lent the money to Hedge Funds to place bets in the exciting world of derivatives, pumping that bubble, to, last time I checked, .5 quadrillion dollars. Cheers!
אני אוהב את האולימפיאדיה בדיוק כמו כל אחד. במיוחד התעמלות קרקע ומכשירים. אם התעמלות מנטלית הייתה ענף אולימפי ״פוזיטיב מאני״ היו מקבלים זהב
הנה הטיעון המרכזי בכתבה: הצמיחה האקספוננציאלית בחובות, נגרמת כתוצאה מחיסכון
הנה המסקנה: הבנק המרכזי צריך ליצר כסף
לפני שאראה שהטיעון הזה מגוחך ואצביע על העובדה שאין שום קשר בין הטענה למסקנה, אני רוצה להדגיש את הרעלת הבארות שהולכת פה: הם קוראים לחיסכון (SAVINGS) ״אגירה״ (Hoarding) – מילה עם קונוטציה שלילית ברורה (לפחות באנגלית), ורמיזה שהצרכנים החמדנים אוגרים ערימות של זהב מתחת למזרון. בנוסף, השם PositiveMoney הוא מבלבל ולא נכון, הם צריכים לקרוא לעצמם PositiveCurrency כיון שהם מדברים על רפורמה במטבע ולא בכסף.
הלאה…
״המשמעות היא שסכום הכסף שנוצר על ידי הבנקים כחוב היה חייב לגדול ללא הרף על מנת שהריבית תשולם וההלוואות יוחזרו.״ – זה בדיוק מה שקורה – פתח גרף M3 (עזוב, פתח את המאמר המקורי באנגלית), כיון שהממשלה לא מדפיסה כסף הסיבה שיש גידול באספקת הכסף היא בדיוק הבנקים. אפילו PositiveCurrency דיברו על זה בעבר.
אגב, הם תיקנו את המאמר המקורי באנגלית כי הדוגמא עם אליס הייתה שגוייה. בקיצור, הבנק לא נותן זהב (כסף) הוא מלווה מטבע שנוצר ברגע שאליס לוקחת חוב ונעלם ברגע שהיא מחזירה אותו. כלומר, אין לבנק 10 ״מטבעות זהב״ להחזיר למשק ואין איך להחזיר את החוב בלי לקיחת הלוואה נוספת. זה שהם סותרים את עצמם לא מפריע להם להמשיך עם הנרטיב (אני מניח שככה זה שהבנק המרכזי האנגלי משלם משכורת חודשית לאחד המקימים של האירגון)
הטענה שחסכונות גורמים להורדת כמות המטבע בשוק היא אולי נכונה טכנית, אבל היא לא משנה ומגוחכת: לטעון שאנשים חוסכים כסף גורמים לאנשים אחרים לקחת הלוואה זה בדיוק כמו לטעון שאם אני מעדיף את ״סביח עובד״ על ״פלאפל התאומים״ אני אחראי ישירות לקריסת מוסד ותיק וחשוב ברמת-גן, והממשלה צריכה להתערב. זה לא קשור לכמות המטבע, זה קושר לעובדה שכולנו מתחרים על כמות מוגבלת של משאבים. אם כמות המטבע יורדת, ערך כל חתיכת מטבע עולה ומאפשרת לי לקנות יותר סביח או פלאפל (או לקנות אותה כמו בפחות מטבע). זה התפקיד של עובד או התאומים לשכנע אותי לרכוש את המוצר שלהם
אנשים עושים הרבה דברים עם המטבע שלהם – זכותם – זה שלהם – בניגוד לממשלה והבנקים אנחנו עבדנו עבור המטבע שלנו. היה עדיף שהיו מעודדים אנשים לחסוך, במקום לקרוא להם בשמות ושהיו פועלים למען מערכת בה כסף (ולא מטבע) וחיסכון הוא הבסיס הכלכלי של החברה (כי ככה נותנים הלוואות), במקום להטיף שהמעביד שלך יקבל סמכות בלעדית להדפיס מטבע בלי סוף (ולגרום להיפר אינפלציה). זה אגב היה פותר את בעיית ה״ריצה לבנק״ ואת בעיית האינפלציה.
שחרורון –
יש לך כמה הערות שמראות שלא בדיוק הבנת על מה המאמר:
1. אגירה היא שם כולל למצב שבו הכסף לא חוזר למשק – זה יכול להגיע מחסכון אבל גם מהון עצמי שמחזיקים הבנקים
2. הדוגמא של אליס לא באה בכלל לתאר פעילות של הבנקים היום, אלא להסביר מדוע אפשר תאורטית להחזיר את החוב + הריבית בלי לקחת חוב נוסף. העובדה הזו מצוינת במאמר.
3. המאמר בא להציג את האבסורד שבו חסכון גורם למצב שבו צריך להגדיל את כמות החובות.
4. כסף הוא לא משאב – הוא בסך הכל המצאה של האדם כדי לקיים סחר חליפין ולכן אין שום סיבה שיהיה במחסור בניגוד לפלאפל ולסביח. כלומר – אם יש ביקוש בקרב האזרחים גם לפלאפל וגם לסביח אין שום סיבה שהכסף יהיה מה שמונע לממש את הביקוש הזה.
5. הכסף בצורתו היום הוא לא של האנשים . הוא כולו שייך לבנקים וניתן לנו לתקופה מוגבלת בתוספת ריבית
6. אתה לא צריך לעבוד בשביל לקבל את הכסף – אתה יכול ללוות אותו בלי לעבוד. היום הבנקים נותנים הלוואות גם ללא בטחונות וללא ערבונות. תנסה בעצמך. יש מצב שאפילו תקבל מיליארדים אם יש לך חברים טובים בהנהלת הבנק.
לערן
1. זה אולי ויכוח על הגדרות ומינוחים אבל אם אני מחליט לקחת כסף שהרווחתי ופשוט להשאיר אותו בעו"ש בחשבון בנק או לשים במזומן מתחת למרצפת הכל לשימוש עתידי ( צריכה או הלוואה למישהו) אזי לא "הוצאתי אותו מהמשק". אני חלק מהמשק וההחלטה שלי "לאגור" לא מוציאה אותו מהמשק. אם לא העברתי אותו לכיס של מישהו אחר באמצעות קניה או הלוואה והוא עדיין אצלי אז איך הוא מחוץ למשק? ואם העברתי לאחר האם הכסף עכשיו "בתוך המשק"? למה הכסף שלי אצלי בכיס לא חלק מהמשק ואצל אחר הוא כן?
3. אין שום "אבסורד". אם אני חוסך ומעוניין לראות את החסכון גדל אני צריך להלוואות הכסף לאחר, בעצמי או ע"י מתווך (בנק). על כל שקל שנחסך ומולווה יש שקל שהולווה כחוב ולכן המשפט צריך להיות "במערכת תקינה חסכון של אחד מאפשר חוב מרצון של אחר"… ולא אין כאן שום אבסורד.
4. פלאפל וסביח לא מופיעים יש מאין בגלל שיש "ביקוש". ביקוש זה קל ואינסופי, כל אחד יכול לרצות ו'לבקש'. אוכל או כל דבר אחר צריך לייצר וכן המשאבים תמיד יהיו מוגבלים. למה כסף שאמור לקיים סחר חליפין בין מוצרים שכמותם סופית לא יהיה במחסור גם כן?
5. הכסף בצורתו המקורית מקורו בבנק מרכזי שהוקם ונשלט (בעקיפין בדר"כ) ע"י המדינה. את האחראיים לכסף ממנה העם ולכן הכסף שייך כולו לעם. לא לכל העם כמובן.. רק לרוב המוחלט שמאמין שזה תפקיד המדינה לקבוע באיזה מטבע מותר להשתמש.
1. הבחירה במילה hoarding היא הבעיה, זאת מילה עם קונוטציה שלילית מובהקת. מרמז שזה לא בסדר לחסוך
2. במאמר המקורי פורסם תיקון- הנה קופי פייסו מהאתר של פוזיטיב מאני
*Correction
(It has been pointed out to us that we have made a mistake in our description of the situation where Alice borrows the missing interest. Since this new loan will be used in full to pay off arrears of interest there will be no money left in the economy to pay off either the principal or the interest on the new loan. Alice’s debt would then actually grow as shown in the right-hand column of the table.
הם עשו טעות, מודים שאי אפשר להחזיר את החוב בלי ללות וממשיכים להתבסס על המידע השגוי – יופי
3. האבסורד הוא שהם טוענים שיש משהו רע בחיסכון (להפך) ושיש נשהו רע בלהלוות את הכסף שבאמת יש לך למישהו אחר תמורת ריבית (שום דבר רע בזה). הבעיה היא שיש גוף שיוצר מטבע מאויר – אבל על זה אנחנו מסכמים לדעתי
4. כסף הוא כן משאב (זהב, כסף וכו). מטבע הוא אכן לא משאב. בגלל שמטבע הוא לא משאב ובזכות המחשב, לא באמת משנה כמה מטבע יש לך. אתה תמיד יכול לילק אותו לחתיכות קטנות יותר. הבעיה היא שמטבע מיצג משאב. סך המטבע מיצג את סך המשאבים. שמישהו יוצא מטבע מאויר, הוא גונב ערך משאר המטבעות , כי עכשיו יש יותר מטבע שרודף אחרי אותה כמות משאבים
5. נכון. המצב היום חרא. אני מסכים. אני חושב שצריך להעביר אותו לאנשיפ ולא לקבוצה הקטנה שכופה את עצמה על האנשים. כלומר, לסגור את בנק ישראל, לפתוח את שוק הבנקאוצ לתחרות, ולהפסיק לגבות את השקל באלימות (לבטל את מס ההכנסה)
6. נכון. וזה רק עוד דוגמא למה לא צריך לתת לקבוצה קטנה של אנשיםהשליטה על המטבע, אפילן אם הם קוראים לעצמם ״ממשלה״
הם בריטים, והמדינה הזאת הפכה לדי סוציאליסטית, לא יודע למה.
אני כבר 6 שנים לומד הסטוריה מוניטרית, והדבר היחיד שברור זה ששום דבר לא ברור.
אין פתרונות קסם, ולדעתי האישית, אין דרך אחת שמתאימה לכולם, זה עניין של מנטליות של עם.
אבל ההפרדה הזאת בין רשות מונטרית (בנק מרכזי) ורשות מבצעת (ממשלה), נלקחת כמובן מאליה שהיא דבר נחוץ למרות שלא ברור בכלל מה טוב בזה, המודל של קנדה לפני ההפרדה, שנתן מצד אחד יכולת של אשראי לצמוח עם המשק בצורה אורגנית ומצד שני הרשה לממשלה ללוות ישר מהבנק המרכזי בריבית נמוכה היה מצוין.
הטענה החוזרת ונשנה להפרדה שהסיבה היא נטיה לאינפלציה היא לא נכונה ופוזוטוב מאני הוכיחו את זה בעצמם ע"י הבהרת דוגמאות ההיפר איפלציה המפרוסות, כשממשלה מתחילה להדפיס כסף בצרורות ודורסת כללים בנקאיים סבירים זה בא אחרי משבר ולא לפני.
הפיתרון הינו ביטקוין –
מטבע שנשלט על ידי קונצנזוס של ההמון, ולא נשלט על ידי גוף ריכוזי, ובעל כוח ואינטרסים אישיים.
הכמות של הביטקויון לא נשלטת על ידי קונצנזוס ההמון אלא על ידי מישהו אלמוני שהחליט שהכמות שתיוצר ממנו תהיה לפי מה שהוא החליט שתהיה הכמות שלו מבלי שאף אחד יודע למה אפילו החליט ככה
הביטקויין לא יגן עליך מפני העם ונציגיו
כיום הביטקויין עודנו נתפס כקוריוז ולכן ייצורו וסחר בו עודם חוקיים.
היה והביטקויין או כל מטבע פרטי אחר (דיגיטלי או ממשי) יאיים על שלטון העם אתה תראה חוקים שיפעלו נגדו ונגד אלו שעושים בו שימוש.
גם אם נקבל את ההנחה האופטימית משהו שסוכנות ביון של המדינה לא יכולה ולעולם לא תצליח לפרוץ את ההצפנה של הביטקויין עדיין יהיה ניתן בקלות רבה לאתר את אלו שסוחרים בו ולהענישם.
כאשר שוטרי מדינת הרווחה יפרצו את דלת הבית שלך מה יגן עליך? הצפנה קריפטוגרפית חזקה?
הכמות של הביטקוין קבועה מראש ולא ניתנת לשינוי ללא הסכם רוב
המספר עצמו לא משנה, כי אפשר לחלק ביטקוין אחד לכמה חציכות שרוצים. מה שחשוב הוא שהכמות מוגבלת, ושאי אפשר ליצר ביטקוין מאויר ולגנוב לאחרים את הערך תוך כדי
מעניין מאד פרט לזה שבנקאים פשוט מיצרים כמה מטבעות זהב שהם רוצים בלחיצת כפתור
אם יש לכם זמן פנוי לנושאים ברומו של עולם ממליץ להכנס לקרוא ולהשאיר תגובה
https://stuffshaireads.wordpress.com/2017/06/01/%D7%9C%D7%A7%D7%98-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-01062017/#respond