"החיוך של סגן נשיא נובל אנרג'י נמחק. 'תעשי טיים אאוט לפני שאת הולכת לכיוון הזה, עבורך אני מבקש'. וכשהיחצ"ן שלו התערב תהיתי אם זו פרקטיקה: לגרום לעיתונאים לחשוב טוב טוב לפני כל ראיון שעלול להיות לא נוח ללקוח". – כך מספרת יפעת גליק, עיתונאית מזן נדיר בתאגיד השידור, על החוויה הדי קריפית שעברה לאחר שסגן נשיא נובל אנרג'י, ביני זומר, איים עליה בזמן ראיון כמו אחרון המאפיונרים.
ביני זומר הוא כנראה לא מהמנהלים שבאמת מבינים תקשורת. אם הייתי היום הבוס שלו, מה שלא יקרה לעולם, הייתי נותן לו על הראש על איך בכזו שלומיאליות הצליח להפוך כתבה בערוץ ציבורי עם רייטינג נמוך, לאחת הכתבות הכי נצפות ברשתות החברתיות לפחות בשבוע האחרון? את הנזק התדמיתי שהוא גרם לחברה לא יכסו כנראה גם עוד 20 פרסומות לנובל בפריים טיים.
מנהלים קצת יותר מתוחכמים לא יאיימו אף פעם על העיתונאי ישירות – בטח ובטח לא מול מצלמה דלוקה. יש נוהל מסודר איך עובד העניין. העיתונאים שעוסקים במלאכה מכירים אותו היטב – גם אני חוויתי אותו על בשרי. אז יש כלי תקשורת כמו ידיעות או ישראל היום או חדשות 12 ולאט לאט גם בחדשות 13, שהופך לחדשות 12 החליפי, שבהם בכלל לא צריך לאיים. העיתונאים שם מכירים היטב את "רוח המפקד" ומה גבולות הגזרה ולכן לא יעזו לעשות כתבות על בעלי אינטרסים כמו נובל אנרג'י. שם תראו יותר כתבות תחקיר נוקבות בנוסח אי החלפת מצעים ב"בצימר של נורית" מעלה סדינים.
בכלי תקשורת אחרים האיום בדרך כלל מגיע בצורה ידידותית "מלמעלה" כ"המלצה שאי אפשר לסרב לה". הוא יכול להגיע למשל דרך טלפון מהעורך שבעל האינטרס דאג למנות – משהו בנוסח "אולי תוותר על הקטע הזה או הזה" או בעריכה שבה פתאם מגלים שקטעים ירדו מהכתבה כי "היתה בעיה משפטית".
במקרה אחר לא יגיע אף איום. פשוט יום אחד העיתונאי יקבל טלפון ויגידו לו "ביי". למה ביי? התרוץ תמיד אותו תרוץ ולא משנה באיזה כלי תקשורת עובדים: "אין ברריה – חייבים לעשות קיצוצים". אני בחוויה האישית שלי יכול לספר שסיקרתי ברדיו נושאים שהעורך לא כל כך אהב. גם אני קיבלתי "המלצות". כשזה לא עבד פוטרתי בגין "קיצוצים". עלות התכנית שלי עמדה על סכום מטורף של 350 ש"ח לתכנית. אבל אני לא הנושא כי בשבוע שעבר פוטרו אבי עמית והעורך שלו ניר בכר מחדשות 13. אבי עמית היה העיתונאי האחרון שהעז לחצות את גבולות הגזרה של הבעלים שלו לן בלוטניק בחדשות 13 באמצעות התכנית שלו "המפצח" ששודרה במסגרת המגזין כל מוצ"ש. ניר בכר היה מהעורכים האחרונים ברשת שידור מסחרית שנתן לעיתונאי תחתיו גיבוי מלא לחצות את גבולות הגזרה במקום לתת לו "המלצות".
אין ספק שקו ברור נמתח בין החוויה הלא נעימה שחוותה יפעת גליק לבין הפיטורים של עמית ובכר באותו שבוע. הקו הזה הוא התודעה שהולכת וגוברת בין בעלי אינטרסים שהם יכולים לשחק בעיתונאים כרצונם, כאילו היינו בובות על חוטים שאמורים לשרת אותם לפי פקודות. השבוע לפיכך יותר מתמיד הוכחה החשיבות של קיומם של גופי תקשורת עצמאיים שלא תלויים בבעלי הון וגוף תקשורת ציבורי עצמאי אמיתי שלא תלוי בפוליטיקאים שתלויים בבעלי הון. זה הזמן של הציבור גם לתמוך בגופים כאלה אם באמת הוא רוצה תקשורת אמיתית
אני חוויתי חוויה דומה, לפני הרבה שנים, בהיותי כתבת בעיתון הארץ. פניתי למישאל חשין – אז עורך דין בשוק הפרטי, בבקשת תגובה. הגיע אליי מידע מליכשת שר הבריאות דאז אליעזר שוסטק, לפיו אמו של מישאל חשין ואלמנתו של שופט בית המשפט העליון שניאור זלמן חשין, מנצלת בצורה מוגזמת את זכויותיה כאלמנת שופט עליון. תגובתו – בטלפון – של מישאל חשין הייתה צרחות וצווחות שכולן בסגנון "איך אני מעיזה", ו"אדאג לכך שתפוטרי ושלא תמצאי עבודה בשום עיתון אחר". לימים נבחק מישאל חשין, הישר מהשוק הפרטי, לשופט בבית המשפט העליון. תהיתי, כיצד נבחר מי שהתנהג אליי כאחרון הביריונים המאפיונרים. ניסיתי לעניין בזה גם את יפעת גליק ומוטי גילת, אבל כלום. לא נמצא "מעניין". ואם אותם לא מעניין, למה שזה יטריד את הציבור? לא פלא שהעיתונות נתפסת כבידור, ובידור – על פי הגדרה – לא אמור לערער את אמות הסיפים והשלווה של הנהנתנים.
חבל, יש לך פנים יפות
ביני זומר פסיכופט. עוד יגיע יומו.
זומר הוא הטינופת שהשלטון מייצר בהנהגת הראש.הפחדה,שקרים,זלזול,חוסר הגינות וכבוד,אי שמירת כללים בסיסיים בדיון ציבורי הם חלק מהכלים בהם הם מתודרכים לנקוט.
"אם הייתי היום הבוס שלו, מה שלא יקרה לעולם, הייתי נותן לו על הראש"
באמת ערן? איך היית נותן לו על הראש? אולי מאיים עליו שתביא לפיטוריו?
מדהים! זה בדיוק מה שביני זימר מרמז שיעשה לכתבת.
איך יכול להיות שהאיום המרומז של מר זימר הוא 'מאפיוזי' אבל באיום ההיפותטי שלך אם היית בעמדה לסכן את משרתו של זימר אינה כזאת?
מדהים כמה אתה חסר מודעות עצמית…
כי בתור בוס של חברה, זכותך לפטר עובד שגורם נזק לחברה שלך.
אבל תאגיד השידור הוא לא חברה פרטית אלא ציבורית .
ככה שכאשר אדם פרטי שאינו נבחר ציבור, בא ומאיים על עובד ציבור, כאילו היה עובד שכפוף לו, בחברה הפרטית שלו, אז כן, זה לגמרי מאפיוזי.
אם למעסיק/בוס מותר לאיים וגם לפטר עובד שלו למה לבני זימר אסור לאיים בפיטוריה של הכתבת?
הכתבת עובדת ציבור, המעסיק שלה הוא הציבור נכון?
גם בני זימר הוא (חלק) מהציבור…
ואם תגיד שלא, זימר איננו 'הציבור' ואינו יכול להחליט בשמו, אז מי כן 'הציבור'? אתה? למה אתה כן ובני?
ההיגיון שלך ממש לא תופס. ביני זומר חלאת האדם הוא לא עובד ציבור. הוא עובד בחברת נובל אנרג׳י שהיא בכלל חברה אמריקאית. הכתבת היא עובדת ציבור. הבוס של ביני זומר יכול לפטרו אם הוא נכשל בתפקידו. ביני זומר לא יכול לפטר עובדת ציבור משום בחינה שהיא. היא לא עובדת שלו. בטח ובטח לא לאיים עליה עם מבט של פסיכופט שלא שולט בעצמו בעיניים. עוד יגיע יומו של הגועל נפש הזה.
אורן
הבנת הנקרא שלך חזקה במיוחד
לא טענתי שזימר הוא עובד ציבור אלא שזימר הוא חלק מהציבור.
מאחר והכתבת היא עובדת ציבור אזי היא עובדת עבור זימר.
על כן הוא יכול לפטר אותה או להביא לפיטוריה בדיוק כמו כל מעסיק.
"לאיים עליה עם מבט של פסיכופט שלא שולט בעצמו בעיניים. עוד יגיע יומו של הגועל נפש הזה"
כבודו מאשים אחר בהאשמות של פסיכוזה ובמקביל מצפה, מאחל וזורק איומים לכיוונו של זימר ומרמז על גורלו הצפוי…
רמת חוסר המודעות העצמית שלך כלכך נמוכה שאתה יכול להתחרות בערן.
בהתחשב שהיום שברון קנו את נובל נראה לי שהוא גם יקבל "קיצוצים"…
כתבות חשובות מאוד!! תודה רבה!!
החופש של כולנו הולך וכלה
בני זומר הזה כל כך מתוק וחייכן.
נראה כל כך צודק וישר.כמו נתניהו. רק בלי טקט ויכולת משחק כמו של ביבי.
אבל שניהם יכולים להיות חברים. או שהם חברים כבר ממזמן.
ככה זה מתנהל לא רק עם נובל אנרגי. כך זה מתקיים עם כל אדוני הארץ בעלי ההון הכבד.
גיבוי ממשלתי וכניעה שלטונית,גורמים להם לעוף על עצמם עם עודף ביטחון עצמי.הם כל יכולים.
אם כסף זה הכל, אז מה הפלא שהם מרגישים אלוהים.
ביני זומר לבית הסוהר!!!
בשביל לשלוח את זימר לכלא צריך לשפוט אותו על ביצוע עבירה.
איזו עבירה הוא ביצע?
האם תוכל להצביע בספר החוקים על החוק הספציפי שזימר הפר?
יש אנשים שהאמת המעוותת שלהם רומסת את חייהם של חצי עולם, ובעבור מה? בעבור חופן דולרים מסריחים? בעבור כוח ושררה? בעבור רדיפה אחרי גחמות אישיות? בעבור נהנתנות אישית רעבתנית?
חבל שמעטים מידי בעלי כוח הורסים לרוב הציבור עולם כזה טוב ויפה