כדי להבין לאן נעלם הכסף במשק הישראלי, שעד לפני חודש אמרו לנו שהוא חזק מאי פעם, צריך קודם להבין איך עובד מנגנון הכסף בכלכלה בזמן משבר. בכל משבר כלכלי יש בדרך כלל שלושה שלבים שכל אחד יותר חמור מקודמו (לא תמיד בסדר שמוצג כאן):
1. בשלב הראשון האזרחים מחזיקים את הכסף עמוק בכיס ומוציאים אותו רק עבור מוצרי צריכה בסיסיים כי הם חוששים מהעתיד הלא ברור. המשמעות מבחינת המשק היא קשה מאד. אני אתן דוגמא למה: תחשבו על 100 שקלים שאתם קונים איתם בשר בקצביה. הקצב לוקח את ה100 שקלים ומשלם איתם לבדיקה אצל רופא שיניים. הרופא שיניים מצידו מעביר את ה100 ש"ח האלה לבעל חנות צעצועים בשביל מתנה לבן שלו וכך הלאה. עכשיו תחשבו שאתם מחליטים לחסוך בגלל המשבר ולא לרכוש בשר. למעשה קטעתם באותו הרגע שרשרת שלמה של פעילויות עסקיות במשק. כלומר האטתם את מהירות מחזור הכסף – המהירות שבה הכסף מחליף ידיים. עכשיו תחשבו שכמוכם יש מיליוני אזרחים שעושים אותו דבר בו זמנית ותבינו את המשמעות הדרמטית של הדבר הזה על המשק.
2. בשלב השני הבנקים שמים לב שיש עסקים ועובדים עם פחות כסף (בגלל הורדת משכורות או פיטורין). התוצאה היא שהם מפסיקים לתת אשראי. בשביל להבין למה השלב הזה כל כך קטלני בתהליך של משבר – צריך להבין שרוב הכסף במשק הוא לא שטרות שמנפיק הבנק המרכזי, אלא אשראי שמיוצר כספרות במחשבי הבנקים בעת מתן הלוואה. בזמן האטה בפעילות המשק, הבנקים מתחילים לחשוש שבעלי העסקים או השכירים או העצמאיים לא יוכלו להחזיר את כספי ההלוואות ומפסיקים לתת אשראי. התוצאה פחות כסף חדש נכנס למשק.
3. שלב שלישי – פשיטות רגל. כשהאזרחים מפסיקים להוציא כסף והבנק מסרב לייצר כסף חדש בצורת אשראי כפיצוי, נוצר מצב שלעסקים אין מקורות מימון והם פושטים רגל או נכנסים לחדלות פרעון. עכשיו שימו לב מה קורה – כשבנק נותן אשראי הוא מייצר כסף חדש שמוזרם למשק כמו שראינו. במצב של חדלות פרעון קורה תהליך הפוך – הכסף שהוא ייצר נעלם כמו במטה קסם – פוף. יוצא מהמחזור ונמחק ממחשבי הבנק. השילוב של כסף שנעלם וכסף חדש שלא נכנס במקומו יכול להביא באופן תאורטי למצב אפוקליפטי שכל הכסף במשק יעלם יום אחד. זה עדיין לא קרה כי הממשלות והבנקים המרכזיים התערבו והצליחו עד היום למנוע את זה
אז מה השלב הבא?
כיום המדינה ובנק ישראל מנסים לעודד את הבנקים לתת אשראי בכל זאת על ידי ערבויות שהמדינה נותנת להלוואות, ותמריצים מוניטריים שמספק הבנק המרכזי. נכון לרגע כתיבת שורות אלה – התכניות לא עובדות. לפיכך היום עולה הדרישה שהממשלה תשפוך באופן מיידי כסף למשק במקום הבנקים ובמקרה שאין לה, עולה דרישה שהבנקים המרכזיים יחליפו את האשראי שהבנקים מייצרים, וייצרו כסף חדש במקומם כדי לתת ישירות למימון פעולות הסיוע של הממשלה. בינתיים רק הבנק המרכזי באנגליה נקט בצעד הזה בשבוע שעבר. אם המשבר יחריף בעולם נראה עוד בנקים מרכזיים שמצטרפים אליו כולל אולי בנק ישראל.
אם מישהו יצליח לפרסם את התגובה הבאה, באחת הכתבות של העיתונים YNET או מעריב, אודה לו מאוד:
"מדיטציה מועילה: "אני לא עבד, אני לא רובוט". כל יום 5 דקות. לתומכים ולמתנגדים, לכולם".
הבקשה מועלית לאחר מספר רב של נסיונות בלתי מוצלחים.
אי וודאות.
בתרחיש האופטימי, פריצת דרך לחיסון או תרופה, או סתם מזל ובקיץ זה ידעך ויעלם.הכלכלה תחזור במהירות ותתאושש ותפרח.
מצד שני התרחיש הקיצוני שהנגיף נשאר. עם מוטציה קטלנית יותר. וזה יכול להביא לקץ האנושות מרעב ומלחמות שיפרצו בין מדינות.ארהב נגד סין וכל השאר מצטרפים.
בכל מקרה תנו חיבוק לילדים, תשמרו מזומנים בבתים. ונקווה לטוב.
לגבי התרחיש הגרוע ביותר,גם אם נעלם מכדור הארץ, זה בגלל שלא היינו ראויים לו. אכלנו חיות בלי סוף כשלא ממש צריך,זיהמנו את הכדור. הפכנו את הקפיטליזים לתורה וכל אחד הפך חזיר כולל מדינות .ובמיוחד ישראל היקרה.
אז אולי אנחנו לא הפסד כל כך גדול ביקום.
הוירוס לא יהרוג אותנו. תסגור את הטלויזיה ותסתכל על הנתונים בעצמך
הדבר שעלול להרוג אותנו, והוא חשוך מרפא , הוא הטמטום האנושי
שכחתם פרט קטן ואולי לא חשוב: הממשלה עוצרת את המשק ושולחת את הצבא אחרי כל מי שיוצא מהבית
ואז הממשלה מגיע לפתור את הבעיה שהיא עצמה יצרה
הכסף נמצא רק לא בידיים הנכונות.רב המדינה בחובות.למי שיש כסף שומר לעצמו.נגמר האמון.הכל סיפורי פוגי.למעטמאוד אנשים יש. לרוב אין.מתחיל מחזור חדש של יותר עניים. והעשירים ימשיכו להתעשר. הגלגל נשאר כמו שהיה רק נעשה יותר גדול .בהצלחה לכולנו.
לא רק עשירים אינם בחובות. גם אנשי מעמד ביניים שיש להם השכלה פיננסית אינם בחובות. הם ספגו משך שנים לגלוג מחבריהם כי בחרו לנסוע במכונית בשווי 30,000 אותה קנה ללא הלוואה במקום לקנות מכונית ב- 130,000 שקלים עם הלוואה "כי הכסף זול". הם בחור לטוס אחת לשנתיים במקום פעמיים בשנה.
והכי חשוב הם השקיעו ויצרו קרן חירום במקום להיות בחוב.
עכשיו הם רגועים יותר.
למה אתה לא עשית זאת במקום להתנחם בשטות כמו "רוב המדינה…"?
הכסף נמצא רק לא בידיים הנכונות.רב המדינה בחובות.למי שיש כסף שומר לעצמו.נגמר האמון.הכל סיפורי פוגי.למעטמאוד אנשים יש. לרוב אין.מתחיל מחזור חדש של יותר עניים. והעשירים ימשיכו להתעשר. הגלגל נשאר כמו שהיה רק נעשה יותר גדול .בהצלחה לכולנו.
הכסף נמצא רק לא בידיים הנכונות.רב המדינה בחובות.למי שיש כסף שומר לעצמו.נגמר האמון.הכל סיפורי פוגי.למעטמאוד אנשים יש. לרוב אין.מתחיל מחזור חדש של יותר עניים. והעשירים ימשיכו להתעשר. הגלגל נשאר כמו שהיה רק נעשה יותר גדול .בהצלחה לכולנו.
הכסף נמצא רק לא בידיים הנכונות.רב המדינה בחובות.למי שיש כסף שומר לעצמו.נגמר האמון.הכל סיפורי פוגי.למעטמאוד אנשים יש. לרוב אין.מתחיל מחזור חדש של יותר עניים. והעשירים ימשיכו להתעשר. הגלגל נשאר כמו שהיה רק נעשה יותר גדול .בהצלחה לכולנו.
הכסף נמצא רק לא בידיים הנכונות.רב המדינה בחובות.למי שיש כסף שומר לעצמו.נגמר האמון.הכל סיפורי פוגי.למעטמאוד אנשים יש. לרוב אין.מתחיל מחזור חדש של יותר עניים. והעשירים ימשיכו להתעשר. הגלגל נשאר כמו שהיה רק נעשה יותר גדול .בהצלחה לכולנו.
הכסף נמצא רק לא בידיים הנכונות.רב המדינה בחובות.למי שיש כסף שומר לעצמו.נגמר האמון.הכל סיפורי פוגי.למעטמאוד אנשים יש. לרוב אין.מתחיל מחזור חדש של יותר עניים. והעשירים ימשיכו להתעשר. הגלגל נשאר כמו שהיה רק נעשה יותר גדול .בהצלחה לכולנו.
שלב 4: המדינה מדפיסה כסף בלי הגבלה
שלב 5: אנשים מתחילים להרגיש טוב יותר מהירות הכסף עולה
שלב 6: כמות אדירה של מטבע. פלוס מהירות כסף שווה היפר אינפלציה והרס המטבע – כמו שקרה אינספור פעמים בעבר
כן, ומה הם אינספור הפעמים הללו של היפראינפלציה?
למה שזו תיהיה כמות "אדירה", במשק יש טריליון שקל לשם הפשטות. מה זו כמות אדירה? פי 2? פי 3? פי 10? אההה מדובר על אולי על עשירית במקרה הטוב, זו כמות אדירה?
אינפלציה קורה כשיש יותר כסף ממצרכים ושרותים שהציבור והעסקים רוצים לרכוש.
לכן במקביל להזרמה הממשלתיות, שיוצרות ביקושים, הממשלות צריכות גם לעשות פעולות להגדלת ההצע.
חלק מפעולות אלה הן פעולות מיקרו תוך מתן תשומת לב לפרטים הקטנים, כדי שלא נראה הרבה חזרות על הכתבה של מוכר הפלאפל מאשדוד.
האם עמיר פרץ (שר הכלכלה ממחר) ידע לעשות את זה? האם יתנו לו לעשות את זה?
הנה הסבר אלטרנטיבי:
1. מתרחש משבר כלכלי. משבר כזה יכול להיגרם ממגיפה עולמית, תימחור שגוי של סיכון (סאב פריים), שווי מוגזם של חברות טכנולוגיה (משבר דוט-קום) או מגוון סיבות נוספות. בעצם משברים כלכליים תמיד היו ותמיד יהיו.
2. הבלוף הקפיטלסטי נחשף ומתברר שהבנק המרכזי הוא בעצם משרד הרווחה של בעלי הנכסים. או בעצם המשרד הממשלתי לשימור ערכם של נכסים. ומסתבר שזהו המשרד המתוקצב ביותר בקרב משרדי הממשלה השונים. הבנק המרכזי עושה את שני הדברים היחידים שהוא מסוגל לעשות: להוריד ריבית ולהדפיס שטרות במטרה לשמור על מחירי נכסים גבוהים. לאזרחי העולם הקפיטליסטי מתברר שבעת משבר כלכלי המדינה תזרים הון ציבורי רב לתאגידים גדולים כדי להצילם. אך בעת משבר אינדיבידואלי כלכלי או רפואי – למדינה לא יהיה איכפת. לתאגיד יש זכויות סוציאליסטיות ואזרח אין.
3. הכספים שמזרים הבנק המרכזי זורמים ישירות לשווקי ההון. השכר הממוצע כמעט ולא עולה. הביקוש לא עולה ואין אינפלציה. הבנק מגלה שהוא יכול לבצע מניפולציה על כל מחירי כל הנכסים באמצעות איפוס הריבית והדפסה אינסופית של שטרות מבלי שתהיה אינפלציה. כל השטרות החדשים שנוצרים זורמים לכיסם של בעלי הנכסים.
4. העולם קפיטלסטי מתחלק לשני מעמדות. הפרולטוריון שמקבל את הכנסתו באמצעות ייצור ושירותים ואצולה שמקבלת את הכנסתה מהזרמה אינסופית של מטבעות לשוק. שוק ההון מתנתק מהעולם הריאלי והופך לבועה ומתומחר על פי החלטותיהם של מספר מצומצם של אנשים, כולם בעלי אינטרסים.
5. מברר למספיק אנשים ששוק ההון מייצג פנטזיה שלא קיימת במציאות.
6. נגמר הכסף. נגמרו הפריארים שיקנו מניות, אג"ח או נדל"ן במחירים מנופחים. הפרולוטריון בקושי מחזיק את עצמו ואינו יכול להגדיל את הצריכה וגם לא לקנות נכסים. לדור הצעיר אין כלום וגם להחזיק את עצמו הוא כבר לא יכול. נשאר רק בנק מרכזי שממשיך לקנות מכל הבא ליד.
7. ריסטארט אלים.
"מתרחש משבר כלכלי. משבר כזה יכול להיגרם ממגיפה עולמית"
המשבר הכלכלי לא נגרם מהמגיפה, המשבר נגרם מנסיונות ממשלות העולם 'לפתור' את המגיפה.
"או מגוון סיבות נוספות" – הסיבה למשברים כלכליים היא התערבות ממשלתית קודמת בכלכלה.
"הבלוף הקפיטלסטי נחשף ומתברר שהבנק המרכזי" – בנק מרכזי הוא גוף ממשלתי עם מונופול חמוש על הפקת מטבע ועל כן קיומו אינו 'חושף' בלוף קפיטליסטי.
"מתרחש משבר כלכלי. משבר כזה יכול להיגרם ממגיפה עולמית"
המשבר הכלכלי לא נגרם מהמגיפה, המשבר נגרם מנסיונות ממשלות העולם 'לפתור' את המגיפה.
"או מגוון סיבות נוספות" – הסיבה למשברים כלכליים היא התערבות ממשלתית קודמת בכלכלה.
"הבלוף הקפיטלסטי נחשף ומתברר שהבנק המרכזי" – בנק מרכזי הוא גוף ממשלתי עם מונופול חמוש על הפקת מטבע ועל כן קיומו אינו 'חושף' בלוף קפיטליסטי.
הבלים.
"המשבר הכלכלי לא נגרם מהמגיפה, המשבר נגרם מנסיונות ממשלות העולם 'לפתור' את המגיפה"
משבר הדוט.קןם קרה בגלל הערכות שווי מופרזות לחברות שידעו להכין מצגות יפות. לממשלה לא היה שום קשר לכך.
משבר הסאב-פריים קרה בגלל הונאות ורשלנות. לממשלה היה קשר מאוד שולי לכך.
משבר הכלכלי בעקבות הקורונה היה מתרחש גם אילו הממשלות לא היו נוקפות אצבע. גם אם היו "משחררים" את המשק, אף אחד לא היה בא לקנות. יתרה מכך, אלמלא, המאמצים הממשלתיים לאכוף בידוד על נגועים בקורונה, להטיס ציוד רפואי חיוני, לבצע בדיקות ולאפשר לחשוב שבמקרה ומישהו ידבק יהיה לאן להגיע ולקבל טיפול, כנראה שאף אחד לא היה מעיז להוציא את האף שלו מהבית.
ממשלות גורמות להרבה בעיות אך הן לא המנוולות היחדות שיכולות לדפוק את העסק.
"הבלוף הקפיטלסטי נחשף ומתברר שהבנק המרכזי"
הבלוף הוא לא שהבנק המרכזי הוא גוף ממשלתי אלא שלא מתקיים קפיטליזם כלל.
הקפיטליזם מתנגד לאפשרות שהמדינה לקחת רכוש מאזרח אחד ותעבירו לאזרח אחר. גם אם האחרון נקלע לקשיים כלכליים. ואפילו קיומו הפיזי תלוי בכך. אלא ששוב אנו רואים שעיקרון זה אינו תקף כשצריך לקחת מאזרחים ולהעביר לתאגידים. במקרה כזה הממשלה לוקחת מהאזרחים ומעבירה לתאגידים שנמצאים בקשיים כלכליים. זהו אינו קפיטליזם. זהו תאגידיזם. האזרח משרת את התאגיד.
אלא שהדבר חמור עוד יותר, הבנקים המרכזיים רוכשים מניות וחוב של תאגידים רק כדי להגדיל את שוויים. בעשור האחרון ראינו את חלוקת העושר מחדש הגדולה ביותר בהיסטוריה שבה העושר הכללי חולק מחדש, באמצעות חבילות חילוץ ממשלתיות והדפסת שטרות והזרמתם לשווקי הון, כך שהעשירים קיבלו את הרוב והעניים לא קיבלו כלום – במקרה הטוב הם שמרו על מקום העבודה שלהם בשכר מינימום שלא השתנה כבר כמה עשורים.
מה שמדהים זה שכמעט אף אחד לא רואה את הבלוף הזה.
כשמדינה מעבירה תקציב ציבורי לתאגידים פרטיים או כשבנקים מרכזיים קונים ניירות ערך תאגידיים, היא מפסיקה להיות קפיטליסטית. כי אם לתאגידים מגיע שיחלצו אותם בשעת צרה אז לאזרחים מגיע אפילו יותר שיחלצו אותם בשעת צרה. ואם מחלצים רק תאגידים אבל לא אזרחים, אז מדובר בתאגידיזם. וזה הבלוף הגדול.
ה"בלוף הקפטילסטי" הוא טוקבק באתר אינטרנט (שמתאפשר בגלל חברות קפיטלסטיות). גן העדן הסוציאליסטי הוא תור ללחם ורעב של אוכלוסיה רחבה.
יחי ההבדל.
"הבלים." – תיאור נאמן של ייתרת התגובה שלך.
"משבר הדוט.קןם קרה בגלל" שיעורי ריבית נמוכים שנקבעו ע"י הבנק הפדרלי ובעיקר בזכות ה greenspan put שהבטיח ששוק המניות לא ירד אף פעם בלי שהנגיד של הפד יקפוץ לחלץ אותו.
"משבר הסאב-פריים קרה בגלל" שיעורי ריבית נמוכים שנקבעו ע"י הבנק הפדרלי בתוספת רגולציה והתערבות ממשלתית שעודדה משכנתאות לחדלי-פרעון.
"גם אם היו 'משחררים' את המשק, אף אחד לא היה בא לקנות" – וזאת הסיבה שבכל העולם המדינה לא אוכפת סגר על האוכלוסייה כי גם ככה אף אחד לא יוצא מהבית לקנות .
"יתרה מכך, אלמלא, …, להטיס ציוד רפואי חיוני, לבצע בדיקות ולאפשר לחשוב שבמקרה ומישהו ידבק יהיה לאן להגיע ולקבל טיפול"
למה נראה לך שהיעדר התערבות ממשלות אף גורם פרטי לא היה עושה זאת? שים לב שמה שסגר את השמיים ומחייב אישור מיוחד היום כדי להרים מטוס עם אותו ציוד רפואי חיוני הם הממשלות לא הווירוס.
"ממשלות גורמות להרבה בעיות" – לדוגמה יצירת משברים כלכליים כמו הדוט.קום והסאב-פריים והחמרה של נזק מכוח עליון (מגיפה).
"אלא שלא מתקיים קפיטליזם כלל" – אז למה אתה מכנה זאת 'בלוף קפיטליסטי'?
עוד הבלים.
אז בעצם אפשר להאשים את הממשלה בכל בעיה שיש. כי או שהרבית גבוהה מדי או שנמוכה מדי. כאילו יש מידה נכונה לריבית. וכך תמיד הממשלה תהיה אשמה בהתאם לאידאוליוגיה ותמיד גם יהיה טיעון מנצח: "הרי הריבית הייתה נמוכה\גבוהה מדי" (מחק את המיותר)
וכמובן שאלו הבלים. משחקי פרמידה, תימחור מופרך, הונאות ורמאות היו מה שגרמו לרוב המשברים הכלכליים. ואלו נעשו במרבית המקרים בידי גופים פרטיים ותאגידיים. בין שהריבית הייתה נמוכה מדי ובין שהיתה גבוהה מדי (וכפי שכתבתי תמיד היא היתה "יותר מדי" ).
הבעיה הנוספת בטיעון שלך היא שהוא לא נכון.
משבר הדוט. קום לא נגרם מריבית נמוכה מדי.
הנה ריבית הפד בשנת 2000
Feb 2 5.75%
Mar 21 6.0%
May 16 6.5%
והנה בשנת 2001 – אחרי התפוצצות הבועה
Jan 3 6.0%
Jan 31 5.5%
Mar 20 5.0%
Apr 18 4.5%
May 15 4.0%
Jun 27 3.75%
Aug 21 3.5%
איפה בדיוק ראית ריביות נמוכות?
"וזאת הסיבה שבכל העולם המדינה לא אוכפת סגר על האוכלוסייה כי גם ככה אף אחד לא יוצא מהבית לקנות "
אז אם מסכימים שתהיה ירידה משמעותית בצריכה הפרטית גם בלי התערבות הממשלה נוכל להסיק שיהיה משבר כלכלי שלא נגרם ע"י הממשלה. וזה מפריך את דבריך הקודמים שהממשלה אשמה בכל.
"אלא שלא מתקיים קפיטליזם כלל" – אז למה אתה מכנה זאת 'בלוף קפיטליסטי'?
הבלוף הוא שאנשים חושבים שהם נמצאים בשיטה קפיטליסטית בשעה שבפועל הם נמצאים בתאגידיזם.
אם לממשלה אסור ללהערב ולסייע לנזקקים ולחולים מדוע מותר לה להתערב כשמדובר בחילוץ תאגידים? איך זה שכספי משלם המיסים מגיע לידיים פרטיות (בעלי המניות של התאגידים)?
"עוד הבלים" – והנה עוד תיאור נאמן של ייתרת התגובה שלך.
"אז בעצם אפשר להאשים את הממשלה בכל בעיה שיש" – לא, רק בבעיות שהממשלה יוצרת, פשוט הממשלה טובה מאוד בליצור בעיות אז נראה כאילו כל בעיה בעולם מקורה בממשלה, טעות נסלחת.
"כאילו יש מידה נכונה לריבית" – בוודאי שיש מידה נכונה, פשוט אין מידה ממשלתית נכונה, ריבית היא העצם מחיר הכסף. הממשלה לא מסוגלת לקבוע נכונה את מחיר החלב והביצים, למה בתחום הריבית אתה סבור שהיא תצליח?
"הבעיה הנוספת בטיעון שלך היא שהוא לא נכון" – כמה נוח לך לדוג שיעורי ריבית בדיוק בתקופות הנכונות… תבדוק שיעורי ריביות לאורך כל שנות ה-90 ויותר מזה מתי ובאילו נסיבות הנגיד חתך בשיעורי הריבית, רמז- כל פעם ששוק המניות ירד יותר מדי ומהר מדי (לדעת הנגיד). איזו השפעה לדעתך הידיעה והצפייה שנפילת מחירי מניות מעבר לגבול מסוים פשוט לא אפשרית כי תמיד יש מלאך שומר שימנע זאת?
"אז אם מסכימים שתהיה ירידה משמעותית בצריכה הפרטית גם בלי התערבות ההממשלה"- אני תוהה האם הצלחת לפספס את הסרקזם בתגובה שלי או שאתה בעצמך מנסה להשיב עם סרקזם.
בכל מקרה הטענה שלי הייתה שסגירת המשק בוצעה בידי הממשלה ולא מפחד מפני הנגיף. מי שמסתובב בחוץ נותן דו"חות זה לא הנגיף.
"הבלוף הוא שאנשים חושבים שהם נמצאים בשיטה קפיטליסטית בשעה שבפועל הם נמצאים בתאגידיזם" – מה לגבי אנשים שלא מזהים את החילוץ שביצע הפד באמצעות הורדות ריבית כהשפעה מזיקה (Moral hazard) על התנהגות של חברות ויחידים אבל נכונים לשפוט את ההקלות הכמותיות ויתר הדפסות הכסף של הבנקים המרכזיים כהתערבות מזיקה?
תחבשו מסכות וכפפות ותרחצו ידיים כל שעתיים המשק מהר מאד יחזר לקדמותו ואח"כ תטפלו בתחלואה המשקית
והמצב הפוליטי
אנחנו הארנק של המדינה. רוצים שינוי שהבנקים ילכו מעל הבנקים.
התשובה פשוטה למצב הכלכלי
לתת אוויר מתשלומי הארנונה ושאר חיובי העיריות לעסקים
ומצד המדינה להקפיא את תשלומי מע"מ ומקדמות מס הכנסה לכמי חודשים ואז העסקים שלהו יכולו להתאושש כי במצב הנוכחי עדיף לי ולעוד עשרות אלפי עסקים להישאר במצב הנוכחי מאשר לעבוד במתכונת מצומצמת ולדעת שהרוב הגדול אם לא הכל עובר לשילטון
האמת הרבי יותר פשוטה . הקורונה תמשיך כמו שםעת עונתית ואנשים יחזרו לעבודה ותוך חצי שנה 90% מהמובטלים ימצאו עבודה. כולכם יודעים את זה !!!
כמה שאתה צודק..
אקח סיכון בתגובה
ככה
א הבנקים הם גם עסק סהיר שיעשו צעדי מניעה לכן יכול שהממשלה תעביר כסף ישירות לאזרחים לפי המחסור לשוטף להשלמת ההכנסה וזרימת הכסף במשק .
2.הבנקים והחברות הגדולות יקצצו במירוחים כעת ויסבסדו לטווח ארוך.
3.חקיקה להקדמת פנסיה ב 10 שנים ישחרר כספים למשק וישחרר מקומות עבודה .
4.עסקים לא כלכליים ריוחיים או שגוזלים פעם תיוך יקר לסגור ( משביר ) .
5. חקיקה על אפשרות לביטול חוזים או קיום כוח עליון יחייב בעלי נכסים להוריד מחירים.
6.הורדת הצריכה גם ככה התפנו כספים שהציבור לא מוציא ( פנאי ) .
7.בתי מלון ומוסדות שנפגעו יהיו צינור העברה לנזקקים בסיפסןד המדינה וגופים למען השארתם בחיים .
8.הוצאה לפועל תשנה את התקנות .
9.הקלות בתשלומים לגופים מוסדים עיריות ,ממשלה בתמורה להקטנת שירותים אם צריך.
10. הקטנת שכר במגזר הציבורי ב 30 אחוז.
11. הגבלת שכר בכירים בחקיקה 4 כפול שכר ממוצע במשק .
???
עוזי ס
0544952695
על הגב של העצמאים אני מקווה שלא יהיו פאירים
להדפיס כסף זה הפיתרון
בעבר היתה קרן פנסיה של איגוד פועלי הבנין שנכנסה לבור תקציבי בהתחייבויוצ הפנסיה וכך הורידה במכה אחת לכל פועלי הבנין את הפנסיה לחצי שגם קודם היתה לא משהו אז למה המדינה לא יכולה לעשות אותו דבר שהרי הפנסיה מתקציב המדינה כשאין סיכוי שתהיה גביה כמו שהיתה כי המיתון בפתח כמו גם פשיטות הרגל וכדי לעמוד בהתחייבויות הפנסיוניות יצטרכו לקחת במדינה הלוואות שישלמו אותן בנינו נכדינו וניננו.
האמת מתחילה להתגלות . כולנו תפרנים לוקחי הלוואות . נופלים כמו זבובים
שכחתם לכתוב על מניות שקונים ישראלים מח"ול ואז הכל נופל אז גם פה הלך הכסף
תחבשו מסכות וכפפות ותרחצו ידיים כל שעתיים המשק מהר מאד יחזר לקדמותו ואח"כ תטפלו בתחלואה המשקית
והמצב הפוליטי
הגיע הזמן שימצאו את הכסף של המדינה בפנסיה של מקבלי פנסיה התקציבית שלא מעניין אותם קרונה הם ממשיכים לקבל קיצבה של 25 60 80 אלף ש"ח לחודש.
ערבות מדינה, בעבר לא כיבדו ערבויות מדינה לבנקים, זאת הסיבה ובצדק שהבנקים לא מוכנים לקחת את הסיכון כעת. מדינה שלא יודעת לעמוד בתחייבויות בעבר, שלא תצפה לאימון בהווה מבנקים.