אז נתחיל עם זה שכתבים שמכבדים עצמם, יעשו הכל כדי לחשוף את העוולות והקומבינות מאחורי ההחלטות המתקבלות בתחום הסיקור שבאחריותם. קשה לראות למשל את רביב דרוקר רכרוכי וחלש אל מול המערכת הפוליטית אותה הוא מסקר, או את מתן חודורוב ממושמע ומקבל בכניעה את ההחלטות המתקבלות במערכת הכלכלית. משום מה בתחום הבריאות זה שונה. שם בדרך כלל הכתבים מדבררים את החלטות משרד הבריאות כמות שהן, ומשמשים כצינור העברת מידע "טיפש" מהמשרד לכלל ציבור. כמעט ללא פילטר.
ניקח למשל את התנהלותה של כתבת הבריאות של ערוץ 10, הילה אלרואי. אלרואי לא עובדת במחלקת הדוברות של משרד הבריאות וגם לא בחברת תרופות, זה לא מנע ממנה לשבת באולפנים ולהוסיף עוד שמן לבעירת הבהלה משפעת החזירים בקרב הציבור. באייטימים שהיא הופיעה תתקשו למצא סימן שאלה, ביקורת, תחקיר נשכני או ניסיון לגלות מה עומד מאחורי אותה בהלה אם בכלל. מה שתמצאו שם זה בעיקר בקשה מהצופים לציית להוראות משרד הבריאות ולרוץ להתחסן. את השאלות מבחינתה תשאירו לעצמכם.
תפקידו של עיתונאי טוב הוא לנסות להציג לצופה את התמונה המלאה ברוגע ובאופן ענייני ללא בהלה וללא פאניקה. לספק לו את טענות הצדדים התומכים במתן החיסון ואת אלו המתנגדים לו. את ההחלטה הסופית על העיתונאי להשאיר לציבור שיחליט לבדו. אם למרות הכל החליט הכתב לוותר על הדיווח האוביקטיבי ,כמו שעשתה אלרואי, צריכה להיות לכך סיבה מאד מאד טובה. האם זה המצב גם פה?
התשובה היא ממש לא בטוח. ניקח את בהלת שפעת החזירים האחרונה – השאלה שהעסיקה רבים במקרה זה היא האם מישהו יצר פה בהלת שווא? האם יש אינטרס כלכלי מאחורי הבהלה הזו? אם תשאלו את מנהל בית החולים שיבא , פרופסור זאב רוטשטיין, הוא יגיד לכם בפה מלא ובגלוי: כן, יש אינטרס כלכלי מאחורי הבהלה! בראיון ל"הכל כלול" בערוץ 10 הוא סיפר כי חברות התרופות רוצות שמשרד הבריאות יזמין עוד מנות חיסון, שיכניסו עוד כספים לכיסיהן העמוק גם כך. עוד פרט שחשוב לציין- רוטשטיין הוא מתומכי קבלת החיסון, כך שקשה לחשוד בו שהוא נגד התהליך.
גם הנתונים היבשים מעוררים הרבה סימני שאלה סביב התנהלות כתבי הבריאות. כך למשל, על פי הפרסומים, הנפטרת הראשונה מהמחלה וזו שהיתה הטריגר לתחילת הבהלה, סבלה מסיבוכים רפואיים רבים בהם שבץ מוחי, סוכרת והשמנה מסכנת חיים. כמה כלי תקשורת סיפקו את הנתונים החשובים האלה בפרסומם הדרמטי על "אשה שנפטרה כתוצאה משפעת החזירים"? מבדיקה בגוגל ניתן למצא רק את אתר מאקו כצדיק אחד בסדום. כל השאר התמקדו בעיקר סביב העובדה שהאשה לא התחסנה.
עוד נתונים מעניינים שכתבי הבריאות לא מוסרים לציבור, הם שמספר חולי השפעת בשנים האחרונות לא השתנה בכלל, ושנשים בהריון הוכנסו סתם כך, ללא סיבה מיוחדת, לקבוצת הסיכון לשפעת [ראו כתבה של יפעת גליק מהערוץ הראשון למטה].
נתון מעניין נוסף הוא שמרבית אנשי הצוותים הרפואיים בבתי החולים לא מתחסנים בכלל. מנתונים עדכניים שהגיעו אלינו למשל מבית החולים איכילוב, מצאנו כי למרות הבהלה, עדיין למעלה מ-3000 מעובדי המרכז לא הסכימו להתחסן – בינהם כ-40% מהרופאים ולמעלה ממחצית מכלל האחיות. מה הם יודעים שלא מספרים לנו על החיסון?
אפילו פרופ' רן בליצר, שתומך במתן החיסון ומשמש כמנהל מח׳ תכנון מדיניות בריאות בשירותי בריאות כללית, שפך מים צוננים על הבהלה. כך אמר לYNET: "כרגע קצב המחלה מאוד דומה למה שקרה בשנים האחרונות ואין כרגע רושם להיקף תחלואה חריג".
הגיע הזמן שכתבי הבריאות, כמו עמיתהם מתחומי סיקור אחרים, יחזרו להיות כתבים מטעם הציבור ולא דוברים מטעם חברות תרופות או משרד הבריאות. תפקידם הוא לא לשבת באולפן ולהלחיץ את הצופה, אלא להגיש לו בצורה עניינית ושקולה את הנתונים בעד ונגד כדי שיקבל את ההחלטה הנכונה בשבילו.
הילה אלרואי העדיפה לא למסור עד לפרסום כתבה זו את תגובתה לטענות.