צילום מסך מתוך הקמפיין לפפר ביוטיוב
בחודש שעבר פצח בנק לאומי בקמפיין פרסומי מאסיבי: בנק דיגיטלי חדש קם בישראל – פפר שמו. ההשקה סוקרה בכלי התקשורת המרכזיים, כשרובם מצטטים בהתלהבות את הסיסמאות שהכתיבה להם חברת יחסי הציבור ששכר הבנק. נראה שהתקשורת כל כך התלהבה מהבנק החדש, שהיא החמיצה את הסיפור מאחוריו והוא האינטרס האמיתי של לאומי בהקמת פפר. זאת למרות שבאופן די נדיר, את האינטרס חשף לא אחר מהמפקח על הבנקים, ולא, לא מדובר באינטרס שמשתלב עם זה של הציבור.
על פני השטח, פפר הוא צעד בכיוון הנכון: סוף סוף בנק שסובל מבעיית תדמית קשה מפנים את הביקורת הציבורית נגדו ומשנה כיוון ב-180 מעלות. הוא מחליט להקים בנק ללא סניפים ולאפשר ללקוחותיו לחסוך זמן ולבצע את כל הפעולות הבנקאיות השכיחות מהבית, כולל סיוע של בנקאי אונליין והכל כמעט ללא עמלות. אבל כדי להבין למה פפר הוא מלכודת דבש וטרגדיה בהתהוות עבור לקוחות הבנקים, צריך לחזור לדברים שכתב כבר לפני שנים דודו זקן, כשהיה המפקח על הבנקים.
זקן, שהיה ידוע כמי ששמר בקנאות על אינטרס הבנקים ואף התמודד לאחרונה על תפקיד דירקטור בבנק דיסקונט, הסביר בצורה פשוטה מדוע אסור היה לתת לבנק כמו פפר לקום: בנק אינטרנטי הוא אחד הסיכויים היחידים לתחרות בסקטור הבנקאי בישראל, שנשלט על ידי שתי הגודזילות לאומי והפועלים. "בנק אינטרנטי חדש יכול להוות אלטרנטיבה ממשית להגברת התחרות רק אם משקלו בשוק הבנקאות הקמעונאית יהיה משמעותי", כתב זקן ב-2013 בהמלצות הוועדה לקידום התחרות במערכת הבנקאית שעמד בראשה.
ב-2015, כשנודע על כוונת לאומי והפועלים להקים בנקים אינטרנטיים בעצמם, אמר זקן כי "הפיקוח מברך על כניסת שחקנים חדשים לתחום, אך יש להבחין בין שחקנים חדשים שכניסתם תתרום להקטנת הריכוזיות ולהגברת התחרות במערכת הבנקאית, לבין פעילות במסגרת הבנקים הקיימים ובפרט הגדולים שבהם". "בנק אינטרנטי של הפועלים ולאומי הוא מקל בגלגלי התחרות" היתה כותרת הידיעה שדיווחה אז על הדברים.
בבנק לאומי הפנימו היטב את דבריו של זקן, ומיהרו לתקוע את המקל בגלגלי התחרות, להשתלט על השוק הבתולי ולחסום את האפשרות שיקום בנק אינטרנטי משמעותי חדש. בדומה, למשל, למה שעשו תעשיות מזון גדולות ברשתות השיווק כשהשתלטו על המדפים ודחקו את מוצרי החברות הקטנות יותר.
משום מה, הסיקור הנלהב של השקת פפר התעלם מהאזהרה החריפה ויוצאת הדופן של המפקח על הבנקים, ולמרות הסימנים הבולטים לכך שאכן מדובר בבנק לחסימת התחרות. הסימן הראשון הוא התזמון. הטכנולוגיה להקמת בנקים אינטרנטיים ידועה בעולם כבר כשני עשורים. בבנק לאומי חיו בכל התקופה הזו בשלום עם העובדה שאין להם בנק אינטרנטי עם מותג ושם משלו. באורח פלא, בשנת 2015 התעוררו בלאומי ובתוך שנתיים בלבד פיתחו בנק דיגיטלי חדש – זמן שיא במונחים של הקמת מערכות בנקאיות. לשם המחשה – בפעם האחרונה שלאומי שביצע שדרוג מקיף של מערכות המחשוב שלו בעשור הקודם, זה לקח לו כשמונה שנים.
לפי עדות מתוך לאומי, עובדים שנטלו חלק בפיתוח פפר נאלצו לעבוד גם בשעות לא שגרתיות על מנת לעמוד בלוח הזמנים הצפוף. כדי לנסות לעמוד על פשר הפיתוח המואץ, יש יגידו המבוהל, כדאי להיזכר שבמקביל לעבודה על פפר בלאומי, במשרד האוצר ובוועדת הרפורמות התנהלו דיונים קדחתניים במטרה להביא לאישור חוק שיסלול את הדרך להכנסת בנקים חדשים. ובקיצור: רק כשרפורמה עתידית איימה להכניס בנקים דיגיטליים חדשים לשוק, בבנק לאומי נזכרו שגם הם צריכים בנק כזה.
הסימן השני הוא התמחור הנמוך של שירותי הבנקאות המוצעים ב"פפר". לאומי הרי סיפק עד היום שירותי בנקאות אונליין, מה אם כן השוס הגדול ב"פפר"? הוא מציע שירותי ניהול חשבון באפס עמלות ובריביות יותר נמוכות. הורדת מחירים היא פרקטיקה ידועה לחסימת מתחרים. בנק לאומי, שמחזיק בהון עצמי של כ-31 מיליארד שקל, יכול להרשות לעצמו למכור שירותים במחירי הפסד כטקטיקה לשבירת המתחרים או לצורך השתלטות על התחום. אף שחקן חדש לא יוכל להתמודד באמת מול לאומי עם תנאי פתיחה כאלה. כמובן שאף אחד לא ערב לכך שכאשר בבנק יבחינו שאיום התחרות יוסר, יעלו את המחירים, וקהל הלקוחות השבוי, חסר החלופות, ייאלץ לחזור לשלם עמלות וריביות מנופחות.
נקודה מעניינת לא פחות נוגעת לתחום ההגבלים העסקיים. קבוצת לאומי יצרה למעשה שני בנקים שהיא שולטת בהם: "פפר" עבור הצעירים ובעלי האוריינות הדיגיטלית, ו"לאומי" עבור השאר. מה שיווצר פה הוא חשש מסבסוד צולב: במקרה כזה, לקוחות בנק לאומי "השמן" יסבסדו בריביות ועמלות עושקות את לקוחות פפר "הרזה" שייהנו מתנאים מועדפים. עד שיוסר איום התחרות כמובן. כל זה ועוד לא דיברנו בכלל על כך ש"פפר" עלול גם להאיץ את תהליך הסגירה המאסיבי של סניפי לאומי ברחבי הארץ. מהלך שיפגע באוכלוסיות בוגרות וחלשות, במיוחד אלו הממוקמות בפריפריה, שייאלצו לנסוע מרחקים ארוכים כדי לזכות ולפגוש פקיד בנק.
בסוף השבוע האחרון פרצה מחאת רשת גדולה, שהובילה להורדה חדה בדירוג של "פפר" בחנויות האפליקציות של גוגל ואפל. אחת הטענות היתה שלאומי בעצם מפתה צעירים ליפול למלכודת חובות, בכך שהוא משווק להם בנק שהוא "לא בנק", עם עמלות אפסיות, אפליקציה "מגניבה" ונגישות להלוואות בלחיצת כפתור.
למרות שהטענה הזו נשמעת קונספרטיבית מעט, אי אפשר להקל בה ראש. קבוצת לאומי לא מסתירה את העובדה שקהל היעד של הבנק החדש הם צעירים בגילאי 18- 35. לפי דו"ח של מודיס אנליטיקס מ-2014, מדובר בדיוק בטווח הגילאים שנמצא בסיכון הרב ביותר להתנהלות פיננסית לא אחראית ונטייה להוציא יותר כסף ממה שהם מכניסים. האופציה שמציעה פפר לקחת הלוואות בצורה "מגניבה וקולית", שיתורגמו מייד לרווחי עתק של הבנק מריביות, עלולים להביא לכך שאותו קהל יעד צעיר יהיה מי שיממן עבור לאומי את העמלות האפסיות של הבנק הדיגיטלי החדש שלו.
ההצלחה של מחאת הרשת היתה גדולה ומיידית – אבל בלאומי הגיבו בצורה מהירה לא פחות, והצליחו למנוע את הנזקים הכלכליים והתדמיתיים שהיו יכולים להיגרם לבנק בגלל המחאה האינטרנטית. גוגל, בפעולת בזק שבני אדם רגילים יכולים רק לחלום עליה, פשוט מחקה את הביקורות השליליות והעלתה בחזרה את דירוג האפליקציה. ללאומי, מסתבר, יש אוזן קשבת אצל ענקית האינטרנט הבינלאומית. הסיקור האנמי והמתרפס של "פפר" מוכיח שלבנק יש אוזן קשבת גם אצל העיתונאים הישראליים.
על הפרסומים על הפפר 350 מיליון שקלים.
בלאומי לא חשבו כלל להשקיע סכום זה בשיפור השירות
ללקוחות קיימים.
פפר משווק לצעירים שהם גם הקהל עם הידע הפיננסי
הנמוך ביותר. את המחיר הנמוך בעמלות בהתחלה יוכלו
לקחת מהם מאוחר יותר בריביות גבוהות בהרבה אשר
אם בבנק רגיל מוצגות באותיות קטנות, על הסמארטפון הם
יוצגו באותיות מיקרוסקופיות.
אין שום דבר חדש והתיאוריות שלך קצת מופרכות.
בזמנו,כשהחל ענין האינטרנט,לפני יותר מעשור,בנק לאומי היה הראשון
שייסד בנק אינטרנטי ללא סניפים : הישיר הראשון.
הבנק נסגר כי איבד את הייחוד שלו.
כעת,לאומי נכנס לתחום הסלולאר כי הסלולאר מחליף לאט לאט
את המחשב.
פשוט ב 15 שנים שחלפו,אפשר לעשות ללא מעורבות בנקאי הרבה יותר דברים
ממה שניתן היה בעבר.
זה הכל.פפר והבנק הדיגיטלי הם שדרוג של הישיר הראשון.
וכן,גם זה וגם זה נועדו בין היתר לצמצם את מצבת כוח האדם
המאד מנופחת שמוכתבת ע"י ועדים כוחניים ולא ע"י צרכים
מקצועיים של הבנק.
הצורך בפחות אנשים בתחום הבנקאי לא שונה ממה שקורה בכל תחום
אחר.הטכנולוגיה כבר מזמן לא משרתת את האנושות אלא פועלת לרעתה.
המחאה הייתה יכולה להיות יותר חכמה.
האפליקציה מאפשרת להזמין 3 חברים ולקבל עבור כל אחד 25 שקל שנכנסים ישר לחשבון.
מי שממש מתנגד צריך להוריד את האפליקציה, לשלוח כסף ל 3 חברים ואת הכסף הוא יקבל חזרה מלאומי, וככה היה אפשר לעשות רובין הוד המוני, לקחת מבנק לאומי העשיר ולהפיץ לעם.
אני חושב שגוגל עשו בחכמה, ומחקו את הביקורת השליליות, מכיוון שזה מעשה ידיו של ברק כהן שהוא חלאה ואישיות שלילית,הביקורת אמורות להסתמך על התרשמות של אנשים ולא מהלך מאורגן של אדם לא הכי בריא בנפשו
מספר עובדות מדהימות:
1. היכולות של בל"ל לגרום לGoogle לאבד בעיני הציבור הישראלי את שרידי האמינות של הדירוג באפליקציות שלהם!!!
2. הנאיביות של ברק כהן וחברים שלא השכילו להפעיל בוטים שיורידו את האפליקציה מיליון הורדות וידרגו אותה נמוך (חוסר הבנה נאיבית של הרוע המופעל אצל מלכי המספרים הגדולים).
3. אמונה בסיפור של "בנק אינטרנטי" – בסה"כ אפליקצית משתמש שמתחברת לאותו מערכות מרכזיות בנות 50 של הבנק. ויוצרות סביבה כאילו cool…
שום דבר חדש רק צלופן שיכלו לתת.
4. האטימות של הבנק (שנובעת כנראה מתחושת העליונות המפורסמת של מי שקיבל רשיון להיקרא בנק (ולהדפיס כסף) לא לחשוב מחוץ לקופסה ולאפשר לציבור תפרן ומסייע להרוויח כרוש על סיוע למאותגרים להתמודד עם הבנק באפליקציות – אטימות – נאמר.
5. החידלון של – 4 בנקים קטנים לצאת עם אפליקציה קנויה בזול ולהרוויח מפקירי נזילות (משכורות) אצלם – מה שבתורו יחסום אותם מיכולת הלוואות עם עלויות קטנות יותר.
6. היהירות הבנקאית לקבוע טווח גילאים של משתמשים. החנונים בני 12-18 אולי יראו להם?!?!?
כבר ב1994 בנק לאומי הקים את 'הישיר הראשון' שמותג כבנק חדש אך למעשה היה סניף וירטואלי של הבנק.
במה שונה פפר מהישיר הראשון שעדיין קיים עד היום?
גילוי נאות – אני בעל חשבון בישיר הראשון כמעט מאז הקמתו ותוהה אם יש לי סיבה 'לעבור' לפפר.
בוא נגיד ככה.
אם זה קנוניה,זה קנוניה מאוד לא מאיימת.
כל הזמן בשוק תחרותי הגדולים מנסים ליצור מונופול או מה שהכי דומה לזה.
שאלו יהיו הבעיות שלנו.
הנסיון העילג של לאומי הולך להיכשל לדעתי. זמנם של הדינוזאורים הבנקאיים קצוב ושום אפליקציה פסאודו מגניבה לא תמנע את היכחדותם.
אמן.
בנק הדואר דיגיטלי? ממשלתי-חברתי + סניפים בכל פינה?
מי ירים את הכפפה – ביבי השר לכל דבר ? איוב הצדיק קרא ?
אם יש סניפים אז כבר לא דיגיטלי. במקרה הזה אין לבנק הדואר כזה יתרון.
ציטוט מהכתבה :"זאת למרות שבאופן די נדיר, את האינטרס חשף לא אחר מהמפקח על הבנקים, ולא, לא מדובר באינטרס שמשתלב עם זה של הציבור."
הסיפור הזה הוא כשל רגולטורי מדהים של המפקחת על הבנקים.
-חבל שלא ציינתם בהזדמנות זאת שהמפקחת על הבנקים דורית בר לא עבדה קודם בתפקיד בכיר בבנק לאומי.
ולהלן העובדות ( כמה אנשים שכיהנו כמפקח הבנקים והתפקיד שהם קיבלו לאחר הפרישה):
* מאיר חת > יו"ר בנק לאומי
* גליה מאור > מנכ"ל לאומי
*אמנון גולדשמיט > סמנכ"ל בנק דיסקונט, דירקטור בבנק הבינלאומי
* זאב אבלס > יו"ר בנק אגוד
* יצחק טל > דירקטור בבנק טפחות
* רוני חיזקיהו > ו"ר הבנק הבינלאומי,
אין ספק שהמסקנה היא שהמפקח על הבנקים הוא הגורם שהציבור צריך לתת בו את אמונו שיפקח על הבנקים. הצחקת לי את הדודו זקן
שאלוהים ישמור אותנו מרדיפת התחרות בין הבנקים. כמעט כל משבר פיננסי החל משנות ה40 התבסס במידה רבה על הרעיון של "הכנסת תחרות בין הבנקים" ביפן הנסיון לייצר תחרות שכזאת יצר הלוואות זולות וחברות מימון חסרות אחריות, בארה"ב מערכת ניגודי עניינים ענפה, חברות מימון שעושות מה בראש שלהן, תמיד אותו סיפור, מתוך נסיון לעזור לשחקנים הקטנים לשרוד ולהרוויח מקלים הגבלות, פותחים את הרזרבות, ומתחילים לחלק הלוואות זולות, כולם חוגגים את סיפור ההצלחה, יש תחרות ולכן מחירי ההלוואות יורדים, איזה יופי. ואז מגלים שההלוואות לא מוחזרות ויש משבר. זמן של בועת ענק בישראל הוא זמן לדרוש את האמא אמא של הפיקוח על השחקנים הגדולים שמחזיקים אותנו בביצים. לא לבקש שהמדינה תרפה מהביצים של כולם כדי שיכנסו עוד קצת שחקנים קטנים. די עם הזיית התחרות.
דוגמא מצויינת מי שתהה מה זה doublethink
בעידן הקריפטו, ועידן הביטקוין – הנסיונות הללו של בנק להמציא את עצמו יכשלו בטווח הבינוני והארוך.
אתם נותנים משקל גדול לכוח ולעוצמה של הבנק. אילו הייתם רואים כיצד נוהרים עובדים להצעת הפרישה שהציע הבנק הייתם מבינים כמה המצב של הבנק אינו דבש. אני עדין מהמר שאם יש בנק במצב רעוע בקרב הבנקים הגדולים והבינוניים בישראל הרי שהוא ואיגוד בחפיפה אחת. אגב גם איגוד מקבל את שרותי המיחשוב מלאומי והוא בנק קריקטורה לפעמים כאשר אתם מטלפנים למחלקות התמיכה באינטרנט של בנק איגוד אתם שומעים בטעות "לאומי לשרותך שלום".
מאוד מסכים עם עמי סגל.
בנק לאומי מוכר כמו מטורף את כל הנכסים שלו ופיטר 20% ממצבת כוח האדם שלו, ועדיין שלשום בישרה המנכ"לית הפסיכופטית על פיטורי עוד מאות עובדים נוספים.
לציין שרק לפני שנתיים, לאומי הודה שהוא סובל מבעיית נזילות.
הדרך הנכונה להלחם בלאומי ומזימת ו לחסימת התחרות היא פשוטה להדהים:
יש לחייב את לאומי להיפטר מאחזקותיו בבנק פפר בתוך שנה מהיום.
את זה יש לעשות דרך הרשות להגבלים עיסקיים.
לאומי יהיה חייב למכור, ממש כמו שחויב למכור אחזקות ריאליות בתעשיה/נדל"ן.
ואז תהיה תחרות.
בנק לאומי נתן מתנה למפקחת על הבנקים ולרשות להגבלים עיסקיים.
כל מה שצריך לעשות זה לפתוח את העטיפה של המתנה.
ובתוך שנה תתחולל כאן תחרות אמיתית.
הממסד הרקוב ממציא "פטנטים" והסחות דעת כדי להישאר בשליטה, אנו מתחילים לקלוט שהכסף שנשאר לנו בבנקים (אחרי שסחטו אותנו בכל דרך אפשרית) לא קיים באמת, גם העיתונות רקובה ברובה, לא מדווחים על הנזקים האיומים של השיטה שקורים כיום (וונצואלה, יוון… ועל פתרון אמין לאין ערוך כמו מטבע הביטקויין….שמייתרים את הבנקים ואת חבריהם המושחתים בממשלה.
אזהרה על פגיעה בתחרות בבנקאות מפי המפקח על הבנקים?
או שהוא חסר מודעות עצמית, או מטומטם או ציניקן.
״הטכנולוגיה להקמת בנקים אינטרנטיים ידועה בעולם כבר כשני עשורים… רק כשרפורמה עתידית איימה להכניס בנקים דיגיטליים חדשים לשוק, בבנק לאומי נזכרו שגם הם צריכים בנק כזה״
– עוד הוכחה לכך ששוק חופשי ותחרותי רק מטיב עם הלקוחות (עד כמה שאפשר לקרוא לשוק הבנקאות בארץ ״חופשי״, אפילו לאחר כל הרפורמות הללו)
״מה אם כן השוס הגדול ב”פפר”? הוא מציע שירותי ניהול חשבון באפס עמלות ובריביות יותר נמוכות״
– אכן נורא ואיום. חייבים לאכוף עליהם לגבות מחירים גבוהים יותר.
”פפר” עלול גם להאיץ את תהליך הסגירה המאסיבי של סניפי לאומי ברחבי הארץ״
– שוב פעם ההתייעלות הנוראית הזו והמכונות שישתלטו לנו על העבודות.
אם קיים מודל עסקי שיוכל להחזיק סניפי בנק בפריפריה (כלומר, אוכלוסיה גדולה שתעדיף לשלם ריביות גבוהות יותר בסניף עבור שירות אנושי במקום ללמוד להסתדר עם בנק דיגיטלי) – הסניפים ישארו שם.
אם לא – הסניפים יעלמו.
אין היום גם שום סיבה להחזיק "מפעילי מעליות״ בפריפריה. אנשים למדו ללחוץ בעצמם על הכפתור במעלית בלי שיעמוד שם אדם בחליפה וישאל אותם לאיזו קומה הם רוצים להגיע.
״כמובן שאף אחד לא ערב לכך שכאשר בבנק יבחינו שאיום התחרות יוסר, יעלו את המחירים, וקהל הלקוחות השבוי, חסר החלופות, ייאלץ לחזור לשלם עמלות וריביות מנופחות״
– הלוואי ואף אחד לא היה ערב לכך.
בפועל, בנק ישראל והפיקוח על הבנקים ערבים לכך שאיום התחרות יוסר בכל דרך אפשרית.
במצב כזה, אין ספק שבבנק יעלו את העלות והריביות ללקוחות השבויים.
אם בנק ישראל יפסיק להתערב – איום התחרות לעולם לא יוסר והבנקים הדיגטליים ילכו וישתפרו ככל שיעבור הזמן.
(תבדוק למשל מה קרה לקודאק, נוקיה, בלוקבאסטר, יאהו, מוטורולה ועוד..)
חרטוטון
פספסת את הפואנטה. כל עוד הציבור תלוי בבנקים תלות מוחלטת (כי מה לעשות אין לבנקים אלטרנטיבה במציאות הזו) – בנקים לא יכולים לפעול רק על פי האינטרס העסקי אלא אמורים לפעול גם על פי האינטרס הציבורי.
מה אמור לעשות אותו פנסיונר במצפה רמון שרוצה להוציא כסף אבל הבנקים סגרו את הסניפים בעיר שלו והוא לא מבין כלום באפליקציות? אם אתה טוען שדין תפעול אפליקציה כדין לחיצה על כפתור במעלית – אז כנראה שמעולם לא ישבת וניסית ללמד אדם בגיל הזהב לגלוש באינטרנט (עזוב להכנס לאפליקציה ולעשות שם פעולות). אז מה אתה אומר – לשיטתך אותו פנסיונר אמור למות מרעב כי הוא לא עומד בקריטריון העסקי של הבנקים והוא לא מבין בטכנולוגיה?
חרטוטון.
נכון ביותר!
ערן,
"כל עוד הציבור תלוי בבנקים תלות מוחלטת (כי מה לעשות אין לבנקים אלטרנטיבה במציאות הזו) – בנקים לא יכולים לפעול רק על פי האינטרס העסקי אלא אמורים לפעול גם על פי האינטרס הציבורי."
— זה נכון לרשתות מזון ולעוד רשימה אינסופית של עסקים. גם תחבורה ציבורית… והתחבורה הציבורית בכלל מתנהלת לפי האינטרס הציבורי?
כשתהיה תחרות אמיתית בין בנקים, סה"כ האינטרסים העסקיים שלהם יכוונו בדיוק לאינטרס הציבורי. מי שלא ישרת את הציבור חוץ מלשרת את עצמו, לא יהיה.
מספר המקרים שפנסיונר ישאר חסר אונים בגלל שאין סניף בנק בעיר הוא זעום עד זניח לגמרי. הילדים שלו כבר יעזרו לו להסתדר. הבנקים יתנו שירות אנושי מצומצם יותר, אבל נכון, גם יקר יותר. בעיקר לדאוג לכרטיס אשראי בתוקף ומזומנים בכיס. לא סוף העולם.
שחרורון
אני מקווה שכתבת בצחוק שמספר הפנסיונרים שישאר חסר אונים ללא בנק הוא זעום. מוזמן לסוע לישובים בדרום ולראות אוטובוסים מלאים בקשישים שנוסעים לבאר שבע רק בשביל לראות פקיד בנק.
גש לסניף בנק במרכז ביום של קבלת קצבאות זקנה – לא יהיה לך מקום לעמוד.
There's most certainly an alternative to banks in Israel – it's called Bank Hadoar
תחריראל,
לא זה לא נכון עבור עסקים אחרים. אם אני רוצה להתחרות בעסק אחר אני יכול לפתוח בבירוקרטיה נגיד מינימלית.
בנק? אף אחד לא יכול לפתוח בנק סתם ככה כי בא לו להתחרות בבנק אחר. צריך 70 מיליון שקל לפחות. אז כן במציאות הנוכחית לציבור יש תלות מוחלטת.
לא חשוב שגם ב"שוק חופשי" לבנק עדיין יש מחויבות ציבורית, זה משהו ששכחת, בדיוק כמו משטרה וצבא שמנהלים את הביטחון שהוא ציבורי, בנקים אחראים לייצר את הכסף של המדינה שזה גם כן משאב ציבורי לחלוטין. אם נגיד בנק היה מדפיס כסף שלו ולא כסף בחסות המדינה אז באמת אין לדרוש ממנו אחריות ציבורית.
אם היום המדינה רוצה 70 מיליון בשביל שתפתח בנק, לאיזה סכום היית משנה זאת על מנת שהיה שוק חופשי?מיליון? הרי אם זה לא שואף ל0 זה לא באמת שוק חופשי.
ואם זה 0 אז ברור שכל אחד יפתח בנק אפילו רק בשביל להלוות לעצמו (דהיינו לייצר אשראי עבור עצמו), זה היה שוק חופשי אמיתי, לכל האזרחים יש גישה שווה לייצור המשאב הציבורי הנקרא שקל. ומה אז?
בדיוק זה. כל אחד יכול לפתוח בנק. אם אתה רוצה תשתמש בשירותיו – אם לא, לא. זאת בדיוק שורש הבעיה – המדינה מגנה על המונופול של הבנק ומפעילה אלימות כנגד כל מי שמנסה להתחרות בו
זה דווקא יהיה טוב. כי אז לממשלה יהיה אינטרס להדגיש את ההבדל בין מטבע ממשלתי למטבע בנקים ואולי אנשים יבינו שמדובר ב IOU ולא מטבע ממשלתי
אכן זה יהיה מצויין, כתבתי ומה אז , כי לא יתכן שכל אחד ייצר אשראי עבור עצמו, מה שכן זה גורר הוא כי סך האשראי הניתן לייצור צריך להתחלק בשווה בין האזרחים = כל אחד פתח בנק וייצר אשראי לעצמו בלי לפגוע באחרים = הכנסה בסיסית (לא בטוחה כי הכמות דינמית). היום בפועל (בעקבות טכנולוגית הבלוקצ'ין) אין שום בעיה ליצור מטבעות משלימים לכן כמו תמיד הבעיה היא אך ורק במשאבים הציבוריים (זה כולל משטרה,צבא,תשתיות, בתי משפט,חינוך,רפואה,קרקעות, משאבי טבע ומטבע ממשלתי) האם יש אליהם גישה שווה לכולם או שיש מי שמרוויח באופן בלתי פרופורציונלי אם בעקבות בירוקרטיה ושחיתות ואם בעקבות חוקים הזויים של "הראשון תופס" (תשובה גילה את הגז אז הגז הוא שלו. מגיע לו צל"ש על כך כמו לחייל שמת בהגנתו על האסדה (כמו שברור לכל אחד שאם סללתי דרך לאיזה חוף מגניב בכנרת, זה לא הופך את החוף לשלי, אני יכול אולי לגבות תשלום על השירות שאני מאפשר לאנשים להגיע לחוף בכביש שלי, אך ודאי שאינני יכול למנוע מאחרים לבנות כביש אחר לחוף – דהיינו לקדוח ולהוציא גז בעצמי)
אין שום בעיה שכל אחד ייצר את האשראי שלו. ואתה תבחר באיזה ״אשראי״ אתה רוצה להשתמש
כנראה שה״אשראי״ של רוב האנשים יהיה שווה אפס, יתכן שגם המטבע שחבורת האנשים המכונה ״ממשלה״ יהיה אפס
בנקים יותר ויותר מזכירים לי את חברות הסלולאר של הטייקונים שלפני הרפורמה בסלולאר.
חבל שכחלון בחר להיכנע לבנקים היום, בניגוד להבטחותיו.
מסתבר שאין כוח פוליטי שיכול על כוח הבנקים, כך שאנחנו הציבור, נצטרך לעשות שינוי.
אבל הישראלי הטיפוסי חי במדינה חסרת תחרות ורגיל לשלם מחיר מופקע על כל דבר, אז אל תתפלאו אם לא נראה את הבנקים מנצחים לעוד הרבה הרבה זמן.
חברות הסלולאר לפחות מספקות ערך.
מה הבנקים מספקים????
פעם כשהייתי נכנס לסניף בנק הסתכלתי בעניין על העובדים שם.
ובסוף הגעתי למסקנה שלא הייתי עושה את מה שהם עושים. עבודת אוויר ובולשיט לגמרי. ניירות שזזים ממקום למקום וארשת של חשיבות מעושה על הפנים. בשורה התחתונה בא לי להקיא.