קשה שלא לקרא למה שהחשב הכללי באוצר עשה השבוע כדרמה כלכלית והיסטורית (בצד הלא טוב שלה). ישראל מכרה אגחים ל100 שנה או בעברית: לוותה מיליארד דולר ל100 שנה קדימה בריבית של 4.5%. בסך הכל לוותה ישראל השבוע סכום שיא של 5 מיליארד דולר. באוצר מציגים את ההנפקה ל100 שנה כהצלחה גדולה. כסוג של הפגנת אמון של העולם בכלכלה שלנו. אבל תכלס למה זה כזה דרמטי ומזה אומר מבחינתנו האזרחים?
רכישת אג"ח ממדינה ל100 שנה בכזו ריבית זו אכן הבעת אמון. תחשבו למשל על עצמכם האם הייתם מוכנים להלוות כסף לשכן הכי אמין שלכם ל100 שנה? אין שום סיכוי בעולם שהייתם עושים את זה. אז המדינה הצליחה לעשות את זה, למרות שאת האג"ח בניגוד להלוואה לשכן, אפשר גם למכור ולקנות ושוב למכור בכל רגוע, ועדיין זה הישג נאה.
עד כאן שלב המחמאות ונעבור לבשורות הפחות טובות- מכירת אג"ח ל100 שנה היא צעד שמעולם החשב הכלכלי לא העז לעשות וזה מביא גם בשורה לא סימפטית שאפשר לסכם אותה בשלוש מילים: נגמר למדינה הכסף. אין למדינה כמעט הכנסות עכשיו, ההוצאות כדי לטפל במשבר אסטרונומיות, והדרך היחידה לגייס כסף זה דרך הלוואות בשוק הפרטי. בדיוק כמו אדם שנגמר לו הכסף כי הפסיק לעבוד ורץ מיד לקחת הלוואה כדי לשרוד. להלוואה ל100 שנה יש מחיר. מחיר כבד. זה אומר שמעכשיו ועד שנת 2120 אנחנו והילדים שלנו והנכדים והנינים והבני נינים נשלם בכל שנה 45 מיליון דולר לנושים. זה יקרה בתקופות של שפל כלכלי ובתקופות גאות, בתקופות של התפשטות נגיף מסוג חדש ותקופות של בריאות, בתקופות של מלחמה ובתקופות של שלום. כל שנה כמו שעון – 45 מיליון דולר יוציאו הדורות הבאים מהכיס שלהם כדי לשלם את החוב שלקחנו עכשיו.
עד כאן הבשורה הרעה ועכשיו לבשורה הרעה יותר: זוכרים את הגרפים של הקורונה, מה שהמומחים אהבו לקרא לזה "לשטח את העקומה"? זוכרים את הפחד מהעליה המהירה בכמות החולים באותה עקומה? אם נקביל את זה לכלכלה – גיוס ההלוואות של אתמול היתה תחילת עליית הגרף – מה שנקרא יריית פתיחה. כי בנוסף למימון הריבית על האגחים שהמדינה כבר מכרה בעבר (ואנחנו משלמים על זה ים ריבית – כ 39 מיליארד שקל כל שנה רק על זה ממיסים), צריך לממן את חבילות הסיוע היקרות להצלת המשק. המשמעות היא שהמדינה תצטרך ללווות עוד עשרות על עשרות של מיליארדים מהשוק כבר בזמן הקרוב. כלומר קחו את ההלוואה ל100 שנה ותכפילו אותה פי כמה – זה מה שישראל תצטרך. וככל שעקומת החוב תעלה יש חשש שהשוק יבקש ריבית גבוהה יותר על ההלוואות כדי לפצות על הסיכון שהמדינה לא תוכל לעמוד בהר החובות שלה, מה שיאלץ לקחת עוד חובות, מה שיכול להוביל להורדת דירוג האשראי של של ישראל וממנה הריבית תעלה עוד יותר וחוזר חלילה – בקיצור בלאגן. באוצר ינסו גם פה "לשטח את העקומה" של החוב. למנוע עליה אקספוננציאלית שלה. כלומר לדחות כמה שיותר לקיחת חובות כדי שהמערכת הכלכלית תוכל להתמודד עם כל הריביות שהצטברו מהחובות הקודמים.
אז מה האלטרנטיבה ואיך יוצאים ממלכודת החובות הזו? יותר ויותר מתחילים לדבר בעולם על כך שהבנק המרכזי צריך להדפיס כסף ולהעביר אותו ישירות לממשלה ללא שוק פרטי וללא הלוואות לתקופות שכבר לא נחיה בהן. מאחר שגם ככה כל המשק קפוא, כלומר אנשים לא מייצרים ולא קונים (חוץ מניירות טואלט ובייצים) אין סכנה לאינפלציה כרגע. כן יש סכנה שלא יהיה מספיק כסף בשוק ואז הכל למעשה יקרוס. לכן למצב קיצוני יתכן וינקטו בצעד קיצוני. הכלכלן שנתניהו כל כך אוהב להזכיר אותו , מיליטון פרידמן, כינה את הפעולה הזו הליקופטר מאני – כלומר לפזר כסף מהליקופטר על האנשים.
האם יהיה למישהו מהקברניטים שלנו אומץ לעשות את זה? נחכה ונראה כמה חובות עוד יזרמו בקופת המדינה עד שזה יקרה אם בכלל.
הסבר בבקשה?
למה צריך להנפיק אגח כשיש יתרות מטבע חוץ שבנק ישראל רכש בכמויות?
ביבי הרי התגאה בזה לפני הבחירות; אז מדוע לא לנצל אותם?
קורונה היא שם אחר לתמותה השנתית והיומית של בעלי מערכת חיסונית פגומה וזקנים 75+ בעלי מחלות רקע.
היא פחותה בהרבה מהתמותה היומית והשנתית, בכל מדינות העולם.
הקורונה באה במקום התמותה השנתית, ואין עדות שהיא נוספת לה.
מכונות הנשמה:
להבדיל ממחלות רקע ומחלות זקנה, הטיפול בקורונה דורש מכונות הנשמה לכל החולים המאושפזים, מכונות שאינן בנמצא.
להכפיל את התמותה היומית(הרגילה) ב30 יום – זהו מספר מכונות ההנשמה הנדרש.
מצב זה איננו קיים ללא הקורונה.
מכאן הפאניקה וההיסטריה. בכל מקרה – התמותה בגיל המבוגר תקרה עם הקורונה או בלעדיה.
הפאניקה מגוייסת לטובת התחזקות השלטון המרכזי בכל ארצות העולם, שמאוד מעונין בפאניקה.
הדברים האלה יהיו ברורים יותר בעוד חודש או חודשיים.
לפי מה שנאמר המדינה מלווה מגופים פרטיים.
ברשותכם כמה שאלות
1. האם כל המדינות חייבות לגופים פרטיים?
2. איך זה שגוף פרטי נהיה נושה של מדינה? אזי נוצר מצב שבו יש לאותו גוף פרטי יכולת להתערב בהחלטות של אותה מדינה, משמע המדינה לא בהכרח תפעל לטובת אזרחיה
3. מי הם אותם גופים פרטיים? האם יש להם שם? מי הם אותם האנשים שבכוחם להלוות למדינה?
4. סלחו לי על השאלה הזאת, אבל מהצד משהו נראה לי לא תקין בהליך הזה, האם זה יכול להיות מכוון, אני מתכוון אולי בכוונה רוצים לשעבד מדינות תחת חוב?
אם לממשלת ישראל היה את האומץ היא היתה צריכה לשטח עקומה אחרת , את עקומת הוצאות השכר המופרזת בתקופה הקרובה (נניח לחצי שנה ) לכלל המגזר הציבורי, ובכללם , צה"ל, פנסיות תקציביות או כפולות (למשל גנרל שהוא גם שר שמקבל שתי משכורות). בנוסף להכפיל את המיסוי על תאגידי הענק שמשלמים פחות מ-5 מיסוי בשנה, שמא יברחו לחו"ל(לאן כבר יברחו בתקופה הזאת?)ומיסוי עיוותים כלכליים במשק שהמדינה עשרות שנים פוחדת לגעת בהם(בנקים, מונופולים, דירות רפאים, מיסי ירושה, מס עושר וכו). זאת התקופה לעשות זאת למשך לפחות שנה לפחות כדי לאזן את הבור הכלכלי. פעולות כאלו היו זוכות לגיבוי ,הן של בתי המשפט והן של הציבור וזאת במקום למסות את הדורות העתידיים למאה שנה קדימה.
אני חושב שהמשבר יגרום רק לדברים טובים בסופו של דבר. אני כמובן מוציא מהכלל את אלו שנפגעו בריאותית מהקורונה או חס וחלילה מתו 🙁
אבל שאני חושב על זה, קחו אותי כדוגמה. גר בפתח תקווה באחת מהשכונות של copy paste עובד בהייטק, מרוויח לא רע עם 2 ילדים, חיים סבבה – לא?
אבל למעשה אין יום שאני לא חולם לצאת מהמלכודת זהב הזו, אני עובד על אוטומט וכל השאר החיים מסביב הם רק תפאורה. לצערי אין באפשרותי לעבור למדינה אחרת, או למקום אחר, אני דיי נעוץ בנקודה ממולכדת של עבודה, מסגרות, חובות ולפעמים חופשה. מלכוד 22.
מה השתנה מאז שהתחיל המשבר? הרבה!
אני עובד מהבית כבר כמעט שבועיים, למעשה חלק גדול מהחברה שבה אני עובד עובדים עכשיו מהבית. האם אנחנו עובדים ב – 100% – לא! אבל עדיין מצליחים והדברים מתקתקים לא רע בכלל.
אני מאוד מקווה שכל הנושא של עבודה מרחוק יתחיל לתפוס תאוצה פה בארץ, כי מבחינתי ברגע שזה קורה אני עובר למקום שיותר טוב לנשמה עם אוויר וירוק לילדים (לא, לא כפר או מושב בגליל או חלום אחר ברמת הגולן), אסתפק בהחלט באיזה שכונה יפה בצפון או דרום הקרובים אלי, אבל שאוכל לצאת מהבית (גם לא אכפת לי משותף, רק שלא יהיה עם 400 שכנים מסביבי) ולנשום אוויר נקי (איכשהו). אני מקווה שהרבה חושבים כמוני, ומי שרוצה להחנק במרכז – בבקשה.
חלום שהולך ומתקרב.
יש לי כמה שאלות:
מאיפה נוצר החוב הזה שהמדינה צריכה לשלם עבורו 39 מיליארד ש"ח לשנה כריבית?
האם החוב הזה הוא חוב חיצוני או חוב פנימי? למי עלינו לשלם חוב זה?
האם קוני האג"ח האלו היו אנשים וגופים מחו"ל או גם ישראלים יכלו לקנות אותם?
מי שמבין בבריאות יסכים איתי, עד היום משרד הבריאות סליחה משרד המחלות, הרס להרבה ילדים ואנשים את הבריאות, כמו החיסון הפגום שניתן למאות אלפי תינוקות בישראל, מהיום, כלומר במשבר הקורונה הוא גם גרם להרס המשק והכלכלה,
כל הגופים הממשלתיים היו אמורים למנוע זאת אך הם לא מבינים בבריאות ולכן הסכימו מפחד מפני הלא נודע
תבינו, שפעת עונתית הורגת לפעמים גם צעירים וילדים ואילו הקורונה רק זקנים,
יכלו לעשות סגר בבתים לכל אחד מעל גיל 60, שמסכים לכך, ולשלוח להם מזון ואת כל השאר כרגיל וכך היו חוסכים מיליארדים וגם לא היו פוגעים בחולי לב וסרטן שכרגע נדחקים הצידה בגלל שמקצים מיטות לחולי קורונה, ממש איוולת גמורה אז אולי יש להם אינטרסים זרים בעניין
עכשיו, בעלות של 75 מיליון מוציאים אלפי קשישים מבני ברק למלוניות , עדיף היה להכניס את כל מי שמעוניין לסגר ולאפשר עוד אחד מבני המשפחה שיעזור להם בסגר וזה היה יוצא יותר זול , וכך היה צריך לעשות בכל הארץ, ולא להטיל סגר על כולם
מי קנה את האגח?
אם זה כמו בארהב, ממשלת ישראל הנפיקה אגח ובנק ישראל רכש אותו עם מטבע מודפס חדש
כמו שהוירוס תוקף את הזקנים והחולים עם מערכת חיסון חלשה, כשאחרים עוברים אותו כמעט מבלי להרגיש, כך הצונאמי הכלכלי שפוקד את העולם בעקבות העצירה, יפגע קודם כל חזק במדינות חלשות עם כלכלה חולנית.
מה היה מצבנו של כלכלת ישראל לפני המשבר ?
היה כאן מצג שווא של כלכלה חזקה. כי כלכלה חזקה זה לא מדינה שחיה ממיסים על גבי מיסים ממכוניות ובעיקר מהנדלן של אזרחיה. ומייצרת שכבת שומן מהכנסות הרעות הללו.
השקר הזה, של כלכלה איתנה ובריאה של ישראל, שנהנו לספר לעצמנו , נחשף כבר עכשיו. כי רואים את הקמצנות וההססנות בעזרה למליון מובטלים.
הוא יחשף יותר ויותר אם חלילה זה לא יסתיים מהר או אם הפטרון שלנו, ארהב, תכנס לצרות כלכליות משמעותיות.
מנועי הצמיחה של ישראל הם הצרה האמיתית ליום שאחרי המשבר. הם מנועים הלא צודקים ונכונים.
ננסה להניע גרוטאה אבל לא נצליח. גם לא בדחיפה.
צריך להחליף רכב . קונספציה חדשה.
ידוע לכולם, שכל אזרח כאן קנה דירה ב 2 מיליון שקל והמדינה לקחה מיליון לכיס. כל אזרח קנה רכב אחד והמדינה לקחה לכיס חצי מהמחיר.
בנוסף, חלקם העולה של החרדים במדינה יתגלה כמשקולת משמעותית במשבר הזה ובנסיון היציאה ממנו.